## Etz Yosef on Esther Rabbah Parasha 5

###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:1
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:1)

**פתח אל תרא יין.** משום דבעי למדרש זכר את ושתי וגו' שנגזר עליה כו' והרגה. להכי מייתי סמך מדרשא זו דדרשינן כצפעוני יפריש באחשורוש וושתי שהיין הפריש ביניהם למיתה. ואגב דריש כל הני קראי דסמיכי לה וגם דריש וכצפעוני יפריש בכל אותן שלקו ע"י היין:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:2
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:2)

**כי יתאו לדם נדה.** שע"י השכרות יהיה להוט אחר הזנות ולא יחוש לנדה וזיבה. ודריש יתאדם נוטריקון יתאוה דם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:3
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:3)

**בכוס עינו בכיס כתיב.** שע"י הכוס יתן עינו בכיס. וכיס הוא כינוי לזנות כדכתיב כיס אחד יהיה לכולנו דהתם אי אפשר לפרש כים ממש דא"כ סותר למ"ש גורלך תפיל בתוכנו. דאי כיס אחד לכולן אין גורלו של אחד מהם מיוחד מחביריו. אע"כ שפירושו זונה אחת יהיה לכולם אלא שכנה הכתוב בלשון נקי. ועיין במד"ר פ"י:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:4
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:4)

**יתהלך במשרים סוף שאשתו כו'.** ר"ל אפילו באשתו שאין יצה"ר בוערת בו כל כך כיון דיש לו פת בסלו. עם כל זה אינו פורש מנדותה. ואפילו מודאי נדה שהיא אומרת לו בפירוש שפרסה נדה. ופירוש יתהלך במשרים שיתהלך בדרכו ולא ימנענו דבר מכשול:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:5
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:5)

**סוף שהוא מטמא כו'.** ופירוש יתהלך במשרים שכל הדרכים ישרים בעיניו אע"פ שטועה בהוראתו [יפה ענף]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:6
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:6)

**ודאי מסמיק ליה.** שמאדים פני שותהו וניכר בפניו שהוא שכור ובוז יבוזו לו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:7
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:7)

**הוא נותן עיניו כו'.** ולהכי כתיב בכיס וקרינן בכוס. וטעם הדבר שע"י שהוא נותן עיניו בכוס אינו חושש לחסרון הממון. והחנוני נותן עינו בכיס ומרבה להוציא ממונו ולא ירגיש עד שמכלה ממונו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:8
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:8)

**קיתונא דנחשא עביד כו'.** קיתונא הוא מלשון קיתון המוזכר ביומא דף מ"ג ובסוכה דף כ"ט ובסנהדרין דף נ"ב. ובלשון יוני הוא מין צלוחית וכוס ור"ל שאומר מה שהקיתון נחושת משתמשת. משתמשת גם כן הכלי של חרס וא"כ מה צורך לשל נחשת ולכן מוכרה ולוקח יין בדמיה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:9
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:9)

**ר' יצחק בר רדיפא כו'.** סיומא דמלתא דלעיל קאמר שכמו שאומר בדברים הנזכר על הקדירה וקיתונא כן יאמר בכל כלי ביתו עד שלבסוף ימכור את כולם ונעשה ביתו מישור:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:10
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:10)

**אמרי בנוי כו'.** אמרו בניו אבינו זה לא יניח לנו כלום:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:11
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:11)

**אשקוניה כו'.** בניו השקוהו והשכירוהו והוציאוהו ונתנוהו בחד בית עלם [פי' בית עולם] מערה מוכנת לקבר בו מתים כדי שכשיקוץ מיינו לא ידע מי הביאוהו הלום ויתחרט ולא יעשה עוד זאת:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:12
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:12)

**עברין שפאין שנאין.** תיבת שנאין מיותר וצריכין למוחקו. ופירוש עברו מוכרי יין בשער דרך אותו בית עולם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:13
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:13)

**ושמעון אנגרא.** שמעו קול הומיה בעיר כעין מלחמה. והוא עבודה שנעשית באונס עם בני אדם [מוסף הערוך]. והמעריך כתב שפי' בדרך שמעו אומרים שבעיר היו תופשים חמורים לעבודת המלך:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:14
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:14)

**פרקון כו'.** פרקו משא היין מעל חמוריהם ונתנוהו באותו מערה שהיה אותו האיש ישן שם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:15
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:15)

**איתער ההוא סבא.** הקיץ ההוא זקן משנתו וראה נוד נתונה למעלה מראשותיו. התיר אותו הנוד ונתנוהו בתוך פיו ושתה כך כשהוא שוכב עד דהדר ונפל עליו שינה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:16
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:16)

**לבתר תלתא יומין.** לאחר שלשה ימים אמרו בניו וכי אין אנו הולכים לראות מה אבינו עושה. הלכו ומצאוהו שוכב והנוד נתונה בפיו. אמרו אף כאן אין הקב"ה מניח אותך הואיל והוא נותן לך אין אנו יודעין מה לעשות נגד רצון הבורא:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:17
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:17)

**עבדי ביניהון כו'.** עשו ביניהם תקנה שכל אחד ואחד ישקנו יום אחד:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:18
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:18)

**והיית כשוכב בלב ים.** אע"ג דמקמיה כתיב ואחריתו כנחש ישך וכצפעוני יפריש. מכל מקום נקיט לה הכא לבסוף משום וכצפעוני יפריש דדריש ליה באחשורוש וושתי דעלייהו קיימינן כדרך המדרש דמסיים בעניינא דקאי עליה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:19
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:19)

**אילפא דדמכא נראה דצ"ל דרמיא.** ובסדר שמיני גרס דמטרפא. ופירושו כספינה זאת שהיא מטורפת בלב ים שיורדת ועולה בסערה כדכתיב יעלו שמים ירדו תהומות. שהיא בסכנת הטביעה. כן השכור טועה ביינו מפה ומפה כאומר נוע תנוע ארץ כשיכור. ולפעמים יפול באחת הפחתים או נופל ונשבר באבן נגף בהתעותו בשכרותו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:20
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:20)

**כהדין תרנגולא.** כתרנגול שיושב על החבל שהוא הולך ובא. שהחבל מתנענע עמו לכאן ולכאן. אשר התרנגולת לא תשקוט לישן כדרכה על העצים. וכן השכור יש לו צער הגוף:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:21
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:21)

**כהדין קברניטא כו'.** חוזר לפרש וכשוכב בראש חבל על הקברניטין והוא רב החובל שיושב בראש התורן לתקן עניני הספינה ועיניו פקוחות בהנהגת הספינה ומחמת שהוא מתנועע לכאן ולכאן בהתנענע הספינה תתבלע דעתו כן השיכור אובד דעתו כאומר יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:22
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:22)

**מחו ליה.** מכין אותו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:23
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:23)

**טלמון.** לשון הכאה ודחיה ודחיפה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:24
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:24)

**ה' קיסטין.** קיסטא הוא שם מדה. וע' פסחים דף ק"ט. ובב"ר פ"נ. ומפרש הלמוני בל ידעתי היינו בממונו. דאי בגופו כבר נאמר הכוני בל חליתי:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:25
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:25)

**אשתית.** שתית:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:26
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:26)

**ואנשי ליה.** וישכח ליה ויעזוב ממנו מלשתות עוד:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:27
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:27)

**למי שאינו עמל בד"ת.** מפרש אבוי עניות מגזרת אביון. ומפרש לה בעניות תורה. והכל נמשך אל למאחרים על היין שעי"ז בטלים מן ד"ת. ולא רצה לפרש עניות כפשוטו דא"כ מאי קא משמע לן בחר הכי יתהלך במשרים דהיינו דעביד ביתיה מישרא כדלעיל:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:28
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:28)

**למי דינין.** היינו עונשין. לא ריבות ומחלוקת לבד כמו מדינים כבריח ארמון שהרי ע"י היין נכשל בעבירות כדלעיל ונענש:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:29
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:29)

**למי פיטטין.** ענין דבור מיותר ושיחה בטילה [כמו אין פטטין את בעי בב"ר פ"ע]. וענינו שהכל ידברו ויליזו עליו. או שבשכרותו ידבר דברים הרבה בלי צורך ודברי ריב וקטטה כדרך השכורים ומגרה מדון בין אדם לחבירו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:30
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:30)

**פדעין דמגן.** פצעים דחנם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:31
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:31)

**דהוה אליף כו'.** שהיה רגיל לשתות י"ב מדות יין:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:32
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:32)

**קפולא.** פי' בלשון יוני חנוני מוכר מאכל או יין או מיני תבשיל [מוסף הערוך]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:33
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:33)

**וצדי לי.** לשון אורב מלשון ואשר לא צדה. כלומר דואג אני מן השומרים בלילה בעיר [מתנות כהונה]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:34
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:34)

**תלא עיניה.** הגביה עיניו וראה נקב בתוך הדלת וא"ל תן לי יין דרך הנקב. את מערה ומפנה המדה מן היין דרך הנקב מבפנים ואני אהיה שותה מבחוץ. עשה לו כן. שתה וישן לפני הפתח. עברו עליו שומרי העיר והיו סבורים שהוא גנב הכוהו ופצעוהו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:35
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:35)

**וקרא עליה.** פי' הבריות קראו עליו המקרא הזה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:36
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:36)

**שמשין.** אדומות כשמש:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:37
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:37)

**לבי קפילא קדמאי.** אע"פ שהקדימה לא נזכרה בכתוב. אורחא דמילתא הוא שהמאריך ביינו נכנס ראשון ויוצא אחרון:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:38
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:38)

**מן דשמע הן אית חמר כו'.** מששומע היכן יין טוב למכור הולך אחריו. ודייק מלשון לחקור שחוקר ודורש היכן היין הטוב:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:39
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:39)

**מה צפעון זה.** מפריש בין מיתה לחיים. ר"ל שהאדם חי מצד הנפש ומת מצד הגוף. וכשהצפעון נושך את האדם יוצא הנפש מהגוף והוי הפרשה בין מות לחיים:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:40
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:40)

**כך הפריש היין בין אדם לחוה.** ששנאה ע"י שהסיתו. א"נ על שפירש ממנה ק"ל שנה כדאיתא בפ"ב דעירובין [יפה ענף]. או יובן עם מ"ש ברקאנטי פ' בראשית על פסוק ותרא האשה ראתה דם כי כשסחטה ענבים מאשכול הכופר אירע בה מדה כנגד מדה. ומכאן תבין טומאת האשה בימי נדותה כי הפרידה היין המשומר בענביו. וזהו שהפריש היין בין אדם לחוה שע"י ששתה פרסה נדה ונעשה פירוד ביניהם [גבול בנימין]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:41
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:41)

**אשכלות מרורת למו אשכלות הללו הביאו מרורות לעולם.** כצ"ל [יפה ענף]. ותיבת אשכלות מוסב לענבים הנזכר שם בקרא. ותיבת מרורות ענין אחר הוא. וכוונת הקרא לומר האשכלות של הענבים הביאו מרורות לעולם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:42
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:42)

**לבניו.** זרע חם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:43
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:43)

**בין לוט.** לבנותיו דמסתמא שנא אותם והבדילם לרעה. א"נ שהקב"ה הפריש בין לוט שנתכוין לעבירה לבנותיו שנתכוונו לשם שמים כמ"ש במס' נזיר כי ישרים דרכי ה' זה לוט ובנותיו כו' ולוט נתגלה קלונו ובנותיו זכו לשכר כדאיתא בב"ר פ"נ [יפה ענף]. ובילקוט משלי גריס בין לוט לבנותיו לממזרות:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:44
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:44)

**אין אנו יודעים מפני מה מתו.** ואע"ג דכתיב בהקריבם אש זרה. א"א שמפני זה לבד מתו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:45
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:45)

**שלא מתו אלא מפני היין.** ומה שנענשו על היין אע"ג שלא נצטוו תחלה. גזרת שעה היתה שרצה הקב"ה לקדש את הבית ולזה בחטא קל המיתם. אבל משם ואילך לא יענשו הכהנים אלא באזהרה. א"כ מפני הפלגת קדושתם וחכמתם נענשו אפילו בלא התראה ע"ד וסביביו נשארה מאד:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:46
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:46)

**הוי משכימי בבקר כו'.** ואע"ג שגם יהודה ובנימין גלו על דבר היין. מכל מקום הני קראי משמע שעשרת השבטים משום דגבי וגם אלה ביין שגו כתיב הוי עטרת גאות שכורי אפרים והדר כתיב גם אלה ביין שגו. משמע דהני קראי דהוי משכימי בבוקר דכתיב מעיקרא טובא מסתמא על עשרת השבטים נאמר שנקראו על שם אפרים משום שירבעם מלך ראשון שלהם היה משבט אפרים. ועוד דכתיב לכן גלה עמי משמע שכבר גלו. ואילו יהודה ובנימין עדיין לא גלו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:47
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:47)

**אלה וגם אלה.** שהיה לו לכתוב אלה וכתיב וגם אלה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:48
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:1:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:1:48)

**שמתוך כך ביה בלילא כו'.** אע"ג דעל שנשתמש בכלי בית המקדש נהרג. וכן ערבובו של סעודת אחשורוש והריגת ושתי כדאיתא בפרק קמא דמגילה. מכל מקום שכרות היין הביאם לזה כדכתיב בטעם חמרא וכטוב לב המלך ביין:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:1
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:1)

**כל מקום שנא' אחר סמוך.** לענין של מעלה. ולפ"ז בא הכתוב לומר כי תיכף ומיד שעשה מעשה והרג את ושתי היה מרחם עליה שנהרגה. ולפי הסברא לא היה ראוי שיזכור אותה מיד כיון דמתחלה כתיב ויקצוף המלך מאד וחמתו בערה בו. אלא בודאי היה זה מן השי"ת שכך גזר שתהרג. ולכך מיד שנעשית הגזירה של השי"ת מיד שך חמתו כי לא היה החימה רק מן השי"ת כדאיתא למעלה. וזהו שבא הכתוב לאשמועינן במה שאמר אחר הדברים האלה דמיותר לכאורה שכך הוה ליה להתחיל כשוך חמת המלך וגו' אלא בא לומר שגזירת השי"ת היה ולכך תיכף אחר זה המעשה זכר את ושתי [אור חדש]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:2
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:2)

**אחר מופלג.** מענין של מעלה. ולפ"ז בא הכתוב לומר שאף שהיה זמן רב אחר הריגת ושתי מכל מקום לא שככה חמתו מכל וכל רק כשוך ולא בשוך כדמסיים המדרש והולך. עד שנהרג המן דכתיב שם וחמת המלך שככה שאז שככה חמת המלך אחשורוש וחמת הממ"ה הקב"ה כדאיתא לעיל סוף פרשה ב'. ומשום דהכל היה מפלאות השי"ת ולא במקרה עפ"י הטבע:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:3
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:3)

**מן דקטלה.** משהרגה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:4
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:4)

**שרי.** התחיל:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:5
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:5)

**חוזר בו.** הני תיבות הוא פירושו של תהי ביה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:6
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:6)

**שעשתה כהוגן.** שלא רצתה ליכנס ערומה שכל כבודה בת מלך פנימה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:7
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:7)

**ולמה כו'.** הם דברי הספר ששאל דכיון דשלא כהוגן היתה הגזרה בודאי מה' היתה לסכל עצתם וא"כ קשה למה עלתה לה כך מאת ה'. ואף על גב דגזרת עילאה היא מעיקרא והכרתי לבבל שם ושאר וגו' ואמרי' לעיל בפתיחתא סימן י"ב ונכד זו ושתי. היינו משום דצפוי היה לפני ה' שתאחז מעשי אבותיה בידיה. דאם לא כן בן לא ישא בעון האב [יפה ענף]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:8
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:2:8)

**שלא היתה מנחת כו'.** ואף על גב דצרי יהודה כתבו שטנה לאחשורוש על בנין בית המקדש ובעבורם גזר לבטל הבנין כמו שכתוב בספר עזרא ובמלכות אחשורוש כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים וגו' ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת וגו' ידיע ליהוי למלכא די יהודאי וגו' מנדה בלו והלך לא ינתנון וגו'. וארתחששתא הוא אחשורוש. אפשר שהיתה יועצתו להרשיע לשמוע הרכילות הצרים:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:1
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:1)

**מה ראה.** פי' מה ראה אחשורוש להסכים לעצה הנבערה הזאת לקבץ כל נערה יפה אחר שאין צורך אלא אחת. ועוד שעכשיו כל מי שתהיה לו בת יפה יטמין אותה וכדאיתא בילקוט שכמה בני אדם נתנו את ממונם להטמין את בנותיהן. אלא הוה ליה לבקש איזו נערה יפה שבמלכותו ע"י שלוחיו. וכמו שעשו לדוד. ואמרינן בפרק קמא דמגילה כל ערום יעשה בדעת זה דוד מלך ישראל כו' ע"ש:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:2
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:2)

**ע"י שהיו מבזות כו'.** ומתרץ רב הונא שמהקב"ה היה להכשילם בעצה זו על ידי שבנות הארץ היפות היו מבזות בבנות ישראל שהיו כעורות מצד הגלות כדאיתא בב"ר פי"ח כשעלו ישראל מן הגולה נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן וכו'. לפיכך באו לידי חרפה זו שהובילו כמה פרסה ונבעלו ושוב חזרו בחרפתן:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:3
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:3)

**המספק.** ר"ל לאחשורוש שהיה הפכפך. או פי' לידי המספק לידי ספק זה שיבדקו למלך [מתנות כהונה]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:4
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:4)

**ישראל ונכרי כו'.** איידי דקאמר שבנות ישראל היו בזויות בעיני הנכריות. הביא ג"כ מהפלגת בזוי ישראל בעיניהם:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:5
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:5)

**ונגע בה כו' אינה טמאה.** כי כן הוא האמת:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:6
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:6)

**הוא אומר כו'.** הנכרי אומר טמאה. ואפילו נפלו לתוכה כמה רמשים אינו משגיח. ואם ישתמש ישראל באיזה דבר הוא שוברה ולא יספיק לו בטהרה וקנוח. כך היו נוהגים בזיון בישראל יותר מבשקצים ורמשים. לפיכך פרע להם הקב"ה מדה כנגד מדה והראה להם שהם מאוסים שאחר כל התלאה הזאת מאס בהם אחשורוש ובחר בבת ישראל:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:7
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:7)

**כך כתיב השמיעו כו'.** כלומר דכי היכי דהכא אמרינן שפרע להם על בזותם בבני ישראל כמדתן כך מצינו שנפרע מבבל מדה כנגד מדה בחטאתם בבנות ישראל. ולהכי מייתי השמיעו אל בבל וגו' שלמה לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה. ומפרש היכי הוו דורכי קשת מכ"מ. וקאמר דהיינו מפני שלא נטלו כסף וזהב אלא נשים לענוי. ודבר ערוה אי אפשר בתשלומין כמו שאפשר בתשלומי כסף וזהב. לכן תהיה נקמתם באומה שאינה מתפייסת בכסף וזהב אלא בהריגת מחמדי בטנם. וזה כנגד מה שחטאו בענין הנשים שמהם יהיה פרי הבטן. והיינו דורכי קשת כדאמר התם וקשתות נערים תרטשנה [יפה ענף]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:8
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:8)

**וכי כסף נטלה.** פי' וכי כסף לבד נטלה שתתן כסף ובזה תפטר:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:9
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:9)

**מה ת"ל.** אלא צ"ל מה תתן לתשלומין. אלא [א"א ויפה ענף]:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:10
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:10)

**ומה מבקשים מכם וקשתות כו'.** נראה דצ"ל ומה מבקשים מכם [שם] ועולליה ירוטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשכבנה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:11
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:3:11)

**מהוי היה כו'.** שחוף היה. הטור כתב באבן עזר שחוף הוא שבשרו כלה ויבש ואין בו כח ואינו מתקשה. וכתב המתנות כהונה שכן עיקר ולכן היה ממונה ושומר הנשים. ומחוי הוא שאינו כלה כל כך רק שאין בו כח לבעול הבתולות ולכן היה שומר הבתולות. אבל הערוך והיפה ענף פירשו להיפך ונראה מדברי היפה ענף שגירסתו היה בהיפך שאצל הגא היה כתוב והיה ממונה על הנשים. ואצל שעשגז היה כתוב והיה ממונה על הבתולות:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:1
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:4:1)

**מי הגון לדבר זה מרדכי.** סמיכות דקדריש שמיד אחר והנערה וגו' כתיב איש יהודי [מתנות כהונה]. להורות שהיה מתוקן לזה שיצא מביתו מצלחת למלוכה מחמת שהיה משבט בנימין כדכתיב אם לא יסחבום צעירי הצאן. וגם מחמת שהיה מזרע שאול לתקן חטא שאול שהניח אגג חי על לילה אחת והטיל זוהמא בשפחה אחת ונולד מזה הצר הצורר המן הרע הזה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:2
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:4:2)

**מי הגון לדבר זה משה.** ואע"פ שהיה כבד פה והיה ראוי לכאורה שתנתן התורה ע"י עזרא או על ידי שמואל ששקול כמשה ואהרן או ע"י ר' עקיבא כמו שאחז"ל בהקומץ רבה שאמר משה להקב"ה יש לך אדם כזה ואתה מבקש ליתן התורה על ידי. מכל מקום באמת לא היה הגון לדבר זה אלא משה שהיה רועה וגו' ונמצא שהוא הגון לרעות את ישראל כמ"ש בשמות רבה שנבדק בצאן:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:3
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:4:3)

**מי הגון לדבר זה שאול.** אף שהמלכות ליהודה מכל מקום מחמת שהיו צריכין אז להכרית זרע עמלק לא היה הגון אז למלך אלא שאול שהיה משבט בנימן כדכתיב אם לא יסחבום צעירי הצאן היינו קטן של שבטים:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:4
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:4:4)

**מי הגון לדבר זה דוד.** אע"פ שהיה צעיר לימים ובלתי מלומד מלחמה. אך ראה הקב"ה אומץ לבבו וזכהו למלוכה:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:5
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:4:5)

**זה דבורה.** אע"ג דלא יאי יהירותא לנשי כדאיתא בפרק קמא דמגלה עם כל זה ראה ה' שהיא ראויה בדורה. ובפרט ע"י שחירף וגידף מהכרח היה שיפול ביד אשה להשפיל גאונו וגאותו:


###### Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:6
[Etz Yosef on Esther Rabbah 5:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Esther%20Rabbah/r/5:4:6)

**זה יפתח.** שאע"פ שלא היה גדול בתורה שע"י זה איבד בתו אעפ"כ היה הגון בדור וכמ"ש יפתח בדורו כשמואל בדורו: