## Etz Yosef on Shemot Rabbah Chapter 2 ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:1) **הה"ד יודיע דרכיו למשה כו'.**ומשה היה רועה משמע שהוא דבוק אל הקודם. ולהכי בעי לפרושי על היותו בידיעת הקץ. וה"ק קרא ויודיע [ר"ל שתיבת וידע קרי ביה ויודיע] אלהים למשה. ומשה היה רועה ר"ל הודיע למשה כשמשה היה רועה. ומייתי סמך מהכא דכתיב הודעה על דרך הקץ כדמפרש ואזיל [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:2) **אבל מדותיו ועלילותיו של הקב"ה רחמניות הן.**כלומר עלילות דכתיב גבי הקב"ה אין פרושן כמו פירוש עלילות דכתיבי גבי בו"ד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:3) **שנאמר רחום וחנון ה'.**הוא פסוק שני שלאחר פסוק יודיע וכו' ומסתמא אדלעיל קאי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:4) **ואותן מדות הודיע למשה.**לפרושי פסוק יודיע דרכיו למשה קאתי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:5) **יודיע דרכיו למשה. שהודיע דרך הקץ למשה.**הוא כמו ד"א. והוא שהודיע דרך הקץ למשה שנאמר ומשה היה רועה וכמו שפירשתי לעיל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:6) **כדי שיספרו ישראל כו'.**ולכן אמר לבני ישראל עלילותיו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:7) **תספר באזני בנך.**וסיפיה דקרא את אשר התעללתי במצרים וגו' [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:8) **שריחם על ישראל ולא נגעו בהם המכות.**שגם ישראל היו ראויים להמכות אלא שה' ריחם עליהם כדלקמן פ' י"א ושמתי פדות בין עמי מלמד שהיו ישראל ראוין ללקות בזו המכה ונתן הקב"ה פדיונם המצריים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:9) **ולא נגעו בהם.**אפילו בנגיעה בעלמא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:10) **שהאריך אף עמהם.**שאף שהיו ישראל עובדי אלילים ומגדלי בלורית במצרים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:1:11) **שהוא מטה כלפי חסד.**קאי על סייה דקרא ורב חסד ומפרש שהוא מטה כלפי חסד. ואפשר שכך צ"ל בפנים המדרש ארך אפים שהאריך אף עמהם. ורב חסד שהוא מטה כלפי חסד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:1) **הה"ד ה'**[בלא ו'] **בהיכל קדשו. א"ר שמואל בר נחמן עד שלא חרב בהמ"ק היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר ה' בהיכל קדשו. ומשחרב בהמ"ק נסתלקה השכינה לשמים שנאמר ה' בשמים כסאו.**כצ"ל. וכן הוא בשוח"ט מזמור י"א שהפסוק הזה נכתב שם. וע' בילקוט מלכים א' ט' רמז קצ"ה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:2) **עד שלא חרב בהמ"ק כו'.**דאל"כ יהיה רישא וסיפא סותרין אהדדי דמתחלה אמר ה' בהיכל קדשו ולבסוף אמר ה' בשמים כסאו ולא בהיכל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:3) **היתה השכינה שורה בתוכו כו'.**אף שידוע שהשכינה בכל מקום. ומצדה אין לה מקום. עכ"ז ההבדל מצד המקבל. ועיין ביפ"ת: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:4) **ומשחרב בהמ"ק כו'.**הכוונה כי בין שהיא למטה ובין כשהיא למעלה השגחתו כוללת בעולם ועיניו יחזו וגו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:5) **ר"א אומר לא זזה כו'.**ר"א מפרש ה' בשמים כסאו שנראה כמסלק שכינתו לשמים. וה"ק קרא אע"פ שנראה כמסלק שכינתו לשמים עכ"ז עיניו יחזו וגו' וע' בשוח"ט מזמור י"א: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:6) **שנאמר והיו עיני ולבי.**פי' השגחתי ורצוני. כי העין מושאל על ההשגחה. והלב על הרצון: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:7) **מהר קדשו סלה.**משמע אפילו שהוא הר הוא בקדושתו סלה. וז"ש אע"פ שהוא חרב כו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:8) **מכותל מערבי.**שלא נחרבה לעולם כדאיתא באיכה רבתי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:9) **וכתיב עיניו יחזו.**ה"ק אע"פ שנראה ששכינתו בשמים לעולם היא למטה ועיקרה בבני אדם. והיינו שהשכינה בהיכל כדר' אליעזר. **וז"ש ר' ינאי אע"פ ששכינתו בשמים.**שנראה שהיא בשמים וכדמסיים שהוא נראה כמסלק שכינתו [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:10) **משל למלך כו'.**כשם שמשגיח המלך על פועלים המתכשרים במלאכה ועל המתעצלים. ואינו די שאינו נותן שכר למתעצלים אלא אף נותן אותם בדימוס. כך הקב"ה נותן ג"ע לצדיקים וגהינם לרשעים. ולכך אמר עיניו יחזו על רשעים. ועפעפיו יבחנו בני אדם על הצדיקים [ת"נ]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:11) **ובנה בו מגדל גבוה.**ובנמשל הוא בית המקדש גבוה מאה אמה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:12) **ינתן בדימוס.**פי' בבית האסורים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:13) **הרי ג"ע לפניו.**משום שהשכר מוחש וכאילו עומד לפניו. כי אפילו בעוה"ז יש לו חלק ממנו שאוכל פירות בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב משא"כ בעונש [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:14) **ולמי בוחן.**כלומר על מי קאי עפעפיו יבחנו. אצדיקים או ארשעים. וקאמר דרישא קאי על הרשעים וסיפא על צדיקים שנא' ה' צדיק יבחן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:15) **ובמה בוחנו.**אם ראוי להיות מנהיג הדור. **בוחנו במרעה הצאן.**כי הוא הנהגת בעלי חיים והוא למטה מהנהגת המדינה. וזאת הבחינה לתועלת המנוסה שירגיל עצמו בנאמנות ההנהגה ההיא. ויעלה להנהגת בני אדם [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:16) **כמו ויכלא הגשם.**אע"פ שפשוטו למגדרות צאן או עדרי צאן. וחבירו גזר ממכלא צאן. דרשו כן מטעם הכפל דמכלאות צאן ומאחר עלות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:17) **מי שהוא יודע כו'.**ר"ל כי ראוי למנהיג להצדיק את הדין לכל אחד להציל עשוק מיד עושקו כאומר לא תכיר פנים לא תגורו מפני איש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:18) **הה"ד מאחר עלות הביאו.**עלות הן המניקות וההרות שהרועה מנהיגן לאט לאט. כאומר הצאן והבקר עלות עלי. ור"ל שכמו שהיה מנהל הצאן ברחמים לכן היה הגון להנהיג את ישראל בחסד וברחמים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:19) **במדבר.**שאין מים נמצאים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:20) **לחסוח.**פירוש יער חורש קטן ויכול שם לתפשו. או אפשר שצ"ל להסנה. וכן צריך להיות אח"ז ג"כ: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:2:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:2:21) **הרכיבו על כתפו.**כמ"ש [ישעיה מ'] ובחיקו ישא עלות ינהל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:3:1) **הה"ד כל אמרת אלוה צרופה.**דעת האגדה הקודמת הבחינה בצאן היתה לענין סדר ההנהגה ולדעת האגדה הזו היתה להרחקת הגזל [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:3:2) **הה"ד כל אמרת כו'.**דריש אמרת לשון גדולה מגזרת את ה' האמרת וה' האמירך [דברים כ"ו] שאין ה' נותן גדולה עד שמצרף ובודק האדם. כי לא יתן מגנו וקרן ישעו דהיינו גדולה ומלכות אלא להחוסים בו [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:3:3) **עד שבודקו בדבר קטן.**ונסיון זה לתועלת הרואים כי יראו כי לא יתן הגדולה אלא להגון לה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:3:4) **בדבר קטן.**פי' בחטא קטן כי הזהירות מהגדול אינו כ"כ ראיה כנזהר אפילו מהקטן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:3:5) **שנאמר נחית כצאן עמך.**פי' שכמו שנחיית הצאן ע"י משה כן היה נחייתם ע"י אהרן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:1) **ד"א ומשה היה רועה כל מי כו'.**דמה היה חסר אם היה כתוב ומשה רועה את צאן יתרו. וקאמר דאצטריך למימר שהיה מתוקן לכך מתחלת ברייתו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:2) **האדם היה מתוקנת כו'.**ר"ל לא שאילולא חטא אדה"ר היה חי. אלא מתחלת הבריאה היתה המיתה מתוקנת. ומה שנגזרה בחטא אדם עלילה היתה. ועיין בב"ר פ"ט: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:3) **מתוקנת היתה המיתה לבא לעולם.**ר"ל שמתחלה רצה הקב"ה לגזור מיתה על כל באי עולם מפני שטובה לשלמות האדם בין מצד הרשעים המכעיסים תמיד שאילולא המות לא היה להם תקומה. ועתה ע"י המות ישבת גאון רשעתם ויוסרו בחטאתם. ואם מצד הצדיקים שיזכו להצלחת העוה"ב במיתה. אך מחמת שלכאורה המות הוא רע לכן המתין הקב"ה עד שחטא אדה"ר למען יכירו הכל שראוי המות לבא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:4) **והנחש היה ערום שהיה מתוקן לפורעניות.**ר"ל שמתחלה רצה ה' לברא אותו כמו שהיה בסופו כדי שלא יוכל לחטא. אלא שהמתין הקב"ה עד שחטא כדי שיכירו שראוי לכך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:5) **בנח כו' מתוקן לגאולה.**ובב"ר פ"ל אי' מתוקן לנס. ופי' שהיה הגון לעשות לו נס. וכן יוסף היה מתוקן לפרנסה ולא לצורך השעה שלא היה טוב ממנו. וכן משה מתוקן לגאול ולא לצורך השעה שלא נמצא טוב ממנו. וכן מרדכי ולא לצורך השעה הוא שנעשה ההצלה על ידו שלא היה בדורו טוב ממנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:6) **למה היה רודף למדבר.**שאחר המדבר משמע שהיה להוט ורודף תמיד אחר המדבר אף בעת שלא היה עם הצאן דאל"כ מאי אחר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:7) **לפי שראה.**ברוח הקודש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:8) **שישראל נתעלו מן המדבר.**ולכך היה המדבר חביב עליו ורודף אחריו תמיד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:9) **מי זאת עולה מן המדבר.**שדרשו בשה"ש שם ובתנחומא כאן עילויה מן המדבר שמפרש עולה לשון מעלה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:10) **ומלכות.**שהיה משה מלך שנא' ויהי בישורון מלך וגו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:11) **אמר הקב"ה כו'.**דרש וינהג את הצאן שרמז לישראל הנקראים צאן [כדכתיב ואתנה צאני] אחר זכותו של המדבר זה אברהם שדבר עמו הקב"ה בין הבתרים. ובא להורות שכשם שעיקר השעבוד בא בשביל אברהם שאמר במה אדע וגו'. כן עיקר גאולתם היתה בזכותו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:12) **שנא' ומדברך נאוה.**הרי שלשון מדבר נופל על הדבור: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:13) **ואמר ר' לוי.**אמר ר' לוי כצ"ל בלא וי"ו [ת"נ]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:14) **סימן זה לך כו'.**שהקב"ה רמז לו בהנהגת הצאן למדבר שינהג את ישראל למדבר ועד פה יבא ולא יותר וממדבר הוא עתיד להחזירן. כי בקבוץ גליות יתקבצו אל המדבר מקום קבורת משה כדכתיב הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים וגו'. וע' בדברים רבה פ"ב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:15) **שצפה שהוא עתיד להחריב.**ויהיה רמז וינהג את הצאן אחר המדבר שיכניס ישראל לארץ ישראל [כי משה הוא משיח כמ"ש בזוהר] לאחר שיחריב חיל גוג כמדבר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:16) **בישרו שישראל הקרויין צאן ימותו במדבר.**ר"ל שהבשורה היתה שרק הגדולים הנקראים צאן ימותו במדבר. אבל בניהם שהם הקטנים בערכם שנקראו גדיים יכנסו לארץ. והיינו דמייתי מצאי לך בעקבי הצאן שקרי לאבות צאן. ויהיה רמז אחר המדבר ולא יותר משום שימותו במדבר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:17) **אמר לו הקב"ה הגידה**כצ"ל. וכן הוא בדפוסים ישנים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:18) **כמה חיות כו'.**כדאי' בחזית בארוכה ע"ש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:19) **ריכוכין.**הם מיני לחמניות רכוכין בשמן. והמעריך כתב בס' כתיבת יד גרסי' ריקוחין. וכן עיקר. כי לפי שהמעוברות נפשן קצה בלחם ומואסות התבשילין הן צריכות מרקחות עכ"ל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:20) **השיבו הקב"ה אם לא תדעי כו'.**כלו' עיקר התשובה היא מה שאתה שואלני על המניקות והמעוברות שבהן ועיקר דאגתך על הבנים ולא על האבות. ואדרבה היפך הוא כי האבות ימותו. והגדיים אלו הבנים יכנסו לארץ ישראל. כמ"ש וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה הם ירשו את הארץ. וז"ש לו אם לא תדעי לך. אם לא שמת אל לבך אל הנרמז. סופך לידע. ודריש מלת תדעי כאילו היא כתובה ב' פעמים אם לא תדעי תדעי. ר"ל אם לא תדעי עכשיו תדעי לבסוף: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:21) **צאי לך בעקבי הצאן כלו' הצאן והגדיים אתה רועה והאבות ימותו במדבר.**כצ"ל. ור"ל דמדכתיב צאן וגדיים שמעינן שירעו האבות שהם הצאן והבנים שהם כגדיים. ומדאמר בעקבי הצאן משמע שימותו במדבר כי הוא יראה סופם. ומדכתיב על משכנות הרועים משמע שלא ירעם אלא בארץ סיחון ועוג. וקורא לארצם משכנות הרועים כי ארצם היתה ארץ מרעה ומשכנות רועים [יד"מ]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:22 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:22) **שלא תכנס משם והלאה.**דייק על משכנות הרועים ותו לא. דאל"כ מאי אתא לאשמועינן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:23 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:23) **הרי אלהים הר בשן הר גבנונים.**פסוק הוא תהלים ס"ח. וכאן כתיב הר האלהים חורבה. וחורב הוא סיני כמ"ש [דברים ד'] יום אשר עמדת וגו' בחורב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:24 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:24) **ששם קבלו כו'.**ואע"פ שעדיין לא קבלו אין קושיא שבעת כתיבת התורה כבר היתה הקבלה. או שנקרא ע"ש העתיד. וע' במדב"ר פ"א דורש שמות אלו בטעמים אחרים. וע' שבת פרק ר"ע. ולקמן סוף פ' נ"א חושב רק שלשה. שאין חושב שם כי אם הכתובים בתורה ולא שבתהלים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:25 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:25) **בשיניו.**קרי ביה הר בשן הבי"ת לשימוש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:26 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:26) **נקי כגבינה.**הוא הטעם שאמר שם במדב"ר פ"א שפסל כל ההרים. והיינו שלא היה עליו עכו"ם. כמו הגבינה שנתמצה ממנה כל הפסולת שבחלב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:27 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:27) **ומ"ש נקיים מכל מום.**הוא טעם ב' לשם גבנונים. והיינו שנקרא כן ע"ש ישראל שקבלו התורה מעליו ונתרפאו כל הבעלי מומין שבאותו המעמד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:28 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:28) **רשות להרוג בחרב.**וה"ה סקילה ושארי מיתות. כי שם נאמרו העונשים מי חייב מיתה כגון מות יומת הרוצח. מות יומת הנואפת. ואע"פ שלא נענשו על התורה עד שנשנית באהל מועד כדלקמן בויק"ר פ"א. מכיון דתחלת מאמר העונשין היה בסיני נתיחסו אליו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:29 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:29) **איפופסין.**פי' גזר דין שלהם על שלא רצו לקבלה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:30 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:30) **מחורב יחרבו.**כפל לשון דריש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:31 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:4:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:4:31) **ירדה שנאה.**על שלא רצו לקבלה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:1) **הה"ד אני ישנה.**מייתי אסמכתא מהאי קרא דדרשינן תמתי מה התאומים הללו כו' כך עמו אנכי בצרה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:2) **מן המצות.**מחמת טרדת הפרנסה. מ"מ הלב שלם עם ה' וחפץ לעשותן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:3) **ולבי ער לעשותן. פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי תמתי בסיני.**כצ"ל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:4) **תמתי בסיני שנתממו עמי כו'.**שכן גדר התמים שאין בו רעיון מאומה. ועושה הדבר המצווה אף שלא ידע סבתה. ולכן אמרו נעשה. ונשמע אח"כ סבתה וטעמיה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:5) **מה התומים הללו.**דרש תמתי כמו תאומתי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:6) **חבירו מרגיש.**היינו כשהן עדיין בבטן. עוד י"ל שכוונתם על הנולדים תאומים יחד צמודים ודבוקים העור והבשר שלהם צלע לצלע. וכמו שהובא במעשה טוביה. והם שמרגישים כל אחד מה שמרגיש חברו. וכן דבוקנו בו יתב' דיבוק עצמי. כל רגע: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:7) **אינם קוראים אלא להקב"ה.**והוא מענין רישי' דכתיב יקראני ואענהו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:8) **אינם קוראים אלא להקב"ה.**ולא קוראים למלאכים. אלא יקראו לה' ממש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:9) **ואומר בכל צרתם לו צער.**אפירושא קמא דעמו אנכי בצרה קאי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:10) **זה מיכאל.**מכיון דמיד נגלית השכינה כדכתיב ויקרא אליו אלהים וכ"מ שמיכאל נראה השכינה שם כדבסמוך. ור' חנינא מצי סבר שפעמים תגלה השכינה ע"י גבריאל. ומה שהזקיקו לומר זה גבריאל משום דהוא שר של אש. ומכיון דנגלה בלבת אש היינו גבריאל. ור"י ס"ל דלבת אש היינו אור השכינה ולא כמין אש ממש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:11) **שם רבינו.**שר"י הארוך לא היה פורש ממנו וכיון שרואין את ר' יוסי הארוך מסתמא שבא עם רבינו רק שהוא צנוע ואינו נראה. אף כאן משום שמיכאל תמיד עם השכינה וכיון שנראה וודאי שגם השכינה כאן והוא לא ראה אלא את המלאך כי לא הכין דעתו לנבואה. וכאשר כיוון לבו וסר לראות נתגלה עליו מראה השכינה ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:12) **מהו אליו.**לו ה"ל למימר. **אלא מלמד כו'**וכדפרש"י וידבר ה' אליו למעוטי אהרן. מדלא כתיב לו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:13) **בלבת אש ללבבו.**מדלא קאמר בלהבת נדרש מלשון לבבתיני. ובדרך הפשט ג"כ פי' הראב"ע מלשון לב כי כן מצינו מה אמולה לבתך. ופי' ללבבו לחזק לבו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:14) **ויראה אותן אשות ולא יירא מהם.**כאשר היתה לישראל כאומר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:15) **משני חלקים של סנה.**וזה היה להגדיל הפלא כי מלבד מה שאיננו אוכל הפליא שלא היה בוער בכולו. וזו היא עיקר תמיהתו כאומר מדוע לא יבער הסנה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:16) **מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה.**דמסתמא בהר יש כמה אילנות **שאל כו' מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה כו'.**כתב בנחל קדומים (שמות ב' י"ג) וז"ל מפי הרב המובהק הישיש כמהר"ר ברוך דאני ז"ל שמעתי ביאור זה המדרש. דכל מקום שאומר שאל ההוא נכרי סימנא מילתא שאותו הנכרי שרוצה לשאול היה דעתו לומר שח"ו יש שתי רשויות. וידוע מאחז"ל דאמר נעשה אדם ללמד ענוה והרוצה לטעות יטעה. וזה כוונת הנכרי מ"ט נגלה בסנה להורות ענוה. כלומר ואמאי הוצרך לזה. הא כבר נודע ענוה מנעשה אדם. אלא ודאי מהכא נילף מינה ענוה. ונעשה אדם כפשוטו. **והשיבו אילו מתוך חרוב או מתוך שקמה היה נגלה למשה.**שהם גבוהים משאר אילנות. **כך היית שואלני.**ר"ל היית יכול לשאול מעין דוגמא לשאלתך שיש שתי רשויות. שהיית יכול לשואלני כיון דגלה על אילנות גבוהות ש"מ שאין ה' חפץ בענוה. וא"כ נעשה אדם אינו משום ענוה כי אין דרכו בענוה כיון שנגלה על אילן גבוה ולא על נמוך. ומסתמא נעשה אדם כפשוטו שיש ב' רשויות ח"ו. **אלא אעפ"כ להוציאך חלק אי אפשר כו'**וא"כ הוא לימוד אחר ולעולם נעשה אדם משום ענוה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:17) **כך היית שואלני.**וא"ת המדרש דלעיל נותן טעם למה מן הקוצים על שם עמו אנכי בצרה. והכוונה מה הגידה לנו התורה בזה באיזו אילן נתגלה לו ומאי נפקותא איכא בזה. אבל האי נכרי שאל על המעשה מה ראה הקב"ה כו'. ולפי ששאל על המעשה לכן אמר לו אילו מתוך חרוב או שקמה כו' [ת"נ]: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:18) **כך היית שואלני.**ולכן אין צריך לתת טעם דהמעשה כך היה. מ"מ שלא להוציאך חלק בלי שום טעם א"א. מחמת שאתה תפסת לקושיא גדולה וחזקה. שיש לתת טעם לדבר להראות שאין מקום פנוי בלא שכינה כו' אלא שלא ניתן רשות לעין לראות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:19) **אפילו סנה.**שהוא מקום צר ושפל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:20) **בלבת אש בתחלה לא ירד כו'.**דבתחלה כתיב בלבת אש מתוך הסנה ולבסוף כתיב ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ולא הזכיר בלבת אש. לכן אמר בתחלה לא ירד אלא מלאך אחד שהיה ממוצע בין משה להקב"ה כמו הלב שהוא באמצע הגוף: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:21) **היו ישראל שפלים וירודים במצרים.**ר"ל שהיו באים לתכלית השפלות עד שאין למטה מהם לכך הוצרך הקב"ה למהר ולקרב את הקץ. **לפיכך נגלה עליהם הקב"ה וגאלם.**שנאמר וארד להצילו מיד מצרים. שתרגומו ואיתגליתי. ופירושו מה שנגלה על ההר באש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:22 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:22) **קשה מכל האילנות.**מזיק ומצער שהוא קוצים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:23 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:23) **כך היה שעבוד מצרים קשה לפני המקום.**מצד ישראל שלא היו ראויין לגאולה ולצאת משם בשלום מצד מיעוט זכיותם ורוב עונות אלמלא שהקב"ה עזרם ביד חזקה ובזרוע נטויה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:24 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:24) **היו חוזרין וכובשין אותם בבנין.**פי' אחרי שהיו מתים בנהר מוציאים אותם וכובשים אותם בבנין. עוד יש לפרש שאם לא היו משלימין מנין הלבנים היו נוטלים בניהם הנולדים להם קודם הגזירה ומשקען וכובשין אותם בבנין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:25 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:25) **משל לא' שנטל מקל כו' וז"ש כי ידעתי את מכאוביו.**פי' שגם אני מרגיש בצערן. ועל כן השרה שכינתו בסנה משום עמו אנכי בצרה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:26 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:26) **עושין אותו גדר לגנה.**שלא יהיו בוקעים בו וישחיתוהו. כן ישראל גדר לעולם שאינו מתקיים אלא בזכותן כדאיתא בב"ר פ' ל"ג הצדיקים נכבשים על הפורעניות שלא יצא כו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:27 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:27) **מה הסנה הזה גדל על כל מים כו'.**ר"ל כשם שהמים מגדלים את הסנה כך ישראל נתגדלו ע"י מים התורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:28 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:28) **קוצין ועושה ורדין.**כי טובתו רבה שהוא מריח יותר מכל עץ. וכן רעתו רבה שיש בו קוצים. כך ישראל מטבעם אם הם טובים הם טובים מאד. וההיפך רע ומכאיב מאד. כי כח זריזותם כל אחד או לתכלית הטוב או להפכו ח"ו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:29 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:29) **כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש.**לפי שקוצים כולן כפופין למטה. אבל כשמבקש להוציא הקוצין תופסין ידו ואין מניחין להוציאה וידו מסתרטת: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:30 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:30) **כך כשירדו ישראל כו'.**במדרש אבכיר פירש הנמשל שהמצרים קבלו בתחלה לישראל בסבר פנים יפות וכשבקשו לצאת לא הניחום. ולפ"ז הסנה משל למצרים והיד והעוף הוא ישראל ואברהם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:31 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:31) **כך כשירד אברהם כו'.**טעם רמז הענין של אברהם כאן לומר כמקרה הזה יקרה למצרים עם ישראל שאע"פ שכשציערו לישראל היה כישן ה' ולא פקד עליהם ולכן לא הרגישה בהם בריה. מ"מ בצאתן ידין בהם כדי רשעתם. כי מה שאירע לאברהם ככל זה אירע לבניו כדאי' בב"ר פ"מ: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:32 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:32) **עלה אחת.**בחד קינא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:33 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:33) **הדס עושה שלש.**כלו' היותר מרובה בעלים ההדס שנקרא עץ עבות ואפ"ה אינו עושה אלא שלשה. אבל הסנה כולו ה' עלין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:34 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:34) **אלא בזכות כו'.**שלא היה בידם מעשים טובים להגאל בהם כדלעיל פ"א. ולא פליגא הא אמאי דקאמר התם למען שמו. דהא והא גרמי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:35 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:35) **שיחיה ק"כ שנה.**וכמו שהסנה בוער באש ואינו אוכל כך לא ייבש חומו הטבעי עד ק"כ שנה. ולא יתקרב מיתתו בעבור טורח צבור ולא יתיירא מלקבל עליו טורח הצבור: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:36 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:36) **מעלה לולבין.**לבת אש דריש ליה לשון לולבין וכן נמצא בערוך ערך לולב האוכל כו' ולולבי גפנים כו' פי' לולבין הפרחים שעולין בשורש האילן וי"א לב האילן עכ"ל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:37 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:37) **ושורפת ואינה אוכלת.**פי' שדולקת בעצמה אע"פ שאינה נאחזת בדבר אחר כאומרו והנה הסנה בוער באש וגו' ר"ל אע"פ שהאש בערה בסנה לא נחסר מהסנה כלום כי האש לא היה נתפס בו כלל ומאליו היה בוער בו. משא"כ האש של מטה שאינו דולק ושורף כי אם אחר שנתפס ונאחז בעצים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:38 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:38) **והיא שחורה.**פי' שאינה אדומה ממש אלא נוטה לשחרות כלהב הפנימי שבלהבת אש של מטה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:39 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:39) **שמא יהיו המצרים מכלין את ישראל.**ואע"פ שעכשיו שולחו לגאלם מכיון דבתוך זמן שהוא הולך ובא תכבד העבודה עליהם עד שאמר למה הרעות לעם הזה כו'. היה אפשר שיחשוב משה שיכלום המצרים ולא יגאלו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:40 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:40) **ולא היה מבקש ליבטל.**כי חשב שהדבור מאיזה אדם ולא הבין מדעתו שהיה ענין אלהים ולכן לא רצה ליבטל ממלאכתו רעיית הצאן שנמצא עושה מלאכתו רמיה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:41 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:41) **הראה לו אותו דבר.**חדש ומשונה מן הטבע כדי שיהפוך פניו כו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:42 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:5:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:5:42) **שכן אתה מוצא בתחלה וירא כו'.**כצ"ל בתחלה וירא מלאך ה' אליו ולא הלך משה וכיון שראה אותה דבר נפלא מאד ביטל ממלאכתו וכו'. ור"ל דהכתוב מדבר משני עניינים. א' וירא מלאך ה' בלבת אש. ב' והנה הסנה בוער באש ואיננו אוכל. ומדאמר אחר זה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע כו'. דייק ממלת הזה שבא למעט ענין הראשון שהוא מראות המלאך שאותה לא סר לראות כלל מפני ביטול מלאכתו ורק לראות דבר חדוש ונפלא כזה אז סר לראות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:1) **ה' פסיעות.**דורש הה"א שבמלת אסורה שרומז לה' פסיעות של ההסרה. ובתנחומא גרס ג' פסיעות וע"ש מ"ש והיפ"ת גרס גם כאן שלש פסיעות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:2) **שנא' וירא ה' כי סר לראות.**דממלת לראות משמע דאין ההסרה רק הפיכת הפנים הנהוגה להבטה בעלמא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:3) **כיון שהביט בו הקב"ה.**נראה לי לגרוס כיון שהביט בו אמר הקב"ה כו'. והאי כיון שהביט קאי אמשה שסר לראות. וכן אי' בתנחומא רשב"ל אמר לא פסע אלא לצווארו עקם א"ל הקב"ה נצטערת לראות חייך כדאי אתה שאגלה עליך מיד ויקרא אליו ה' וכו'. ור"ל כיון שהביט בו רק בהבטה ולא הציץ בו ולא הלך אל המראה הזה מתוך נאמנות גדול שלא לבטל. לכך אמר נאה זה לראות את ישראל. וכן הוא הפירוש בתנחומא הנ"ל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:4) **אמר ר' יצחק מהו כו'.**מפרש מלת סר מלשון עצבון רוח. וחזר על משה שהיה סר וזעף לראות בצערן של ישראל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:5) **מיד ויקרא כו'.**ודבר אליו שיקבל עליו להיות רועה ישראל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:6) **יש בו פסיק.**בין תיבה לתיבה עומד מקל להפסיק: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:7) **וקורא פלוני פלוני.**מבלי הבדלה והפסק בנתים מרוב צערו. וכן כביכול ה' מצטער בצער ישראל והיה ממהר לקרוא למשה שישא משאם ויגאלם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:8) **עם כל הנביאים הפסיק כו'.**כי רוח הקודש ששורה על הנביאים אינה שורה אלא במשקל. יש שמתנבא ספר אחד ויש שנים כדאיתא בויק"ר פ' ט"ו. ולכן הפסיק הדבור מהם. אבל משה רבינו היה ה' מדבר עמו עד יום מותו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:9) **לשון חבה לשון זירוז.**כפל השם הוא לשון חבה שע"י שחביב הוא לו מעלהו על שפתו פעמים. גם כן הוא לשון זירוז כי כשיקרא האדם במהירות למהר להזדרז בדבר יכפל שמו בקריאה התכופה. וע' בב"ר פ' נ"ו. ובמד"ר פ' י"ד. ואגד"ש פ"ט: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:10) **אבל אברהם.**שלמד כל התורה כדאי' בב"ר פ' מ"ד ובתנחומא ריש סדר לך לך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:11) **שלמד יותר ממני.**לפי שאברהם למד מעצמו. ויצחק קבל מאברהם ועוד הוסיף מדיליה [ת"נ]. והיפ"ת פי' שלמד יותר ממני היינו פלפול וטעמי הדברים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:12) **ששימש יותר ממני.**כדאמר בב"ר פ' ס"ח כל י"ד שנה שהיה בבית עבר לא שכב וגדולה שימושה של תורה יותר מלימודה. ודקדק בלשונו לומר יותר ממני דיצחק נמי שימש את שם ועבר כדאי' לעיל בב"ר וישב אברהם אל נעריו ויצחק היכן היה ר"ב בש"ר דתמן שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה לכך אמר ששימש יותר שהוא היה אצלם עד בן פ"ד שנה וכמו שכתבתי לעיל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:13) **שלמדה מפי הקב"ה.**ואינו דומה שומע מפי הרב לשומע מפי התלמיד. אבל האבות קבלו תורה מקבלת שם ועבר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:14) **הוא בשני עולמות.**בעוה"ז ובעוה"ב. ועי' בב"ר פ"ל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:15) **הנני לכהונה כו'.**שלפי שהנני לשון זימון כדפרש"י. פירשו בזה שהתקין עצמו לעבודת שמים במאד מאד. ולפי שהעבודה המופלגת היא כהונה גדולה אשר בה טורח גדול. וכן המלכות להנהיג הצבור אשר בו טורח מרובה לכך אמר שבמאמר הנני רמז לשני עבודות גדולות אלו. או י"ל דנלמד מדאמר הקב"ה אל תקרב הלום לכהונה ומלכות ש"מ דהוא ביקש ואמר הנני לכהונה ולמלכות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:16) **בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים.**שמה שאמר הנני לכהונה ומלכות לאו על עצמו. כי מזה לא נדחה אלא על בניו הוא שהיה מבקש. וזהו שלא ניתן לו. **וזהו שאמר כלו' ולא יהיו בניך מקריבים.**הוא הוספת איזה מעיין שפירש כן על מלות אל תקרב מלשון הקרבת קרבנות ולא לשון הגשה כפשוטו אבל בב"ר פ' נ"ה גריס א"ל אל תקרב הלום ואין קרב אלא כהונה שנאמר והזר הקרב יומת. וזה מוכרח שהוא לשון הקרבת קרבן כי על ההגשה בלבד אין חיוב מיחה כלל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:17) **שכבר מתוקנת.**מששת ימי בראשית והא דאי' לקמן פ"ג ויחר אף ה' במשה. שניטלה כהונה מן משה וניתנה לאהרן כו' והכא אמר דכבר בסנה נטילה ממנו הכהונה. הכוונה דמתחילה היה משה ראוי לכהונה ואל תקרב הלום לכהונה היינו שבניו לא יקריבו אבל הוא יקריב כל ימי חייו. ובחרון אף ניטלה ממנו ג"כ. ולא שימש אלא ז' ימי מילואים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:18) **אעפ"כ.**ר"ל אף שלא זכה שימשך מלכותו וכהונתו לזרעו מ"מ זכה בעצמו לשתיהן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:19) **דכתיב ויהי בישורון מלך.**וס"ל דקאי על משה. ודלא כמ"ד שהוא הקב"ה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 2:6:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/2:6:20) **כ"מ שהשכינה נגלית כו'.**ולא מפני שהמקום מצד עצמו היה מקודש ולא קאמר אדמת קודש אלא מפני השכינה אשר בי עכשיו. והביא ראייה מיהושע שהר ביריחו היה ואינו מקום קדוש אלא לפי שעה מפני שהשכינה נגלית שם. **ומ"ש וכן הכהנים כו'.**כלו' והשתא טעמא דכהנים אינו מפני קדושת המקום בעממו אלא מפני ששם השכינה נגלית: