## Etz Yosef on Shemot Rabbah Chapter 49

###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:1:1)

**ויעשו כל חכם לב וגו' את המשכן עשר יריעות וגו'**וזה דמסיים המד' אבל בני עשו לי מקדש של יריעות וירדתי ושכנתי בתוכם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:1:2)

**ואם היו מתכנסין כו' לבטל כו'**כי כולם לא יוכלו להשיב את ישראל מאחרי ה' כדי שתופר אהבת ה' מהם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:1:3)

**אלו המלכיות**כמו המלכיות שבאו בזקת היד להשיב את ישראל מאחרי ה' ולא יכלו. ולפ"ז נקשר עם הכתוב הקודם לו דכתיב כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה ואמרו בחזית אהבה שאהבו דורו ש"ש להקב"ה קשה כשאול קנאה שעתיד ה' לקנא לציון:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:1:4)

**אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה.**כוונתם לפרש אם יתן כו' שאם יתנו העכו"ם כל ממונם לידבק באהבת ה' לעתיד ע"י מעשה הקרבנות וכמו שעשה בלעם. מ"מ לא יקובל לפני ה'. משא"כ ישראל שבהוצאה קלה דהיינו משכן של יריעות באה שכינתו יתב' אצןם מאהבתו אותם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:1)

**הה"ד שחורה אני ונאוה**כדמסיים ונאוה אני במשכן ויעשו כל חכם לב:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:2)

**אלא אמרה כנ"י כו'**וה"פ שחורה אני ונאוה שחורה אני מצד עצמי ונאוה ביחוסים. והנמשל לפ"ז שאמרה כנ"י שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:3)

**שחורה אני במצרים ונאוה אני באמרי בסיני כו'.**צריך לגרוס כבחזית שם שחורה אני במצרים וימרו בי בית ישראל ולא אבו לשמוע אלי. ונאוה אני במצרים בדם פסח ובדם מילה דכתיב ואעבור עליך ואראך מסבוססת בדמיך ואומר לך בדמייך חיי זה דם פסח ואומר לך בדמיך חיי זה דם מילה. שחורה אני בחורב שנא' יעשו עגל בחורב ונאוה אני בחורב שנא' כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. והשתא מפרש שחורה אני ונאה שפעמים אני שחורה ופעמים אני נאוה. והנמשל יהיה שבזמן א' היו ישראל בלתי כשרים ובזמן א' תקנו את אשר עוותו. והיינו דקאמר שחורה אני במצרים כו':


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:4)

**וימרו על ים בים סוף**כדאי' לעיל פ' כ"ד שחטאו בי"ס באליל שהיתה בידם. וזה תקנו באמרם זה אלי ואנוהו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:5
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:5)

**שחורה אני במעשה העגל**הכוונה היותו משבח ישראל שבדבר עצמו שחטאו ישובו ויעשו מצוה וזכות כמו שכתבתי לעיל. ולכן כנגד מה שחטאו בעגל בזהב עשו המשכן בזהב:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:6
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:6)

**שחורה אני בשור.**ואף ששחרות של שור הוא ענין מעשה עגל וכבר זכרו. אפשר שענין עשיית שור הוא חטא בפ"ע על ששמטו א' מן טטרמולין שלו כדאי' בכמה דוכתי:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:7
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:7)

**ונאוה אני בשור.**שבזבחם אותו לפני ה' הם מכפרים על מה שחטאו בו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:8
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:8)

**שחורה אני במשכן**שנא' בטמאם את משכני. כצ"ל (יפ"ת) ור"ל שלפעמים יחטאו בשוגג בזה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:9
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:9)

**ונאוה אני במשכן.**שנא' וביום הקים המשכן. כן הוא בחזית. אבל המד' דכאן נראה שכוונתו ונאוה אני במשכן ויעשו כל חכם לב וגו' את המשכן. וגם בעל המד' מחברו למטה למה שאמר מה מלאכה היו עושים. כדי שלא לכפול הדברים. וכן יש הרבה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:10
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:10)

**מה מלאכה היו עושים**כלו' מה היתה יגיעה במלאכתם ומה טורח מלאכה היו עושים. ומשני שהיגיעה היא בעיונים שהיו צריכים להשכיל בחכמתם ברמזי עניני המשכן. כי לא נפלו הדברים במקרה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:11
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:11)

**זו כנ"י**יתורא דמאתם דריש דאתא למימר שמהם עצמם היא התרומה שישראל נקראו תרומה. והכוונה בכל זה שעיקר המשכן הם ישראל כי בתוכם ישכון כבוד ה' על דרך ושכנתי בתוכם. וכן כתיב היכל ה' המה. ולכן היה כלל המשכן ופרטיו כנגד ישראל:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:12
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:12)

**ונתנו על ציצית כו'**וע"י שהם מצויים בו נזכרים ונדעים בו. וכמ"ש בחזית בנות ציון המצויינים בציצית וע"כ ירמוז תכלת לישראל:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:13
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:13)

**זה אברהם**כוונת הרמז שבזכות האבות ה' משכין שכינתו בישראל:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:14
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:14)

**שנבחן בכבשן**הנה לשון בחינה מצינו בזהב כדכתיב ובחנתים כבחון את הזהב. ולשון בחינה הוא נסיון אם הוא נקי וטוב בלתי זיוף. ולכן צודק דמיון הזהב באברהם בכבשן האש שנבחן וניכר שלמותו לדורו שעמד בנסיון:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:15
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:15)

**שנצרף ככסף**לשון צרוף בכסף כדכתיב וצרפתים כצרוף את הכסף. והצרוף הוא הנקיון והסרת הסיגים. ודרך זה הוא בכסף שדרכו להמצא בו סיגים אבל לא בזהב. ולכן צודק דמיון הכסף ליצחק שע"י עקידתו קבל השלימות היותר גדול שאז נתקדש כעולה תמימה והופרש מכל תאוה חומרית ע"י מה שנסתכל בשכינה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:16
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 49:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/49:2:16)

**שנאמר נחשתי ויברכני ה' בגללך.**כדי להזכיר למו שאפי' לבן הארמי נתברך בגללו כ"ש אנו בניו ובני בניו שאנו נתברכין בגללו. וכן לרמוז שלבן הארמי הלך אחר נחשים. אבל ביעקב לא נחש ולא קסם בישראל וגו' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל (ת"נ). וע' באלשי"ך סדר זה ביאור נפלא ע"ז: