## Etz Yosef on Bereishit Rabbah Chapter 94

###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:1:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:1:1)

**זה אברהם**פירשתי לעיל פ' צ' סי' א':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:1)

**את טוב זה גריס של פול שהן של עקת נפש.**נראה שמלת על עקת נפש הוא ט"ס וצ"ל שהן חלוקת נפש. כדאי' בנדה פ' האשה גריסין של פול חלוקת נפש ופרש"י שנחלק האוכל מן הקליפה. שהקליפה היינו נפש שלו. והערוך כתב פול שנתבשל כל כך עד שנחלק מאליו לשנים. והאי נפש פירושו כמו מנפשיה כלו' מעצמו. וע"ש עוד פירושים. ומין פול זה הוא במצרים חשוב מאד. ולכן נקרא טוב ארץ מצרים כי לא נמצא עוד מין גריסין כזה בשאר ארצות ונקרא פול המצרי (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:2)

**א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר שיחת ב"א.**צ"ל לא הלכו בנדרים אחר שיחת ב"א. ואעתיק לך ענין זה מהירוש' ריש פ' הנודר מן המבושל. א"ר יוחנן הלכו בנדרים אחר לשון ב"א. א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר לשון תורה. א"ר חייא בר אבא ר' יוחנן כד הוה אכיל חלוטה אמר לא טעמית מזון בהדא יומא. והא תנינן הנודר מן המזון מותר במים ובמלח (אבל בכל מילי אסור אלמא דאיקרי מזון אף חלוטה) פתר לה כר' יאשיה דאמר הלכו בנדרים אחר לשון התורה (ובלשון תורה נקראים כל הדברים מזון אף חלוטה) ומנין שכל הדברים קרויין מזון א"ר אחא בר עילא ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון מה ת"ל ומזון אלא מכאן שכל הדברים קרויים מזון עכ"ל הירוש'. ולשון זה מבורר יותר מל' המדרש כאן. וכל עיקר מה שהביא המדרש ענין זה הוא איידי דעומד עתה במקרא בר ולחם ומזון. ועיקר הכוונה דבלשון ב"א לא איקרי מזון אלא ה' מינים. אלא דבלשון תורה כל שזולת מים ומלח איקרי מזון ונלמד מהאי קרא דבר ולחם ומזון. דבר עיבור. ולחם כמשמעו. ומזון היינו צידה לדרך כדמתרג' זוודין. והצידה יש בה ממיני מאכל רבים אלמא דכולהו איקרו מזון:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:3)

**חלוטין**וכן הוא בירו'. והיינו מיני לביבות מטוגנות בדבר שעששויות כמין מגדנות. ולהכי לא הוה חשיב לה מזון. אבל בערוך גרס אליטין. ופירש דהיינו פירות גינוסר (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:4)

**אל תפסיעו פסיעה גסה כו'.**בפ"ק דתענית גרסי' כתיב אל תרגזו בדרך אר"א אמר להם יוסף אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגז עליכם הדרך. ופריך איני והאר"א ב' ת"ח שמהלכים בדרך ואין ביניהם ד"ת ראוים לישרף וכו' לא קשה הא למיגרס הא לעיונא. במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה שנוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. והכניסו חמה לעיר כדאמר ר"י אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנא' הבוקר אור והאנשים שולחו ע"כ. והוא הדבר שדרש כאן הג' דברים שמסבבין על עצמן רוגז בדרך ועליהם הזהיר להם יוסף. וכולן למד ממלת אל תרגזו. ומה שאמר כאן אל תעמידו עצמכם מד"ת הכונה אל תפסיקו למיגרס. ושם הכוונה לעיוני:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:5)

**אל תפסיעו פסיעה גסה.**וזהו אל תרגזו בדרך אל תדחקו עצמכם בפסיעה גסה (רש"י):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:6)

**ואל תעמידו עצמכם מד"ת.**אל תפסיקו מד"ת שלא תסבבו לכם רוגז בדרך. שדאם אין ביניהם ד"ת ראוים לישרף:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:2:7)

**והכניסו חמה לעיר**פרש"י והכניסו בחמה לעיר כשאתם לנים ושוכבים בדרך בעיירות תכנסו לעיר בעוד שהחמ' זורחת. יצא אדם בכי טוב שימתין עד שיאיר. ויכנס בכי טוב בערב בעוד שהחמ' זורחת שאין לסטים מצויי'. ופי' אל תרגזו בדרך שלא תגרמו לכם רוגז וצער בדרך מפני לסטים ודומיהם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:1)

**בדאי**שקרן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:2)

**אין מאמינים אותו**וכן אחי יוסף ע"י ששקרו במה שאמרו הכר נא הכתונת בנך היא וכבר הרגיש יעקב בשקרותם. לכן גם עתה לא האמין להם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:3)

**וירא את העגלות אשר שלח יוסף. ואותן עגלות ששלח פרעה היכן היו. אלא אותן עגלות ששלח פרעה.**כצ"ל דבתר הכי כתיב בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו. קשה ליה למה פעם יחסום אל יוסף ופעם אל פרעה. ולכן אמר דאותן עגלות ששלח פרעה מתחלה היה חקוק בהם ע"ז ושרפם יהודה בהסתר ושלח יוסף אחרות ולא באו אלא של יוסף. והא דכתיב תו אשר שלח פרעה היינו לפי שגם עגלות האחרים לא שלח יוסף אלא על פי פרעה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:4)

**היתה ע"ז חקוקה עליהם.**לאו עכו"ם ממש היתה אלא לנוי בעלמא הוה. וקרי לה עכו"ם דכמוה עושין לעכו"ם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:5)

**למוד הוא השבט הזה.**שנא' ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד. וכן רוב מלכי יהודה שרפו האלילים. ואמר זה לומר שאף שלא נתפרש מי שרפן. מסברא ידעינן דהיינו יהודה מדחזינן ששבט זה רגיל בכך ומעשה אבות יעשו בנים. והטעם כי הוא המולך ולו יאתה לתקן עולם במלכות שדי (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:6)

**לא פרשת עגלה ערופה.**וזה סימן יפה לו להזכיר לו ההלכה שהיה עוסק בה בעת פטירתו ממנו כי מי יודע בזה חוץ ממנו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:7)

**הה"ד וירא את העגלות.**כלו' השתא א"ש דקאמר אשר שלח יוסף ולא קאמר פרעה. ופי' וירא את העגלות וישמע דבר העגלות. ואע"ג דעגלות דקרא הוא מלשון עגלות צב. ועגלה ערופה הוא לשון עגלת בקר. מ"מ כיון שהעגלות בקר הן המושכות את העגלות ירמוז יפה עגלה ערופה בעגלות הבקר (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:8)

**רב כחו של יוסף כו'.**שיוסף הוא רב כחו בצדקות ומע"ט. ופי' חי צדיק כמו בן איש חי שפירשוהו בן איש צדיק שכמה צרות הגיעוהו ועדיין הוא עומד בצדקו. והוא צדיק יותר ממני שהוא לא הרהר אחר מדותיו יתב' דאל"כ לא היה ה' מעלהו לגדולה כזו שלא כדרך הטבע שעבד ימלוך במצרים. ואני הרהרתי אחר מדותיו ית' ואמרתי נסתרה דרכי מה'. שפסוק זה נדרש ביעקב כדלעיל סוף פרשה צ"א שנדרש שם עליו שדבר דבר בטלה ע"ש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:3:9)

**ובטוח אני שיש לי כו'.**דריש לשון רב על שהוא בטוח לעוה"ב הנקרא רב כדכתיב מה רב טובך וגו' בהיות יוסף חי. כי מקודם אמר ארד אל בני אבל שאולה פי' גיהנם. לפי שסימן זה היה מסור בידו שכל זמן שלא ימות אחד מבניו בחייו יזכה לעו"ה וכדפרש"י בחומש בשם התנחומא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:1)

**להיכן הלך**כלו' מ"ט לכתו בארה שבע. שהרי באר שבע הוא בקצה גבול הצפוני של א"י. ומצרים הוא בקצה גבול דרומי. וממילא לא ה"ל לעבור על דרך באר שבע ללכת מצרימה ע"כ אמר שהלך לקוץ ארזים שנטע אברהם לצורך בריח התיכון וכדבסמוך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:2)

**ל"ב אמה היה בו.**ע"פ הסברא דברייתא דמלאכת המשכן דס"ל שפי' מבריח מן הקצה אל הקצה מן המזרח עד המערב והיה בריח תיכון אחד לכל צד. אבל קשה מאי ל"ב אמה דקאמר הכא הא ליתיה אלא למ"ד אמה. כי הרוח הדרומי והצפוני לא היו אלא ל' אמה שהרי כ' קרש היה בכל רוח מהן ורוחב הקרש אמה וחצי. ועיין ביפ"ת ובתנחומא סדר תרומה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:3)

**אשר ימצא**אכ"כ אלא אשר נמצא אתו. גירס' זו אין לה שחר. כי מה טעם לומר אשר ימצא אתו שהוא עתיד. הביאו שהוא עבר. אבל יותר מחוור גיר' החזית פ' עד שהמלך במסיבו (א' י"ב) אשר מצא עלי שטים אכ"כ אלא אשר נמצא אתו מתחלה. דמצא משמע לשעה. אבל נמצא משמע לשעבר שנמצא בידו מקודם. ואהא קשה ליה דבשלמא בתכלת וארגמן ושאר המינים שפיר כתוב בהו אשר נמצא אתו שנמצא מינים הללו ביד האנשים למשמרת לצרכם. אבל עצי שיטים גדולים ועבים כאלו מי מוליך עמו בדרך. לכך מפרש אשר נמצא אתו מימות יעקב והשבטים כי הם הנחילום לבניהם לצורך המשכן. והיה רז זה מסור בידם. ולכך הוליכום עמם (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:4)

**ממגדל צבעיא קצצום**לעצי שיטים שהוצרכו לקרשים. אבל לשון בריח התיכון היה ממטע אברהם. והכי גמירי לה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:5)

**ולא נמצא בהם**פי' כל הארזים הצומחים במגדל הנזכר אין בהם קשר ופקע. ולזה נטלו מהם למשכן (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:6)

**לא קשר ולא פקע.**כדרך שאר העצים מפני שגדלים מעט מעט על כן נמצא בהם קשרים מהעמדת הגידול ואח"ז יתחדש עוד הגידול. אבל הארזים הללו נתגדלו בבת אחת. ולכן היו מסוגלים לבנין המשכן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:7)

**אעין דשטים**עצי שטים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:8)

**הוה במגדלא**פי' במקום מגדל צבעייא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:9)

**איסור**מלאכה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:10)

**משום קדושת הארון**שעצי השטים שמהם נעשה הארון היה משם כדלעיל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:11)

**אתון כו'**בניהם העומדים מאחריהם באו ושאלו אם מותרים הם לעשות בהם מלאכה או לא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:4:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:4:12)

**אל תשנו ממנהג אבותיכם.**דאע"ג דמן הדין מותרים אתם. מ"מ אל תשנו מהמנהג ועיין בפ' מקום שנהגו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:1)

**שיאמרו לי פסוק זה.**פי' שיפרשו לי פסוק זה ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק דקשה מדוע לא אמר לאלהי אביו אברהם שהוא הראשון שפירסם והודיע אלהותו בעולם. אבל יצחק היה טפל לו. ועכ"פ ה"ל לומר שניהם אברהם ויצחק. או ה"ל למימר סתם זביחה לה' ומה צורך לתלות פה אלהותו ביצחק (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:2)

**שהיו מהלכים בדרך כו'.**וזה שבלכתם בדרך במקום שאין לבם גס בהם. תחלה שואלין בשלום התלמיד. ושוב יעלו לשאול בשלום הרב כי לא ימלא לבם אותם להרוס מיד לדבר עם הרב עם שלפי הראוי להקדים הרב מפני חשיבותו. וכן יעקב לא מלאו לבו לענין אברהם שהוא הגדול. אלא לאביו יצחק שדעתו יותר קרובה לו והוא יותר קטן (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:3)

**שחייב אדם בכבוד כו'.**ולכן תלה כוונת הזבחים באביו כי יש כאן כבודו במה שהזכיר מעלתו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:4)

**על ברית השבטים**הקריב קרבן תודה לה' על שנתקיים לו ברית הי"ב שבטים המכוונים כלפי י"ב עמודי עולם וי"ב מזלות כנודע. ומה שעשה כן דוקא באותו הפרק. היינו לפי שעד עכשיו חשב שנטרד יוסף מן העולם. אבל עכשיו בשומעו כי יוסף הוא קיים ועומד בצדקו מאז נתן תודה לה' על שנתקיים לו ברית הי"ב שבטים. ולפיכך נאמר פה ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק לפי שזכה לברית השבטים ע"י ברכתו של יצחק באומרו ליעקב ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמי' וכל שבט ושבט איקרי קהל. ולכך מתרגם יונתן שם ויפשינך ויסגינך לתריסר שבטין:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:5)

**חד מנהון אמר מה אבא להוט כו'.**ה"ג בס"ע חד מנהון אמר מה אבא להוט אחר גרונו אף אני להוט אחר גרוני. חזרתי ואמרתי אבא לא היה עליו אלא טרחות ד' נפש בלבד. אבל אני יש עלי טרחות ע' נפש. ואוחרנא אמר מה אבא משנה בן מבניו אף אני משנה בן מבני (נזה"ק). וה"פ דלת"ק הזכיר כאן יצחק משום דבא להקריב כאן קרבן כפרה על הליכתו מא"י לח"ל כדי להיות לו אכילה ושתיה בריוח למלאות גרונו ולא בצמצום. כמו שהיה יצחק להוט אחר גרונו לאהוב מטעמים אשר הביא עשו ציד בפיו. אך דא"כ שהרגיש יעקב שיש קצת חטא בזה קשה למה באמת עשה כן. ע"ז אמר שיעקב חזר ואמר קצת התנצלות ע"ז שאביו לא היה מוכרח לקבל הנאה מעשו לפי שלא היה עליו אלא טרחת ד' נפש הוא ואשתו ושני בניו. אבל אני יש עלי טרחות ע' נפש לכלכלם ברעב שאין זה ביכולתי. לפיכך ראוי לי אפי' לצאת מא"י לח"ל מפני תיקון הרבים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:6)

**אף אני משנה בן מבני.**היינו מה שעשה ליוסף כתונת פסים. ולפי שראה כי זה צד חטא שע"י זה נתגלגל ירידתו עכשיו למצרים זבח זבחים לבקש סליחה וסמך היות לו קצת התנצלות שגם יצחק עשה כזאת וה' יעתר לו כמו שנעתר אליו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:7)

**ר' יודן אמר ה' ברכות כו'.**טעם אחר על מ"ש לאלהי אביו יצחק כי כך אמר. ה' ברכות ברכני אבא הא' וירח את ריח בגדיו ויברכהו. הב' יתן לך האלהים וגו'. הג' גם ברוך יהיה. הד' ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ואז בירכו ברכה של גליות וכדלעיל פ' ע"ה. והה' באומרו ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך וגו'. ועל זה אמר וכנגדן נגלה עלי הקב"ה ה' פעמים ויברכני. וברכה א' היה במראות הסולם. הב' בבית לבן שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך. הג' אחר מעשה שכם שנ' קום עלה בית אל ושב שם והיינו שישב שם בהשקט ובטח. הד' באותו הפרק דכתיב תו וירא אליו אלהים עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו. ולפי שבאותו הפרק עדיין לא נגלה עליו אלא ד' פעמים ונשאר לו עוד גילוי מראה הה' כלפי ברכה הה' של יצחק אביו. לפיכך הזכיר פה זכות יצחק להתגלות עליו עד הפעם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:8)

**ר' יודן אמר חורי.**עוד שיטה אחרת בזה. לפי שאז אמר יעקב וכי הייתי סבור שהוא מטעימני מאותן הברכות שברכני יצחק אבי. כי חשבתי שלא יתקיימו בי מיד אלא אחר כמה וכמה דורות. אבל עכשיו אני רואה שנתקיים בי בימי מאותן הברכות שברכני אבא. ומהו יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים כי זה נתקיים ביוסף בני. אשר נעשה מושל בארץ נכריה בארץ מצרים וישתחוו לי לאומים. כי אז היתה ארץ מצרים מושלת בכיפה ויכנעו כולם לפני פרעה ויוסף מפני תיקון הרעב בהיותו משביר בר לכל הארצות וכמפורש בפרקי דר"א. ולכן עתה אשר נודע לו מענין יוסף הקריב קרבן תודה לה' על שנתקיים בו ברכת אביו יצחק. ולפיכ' נא' ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:9)

**ר"ב אמר תרתי כו'.**צ"ל ר"ב אמר תרתי רב"א אין הקב"ה מיחד שמו על בריה כשהוא חי אלא אחר שמת לפיכך לא נא' לאלהיו אלא לאלהי אביו יצחק רב"א אוחרי שהיה בעל יסורים (האב"א והנזה"ק). דר"ב בא לתרץ ב' קושיות. הא' למה לא הזכיר לאלהיו והב' למה לא אמר לאלהי אברהם. ולכך אמר תרתי כי כלפי הקושיא הא' אמר לפי שאין הקב"ה מיחד שמו על בריה כשהוא חי (משום דהן בקדושיו לא יאמין) ולפיכך אמר לאלהי אביו יצחק שכבר מת. וכלפי הקושיא הב' אמר מפני שהיה בעל יסורים ובעבור זה היה ראוי להגין על זרעו להקל מעליהם יסורי הגלות במצרים באהבת ה'. ולפיכך זבח זבחים לאלהי אביו יצחק לעורר זכותו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:5:10)

**וח"א רואין אפר כו'.**להיות מזבח כפרה על בניו להגן עליהם בעת צרה. ולפיכך הזכיר כאן בקרבנו את יצחק:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:6:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:6:1)

**ואת כל צדיקים כיוצא בך**דגם עלה מרבה כל הצדיקים שיעלו משם ג"כ במותן. והיינו כל השבטים שנקברו עצמותיהם ג"כ בארץ כדלקמן סוף פ"ק (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:6:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:6:2)

**ע"מ ויוסף ישית ידו.**כלו' שאין זה הבטחה אחרת אלא תנאי דבק למ"ש אעלך גם עלה ר"ל ע"מ שיוסף ישים ידו על ענינו וישתדל בהעלתו כי לא יעלהו בעבים ובכפים. עוד י"ל דה"פ אעלך ע"מ שיוסף ישית ידו על עינך כלו' שיעמץ עיניך בשעת מיתתך כדפי' הערוך ור"ל שאמר לו במצרים תמות אצל יוסף. ואין הבטחת עלייתך בחיים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:6:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:6:3)

**בנות בנים הרי הם כבנים.**דאתי לרמוז דבנות בנים הרי הם כבנים כדכתיב ובנות בניו דמיותר הוא. אבל בני הבנת אינן כבנים. והא"א כתב דצ"ל כדאי' בירו' ובני בנות אינן כבנות. וע' ביפ"ת שהאריך בזה מה שמתנגד דרשה זו לשיטת גמרא דילן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:7:1)

**שמראי**איש אחד ממשפחת שמרי:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:7:2)

**מהיכן אתית**מאיזה משפחה באת:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:7:3)

**ואלא דמאן**ואלא משל מי אנו ומאיזה שבט באנו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:7:4)

**אפטירקיא**גי' הערוך אפיטרכא. ופי' נשיא שלהם. ובלע"ז פטריארכא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:7:5)

**אמר לי סבהון כו'**זקן היהודים אמר לי דבר אחד והוא תמוה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:7:6)

**מן דיוסף אפקך כו'**משבט יוסף הוציאך בדברים של טעם. ובשבט יששכר לא הכניסך שיאמרו לך הבא ראיה מאחר שמוחזקים אתם בשבט יוסף:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:1)

**כשעמד יוסף עם בנימן.**כשהובאו בית יוסף. כי בדרך פיוס על שהטריחו לבא היה שואל על עניניו. ודרשו זה מוימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות. כי על ידי שראה בצרתו עליו שהוציא שם בניו עליו נכמרו רחמיו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:2)

**לשם המאורע**כל זה קבלה בידם היה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:3)

**שנשבה ממני**ובפ"ק דסוטה גרס ששבו אל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:4)

**נאים ונעימים**הכפל לחזק. דמשום דלא קאמר נעים אלא נעמן משמע חזוק והתמדת היופי במשקל דברן דרשן שקרן וגם בסוטה אמר שהיה נעים ביותר:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:5)

**אחי ודאי**כלו' חביב לגמרי שהוא אח מאב ואם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:6)

**שהיה לי לראש**שאני קבלתי ראשיותו וגדולתו עלי. אבל אחי היו ממאנין בגדולתו ושונאים אותו. אבל הוא ראשן על כרחן כי ידע שניתנה לו בכורת ראובן (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:7)

**תבאתה לראש יוסף**אנן דילפינן דאיקרי ראש מהתם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:8)

**תבאתה לראש יוסף**וה"פ תבאתה לראש דהיינו יוסף. וכן לקדקד נזיר אחיו פי' לקדקד נזיר של אחיו על דרך נהרי נחלי דבש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:9)

**יפה מאד**בכל דבר הן ביופי הפנים הן במעשים. דיופי סתם כולהו משמע:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:10)

**שכל הלבבות כו'**דמופים משמע שהיה פיו כפי אביו שכל מה שקבל מפי רבותיו מסר לו כמ"ש התוס' בסוטה. ורמז השם הזה ליופי וחכמה דמופיס לשון רבים. וכן חופים רמז לחופה ולחפוי דברים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:11)

**שחיפו עליו דברים**אבל הוא ידע ברוה"ק שאחיו מכרוהו. א"נ דיצחק גלה לו שיוסף חי. וכדאית' באסת"ר שאבנו היה ישפה יש פה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:12)

**לורד**רוז בלשון אשכנז:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:13)

**ובני נפתלי שהן מפולתין כו'.**עיין במת"כ גירסתו ופירושו. והיפ"ת מפרש הענין לשבח דה"ג נפתלי שהן מפתלין שהיו פותלין את עבודת הניר על ע"ב נירים. דרש נפתלי לשון פיתילין ורמז לאריגת הפרוכת שהיתה נארגת על ע"ב נירין. וס"ל שזרע נפתלי היו עושין המלאכה ההיא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:14)

**שחיצו אלהות בידן**שכתתו ושברו עכו"ם. וחיצו מלשון ומחצה וחלפה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:15)

**מצחצחין בשניהם כו'**שמבזין העכו"ם ומלעיגים עליה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:16)

**שהיה יצרו קשה**דכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:8:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:8:17)

**מושלמים ליצרם**נמסרים בידו ששולט עליהם ומחטיאם. אבל בצרור המור הביא מדרש דדריש וגוני שעשה להם הקב"ה נס ומגן ויצר ושלם כל כך למה על שהיה יצרם שלם להקב"ה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:1)

**ראית מימיך כו'**כי הכא דחשיב כל נפש ס"ו. והדר חשיב יוסף ובניו דהוו לה שלשה. חשוב כלהו שבעים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:2)

**זו יוכבד**ולזה רמז יוצאי ירך יעקב. כי ר"ת וס"ת ירך יעקב גימטרי' יוכבד. שנולדה בין החומות של מצרים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:3)

**עיבורה בארץ כנען**ע' לעיל פ' ל"א סימן י"ז:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:4)

**הה"ד ושם אשת עמרם וגומר**ילדה אותם במצרים. ודייקי' מינה לידתה במצרים ואין הורתה במצרים כדאי' בפ' י"נ ודיוקא מדאצטריך לומר במצרים דפשיטא דבמצרים נולדה דאילו מקמי הכי ה"ל להזכירה ביורדי מצרים. אע"כ לדיוקא אתא והכי משמע בבמדב"ר פ' ל"ג:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:5)

**על פיילי דמצרים נולדה**פי' על שערי דמצרים נולדה בהכנסם בחומת מצרים. והיתה בת ק"ל שנה כשילדה את משה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:6)

**למוד הקב"ה כו'**ולפ"ז אפי' נולדה אחר כניסתן שמה היתה בכלל המנין כיון שכבר היתה מעוברת ול"ג בתרווייהו ר' לוי בשם רשב"ן אלא כדלקמן בבמדב"ר פ"ג ברישא רשב"ל ובסיפא רשב"ן (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:7)

**אלא אף שמעי מנאו כו'.**ר"ל שאשת ידותון היתה מעוברת את שמעי. וראה ברוה"ק שגם הוא עתיד להיות ראש משמרה. לפיכך אמר ששה (רש"י):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:8)

**ואם יאמר לך אדם עשירי שמעי כו'.**הנכון כגי' הספרים המדויקים ואם יאמר לך אדם מי יאמר לך כן אמור לו שמעי עשירי לדוכן. ופי' אם ישאלך מי מנלן דדוקא זה הוא שמעי שנמנה עודנו בבטן אולי הוא איש אחר מהמנויים שם. אמור לו שהוא נלמד ממה ששמעי נמנה שם (פסוק י"ז) ולא נזכר כלל מקודם לא בבני אסף וידותון והימן רק שנא' סתם בבני ידותון ששה ע"י ידותון אביהם. ובפרטם אינם כי אם חמשה ש"מ הוא הוא הששי ולא נזכר בשמו כי לא נולד עדיין ונרמז רק במספר הכולל. ואחר היותו גדול מוכשר למלאכת השיר אז נזכר בשמו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:9)

**שמש אבינו יעקב**כלו' בניו. שעל זה נאמר ומספר את רובע ישראל והיינו לגודל חשיבותן. ועז"א כשרף הזה כלו' כששרף הנוטף מעצי הקטף שמיד בצאתו מן העץ מקבלין אותו בספוג שאינו מאבד טיפה לחשיבות ערכו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:10)

**וי"א יעקב השלים**שגם יעקב בכלל המנין ועז"א שם במנין בני לאה כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש כאילו אמר כל נפש בניו ובנותיו עם נפשו שלשים ושלש. וכן הא דכתיב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים היינו נמי עם יעקב. דיעקב עם בניו הם בית יעקב. ובכל נפש קמא לא קאמר אלא ס"ו ולא ס"ז משום דכתיב יוצאי ירכו. והא דכתיב ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש. תירץ הראב"ע דלפעמים אין הכתוב מקפיד בכיוצא בזה ולא חשש להוציא אחד משבעים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:11)

**משל לשתי לגיונות של מלך כו'.**גי' האב"א המשל של ב' לגיונות צ"ל אחר הי"א הקב"ה השלים כו' כי דרש זה נמשך ע"ד מה שאמרו בפסיקת' שהקב"ה השלים למנין הע' נפש. וכן בעלייתן ממצרים היו ששים רבוא חסר א' דכתיב כשש מאות אלף רגלי. והשלים הקב"ה מנינן. וכן כיוצא בזה פ"א נצטרף הקב"ה למנין הע' נפש להשלים מנינן. ופ"א נצטרף למנין הס' רבוא להשלים מנינן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:12)

**דיקומנייא וגאסטנייא**דיקומנייא בלשון רומי נכבדת וחשובה עשר ידות בין האחרות וגם לפעמים עשירים במנין. ופי' גאסטוניא על שם אגוסטוס. ונירון קיסר היה ראשון אשר קרא בשם לגיון אווגוסטנא (מוסף הערוך). והכוונה שכל לגיון היה במנין סך קצוב. אלא שבני החיל היו חסרים אחד ולא נשלם אלא עם המלך המצטרף עמהם ובשעה שהמלך מצטרף עם אלו הם שלמים ובני לגיון האחרת הן חסרים. וכן בהיפך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:13)

**וי"א הקב"ה השלים כו'.**מפדר"א משמע דמאנכי ארד עמך מצרימה וגו' דייק לה ובפסיקתא מייתי לה מהוא תהלתך והוא אלהיך מה כתיב בתריה בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:14)

**וי"א דחושים בן דן כו'**ואע"פ שכבר נמנה בחשבון הס"ט הוא נחשב כשנים לפי שהוא מרובה באוכלסין ולזה אמר הכתוב ובני דן בל"ר וכדי שלא נטעה דבני דן שנים היו ממש להכי מייתי שבתורתו של ר"מ (בפירושו על התורה) מצאו כתוב ובן דן חושים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:15)

**ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון. ויבאו הגלעדה גרש. ואל ארץ תחתים חדשי בית ירח. דנה סינים דנה יען מדה כנגד מדה.**כצ"ל (יפ"ת) והכי אי' באגדת שמואל פרק ל"ב. אלא דשם גרס פנייס במקום סינים ופירוש דקרא קאמר דגלעדה היינו גרש. וחדשי היינו שם מקום דהיינו בית ירח. ולפי שהחדש נקרא ירח קרי ליה חדשי. ודנה היינו ארץ סינים או פנייס וסיני או פנייס היא ארץ דן. ויהיב טעמא אמאי מתקריא דנה יען. משום שהוא מכנ"מ. משום שדן נכנס בבן אחד אצל אביו לקבל ברכתו. ולפי שלא ה"ל אלא בן אחד שם אביו עיניו בו לטובה ונתברך מאד והיינו מכנ"מ (נזה"ק) וכ"ה באג"ש הנ"ל בהדיא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:16)

**בצלמוניתו**הוא בנו. והוא מלשון צלם. ונקרא הבן כך ע"ד ויולד בדמותו בצלמו. והכנסתו אצל אביו היינו לקבל ברכתו (יפ"ת). או פי' בצלמנותו בחשוכה ונכה רוח כי לא היה לו אלא בן אחד ואותו היה חרש (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:17)

**בע' אלף**עיין בענף:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:18
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:18)

**וי"א סרח בת אשר השלימה.**אע"פ שהיא בכלל המנויים בפרשה וס"ל דחשובה כשנים מצד חסידותה וחכמתה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:19
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:19)

**שאתה אב לישראל**האתה יואב הוא לשון תמיהא. האתה שהיה לך להיות לישראל לאב ואתה קוצר ורוצח. ולפ"ז מה שהשיב ואמר אני פי' אני הוא אב ודאי ואין לבבי למרע (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:20
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:20)

**ולית את לפום שמך**אין אתה עושה לפי הוראת שמך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:21
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:21)

**לית את ודוד בני תורה**כדכתיב שם דבר ידברו בראשונה לאמר שאול ישאלו באבל וכן התמו. ופי' דרך התורה שדבר ידברו בראשונה לקרוא לשלום העיר אשר באים עליה למלחמה. ולכן היה ראוי כי שאול ישאלו בעיר זו שהיא אבל בתחלה אם שלום תענך. וכי עד כאן התמו דברי תורה ואינן מתקיימים כדכתיב כי תקרב אל עיר וגו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:22
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:22)

**מאן את**כלו' אם שלוחה מאנשי העיר לבקש שלום ויש לסמוך על דבריה. או היא מעצמה באה להוכיחו. והשיבה כי היא מהחשובות והיא עיני העדה כי היא שהשלימה מנינן של ישראל לחשיבותה והרי היא במקום כולם (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:23
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:23)

**אני היא שהשלמתי כו'**שהיו חסרים אחד למנין ע' ונמנית ב"פ והשלים החשבון. וזו היא ראיה למ"ד סרח בת אשר השלימה המנין והאריכה ימים שכבר היתה אז בת תרפ"ד שנה ונתקיים בה יראת ה' תוסיף ימים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:24
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:24)

**שהשלמתי**דריש אמונה לשון מנין:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:25
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:25)

**שהשלמתי נאמן לנאמן**והיינו שלומי אמוני שהוא ל' אמונים. ופי' השלמתי מסרתי כל' הכתוב בספר עזרא השלם קדם אלה ירושלם. וענינו שהראה למשה היכן יוסף קבור כדלקמן בש"ר פ"ך. או מפרש שלומי מלשון גמר הדבר ומלשון ותשלם כל המלאכה. כלו' אני הוא שע"י נגמר צואתו של יוסף במאמרו והעליתם את עצמותי כו' ולולי אני לא נתקיימה עד עולם ולא נשלמה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:26
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:26)

**יוסף למשה**דמשה איקרי נאמן כדכתיב בכל ביתי נאמן הוא. וג"כ יוסף נאמן לה' מאדוניו וכמ"ש בתנחומא ס' וישב שלשה נאמנים הם וחד מנהון רווק הדר בכרך בשכונת זונות ואינו חוטא אין את מוצא נאמן גדול מיוסף. גם בענין הממון היה נאמן לפרעה כדלעיל פ' פ"ו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:27
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:27)

**ולי שאני אם בישראל.**שהיא חשובה ומזכה את ישראל ע"ד שקמתי אם בישראל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:28
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:28)

**חלילה לדוד חלילה ליואב.**דהיינו כנגד מ"ש היא לית את ודוד בני תורה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:29
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:29)

**אלא לא כן הדבר כי איש מהר אפרים וגו'.**כצ"ל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:30
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:30)

**אם במלך למה בדוד.**משום דלא קאמר במלך דוד אלא בדוד משמע דאפסיק בינייהו לומר שכל אחד נדרש לעצמו דבדוד מזולת היותו מלך איכא לענוש המורד בו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:31
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:31)

**שכל המעיז פניו בת"ח כאילו מעיז פניו במלך.**כצ"ל וכ"ה בק"ר פ' טובה חכמה. וכלו' דאיכא נמי מיתה במעיז בת"ח והינו נדוי שמנדין על כבוד ת"ח כדאיתא בפרק אלו מגלחין. ונידוי חשוב מיתה כדאמרינן התם מאי שמתא שם מיתה. וה"ק במלך אע"פ שאינו דוד ובדוד אע"פ שאינו מלך וכ"ש במלך דוד שהוא מלך ות"ח (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:32
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:32)

**כאילו מעיז פניו בשכינה.**הכי דריש ר' יודן קרא במלך בדוד. במלך זה מה"מ הקב"ה ואח"כ בדוד זה דוד מלך ישראל כדאי' במ"ק. כי המלך בעמו דוגמת השכינה המופיע בעולם וכן השגחת המלך על עמו. כי הוא כללי לכל העם בהנהגה העליונה הכוללת הכל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:33
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:33)

**מנא ידעה**שיסכימו אנשי העיר בזאת. או שלא יוכל שבע בן בכרי להלחם בם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:34
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:34)

**מרים הוא ראשיה מלעיל.**מורם הוא עליו מן השמים. ר"ל מן שמים נלחמו כנגדו ולא יצלח במרדו. וקבלה היתה בידם (יפ"ת). ולכן כתיב מושלך דמשמע כאילו כבר הוא מושלך ומורם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:35
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:35)

**לית אתון ידעין מילי דדוד לית אתון ידעין מלי דיואב.**כצ"ל (יפ"ת) פי' וכי אתם יודעים דבריו ועניניו של דוד ויואב. איזו אומה עמדה בפניהם ואיזו מלכות עמדה בפניהם. אמרו לה ומה הוא רוצה ממנו שיתפייס בו וילך לו. אמרה להם אלף אנשים הוא רוצה מכם וילך לו וכי אין טוב לתת לו אלף אנשים משיחריב את כל העיר שלכם. כי כן דרך החכם לבקש יותר ממה שבדעתו כדי שימעט בעין הנשאל אח"כ שאלתו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:36
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:36)

**א"ל כל חד כו'**אמרו לה כל אחד ואחד ממנו. ר"ל כל בית ובית יתן מאנשי הבית לפי הערך עד שיהיו אלף איש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:37
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:37)

**א"ל דלמא אגב כו'**אמרה להם שמא עם הפיוס שאלך ואפייסנו יניח מעט מן האלף ועשתה את עצמה כאילו הולכת ומפייסת אותו. וחזרה מאלף לה' מאות כלו' אמרה להם אינו חפץ מכם אלא ה' מאות וכן חזרה והלכה ואמרה להם אינו מבקש אלא מאה. ושוב אמרה אינו מבקש אלא י'. ושוב אמרה אינו מבקש אלא אחד ואותו אחד גם הוא אינו בן עיר אלא אכסניא ובשבילו אנו נתפסים כולנו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:38
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:38)

**סיעה**חבורה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:39
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:39)

**אר"י בד"א בזמן שהוא בפנים כו'.**העיקר דה"ג א"ר יוחנן אפי' יחדוהו אין נותנין. בד"א בזמן שהוא מבחוץ והם מבפנים. אבל הוא והן מבפנים הואיל והוא והן נהרגין יתנו להן ואל יהרגו כולם. כגון שהוא אומר ותבא האשה אל כל העם. וה"פ אר"י אפילו יחדוהו אין נותנין בד"א שהוא מבחוץ כלו' שהוא מחוץ לסירה ויוכל להמלט משם והם נלכדו במצוודה רעה מבפנים שהם במצור ומסובבים מן האויבים ואין לאל ידם להמלט משם לפיכך אע"פ שיחדוהו הואיל שהוא מבחוץ והם מבפנים נסתחפה שדיהם ואין נותנין. אבל אם הוא והם מבפנים לסירה הואיל והוא והן נהרגין יתנו להם ואל יהרגו כולם. ועז"א כגון שהוא אומר בשבע בן בכרי ותבא האשה אל כל העם בחכמתה וגו' שכוונה בדעתה לדבר משפט אמת דבמקום דהוא והן נהרגין יתנו להם ואל יהרגו כולם (נזה"ק) ע"ש באריכות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:40
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:40)

**ר"ש אומר כך א"ל כל המורד כו'.**דר"ש ס"ל כרשב"ל בירוש' אפי' יחדוהו בעינן דוקא חייב מיתה. וממילא ע"כ לא באתה אלא בטענה שהוא חייב מיתה מצד הדין:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:41
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:41)

**תבעתיה מלכותא**המלכות תבעת אותו להמיתו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:42
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:42)

**וערק**וברח:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:43
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:43)

**פרדיסקא**שליח וכתב המלך בידו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:44
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:44)

**איטפל כו'**נזקק ר' יהושע לעולא והיה מפייס אותו וא"ל וכי לא טוב הוא לך לפני השי"ת שימיתו אותך לבדך ולא יענשו כל הצבור על ידך. ונתפייס לו ונתנוהו לו לאותו שליח המלך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:45
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:45)

**הוה קא משתעי כו'**קודם לכן היה רגיל אליהו הנביא לדבר עם ריב"ל וכיון שעשה כן לא בא אליהו שוב אליו. והיה ריב"ל צם עליו ל' יום ונראה אליו אליהו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:46
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:46)

**אפגר מר**בטלת עצמך מלבא אצלי:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:47
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:47)

**למוסרות**המוסרים נפש ישראל למיתה. ואע"ג דפייסיה הו"ל מסירה כי אין אדם שליט בעצמו למחול על דמו. ועוד דמדעתו לא היה מתפייס שימסרוהו אלא ע"י פיוסו של ריב"ל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:48
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:48)

**מבע להאי מילתא כו'.**הדבר הזה היה צריך ליעשות על ידי אחר ולא על ידך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:49
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:49)

**בדפני של אנטוכי**שפם הרבלה תרגם יונתן דפני אנטוכיא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:50
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:50](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:50)

**הגיע כו'**דרך שאלה וקובלנא ברוח נשברה אמרו אם דעתו להחריב את ביהמ"ק. ולפי שכבר ידע מהנביאים שהיה עתיד ליחרב אמרו בלשון זה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:51
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:51](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:51)

**אזלין כו'**הלכו הסנהדרין ואמרו כן ליהויקים נבוכדנצר מבקש אותך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:52
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:52](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:52)

**דוחין נפש מפני נפש.**שאתם מוסרין נפשי להציל נפשיכם. והכי אמר בהדיא לקמן בויק"ר:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:53
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:53](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:53)

**לא תסגיר עבד אל אדוני.**שאע"פ שלא יהרגני נ"נ רק שיחבישני בבבל מ"מ אין לכם למסרני משום לא תסגיר דלא גרע אני מעבד של נכרי שברח שאין מוסרין אותו להיות עוד עבד וכן הוא שמרד במלך בבל אין להסגירו לכבשו לעבודתו ולהוציאו ח"ל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:54
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:54](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:54)

**לא כך עשה זקנך.**בויק"ר גרסינן לא כך עשתה זקנתך. ולא ידעתי מהיכן למדו שהיתה האשה החכמה זקנתו וכ"ש למ"ש לעיל שהיא סרח בת אשר ולפי גיר' דילן גם גירסת הרד"ק דגרסי' לא כך עשו אבותיך ה"פ דוד זקנך לא עשה כך לשבע בן בכרי כלו' שבקש שיתנוהו לו. וכן עשו מפני שהדין כך למסור מי שיחדוהו בשם. ואע"ג דההא בדין הוה שמרד במלכות. גם יהויקים מרד בנבוכדנצר (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:55
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 94:9:55](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/94:9:55)

**ושלשלו ופייליה**אוהביו ומיודעיו פילי אוהב בלשון יון. והרב נפתלי פי' ופיילה אשתו. כוס ששותה בו. בל' נקיה (יפ"ת). ומת"כ פי' ופייליה ובקעהו וחלק אותו אברים במיתה משונה: