## Etz Yosef on Bereishit Rabbah Chapter 56

###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:1)

**כתיב יחיינו מיומים כו'.**שתמיד ה' יקמנו ביום השלישי. שאין הקב"ה מניח את ישראל בצרה ג' ימים כדאמר לקמן פרשה צ"א. ולכן הביא ראיה משבטים ומרגלים. וכל אותן שנענו לג' ימים. וכן באברהם לפי שהיה מצטער בבקשת המקום ולקיים מצות ה'. לכן לא האריך יותר מג' ימים להצילו מצערו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:2)

**ביום השלישי של מרגלים שנא' כו'.**אע"ג דרחב קאמרה הכי. כבר אמרו חז"ל ששרתה רוה"ק על רחב שישובו לסוף ג' ימים (רש"י ורד"ק) כדאי' בר"ר פ"ב:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:3)

**ביום השלישי של מ"ת.**והצער דשם הוא פרישות דרך ארץ. או תאות לבם לשמוע את דבר ה' (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:4)

**ביום ג' של עולי גולה.**ויציאתם מצרה הוא מה שנתיישבה דעתם מטורח הדרך והשיגו לב לדעת להבין בעם שאין שם מבני לוי ושלחו אליהם ובאו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:5)

**לבשה מלכות בית אביה**שמאז סייעו לה מן השמים להלבישה שבט מושל משפט מלכות בית אביה שאול המלך ונמשך עליה חוט של חסד ודמתה למלכה כשרשה. וזה היה תכלית התשועה שעי"ז משלה אח"כ באויב (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:6)

**לבשה מלכות**ונופל לשון לבישה בכזה כמליצת הש"ס (ברכות כ"ח) דלבש מדא ילבש מדא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:7)

**באיזה זכות כו'.**דכתיב ויהי ביום השלישי וגו'. משמע שע"י יום השלישי קנתה הויה ללבוש מלכות. לכן שאל באיזה זכות של שלישי (נזה"ק). ורבנן ילפי מביום השלישי דמתן תורה דהוי זכות דרבים. ור' לוי יליף מביום השלישי דאברהם דהוי ראשון (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:8)

**מה ראה**פי' מה ראה בהר שממנו הכיר כי הוא ההר חמד אלהים. והלא לא א"ל רק אשר אומר אליך. ומשני שראה ענן קשור עליו פי' שראה ענן עב מאד כאילו קשור ואחוז בהר שלא כדרך שאר עננים. ומתוך זה הכיר כי ענן כבוד ה' הוא. ובפדר"א אמר בהדיא ראה כבוד השכינה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:1:9)

**אמר דומה שאותו המקום כו'.**אמר דומה ולפי שעכ"ז לא נתברר לו שזו ההר הנרצה עם היות עליו ענן כי אולי מקרה הוא. ואמנם נתברר לו הדבר ממה שהוא ויצחק ראו ולא עבדיו. נראה שהוא מראה אלהית שאינה נראית אלא לראוים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:1)

**הואיל וחמור אינו רואה כו'.**דאל"כ למה הקישם לחמור ה"ל למימר שמרו פה החמור. ואגב אורחיה קאמר נמי שעבדים דומים לבהמה דלא תפסי בהו קידושין מדקאמר עם החמור ולא קאמר והחמור:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:2)

**ואמתך ובהמתך**הקיש אמה לבהמה. דאל"כ לימא גרך מקמי בהמתך ויסמוך אדם לאדם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:3)

**עתיד המקום כו'.**רמז שצפה ברוה"ק שעתיד המקום הזה להיות רחוק מבעליו דהיינו ישראל. שיהיו בגלות וטעם נבואה זו להראות לו שישובו בנים לגבולם בזכות העקידה. ולכן אמר שבו לכם עם החמור כדמפרש ואזיל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:4)

**ולעולם**כלומר וכי תימא לעולם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:5)

**ת"ל זאת מנוחתי כו'.**נראה דגרס ת"ל שבו לכם פה כמד"א זאת מנוחתי עדי עד פה אשב לכשיבא אותו שכתוב כו' פי' שהראיה דשבו לכם פה רמז לישיבת ארץ ישראל מדכתיב התם פה אשב. ופי' לכשיבא אותו שכתוב בו עני ורוכב על החמור שהוא משיח תשבו פה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:6)

**מה יהיה בסופו של כה**יהיה זרעך. שאחר שנתיעד כן והזרע הזה הוא יצחק דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ועתה מצוה לשוחטו היה בספק אם דרך נסיון נאמר לו. או שחזר בו לאיזו סיבה ולזה אמר עתה יתברר לי מה ענינו (יפ"ת). אבל יותר נראה דה"פ הא דאמר אברהם עד כה ולא אמר עד פה או עד הנה. נצנצה רה"ק בפיו לרמוז על הבטחת כה יהיה זרעך. כאילו אמר נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה שבודאי לא יבוטל הבטחה זו. וניבא ולא ידע מה ניבא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:7)

**ונשובה אליכם פיו בשרו שהוא חוזר.**כצ"ל וכן הוא בתנחומא. ופירושו שרוח נבואה נוססה בו ונתנבא שישובו שניהם וניבא ולא ידע מה ניבא שהוא נתכוון לומר ואשובה. ויצא מפיו ונשובה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:8)

**הכל בזכות השתחויה.**שלכן אמר ונשתחוה אז ונשובה. והענין שהשתחויה מורה על גדולת ההכנעה לפניו יתב' מפני יראת רוממותו עד שישתחוה ויפול לפניו מלא קומתו ארצה כאילו הוא אין ונתבטלו כל כחות גופו בעת ההיא עד שיפול באין כח מרוב הציור הזה. ולכן אין מעלה יותר מזה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:9)

**אברהם לא חזר**עם יצחק:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:10)

**לא נגאלו כו'.**כמו שבארנו. שאז באו לתכלית הכרת חסדי ה' וגדולתו יתברך לכן נגאלו. וכן התורה וקיבוץ הגליות ותחה"מ:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:2:11)

**ונכרעה כו'.**דבתחה"מ איירי כמו שדרשו חז"ל כי לך תכרע כל ברך זה יום המיתה. ואח"כ כתיב נברכה לפני ה' שעומדים בחיים (מת"כ) ור"ל נשתחוה לפי שנכרעה במיתה ושוב נברכה ונקומה לפני ה' עושנו לתחיה בזכות השתחויה זו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:3:1)

**כזה שהוא טוען צלובו כו'.**כמו שטוענים העץ על הנתלה להאדיב את נפשו. כן עשה אברהם ליצחק לזכותו יותר לכפול שכרו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:3:2)

**שמכשרת אוכלין**לשון תקון כמו מכשירי אוכל נפש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:3:3)

**ורבנן אמרי כו'.**ס"ל שהוא ע"ש סכין דיצחק שנקראת מאכלת לפי שאנו אוכלים בזכותה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:3:4)

**זה לעקוד וזה ליעקד.**והיינו דדייק למימר וילכו שניהם יחדיו דייקא ללמד שהושוו בלב אחד לעבודת ה'. ומה ששאל אחר כך איה השה לעולה. זה היה אחר דבריו של שטן שנכנס קצת טינא בלבו כדמסיק. ולכך מאז עשה עצמו כלא ידע כדי שיתמלא עליו רחמים. וע"פ תשובת אביו חזר לאיתנו הראשון להשוות דעתו לדעת אביו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:1)

**סבא איבדת לבך בן שניתן לך למאה כו'.**כלו' שדבר זה רחוק מן הסברא. ואע"פ שבא לעשות דבר זה ע"פ הדיבור. אמר כי בהכרח אין זה דבור גמור אלא הוא רק כמראה חלום דמיוני והשיבו אברהם ע"מ כן כלו' אע"פ שהוא דבר זר ורחוק איני נמנע מדבר ביודעי נאמנה כי דבר ה' הוא (יפ"ת ונזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:2)

**ואם מנסה אותך יותר מכאן**ר"ל שיצוך לפגוע בעצמך וזהו הנסה דבר אליך תלאה. ור"ל כי לא ימלא את ידו עם יצחק שעוד ישוב ויבקש מיתתו. ואז תצטרך למרות דבריו. ולכן טוב לך שתמרה מעכשיו. והשיבו יותר על דין כי אפי' שיצוה על עצמו לא יהרהר ויקיים דבריו בלי התנצלות (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:3)

**ברא דעלובתא**לפי שידע שלא יחוש יצחק לעצמו. הזכיר עלבון אמו שיכמרו רחמיו עליה מה תעשה ליום פקודתו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:4)

**כל אותן הפרגזיות כו'.**פי' א"כ כל אותן החרדות שעשתה לישמעאל היו לבטלה כי עכשיו יהיה השונא יורש בהכרח. וראוי שתחוס לזה לכבוד אמך כי לא נעשתה עצתה ולא הועילה טרחתה (יפ"ת) וכן פירש הערוך כעסים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:5)

**כד לא תיעול כו'.**פירוש כן יאמרו המושלים על בעלי לשון הרע כי אף שלא ישמע כלו ישמע מקצתו. כי כן יצחק כבר חשש למקצת דבריו. ועל זה אמר אבי ב' פעמים כדי שיתמלא עליו רחמים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:6)

**למה אבי שני פעמים כו'.**שפי' ויאמר יצחק אל אברהם אביו שקרא יצחק לאברהם אבי. ועוד אמר אבי:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:7)

**כדי שיתמלא עליו רחמים.**כרחם אב על בנים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:8)

**א"ל יצף לההוא גברא דיגער ביה.**פי' אע"פ שידאג ויקשה בעיני אותו רשע המסטין (וקורא לשטן יגער ביה ע"ד שנא' יגער ה' בך השטן) מ"מ אלהים יראה לו השה כו'. ודאג לנו תרגום יונתן ויציף לנא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:4:9)

**מ"מ אלהים יראה לו השה לעולה ואם לאו השה לעולה בני (יפ"ת)**ומיתורא דבני הוא דדריש. דבשלמא בקריאה ובעניה שייך לומר אבי אבל בסוף הדברים מה צריך לומר בני ואמר בלשון מסופק כדי להפיס דעתו של יצחק בעבור שאמר שיתמלא עליו רחמים כדבסמוך. ומ"מ לאחר תשובת אברהם מאז גם יצחק שוב קבל עליו הדבר בלב שלם והשוה דעתו לדעת אברהם. ולכך אמר שוב שנית וילכו שניהם יחדיו וכדמפרש זה לעקוד וזה ליעקד כו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:1)

**ויצחק היכן היה**כלו' מדוע לא נזכר בבנין ובעריכת העצים כי בהיות שניהם לב אחד במעשה הוה ליה לסייע בבנין:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:2)

**נטלו והצניעו ממקום בנין המזבח.**לבל יזרוק בו השטן אבן מאבני הבנין להיות נתקל ונכשל שם במקום המזומן למכשול. ובו יתגרה ביותר להטיל בו מום כדי לפוסלו מן הקרבן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:3)

**ההוא דיגער ביה**קורא לשטן יגער ביה ע"ד שנא' יגער ה' בך השטן (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:4)

**היה הקב"ה כופת**פי' קושר דריש מויעקוד את יצחק שריבה שרי מעלה שעקד בזכותו (יפ"ת) פי' החליש כחם שלא ישלטו העכו"ם בישראל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:5)

**ולא עשה**פי' לא עשה ה' כן לעולם. אלא כיון שהפליגו עצמן מעבודתו התירן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:6)

**דאילין כו'.**שאלו קישורים והאגודות עדיין קיימין. בתמיה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:7)

**כי עד סירים כו'.**דרש סירים חסר יו"ד. כמו שהיה כתוב שרים. ופי' עד לעד. כלו' לעולם. והוא התמיה וכי השרים יהיו סבוכים וכפותים לעד לא ודאי אלא כסבאם סבואים כי כשיהיו ישראל בסאבי יין העבירות ינתקו הקשרים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:8)

**אוכלו כקש יבש מלא.**כלו' הקשרים ינתקו וישרפו כשרפת קש יבש (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:9)

**בכו מה"ש**ענין הדמע האמורה בשרפי קודש משוללי בשר. הוא כי הנה גדר דמעה הוא הוצאה לחוץ הוראת היגון הפנימי. וע"כ בעשות מלאך הוראה לחוץ על מה שדואג עליו. דמעה תקרא (אלשיך):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:10)

**אראלם**המלאכים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:11)

**מהו חוצה כו'.**דריש חוצה בלשון חיצה כדמפרש ר' עזריה שצעקו ואמרו חוצה הוא ברייה למכיס ית בריה כלו' שהוא ענין חיצוני בהיותו דבר זר ורחוק מן השכל הוא ענין הזה. שהאב ישחוט את בנו. וברייה פי' בדותא וענין חוץ מדעת (יפ"ת) ובילקוט גריס בידיה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:12)

**ומה היו אומרים**פי' מה היו טוענין לומר ששחיטת יצחק היה דבר זר:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:13)

**וכי אין אברהם מקבל כו'.**בתמיה וכי שבת עוברים ושבים במסילות מלבא לבית אברהם שלא עמדה לו זכות זה להציל את יצחק ממות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:14)

**המד"א חדל להיות לשרה אורח.**יבואר ע"פ הנודע כי זה היה למעלת יצחק להיות נולד לעת זקנותה באשר כבר עבר ממנה אורח כנשים ולא נולד מכח זוהמת דם נדה אלא בקדושה ובטהרה. ועז"א איך יאבד אנוש כזה מן העולם (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:15)

**מאס ערים וישב בין קדש ובין שור**שנסע שם אברהם כדי להתעסק בהכנסת אורחים כדלעיל פר' נ"ב. והזכירו גם את זה להפליג בזכותו שנעתק ממקומו כדי לחזר אחר אורחים (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:16)

**לא חשב אנוש לא עמד זכות לאברהם.**כלו' אם לא עמד זכות לאברהם שוב לא נחשב אדם בעולם עוד כי מי לנו גדול מאברהם (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:5:17)

**ומי יאמר לך שאין הפסוק כו'.**כלו' דודאי ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ועז"א שהוא נרמז בג"ש בלשון ממעל רמז למה"ש העומדים ממעל לו בכסא הכבוד (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:6:1)

**מנין לשחיטה כו'.**פי' אליבא דרבי בעי דפסיל שחיטה במחובר מעיקרו ומהדר ליה מן הכא כו' כלו' דשמיע ליה מרבי דיליף לה מהכא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:6:2)

**מן הכא וישלח אברהם את ידו. ויקח את המאכלת.**ודייק מדכתיב ויקח משמע שהוא תלוש ולא היה חסר אלא לקיחה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:6:3)

**אין מן ההגדה כו'.**פי' אם מתוך דרוש האגדה אמר כן אפשר דחוזר בו לענין הדין דאין למדין הלכה מתוך האגדה דאיכא למדחי דקרא זריזותא דאברהם קמ"ל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:6:4)

**אבל אם מן אולפין אמר לך כו'**כלו' אבל אם אמר כן מתוך ההלכה ולענין הדין אינו חוזר בו. דהשתא צ"ל דהא מילתא בלאו הכי גמרא גמירי לה אלא דאסמכוה אקרא. ומסיק ומייתי ראיה דאינו אלא אסמכתא מדתני לוי אליבא דרבי היו נעוצים מתחלתן הרי אלו פסולים. תלושים ונעוצים הרי אלו כשרים. ואי האי קרא ילפותא גמורה היא אפילו תלושים ונעוצים ליפסלא דהא אברהם לא לקח אלא מאכלת שהוא תלוש ממש אלא ודאי אינו אלא אסמכתא בעלמא. וכדי להחזיק שיטת לוי דמחלק בין מחובר מעיקרו לתלוש ואח"כ חיברו מסיק הא דתנן השוחט במגל יד (במגל קציר ט"ס וצריך למחקה עיין חולין דף ט"ו) ובצור ובקנה שחיטתו כשירה. והשוחט משמע דיעבד אין לכתחילה לא. ואי במחובר גמור מיירי אפילו בדיעבד פסול לרבי ואי בתלוש ממש מיירי אפי' לכתחילה. וכר' חייא לא מצינן לאוקמי ובמחובר דאיהו מכשיר בפ"ק דחולין מחובר ממש אפי' לכתחלה. אלא ע"כ צ"ל דאתי כרבי ומיירי בתלוש ולבסוף חברו וכשיטת לוי (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:6:5)

**ה' דברים נאמרו כו'.**איידי דמייתי הכא בצור ובקנה מייתי ליה נמי הא דתניא ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:6:6)

**ואין מקנחין בה את הידים.**כתב היפ"ת דל"ג את הידים דבפ"ק דחולין מסיק דקינוח פי מכה קאמרי'. וכן הא דסיים מפני שרוח רעה שוכנת עליה ל"ג לה דבגמרא משמע דטעמא משום דקסמים ניתזים ממנה ואיכא סכנתא. ואינו מוכרח דבכמה מקומו' פליגי תלמוד ירוש' אתלמוד' דידן ולכך אין צריך להגיה (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:1)

**אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה שמואל שמואל תני ר"ח לשון חיבה.**כצ"ל וכן הוא בת"כ ספ"א ובמד"ש ספ"ט:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:2)

**תני ר"ח לשון חיבה לשון זרוז.**כלומר קריאת השם בכפל הוא ל' חיבה וכן הוא לשון זירוז שלא ימהר לשוחטו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:3)

**לו ולדורות**כלומר כפל השמות חד לגופיה וחד לרמוז כי ימצא עוד דוגמתו לדורות להגין בזכותו על העולם. ועז"א אין לך דור שאין בו כאברהם וכן אין דור שאין בו כיעקב כו' כי כל הד' נכפלו שמותם לרמוז שיהיה בדוגמתן גם לדורות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:4)

**וסכין היכן הוא.**דהל"ל אל תשלח את המאכלת. כי עיקר השחיטה נעשית ע"י הסכין. ומשני שנפגם הסכין על ידי דמעות מה"ש. ולכך א"ל אחנקנו. ועל זה אמר אל תשלח ידך אל הנער (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:5)

**אחנקנו**ולא חזר לבקש סכין אחר או להשחיז זה. משום שראה שהיתה סכינו יפה ובלא סיבה נפגם כל כך סבר כי מה' היתה לו שאין רצונו בשחיטה אלא בחנק כדין עולת העוף שהיא במליקה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:6)

**אוציא ממנו טפת דם.**שלא תהא ביאתי חנם. ועיין במד"ר פ' י"ז:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:7)

**אל תעש לו מאומה.**דריש מאומה לשון מום:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:8)

**ידעתי**קרי ביה ידעתי היו"ד בחירי"ק. דהא המלאך בשם ה' היה מדבר א"כ מאי עתה ידעתי הלא הכל צפוי לפניו מני קדם. אע"כ שפירושו ידעתי לכל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:9)

**שאת אוהבני**ולשון הכתוב שאמר ירא אלהים אין זו יראת הפחד כי בזה כבר היה מפורסם בזולת מעשה זה. אבל יראה זו היא מפועל הנפש השכלית מפני הכרת מעלת ה' ומפני יראת הרוממות שבא מאהבה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:7:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:7:10)

**שלא תאמר כל החלאים כו'**פרש"י כלומר הואיל ולא עשית לעצמך אלא לבנך אינו קשה עליך. אלא מעלה אני עליך כאילו אמרתי שתקריב עצמך ולא עכבת. ולכן אמר ולא חשכת את בנך זה יצחק. יחידך זו נפשך שנקראת יחידה. וכדאי' בבמד"ר פ' י"ז ע"ש מ"ש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:1)

**אר"י בשעה שבקש אברהם לשחוט את יצחק בנו.**כצ"ל וכן הוא בס"מ ובתנחומא (נזה"ק). וטעם דרשה זו הוא משום דקשה למה עקדו מאחר שברצון יצחק היתה. לכן אמר שזה היה במצות יצחק כי לא האמין בעצמו כי שמא יתבהל ממראה הסכין בעת השחיטה ויבקש להשמט (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:2)

**בחור אני**והבחור יחוס על חייו יותר ואין לו כ"כ אומץ הלב לסבול את המות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:3)

**ואצערך**כי אף שמובטח אני בעצמי שלא אברח ממצות ה' אעפ"כ שמא אשמיט קצת מידך עד שתצטרך לבוא עלי פעם אחר פעם. עד שישכך לבי לקבל השחיטה ויהיה לך טורח מזה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:4)

**ושמא תפסל השחיטה**שמא ישהה או ידרוס בשחיטתו ע"י שיהיה נשמט מידו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:5)

**בן ל"ז**שבעקידה מתה שרה ואז היה יצחק בן ל"ז:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:6)

**נוסח אחר**ס"ל דלא מתה שרה בו בפ'. וקים ליה דבן כ"ו הוה יצחק מדכתיב לעיל ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים והיינו כ"ו כדלעיל סוף פ' נ"ד ומכיון דבתר הכי הוה הנסיון כדכתיב ויהי אחר הדברים האלה ע"כ יצחק לפחות הוי בן כ"ו שהרי בשנה ראשונה שבא אברהם ארצה הנגב ויגר בגרר נפקדה שרה שאז היה אברהם בן צ"ט שנה ומל וביום המילה נתבשר על פקידת שרה ולידת' בשנה האחרת (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:7)

**מיד וישלח**זריזותיה דאברהם קמ"ל כי מיד בלי עצלה שלח ידו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:8)

**ועיניו יורדות דמעות כו'.**יתורא דבנו קדריש דלשחטו מיבעי ליה. אלא לומר כי נכמרו רחמיו כרחם אב על בנים. וז"ש מרחמנותו של אבא. ואעפ"כ לבו היה לשמים שמח לעשות רצון יוצרו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:9)

**כתות כתות**לפי שבמלאכים מדרגות רבות לכן הם מתקבצים כתות כתות. וקדייק ליה מדכתיב אראלם ומלאכי שלום משמע מדרגות רבות (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:10)

**נשמו מסילות כו'.**כדדריש לעיל אין אברהם מקבל כו'. רק במאס ערים מפרש מאס אירושלים ובהמ"ק וקרא לביהמ"ק עיר על שם חשיבותו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:11)

**אין הדברים הללו כו'.**וקצרה דעתו מהבין (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:12)

**לא אחלל בריתי**לישנא דקרא נקט הנאמר בהבטחת ברית למלכות בית דוד (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:13)

**אסיקתיה**פירוש העליתהו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:14)

**אחתיניה**פי' הורידהו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:8:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:8:15)

**הה"ד ולא עלתה על לבי זה יצחק.**בירמיה י"ט ובנו את במות הבעל לשרוף את בניהם באש עולות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי. ומפרש בפ"ק דתענית אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנא' ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה. ולא דברתי זה יפתח. ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם. ור"ל כי אע"פ שמעשה יצחק היה מתחילה ע"פ הדיבור. מ"מ מעולם לא עלתה הדבר על לבי לשוחטו שלא אמרתי אלא לשם חיבה ולנסיון:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:1)

**מהו אחר**דריש שבא לרמוז ג"כ על ענין ישראל. והנה איל זה ישראל. אחר היינו אחר כל המעשים שעשה ה' לישראל. או אחר כל המע"ט שעשו אבות העולם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:2)

**נאחז**ישראל נאחזים בעבירות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:3)

**בסבך**ואז הם מסתבכים בצרות בשעבוד לכפר עון:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:4)

**בקרניו**פי' שיהיה סופן שיגאלו בזכות קרניו של איל העקידה שיזכור להם על ידו זכות עקידת יצחק בהיותו בא תמורתו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:5)

**אחר כל הדורות.**משום דסתם אחר משמע באחרית הימים. וקרא מיירי בקץ הימין (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:6)

**א"ר חנינא בר יצחק כו'**בקרניו לשון רבים רמז לקרן השופר של ר"ה שהוא ג"כ זכר לאילו של יצחק. וכן לגאולה כדלעיל. והא בהא תליא כי לכך מתערבב השטן בשופר ר"ה בהיותו נזכר על ידי זה לשופר העתיד אשר בו יתבטל כחו לעתיד (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:7)

**ניתוש**לשון לנתוש ולנתוץ כלומר נעקר ונפרד:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:8)

**החורש**פי' היער:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:9)

**רבי בניה אמר. אמר לפניו רבש"ע הוי רואה דמו של איל זה כאילו דמו של יצחק בני. אימוריו כאילו אימוריו של יצחק בני. ר' פנחס אמר א"ל רבש"ע הוי רואה כאילו הקרבתי יצחק תחלה ואח"כ הקרבתי את האיל הזה תחתיו המד"א וימלוך יותם בנו תחתיו כהדא דתנן הרי זה תחת זה וכו' הרי זו תמורה. תנן כאימרא כדירים ר"י אמר כאימר תמידא ר"ל אמר כאילו של יצחק כו'.**עד סוף הענין. כן הוא בספרים המדוייקים. והענין מבואר עפ"י מה שאמרו בפ"ה דתמורה תחת משכחת לה הוראתו לישנא דחלולי דכתיב תחת הנחושת אביא זהב. ולישנא דאתפוסי דכתיב ואם תחתיה תעמוד הבהרת. פי' לישנא דחלולי היינו פדיון שהא' נפדה בהב' שנכנס במקומו ואז הוא חולין לגמרי. רק שהב' הוא קודש במקומו. כמו תחת הנחושת אביא זהב פירוש בעבור הנחושת שלקחו מישראל בימי גלותם בבבל ומדי ופרס וארם ישלמו להם אז בימי המשיח זהב. אבל לא הנחושת ג"כ. ולישנא דאתפוסי הוא שקדושת ההקדש במקומה עומד ונתפס עמו גם התמורה במקומה. ר"ל במקום ובמדרגת הקדושה הראשונה נכנסה ונתפסה גם התמורה במדרגה זו ונעשית ג"כ קודש (וכמו תחתיה תעמוד הבהרת. פי' שעומדת במקומה) וכדכתיב הוא ותמורתו יהיה קודש וצריך להקריב שניהם. ובהאי ענינא פליגי תנאי דהכא. דר"ב ס"ל דתחת דהכא הוא לישנא דחלולי ולכן אמר שאמר אברהם הוי רואה דמיו של זה כאילו דמיו של בני להיות לו כופר נפש ופדיון לפוטרו מהקרבה. ור"פ ס"ל שלא הוצרך פדיון וכופר נפש שכבר נצטרף מחשבתו למעשה כאילו כבר הוקרב. ותחת דהכא הוא לישנא דאתפוסי להיות הוא ותמורתו קודש. ולכן אמר הוי רואה כאילו הקרבתי יצחק בני תחילה ואח"כ הקרבתי האיל הזה תחתיו דהיינו אחריו המד"א וימלוך יותם בנו תחתיו דמשמע אחריו. ועז"א כהא דתנן הרי זה תחת זה כו' הרי זה תמורה דהיינו דין תמורה שהוא ותמורתו קודש (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:10)

**כהדא דתנן כאימרא כדירים כו'**בירו' נדרים פ"א הל' ג'. משנה כאימרא כדירים כו' ה"ז נדר בקרבן. ובגמרא שם. מהו כאימרא (כלומר על מה היתה כוונתו) ר' יוחנן אמר כאימר תמידא. תמן אמרין כוולד חטאת (ופי' שם המפרש תמן בבבל אמרין כוולד חטאת כלומר אע"פ שלא אמר כדבר הקרב על המזבח והיינו לשון כאימרא הנ"ל אלא שאמר הרי עלי כוולד חטאת דלמיתה אזלא הרי זה ג"כ נדר בקרבן) רשב"ל אמר כאילו של יצחק אבינו. תני ר' חייא מסייע לרשב"ל כאימרא דלא יניק מן יומוי וזהו אילו של א"א שנברא בששת ימי בראשית ולא היה לו אם שיניק משדיה עכ"ל הש"ס דנדרים ירוש' עם פירוש בעל פ"מ. ואין לו שום שייכות כאן רק בשביל שנזכר שם בירו' מי שאומר שמלת כאימרא בל' הנודר הכוונה על אילו של א"א. וכאן מדבר בענין איל זה לכן הביאו כאן ומכלל העתקת ל' הירושלמי תבין שמאמר תמן אמרין כוולד חטאת הוא שם אחר דברי ר"י לא אחר דברי רשב"ל כמו שהוא כאן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:9:11)

**כאילו של יצחק.**ואע"ג דאיל מתרגמינן דכרא מאחר שגם הוא מין כבשים יקרא אימרא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:1)

**א"ל רבש"ע כו'.**לפי אגדה זו ה"פ ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה להיות אותו שם לסימן ולזכרון אשר יאמר היום הזה בכל דורות הבאים בהר ה' יראה זכות העקידה ויתמלא עליהם רחמים כפי מה שהתפלל אז אברהם ונעתר לו ה':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:2)

**שנאמר ומלכי צדק**והיינו שם בן נח כדלעיל פ' מ"ג:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:3)

**שם אדם צדיק מתרעם.**להיות שמות אלו מורים על צדקתם. ששם קראו שלם על שם שהיה שלם שנולד מהול שע"ז נאמר מלך שלם כדלעיל פ' מ"ג. ואברהם קראו יראה ע"ש העקידה כדלעיל סימן ט"ו. לכן היו רוצים שיזכרו תמיד לדורות שילמדו מהם. וזו סבת בקשת הצדיקים שיכתבו ויזכרו מעשיהם הטובים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:4)

**יראה שלם ירושלים**ואע"פ ששם שלם קדם לשם יראה מ"מ הקדים בהרכבה יראה דאברהם צדיק טפי משם (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:5)

**יראה שלם ירושלים.**יראה גמטריא שלו ירו (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:6)

**עד שהוא שלם.**פירוש קודם שנבנה ביהמ"ק מאז בעוד שהיה נקרא שם העיר שלם ולא ירושלים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:7)

**עשה הקב"ה סוכה.**לפי שקודם בנין ביהמ"ק היתה עיקר שכינה בעליונים. אמר שעכ"ז היתה שכינה בביהמ"ק אלא שהיתה כדירת עראי כיושב בסוכה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:8)

**שנאמר ויהי בשלם סוכו.**וה"פ בעוד שהיה שמה שלם היתה סוכו שם ומתפלל בתוכה על מעונתו בציון דהיינו שיראה בבנין ביתו שהוא מעון קדשו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:9)

**מלמד שהראה כו'.**צ"ל מלמד שהראה לו הקב"ה ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי. וכ"ה בילקוט. וכה"ג אי' לקמן פ' ס"ה ופ' ס"ט ביצחק (יפ"ת ונזה"ק). ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה הרי בנוי. שאז יראה אותם לפניו כדכתיב יראה כל זכורך וגו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:10)

**אשר יאמר היום בהר הרי חרב**פי' שיהיה חרב כהר כדכתיב על הר ציון ששמם וגו'. ה' יראה להיות שוב בנוי ומשוכלל לע"ל כי בנה ה' ציון נראה בכבודו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:10:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:10:11)

**הרי בנוי**וזה הבית הראשון ולא זכר הבית השני לפי שלא היה בנין שלם שחסרו ממנו ה' דברים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:1)

**מה צורך לשבועה זו.**פי' כיון דכבר כרת עמו ברית בין הבתרים ובמילה על ברכת הזרע והצלחתו. וברית היינו שבועה. מה צורך לשבועה זו. ומשני דבי נשבעתי אנסיון קאי שהודה לו שלא ינסהו עוד ונשבע לו. וכי יען אשר עשיתי וגו' מילתא באנפי נפשיה. ואע"פ שלא פירש על מה נשבע דרך המקראות לקצר לפעמים וכ"ש הכא דאחר שהיה מדבר אברהם על עסקי הנסיון בהשיבו על דבריו כי נשבעתי מובן הדבר (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:2)

**שאין את מנסה אותי.**בבמדב"ר פ' י"ז שאם ח"ו לא הייתי שומע לך אבדתי כל אשר יגעתי מימי. שפחדו היה פן לא יעמוד בנסיונו ולכן בקש זה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:3)

**משל לאחד ששטף את אגינו.**כצ"ל וענינו ששבולת הנהר שטף שפתו וקפץ האדם להציל עצמו והקפיץ גם בנו עמו להצילו. ולפי שאין רמז בכתוב שבקש גם על יצחק הביא המשל דודאי יבקש להציל בנו כמו שיציל עצמו (יפ"ת) אבל הנזה"ק גרס משל לאחד שעבר את שבולת הנהר והקפיץ גם בנו עמו. ויש גורסים ששמר את אגינו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:4)

**ד"א מה צורך שבועה כו'**לשון דבר אחר קשה. דהא היינו דרשא דלעיל. ובילקוט באמת לא גרס לה דכולא חדא דרשא היא. וכן עיקר (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:5)

**נסיון עשירי**דעשרה נסיונות נתנסה א"א כדאי' בפ"ה דאבות. ונסיון העקידה אחרון לכולם. ועיין בשוח"ט מזמור צ"ה סדר מנין הנסיונות. ובפדר"א ובאדר"נ פ' ל"ג. וברמב"ם בפירוש המשנה. ובפייט מוסף דר"ה. ובפרקי אבות ברש"י וברע"ב:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:6)

**אבד את הכל**ור"ל דודאי היה מקבל שכר על נסיונות הראשונות לעוה"ב. רק מה שהבטיח לו להטיב גם לזרעו אחריו שזה לא היה אלא בתורת חסד כענין שנא' ועושה חסד לאלפים לאוהבי. זה לא היה מתקיים לפי שהחטא גורם לבטל הבטחה הבאה בתורת חסד (נזה"ק). ובספר חסידים סי' שנ"ג אי' לא שהיה מאבד הכל לגמרי אלא שזה העון שקול כנגד כל זכיותיו ויכריע כל הזכיות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:7)

**ברכה לאב ברכה לבן כו'**בבמדב"ר פ"ב מבואר דברכות האב ורבויו היינו במדרגת הכוכבים. וברכת הבן ורבויו היינו במדרגת החול שכל אחד הוא מדרגה מיוחד בפני עצמו. וכל אחד נתקיים בעתו וזמנו ע"ש (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:8)

**וירש זרעך את שער אויביו**כצ"ל ודיוקו מדכתיב אויביו ולא קאמר שונאיו כדכתיב בסדר חיי שרה בברכות רבקה. אע"כ דהכא רמז אעיקר אויביו דהיינו תרמוד שנשתתפה בשני חרבנות וידוע שאויב איבתו גדולה משונא כמ"ש בעל נוה שלום (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:9)

**אשרי כל מי שהוא רואה כו'**דישמח צדיק כי חזה נקם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:10)

**חד מנהון אמר כו'**יש כאן דלוג שלא נזכר רק הסברא האחת. ובילקוט גרס חד מנהון אמר בחורבן א' העמידה פ' אלף קשתים (ופי' רובי קשת) ובשני העמידה מ' אלף קשתים. וח"א בחרבן א' העמידה ד' אלף קשתים. ובשני אלפים קשתים וע' באיכה רבתי פ' בלע ה':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:11)

**נ"א קשטים**פי' נוקבים כמו קושט כחץ דלקמן בבמדב"ר פ' י"ב. ובערוך הביא עוד ס"א כשיטים ונראה שפירושו מצליחים במלחמה כלומר גבורי כח. כי אז תשכיל מתרגמינן ובכן תכשיט (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:12)

**ויצחק היכן הוא.**פי' למה לא נזכר בתורה דהו"ל למימר וישובו לכלול את שניהם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:13)

**אצל שם ללמוד תורה.**ואע"ג דאברהם הוה גמיר כל התורה אפשר דשם מחדדין שמעתתיה טפי. או שהיה לו חברים מקשיבים מפי אברהם (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:14)

**משל לאשה כו'**לפי שדרך האשה בפלך נקט ליה באשה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:15)

**מפני העין**שחשש שלא תשלוט עין הרע על הנס שנעשה לו. וכענין חמו"ע דבסמוך אליבא דר"י וחש לעין הרע של נעריו כי המה עמדו מרחוק וצפו וראו בעקידתו ולפיכך גם הכתוב העלים שילוחו להורות שהסתירו ושלחו בלילה (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:16)

**עוד לא נזכרו שמותן.**ר"ל כיון שהיו חשובים למה לא מזכיר להו שוב שהיה ראוי למלך נבוכדנצר אחר המעשה זה להשליטן ולמנותן במינוי יותר חשוב ממה שהיה להם. כמו שמצינו בדניאל (רש"א):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:17)

**מתו ברוק**ר"ל שמתו בידי שמים לסיבת הרוק. כי בעודם בחיים כל שעה שראו או"ה בחמו"ע נזכרו לאותו הנס ועי"ז באו בכל שעה לחרף את ישראל ולרוק בהם דרך בזיון. אבל אחר שמתו חמו"ע נשכח ענינם קל מהר ולא באו לחרף עוד את ישראל. ולפיכך מאת ה' היתה זאת להמיתם מיד (רש"א):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:18
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:18)

**מתו בעין**כדאמרי' בפרק המקבל צ"ט מתים בעין הרע ואחד בדרך ארץ (רש"א):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:19
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 56:11:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/56:11:19)

**על מנת שיעשה בהם מופת.**היינו לפי שלא נתחייבו למסור עצמם על זה משום דלא הוי אליל ממש כמ"ש התוס' אלא שעשו כן כדי לעשות בהם מופת לקדש שם שמים ברבים (יפ"ת ונזה"ק):