## Etz Yosef on Shemot Rabbah Chapter 52

###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:1:1)

**פתח לרקמות כו'**דקרא אשמועינן הכבוד שעשו ישראל למשה רבם ושמחתם במשכן. והיו מביאים לו את מלאכת המשכן בכבוד גדול בקבוץ כל ישראל ולובשים בגדים נאים דוגמת העלאת ארון מבית עובד אדום בימי דוד (תו"נ):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:1:2)

**זה המשכן**דורש ג"כ על מלאכת המשכן מדכתיב לרקות ולא כתיב ברקמות (תו"נ):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:1:3)

**זה המשכן**פי' לרקמות למלאכת הרקות תובל למלך משה רבינו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:1:4)

**רעותיה שהן רעיו של הקב"ה.**ברישא דקרא בכינוי בתולות הוא רמז לכלל ישראל המון העם. ובכינוי רעותיה הוא רמז לחכמים וצדיקים שבאותו הדור שהם נקראים רעים אהובים להקב"ה וכולם בכנופיא אחת באו למשה מרוב שמחת גמר מלאכת המשכן (תו"נ):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:5
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:1:5)

**שנא' למען אחי ורעי**ע' ריש פרשה כ"ז:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:6
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:1:6)

**מובאת לך**שביום שנגמר המשכן. להכי חזר והזכיר הבאתו לומר שנזדרזו בו שביום שנגמר הביאוהו. וה"פ דקרא לרקמות תובל למלך. וע"י בתולות אחריה רעותיה. מובאות הרקמות:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:1)

**הה"ד תאלמנה**כדמסיק על ליצני הדור:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:2)

**אם בא יוה"כ אחר כו'**הוא כת"ק דר' אליעזר בן יעקב בפ' יוה"כ:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:3)

**תאלמנה שפתי שקר**ופי' הדוברות על צדיק שמדבר עם הקב"ה שהוא צדיקו של עולם. עתק ר"ל שמזכיר לפניו עונות שכבר סיל והעתיקם הקב"ה ביוה"כ שעבר. כלו' שמחל לו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:4)

**שהיית מתגאה בגאוה.**בוידוי עונות שנה שעבר כאילו אין לו חדשו. ובוז שהוא מבזה על כבוד קונו אינו מחשיב מ" ה' כי ביום הזה יכפר עליכם. וה"ה אפי' אם לא היו לו חדשות ג"כ אסור להתודות על עונות שנה שעברה שמבזה על כבוד קונו כנ"ל. וגם הוא ככלב שב על קיאו. אלא הכא ברובא דאינשי קמיירי שיש להם עונות חדשים. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:5
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:5)

**אפשר שהשכינה שורה ע"י בן עמרם.**שחשבו שא"א שישרה השכינה בתוכם אחר שנטמאו במעשה העגל ונסתלקה שכינה מהם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:6
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:6)

**ו' חדשים ובשלשה מהם עשאוהו ושלשה קפלוהו.**ואע"ג דג' היה מקופל קאמר שהיה עסוק ו' חדשים שמשה רבנו היה משגיחין ומעיין בענינו תמיד:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:7
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:7)

**אעפ"כ היו מליצים אחריו.**פי' אע"פ שנגמרה מיד מלאכת המשכן שלכן הוצרך ליקפל ג' חדשים וראו כי יד ה' היתה שם שנעשה המלאכה מיד בס"ד. עכ"ז היו מרננים (יפ"ת ותו"נ):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:8
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:8)

**הקב"ה נתכוון להעמיד כו'**והקדים לצוות על המלאכה מיוה"כ כי אותו היום נתרצה לישראל ולאות שנתרצה להם צוה על מלאכת המשכן כדלעיל:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:9
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:9)

**בחדש שנולד בו יצחק**דלכ"ע בפסח נולד יצחק. ואע"פ שהמשכן הוקם בר"ח ולידת יצחק בפסח. כיון דהכל בחדש א' כי הדדי נינהו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:10
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:2:10)

**לא עשה**לא עכב הקב"ה במחשבה זו ולא נתיישבה דעתו בזה אלא כיון שאמר כו':


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:1)

**הה"ד עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.**שלבסוף התחיל שוחק עליהם וכדמסיים הכא:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:2)

**שכל מתן שכרן של צדיקים כו'.**ר"ל אפי' שכר המצוה של מצוה שניתן בעוה"ז מתוקן לצדיקים לעה"ב וז"ש הוי ותשחק ליום אחרון. ר"ל שאפי' שכר השחוק והשחה ג"כ הוא ליום אחרון. וז"ש המד' שכל מתן שכרן ר"ל אפי' השכר של השמחה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:3)

**הוי ותשחק ליום אחרון.**שעיקר שמחתן ביום המיתה שמה שרואין מתן שכרן ביום המיתה וכההיא מעשה דר' אבהו. וקרא באשת חיל מיירי דאפי' אשה זוכה לזה כשהיא כשרה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:4)

**וראה כל הטוב כו'**שהראו לו מן השמים:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:5
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:5)

**כל אלין דאבהו**בל' תימה. אלו להיות לי ואני כו':


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:6
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:6)

**ואני אמרתי לריק יגעתי.**בודאי לא בשפתי מרמה דבר זה. כי אם באמת כי נגד גודל האהבה המחייבת אותו בעבודת הבורא יתב' כאפס וכאין היה נחשב בעיניו מעשה עבודתו וע' מ"ש בב"ר פ' ס"ב. ובתנחומא סדר בראשית:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:7
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:7)

**זבדי בן לוי כו'**ואע"ג דריב"ל נכנס חי לג"ע. מ"מ לא קשה מ"ש כד דמיכי (פי' כשמתו). דמשום רובא נקטיה ולא חש למיעוטא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:8
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:8)

**לעת מצוא**זו מיתה דהיינו למות במיתה קלה שהוא בנשיקה. או ע"י מלאך טהור. ולא ע"י מלאכ מות שלוחים החיצונים הנקראים מים הזידונים הבאים לשטוף העולם ומלואו. ועל זה אמר שם רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו דהיינו שלוחים החיצונים המיסרים את האדם במיתה קשה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:9
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:9)

**מה רב טובך כו'**כי אז נגלה להם כל אותו השכר ברב טוב הצפון לעוה"ב:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:10
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:10)

**כי בו ישמח לבנו וג'**באשר אז הראה להם הקב"ה מתן שכר לשבוע מהם והשמחה הוא בו יתב' ליהנות מזיו שכינתו שהוא עיקר התענג בעה"ב:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:11
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:11)

**אימ תי הקב"ה מודיע לצדיקים היקר שמתוקן להם כו'**שהצדיק לא היה ראוי מצד עצמו לטעום טעם מיתה אלא הוא מת בעון הדור וכדי לפייסו על הצער ההיא מראה לו בשעת מיתה השכר המתוקן לו לע"ל. כי בטובת הנאה מה שעתיד לקבל ולהתענג אחר מיתה אינו מצטער מהמיתה ומקבלה בסבר פנים יפות:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:12
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:12)

**שיצא ח"ל ובא עשיר.**אפשר שיצא ע"י שום סיבה הכרחיות והצליח. וכן התלמידים שהיו מבקשים לצאת ח"ל היה מפני עניות דשרי:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:13
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:13)

**יצא לו חוץ לעיר והתפלל.**שבתי כנסיות שלהן היו בשדה (תו"נ):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:14
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:14)

**וניתן לו אבן טובה מן השמים.**ובתענית בפ' סדר תעניות אלו בעובדא דר"א בן פדת דא"ל הקב"ה אי ניחא לך דאחרובי עלמא והדר איבראי כו' לא נתנו לו מן השים. אפשר דר"א בן פדת לא רצה שינוכה לו מן עוה"ב וממילא לא היה אפשר לו להעשיר אלא ע"י מזל כו'. וכן אשתו של ר"ש בן חלפתא הבינה שינוכה לו משכרו לכן לא רצתה בהמתנה (ת"נ):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:15
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:15)

**הנם האחרון קשה מן הראשון.**בגמרא מפרש טעמא מיהב יהבי משקל לא שקלי:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:16
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:16)

**עולמים אכ"כ**ר"ל שאם פירוש אל בית עולמו שיעמוד שם לעולם בנצחיות ה"ל לומר עולמים שהוא ל' נצחיות כמו תשועת עולמים. הלעולמים יזנח ה'. אע"כ שפי' כל א' יש לו עולם בפ"ע:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:17
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:17)

**למה שאין מתן שכרן כו'.**אעיקר קאי דהיינו שאין ליהנות בעוה"ז מהשכר:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:18
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:18)

**זה משה**שהתורה מלבשת בעליה בעוז והדר שהם מתהדרים ומפוארים בעולם כמו שמצינו במרע"ה שנתהדר בקירון הפנים:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:19
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:19)

**ותשחק ליום אחרון אלו ליצני ישראל כו'**ר"ל מפ' ותשחק ליום אחרון שהת"ח אף שלפעמים הם נבזים ושפלים. לבסוף יכובדו כמאמרם ז"ל סוף הכבוד לבא. וכמו שמצינו זה במשה שאף שתחלה היה ללעג בעיני הליצנים לסוף נגלה כבודו ושחק עליהם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:20
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:20)

**אפשר שהשכינה שורה.**פירשתי לעיל סי' ב':


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:21
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:21)

**לא עשה**לא עשה כלום ולא דבר מאומה להשיב להם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:22
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:3:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:3:22)

**התחיל שוחק עליהם**לעג עליהם במ"ש להם שיקימו המשכן כאילו בידם כח להקימו. ושוב יראו שאין לאל ידם ויוקם ע"י מרע"ה וידעו כי שכינה שורה על ידו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:1)

**ולא היו יכולים להקימו.**דאל"כ מ"ט הביאוהו אל משה כי להם יאות להקימו אלא על כרחך שלא יכלו להקימו אלא באו אצל משה שיקימהו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:2)

**רבות בנות כו'**פי' שכולם עשו חיל במלאכת המשכן זה בממונו וזה בגופו. ומשה נתעלה כולם במה שהוקם על ידו. כי זה היה העיקר:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:3)

**שרתה עליו רוה"ק**לומר לו שיקימנו כי לולי זה אחר שראה שכל החכמים לא יכלו להקימו לא הוה ס"ד שהוא יקימנו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:4)

**לא תאמר משה.**שאע"פ שגבור היה כדאי' בכמה דוכתי לא יוכל לבדו להקים כמה קרשים כל כך כבדות. ועוד מאין ידע לישב כל דבר על אופניו כי לא היה מהאומנים היודעים מה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:5
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:5)

**ועמד מעצמו**ואעפ"כ נקרא על שם משה כי כשנתן ידו עליו להקימו היה קם כדאי' בתנחומא:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:6
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:6)

**שנא' הוקם המשכן.**עיקר דיוקו מדכתיב נמי בתריה ויקם משה את המשכן. דכולי האי ל"ל לימא בא' בחדש הקים משה את המשכן. אלא דאתי לאשמועינן שהוקם מעצמו. והא דאמר משה הקימו. היינו שמשה נתן ידו עליו וקם והיה נראה כאילו משה מקים כדלעיל:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:7
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:7)

**הבריות והרוחות**פי' המלאכים והשדים (מת"כ) סייעו בבנינו. והיינו נבנה מעצמו דאמר שאחר שהיו הרוחות והמלאכים מסייעים היה נראה כאילו הוא נבנה מעצמו. ועיין מ"ש ריש שה"ש רבה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:8
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:4:8)

**בהנותו**מבנין התפעל. שמאליו היה נבנה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:1
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:1)

**שהיתה שמחה גדולה בישראל.**ואע"ג דשמחת לבו קאי אהקב"ה. מוקמינן ליה ביום שמחה גדולה לישראל. שהקב"ה שמח בשמחתם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:2
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:2)

**בנים המצויינים לי**הכוונה שהם נעלים כאילו היו מצויינים לעם מיוחד במעלה. והדר מפ' בנות ציון ל' תל ומצבה מל' ובנה אצלו ציון. וז"ש מה ציון זה נראה באצבע שהתל והמצבה ניכרים ומראים אותם באצבע. כן ישראל ניכרים:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:3
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:3)

**שהשלום שלו**שנותן שלום בעולם. שלהיות טבע האנשים להתקוטט זה עם זה תמיד כדלעיל בב"ר פ"ח לא היה מקום לקיום הקבוץ המדיני לולי שה' בהשגחתו נותן שלום ביניהם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:4
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:4)

**זה ממה"מ הקב"ה**וכוונת הכתוב שיראו בשכינת ה' ששרתה במשכן כמ"ש וירא הם וירונו. וז"ש בעטרה ר"ל זאת הראיה היתה בהקמת המשכן שנקרא עטרה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:5
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:5)

**מה עטרה מצויירת.**באבנים טובות ומרגליות הקבועות בה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:6
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:6)

**ולא מצאתי**הילכך ע"כ קאי אמשכן דאי כפשוטו הרי לא מצינו בכל המקרא שעשתה ב"ש עטרה לשלמה בנה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:7
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:7)

**מהו בעטרה שעטרה לו אמו כצ"ל.**פי' הא פשיטא ליה דבמשכן איירי מכח קושיא הנ"ל אבל מאי אמו. ומשני דדרך חבה קרי הקב"ה לישראל אמו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:8
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:8)

**משל למלך כו'**שבתחלה קראה שם בת שהיא נכנעת תחתיו לא זז עד שקראה אחותי שהיא במעלת הכבוד יותר לא זז עד שקראה אמי שהיא במעלת הכבוד יותר ויותר. שהאדם חייב לנהוג בה כבוד אף מצד הדין. כן ישראל אחר שנתפרסם חבתם שקראת בת. הוסיף אח"כ כבוד להם שחשיבם כביכול כמ"ש בצדיקים שהם כשותפים עמו במעשה בראשית. כי שפע כלם העולם יורד תחלה אליהם ומהם לכל העולם ונראין כאחים שהמה עושין כביכול כמו הוא לזון את העולם. ואולם עדיין לא זז חיבתן ונתן להם כבוד יותר וקראן אמו כלו' שהוא ציית ושומע להם כבן לאמו. וכמ"ש בתנחומא חס הקב"ה על כבודן של צדיקים יותר מכבודו. שירבעם עומד ומקריב לעגל ולא יבשה ידו. וכיון ששלח ידו בצדיק יבשה ידו הה"ד ותיבש ידו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:9
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:9)

**שנא' שמעי בת**דהאי קרא מדריש באברהם כדלעיל בב"ר פ' ל"ט ויליף מזה שקורא לישראל בת:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:10
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:10)

**שנא' הקשיבו אלי עמי ולאמי אלי האזינו.**ומסיים בשהש"ר ולאמי כתיב. ולמד לדרוש ולאומי לאמי כתיב מכפל הפסוק הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:11
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:11)

**בסיני**פי' צאנה וראנה על מה שראו שם כבוד ה'. ששם היה עיקר הדבוק. וירושלים היא שמחת לבו כי היא מקום השראה. והוא הלב של כל העולם ממעלה. כמו הלב שממנו נובע כל חיות הגוף. ודרש עוד חתונתו על הים שאז השיגו כולם רוה"ק כמ"ש ראתה שפחה על הים כו' ואז החלה ההשראה בהם. ועיקר השמחה היה באהל מועד. וכן דרש על התחלת החתונה במשכן (ובמד"ר יהיב טעמא דכתיב ביום כלות את המשכן כלת כתיב) והשמחת הלב על ביהמ"ק:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:12
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:12)

**וכן דוד אומר יפה נוף.**ראיה למ"ש דביהמ"ק הוא שמחת לבו מייתי ממה שנקרא ירושלים משוש כל הארץ. וכדמפרש בשוח"ט שאדם עובר עבירה היה דואג בלבו וכשהיה הולך לירושלים ומריב קרבן מתכפר לו יצא משם שמח הרי שהיתה ירושלים משוש כל הארץ. וז"ש הר ציון ירכתי צפון כי שם הקרבן נשחט שנא' על ירך המזבח צפונה. ואיידי דייתי קרא מפ' נמי משוש כל הארץ בפרקמטיא וכיפה של חשבונות דקאמר בסמוך:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:13
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:13)

**וכן דוד אומר כו'**ואע"ג דמזמור זה לבני קרא הוא. מ"מ דוד אמרו שהוא חבר ס' תהלים ע"י עשרה זקנים כדאי' בפ"ק דב"ב. והיינו שהוא כתב דבריהם:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:14
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:14)

**יפה נוף נופת**הנוסחא הישנה יפה נוף נוספת. וכתב היפ"ת שצ"ל נופפת. דמפרש נוף ענין חנופה. וכדאי' בילקוט שהכל מניפין עליה שהכל אומרים שהיא כלילת יופי עכ"ל. והמת"כ גרס יפה נופת (וכן הגיהו בפנים המדרש) רמז לנופות שהיו מקיפין על המזב בחג הסוכות. וכתב עוד יש לפרש דצריך להגיה ננפי ופירושו כלה. והכי אי' בפ' ראוהו ב"ד ולעיל פ' ל"ו. וכן הגיה הא"א:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:15
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:15)

**א"ר יוחנן**צ"ל ר' יונתן (א"א):


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:16
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:16)

**מעשה היה**כלו' דמשוש כל הארץ היינו לכל העולם שבאים ומשתכרים בפרקמטיא:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:17
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:17)

**וישב שם עט ולא מכר. אמר זו היא שאומרים כו'**ולכן רצה שתמכר סחורתו תיכף ומיד. ומ"מ אחרי שעה נמכרה:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:18
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:18)

**כיפה של חשבונות**כי היה העיר מלאה שמחה ועוסקים רק בענינים משמחים ובעניינים קדושים. ולכן כל החשבנות הטרידות והמביא לפעמים עצב לבעלו כי אולי הפסיד בעסקו. היה נעשה חוץ לירושלים שלא יצר ויצטער בירושלים:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:19
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:19)

**ומשרחבה ערבה**משום דפי' משוש כל הארץ על כל העולם כדלעיל. ואיכא למדחי דלא מיירי אלא בא"י. להכי מייתי מדאשכחן שבחורבן ירושלים כתיב ערבה כל שמחה גלה משוש כל הארץ דלא מיירי בא"י ביחוד אלא בכל ארצות שנחרבו ע"י נ"נ:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:20
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:20)

**מהו ערבה חשכה.**פי' ערבה ל' ערב. ולפי שאף משחשכה אפשר שתהיה קצת אורה מהירח והכוכבים. לכן אמר קבלה שפירושו אפילה גמורה וחשך לגמרי כתרגום חשך קבל. והביא ראיה ודוגמא מויהי ערב ויהי בקר דאכתי לא היתה אורה כלל בעולם באותו ערב:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:21
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:21)

**בעוה"ז**כדי לסיים בדבר טוב קאמר לה הכא:


###### Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:22
[Etz Yosef on Shemot Rabbah 52:5:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shemot%20Rabbah/r/52:5:22)

**חזיר לתוכה**ועי"ז יוחזר לתוכה משוש כל הארץ שכל ההולך שם ימצא שמחה וגילה שיהיה במהרה בימינו אכי"ר: