## Etz Yosef on Shemot Rabbah Chapter 31 ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:1) **הה"ד טוב איש חונן ומלוה כו'**בעי למידרש עמך שר"ל עשה כמו שאני עושה עמך שאני מוחל לך על חובותיך כדמפרש אין בריה שאינה חייבת כו'. ומייתי סמך לזה מפסוק טוב איש חונן ומלוה וגו' דה"ק שיכלכל דבריו במשפט היטב וילמוד מהקב"ה כמו שהוא חונן ומוחל לו. כן טוב שיהיה גם הוא חונן ומלוה (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:2) **שנא' אל תזכר לנו עונות ראשונים.**כלו' שכך הוא המדה שלא יזכור עונות ראשונים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:3) **דיוסטותו**פי' מלוה שמלוה מעות לכל מי שירצה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:4) **ושכחו**כלו' שרצה שישכח ממנו לפי שמחלו מדעתו (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:5) **והוא מסתכל שאין עושים תשובה.**נראה שצ"ל והוא מסתכל שהן עושין תשובה. ופי' שה' מסתכל בעתיד שעתידים לשוב מוחל להם ראשון ראשון כדי שלא לטרדם עכשיו מן העולךם. ולפי גירסא דילן ר"ל שאילו היו שבים אין צורך להעביר להם דודאי בתשובה נמחלין. אלא לפי שה' רואה שאין עושין תשובה וראויים למות מיד. מניח להם ראשון ראשון כדי שלא יטרדו מיד אולי ישובו (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:6) **מניח להם ראשון ראשון.**נראה דדוקא עד ג'. וע' בענף: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:7) **אל תזכרו ראשונות**כי אותם כבר נמחלו. והיינו ג' ראשונות. ואין צריך לשוב אלא על האחרונות (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:8) **מנין אתה אומר כו'**משום דמדמה ליה למלוה לעני שהמצוה שישמוט ידו לגמרי וישיב לו אפי' עבוטו. לה"ק מנלן דבתשובה מיהת הכל נמחל דאפי' כזכיות נחשבו לו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:9) **דכתיב ובשוב רשע מרשעתו כו' כל פשעיו אשר עשה כו'**הנה מרהיטת לשון המדרש משמעו שהכל הוא מקרא אחד. אולם באמת ב' מקראות המה ומכל א' מוכח שהעונות נעשו זכיות. ומפסוק א' דייק ממלת עליהם שהוא יתר שדי לכתוב ועשה משפט וצדקה הוא יחיה מאי עליהם. אלא שפירושו על כל מה שנזכר לפני זה והיינו רשעתו ומשפט וצדקה על כולם יחיה. שיהפכו העונות לזכיות. וכן פרש"י ביומא פ"ו ע"ב ע"ש. ופסוק השני הוא (יחזקאל י"ח כ"ב) כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה שפי' בצדקתו היינו העונות שעליהם הוא מצדיק עצמו בתשובה בהם יחיה והוא שיהפכו לזכיות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:10) **לכך הוא מזהיר על העני.**כשהלוה הוא עני. וסיומא דלעיל הוא דאי בריה שאינה חייבת כו' לכן גם אתה אל תעמידו ערום וזהו כי היא שמלתו לעורו במה ישכב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:2:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:2:1) **ר' אבהו כו' משל לא' כו'.**הנה לדברי ר' אבהו אין שום דבקות וחבור למה שלפניו ואחריו ובוודאי אין כאן מקומו כלל. רק להלן במקרא דשלש רגלים. ואפשר לדחוק שהביא מאמר רק אבהו לכאן לומר שמעלת הצדקה גדולה שמפני זה הוקבעו הרגלים. ואמר שמה שעושה עם העניים מסייע ללמד עליו סנגוריא יותר מהכ אע"פ שיש בידו כמה זכיות אחרות כמה שאמר עושה מצות והוא בן תורה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:2:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:2:2) **כתיב ג' רגלים כו'**ומ"ט קרא רגלים ולא חגים. עז"א דג' רגלים קבע הקב"ה (ר"ל שיהיו קבועים לדורות בזכות האבות וקראם רגלים ע"ש ג' האבות שהן ג' רגלי המרכבה כנודע. ואגב אורחיה קאמר ר' אבהו שהתורה ג"כ בזכות האבות. ור"ל דמה שלא ישכח מפיהם ומפי זרעם בכל הגליות הוא בזכות האבות. ולמד זה מואני זאת בריתי אותם וגו' לא ימושו מפיך וגו'. ובריתי היינו ברית האבות. ונתן טעם לזה שאמר שהרגלים הם בזכות האבות הוא לפי שאינן באין לפני הקב"ה ריקנין. ר"ל שע"י שהיו האבות מקריבין קרבנות לה' ועושים צדקה נתן לבניהם ג' רגלים שהם ג"כ יראו פני ה' בהבאת קרבנות ובנתינת צדקה כדאמרי' בספרי גבי ולא יראו את פני ה' ריקם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:2:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:2:3) **מה שהוא עושה עם העניים.**דהיינו מתן אדם עם זה מסייעין אותו הסניגורין. והיינו לפי גדולים ינחנו שלמדין עליו שרי מעלה זכות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:1) **הה"ד יש רעה חולה.**בעי למדרש עמך אתה מטיב או מריע. כי כשיזכה יאכל ממונו בעה"ז כו' ואם לאו יאבד הכל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:2) **אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו.**דרעה חולה משמע רעה כפולה דהינו הפסד השכר שהיה לו אילו נשתמש בעשרו כראוי לו. והיינו לפי שניתן לו לנסיון ולכן אילו זכה שעמד בנסיון זוכה לעוה"ב וזוכה בעשרו שיהנה ממנו בעוה"ז. ואגב זה קאמר שהעני ג"כ הוא בנסיון: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:3) **ועניים מרודים**מפרש מרודים נכנעים טפי ל' מרדות. שאינן בועטים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:4) **והקרן קיימת לאכול משכרו בעוה"ב והקב"ה מצילו כו'**כי לא יצטרך לבא בגהינם על חטאתו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:5) **ביום רעה**היינו גיהנם כדאי' בגמרא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:6) **כפלים כזכיותיו.**א"נ כפלים כעשיר הצדיק לפי שהעשיר המתנהג כשורה בעשרו אוכל פירות בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב. וא"כ האי עני שעמד בנסיונו והיה מקבל עליו באהבה ולא היה לו עוה"ז. לפיכך שכרו כפול הוא לעוה"ב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:7) **ממי את למד מאיוב**ומה שעני שכרו כפול לעוה"ב הוא מסברא שהעני היה סובל יסורין בעה"ז א"כ הרי כל שכרו לעוה"ב כפול: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:8) **הולך הוא וממונו**שאינו זוכה להורישו לבניו. וז"א והוליד בן ואין בידו מאומה כדאי' בקה"ר. ובחייו נוטל ממנו כדבסמוך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:9) **שנא' ואבד העושר כו'.**תרתי משמע מיניה. ואבד העושר ההוא קאי על מיתת הבעלים. וסיפא דקרא והוליד בן ואין בידו מאומה קאי על אבידת ממונו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:10) **שעינו רעה**קרי ביה בעין רע (מת"כ): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:11) **כנגד גבאי צדקה**ר"ל אף שהוא בעצמו נותן צדקה לעניים או לקרוביו העניים אלא שעינו רעה ליתן צדקה ליד גבאי צדקה יאבד עושר ההוא לפי שמעשיו מוכיחים שאין נתינתו לש"ש אלא לשם ותפארת. שהמקבל יפרסמו לאיש חסד. אבל עיקר מצות נתינת הצדקה אינו אלא ליתן לתוך הארנקי של גבאי צדקה והם יחלקו לעניים כדי שלא יהיה ידיעה לנותן מי המקבל. ולהמקבל מי הנותן. דמתן סתר יכפה אף דוקא. ומפיק ממלת בענין רע. דמשמע שנותן צדקה אלא שנתינתו הוא בענין הרע כנזכר (תו"נ): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:12) **למה שגלגל הוא בעולם.**שהעניות ועשירות אינו תלוי במזל אלא כפי השגחתו ורצונו ית' דהוא גלגל חוזר בעולם ולא מי שהוא עשיר היום עשיר למחר. ואם היה תלוי במערכת היה מן הראוי להתקיים עושר בעשרו כל ימי חייו. וכן עני בעניו. ואחרי שראינו שיכלו מזונותיו של עשיר בחצי ימיו וירום אביון מאשפות אין זה אלא בהשגחת האלהים. ואלהים שופט משפיל לזה ומרים לזה (תו"נ): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:13) **בא וראה יש עושר כו'.**שאף שכמו זר נחשב הוא מהשכל שלא יהיה תלוי במזל אחרי שנמצא במאמר חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא. בא וראה שהאמת הוא שהם בהשגחת השי"ת. צא ולמד מעשרו של קח והמן שנאבדו מן העולם הם וכל אשר להם בהשגחת השי"ת אלא שהשי"ת משנה המזל כפי צדקתו ורשעתו של אדם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:14) **ויש עושר שהוא עושה טוב לבעליו.**והא דכתיב עושר שמור לבעליו לרעתו. היינו כשאינו עושה צדקה בממונו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:15) **שהיה עשיר מכל ישראל.**כמ"ש בפ' חלק ג' מטמוניות הטמין יוסף הא' נתגלה לקרח. ובבמד"ר פ' י"ד אי' שהיה קתליקוס לביתו של פרעה והיה בידו מפתחות האוצרות שלו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:16) **וכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה.**שבשביל עשרו שנתגאה בו גרמה לו איבוד נפשו שמתוך עשרו התחיל לחרחר ריב ולחלוק על משה. ע"כ נאבד הוא ועשרו מן העולם בענין רע: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:17) **זה עשרו של המן.**שבשביל עשרו היה רוצה לקנות את כל ישראל להריגה. ונאבד הוא ועשרו ותלו אותו ואת בניו על העץ ונתן המלך לאסתר המלכה את בית המן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:18) **ויזעק יהושפט וה' עזרו.**ודרש חז"ל במדרש שלא היה חסר אלא התזת ראש משמע דמן הראוי היה ליהרג אלא שנצול באיזה זכות ואינו אלא זכות הצדקה שמצלת ממיתה כדכתיב וצדקה תציל ממות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:19) **ויש גבורה כו' ויש חכמה כו'.**איידי דמיירי ממעלת העושר והיפוכו מייתי נמי כל השלש מעלות דקא חשיב התנא בפירקי אבות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:20) **שהיה עומד ומחרף.**ע"י שבטח בגבורתו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:21) **ויהושע בן נון מלא וגו'**וישמעו אליו כל ישראל. הרי שקבלו אדנותו מפני חכמתו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:22 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:22) **למה"ד לגפיון כו'**שמכלל טובת חכמתו ענותנותו שלא היה מחזיק טובה לעצמו. שאף שהיה משקה העולם מחכמתו כשהיו משבחין אותו היה אומר שאין להחזיק לו טובה כי הוא לא היה ראוי. אלא השפע של משה הוא שעמד לו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:23 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:23) **לגפיון**פי' המת"כ לפי הענין פירושו בריכה של מים הנמשך מן המעיין. ובתנחומא ובערוך גר' לנפיון עכ"ל. וצ"ל לנמפיון ופי' במוסף הערוך שכן נקרא בל' יוני בור או בריכה של מים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:24 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:3:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:24) **זה בלעם**שע"י חכמתו ידע כי ה' שונא זימה ונתחכם להכשיל את ישראל בבנות מואב. והלך למדין לבקש שכר כ"ד אלף שנפלו מישראל ע"י עצת חכמתו ונהרג שם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:1) **הה"ד כספו לא נתן בנשך כו'.**דריש ליה בענין לא תשימון עליו נשך. ומייתי הא דכספו לא נתן בנשך שהוא כאילו מקיים כל המצות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:2) **כאילו קיים כל המצות כו'.**כלו' ששקולות אלו כנגד כל המצות ששכרן גדול: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:3) **שנא' כספו לא נתן בנשך.**ומעשה הצדקה נרמז במ"ש שם ופועל צדק: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:4) **עושה אלה**פי' אחד מאלה. והכא נקט צדקה ורבית. שהלואת העני מענין צדקה הוא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:5) **היה לוה בנשך**ואע"ג דלוה נמי עובר פקוח נפש היה ודחה איסור זה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:6) **מן יהורם בן אחאב.**שאילו היה העושה איש אחר היה לו לאלישע לילך ליקבול לפני המלך. ולא לטרוח השי"ת שיעשה נס. אע"כ שהיה הנושה יהורם. ואל מי יקביל עליו. וז"ש לה אלישע מה אעשה לך. ר"ל שהוא רשע ואינו שומע לי. ואין תיקון אלא בדרך נס: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:7) **זה קיים כספו לא נתן בנשך.**שהרי נתינת כל ממונו וצדקה עדיף ממלוהו שלא ברבית: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:8) **עד עכשיו הוא קיים.**כדמסיים בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה. ודרש עם זה בפרשה זו משל לאחד שהיה אלוגין שלו קרא לפני הדיין אמר הדיין עד עכשיו הוא קיים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:9) **שא' כספך היה לסיגים.**דרש לסיגים לשון רבוי בל' תרגום והינו תרבית. כמו פרו ורבו תרגום וסגו (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:10) **כסף נמאס קראו להם.**פסוק הוא בירמיה סימן וי"ו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:11) **כספם בחוצות ישליכו.**כי כספם מכשול עונם היה שע"י עברו על מה שכתוב בתורה את כספך לא תתן לו בנשך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:1) **כיון שבנה שלמה כו'**מייתי הא דילפינן מינה שפעמים הממון לאדם רעתו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:2) **היו הרשעים עשירים.**ברובם מיירי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:3) **שנא' הכסיל חובק כו' טוב מלא כף נחת כו'.**דשני פסוקים אלו סמוכים ודבוקים. הכסיל הוא העשיר הבוטח בעשרו שקבצו מנשך ותרבית (ומלשון השמים זהב כסלם) עתיד להיות נושך בשיניו את בשרו (ויאמר) טוב היה המלא כף נחת שהיה לי בעשרי כשסבתו היה מהעמל והיגיעה לא מנשך ותרבית. ודרש ורעות רוח על העבדים שעל הרוב לבם נכנע ורוחם נשברה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:4) **ויהיה לנו כך**היינו האוצרות ג"ע. כמו שלכל הצדיקים. ולא ידעתי על מה מגיה הרד"ל ולא יהיה לנו כך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:5) **לכך נא' אם כסף תלוה את עמי וגו'.**ואת העני עמך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:6) **אמרו ישראל לפני הקב"ה ומי הם עמך.**שהקב"ה אמר אם כסף תלוה את עמי. ושאלו אותו ישראל מי הם עמך. ומשיב להם את העני: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:7) **שנא' כי נחם ה' עמו ועניו ירחם.**דכל הפסוק מיירי בעניים. ומצד שהם עמו אמר לשון נחמה ומצד שהם עניים אמר בהם לשון רחמים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:8) **מדת ב"ו כו'**ר"ל שאין מדותיו של הקב"ה כמדת ב"ו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:9) **אמר דוד כו'**מפני שיקשה מכיון דהקב"ה קרוב לעניים למה אינו מפרנסן. לה"ק שכבר שאל דוד על זה והשיבוהו א"כ חסד ואמת מן ינצרוהו. וזהו את הענ עמך ר"ל שהוא התיקון שלך שאם לא היו עניים לא היו להעשירים במה לזכות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:10) **אמר דוד רבון העולם ישב עולמך שנא' ישב עולם.**ר"ל שמתוך עניות הוא מחריב העולם וגוזל וחומס כי הרש עושה כף רמיה (תו"נ). אבל מדסיים המדרש א"ל הקב"ה אם אעשה עולמי שוה כו' מזה נראה ודאי לדרוש כמו ישב כמו ישו בו"ו כי בומ"ף מתחלף. ור"ל שבקש שיהיו כולם שוים. והשיב לו הקב"ה אם אעשה עולמי שוה חסד ואמת מן ינצרהו. דריש מן כמו מאן בל' ארמי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:1) **אם הלוית אותו כו' שאם יש לו שדה כו'.**דריש מלת נושה כאיל8ו כתוב נושא בשי"ן שמאלי ובאל"ף מל' לקיחה לא תהיה מכוון להיות נושא מה שיש לו אלא תכוון לשם שמים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:2) **אפותיקי על שדהו**כלו' שהראה לו שדה ואמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזה. ובלשון יוני הוא משכון ושיעבוד קרקע: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:3) **מכאן אתה למד כו'**השתא דריש כנושה לשון נשיתי טובה. ופי' לא תהיה כשוכח את אלהיך לגמרי. שאילו תשים עליו נשך תהיה כשוכח אלהיך. שכל מי שלוקח רבית כאילו אינו ירא אלהים ועבר כל עבירות. ומייתי מיחזקאל את כל התועבות האלה עשה. שפירושו בנשך נתן ותרבית לקח כאילו עשה כל התועבות. וכדמפרש **משל לא' שהיה אלוגין שלו.**פי' פסק דין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:4) **נקרא לפני הדיין כו'**ר"ל שעל איזה עבירה ידוע נתחייב מיתה. וכשקראו אלוגין שלו תמה הדיין ואמר עד עכשיו הוא קיים כלומר שאינו צריך לעבירה זו דבלאו הכי כבר היה מחוייב מיתה ולא היה לו זכות לחיות. וכן בנמשל מונה והולך שם כמה רשעיות אל ההרים אכל וגו' עני ואביון הונה גזלות גזל וגו' (אמר הקב"ה) בנשך נתן ותרבית לקח. וחי. ר"ל מה לנו לחייבו בחטאים הנ"ל הלא אם זה לבדו עשה (הוא הריבית) אינו ראוי לחיות עד עתה ומה לנו לחשוב עבירות אחרות לחייבו בעבורם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:5) **כך אמר הקב"ה וחי לא יחיה נשך ותרבית לקח.**לשון המדרש הוא כנותן טעם למה לא יחיה. כי נשך ותרבית לקח: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:6) **מי שחיה ברבית**כלומר שעיקר פרנסתו מזה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:7) **והוליד בן ואינו לוקח רבית.**שאביו הניח לו מעות רבית. אלא שהבן אינו לוקח רבית בעצמו. אבל הרבית שהניח לו אביו אינו מחזיר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:8) **אמרו לו אביו היה לוקח רבית והניח לו.**והוא אינו מחזיר א"כ גם הוא רשע כקמתהני מעבירה. והשיב להם הקב"ה דאפ"ה אינו נענש שהרי אינו חייב להחזיר. כדאיתא בפ' הגוזל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:9) **לפיכך נאמר לא תהיה לו כנושה**לעיל קאי אמאי דקאמר מכאן אתה למד כו' כדפירשתי לעיל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:10) **הדיינין שמקיימים את השטר.**וכן הדנין שיפרע לו הרבית ע"י השטר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:11) **לפיכך כולם לוקין**פי' דלוקין ונענשים בידי שמים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:12) **שנא' לא תשיך**ולא קאמר תשוך אלא תשיך שגורם לאחיו שישוך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:13) **ולא ידע עד שנתבעטה עליו**בתנחומא איתא עד שנתבטטה עליו. ופי' בוער כאש מלשון בוטיטי דנורא (מעריך): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:1) **אם חייב הוא כו'**יתורא דחבול תחבול דריש דה"ק אם הוא חבל בך גם אתה חבלת וחייב לי. כדמפורש בתנחומא סי' ט"ז נפשך עולה בכל לילה ואני מחזירה לך ואם אין אתה מחזיר משכון אף אני איני מחזיר לך נפשך. וז"ש אם חבול תחבול פי' תגרום שתתמשכן נפשך על עונותיך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:2) **שני דברים יש כאן חבול תחבול**למדך הכתוב שאם הוא נוטל יתד של מחרישה כשהוא משכים הוא משיבו. כתוב אחד אומר (שמות כ״ב:כ״ה) עד בא השמש תשיבנו לו. וכתוב אחד אומר (דברים כ״ד:י״ג) תשיב לו את העבוט כבוא השמש. אמור מעתה שאתה צריך להחזיר לו בערב במה שישן. ובבקר אתה צריך להחזיר לו יתד של מחרישה. כצ"ל. (א"א ויפ"ת) ר"ל אע"ג דכתיב כי היא כסותו לבדה וגו' במה ישכב וגו' לא תימא שבכסות לילה לבד משתעי קרא כהמובן הפשוט. והא דכתיב עד בא השמש תשיבנו לו פירושו בעוד שהשמש בא. אלא שני דברים יש כאן להכי כתיב חבול תחבול שאחד רמז למה שיחזור בלילה כדמפרש בקרא במה ישכב. והשני למה שיחזיר ביום שזה דכתיב עד בא השמש למדך הכתוב בזה שאם נוטל יתד המחרישה שכשהוא משכים צריך להשיבו. שכך פירושו כל היום עד בא השמש תשיבנו שיהיה ביד הלוה שישתמש בהם. ובלילה תחזור ותקחם ממנו שיהיו מושכנים אצלך וע' בגמרא בפרק המקבל בכ"מ: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:3) **וכן אתה אומר בפועל ביומו תתן שכרו כו'**ר"ל כתיב בפועל (דברים כ״ד:ט״ו) ביומו תתן שכרו. למה כי עני הוא וגו' ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. וכתיב כאן כי היא כסותה לבדה וגו' במה ישכב הרי צינה פוגעת בו והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני שני דברים יש כאן דומין זה לזה. כלו' דבפרשת שכיר כתיב ולא יקרא עליך אל ה' מחמת עניותו ובפרשה דידן כתיב ג"כ ושמעתי כי חנול אני כשיצעק מחמת דחקותו מפני הצינה. והכוונה דילפינן מהתם להכא כדאכתוב לקמן בסמוך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:4) **כגון שהיה מהלך כו'**טעם המשל לומר כי לא בכל פועל הכתוב מדבר אלא במי שתובע שכרו. כי על הרוב אין לו אלא שכר זה. שזה דומה לחמור שעיניו נשואות לאלומה. וכן בבעל הבית כשאין לו מעות לפרוע אינו עובר. וכן כשהשכיר מכיר בבעל הבית שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק אינו עור עד שיעבור יום השוק. ולזה אמר כחמור שעיניו נשואות לאלומה הנראית לו אז עובר משא"כ הני ומינה ילפינן נמי לעבוט דדמי ליה דלא מחייב להחזירו אלא כשהלוה תובעו ודוקא כשצריך שאין לו כסות אחרת. אבל אם יש לו אחר שאינו צריך לזה הממושכן אין צריך להחזיר לו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:5) **אלומר**מלשון מאלמים אלומים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:6) **מה עשה לו אדוניו בא והעמידו בביתו וקשר לו.**כן הוא בתנחומא. וקשר לו האלומה למעלה הימנו. שעיניו רואות וכלות. כן שכיר זה שהוא בר דעה בזכירה לבד תשוח עליו נפשו כל שאין שכרו ניתן לו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:7) **ומוציאו ריקם**ואליו הוא נושא את נפשו וכאן כתיב ושמעתי כי חנון אני. כצ"ל וכן הוא בתנחומא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:1) **מה כתיב אחריו אלהים לא תקלל ומה ענין זה לזה.**דעד השתא עסיק בדיני ממונות וכן בתר הכי לא תשא שמע שוא למה הפסיק באלהים לא תקלל ומשני משום דקללת הדיינים מפני דיני ממונות הוא. כי כשלא יאות הדין לבעל דין יקלל את הדיין כמעשה שמביא והזהירה התורה שלא יקלל את הדיין אלא יתן אל לבו כי הוא שופט על פי התורה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:2) **לכך הזהיר הכתוב אלהים לא תקלל.**בין דיני ממונות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:3) **תבואתך את מקלל**כי כשיבזה את הדיין לא יתרצו אנשים כשרים לישב ולדון ויבא הדבר לידי אנשים שאינם ראוים ויקלקלו הדין ובעון קלקול הדין וענוי הדין ועוות הדין רעב של בצורת בא ובני אדם אוכלין ואין שביעין כדאי' במס' שבת פרק ב"מ: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:4) **שנא' מלאתך ודמעך לא תאחר.**דריש לא תאחר שלא יתאחר מלבא לעולם. והיינו שני רעב שמתעכב התבואה מלבא בזמנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:5) **לכך נכתבו זה אחר זה**שגם על פסוק מלאתך ודמעך לא תאחר ג"כ קשה למה נכתב בין דיני ממונות ולפי דרש זה ניחא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:6) **ויהי בימי שפוט השפוטים**שפירוש דור ששופט את שופטיו כדאיתא בפ"ק דב"ב ובריש רות רבה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:7) **לא תפריש מעשרות שלא כתיקונן.**דריש עוד לא תפריש מעשרות שלא כתיקונם היינו שלא כסדרן וזהו מלאתך ודמעך (התרומה) לא תאחר שלא יתאחר המוקדם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:8) **בנים זכרים אני נותן לך.**פי' שיהיה הבכור שלך זכר. וגם ביתר בניו אשרי מי שבניו זכרים. ומפרש מה הוא המעלה בבכור זכר ואמר מפני שמתחלה הם היו העיקר. ובוודאי שגם עכשיו יש בהם קדושה יתירה מפשוט: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:9) **לכך נא' בכור בניך תתן לי.**אחר מלאתך ודמעך לא תאחר כתיב בכור בניך תתן לי. וקאמר לי משום דקדושים הם מצד עצמם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:1) **כן תעשה לשורך וגו' ביום השמיני תתנו לי. ואם נתת אין אתה כו'.**כצ"ל ורוצהלפרש מלת לי שפירושו שלי וז"ש המדרש אלא משלי וכה"א כי ממך הכל וגו'. וזה ברור. והמקרא דפרשת אמור (ומיום השמיני והלאה) נזרק פה בטעות. והיפ"ת גרס כן תעשה לשורך כתיב (ויקרא כ״ב:כ״ז) ומיום השמיני והלאה. וכן כתיב וביום השמיני תתנם לי. וכתב שהכוונה דהני ב' קראי ילפינן מזה לזה. דביום השמיני היה אפשר לומר דוקא ביום השמיני אבל משמיני ואילך בכור פסול לקרבן. ומיום השמיני והלאה הוה אפשר לומר מיום השמיני והלאה ?פבל ביום השמיני במוקדשים לא. אבל בג"ש ילפינן מזה לזה ומזה לזה מה בשאר המוקדשים מכשיר משמיני ואלך אף בבכור כן. ומה בכור מכשיר ביום שמיני אף במוקדשים כן וכדתניא בתורת כהנים עכ"ל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:2) **ואם עשית כן**היינו הפרשת המעשרות כתיקונן ונתינת הבכורות. ואנשי קדש תהיון לי פי' נבדלים בממלה נעלה מעל כל. דכי היכי דהם מפרישין החלק מהכלל קדש לה'. כן יהיו קדש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:3) **וכן כתוב קדש ישראל לה' וגו'.**כלומר יעוד טוב הוא שיהיו קדושים לה' וחביבים מעל כל כמ"ש הכ' קדש ישראל לה'. וז"ש כשם שהתרומה וכו' שהם לגבי עכו"ם במדרגת התרומה אצל החולין שהיא קדושה וחביבה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:4) **בשביל שאתם תרומה**פי' שאתה חביבים ודבקים לי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:5) **והכלבים נובחים להם**כמו שאחז"ל כלבים צועקים מלאך המות בעיר. ולישראל אף שהיו בקרב מתי המצרים וכן מצרי שמת בבית ישראל לא היו נובחין. וכדכתיב ולכל ב"י לא יחרץ כלב לשונו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:6) **מה הכלבים אחד נובח וכולם מתקבצים ונובחים כו'.**המדרש רוצה ליתן סמיכות ענין למקרא שלאחריו והיינו פסוק לא תשא שמע שוא. ואמר אבל אתם לא תהיו כן כלו' להתעבר על ריב לא לכם אף אם אחד צועק ועושה מריבה בעדות שקר על מי. לא תקבלו ותאמינו בו להמשך אחריו. ובענין זה יפה מדמהו לנביחת הכלבים כמו שהם נובחים על חנם ונמשכים אחר המתחיל לנבוח בחנם. כן הוא קבלת העד שקר שבדה מלבו דבר שוא על אחר. כי אתם אנשי קודש ולא יאות לכם מדה פחותה ובזויה כזאת (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:1) **הה"ד כסף נמאס כו'.**בא לתת טעם למה שאמר לא תהיה לו כנושה ולא קאמר לא תגוש. וגם ליתורא דחבל תחבול. וקאמר שרמז שאם כסף תלוה וגו'. אז לא תהיה לו כנוש. כלו' לא תהיה בגלות ממושכן כנושה. ואם תעברו על מצות אלו יהיה ביהמ"ק ממושכן ותתמשכן בשתים. והיינו אם חבל תחבול כדדריש בסמוך. ונקט הה"ד כסף נמאס קראו להם וגו' שנגד מה שחטאו במצות הכסף נתקיים בגלותם שנקראו כסף נמאס מדה כנ"מ וכדלעיל סי' ג'. ואיידי דמייתי ליה מפרש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:2) **בקולרין**בשלשלאות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:3) **מה הכסף הזה נצרף כו'.**הכונה אל הסיגים הנשארים אחר הצריפה שאחר שמוציאים ראשונה הכסף עוד מצרפים הסיגים ומוציאים ממנו קצת כסף שמצליח למלאכה. וכן הסיג הנשאר כשיצורף עוד עד שבאחרונה נשארו סיגים שנפרך ונשבר ביד ולא יצליח למאומה. וזהו נמאס ל' המסה שהוא נפרך ונמס בידים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:4) **שנא' כסף נמאס קראו להם וגו'**כי מאס ה' בהם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:5) **אם לגרשה אתה רוצה.**אלא שאינך יכול כי כלי שנשתמש בו המלך לא ישתמש בו הדיוט. הכה אותם עד שתמות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:6) **ואם אין אתה רוצה לגרשה כי אם חפצת בה עוד.**א"כ למה אתה מכה אותה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:7) **שנא' כי אם מאס מאסתנו כו'.**וכמו שדרשו בסוף איכה אם מאיסה היא לית סבר ואם קציפה היא אית סבר דכל מאן דכעיס סופיה לאתרציא. וז"ש המדרש אמר ירמיה להקב"ה אם לגרשם כו' שנא' כי אם מאוס. כלו' אם רחקת אותנו בטענת מאוס מאסתנו ואין תקוה ח"ו הכה אותנ עד שנמות. ואם היא מחמת קצף. וכל קצף סופו להתרצות. וא"כ ראוי להיות בשיעור ומדה. ודרש עד מאד לשון מדה ושיעור כמו שדרשו חז"ל בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאד מאד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:8) **ואם לאו מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא.**זהו סיום למה שאמר לעיל הה"ד המאוס מאסת את יהודה בתמיה שזה לא יתכן וא"כ מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא כמואס אותנו לגמרי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:9) **אעפ"כ**כלו' אף שאין אני מגרש אותם לעולם אעפ"כ תנאי התניתי שאוכיח אותם כשיהיו רעים שיהא ביהמ"ק מתמשכן עליהם. וכמו שע"י המשכון האדם מתאמץ שישלחם חובו כי הוא חפץ במשכונו. כן ע"י חורבן הבית ינהו כל ב"י אחרי ה' מפני ההשגחה הגדולה שהיה באמצעותו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:10) **שנא' ונתתי משכני בתוככם כו'.**כלו' שאתן בתוככם הבית המקדש שהוא נכון ומזומן להתמשכן אם תחטאו. אבל אם בחקתי תלכו וגו' אז יהיה תועלת המשכן להשרות שכינתי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:11) **שני משכנות**דאל"כ אהליך ומשכנותיך למה לי כדלקמן בבמ"ר פ' י"ב. והשני משכנות הוא א' משכן שילה. ב' מקדש ראשון ושני שהם שניהם לא' נחשבו דתרוייהו שם מקדש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:12) **אהליך כשהם בנוים**כאומר אהל שכן באדם. מפני שהם כאהל לשבת: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:13) **כשהם חריבים**לאו דוקא אלא כלו' על שם הזמן שהם חרבים לעולם אפילו בבנינם קרי להו הכי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:14) **לא מפני שאני חייב כו'.**כלומר שלא יחשוב שבצדקות העכו"ם זוכים בישראל על דרך ד' פסיעות דנ"נ ודמעות עשו. כי ה' פורע להם שכרם ולא נשאר להם חוב עליו וכמ"ש ז"ל גבי ושער רישה כעמר נקי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:15) **ען בעונותיכם נמכרתם כו'.**הרי שהקב"ה אינו חייב לשם אדם רק שהעונות ישראל גורמים שימכרם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:16) **אני ממשכן ב' משכנות שנא' אם חבל תחבול שלמת רעיך.**קרי לבהמ"ק שלמה מפני המשכן שנקרא אהל על שנעשה מיריעות. וגם המקדש נקרא יריעות שלמה. ופי' רעך ע"ד רעך ורע אביך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:10:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:17) **ולעולם הם ממושכנים.**לעולם לאו דוקא. אלא פי' אם יעמדו כן עד שיזכו ישראל לפדיון ואם לא ייטיבו מעלליהם יהיה ממושכן. וקאמר ליה הקב"ה עד שיבא בן דוד פירוש שאפי' לא יזכו יש קץ שיבא בן דוד כאומרם זכו אחישנה לא זכו בעתה. והיינו וזרחה לכם יראי שמי שמש זה משיח שנקרא שמש (שנאמר כסאו כשמש נגדי. וכתיב לפני שמש ינון שמו). צדקה. כי בצדקה וחסד יגאלו אפילו לא יזכו כולם. וכן מדמזכיר בסוף הענין הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' וגו' משמע שקאי אמשיח: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:1) **הה"ד מרבה הונו כו'.**שב לתת טעם למאמר עמך. ובעי לפרש אם תהיה מלוה לעמי מכספך תתבונן מאד באופן ההלואה. והיינו שתזהר מהרבית כי בזה האופן יכול להיות שכל כספך שהרבית ע"י הרבית והיה עד עתה עמך. יהיה את העני וכמפרש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:2) **יש אדם שהוא עשיר.**מפני שרוב המלוים ברבית נכסיהם מתמוטטים כמ"ש בגמרא. לכן אמר כי פעמים ימצא מי שמלוה ברבית ירבה עשרו. אבל על כל זה לא יצלח: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:3) **והוא מת בלא בנים**כלו' דפעמים הוא מת בלא בנים. והכתוב מדבר מאחד מהעונשים. וזולתם מפורשים הם ביחזקאל י"ח: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:4) **לטמיון**פי' לאוצר המך כי כן הנימוס שמי שמת בלא יורש המלך נוטל הירושה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:5) **בימסאות**בלשון יוני מזבח (מוסף הערוך) והשמדתי את בותיכם ת"י במוסיכין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:6) **ואיצטבאות**מקום ישיבת בני אדם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:11:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:7) **כדי שיהיה לצרכי העניים**מדה כנגד מדה. שמפני שהוא גזל העניים במה שנטל מהם רבית. לכן יירש ממונו מי שייטיב עמו לעניים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:1) **הה"ד מלוה ה' חונן דל.**משום דק"ל אמאי לא קאמר לא תגוש כדלעיל סי' ט' בעי השתא לתרוצי דלדיוקא אתא לומר לו לא תהיה כנושה. אבל אתה כנושע לה' כי מלוה ה' חונן דל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:2) **עד היכן**כלו' ראה גודל שכרו עד היכן עד עבד לוה לאיש מלוה כי כביכול ה' לוה ממנו והוא נשמע לקול צעקתו כמו שעבד לוה לאיש מלוה שנכנע אליו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:3) **ד"א את העני עמך אין בעולם כו'.**עתה שב לתת טעם למאמר עמך. וקאמר דה"ק אשר אתה ידעת עם לבבך צרת העני דהכל יודעין דקשה עניות מכל יסורין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:4) **לצד אחד**כלו' ששקול כמותם כאילו שקולים זה כנגד זה בכף מאזנים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:5) **אמר לו הקב"ה מה אתה מבקש.**נלמד מתשובת מענה אליהוא לאיוב השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני. וכיון דאמר ליה אתה בחרת מכלל שנתן לו הקב"ה הבחירה בידו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:6) **מקבל אני עלי כל יסורין שבעולם.**מפני שהעניות שקול כנגד כל הייסורין על כן בחר ביסורין מבעניות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:7) **ולא עניות**דלא אבד איוב אלא המקנה ולא הקרקעות והממון: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:8) **לכך נאמר את העני עמך.**כמו שפירשתי בריש הסימן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:12:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:9) **אמר הקב"ה כו'**זהו דרש אחר לא די שהוא עני אלא שהוא מוסיף עניות עמך במה שאתה נוטל ממנו רבית: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:1) **לא עמך הוא העני כו'.**רישא דקרא קדריש את עמי את העני עמך שאין העני עמך אלא עמי. כלו' שהאדם מתרחק מהעני והקב"ה מקרבו וקרא אותו עמי כדמפרש. ודריש מלת עמך עם מלת לא שאחריו. עמך לא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:2) **כי אתה עם עני.**דריש ליה עם עני בחירי"ק: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:3) **וכן שלמה אמר כו' וכן איוב אמר.**ששלמה ואיוב באו למדת עניות כידוע וראו בחוש מדתו של ב"ו לכך הביא ראיה מהם ביותר מאילו אדם אחר אמרן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:4) **וכן איוב אומר כו'**אע"ג דלא הוה עני לגמרי כמ"ש לעיל סי' י"א מ"מ ע"י שנאבד עשרו הראשון נחשב כעני בעיניהם ונתרחקו ממנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:5) **חדלו קרובי**פירושו שהכחישו קורבתם וכאילו חדלו מלהיות קרוביו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:6) **מי הם עמו העניים.**פי' שמודה בקרבתם ועשה אותם עם קרובו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:7) **רואה לעני ונדבק בו**הפך האנשים שרואים העני ונטמנים מפניו וכו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:8) **לא מרובכם מכל העמים כו' כי אתם המעט.**שאתם ממעטים עצמכם וזהו מדת ענוה להחשב בעיני עצמו כעני ונכה רוח: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:9) **וכן כי נחם ה' עמו.**שפי' עמו היינו ענייו כדלעיל סי' ה': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:10) **לכך נא' כי אתה עם עני תושיע.**דלעיל הזכירו למדרש כמו עם עני בחירי"ק. והשתא מייתי ליה לפשטיה שפירושו שעני נושע תחלה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:11) **לא תנשוך את העני.**שפירוש נשך ענין נשיכה. לפי שהרבית נושך ואוכל ואמר שרמז לנשיכתה מנחש. שלא יעשה כשם שנשך הנחש את האדם ועקרו לו ולתולדותיו. והיינו שלא תראה העני שיש לו בתים וכו'. נמצא עוקרו לו ולתולדותיו שמאבד הממון שבידו ונעקר מנחלת שדהו ומפסיד הוא ותולדותיו נחלתם הראויה להם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:12) **כשם שנשך הנחש**מה שהזיק לאדם בחלקת שפתיו קרי נשיכה וכן ענין הנותן ברבית שבא בעקיפין ומסיתו שיקח ברבית ליטול נחלתו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:13) **עוקף**לשון ערמנות (ערוך) ובמדרשים אחרים גרס עוכף עליו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:14) **לכ"כ לא תהיה לו כנושה.**דרמיז שלא יתחכם עליו ליטול נחלתו כדלעיל סימן ו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:15) **לא תנשכנו לא תהיה כנחש כו'.**דריש טעם אחר למה שנאמר לשון נשך לרמוז לנחש לומר שלא יהיה ערום כנחש דהיינו שלא יאמר לו שאל לך אני מלוה אותך וכו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:16) **לא תאמר לו שאל כו'.**פירוש מערים להלוותו תחלה בחנם בלא רבית ולמחר שהוא רואה שהממון יוצא מתחת ידו הוא מבקש אותם. והוא מעלה עלו רבית בעל כרחו. ודריש לה מלא תקח מאתו נשך. משמע דאפי' לא התנה עמו ברבית בשעת הלוואה לא יבא ליקח ממנו אח"כ: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:17) **שנא' אם חבל תחבול.**רמיז נמי לענין חבלה שנחשב כאילו שופך דמים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:18) **מכאן אתה למד**מלא תהיה לו כנושה יליף זה כדלעיל סי' ו' ושם פירשתי ע"ש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:19) **נוטרין**פי' גזר דינו. ובל' לע"ז דעקרעט: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:20) **אבל מי שמלוה בלא רבית כו'.**כדי לסיים בדבר טוב נקט הך מילתא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:13:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:21) **כאילו עושה כל המצות כו'.**עי' לעיל סי' ג': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:1) **הה"ד כי אלהים שופט כו'**דריש עמך שישגיח העשיר להטיב לעני כדי שג"כ ייטיבו עמו. כי העניות גלגל הוא שחוזר בעולם. ורמז לדמיון הגלגל מייתי כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים דמשמע שזה לעומת זה כשזה ישפיל זה ירים והיינו ככלים שבגלגל שכשאלו מתרוקנים אלו מתמלאים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:2) **גלגל שבגינה**גלגל על הבור שבגינה שממלאים ממנו להשקות הגינה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:3) **כלי חרס שבו**פי' הכלי חרס שתלוין בגלגל על החבל למלאות בהם מים מן הבור שהעליונים ירדו ויתרוקנו כשיגיע במרום המעלה והתחתונים יעלו מלאים אחרי יותם בתכלית השפלות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:4) **כי בגלל הדבר הזה.**דרשו ל' גלגל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:5) **מזרה רשעים מלך חכם.**פי' שהקב"ה שהוא המלך החכם מזרה הרשעים ומסבב הגלגל עליהם לרעה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:6) **אשריו כל מי שידו פשוטה כו'.**מפרש את העני עמך שעמך אתה מטיב בהטיבך לעני שקונה על ידו חיי עוה"ב. וע"ז אמר אשריו כל מי שידו פשוטה לעניים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:7) **העני קנה חיי העוה"ז.**זהו פירוש למאי דסליק מיניה דהיינו רש ואיש תככים כו'. דאיש תככים היינו מי שעושה צדקה מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה כו' כדלקמן בויק"ר פ' ל"ד. ומ"ש וענ שפשט ידו כו' זהו פירוש לעשיר ורש נפגשו כו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:8) **זה קנה חיי עוה"ז.**בשביל שנתן לו הצדקה נתן לו חיי שעה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:9) **מי שעשה את זה עני כו'.**ור"ל שישתנה העושר מזה לזה כי העשיר יאבד עשרו ומחורבנו יתמלא העני. אחר שלא רצה לחננו בעשרו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:10) **ואין לך מדה קשה מן העניות.**מפרש עמך באופן ג' הינו שהעני לעולם שותף עמך ביסורין. משום דאין אדם שאין לו יסורים כדלעיל בב"ר פ' צ"ב נמצא שהעני לעולם שותף לך ביסורים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:11) **שבמשנה תורה**שהן מרובות משל תורת כהנים ודייק זה לפי שמסיים והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה. ורמז באותה הקללה שידלו ישראל עד למאד עד שימכרו את גופם לעבדים ולשפחות. ומדמוכיח אותם בזה באחרונה ע"כ לפי שהיא שקולה כנגד כולם (תו"נ): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:12) **העניות מכרעת לכולן**להיות שקול ככולם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:13) **בא וראה כל מי כו'.**שאין מלמד עליו זכות והיינו כנושה שהכל שונאים אותו כאומר לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללני. וה"ק לא תהיה בעבורו שנאוי למעלה כנושה כשלא תשים נשך. הא אילו תשים נשך תהיה שנאוי על הכל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:14) **בא וראה**משום שהוא קצת רחוק שבשבי עון רבית לא יהא לו מלמד זכות לכך אמר בא וראה שכך הוא האמת (תו"נ): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:15) **מימינו ומשמאל**ואי' בגמרא ובמדרש וכי יש ימין ושמאל לפני הקב"ה כו' אלא מיימינים שלמדין זכותכ ואלו משמאילים שמלמדין חובה וכדאי' בתנחומא סדר זו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:16) **וחי לא יחיה**מכפילות הלשון קמפיק כדאיתא לעיל משל לאחד שהיה אילוגי שלו נקרא לפני המלך כו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:14:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:17) **שכן דוד אומר ה' מי יגור באהלך.**דייק מדכתיב עושה אלה לא ימוט לעולם. וכדדרש ר"ע אפילו אחת מאלה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:1) **הה"ד טוב איש חונן ומלוה.**שרמז שלא ישכח מה שנראה לעינים שבריותיו של הקב"ה לווין זה מזה בלא רבית. ונושה לשון נשיתי טובה. ומייתי סמך טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט שפירושו שיכלכל ענינו כפי המשפט והסדר הנוהג בעולם. והיינו כמו שהבריות מלוין זה לזה בלא רבית כן הוא יהיה חונל ומלוה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:2) **בא וראה**ר"ל שיש לו ללמוד מטבע העולם שלהיות כולו כאיש אחד מקושר קצתו בקצתו לכן יקבל זה מזה תועלת כפי מה שחסר בו וצריך לקבל מזולתו וכ"ש האנשים שדומים יותר זה לזה שראוי שיחשבו שכולם כאיש אחד וראוי שיקבל תועלת זה מזה כפי מה שצריך לו. וקורא תועלת הבריות זה מזה והכנס זה בגבול זה לקבל תועלת ממנו כאילו לוים זה מזה בדרך משל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:3) **היום לוה מן הלילה כו'**שגבול היום השוה והלילה השוה הוא שנים עשר שעות. ומתקופת ניסן עד תקופת תמוז שהיום גדל והולך נמצא כאילו הוא לוה מן הלילה שנכנס בתחומו. ומתקופת תשרי עד תקופת טבת שהלילה גדל והולך נמצא כאילו לוה מן היום. וכאילו פורע לו היום מה שלוה ממנו. וכדמפרש בשוח"ט ובילקוט מזמור י"ט: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:4) **היום לוה מן הלילה כו'**היינו הימים שמתקופת ניסן עד תקופת תמוז כמש"ל וא"כ סתים לן בעל המאמר כרבי יהושע דאמר בניסן נברא העולם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:5) **שנא' יום ליום יביע אומר**ר"ל שהימים של תקופת ניסן יתנו אומר שיפרעו אותה. ולילה ללילה יחוה דעת שיפרעו כדרך שימי תקופת תמוז פורעין לימי תקופת ניסן שלפניהם (תו"נ): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:6) **הלבנה לוה מן הכוכבים**שבאמצע החדש הלבנה מאירה ואז הכוכבים כמעט אינם נראים. ובקצת החדש הכוכבים נראים והירח נסתר ודומה כאילו לוים זה מזה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:7) **וכשהקב"ה רוצה אינן יוצאין כו'**כלו' כי יודעים ומרגישים שכל אורם מיד ה'. וכשהוא רוצה לוקח אורם מכל וכל. וכן בני אדם לא יריבו זע"ז שכשהקב"ה רוצה לוקח עשרם מכל וכל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:8) **האור לוה מן השמש כו'**האור של מטה שהוא בריה בפ"ע והשמש מעורר האור שיאיר והשמש מקבל מחצי אור של מעלה כמ"ש שמש ירח עמד זבולה וס"ד לאור חציך יהלכו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:9) **החכמה לוה מן הבינה כו'**החכמה הוא מה שמקבל מרבו צריך לבינה להבין דבר מתוך דבר ולדמות מלתא למלתא ואין בינה בלא חכמה שנא' אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:10) **השמים לוים מן הארץ כו'**הגשמים המתהווים מהאדים העולים מן הארץ. וזהו מה שהשמים לוים מן הרץ ובמה שעלייתן הוא ע"י תנועה השמיימית זהו מה שהארץ לוה השמים וזהו יפתח וגו' את השמים לתת מטר ארצך בעתו. הרי שהמטר בא מכח שניהם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:11) **החסד לוה מן הצדקה כו'.**שפעמים תדחה הצדקה מפני ג"ח כגון מת מצוה שקבורתו תדחה מעשה הצדקה ופעמים הצדקה תדחה הג"ח שאם היה הולך להכניס כלה וכיוצא ופגע בעני שמבקש פרנסה שחויב לטפל בפרנסתו. והביא ראיה מפסוק רודף צדקה וחסד שמשמעו שפעמים נרדפים ונדחים המה זה מפני זה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:12) **התורה לוה מן המצות כו'**שקצת מצות נדחות מפני ת"ת שהוא כנגד כולן. ויש קצת מצות שהן דוחין הת"ת כגון מת מצוה ומקרא מגילה ודומיהן. ומביא ראיה ממקרא דשמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך שבא להורות בזה שפעמים ישמור המצות יותר מהתורה ופעמים איפכא: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:13) **ועושים שלום זה לזה בלא דברים.**מפרש אין אומר ואין דברים בחנם מלוים ומשלמין. בלא דברים היינו בלא רבית. ואתם לוה אחד מחברו ומבקש לבולעו ברבית ובגזל: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:14) **אומרים להקב"ה כו'**ענין מליציי. כלומר שיש להם ללמוד ממעשי ה' שמטיב לבריות ולא יושג אצלו תועלת מהם. ואמנם בהתחלפם מזה הוא כאילו אמרו להקב"ה שיקח שכר מהטבתו (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:15) **ומה הלותה הארץ**חלק הגוף המורם מכלל הארץ חשיב הלואה לגבי הנפש שעל ידה משתמשת במעשה וזוכה במצות מעשיות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:16) **אלא אני נוטל הקרן**פי' הנשמה וכדמייתי פסוק והרוח תשוב וגו': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:17) **משל למלך כו'**וכן זה שנתן לו הקב"ה עושר להטיבו והוא מלוה ברבית נמצא מזייף מטבע של הקב"ה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:18) **מדקדק עמהם**שגוער בהם ואומר אינכם צריכים כ"כ. או למה אינכם יגעין ואוכלים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:19) **הקב"ה אומ הוי שודד ואתה לא שדוד.**סיפא דקרא כהתימך שודד תושד. על דרך בחצי ימיו יעזבנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:20) **ועושה אותו שקר.**פי' שנגזר עליו שיתעשר בהיתר והוא בסכלותו גורם שיבואהו העושר בגזל וחמס: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:21) **מזהיר בתורה אם כסף תלוה את עמי וגו'**לא תהיה לו כנושה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:22 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:22) **דייך שאני קורא כו'**ומסתמא לא משוי נפשיה רשיעא שלא לפרוע אם יהיה לו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:23 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:23) **צדיק חונן ונותן זה הקב"ה כו'.**ומלת חונן הוא פועל יוצא לאחר. כלו' שהקב"ה בגזירתו הוא מסבב החנינה לבעל המשכון שיחזור העבוט לבעל חובו. וזהו שמסיים והיה כי יצעק וגו' ושמעתי כי חנון אני. ור"ל ולכן נקרא הקב"ה חונן ונותן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:24 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:15:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:24) **וכן דוד אומר אשרי משכיל אל דל כו'.**הוא סיום הענין מדרוש שני הענינים היינו הלואת הכסף לעני. והחזרת המשכון לבעליו. אשרי משכיל אל דל נגד אם כסף תלוה. ואל תגזול דל נגד אם חבל תחבול: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:1) **ר"מ אומר על הכל כו'.**פי' אע"פ שהזהיר הקב"ה גם בקללות אחרים כגון לא תקלל חרש. וכן על קללת כל אדם. מ"מ אזהרת קללת הדיינים והנשיאים עולה על כולם שהחמיר בה כדלעיל סימן ח' (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:2) **ועל הנשיא**הוא המלך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:3) **שפשט ידו במשה כו'.**כי המדה הזאת סופו עד אבדון תאכל אחר שאינו שומע לגדולים ממנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:4) **שנא' ויהיו מלעיבים כו'**מסיפא דקרא דייק דכתיב ויהיו מתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה': ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:5) **וכתיב חזקו פניהם מסלע**בתר מאנו קחת מוסר כתיב נראה שר"ל שהעיזו כנגד מוכיחיהם לבזותם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:6) **לכך הזהיר הקב"ה על כבודם כו'.**היינו בקימה והדור כאומרו מפני שיבה תקום והדרת פני זקן: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:7) **של זקנים**פי' חכמים. שאין זקן אלא שקנה חכמה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:8) **ושל צדיקים**אע"פ שאינם תלמידי חכמים. כדכתיב ואת יראי ה' יכבד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:9) **וכה"א להבין משל ומליצה.**וכתיב לפני זה לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים. משמע שמדברי החכמים וחידותם יקח מוסר השכל בצדק ומשפט ומישרים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:10) **למה הזהיר עליהם כו'**כמו ד"א ר"ל ששני הטעמים צדקו יחדיו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:11) **לפי שהם מזהירים את ישראל כו'.**ולפי שנותנים כבוד לשמו ית' ליחד כבודו שלא לתת כבוד לזולתו. לכן הזהיר הקב"ה על כבודם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:12) **ע"כ נא' כו' ושם אלהים אחרים לא תזכירו.**דאיידי דהזכיר הזהרת הדייני' אמר שכשיהיו נזהרים בכל הנזכר יהיו מופרשים מעכו"ם כי הדיינים מזהירי' אותם מזה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:13) **מה כתיב אחריו שלש פעמי' בשנה.**דריש סמוכים דג' רגלים לשם אלקים אחרים וגו' שכל המבזה המועדות כאילו עובד עכו"ם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:14) **קבע כו'**דריש טעם קביעות הרגלים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:15) **שאוכלים מפירותיה**כלו' שלכן ניתנה תורה בזמן הקציר לרמוז שאוכלים מפירותיה בעוה"ז: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:16:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:16) **שנא' כבד את ה' מהונך.**לכן נצטווינו לעשות חג בזמן זה. כי ראוי לכבד את ה' ולהודות לו על מה שחננו. ולכך הסמיך ראשית בכורי אדמתך וגו' שראוי להורות לה' על כל ההצלחות שנותן לנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:1 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:1) **הה"ד נבהל להון כו'.**שב לתת טעם למאמר את העני עמך ובעי למדרשיה מנבהל להון כו' כדדריש לקמן דהיינו מ"ש מרבה הונו בנשך ותרבית כו'. ואיידי דנקט ליה דריש ליה ברישא באנפי אחריני: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:2 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:2) **ומהו כן**פי' וכי בשביל שהיה נע ונד בארץ נעשה חסר שאמר כי חסר יבואנו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:3 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:3) **ורודפין אחריו עד שמוציאין אותו.**נמצא שחסר עולמו שהיה לו. ולא היה מושל אפי' בארבע אמותיו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:4 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:4) **זה קין שהוליד מאה בנים.**ר"ל שהוליד בנים הרבה והבל מת בלא בנים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:5 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:5) **תשכ"ו שנה**שהוא נשטף במבול כדלקמן והמבול היה בשנת אלף תרנ"ו ליצירה. ואדם חי תתק"ל שנה נמצא שקין הוסיפו לו תשכ"ו שנה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:6 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:6) **שנא' נע ונד**ואע"פ שהסיר ה' ממנו הגזירה ממנו מ"מ השאיר חציה דהיינו נד כדלקמן בויק"ר פ"י: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:7 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:7) **שהיה תלוי ברפיון**כדאי' בב"ר פ' כ"ב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:8 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:8) **זה הבל**שלא חיה חיי צער כמוהו וג"כ זכה לקבורה כדלעיל בב"ר פ' כ"ב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:9 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:9) **זה עפרן**שכן עפרן בגימ' רע עין. וע' בב"ר פ' נ"ח: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:10 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:10) **מיד הלכו ומינוהו.**כדדייק בב"ר מדכתיב ישב שאותו היום מניהו מושל פ' כ"ב: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:11 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:11) **איסטרטיגוס**מין שררה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:12 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:12) **אמר להם איני מוכרה לו**ולכך הוא אומר ליתן לו במתנה לפי שהי' יודע בו באברהם שלא יהא מקבלה ממנו במתנה ומתוך כך יתבטל הענין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:13 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:13) **כל שקל האמור בתורה כו'**בב"ר פ' נ"ח ע"ש: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:14 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:14) **אם אתה כו'**מדכתיב וישמע אברהם לעפרון וישקול וגו' משמע שהבין שהוא מבקש ממנו מחיר המערה כסף מסחורת ביתו כלו' עובר לסוחר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:15 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:15) **חסרו הכתוב**וי"ו עפרן כתיב בגימטריא ד' מאות. ובגימ' רע עין: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:16 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:16) **שלא נקרא המערה לשמו.**כי ידע הכל שבע"כ מכרה ולחמדת הממון. ולכן לא תלוי המכירה אלא בבני חת כאילו הם שמכרוהו לו. לפי שהם הכריחוהו למכירת השדה לאברהם כנזכר: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:17 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:17) **חלק ודירה עם הצדיקים.**פי' שכוונתו של יעקב היה כדי שלא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:18 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:18) **ועשה אותו כרי**כדי להשביע עינו בראייתו כי העין רואה והלב חומד: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:19 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:19) **קניתי אכ"כ**ע' מ"ש בב"ר פ"ק: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:20 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:20) **ומהו חסר שלא נכנס כו'.**דאי' בב"ר פ' ל"ח המכפלה שכל הקבור בה שכרו כפול ומכופל. וזהו חסרון הידיעה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:21 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:21) **לשכור ב' פרות**לא אמר כפשטו ששואל פרה ולא שכרה מפני שאחז בדבר שמגדיל הצער במה שעיניו רואות בחוש שעל פרה זה אינ משלם ועל השאולה משלם: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:22 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:22) **הוי נבהל להון וגו'**שאינו מחשב מה שיהיה באחרית מכילותו וקמצנותו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:23 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:23) **שאינו מוציא מעשרותיו כראוי.**אז חסר יבואנו בשדהו: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:24 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:24) **והיתה עושה אלף מדות.**ר"ל שהיה זורע מאה מדות והיתה עושה אלף מדות. והיה סבור הבן שמהמאה מדות שזרע אין צריך ליתן מעשר כיון שכבר הם מעושרים קודם הזריעה. וא"כ אין צריך ליתן מעשר רק מן ט' מאות. והיינו תשעים מדות. ופחתה השדה מאה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:25 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:25) **שעמדה על המעשרות מאה**כשיעור מעשרותיה הראשונים: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:26 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:26) **לשמוח עלי**על רועי מזלי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:27 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:27) **ועכשיו נעשית כהן**שהקב"ה נתן לך מעשר ממה שהיתה רגילה לעשות: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:28 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:28) **זה עשו**ע' בפרק איזה נשך: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:29 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:29) **אפרכין**הוא מין שררה: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:30 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:30) **את עמי**דריש כאילו כתיב את עמי פי' אתה עמדי: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:31 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:31) **אין מוט לעולם**שע"י שמעמיד העני שלא ימוט ע"י שמלוהו. גם הוא לא ימוט: ###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:32 [Etz Yosef on Shemot Rabbah 31:17:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:32) **וכתיב עושה אלה**פי' אפי' אחת מאלה: