## Etz Yosef on Shemot Rabbah Chapter 39

###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/39:1:1)

**כך פתח רבי תנחומא**בפסיקתא פ' י' ובתנחומא סדר זו ולא הזכיר כאן רק מ"ש בסופן (בפסיקתא שם סי' ט"ו) ועוד א"ל הקב"ה למשה כו':


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/39:1:2)

**מה שלוו ממני.**החטא נקרא הלואה שנעשו חייבים כלוה למלוה. והחטא הזה הוא העגל. ולכן אמר שיפרעו בנתינת השקלים לכפר על נפשותם. ובפסיקתא שם כי תשא וגו' ונתנו איש כופר נפשו א"ל הקב"ה משה מיתה הם חייבים על שעשו את העגל אלא יתנו כפרת נפשם ונתנו איש כופר נפשו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/39:1:3)

**הוי כי תשא**דריש ליה כמו תשיא שיעשה את ב"י נושים כלו' שידעו שהם חייבים:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 39:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/39:1:4)

**ואשלמה להם**דריש עוד תשא לשון חיוב לענין שיהיה ה' כאילו חייב להם ויפרע להם. והיינו והיה מספר בני ישראל כחול הים שע"י שהם המקיימים מצותיו במנינם שלא ימנום אלא בשקלים ירבה אותם ויהיה מספרם בלתי אפשר למנות: