## Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah Parasha 4

###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:1:1)

**הנך יפה בנטיעה.** שזה גם כן מצוה כדאיתא בויקרא רבה פרשה כ"ה (סימן ג) וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל רבי יהודה ברבי סימון פתח כתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו ובו תדבקון כו' מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש ברוך הוא אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב ויטע ה' אלהים גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה הדא הוא דכתיב וכי תבאו וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:1:2)

**הנך יפה בתפילה.** כי התפלה היא עיקר גדול, ובפרט לנו שבעונותינו הרבים רובם ככולם צריך תפלה, כי לולי תפלה ותחנה אין תורתנו מועיל כי במקום לכלוך התורה תועבה, ואנחנו מלאים לכלוך בעונותינו הרבים לרוב עונות, אבל בתפלה ירחץ ה' את צואת בנות ציון, ועיקר התפלה היא כשהיא בהכנעה ושברון לב (יערות דבש ח"א דף ג' ע"ב) ועיין מה שכתבתי לעיל פ"א סימן ס"ב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:1)

**עיניך הן הסנהדרין שהם עינים לעדה.** בזה יש לחבר סוף תורה לתחילתה, דחז"ל (פסיקתא רבתי פרשה מ ועיין בראשית רבה יב, טו) אמרו בתחלה עלה במחשבתו של הקדוש ברוך הוא לברא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים צירף רחמים לדין וברא את העולם, הדא הוא דכתיב ביום עשות ה' אלהים את השמים ואת הארץ, וכתבו המפרשים שלא שיתף דין ורחמים אלא בשביל רשעים, אבל עם צדיקים מתנהג הקדוש ברוך הוא במדת הדין, וזהו לעיני כל ישראל הם הצדיקים שנקראים עיני ישראל בראשית ברא אלהים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:2)

**מצויינת.** מסומנת וניכרת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:3)

**בתגלחת.** (ויקרא יט, כז) לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:4)

**מכפרת על העולים.** פירוש מכפרת על העוונות של העולים אותה לקרבן, ולעיל פ"א סימן ס"ג איתא בהדיא על העוונות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:5)

**שכל אותן שבעים פרים כו'.** עיין במדבר רבה פרשה כ"א (סימן כד):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:6)

**יצדה.** יחרב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:7)

**של תלמידי חכמים.** תלמידיהם של החכמים שהיו יושבים לפני סנהדרין כדתנן בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין לז, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:8)

**גורן.** כלומר שעושה גוזלות בכל חדש וחדש, וגוזלות קראו גורן כמו שעת חידוש התבואה כמה דאת אמר בכמה דוכתין בתלמוד, ועיין מה שכתבתי לעיל פ"א סימן ס"ג:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:9)

**משוגרת רוגליות.** משלחת רגליה כלומר דרכיה למרחוק משובכה ללקט מזונות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:10)

**ישיר משה ובני ישראל.** שפירושו משה שקול כנגד כל ישראל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:11)

**ויעשו בני ישראל.** פסוק זה נרשם בטעות וצריך לומר כאשר צוה ה' את משה ובני ישראל (במדבר כ"ו, ד) שהשווה משה ושקלו כנגד כל ישראל, וכן הוא בילקוט שורש פ"ו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:12)

**דוגמה דידך כו'.** תנחומא סדר תצוה סימן ה' מי שמבקש לקנות חטים אומר הראיני דוגמתן אף אתה דוגמא שלך דומה ליונה כו', ודרש עיניך לשון דוגמא, כמו בלשון חכמים בבראשית רבה פרשה ע"א (סימן ה) עיין שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:13)

**והנה עלה זית.** וזית הוא אורה, או יש לומר שעל ידי כך ויפתח נח את חלון התיבה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:14)

**מהו טרף.** דלשון טריפה לא אשכחן אלא על הריגה ומכה, או לשון מזון, לא על לשון חטיפה, לכן מפרש דהכא נמי לשון הריגה כלומר שהשחית האילן, שאילו לא לקח העלה הזה היה צומח ממנו אילן גדול ובלא יומו כרתו (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה ל"ג (סימן ו) ובויקרא רבה פרשה ל"א, (סימן י) ובפ"ב דעירובין (יח, ב):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:15)

**ומהיכן הביאה אותו.** משום דאפילו איצטרובלין של רחים נמחה כדאיתא לקמן בסמוך וכל שכן הוא שלא נשאר אילן בארץ (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:16)

**משמטוטי ארץ ישראל.** ובבראשית רבה ובויקרא רבה הנזכר לעיל גרסו משבשושין שבארץ ישראל, ופירושו מזמורות של ארץ ישראל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:17)

**לא לקה במוי דמבולה.** ונשארו שם האילנות, ומשם הביאה היונה העלה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:18)

**את ארץ לא מטוהרה כו'.** ורצה לומר אתמוהי קא מתמה את ארץ לא טהורה כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם, וכדסבירא ליה לרבי יוחנן בפרק פרת חטאת (זבחים קיג, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:19)

**אמר רבי יוחנן אפילו כו'.** רבי יוחנן מסייע לרבי לוי ואמר שלא היה אפשר להביא ממקום שהיה המבול שאפילו אצטרובלין (פירוש רחים התחתונה הקבוע בקרקע) של רחים נמוחו, מכל שכן זית, אלא על כרחך כרבי לוי (ידי משה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:20)

**שערי גן עדן נפתחו לה.** אין זה פתיחת שער ממש כי למה יהיה סגור בבריח ודלתים, אלא כלומר שנתן לה מקום ליכנס ולא הוזקה בכרובים ולהט החרב (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:21)

**אילו מגן עדן הביאה כו'.** כלומר דבשלמא אי מארץ ישראל הביאה אף על פי שיש אילנות חשובים מזית לא קשה, דרוב עצי ארץ ישראל זתים, אבל אי גן עדן דרובא דאילנות גן עדן מבעלי הריח מקנמון ואפרסמון חשוב מאד וכדומה היה לה להביא מהם, כי אפילו הבעל חי יבחין בהבדל הזית מבעלי הריח החשובים כל כך והיה לה להביא מהם שהם הרוב (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:22)

**ובלסמן.** עץ בלסמן גדל בעיר יריחו אשר נקרא שמה יריחו על שם הריח, תרגום בפסוק הדודאים נתנו ריח (לקמן ז, יד) איתבסם קדמאי כריח בלסמון (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:23)

**ואמרה לו מרי נח כו'.** אף דודאי היונה אינה בת דיעה, אך כל מה שאנו לומדים דבר אחד מאיזה דבר, חשוב כאילו שמענו ממנו אותו דבר שלומדים ממנו, לכן כיון שהיונה תפסה עלי זית בפיה אף שהוא דבר מר, אף שנח וודאי היה נותן לה דברים טובים, לומדים אנו ממנה שיותר טוב דבר מר ולקבל מהקדוש ברוך הוא, מדבר מתוק ולקבל מבשר ודם, שהרי לקחה דבר מר משום שהיה המר מתוק לה לפי שהיה מאת הקדוש ברוך הוא, וזהו שאמר אלא רמז רמזה לנח ואמרה כו' (נחלת יעקב):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:2:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:2:24)

**מר מזה.** היינו עץ הזית עצמו ועליו שהם מרים, לא הפרי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:1)

**שעיניה כעורות כו'.** נראה שזה קאי על עיניך יונים, וכמו שדרש לעיל עיניך הם הסנהדרין והצדיקים, שכל זמן שהיו בישראל סנהדרין יושבין בלשכת הגזית היו ישראל בשלימות ובתמות כיונה הזו שתמה וצנועה, ועיין בענף:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:2)

**והאשה הזאת כו'.** זה נדרש על תיבות מבעד לצמתך ומבעד הוא לשון לפנים, וצמתך לשון דבר המצמצם השער שלא יפריח לצאת, שקושרת ומצמצמת שערה לאחוריה, והוא השער שבסוף הראש, וזה שאמר והאשה הזאת כשקושרת שערה לאחוריה לפנים מן השבכה והוא תכשיט לה, כך כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:3)

**נראין מצומדין.** דבוקים לארץ וקטנים ושפלים, וכשיושבין בדין הם מראים רוחב חכמתם וחריפותם, כזה הרב של צפורי והוא רב הונא כדלקמן סימן ד'. והמעריך כתב שצריך לומר נראין מצומתין והם מרווחין כהדין בי מדרשא רבה דרבי הונא דציפורי, ופירוש מצומתין מקובצים ודחוקים עד כאן לשונו. או אפשר שצריך לומר והן מרויחין, ר' הונא רבה דצפורין ור' לוי אמרו לשון כו' וכן נראה מספר אות אמת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:4)

**לשון ערבי הוא כו'.** פירוש בערבי כשרוצה לומר למי הרווח לי הוא אומר לו מבעד לי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:5)

**הר שגלשתי מתוכו עשיתי אותו גל ועד לאומות העולם.** כן צריך לומר (מתנות כהונה). ורצה לומר שהמדרש מפרש שגלשו שנקרחו (גבח (ויקרא יג, מא) מתורגם גלוש) ופשטיה דקרא שערך נאה ומבהיק בצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מן הר גלעד (וכשיורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהם). ויחד הר זה יותר משאר הרים על דרך שאמר הכתוב (במדבר לכ, א) ומקנה רב היה לבני גד ובני ראובן ויראו את ארץ יעזר וארץ הגלעד והנה המקום מקום מקנה, והמדרש מפרש הכתוב שמשבח לכנסת ישראל שערך נאה ומבהיק בצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות (והוא משל על זה שנתלבן עונותם שנמחלו) כשנגלשו ונקרחו מהר גלעד רצה לומר כשיצאו מן הים ונקרא הים הר על דרך (שמות טו, ח) נצבו כמו נד נוזלים, וקראו גלעד על שנעשה גל ועד לאומות העולם שחביבים אתם לי וששניתי מעשי בראשית בשבילכם, ויראו מכם כמו שנאמר (שם פסוק יד) שמעו עמים ירגזון וגו'.


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:6)

**ורבי יהושע דסכנין** מפרש שגלשו שנשקפו ונראו וכמו שפירש האבן עזרא, וזהו שאמר **טורא דאתנהרתון מן גווה.** והמדרש הביא ראיה לדברי תנא קמא שפירושו שנקרחו משום דלשון בני אדם דהאשה הזאת כששער שלה סגין פירוש מרובים, **היא עבדא ליה גלשין גלשין** ופירש המעריך סבכי השעיר שנתלשין מראשה על ידי המסרק נקראין גלשין, הרי שגלשין פירושו קרחים. וגם מביא ראיה לדברי רבי יהושע דסכנין מלשון בני אדם **הדא בוצינא כד הוא לפי טבאות הוא עבד גלשין גלשין** כן גרס המעריך, ופירש הנר הזה כשהוא מאיר הטיב הוא עושה שלהביות גדולות, לפי כמו לאב"י בלשון יוני מאיר, עד כאן לשונו (ומסיים ומתנות כהונה כתב שבושים). ומה שאמר המדרש **ומה הגלשה הגלשתי מתוכו** זה אמר לשני הפירושים, לר' יהושע פירושו ומה אתנהרתי מתוכה, ולתנא קמא פירושו ומהו הקרחה כלומר מהו הדבר שלקחתי מההר שיהיה נמצא ההר כקרח וממורט ממנו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:7)

**שעלו מן הרחצה רבי בר כהנא כו'.** רצה לומר שמפרש שעל ידי השירה שאמרו על הים נתרחצו מן העונות שלהם שנמחלו להם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:8)

**מחלה שירה לשעבר.** ואף בשירת הים נמחל חטא שהמרו על ים, וכן הוא באגדת שמואל ריש פרק כ"ט במאמר זה עיין שם, ועיין שוחר טוב מזמור י"ח:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:1:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:1:3:9)

**תחילת עשייה.** כלומר כתיב ויעשו בני ישראל כאילו היא תחילת עשייה, והלא בשכבר הימים שעברו עשו והוסיפו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:3:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:3:1:1)

**רקתך הריקן שבכם כו'.** פירוש רקתך הוא העגול של פנים החלק בלא שער והם שאר העם, וזהו שאמר הריקן שבכם רצוף (פירוש מלא) מצות כרימון הזה, שלפי שהרקתך בלא שיער לזה דימה לה שאר העם הריקנין ואמר שהם כרימון (הגר"א). וכתב בספר שירה לדוד שראה דבר פליאה בספרים אשר בתוך הרימון יש תרי"ג גרעינים נגד תרי"ג מצות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:3:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:3:1:2)

**מבעד לצמתך על הצנועין כו'.** ורצה לומר שהגר"א מפרש מבעד לצמתך פירושו שהם תחת התלמידי חכמים וסרין למשמעתם כל מה שאומרים להם התלמידי חכמים, לצמתך הם התלמידי חכמים שנקראים צמת לפי שהם מצומתים ודבוקים להקדוש ברוך הוא, וזה שאמר המדרש כיון שהריקנין מלאים מצות כרימון כל שכן הצנועים והמצומתים שבכם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:1)

**לגוזר ים סוף לגזרים.** וגומר והעביר ישראל בתוכו. והזרע אברהם כתב וזה לשונו שמעתי שהוא טעות והכי גרסינן, בספרו ואמר למכה מלכים וגו' ועיין בו מה שכתב ביאורו של הגירסא החדשה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:2)

**אדם הראשון.** כגון (תהלים קלט, טז) גלמי ראו עיניך, ולי מה יקרו רעיך אל (שם פסוק יז) אדם הראשון אמרו (רש"י בבא בתרא דף י"ד, ב) גם מזמור שיר ליום השבת (שם צב) איתא בבראשית רבה (כב, יג) ובשוחר טוב שאדם הראשון אמרו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:3)

**ואברהם.** דאיתן האזרחי (שם פט) זה אברהם (רש"י):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:4)

**משה.** תפלה למשה איש האלהים (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן (רש"י):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:5)

**ושלמה.** דכתיב (שם עב) לשלמה אלהים משפטיך למלך תן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:6)

**לא אתפלגין.** אין חולק בהם, דאליבא דכולי עלמא אלו חמשה הם מאותן עשרה שאמרוהו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:7)

**רב אמר אסף והימן וידותון שלשה, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. ר' יוחנן אמר אסף והימן וידותון אחד ושלשה בני קרח שלשה ועזרא.** כן צריך לומר. ורצה לומר שרב סבירא ליה שאסף המשורר הנזכר בדברי הימים (א' טו, יט) הוא מבני גרשון, ועליו נאמר (תהילים נ ועוד) מזמור לאסף, אבל בן קרח אביאסף שמו ברוב המקומות, וידותון דכתיב (שם לט) למנצח לידותון שם נביא, ושלשה בני קרח דכתיב (שם פח) שיר מזמור לבני קרח נחשבים לאחת, ועזרא אחד (ועיין מה שאכתוב לקמן). ורבי יוחנן אמר אלו השלשה אסף הימן וידותון שחשב רב לשלשה אינו נחשב אלא לאחת, משום שאסף בן קרח היה, ואף שבן קרח נקרא אביאסף, יתכן שקצר כאן וקראו אסף, ואף על פי שבני קרח נזכרים יחד ברוב המקומות, סבירא ליה לרבי יוחנן על ידי שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו וזכה לומר שירה בפני עצמו. והא דדחקו לרבי יוחנן לומר כן משום דכתיב במזמור לאסף (עג, ב) ואני כמעט נטיו רגלי וגו' שרצה לומר כבר הייתי משרה עם אבי בגיהנם כדאיתא בויקרא רבה פרשה י"ז (סימן א) כלומר כמעט הייתי נופל לגיהנם אצל אבי, הרי שבן קרח היה, ולא סבירא ליה לפרש שהוא דרך משל על נפילתו בטעות המינות, וידותון סבירא ליה לרבי יוחנן דלאו שם נביא הוא כדלקמן, א"כ הימן ושלשה בני קרח ועזרא הרי חמשה, ועיין בשוחר טוב מזמור א' ובקהלת רבה פ"ז סימן ל"ט ובבבא בתרא דף י"ד, ב':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:8)

**ועזרא.** בספר אות אמת כתב הא דחשיב עזרא הוא שיבוש מפורסם עד כאן לשונו. ולי אפשר שצריך לומר במקום עזרא מלכי צדק, כדכתיב (תהילים קי) נאם ה' לאדוני שב לימיני וכל המזמור כדאיתא בבבא בתרא ובריש שוחר טוב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:9)

**רב אמר לידותון ממש. ור' יוחנן אמר.** כן צריך לומר וכן הוא בקהלת רבה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:10)

**הימנין.** פירושו בלשון יוני ורומי שיר של שבח (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:11)

**למה שקולו ערב הדא הוא דכתיב נאם דוד בן ישי וגו' ונעים זמירות ישראל.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:12)

**בזכות אותו שבא לאלף דור תלוי עליו כל שלטי.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:13)

**שדיך אלו הם משה ואהרן.** שהיו מניקים לישראל כשדים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:14)

**פתר קרייה כו' הר סיני.** וכך פירוש הכתובים לפי דרש זה, הנך יפה רעיתי אשר אתה קבלת את התורה בהר סיני, עיניך יונים אשר כמו יונה מכיר בן זוגה כך אתה מכיר אותי שלא להחליף באלהים אחרים, מבעד (לשון עדי) אשר עדי ותכשיט התורה והמצות לצמתך להתחברותיך אשר היא מחוברת בך, וכמו שפירש השירה לדוד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:15)

**לפני הר סיני שערך כעדר העזים עדר שעמדו על הר סיני לא היו עומדים באלירא. שהיו מצמצמין.** כן צריך לומר. שמפרש שערך כינוי לישראל, וקאמר שישראל שעמדו לפני הר סיני לא היו עומדים באלירא פירוש בקלות ראש ומבולבל, אלא היו עומדים ביראה ורתת וזיע ומצמצמין עצמן מחוברים יחד כמו עדר העזים שהולכים מחוברים יחד, ולא עברו על מאמר הקדוש ברוך הוא (שמות יט, יב) השמרו לכם עלות בהר וגו', וכן (שם פסוק כא) רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות וגו', אבל האומות שלא יראו מן הקדוש ברוך הוא ולא קבלו את התורה נגזר עליהם (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה, וזה שאמר, ר' אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מייתי לה מן הכא כו' מחורב נחרבו רצה לומר על שלא קבלו התורה מחורב, לכן נחרבו נגזר עליהם החרב, וזהו שאמר נטלו אפופסים (פירוש גזר דין, וכן הוא בלשון יוני, מוסף הערוך) שלהם למיתה, על שמעם הדברות בקלות ראש ולא קבלו אותם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:16)

**למיתה הוי שערך כעדר העזים. שגלשו מהר גלעד ר' יהושע בשם רבי לוי אמר טורא.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:17)

**טורא דאתנהרתון מן גווה.** מפרש שגלשו שנשקפו ואתנהרו. וקאמר **ומה הגלשה הגלשתן מתוכו** פירוש ומה אתנהרתם מתוכו, וקאמר **שניך כעדר הקצובות מילין קצובים רמ"ח כו'.** וקאמר שניך כי רב שינים באדם מרמזים על רב פליאות החכמה שזה כלל כל התורה ולכך נקראים ישראל שושנ"ה אשר ראשי תיבותיו שלשים ושתים נתיבות החכמה, ולכך השינים לבנים כי חכמה מרמז על החסדים בסוד לב"ן, כמו שכתב בספר שירה לדוד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:18)

**בעצרת אין כתיב חטאת.** אלא שעיר עזים אחד ולא כתיב לחטאת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:19)

**שלא היה בידם כו'.** וזה לשון הירושלמי ראש השנה פ"ד ה"ח ובעצרת אין כתיב חטאת אמר להם הקדוש ברוך הוא מכיון שקבלתם אתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, עד כאן. וכתב היפה מראה שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש וכדאמר רבי יוסף אי לאו האי יומא כו' הילכך אין שם חטאת ביום הזה, עד כאן לשונו. וכן כתב הרוקח סימן רצ"ה שאף בזמן הזה בכל חג עצרת שמקבלים עליהם עול תורה נמחלים להם כל עונותיהם, עד כאן לשונו. וזהו שאמר שעלו מן הרחצה פירוש שעלו מן עוונותיהם ורחצו מהן כמו שכתוב (ישעיה א, טז) רחצו הזכו וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:20)

**שכולם מתאימות אמר רבי יוחנן כו' רבי אבא בר כהנא כו'.** לדברי רבי יוחנן שאמר שנתנו לכל אחד מישראל עטרה אחת מתפרש שכולם מתאימות לשון מתום על דרך (תהילים לח, ד) אין מתום בבשרי, כלומר תמימות, שכל אחד מהם זכה לעטרה, ולדברי רבי אבא בר כהנא שכל אחד קיבל שתי מתנות מתפרש מתאימות לשון תאומים. או אפשר שלדברי שניהם מתפרש מתאימות לשון תאומים, ורצה לומר כמו העדר כשנולדים תאומים שוים בקומה, כך הם היו כולם שוים שלא נפל אחד מהם אלא כולם קבלו מתנות שוות, ועיין ביאור הגר"א בפירוש שני:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:21)

**זונם.** פירוש חגורות, ועיין מה שכתבתי בשמות רבה פרשה מ"ה (סימן ב):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:22)

**כהטבת נרות.** כך היו דבריהם מקובלים לפניו, ועיין מה שכתבתי לעיל פ"ב סימן ל"א:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:23)

**ארץ רעשה וגו'.** אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל **שאין תלמוד לומר זה סיני** שכבר נכלל הוא בארץ רעשה, וגם מיותר מה שסיים מפני אלהים אלהי ישראל שהרי כבר אמר מפני אלהים, וכן קשה בקרא דשופטים ה' הרים נזלו מפני ה' זה סיני מפני ה' אלהי ישראל, שאין תלמוד לומר זה סיני מפני ה' אלהי ישראל, שהרי סיני בכלל הרים נזלו וגם כבר אמר מפני ה', אלא בא לרמוז על מעלת ישראל שנתייצבו תחת הר סיני לפני ה' וזהו גדולה וכבוד להם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:24)

**לאלף דור.** רצה לומר משה רבינו עליו השלום וכל גדולי הדור המקיימים התורה שנתנה לאלף דור (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:25
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:1:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:1:25)

**ולא אתם כו'.** כלומר לאו דוקא אתם לבדכם קיימים בזכותו של משה רבינו עליו השלום אלא כל כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:1)

**פתר קרייה במלחמת מדין.** מפרש הנך יפה רעיתי במצות, הנך יפה במעשים טובים, עיניך יונים כמו עיני יונה כי אם אל בת זוגה כך ישראל שהלכו למלחמת מדין ולא תלו עיניהם בנשי מדין כדלקמן, מבעד לצמתך צמת הוא מצנפת האשה שעל שערה שאינה מסירה ממנה מחמת צניעותה, ומבעד הוא לשון מבפנים, והכוונה שהיו כולם צנועים במלחמת מדין כאשה צנועה שמצנעת שערה תחת המצנפת, ששער באשה ערוה. וקאמר **שערך כעדר העזים עדרים שהלכו למלחמת מדין לא הלכו אלא בזכות משה.** הכוונה לזה דאמרו (בבא קמא דף נ"ב ע"א) ר' יעקב אומר עיזא דאזלא בריש עדרא (ופרש"י יש לבעל העדר עז חריף, ודרך העזים להלך בראש והעדר הולך אחריהם) כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא כד רגיז רעיא על ענא עבד לנגדא סמיותא (פרש"י לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחריה, כך כשהמקום נפרע מישראל ממנה להם פרנסים שאינן מהוגנין) וישראל שנכשלו בערוה (והוא כינוי לשער ששער באשה ערוה) בשטים ובפרט שבט שמעון שהלכו אחר מנהיגם זמרי ונפלו בשטים, אלולי זכות משה שהיה שקול כנגד כל ישראל ופנחס שקנא קנאת ה' צבאות אז בשיטים והיה שקול כנגד כל אנשי הצבא שהלכו למלחמת מדין כמו שאכתוב לקמן לא היו עולים משם בשלום, כי היה מתגבר עליהם הקטרוג של שטים שנכשלו אז מבנות מדין, וזהו שאמר שערך כעדר העזים שכשיש להם מנהיג טוב הם ניצולים כולם מבורות ופחתים, כן אף על פי שנכשלו בזנות בשטים ניצולו על ידי מנהיגיהם הטובים משה ופנחס:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:2)

**הדא הוא דכתיב ויקח משה כו'.** צריך לעיין איך יליף (אות אמת). והמתנות כהונה גרס הדא הוא דכתיב וישלח אותם משה אלף למטה אותם ואת פנחס, עד כאן. והכוונה לזה דאיתא בספרי סדר מטות (פיסקא קנ"ז) על פסוק זה, מגיד שהם שקולים כפנחס ופנחס היה שקול כנגד כולם, עד כאן. רצה לומר דאם לא כן אותם תנינא למה לי (הרא"ם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:3)

**שניך כעדר הקצובות מילין קצובין כו'.** הענין ושנייך הן עורכי המלחמה וכמו שאמר הכתוב (תהילים ג, ח) כי הכית את כל אויבי לחי שיני וגו', נמצא נקרא מי שרוצה לאבד את חברו בלשון שן, וכן עורכי מלחמה קראן בכנוי זה שאוכלים את אויביהם (הגר"א). וקאמר שניך העם העורכים מלחמה שהלכו למדין היו קצובות במספר כל אחת לבדה **שנים עשר אלף בנדבה ושנים עשר אלף במסירה,** כעדר שקצובות במנין כל עדר לבדה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:4)

**שנים עשר אלף בנדבה כו' שנאמר וימסרו כו'.** הכוונה מדכתיב שני פעמים אלף למטה אלף למטה משמע שמכל שבט היו שני אלפים והוי עשרים וארבעה אלף, וא"כ קשה לכתוב בהדיא שני אלפים למטה, ועוד קשה הא כתיב בקרא וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא משמע שלא היו אלא שנים עשר אלף, לכן קאמר דאותן שנים עשר אלף נמסרו בעל כרחם שלא רצו לילך ששמעו שמיתתו של משה מעכבת מלחמת מדין התחילו מתחבאים אף על פי כן נמסרו על כרחם, ושנים עשר אלף הלכו מרצונם, לכך פלגינהו קרא אלף למטה אלף למטה, וזה שאמר הפסוק וימסרו מאלפי ישראל פירוש מאותן האלפים שנאמר למעלה שני אלפים לכל שבט אלף למטה שנים עשר אלף בעל כרחם שהם שנים עשר אלף, ועיין בספרי שזו דעת רבי ישמעאל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:5)

**בשנים עשר אלף.** הלכו למלחמת מדין, ושנים עשר אלף הלכו לשמור את הכלים, שהם הלכו ברצונם שאין מיתתו של משה תלויה בשמירת הכלים, ועיין בתנחומא (מטות סימן ג):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:6)

**שלא הקדים כו'.** פירוש שעלו מן עונותיהם ורחצו מהם כמו שכתוב (ישעיה א, טז) רחצו הזכו וגו' ושמרו את עצמם מכל דקדוקי מצות שלא הקדים כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:7)

**זוגות זוגות.** וזהו מתאימות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:8)

**מפחם פניה.** שלא יתעורר לו תאוה מיופיה, ועיין מה שכתבתי על זה בתנחומא סדר מטות, ועיין לעיל (א) פסוק (ו) אל תראוני, ולקמן (ו) פסוק (ו) שיניך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:9)

**שלא נחשד אחד מהם.** כמו שכתוב ולא נפקד ממנו איש שהוא מהיות צדיק הנקרא איש:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:10)

**לעריה.** פירוש לערוה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:11)

**אפשר שלא הזיע יצר הרע קימעה.** היא הצפיה ראשונה שבא לאדם בהכרח כמאמר החכם אם ראית אל תסתכל. ועיין בענף:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:12)

**שבא עבירה לידו כו' מצוה גדולה עשה.** והא דאמרינן (עבודה זרה יט, ב) סור מרע יכול ילך אדם ויתגרה בשינה, תלמוד לומר ועשה טוב עד שיעשה טוב. ויש לומר דהתם מיירי שלא בא עבירה לידו, רק יאמר אלך ואישן ולא יבא לידי עבירה, על זה אמר תלמוד לומר ועשה טוב, שאינו יוצא בזה שלא יעשה עבירה, אבל הכא שבא עבירה לידם באותה אשה ובאותה עבירה גופא שחטאו פעם אחת ועבירה גוררת עבירה שהמשחית שנברא מאותה העבירה גורר אותם לידי עבירה זו פעם אחרת, ומכל מקום גברו על יצרם ולא עשו אותה לכן נחשב כעושה מצות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:2:13)

**סנדרנא.** סנהדרין, ובמושב זקנים יהללוהו (תהילים קז, לב) תרגום ובסנהדרין דחכימיא ישבחון יתיה, נוסח אחר סיידנא וכן עיקר, ולשון ערבי הוא ופירושו אדונינו (מעריך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:1)

**פתר קרייה בירדן.** מפרש הנך יפה רעיתי במעשיך, הנך יפה במעשה אבותיך, עיניך יונים כמו שאצל היונים העינים שוים כך מעשיכם שוים למעשה אבותיכם שאתם עושים מעשה אבותיכם, מבעד פירוש מבפנים לצמתך, צמת הוא המצנפת של האשה שעל שערה ומטמנת שעריה תחתיו כך ישראל זכות אבות מגין ומכסה עליהם, וקאמר שערך הם ישראל שמכוסים בזכות אבות, הם כעדר העזים שגלשו מהר גלעד שנאמר בו ביעקב (בראשית לא, כא) וישם את פניו הר הגלעד, ומרמז שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכות יעקב שנאמר בו ויעבור את הנהר וישם את פניו הר הגלעד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:2)

**כי במקלי עברתי כו'.** בודאי אין המקרא יוצא מידי פשוטו וכדפרש"י בחומש שאמר לא היה עמי לא כסף וזהב ומקנה אלא מקלי לבד, ועל זה אמר ועתה הייתי לשני מחנות, אלא משום דלא קאמר סתם כי ריקם הלכתי ודקדק לומר כי במקלי עברתי את הירדן הזה דריש דרמיז ביה נמי שנתן מקלו בירדן ונבקע וכפרש"י בחומש בשם המדרש, ובודאי לא נעשה נס זה בחנם אלא להיות סימן לבניו לפי שבזכותו נבקע הירדן לבניו (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:3)

**עבר ישראל את הירדן.** ולא כתיב עברו בני ישראל על כרחך על ישראל סבא קאמר. והכי קאמר דכיון שעבר ישראל בלכתו אצל לבן הנה דבר זה הנעשה בזכותו של ישראל סבא זה יגרום קריעה מפני בניו של ישראל (כלי יקר על נ"ך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:4)

**מלפני אלוה יעקב.** ומאי שנא דכתיב הכא אלהי יעקב מאלהי אברהם ויצחק, או אלוה סתמא, אלא לרמוז לזכות יעקב (יפה תואר). או דייק מדלא כתיב אלוה של יעקב משמע מלפני אלוה ומלפני יעקב, או הוא על דרך שאמרו חז"ל הקדוש ברוך הוא קרא ליעקב אל (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:5)

**ומה הגלשה כו' ביזת סיחון ועוג.** מפרש שניך הן עורכי המלחמה שנקראים בכנוי זה על שאוכלים את אויביהם, ועדרים קצובות במספר, כן הם מילין קצובים ביזת סיחון וביזת עוג. וקאמר שעלו מן הרחצה ולא פירש על זה כלום משום שהוא סומך על מה שאמר לעיל שהיו מרוחצים מן העונות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:6)

**אמר רבי אלעזר בששים אלף כו'.** שהוא מפרש כעדר הקצובות כמו שהעדרים קצובות במנין כך היו קצובים במנין ששים אלף כמו שאמר לקמן בסמוך כל מלחמה שהיא יתירה כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:7)

**בששים אלף כו'.** בששים אלף מבני ראובן וגו' וחצי שבט מנשה. ודרש הא דכתיב (במדבר ל"ב, כט) אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו' ונכבשה הארץ לפניכם היינו על ידי בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה שהם החלוץ לפניהם, וכאן בא לומר שהואיל ועל ירם נכבשה הארץ מזה נלמד שהיו כולם צריקים נקיים מחטא שעלו מן הרחצה, וכמו שאמרו לעיל במלחמת מדין שאילו הקדים כו' (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:8)

**היא דעתיה דרבי אלעזר כו'.** קשה דאיך נתן טעם לדברי רבי אלעזר משום דאמר דכל מלחמה שהיא יתירה כו' אימא שהיה בפחות מששים אלף (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:9)

**כל מקום שנאמר כעשר כו' או חסר כו'.** ברות רבה פ"ב סימן ד' איתא וישבו שם כעשר שנים כשלשים כארבעים או חסר או יתיר, ועיין שם מה שבתבתי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:10)

**או חסר כו'.** רצה לומר דלא קפיד קרא למנקט הענין בדקדוק שכן דרך המקרא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:11)

**והכא איתמר.** (ד"ה א' ה'):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:12)

**ארבעים כו'.** קשה הא זה היה בימי שאול כדכתיב שם פסוק י' ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים וגו' ומאי הקשה המדרש מימי שאול לימי יהושע. אבל לפי מאי דאיתא בבראשית רבה פרשה צ"ח (סימן טו) שיהושע הוא שאול ונקרא שאול על שהיתה המלוכה שאולה בידו ניחא (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:13)

**אלף שלם היו.** אותן שבעה מאות וששים מתחילתן גם המה היו אלף אלא שחסרו מהם שני מאות וארבעים שכלו ומתו בדרכים. ושואל ועדיין חסרים חמשה עשר אלף מששים אלף והיכן הם, והשיב שהם היו שומרי הכלים ולכן לא מנאם הכתוב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:14)

**החלוץ.** ראובן וגד וחצי שבט מנשה שעברו חלוצים לפניהם, ודן הולך מאחריהם והיה מאסף לכל המחנות, ושאר השבטים היו ממוצעים ביניהם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:3:15)

**ועל המצומתים שבכם.** כלומר יושבי אוהל של תורה (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:1)

**דבר אחר מבעד כו'.** השתא פתר קרייה בבית המקדש הנך יפה רעיתי במצות הנך יפה במעשים טובים, עיניך יונים כמו עיני היונים כל אחת אל בת זוגה כן עיניכם אל ה' ועיני ה' עליכם, ומשרה שכינתו ביניכם על ידי אמצעית בית המקדש, מבעד לצמתך שערך כעדר העזים, הקילוס הזה דוגמת קילוס אשה הנאהבת להחתן, מבפנים לקישוריך שערך נאה ומבהיק בצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מהר גלעד ששם מקום מרעה טוב, ובנמשל כן ישראל נאהבים להקדוש ברוך הוא מהשכינה שמפנים בית המקדש, וקרא להבית המקדש הר דכתיב (דברי הימים ב' ג, א) ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה, וקראו גלעד על שם שהוא גל ועד לאומות העולם שהשכינה שורה בישראל, ומשם מורא יוצאה לעולם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:2)

**את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו.** וכדאמרו ביבמות דף ו' ע"ב מה שמירה האמורה בשבת לעולם אף מורא האמורה במקדש לעולם. ואגב שמביא המדרש פסוק זה מפרש ליה דמורא מקדש נוהג אפילו בחורבנו, ומסיים דרך אגב ומה אם למקדשו לא נשא לו כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:3)

**מצנפת.** בתורה נקרא של הדיוטות מגבעת, ולשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, ועיין בתוספות יום טוב (יומא פרק ז משנה ה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:4)

**על שופכי דמים.** בזבחים (פח, ב) אקשינן עלה דשפיכת דמים ניתן לו כפרה בעגלה ערופה, ומתרצים הא דידיע מאן קטליה, הא דלא ידיע מאן קטליה (עגלה מכפרת). ופרכינן אי ידיע מאן קטליה בר קטלא הוא (וכל כמה דלא מיקטלי לא מיכפרי אחריני דכתיב (במדבר ל"ה, לג) ולארץ לא יכופר וגו') ומשני במזיד ולא אתרו ביה (דלאו בר קטלא הוא, הילכך ציבור מתכפרים בכתונת, והוא נגעים באים עליו כדאמר בערכין [טז, א]):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:5)

**ויטבלו את הכתונת בדם.** אף על פי שאין זו כתונת דכהן, ולא כתיב הכא כפרה, כבר פרש"י בזבחים רמז היה לעתיד לבא שכפרת שפיכת דמים בכתונת, וטבילה היינו כפרה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:6)

**היך מה דאת אמר ועשה לו כתונת פסים.** וכן הוא בויקרא רבה פ"י (סימן ו). וכתב היפה תואר שם משום דלאו כלי מילת הוה אלא רקום בפסים, וא"כ דמיא לכלאים, ואף על גב דכתונת דכהן לא הוה אלא כולו פשתן, מצו מימר שרמז היה לעתיד שהכתונת על הכלאים כדרך שפרש"י לענין שפיכת דמים. אף על גב דלא כתיב הכא לשון כפרה, הלא כתיב בה בתר הכי ויטבלו דהיינו כפרה כדברי רש"י הנזכר לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:7)

**מכנסים מכפרים על גלוי עריות.** היינו במזיד ולא אתרו ביה, בשוגג ולא איתידע ליה, והוא הדין בכפרת אפוד על עבודה זרה דקאמר בסמוך. וא"ת והא בר נגעים הוא כדאמר בפרק יש בערכין, וי"ל דלאו לכפר על החוטא קאמר, אלא לכפר על הציבור שלא יענשו בשביל ערבות, דהכא מפני חומר החטא היה הצבור נענש עמו אף לר' נחמיה שסבירא ליה בפרק נגמר הדין (סנהדרין מג, ב) שלא ענש על הנסתרות לעולם (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:8)

**לכסות בשר ערוה.** לחפות על גילוי עריות (רש"י בזבחים):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:9)

**ושמת המצנפת על ראשו.** וכיון שמקומה בגובה הגוף תכפר על הגאוה, והכי אמרינן בזבחים יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:10)

**על העוקמנים.** לשון עקום ומרמה, ובויקרא רבה הנזכר לעיל גרסינן עוקמנין שבלב, פירוש הרהורי הלב, ולפי שהם מעמיקים מה' לסתיר עצה קרי ליה עוקמנין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:11)

**לכאן ולכאן.** פירוש לפניו ולאחוריו, ולכן מכפר על העוקמנין. ובגמרא איתא אבנט מכפר על הרהורי הלב אהיכא דאיתיה, ופרש"י שהיו חוגרין כנגד אצילי ידיהם והיינו כנגד הלב כדילפינן בפ"ב דזבחים דף י"ח, ב' מולא יחגרו ביזע:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:12)

**ואין אפוד ותרפים.** פרש"י אין אפוד, נגלה עון תרפים, הא יש אפוד אין תרפים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:13)

**שני דברים לא כו'.** פירוש בקרבנות כדאיתא בגמרא (זבחים פח, ב) אמר רבי יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו כפרה בקרבנות ומצינו כפרה ממקום אחר ואלו הן שפיכות דמים ולשון הרע כו'. וא"ת והא אמרינן בריש שבועות שעל כל עבירות שעיר המשתלח מכפר (דלאחר שילוח שעיר לא מצי לאוקמי, שהוא מכפר כל היום, ועיין תוספות שבועות סוף פרק קמא [יג, א ד"ה דעבד]). וי"ל דהכא בשאר יומי קאמר שיתכפר ולא יענש קודם יום הכיפורים (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:14)

**יבא קול ויכפר על קול.** כי קול דבור הרע עושה מעשה ופעולה לברוא לו מקטרג אחד, וזה המעיל הוא בהפיך זה דכתיב ונשמע קולו בבואו אל הקדש וגו' שקול זה מבריח את המקטריגים לו בדרך בואו (רש"א). ובגמרא אמרו אם אמר לשון הרע בחשאי פירוש בצנעה קטורת מכפרת שהוא מעשה חשאי, אבל אם דיבר לשון הרע בפרהסיא שהוא דבר שבקול פעמונים מכפר עליו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:15)

**וההורג נפש בשגגה.** פירוש בשוגג ולא איתידע ליה (ואף על גב דאפילו במזיד ולא אתרו ביה יש כפרה בכתונת כל שכן בשוגג ולא איתידע ליה, י"ל דהתם מכפר על הציבור מפני הערבות, וכאן מכפר עליו) אי נמי שהרגו דרך עליה דלאו, בני גלות נינהו, דאי באותן שגולין מאי קאמר זיל קרי (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:16)

**זו מיתת כהן גדול.** קשה איך תהיה מיתת כהן גדול לכפר על ההורג בשגגה כי איש בחטאו יומת. וי"ל דלא קאמר ש כהן גדול ימות בעונו של זה, אלא שמיתתו מכפר עליו, וכדרך שאמרו שמיתתן של צדיקים מכפרת (יפה תואר), שלפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה בישראל, לכן הוי ליה כהן גדול כמשותף בחטא זה ואינו מתכפר אלא במיתתו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:17)

**וישב בה עד מות כו'.** אף על גב דהאי קרא מיירי במי שגולה לעיר מקלטו, אינו מביא מקרא זה אלא לרמז שמיתת כהן גדול מכפרת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:18)

**על מצח אהרן.** ואף על גב דבהאי קרא מפורש ונשא אהרן את עון הקדשים דהיינו שמכפר על שנקרב בטומאה, מכל מקום מדקבעי לו לציץ מקום המצח דרשו לכפר על עונות מצח (מהרש"א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:19)

**ולהלן הוא אומר.** פירוש ובעזות פנים כתיב ומצח אשה זונה היה לך, וזה מורה על העזות דכתיב בסיפא דקרא מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:20)

**ומאן דאמר על הגודפנים.** וזה מצי מיירי אפילו בשוגג דאתידע ליה, דהא לאו בר קרבן הוא אף על פי שזדונו כרת, דהא ממעטים ליה מחטאת בריש כריתות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:21)

**ולהלן הוא אומר ותטבע כו'.** בגלית שחרף מערכות אלהים חיים כתיב זה, וילפי בגזירה שוה מה מצח דהתם מגדף מיירי אף מצח דהכא לכפרן על מגדף מיירי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:22)

**למה ויפול על פניו.** אגב שהביא זה המקרא דורשהו, ורצה לומר כי כפי הטבע היה לו ליפול לאחור כי כן דרך המוכה בנופל מת או קרוב למיתה, וכל שכן זה שהיה טעון משא כבד משריון וכלים. עוד אפשר לומר ששייך קושיא זו כאן שלפי מה שאמר שהמצח רמז על גדופו היה ראוי שיפול לאחריו שיראה טביעת האבן במצחו אשר העיז לגדף, וישמח צדיק כי חזה נקם, ולא שיפול על פניו ויתכסה מצחו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:23)

**בתחלה אתה דורש כו'.** כלומר טעם זה פשוט, ובתחלה דרש זה, ומכל מקום המעמיק ימצא טעמים אחרים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:24)

**כדי שלא יצטער.** וזה שכתוב (שמואל ב' כ"ב, מא) ואויבי תתה לי עורף:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:25
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:25)

**ויהלך מלא קומתו.** תימא דשתים עשרה אמות וזרתים נינהו, שהרי קומת גליות שש אמות וזרת נמצא שממקום ראשו שנפל לפניו עד המקום שהיה אילו נפל לאחריו איכא שיעור שתי קומות דידיה. ושמא יש לומר דהכי נמי קאמר, שלא יצטער אותו צדיק מה שהיה צריך להתרחק לפי קומתו שהוא שש אמות וזרת שהוא כפלים במרחק אילו נפל לאחריו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:26
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:26)

**בתוך ישובו.** רצה לומר כשישוב ויחזור יצטרך לילך בתוך ישוב משכנו כל אותו השיעור, ובויקרא רבה ובילקוט שמואל לא גרס ליה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:27
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:27)

**ואתה על במותימו תדרוך.** פירוש במותימו הוא מקום הגובה שבגוף והוא גב האדם, דהיינו ערפו, וכשנפל על פניו ידרוך על ערפו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:28
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:28)

**מן הרחצה שמכפרין כו'.** על דרך (ישעיה ד, ד) אם רחץ ה' את צואת בנות ציון, (שם א, טז) רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:29
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:29)

**נרתיקות.** שלשלאות כמה דאת אמר (שם מ, יט) ורתוקות כסף צורף (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:30
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:30)

**נתאכלה.** נשחק ונחלש עובי שלהם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:31
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:31)

**זה נזר הקודש.** אלו הן הפתילים שבהם מהדקם בראשו שהיו עושים כמין כתר כדפרש"י בפרשת ואתה תצוה, ומכל מקום הנזר והציץ לא נחשב אלא לאחד (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:32
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:32)

**פלאטנוס.** הוא הר גריזים שהכותיים והשמרונים מחזיקים אותו לקדוש ודמות יונה יש להם שם ועובדין אותה (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פ' ל"ב (סימן י) ובסדר עקב (סימן ו):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:33
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:33)

**קיקלתא.** פירוש אשפה, חבקו אשפתות (איכה ד, ה) תרגום גפיפה קיקלתן, שער החרסית (ירמיה יט, ב) תרגומו תרע קוקליתא, וקרא לבית המקדש קיקלתא על שהיה חרב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:34
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:34)

**דלא טף במוי דמכולא.** פירוש שלא באו בו מים כלל (יפה תואר בבראשית רבה פרשה ל"ג) ועיין בזבחים פרק פרת חטאת (קיג, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:35
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:35)

**ארעא דישראל לא טפת כו'.** והר גריזים בשומרון הוא כדתנן בריש אלו נאמרים (סוטה לב, א), וא"כ ארץ ישראל הוא, וקאמר ליה שלא יטריח לעלות לירושלים שבית המקדש חרב כיון דאית ליה הר גריזים שמבורך כמוהו בענין המבול (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:36
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:36)

**אמר ליה חמריה.** פירוש מוליך חמורו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:37
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:37)

**הא כתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים.** בפרק פרת חטאת נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש, דרבי יוחנן אמר לא ירד מבול לארץ ישראל, וריש לקיש אמר ירד מבול עיין שם, א"כ הכותי סבר כרבי יוחנן דלא ירד מבול כדאמרינן בברייתא, והא דכתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים סבירא ליה רבי יוחנן דהוא לאו דוקא דאין למידין מן הכללות, ומוליך החמור סבירא ליה כריש לקיש דירד מבול וכל ההרים דוקא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:38
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:38)

**קל וחומר לנמוכים.** וא"ת אי בכל העולם ירד מבול מאי מכל אשר בחרבה מתו, הא לא הוה חרבה, כבר תירץ ריש לקיש לרבי יוחנן מאי חרבה, חרבה דמעיקרא, ואתא לאשמועינן דדוקא מכל אשר בחרבה ולא דגים שבים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:39
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:39)

**ולא אשכח מה להשיב.** והא דלא השיבו כל ההרים לאו דוקא, משום דהכותי לא ידע זה דלא ירד מבול לארץ ישראל מִדרַש, דלא היה חכם למדרש, אלא שידע זה מהא דִּבְרִיָיתָא אומרין כן, וכיון שהקשה לו כן לא ידע להשיב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:40
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:40)

**נחת ליה.** פירוש ירד ליה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:41
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:41)

**אפילו בבהמין.** במוליך הבהמה, כגון זה שלא היה חסר תשובה, ועקר ועקרה מפרש עקר ועקרה מן התשובה. והרמז של זה הדרש דאי עקר ועקרה כפשוטו לא הוי ליה למימר אלא עקרה, לפי שאין העקרות מצוי אלא בנקבות כמו שכתב הרמב"ן ז"ל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:42
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:42)

**והדין כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגו'.** וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי. ורצה לומר מדקאמר כל לשון משמע שלא ימצא שום בעל דין עומד כנגדם שלא ינוצח, וזה אי אפשר אלא א"כ שאפילו הרקנים שבהם לא ינוצחו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:43
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:4:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:4:43)

**והדין כפלח הרמון כו'.** שאף על גב שפשוטו דברי עגבים, לשבח רקת החשוקה, שיפה כפלח הרימון, מכל מקום משל בעלמא הוא לשבח ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שהם בחשוקתו, ולכן ידרש רקתך ריקן שבכם מלא כפלח הרמון המלא גרגרין, וזה יהיה בענין תשובות וטענות ובענין מצות ומעשים טובים (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:1)

**שתים עשרה מחלקות.** כל מחלקה היתה באה בתחלת החדש ויוצאת בסופה ונכנסת אחרת תחתיה וחוזר חלילה לכל חדשי השנה, וכן בכל שנה ושנה, ועל כל אחת היה מוטל בחדשה לעשות צרכי המלך, וכדאיתא בדברי הימים א' כ"ז, והמתנות כהונה לא ירד לזה, ועיין לעיל פ"ג סימן י"ב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:2)

**בשלשה פרקים.** פירוש בשלשה רגלים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:3)

**כל המשמרות שוות.** בקרבנות האמורות ברגל, כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד ועולות של עולות ראיה ושל מוספי צבור ושל שעירי חטאות. והא ילפינן ממה שנאמר (דברים י"ח, ו) וכי יבא הלוי מאחד שעריך ובא בכל אות נפשו ושרת, יכול אף בשאר ימות השנה, תלמוד לומר מאחד שעריך לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד כלומר בעיר אחת, ועל כרחך קרא בכהן ולא בלוי מדכתיב ושרת שאין הלוים ראוים לשירות, ובעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:4)

**דתנינן שחה לנסך כו'.** תמיד פ"ז מ"ג. דאיתא שם נתנו לו (לכהן גדול) יין לנסך, הסגן עומד על הקרן (אצל הכהן גדול שבא לנסך) והסודרים בידו (להניף כשניסך הכהן, כדי שידעו הלוים וידברו בשיר וידע בן ארזא ויקיש בצלצל כדאמר בסמוך) שחה לנסך והניף הסגן בסודרין, והקיש בן ארזא (שם אדם) בצלצל (צמב"ל בלע"ז):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:5)

**בראשון היו אומרים לה' הארץ כו'.** לפי שהוא ראשון למעשה בראשית:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:6)

**בשני גדול ה'.** שבו נחלקו המים והיה רקיע בין מים למים, ונתעלה וישב במרום דוגמת שכנו בעירו והר קדשו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:7)

**בשלישי אלהים נצב וגו'.** שבו נראית היבשה שעליה עומדים הדיינין לעשות דין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:8)

**ברביעי אל נקמות.** שבו נבראו השמש והירח והכוכבים שעתיד הקדוש ברוך הוא להנקם מן העובדים להם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:9)

**בחמישי הרנינו.** שבו נבראו בעלי חיים שהרואה אותן מרנן ומשבח לבוראו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:10)

**בששי ה' מלך.** שבו נשלמה הבריאה ובו נברא אדם שמכיר מלכותו של יוצרו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:11)

**ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:12)

**ליום שכולו שבת.** נוסח אחר לעולם שכולו שבת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:5:13)

**ומנוחה לחיי העולמים.** האי תנא סבר לה כמאן דאמר שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, ועל שם שבאלף השביעי לא יהיה כי אם הקדוש ברוך הוא שנאמר (ישעיה ב, יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא לכך אומרים בשבת מזמור שיר ליום השבת לאלף השביעי שיומו של הקב"ה אלף שנה, ועיין בהרב ובתוספות יום טוב בתמיד פרק הנזכר לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:6:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:6:1)

**דתנינן איל קרב באחד עשר ושכולה אין בהם דתנינן הקרבים והסולת.** (שני עשרונים היה בשני כהנים) **והיין.** (בכבש רבעית ההין ובאיל שלישית ההין) **בשנים שנים. כחוט השני שפתותיך ר' חוניא אמר דמים כמה דתנינן וחוט של סקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. דבר אחר שערך כעדר העזים.** כן צריך לומר, ולקמן בסימן י' הוא מיותר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:7:1)

**מצאו לו זכות כו'.** פירוש כשישבו סנהדרין על דיני נפשות אם מצאו לו זכות בו ביום פטרוהו אותו מיד, ואם לא מצאו לו זכות מעבירין את הדין עד למחר משום הלנת הדין, והיו מזדווגים ביום הראשון לאחר שהעבירוהו להדין זוגות זוגות בבתיהן או בשוק ונושאין ונותנין בדבר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:7:2)

**קוהה להם.** מלשון (קהלת י, י) אם כהה הברזל, ורצה לומר שהיתה ברורה בפיהם בלי ספק:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:7:3)

**כגזירת מלך גזירת בית דין.** לפנים היה לבוש מלכות העליון על שארי מלבישים, בגד אדום צבוע בתולעת שני (פורפר מאנטל), ומפרש כחוט השני כמו גזירת שפתי המלך אשר לבוש שני וארגמן, כן שפתותיך פירוש כן גזירת שפתותיך, היינו ציווי בית דין בפיהם בארבע מיתות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:7:4)

**דמים.** כלומר חוט השני מדבר בזריקת דמים וכדמפרש ואזיל, וכבר כתבתי לעיל סימן ט' שמיותר כאן וצריך לומר שם בסימן ט':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:7:5)

**כמה דתנינן וחוט.** כן צריך לומר (אות אמת) והוא בפ"ג דמסכת מדות. ופרש"י חוט אדום היה עשוי סביב למזבח באמצעו להבדיל בין דם חטאת בהמה ועולת העוף שדמן נזרק למעלה מחוט הסיקרא ובין דם שאר קרבנות שזריקת דמן למטה מן החוט של סיקרא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:7:6)

**כשם שחוט הסיקרא כו'.** והכי קאמר כחוט השני של סיקרא כך שפתותיך, שבשפתותיהם הם מבדילים בין טומאה כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:1)

**לשון של זהורית.** פירוש צמר צבוע אדום קשרו בראש שעיר המשתלח:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:2)

**זה שעיר המשתלח.** דרש ומדברך על שעיר המשתלח על שם ששלחו אותו המדברה לעזאזל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:3)

**מדברך יאי.** זהו לפרש על שעיר המשתלח ששלחו אותו המדברה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:4)

**מדברתיך יאי.** זהו לפרש שהדיבור שלך נאוה שתשלם תחת שעיר המשתלח שפתיך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:5)

**אף על פי שהוא מדבר כו'.** זהו דרש אחר על ומדברך נאוה, רצה לומר הבית המקדש שהוא היום מדבר וחרבה מכל מקום הוא נאה והוא בקדושתו, וכשם כשהיה בנוי אם אדם היה נכנס בטומאה במחיצתו היה חייב, כן עכשיו אף על פי שהוא חרב אם יכנס אדם במקום מחיצתו חייב. וכך צריך לומר, אף על פי שהוא מדבר, נאוה הוא, חייבין כו', וכן הגיה האות אמת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:6)

**שבשלש שורות.** היושבין לפני הסנהדרין, כדשנינן בסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות (לז, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:7)

**כהונה.** מבית המקדש שם היו ניכרים ומצויינים הכהנים בעבודתן ולוים בדוכנם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:8)

**טטרגונים.** בעל ארבע זויות, מרובע (ועיין נזיר דף ח, ב). שקדושת בית המקדש היה מרובע, הר הבית ועזרה וההיכל ולפני ולפנים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:9)

**יופי היה ונעשה תל.** דרש תלפיות תל פיות, רצה לומר שמהיופי נעשה תל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:10)

**אמר הקדוש ברוך הוא כו'.** דרש תלפיות תל פיות אף על פי שעכשיו הוא תל אעשה אותו יפיפיות לעולם הבא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:11)

**שכל הפיות מתפללות בו.** שכל הפיות פונים למקום ההוא כדלעיל ותפלתם עולה דרך שם. ויש כאן דילוג ספר וכך צריך לומר, שכל הפיות מתפללים בו, תל שכל הפיות מתפללות עליו בקריאת שמע הוא אומר כו', שאגב אורחיה מייתי דרש זו גם כן תל שכל פיות מתפללים עליו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:12)

**בקריאת שמע.** פירוש בברכת קריאת שמע. **הוא אומר בונה ירושלים** הכוונה למה שאומרים פורס סוכת שלום עלינו וכו', וכן הוא בהדיא בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:13)

**לפני הקדוש ברוך הוא ועתיד הוא לבנותו.** כן צריך לומר. ורצה לומר דכתיב בנוי לתלפיות, בנוי לתל פיות רצה לומר שיבנה לתל שכל הפיות מתפללים עליו. והמתנות כהונה גרס לפני עתיד הקדוש ברוך הוא לבנותו, וכתב שרצה לומר שכתיב הוא ההיכל לפני, דרש לפני ההיכל הזה שהוא לפני ונגד עיני ועלי לבנותו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:14)

**כתוב אחד אומר והיו עיני ולבי כו'.** ומדלא תלה הדבר בזמן כשרותם כמו שתלה קיום הבית, משמע דמשנבנה בית המקדש השכינה שם כל הימים ואפילו לאחר חורבנו, וכתיב אלך אשובה כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:15)

**אלא פניו למעלה ועיניו ולבו למטה.** כן צריך לומר וכן הוא בירושלמי. פירוש פניו למעלה כלומר אין הכי נמי דעיקר שכינתו למעלה, ומכל מקום שכינתו גם כן למטה להשגיח שם כמי שמביט למטה, עם היות פניו למעלה (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:16)

**דתניא כו'.** מביא ראיה דהשכינה היא למעלה ולמטה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:17)

**מכוון כנגד שבתך.** דמדלא קאמר מכון שבתך כמו (מלכים א' ח, לב) ואתה תשמע השמים, מכון שבתך משמע מכוון לאותו שהוא שבתך דהיינו השמים, שבית המקדש של מטה שער השמים שמשם עולה התפלה לבית המקדש של מעלה המכוון כנגדו, לכן יכוין המתפלל לבית המקדש של מטן שיכוין שתכנס תפלתו שם וידע כי משם תעלה השמימה לקודש הקדשים המכוון כנגדו (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:18)

**הר המוריה רבי חיא כו'.** בתורה כתיב (בראשית כב, ב) ארץ המוריה, אבל בדברי הימים (ב' ג, א) כתיב כן הר המוריה, ועיין בפ"ב דתעניות (טז, א) ברש"י וביפה תואר בבראשית רבה פרשה נ"ה (סימן ז) ובירושלמי פרק תפילת השחר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:19)

**חד אמר שממנו יוצא מרה לעולם.** בירושלמי ובבראשית רבה ובתענית הנזכר לעיל גרסו הוראה במקום מרה, וכן צריך לומר כאן. ופרש"י הוראה תורה, כי מציון תצא תורה, יורו משפטיך ליעקב, ולשכת הגזית שבה עמדו הנביאים המוכיחים לישראל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:20)

**שממנו יוצא מורא.** כדכתיב (תהילים סח, לו) נורא אלהים ממקדשך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:21)

**שמשם יוצא אורה.** כי התורה בתוכו והיא מאירה לעולם (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור, או לפי שמבית המקדש היתה האורה יוצאה לעולם כדדרשו חז"ל במדרש בהעלותך (סימן ב) על פסוק ויעש לבית חלוני שקופים אטומים עיין שם, ועיקר האורה מקדושת הארון שהיה בו, וכמו שאמרו ביומא (ירושלמי פ"ה ה"ג) שבזמן שהארון במקדש היה כהן גדול הולך לאורו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:22)

**שמשם יצא ארירה לאומות העולם.** וכן הוא בירושלמי, אבל בבראשית רבה הנזכר לעיל גרס מקום שיראה יוצא לעולם, וכתב היפה תואר שנוסחת ארורה יותר נכון למלת ארון:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:23)

**דביר.** דכתיב בבית המקדש (מלכים א' ו, יט) ודביר בתוך הבית, והוא מקום קדש הקדשים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:24)

**שממנו יוצא דבר כו'.** שמשם נענשים בדבר, עוד יתכן לפרש דבר ענין מורא ופחד מענין (תהילים מז, ד) ידבר עמים תחתינו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:25
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:4:8:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:4:8:25)

**וחד אמר שמשם יוצא דברות לעולם.** כן צריך לומר, וכן הוא בבראשית רבה ובירושלמי. פירוש דברות המקום, שעל ידי שהיתה שכינה שם היתה נבואה מצויה בישראל (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:1)

**כך משה ואהרן שוין.** היינו בצדקות וחסידות, אבל הוא פשוט שמשה גדול יותר מאד בנבואה (יפה תואר בבראשית רבה פ"א סימן כ"א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:2)

**מקרית.** לשון קרירות, ובנוסחאות אחרות איתא מקררת (אות אמת). כלומר בשרם היה קר בטבע והאחרת היה בשרם חם בטבע, ולכן עשו מהם הטריאקי, שצריך להיות ממוזג בשוה, וצריך לומר שנטלו מהם החלב כההוא דרבי אלעזר ברבי שמעון בפרק הפועלים במסכת בבא מציעא [פג, ב] (מתנות כהונה). והרד"ל גרס שתי משפחות של חכנים היו, ופירש חכנים נחשים, שמבשרם נעשה הטריאקה כמו שכתוב בלשון רב האי גאון שבפסקי הרא"ש פסחים פ"ג סעיף ד' (ועיין במוסף הערוך ערך חכן א' שכתב חכינא בלשון גריקיש מין נחש שמבשרו נעשה הטריאקה). ולגירסת ספרים ישנים שהביא המתנות כהונה צבעים נראה דגרסינן צפעים והוא גם כן נחשים. וענין המאמר נראה שהוא משל על משה ואהרן שאהרן אוהב שלום ורודף שלום בין אחד לחבירו, ומשה היה מקנטרן תמיד ומשניהם יחד נתמזגה ההנהגה על ישראל כענין שני הנחשים אחד מקרית ואחד מרתחת שנעשה מהם רפואה (ועיין שבת דף ע"ז ע"ב חדא אוכמא וכו') ולשון משפחות שייך בבעלי חיים גם כן כדאיתא בכמה מקומות וגם במקרא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:3)

**הנני מעלה לה ארוכה כו'.** הרי שקודם החורבן הכין להם רפואה והבטיח להם להשיבם לארצם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:4)

**וכתיב כרפאי לישראל כו'.** כרפאי לישראל שאקדים להם הרפואה, אז נגלה עון אפרים, שאף על פי שאח"כ נגלה עון אפרים לא יהיה זה מונע או מעכב הרפואה כיון שכבר היא ברואה, אבל באומות העולם אינו כן אלא מכה אותן ואח"כ מרפא אם יהיה להם זכות דוקא, והפסוק עצמו הורה כן באומרו ונגף ה' את מצרים נגוף ורפא ושבו עד ה' ונעתר להם ורפאם, ירצה מכיון שדרך ה' עם האומות לנגוף תחלה ואח"כ לרפאות מזה נמשך שעל כל פני צריך שישובו אל ה' ואז יעתר להם וירפאם אבל בלאו הכי לא, אבל בישראל לא יתעכב הרפואה עד שישובו תשובה גמורה, אלא ימרק עונם מעט מעט עד שיעשו תשובה (בינה לעתים ח"א דרוש ח'):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:5)

**באתי לרפאות כו'.** הכוונה כשבראתי הרפואה לעונות של ישראל אח"כ נגלה עונותיהם, ועיין באיכה רבתי פ"ב סימן ג', וצריך עיון, ועיין שם מה שכתבתי לתרץ:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:6)

**נגוף על ידי אהרן.** שמקצת המכות היה על ידי אהרן, והרפואה נעשית על ידי משה, כגון מכת צפרדע שנעשה על ידי אהרן, ומשה התפלל אח"כ ונתרפאו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:1:7)

**אשר עשה את משה ואת אהרן וגו'.** אשר העלה את אבותיכם מארץ מצרים, הסמיכות בא להורות שהקדוש ברוך הוא גדל למשה ובאהרן בשביל כבודן של ישראל להוציאן ממצרים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:1)

**מה התאומים כו'.** כתבו חכמי הטבע כי דרך התאמי צביה כי נפש כל אחד קשורה בנפש אחיו עד גדר שלא יחיה האחד כמו רגע אחרי מות אחיו, כי אם כמות זה כן מות זה לרוב דבקותם (אלשיך). ובשמות רבה פ"ב סימן ז' איתא מה התאומים הללו אם חשש אחד בראשו חבירו מרגיש כו', יש שפירשו שם דהיינו כשהן בבטן עדיין, ויש שכתבו שהכוונה על הנולדים תאומים יחד צמודים ודבוקים העור והבשר שלהם צלע לצלע, וכמו שהובא במעשה טוביה, והם שמרגישים כל אחד מה שמרגיש חברו, וכן דבוקינו בו יתברך דיבוק עצמי כל רגע:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:2)

**מדדיהן.** פירוש מדדי אמן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:3)

**דדן נסתם.** פירוש דדן של אמן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:4)

**אלא בשנה אחת.** בשנת הארבעים, וכן כתב רבינו בחיי בפרשת חקת, אבל לא בירח אחד, שהרי מרים מתה בניסן ככתוב בפרשת חקת (במדבר כ, א) ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם, בפרשת פרה אדומה, ואהרן בחדש אב ככתוב בפרשת מסעי (שם לג, לח), ומשה באדר (מגילה יג, ב), וכן הוא בהדיא בפרק קמא דתענית (ט, א) ובסדר עולם פרק י:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:5)

**הבאר.** הוא הסלע שהיה זב ממנו מים, והיה מתגלגל והולך עם ישראל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:6)

**ופסקה הבאר.** שלא היה רוצה לזוב מימיו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:7)

**והיו אומרים לא מקום זרע.** שכשחנו היה הבאר מעלה להם אילנות וזרעים כדאיתא ברבה סדר חקת (סימן כו):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:8)

**וחזרה בזכות משה ואהרן.** וכיון שחזרה בזכות שניהם כל שכן שלא היתה להסתלק כלל בזכותם, אלא שנסתלק להורות ולהגיד לישראל שבזכותה היה עד היום, וכן כשחזרו שניהם בשביל משה לא נסתלקו אלא להגיד שבזכות אהרן היו ענני כבוד עד היום. אבל קשה כיון שחזרה בזכותן למה מתחלה לא ניתן בזכותם, וי"ל שיש חילוק בין מה דהוה ונתעלם להיות חוזר, ובין מה דלא הוה ועתה נתהוה, כי לזה צריך זכות גדול יותר, ולכן אף שחזר הבאר בזכות משה ואהרן, מכל מקום לא המציא הקדוש ברוך הוא יש מאין לגמרי אם לא מכח זכות מרים, וכן בענני כבוד (של"ה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:9)

**וחזרה כו'.** שכן כתיב (במדבר כ, ח) ודברתם שניכם אל הסלע ונתן מימיו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:10)

**אלא וייראו.** עיין בפרק קמא דראש השנה (ג, א) ובפרק קמא דתענית וברבה סדר חקת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:11)

**מת משה נסתלקו שלשתן.** שבז' באדר שמת משה נסתלק המן, והא דכתיב (יהושע ה, יב) וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ דהיינו בט"ז בניסן, מפורש במכילתא דמ' יום אחרי שמת משה נסתפקו ממן שבכליהם שלקטו בו ביום שמת משה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:12)

**והצרעה כו'.** כתב הבחיי סדר עקב הצרעה הוא מין זבוב ומטיל ארס, ואמרו חז"ל (סוטה לו, א) שתי צרעות היו, אחת בימי משה, ואחת בימי יהושע, והיתה מכה בפניהם ומסמא עיניהם ולא היו יכולים להלחם, ובאין ישראל והורגין אותם, ובמקום אחר (עיין שם) דרשו היתה הצרעה מסמאת עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטה כדכתיב ואנכי השמדתי האמורי בפניכם ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, וכן תרגום אונקלוס צרעה ערעיתא ודרשו חז"ל למה נקרא שמה ערעיתא שעומד לקראתם, תרגום אשר קרך (דברים כה, יח) דערערך, עד כאן לשונו הבחיי (דברים ז, כ). ובתנחומא סדר משפטים (סימן יח) איתא אמר רבי לוי שתי צרעות היה הקדוש ברוך הוא מזווג לכל אחד ואחד, וכל אחת ואחת הולכת ושופכת ארסה לתוך עיניו והעין מתבקע ונופל מלא קומתו ומת, ר' אחי ברבי אמר החלחול היה נכנס בהם והיו מתרפין לפני ישראל והורגין אותם (ופירושו שלשול ורפיון נקבים כמו ותתחלחל המלכה). ואמרו ז"ל היו נעשים פניהם כמו סקות (פירוש כמו שהוסקו ונשרפו) מכבשן האש והיו מתרפין לפני ישראל והורגין אותם, עד כאן לשונו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:13)

**לא עברה עמם את הירדן.** דזה דכתיב ושלחתי את הצרעה לפניך לא ממש לפניהם אלא הצרעה עומדת בעבר הירדן וזורקת בהם מרה להלן ומסמא את עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטה כדאיתא במסכת סוטה וכמו שפרש"י בפרשת משפטים ובפרשת עקב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:14)

**מרים ויוכבד כו'.** עיין פרק קמא דסוטה (יא, א) ובריש שמות רבה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:5:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:5:2:15)

**במצרים על ים סוף.** רצה לומר במצרים ועל ים סוף, שהן היו המיילדות במצרים (שמות א, יז) ותחיינה את הילדים וגו' ובים כתיב (שם טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגו' ותצאנה כל הנשים אחריה וגו' (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:1)

**ובניו.** צריך לומר ובנו והיינו ישמעאל, או שקאי על הגרים, שכאילו ילדם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:2)

**ועלה ריחן כו'.** וטעם הדבור שזה היה כריח ניחוח למה ששפכו דמם ונתנו בשרם להיות רמה ותולעה בחייהם ואין קרבן גדול מזה (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה מ"ז (סימן ז):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:3)

**מה טעם אלך לי כו'.** רצה לומר מקום שנעשה הר מהערלות שחביב עלי כמור שהוא ראש לכל סממני הקטורת, ואל מקום שנעשה גבעה מהערלות שחביב עלי כקומץ הלבונה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:4)

**כתיב בעצם היום הזה נמול.** דקשה דלא לימא אלא ביום ההוא דמשמע ביום ולא בלילה, מאי בעצם, אלא לומר לך שהיה בעצומו של יום, דאף על גב דמילה כשרה מהנץ החמה ואברהם היה מן הזריזין המקדימין למצות, מכל מקום כאן המתין אברהם עד עצומו של יום כמו אחר שלש שעות ביום בשעה שהכל נעורים כדי לפרסם הדבר וכמו שמסיק והולך (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:5)

**לא הנחנוהו.** שמפני שעל ידי זו המצוה מבדיל עצמו להיות לעם מיוחד ונותן דופי בהם לכן לא היו מניחים אותו, אי נמי לפי שחובל בעצמו ובכל אנשיו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:6)

**דרגשה ליה ימלל.** פירוש שכואב ליה ומרגיש צער בעצמו, ידבר ויעכב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:7)

**הרגיש ונצטער.** שלכן אמר נימול דמשמע שנתפעל מהמילה יותר מדאי, דאם לא כן מל מיבעי ליה שפירושו שמל עצמו וישמעאל, דנימול משמע על ידי אחר כמו נמולו אתו, ואברהם מסתמא לא נמול על ידי אחר (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:8)

**שיכפול לו הקדוש ברוך הוא שכרו.** חסר כאן דברי ר' לוי, משום דהתם בבראשית רבה פרשה מ"ז סימן י"א סתר ר' אבהו בר כהנא לדברי ר' לוי שאמר לו שקרנא כזבנא את, לכן לא הביא כאן דבריו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:1:9)

**המול ימול.** משמע מי שנימול כבר הוא ימול אחרים, ואיתא בתחלת ספר יצירה שכביכול גבי דידיה נמי הוי ברית קודש כדאיתא בזהר חדש פרשת בראשית, וזהו מה דאיתא בבראשית רבה פרשה מ"ט (סימן ב) אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם דיו לעבד שיהא כרבו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:6:2:1)

**ראש לכל הצדיקים.** כמו מור שהוא ראש לכל סממני הקטורת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:1)

**ולא חגרין.** שנאמר (שמות י"ט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:2)

**ולא סומין.** שנאמר (שם כ, טו) וכל העם רואים את הקולות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:3)

**ולא אלמין.** שנאמר (שם יט, ח) ויענו כל העם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:4)

**ולא חרשין.** שנאמר (שם כ"ד ז) נעשה ונשמע:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:5)

**שממין.** כמו שעממין, משוגעים שדעתם שומם ומבולבל, ועיין בבמדבר רבה ריש פ"ז, ופרשה י"ג סימן י' (ח):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:6)

**חלוקי לב.** שיהיו מסופקים בקבלת התורה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:7)

**כיון שחטאו בעגל.** וכדאיתא בהדיא בבמדבר רבה שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:8)

**א"ר חלבו כתיב ויהי כו'.** הוא פירוש על פסוק כולך יפה רעיתי, וכן הוא בבמדבר רבה בהדיא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:9)

**ויהי המקריב ביום הראשון וגו'.** וסיפיה דקרא וקרבנו וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:10)

**כאילו הקריבו כולם ביום ראשון וביום אחרון.** פירוש לפיכך כתיב בכלם קרבנו ואפילו ביום האחרון כאילו הוא הקריב ראשונה וכולם אחריו, וביום ראשון כתיב וקרבנו כאילו כבר הקריבו כלם באותו היום:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:11)

**ביום המשח.** משמע שביום המשחו הקריבו כלם והלא לא הקריבו באותו יום רק נחשון מזרק אחד וכו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:12)

**וביום האחרון.** מפיק ליה מדכתיב בסוף הפרשה זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו, משמע שאחר יום המשחה הקריבו כלם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:13)

**כתיב כו' אלה.** הוא פירוש אחר על הפסוק כולך יפה רעיתי, וכן הוא בהדיא בבמדבר רבה פי"ג, וכך צריך לומר אמר רבי ברכיה מדבר בשבטים. וא"ת הא כיצד היו כולם יפים שהרי יעקב אביהם כשבירך לשבטים מקנתר לראובן ושמעון ולוי והיאך אתה אומר כולך יפה, אמר רבי אלעזר אף על פי שבירך את השבטים האחרונים וקנטר לראשונים אלא חזר וברכן שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו'. מהו וזאת אשר דבר להם אביהם וגו' אמר רבי אלעזר עשה אותם יונקים זה מזה. מהו ויברך אותם איש כברכתו וגו' משברכן חזר וברכן, אלא מלמד כשבירך יעקב אבינו את בניו משלן כחיות משל ליהודה כו' (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:14)

**כלן נחשים כלם אילות כולן אריות תדע.** כן צריך לומר (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:15)

**דן גור אריה הא למדת שחזר וכלל ראובן שמעון לוי בברכת אחיהם לקיים מה שנאמר כלך יפה רעיתי.** כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בבמדבר רבה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:16)

**ר' חנינא ור' לוי.** צריך להיות ר' חנין ור' לוי, ולקמן צריך לומר אלא מן מה דאמר רבי יודן בשם ר' יהודה בר' סימון בשם ר' חנין אוזן כו' הוי ר' חנין הוא דאמר כו', וכן הוא בבמדבר רבה פרשה י"ג סימן י':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:17)

**מפני שיחסן אצל משה ואהרן.** פירוש הואיל והם תמיד נמנו ראובן שמעון קודם שבט לוי שיצאו ממנו משה ואהרן (ידי משה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:18)

**כיצד מת ראובן נתנה כו'.** לפי מאי דאיתא במדרש ספר הישר סדר שמות שראובן חי מאה עשרים וחמש שנים ושמעון חי מאה ועשרים א"כ אי אפשר זאת, וכן ממ שכתוב מת לוי בקשו לתת שררה ליהודה גם כן תמוה שהרי לוי האריך ימים יותר מכל השבטים כדאיתא בסדר עולם רבה פ"ג ובספר הישר שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:19)

**נקראו לו לעתניאל.** כדאיתא בפרק שני דתמורה (טז, א), והוא היה ראשון למלחמה אחר מות יהושע ככתוב בראש ספר שופטים (מתנות כהונה) דאיתא שם תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:20)

**זה בועז.** נראה הכוונה שר' ברכיה ור' לוי אמרי עד שיגיע זמנה ואימתי הגיע זמנה כשנולד בועז שממנו יצא שלשלת המלכות, וגם הוא הוה שופט שאבצן זה בועז, ור' סימון סבירא ליה זה עתניאל כדכתיב יהודה יעלה והוא עתניאל כנזכר לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:21)

**כתיב בן אדם כו'.** זהו פירוש אחר על פסוק כולך יפה רעיתי, וברבה ובילקוט איתא בהדיא דבר אחר כולך יפה רעיתי כתיב כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:22)

**אנא חמיתא אולון כרוסין שנאמר ראיתי.** כן צריך לומר. ופירש הערוך אולון בלשון יון כולן, כרוסין בלשון יון זהב טהור (אות אמת). ועיין בויקרא רבה פרשה ל"ב (סימן ח), ובקהלת רבה (ד) פסוק (א) והנה דמעת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:23)

**ראיתי והנה מנורת כו'.** אל תתמה מה שפירש זה על העתיד עם היות מפורש שם זה דבר ה' אל זרובבל, שנראה שבבנין בית שני שעל יד זרובבל מיירי קרא, שיש לומר כי זרובבל נאמר על מלך המשיח העומד מזרעו, וכן בתנחומא (תולדות סימן יד) פירשו הכתובים על מלך המשיח (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:24)

**תרין אמוראי כו'.** משום דמינייהו סייעתא למה שאמר שלעתיד לא יהיה בישראל שום סיג ופיסול, דכיון דפירוש גולה על ראשה לתרווייהו שהקדוש ברוך הוא בראשם, משמע דלית בהו פיסול דאין השכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות כדאיתא בפרק עשרה יוחסין, להכי מייתי לה הכא לפלוגתא דאמוראי (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:25
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:25)

**חד אמר גולה.** אף על גב דודאי פירוש גולה כמו מימין הגולה דכתיב התם, קאמר שרמז הגולה להקדוש ברוך הוא שהוא הוגלה עמהם, או הגואל כדלקמן (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:26
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:26)

**מאן דאמר גולה שגלו לבבל כו'.** כלומר שפירוש גולה השכינה שהיתה בגלות עמהם, ופירושו דקרא שהשכינה שהיתה בגלות באה בראשם כי כשהם נגאלין גם השכינה נגאלת עמהם בגאולתם על דרך (שמואל ב ז, כג) אשר פדית ממצרים גוי ואלהיו, ואף על גב דהכא בגאולה העתידה קמיירי כדלעיל קאמר גולה שגלו לבבל והוא הדין לאדום (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:27
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:7:1:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:7:1:27)

**ומאן דאמר גואלה כו'.** וא"ת מאי בינייהו, וי"ל דלמר סבת הגאולה מפני השכינה שהיא בגלות, ולמר חסד הוא שעושה הקדוש ברוך הוא לגאול את ישראל, והיינו דמייתי מגואלנו י"י צבאות שמו, דמשמע שסבת הגאולה להטיב לישראל, מדכתיב התם קדוש ישראל דמשמע שהגאולה להיותו קדוש ישראל, ואף על גב דהאי קרא בגאולת בבל מיירי שמעינן מינה לגאולה העתידה (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:1)

**אמר הקדוש ברוך הוא אתי מלבנים כלה.** כן צריך לומר. ורצה לומר שהמדרש מפרש אתי מלבנון כלה מלבנים לקחתיך ועשיתיך כלה, והיינו מה שנתן להם התורה שאז נתיחדו להקדוש ברוך הוא ככלה לבעלה, והכי פירושו שעם היותם בלתי מוכנים להדבק בנבואה להיותם מורגלים בטיט ולבנים ולא ידעו חכמה ומוסר ה', מרוב אהבתו אותם קרבן אליו ולא חייש להעדר הכנת המקבל, אף על פי שעברו שני חדשים מגאולתם עד מתן תורה, אין בזמן המעט הזה סיפוק לקנות המעלות הצריכות להכנתם, וזה שאמר תמן תנינן (כתובות פ"ה מ"ב) נותנין לבתולה שנים עשר חדש זמן לכונסה לחופה, מיום שתבעה הבעל לאחר שקידשה להזהירה על עסקי חופה להכין ולפרנס לה תכשיטיה, וא"כ מכל שכן שהיו צריכין שנים עשר חדש להכין עצמן לדבוק האלהים, **ואני לא עשיתי כן, אלא עד שאתם עוסקין בטיט ולבנים קפצתי וגאלתי אתכם** רצה לומר אף על פי שגאלתי אתכם מתוך טיט ולבנים, מיד הכנסתי אתכם לחופה במתן תורה (ועיין ביפה תואר בשמות רבה פרשה כ"ג [סימן ה]):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:2)

**שנים עשר חדש.** דכתיב (בראשית כד, נה) תשב הנערה אתנו ימים, ומאי ימים שנה דכתיב (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:3)

**זה שמן אפוקסנין.** עיין במדבר רבה פ"י (סימן ג):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:4)

**זאת עד שלא נגאלו.** פירוש זה שאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר היה קודם שנגאלו שהיו משתעבדים בהם בחומר ובלבנים היה תחת רגליו כמעשה לבנה זכר לצרתם על שם עמו אנכי בצרה, אבל משנגאלו שוב לא היתה שם לבנה, אלא הושלכה למקום שדרכה לינתן, ובמקומה שתחת רגליו היה כעצם השמים לטוהר. ואף על פי שייראו את אלהי ישראל משנגאלו הוה, י"ל דהכי קאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו שמתחתיו היה לבנת הספיר, עכשיו ראו כעצם השמים לטוהר, לא שעכשיו ראו לבנת הספיר (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:5)

**היא וכל ארגלייה שלה.** שהכ"ף לרבות כל כלי מעשה הלבנים דהיינו הסל שבו מביאים החומר, והמגרפה שבה גורפין הטיט, שהכל היה לפני ה'. וארגלייא פירש הערוך מנהגיה ומלאכת המרגילים אותה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:6)

**היתה רשומה ברקיע.** ומכל מקום לא היתה נראית לגמרי לכל באשר הוא רק רושם כל דהוא, ואלו שראו את אלהי ישראל הוא שראו כולה, דאם לא כן מאי רבותא דהני שראו אותה (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:7)

**כד אינון נקיים מן העננין.** פירוש שנראות השמים כמו שהן בטהרתן כשהן נקיים מהעננין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:8)

**אמר להם הקדוש ברוך הוא כו' הדא הוא דכתיב אתי מלבנון כלה.** המדרש הזה יש לפרש בשני פנים, א' שהוא פירוש אחר על אתי מלבנון כלה, והכי מפרש אתי מלבנון מבית המקדש שנקרא לבנון גיליתם אַתֶּם כלה, והיינו לגלות בבל, והוא הדין גליות זה, אתי מלבנון תבואי אני ואתם נבוא ונחזור ללבנון, ועל זה מקשה ר' לוי דהוה ליה לכתוב **אתי ללבנון** תבואי (ומלת כלה הנכתב בדברי ר' לוי מיותר) **ואת אמרת מלבנון, אלא מתחלה כו'** ורצה לומר שעיקר השכינה בבית המקדש כמאמר חז"ל (שמות רבה ב, ב) מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי, ולעתיד יתעורר ה' מבית המקדש כדכתיב כי נעור ממעון קדשו, ואח"כ יעשה נקמה בגוג ובאגפיו ויבוא עם ישראל לבית המקדש, וזהו שאמר אתי מלבנון תבואי פירוש אתי תבואי בחזרה כשיתעורר מלבנון ואעשה נקמה בגוג. או פירושו שגם המדרש הזה סבירא ליה הפירוש הראשון שאתי מלבנון כלה פירושו אתי מלבנים כלה, רק שבא לפרש סוף הפסוק אתי מלבנון תבואי, ואמר שהכוונה של סוף פסוק ש**אמר להם הקדוש ברוך הוא כשגליתם כו' הדא הוא דכתיב אתי מלבנון כלה** ורצה לומר וגו' אתי מלבנון תבואי, ועל זה מקשה ר' לוי דהיה לו לכתוב אתי ללבנון תבואי כו' הכל כנזכר לעיל. או אפשר לומר לפי אופן השני שהתנא קמא מפרש אתי מלבנון תבואי אתי מלבנון גליתם ואתי תבאי מגלות ללבנון, ור' לוי מקשה דמה צריך להם להזכיר שגלה עמהם מלבנון רק הוי ליה להזכיר שיבא עמהם ללבנון, לכן מפרש ר' לוי שמתחלה הוא נעור כו' כנזכר לעיל. ועיין בשמות רבה פרשה כ"ג (סימן ה) ובמכילתא סדר בא סוף פרשה י"ד, ובזוהר סדר שמות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:9)

**מה טעם עתה אקום יאמר ה'.** הכי גרסינן בספר ישן עתה אקום יאמר ה' עתה ארומם עתה אנשא, ודרש עתה מלשון עת, וכתיב שלש פעמים עתה הרי שלש שעות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:1:10)

**רבי שמעון בר ינאי עתה אקום.** רצה לומר משוד עניים ומאנקת אביונים עתה אקום, רצה לומר כשיהיו עניים נשדדים ואביונים נאנקים דהיינו בעת קץ שאין בן דוד בא עד שאפס עצור ועזוב כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין צז, א) ואז יקום ה', כי בתגבורת ישראל אחר היותם בתכלית השפלות יהיה כחו יתברך נודע באמת, וזהו שאמר **כל זמן שמוכפשת בעפר** והוא רמז על שפלותם על דרך (תהלים מד, כו) כי שחה לעפר נפשינו, **כביכול והוא כן,** רצה לומר כמו כן השכינה כביכול, אבל כשיגיע היום שנאמר התנערי מעפר כמו שאמר ישעיה **התנערי מעפר קומי שבי ירושלים,** והוא רמז להגלות כבודם, אז יתנער גם כן ה' ויראה כבודו לעין כל, וזהו **הס כל בשר מפני ה', למה כי נעור ממעון קדשו** רצה לומר שיתנער מהעפר. וכדי שלא יובן שיש אצלו שינוי כדרך המתנער מהעפר שמתחלה היה מלוכלך, והוא שקר דאין זה רק בבחינת העולם שאין מכירים אותו, לזה **אמר רב אחא כהדא תרנגולתא דמנערה גפא מגווא קטמא,** רצה לומר שהתנערותו הוא כהתעוררת התרנגולת שמנערת כנפיה מן העפר, שאינו דבוק העפר בה אלא מקרה הוא בה ובניעור בעלמא מטהרת מעפרה. (עיין בראשית רבה ריש פרשה ע"ה וביפה תואר שם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:1)

**טיורוס מונות.** פירוש הרי אמנה (אות אמת). ובש"ר פרשה כ"ג (סימן ה) איתא אמר רבי יוסטא הר הוא ושמו אמנה, וכתב היפה תואר בפרש"י בשיר השירים הר הוא בגבול צפונה של ארץ ישראל ושמו אמנה, ובלשון משנה טורי אמנון. ועיין בירושלמי פרק בתרא דמסכת חלה (ה"ד), ובפרק קמא דגיטין (ח, א) פרש"י בשם תרגום ירושלמי שהוא הר ההר. וכתב בספר קצוי ארץ ולא זה הר ההר שמת בו אהרן הכהן שזה היה במקצוע דרומית מזרחית על גבול אדום כמו שכתוב בסדר חקת (במדבר כ, כג) ויאמר ה' אל משה בהר ההר על גבול ארץ אדום יאסף אהרן אל עמיו, ולא כמו שתרגם יונתן בפרשת חקת ובפרשת מסעי על שניהם טוורס אומנם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:2)

**סרדיוטות.** פירוש אומות העולם יביאו את ישראל במרכבות כבודות כעין סרדיוטות שהם שרים חשובים עושי משפט, ובאות אמת כתב שצריך להיות דורניות במקום סרדיוטות, וכן הוא בשוחר טוב מזמור פ"ז:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:3)

**קרבן.** תקרובת מנחה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:4)

**ראויה היא כו'.** כלומר ראוי ונכון המנחה והתקרובת למלך המשיח, אבל אני ומצדי אינה ראויה מאחר שכבר עשיתי לאלישע בימי חזאל וראוי שבפעם הזאת יהיה התשורה בדרך יותר יקר, וזה כשיבאו את ישראל עצמן מנחה למלך המשיח (מתנות כהונה) ועיין בענף:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:5)

**ואת אמרת כו'.** כלומר ולכן אתה אומר ויקח מנחה וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:6)

**אלא הן עצמן כו'.** פירוש את ישראל בעצמן יביאום אומות העולם למלך המשיח (מתנות כהונה). והאות אמת כתב שהני תיבות ואת אמרת ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק אלא הן עצמן עתידין להביא דורונות למלך המשיח אינו בנוסחאות אחרות, אלא הכי גרסינן התם והן עצמן עתידים להביא ישראל דורונות, עד כאן לשונו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:7)

**כאילין סביא דלית אינון יכולין מטענין בכלקדיקה.** כן צריך לומר, שכתב המוסף הערוך שהוא כמו עגלה לשאת אנשים חשובים בכתף, וגירסת מלה זו על אופנים שונים, לפעמים כתיב גלנטיקא, ולפעמים שלקדיקא, עד כאן. הרי אתה רואה שצריך לומר בכלקדיקה תיבה אחת (ותמוה על המוסף הערוך שהעתיק מדרש זה בערך בורתידא בשתי תיבות בשל קדיקא ושכח מה שכתב בערך גלוגדקא). ופירוש בורתידא מין כסא מיוחד להוליך בה אדם ממקום למקום. ואמר כמו הזקנים הללו שאינם יכולים לסבול שיהיו נטענים אפילו בשלקדיקא שהיא עגלה קלה לשאת אנשים חשובים בכתף, ונושאים אותם בבורתידא והוא כמין כסא ונוחה יותר ממנו, והמה הכרכרות. ועיין לקמן (ה) בפסוק (ה) קמתי ובספרי ריש פרשת עקב ובמדרש קהלת (ט) בפסוק (יא) שבתי וראה תחת השמש. וזה לשון השוחר טוב מזמור פ"ז אמר רבי ברכיה הזקנים שבהם אינן יכולין להטען מה הם עושין טוענין אותם בידיהם, ועיין בילקוט תהלים פ"ז:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:8)

**אמר רבי אחא משפחות עמים הבו לי"י אין כתיב כאן אלא הבו לי"י משפחות עמים הבו לי"י כבוד ועוז.** כן צריך לומר. ורצה לומר דאילו כתיב משפחות עמים הבו לי"י היה פירושו מיוחסי עמים הבו לי"י (כמו שפירש התרגום) ומה תתנו לו, הבו לי"י כבוד ועוז, אבל השתא דכתיב הבו לי"י משפחות עמים פירושו הבו לי"י משפחות המיוחסים שבשבטי ישראל שכל אחד ואחד נקרא עם בפני עצמו כמו שפרש"י בפרשת ויחי (מח, ד). ואמר עוד כשתתנו אותם לי"י, תתנו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון, והיינו בצבים ובפרדים ובכרכרות, וזהו שסיים הבו לי"י כבוד ועוז. וזה לשון הילקוט תהלים מזמור פ"ז, כשבאין האומות אצל מלך המשיח הוא אומר להם יש ביניכם ישראל הביאו לי שנאמר הבו לי"י משפחות עמים הביאו לי"י משפחות של ישראל, ואין הבו אלא כבוד שנאמר הבו לי"י כבוד שמו אותן שכבדו כבודו בעולם, עד כאן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:9)

**בזכות שאמרו שירה.** לשון תשורי קדריש שהוא לשון שירה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:10)

**בזכות אמנה כו'.** מפרש תשורי תהיו מובאים תשורה ומתנה מסבת ראש האמונה שהוא אברהם שהיה הראשון באמונה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:11)

**את היד הגדולה וכו'.** ויאמינו בה' וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:12)

**דאדין אדדם.** פירוש עדיין הוא מוליך ומדדה אותם מתוך הים ועיניהם רואות ולא יאמינו בתמיה. ובנוסח אחר איתא רואים ואינן מאמינים (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:2:13)

**במצרים כו'.** ובאותו זמן לא ראו עדיין שום נס ופלא, ועיין בשמות רבה פרשה כ"ג:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:1)

**דבר אחר תשורי כו'.** וזה לשון שמות רבה פרשה כ"ג דבר אחר תשורי מראש אמנה עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבא שנאמר שירו לי"י שיר חדש וגו' ובאיזה זכות אומרים שירה בזכות אברהם שהאמין בהקדוש ברוך הוא שנאמר והאמין בה' כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:2)

**מראש שניר זה יצחק.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:3)

**שונה את הניר.** ובאלשיך העתיק שונא את הניר, שאותו הר שניר אינו מקבל חרישה וזריעה, ובילקוט גרס מה ניר זה אינו מקבל זריעה אלא פעם אחת כך יצחק כו', וכן יש לפרש כאן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:4)

**מה חרמון זה כל טובו בזוטו.** פי' בתחתיתו, שהר חרמון הוא הר הטל כמו שכתוב (תהילים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:5)

**מה הארי הזה שחץ.** פירוש שהארי הוא גבור באמת וגאה וגדול בדעתו, כדאיתא בויקרא רבה פ"ך ריש סימן ז' נדב ואביהו שחצים היו עיין שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:6)

**ומה הנמר הזה הוא חצוף.** שהנמר הוא עז ואינו כל כך גבור כאריה כמו שכתב הגר"א בביאורו על שיר השירים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:7)

**ולא נשאר איש בעי וגו'.** ובבית אל אשר לא רדפו אחר ישראל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:8)

**את חמי.** אתה רואה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:9)

**אלא גאה לבו מלומר שירה.** הכוונה שענין השירה הוא אם יצא מפחד וצער גדול שלא חשב שיעשה ה' לו כל כך חסד שיצילנו, אבל חזקיהו ברוב צדקתו לא נצטער כל כך שהיה בטוח שה' יצילנו ויוציאנו מהצרה, לכן כשניצל לא נתעורר לבו לשמוח כיון שלא פחד ברוב בטחונו על רוב צדקו ותורתו, וזה שאמר בעל המאמר אלא גאה לבו מלומר שירה, רצה לומר שהחזיק עצמו לצדיק גדול ובטח על צדקתו ותורתו שבודאי יצילנו ה', ולכן לא נתעורר לבו אחר ההצלה לומר שירה וכנזכר לעיל. אבל באמת לא יפה עשה בזה שבטח על רוב צדקתו כמו שכתוב (מיכה ז, ה) אל תבטחו באלוף, ואין הבטחה לצדיקים בעולם הזה, וכן אמרו חז"ל (אבות פרק ב, משנה ח) אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, ועיין עוד בסוף הסימן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:10)

**באמצע הרקיע.** במלחמת עמלק, ושמש בגבעון דום (יהושע י, יב):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:11)

**כפתן.** קשרם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:12)

**יגיע מצרים זה פרעה.** ובסדר עולם פרק כ"ג איתא זה חיל פרעה מלך מצרים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:13)

**עליך יעברו זה חזקיהו וסיעתו .** ובסדר עולם שם איתא זו ירושלים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:14)

**אחריך ילכו בזיקים יעברו בקרקמוניקא.** ובסדר עולם שם איתא אחריך ילכו זה חזקיהו, בזיקים יעברו זו בכידה ומנקיא, ועיין שם מה שבתבתי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:15)

**בקרקמוניקיא.** הערוך גרס בכרומנקיא, וכתב הנחשת בלשון יון כרקומא, והמוסף כתב פירוש בלשון יוני כבלי וזיקי ידים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:16)

**אך בך אל.** שאין אלוה אלא ה' לבדו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:17)

**איכן.** כלומר היכן אתה מסתתר מלהושיענו הלא בכל עת צרה וצוקה אתה נמצא לנו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:18)

**דינימוס.** פירוש בלשון יון כח ויכולת (ערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:19)

**הוא נעשה מלך המשיח כו'.** ע' פ' חלק דף צ"ד, א' וברות רבה פ"ז סימן ב' מה שכתבתי שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:8:3:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:8:3:20)

**והוא לא עשה כן אלא אמר.** אינו בנוסחאות אחרות, אלא הכי גרסינן לה גוג ומגוג הדא הוא דכתיב עתה ידעתי כו' (אות אמת), ולפי זה מה שסיים המדרש מה כתיב בתריה ה' הושיעה וגו', רצה לומר שלפי שלא בא הגאולה אז התפלל ה' הושיעה לעתיד לבא. וגירסתינו יש ליישב כך שכבר כתבתי שענין השירה אם יצא מפחד גדול, אבל חזקיהו ברוב צדקו לא פחד כלל, ועל כן אמר הושיע ה' משיחו בלשון עבר אף שהיה קודם הישועה, והא ראיה שהיתה קודם הישועה מדכתיב בתריה ה' הושיעה בלשון תפלה על העתיד, רק ברוב בטחונו נדמה לו כעבר וכאילו נעשה כבר הישועה, אבל מכל מקום לא יפה עשה בזה משום אל תבטחו באלוף כו' כמו שכתבתי לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:9:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:9:1:1)

**אמר הקדוש ברוך הוא לב אחד היה לכם במצרים כו'.** הנה כל המאמר שבסימן זה מוקשה ומשובש, ולבי אומר לי שזה המאמר מכוון להמאמר שבפרשה א' סימן ל"ה פסוק שחורה אני ונאוה, דאיתא התם שחורה אני במצרים וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי, ונאוה אני במצרים בדם פסח ובדם מילה דכתיב (יחזקאל ט״ז:ו׳) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי זה דם הפסח כו'. דבר אחר שחורה אני בים שנאמר וימרו על ים בים סוף ונאוה אני בים שנאמר זה אלי ואנוהו, שחורה אני בחורב שנאמר יעשו עגל בחורב ונאוה אני בחורב שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, שחורה אני במדבר שנאמר כמה ימרוהו במדבר ונאוה אני במדבר בהקמת המשכן שנאמר וביום הקים את המשכן, שחורה אני במרגלים שנאמר ויוציאו דבת הארץ ונאוה אני ביהושע וכלב שנאמר בלתי כלב בן יפונה הקניזי וגו', שחורה אני בשיטים שנאמר וישב ישראל בשיטים וגו' ונאוה אני בשיטים שנאמר ויעמוד פנחס ויתפלל, עד כאן. ועתה אסדר לך הגירסא דמאמר דכאן, אמר הקדוש ברוך הוא לב אחד היה לכם במצרים ונתתם לי שני לבבות, לבבתני באחת מעיניך בדם פסח ובדם מילה שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי זה דם פסח, ואמר לך בדמיך חיי זה דם מילה, באחד ענק מצוארוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך. דבר אחר לבבתני אחותי כלה אמר הקדוש ברוך הוא לב אחד היה לכם בים ונתתם לי שני לבבות, לבבתני באחד מעיניך שעמדתם על הים והייתם מראין באצבע זה אלי ואנוהו, באחד ענק מצוארוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך. דבר אחר לבבתני אחותי כלה לב אחד היה לכם בסיני ונתתם לי שני לבבות, לבבתני באחת מעיניך שעמדתם לפני על הר סיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, באחד ענק מצוארוניך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך. דבר אחר לבבתני אחותי כלה אמר הקדוש ברוך הוא לב אחד היה לכם במדבר ונתתם לי שני לבבות, לבבתני באחת מעיניך בהקמת המשכן שנאמר וביום הקים את המשכן, באחד ענק מצוארוניך זה משה המעולה שבשבטים, אית דאמרי נשי דור המדבר כשרות היו, כיון שהגיעו לאותו מעשה (של עגל) עמדו ונמלכו עצמן ולא נתנו כלום מנזמיהן למעשה העגל, וכיון ששמעו שהן אסורות להן (מפני שבעליהן היו עובדי העגל) מיד נעלו דלתותיהן (מלהבעל להם). (והנה המתנות כהונה כתב דלפי האית דאמרי אחד ענק מדבר בנשי המדבר, ולולי דמסתפינא הייתי אומר שמאמר אית דאמרי כו' עד נעלו דלתותיהן שייך לעיל אחר תיבות כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, משום שמה שאמר שם שחורה אני בחורב שנאמר יעשו עגל בחורב ונאוה אני בחורב שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, קשה הא דבור נעשה ונשמע היה קודם שעשו העגל א"כ היה הנאוה קודם השחרות ועיין שם מה שכתבתי לתרץ, לכן האית דאמרי סבירא להו ונאוה אני בנשי דור המדבר שלא נתנו נזמיהן לעגל וגם לא עבדו לעגל, וזהו שאמר כאן לב אחד היה בסיני (שהוא הר חורב כדאיתא בבמדבר רבה) שעשיתם את העגל ונתתם לי שני לבבות, באחד מעיניך שעמדתם לפני הר סיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, וקשה על זה הא מאמר נעשה ונשמע היה קודם מעשה העגל ואיך שייך לומר שתקנו בזה מעשה העגל המאוחר, לכן אמרו האית דאמרי שהנשים תיקנו עון האנשים (ועליהם נאמר לבבתני באחד מעיניך). דבר אחר לבבתני אחותי כלה אמר הקדוש ברוך הוא לב אחד היה לכם במרגלים ונתתם לי שני לבבות, לבבתני באחת מעיניך זה יהושע וכלב, באחד ענק מצוארוניך זה משה כו' כן צריך לומר. וכוונת המאמר שהוקשה לו אומר לבבתני בשני ביתי"ן, על כן פירש ואמר לב אחד היה לכם כו', והכוונה שכל אדם יש לו שני לבבות יצר טוב ויצר הרע וכמו שדרשו חז"ל (ברכות נד, א) בכל לבבך בשני יצרך, והם כשחטאו בכל המקומות שחושב המדרש כאן הלכו אחר יצר הרע, ואח"כ שחזרו בתשובה ותיקנו החטא נתנו שני הלבבות להקדוש ברוך הוא כמו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ודרשו חז"ל בשני יצריך, וזה שאמר לב אחד היה לכם במצרים לכם דייקא שהלכתם אחר תאותכם הרע אחר מצות היצר הרע כמה שנאמר וימרו בי וגו', ונתתם לי אחר זה שני לבבות יצר הטוב ויצר הרע, וקאמר לבבתני נתת לי שתי הלבבות באחת מעיניך בדם פסח ובדם מילה שנאמר ואראך מתבוססת כו', באחד ענק מצוארוניך באחד המיוחד מרבידי ענקי קישוטיך זה משה המיוחד והגבור שבשבטיך, וכן יפורש כל דבר אחר ודבר אחר דלקמן על פי המאמר דפרשה א' הנזכר לעיל, והוא תודה לאל ברור ואמת. ובכל הפירושים שעל לבבתני וגו' מבאר הזכות שעל ידו נתנו שני הלבבות להקדוש ברוך הוא, בתיבות לבבתני באחת מעיניך, ולכל הפירושים קאי באחד ענק מצוארניך על משה רבינו עליו השלום:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:10:1:1)

**נקראו ישראל כלה.** והא דקאמר לעיל שקרא לישראל בת ואחות ואם מחמת חבה ולא קחשיב כלה, דלא מיירי שם אלא בתוארי הקרבה (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:10:1:2)

**עשרה לבושין.** עיין כל זה באלה הדברים רבה סוף פרשה ואתחנן שמונה אותם בדרך אחרת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:10:1:3)

**מצמצמים.** מחוברים ומקושטים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:10:1:4)

**חלק.** פשוט בלי טעם וריח:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:10:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:10:1:5)

**את דורש.** רצה לומר כל מה שאת דורשו אתה מוצא בו כו', וכן הוא בילקוט בהדיא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:1)

**כבית אל ויריחו. יריחו שאררה יהושע.** כן צריך לומר, וכן הוא ברות רבה (פתיחתא ב). ופירוש שאררה יהושע כדכתיב (יהושע ו, כו) וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:2)

**בית אל ששם היו שני עגלי זהב כו'.** לאו דוקא שני העגלים שהרי כתיב (מלכים א' י"ב, כט) וישם את האחד בבית אל וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:3)

**כתוב אחד אומר ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל. וכתוב אחד אומר** (מלכים ב' ב, ה) **ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע. נביאים אין נביאים פחות משנים, ולמה לא נתפרסמה נבואתן, שלא היה בהם צורך לדורות.** כן צריך לומר, וכן הוא ברות רבה. ופירושו שלא היה בהם צורך לדורות ללמוד ממנה תשובה או הוראה, אבל הנביאים שנזכרו דבריהם בתנ"ך היה בהם צורך לדורות ללמוד ממנה תשובה או הוראה (רש"י פרק קמא דמגילה יד, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:4)

**ששעתה.** כלומר שהיה בה צורך לשעתה וגם לעתיד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:5)

**הקדוש ברוך הוא מביאן כו'.** עיין בקהלת רבה (א) פסוק (יא) אין זכרון:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:6)

**נפת תטופנה שפתותיך כלה.** דרש תטופנה לשון נבואה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:7)

**בעשרים וארבעה תכשיטין.** הכתובים בספר ישעיה (ג, יח-כד) העכסים והשביסים והשהרונים עד חגורה ומעשה מקשה כו', וע' בשמות רבה פרשה מ"א (סימן ה) ובתנחומא סדר כי תשא (סימן טז):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:8)

**וזו עדותי.** היינו הבתולים הנמצאים עכשיו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:9)

**כסולת זו שצפה על גבי נפה.** מפרש נפת לשון נפה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:10)

**שצפה על גבי נפה.** ופרש"י מרוב שמנה מדבקת בדופני נפה ודמי לעיסה שנילושה בדבש וחמאה, ועיין במדבר רבה פי"ג (סימן טז [טו]), ובירושלמי (פ"ט הי"ג) ובבלי (מח, ב) פרק בתרא דסוטה, ובתנחומא ריש סדר עקב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:11)

**שבא מצוף.** דרש נפת מלשון נופת צופים, ופירש שבא מצוף מן ההרים הגבוהים שמשם צופים למרחוק. ועיין בבבלי ובירושלמי פרק הנזכר לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:12)

**כדבש וחלב כו'.** הרבנים יסדו דבריהם על סוף הקרא דבש וחלב תחת לשונך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:13)

**כדבש וחלב.** הדבש מחמם והחלב מקרר לפיכך שניהם כאחד טובים שמה שחסר זה מלא זה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:14)

**רבי יוחנן אמר כו'.** הוא יסד דבריו על דברי הפסוק הראשון נפת תטופנה שפתותיך כלה שענינו על חוט של חסד משוך וחן הוצק בשפתות הכלה, ונראה דרבי יוחנן אית ליה הא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בפ"ב דכתובות (יז, א) מותר להסתכל בפני הכלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה, ולית הילכתא כוותיה (ספר נפוצות יהודה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:1:15)

**ככלה זו שעריבה כו'.** הוא יסד דבריו על סוף פסוק הנזכר לעיל דבש וחלב תחת לשונך המוסב על הכלה הנזכרת, ועניינו בלי ספק ערבות מושג לחתן לבדו כי תחת לשונה אין לזולתו עסק כלל אלא החתן בעצמו משתעשע עמה בנשיקת פה (ספר הנזכר לעיל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:1)

**הלכות קהות.** מלשון אם קהה הברזל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:2)

**המאוששות.** הבריאות והחזקות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:3)

**כתיב ויגש וישק לו וירח כו'.** הנה ר' יוחנן החל לתפוס בכתוב מאומרו ויגש וישק לו, ולא תפס מאומר וירח, היא כי קשה לו כי הנה בהגיש יעקב אליו ומשש ידיו היה ראוי יריח בגדיו שעל גופו (שהיו בגדי עשו החמודות) יותר מכאשר נשק לו, שלא על פניו היו, ואדרבה שם היתה חוטמו יותר קרובה אל שטף העזים שבחלקת צואריו מאל בגדיו שמשכמו ולמטה, על כן אמר שנכנס עמו גן עדן, ואשמועינן הכתוב רבותא דאפילו אז כשנשק לו והיה חוטמו יותר קרובה אל שטף העזים שבחלקת צואריו, מכל מקום וירח ריח בגדיו (אלשיך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:4)

**משטף של עזים.** כשהיא לחה עדיין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:5)

**והוא אומר וירח את ריח בגדיו.** שאף על פי שהיו בגדי חמודות מקוטרים מור ולבונה, אי אפשר שבעבור זה לא ירגיש ריח שטף העזים, וכל שכן אחר שנשק לו כי יריח יותר בשטף העזים שהלביש על חלקת צואריו, אלא שנכנס ריח גן עדן עמו וריח ההוא לחזקו לא יורגש ריח רע אצלו, ועוד שהריח טוב יודבק בשטף העזים כמו שנדבק בההוא גלימא דמייתי הש"ס פרק המקבל [בבא מציעא קיד, ב] (יפה תואר). ובזוהר מפרש הטעם מה שנכנס אז ריח גן עדן בבגדיו לפי שהבגדים אלו היו בגדי חמודות של אדם הראשון אשר באו מגן עדן ומקודם בהיותם ביד זדים ביד נמרוד ועשו לא נתנו ריחם, אבל בהגיעם לאדוניהם הוא יעקב דהוי מעין שופרא דאדם הראשון ותיקונו, שוב נתנו ריח כבראשונה (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:6)

**ראה ריח בני כריח שדה.** שפירושו כריח השדה של תפוחים אשר ברכו ה', דהיינו גן עדן שנתן ה' ברכה וריח טוב בו, דאי אשר ברכו קאי נמי איעקב כפשוטו, הוה ליה לאקדומי אשר ברכו ה' אל כריח שדה (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:7)

**נכנסה עמו גיהנם.** כדיליף לקמן ממי איפוא הוא הצד, וסמיך ליה הכא אבא זדון ויבא קלון דדריש קלון לשון שריפה כמו (ירמיה כט, כב) אשר קלם מלך בבל, אי נמי קלון כמשמעו שבגיהנם נתגלה קלון הרשעים (נזר הקודש). ומייתי לה הכא לומר אל תתמה לומר גן עדן מאן דכר שמיה הכא, דהא אשכחינן נמי גיהנם בעשו (יפה תואר). והענין שבזה היה סימן ומופת ליצחק כי יעקב לבדו היורש גן עדן, לכן יעקב ראוי יותר לברכה מעשו (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:8)

**מי איפה.** ולא אמר מי הצד ציד כו' אך יורה כי ראה גיהנם, ועל כן חרד ואמר מי נאפה שם (אלשיך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:9)

**כלי קוריוס.** פירוש אומנות שעושין מן קנים דקים חלקים שבו אורגין האורגים בידים וברגלים (ערוך). וכאן רצה לומר וכי כלי האריגה נטלו עמם כשיצאו ממצרים למדבר, ובמדרש קהלת (ב) פסוק (טז) ושנאתי אני את החיים משמע שהם בגדים חשובים (מתנות כהונה) ועיין דברים רבה סוף פ"ז:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:10)

**פורפירא.** פירושו בלשון יוני ורומי בגד תכלת (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:11)

**תרגם עקילס.** כי הוא תרגם כל המקרא בלשון יוני, אבל אונקלוס תרגם התורה בלשון בבלי, ועיין במוסף הערוך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:12)

**איפליקתא.** פירושו בלשון יוני בגד ארוג מעשה רקמה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:13)

**נרתיקו.** ביתו אשר הוא נתון בתוכו מיום היותו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:14)

**נשרפים.** מאש הענן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:15)

**אמיינטן.** הוא אבן שיטוו ממנו חוטין ושתילים דקים לארוג מהם בגדים אשר לא תשלוט בהן האש, ואם יטונפו וישחירו יעבירום באש, ושריפתם זה הוא טהרתם (מוסף הערוך וארץ קדומים). והבחיי פרשה עקב גורס מה הסיטון הזה כו', ובלע"ז קורין אותו אמעטיש"ט. ודע כי שלשה מינים המה, א' סלמנדרא שבאש הוא הנקרא תנשמת שבשרצים, או צב כמו שכתבו התוספות בחגיגה (כז, א), והוא מין עקרב, והשני הוא הלטאה הדר במים נקרא לוצירוטה"י, ועיין ברש"י ונקרא סממית כמו שאמרו בשבת (עז, ב) אימת סממית על העקרב ואינה נשרפת באש, ג' הוא הארציי הנטוות כפשתן והיא ממוצעת בין דומם לצומח ואינה נשרפת גם כן באש ונקרא אמיינטון (צל העולם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:16)

**כנמיות.** כינים ופרעושים הבאים מחמת זוהמא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:17)

**מתגעגעין.** מחככין ומגנדרין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:11:2:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:11:2:18)

**בעשב הבאר.** בעשבים שהיה מגדל להם הבאר כדאיתא בבמדבר רבה פרשה י"ט (סימן כו [טו]):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:1)

**מיחו.** לשון מחאה, כזה שעושה מחאה בחבירו לאמר אין לך רשות בשדה זו, כך הוציאו את עצמם מרשות אביהם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:2)

**וסימנטרין.** הנה הערוך פירש סמנטרין מצנפת, אבל המוסף הערוך פירש סמנטרין חותם, והביא סעד לדבריו ממדרש שמות רבה פרשה י"ט (סימן ה) דאיתא שם אמר המלך אם אין סמנטרי על כל המסובין אל יכנס אחד מהם לכאן, כך האלהים עשה משתה להם צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלן מן הצרה, אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו עד כאן לשונו, הרי שסמנטרין הוא חותם. ולפי זה צריך לומר שתיבות חותם של בעלה שכתוב כאן בפנים המדרש היה כתוב על גליון המדרש, ובפנים לא היה כתוב אלא נוטלין סימנטרין של בעלה ועל הגליון נכתב פירוש על סימנטרין של בעלה חותם של בעלה, והכניסוהו אחר כך המדפיסים בפנים המדרש, ושלא במקומו, שהיה להם להכניסו אחר תיבת סימנטרין, והם הציגוהו קודם והוסיפו תיבת שלו אחר תיבת סימנטרין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:3)

**יפקון.** יצאו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:4)

**לקמפון.** בלשון רומי הוא שדה מרווח הן לטייל הן לצחוק (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:5)

**בפדוזדור.** פירושו מקום בלשון יוני, מקום לפני פתח הבית ואולם השער (מוסף הערוך), ועיין בויקרא רבה פרשה י"ט (סימן ו), ורצה לומר שישב עליהן בדין במקום מרווח לעיני כל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:6)

**בעשותן.** על שם (תהלים צא, טו) עמו אנכי בצרה, אבל האות אמת גרס אם בגופן, ונוסח אחר אם בנפשותן היו שולטין כל שכן בנשותיהון:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:7)

**וצור אותם כו'.** וצייר את צורת פניהם בכל קשרי אבותיהם, כלומר בדמותן ובצלמן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:8)

**הדא הוא דכתיב** (במדבר כ״ו:ה׳) **בני ראובן וגו' אלה משפחות הראובני וגו'.** כן צריך לומר, ועיין שם ברש"י:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:9)

**ראובן הראובני.** רצה לומר שהיה לו לכתוב אלה משפחות ראובן אלה משפחות שמעון, וכתיב הראובני השמעוני על כרחך לומר שיצאו יחוסן דומין להגדולים ראשי המשפחות ראובן שמעון עצמן, ור' מרינוס סותר זה דהא דרך לקרוא כן כמו שקורין ברוני סברוני לאיש שבא מעיר ברון או מעיר סברון ואמר רבי הונא בשם רב אידי שעיקר הדרש הוא מדכתיב שם יה בשמותם כדמסיק והולך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:10)

**גן נעול אלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות.** וכן הוא בבמדבר רבה פ"ג (סימן ו), וקמפרש גן שאין בו פתח כלל ונעול לגמרי, וגל נעול פירושו שער ופתח נעול היינו הבעולות שפתחן פתוח אלא שנעול, אבל בויקרא רבה פל"ב (סימן ה) ובילקוט שם גרס גל נעול אלו הבתולות גן נעול אלו הבעולות ועיין שם בעץ מה שכתבתי ביאורו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:11)

**מעין חתום אלו הזכרים.** שזרעם מושך כמעיין, וכגרסתינו הוא גם כן בויקרא רבה הנזכר לעיל, אבל בבמדבר רבה הנזכר לעיל גרס מעיין חתום אלו הפנויות, ועיין שם בעץ:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:12)

**ולא שינו את לשונם.** הנה בסגולת הלשון ורב יקרתו יש הרבה דברים, ואחד ממנו שמשמר את ישראל מדבר ערוה חס ושלום, כי בכל הלשונות אף שיש חילוק בין לשון זכר לנקבה, אם ידבר לנוכח אין הבדל, וא"כ יכול הזכר והנקבה להיות במחשך מעשיהם ולדבר, והשומע בחוץ לא ירגיש, ויחשוב כי שני זכרים מדברים זה עם זה, אבל בלשון הקודש אפילו לנוכח יש הבדל בין את לאתה, לך ולכי, וכהנה רבות שינוים, וא"כ השומע בחוץ יבחין וירגיש תיכף אם מדבר ומתייחד עם איש או אשה, ולכן נקרא לשון הקודש שמשמר מדבר ערוה חס ושלום וכדומה, וזה הוא שלא שינו את לשונם ושמרו חוק הלשון (יערות דבש ח"ב דרוש שני דף י"ב). אבל קשה דכאן אמר שלא שינו את לשונם ובילקוט רמז רפ"ז איתא אנכי ה' אלהיך אמר רבי נחמיה מהו אנכי לשון מצרי הוא משל כו' כך הקדוש ברוך הוא עשו ישראל במצרים כל אותן השנים ולמדו שיחתן של מצרים כו' אמר הקדוש ברוך הוא הריני משיח עמהם בלשון מצרי אנכי אנוך עד כאן לשונו. ויש לומר שביניהם היו מדברים לשון הקודש אבל עם המצרים על כרחם היו מדברים בלשון מצרי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:13)

**לראובן רופיס כו'.** ובויקרא רבה גרס ליהודה רופס ולא לראובן לוליאני, וכתב היפה תואר שם נראה דרופיס ענין הודאה ולכן אילו שינו שמותם ללשון מצרי היו קורין ליהודה רופוס, וכן לוליאני לשון ראיה, ולזה יקראו לראובן כן, וכן השאר, עד כאן לשונו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:14)

**ולבנימין אלכסנדריא.** שמעתי שצריך לומר אלוסנדרי, ופירושו ימיני, כי דרום בלשון רומי אוֹסְטֶער וימין בלשון רומי דעקסטער, והאותיות הנוספות כדרך שימוש לשון הערבי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:15)

**ויגד לאברם העברי.** ופירושו שהוא משיח ומדבר בלשון עברי, כרבנן בבראשית רבה (מב, ח), ומשום דאפשר לפרש שהוא מבני עבר או מעבר הנהר כדאמר התם מייתי סמך מפי המדבר אליכם דמשמע שהיה לשון מיוחד לבית אברהם, והוא לשון עברי (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:16)

**מופקד אצלם כו'.** דאף על גב דדבר נא באזני העם נאמר לבסוף כשהודיעו מכת בכורות, מכל מקום בתחלת שליחות משה רבינו עליו השלום נאמר לו ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כו', והא דנקט הכא דבר נא באזני העם לאשמועינן דאף על גב דזה נאמר לבסוף מכל מקום הדבר היה ידוע אצלם מתחלה (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:17)

**שרה ירדה למצרים כו' יוסף כו'.** דע כי עיקר טומאת קליפת מצרים היא בדבר הזנות בבחינת גילוי ערוה שעל כן נקראת ערות הארץ, ולכן היו המצרים שטופי זימה למאד כמאמר הכתוב (יחזקאל כ"ג, כ) וזרמת סוסים זרמתם וגו', כי שם נתגבר חיות קליפה זו, ולכן שלח הקדוש ברוך הוא שרה ויוסף לשם לפני בוא בני ישראל לשם כדי שהם יכניעו הקליפה ההיא ערות הארץ הממשיך לתאות חמדת רע, כי הם בבואם שם לרב הטומאה שם בבחינה ההיא נתגרה פרעה בשרה ופוטיפרע ביוסף, והם בכחם כאשר לא חפצו לשמוע לפרעה ולפוטיפרע ושמרו הברית והחסד ונשארו תמים, בצדקתם הכניעו הקליפה ההיא ונשאר לדורות צדקתם שהיו יכולים על ידי זה בנות ישראל ובני ישראל בכחם להשמר מן הערוה טומאת מצרים, על דרך שאמרו (עיין תנחומא לך לך סימן ט) מעשה אבות סימן לבנים, ורצה לומר שהאב כשמושך הקדושה גורם לזרעו שיוכלו בקל להתדבק במדה ההוא לפי שכבר פתחו האבות פתח, אף כאן כי לולא שרה שירדה למצרים ושברה שם כח התאוה לזנות שרבה שם, לא היו יכולים הנשים הפשוטות לעמוד נגד יצרם, וכן יוסף לזכרים, שלעולם על פי הרוב, טבע הבן והאב שוים, הן בעניני הגוף, הן במעלת הנפש וחסרונה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:18)

**וגדרה עצמה.** שכשנלקחה לפרעה פירשה ממנו והיתה אומרת למלאך שיכה בו, וכל הנשים נגדרו בזכותה מהטעם שכתבתי לעיל, ועוד שלמדו הימנה קל וחומר שאם זו למלך מצרים לא נשמעת כל שכן להדיוטות, וכן למדו קל וחומר מיוסף שאם למטרונה זו לא נשמע כל שכן לנשים אחרות (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:19)

**שלחיך פרדס רמונים.** ופירוש פרדס רמונים היינו דהוו דמי לפרדס רמונים ברבוי אנשיהם וחכמתם כדאיתא בבראשית רבה פ"ה (יפה תואר). ופירש שבשביל שגדרו עצמן נשתלחו ממצרים דהוו דמו לפרדס רמונים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:20)

**סימה.** אוצר הסמוי מן העין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:21)

**שקנה בה.** בסימה ההיא קנה את העבדים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:22)

**בטקסים.** תרגום דגל מחנה (במדבר ב) טיקס משרית, והוא תכסיסי המלכים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:23)

**ויהי בשלח.** דקשה מאי ויהי שהוא לשון צרה, ועוד למה תלה השליחות בפרעה הלא אֵל הוציאם ממצרים, אלא על כרחך דאתא למימר שאמר וי על הים על מה ששלחם, ובי"ת בשלח במקום בעבור, ולאו למימר שבעת יציאתם ממצרים היתה צעקתו, דהא הדגלים לא היו אז רק על הים ואף על גב דהשילוח לא הוה השתא צעק וי משום דעסק בשליחותם (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:1:24)

**קצצה.** אילן או יער שקוצצין ממנו ארזים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:1)

**דבר אחר שלחיך כו'.** בנוסח אחר דבר אחר שלחיך פרדס רמונים שילוחיך, היך דאת אמרת ויתנו שילוחים, לשון בני אדם הוא מה שלח פלן לארוסתיה (אות אמת). וגירסתינו גם כן פירושו דמייה מתנתך לפרדס רמונים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:2)

**היא הכניסה לו שלש עשרה.** עיין בתנחומא סדר תרומה (סימן ה) ובפסיקתא דאנכי ובילקוט יחזקאל סימן ט"ז:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:3)

**פורפירה.** פירושו בלשון יוני ורומי בגד תכלת (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:4)

**איפליקטא.** פירושו בלשון יוני בגד ארוג מעשה רקמה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:5)

**ממש בעולם.** פרוש עשאן ממשות של אלהות כמה דאת אמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם, ודרש משי מלשון ממשות וכן הוא בילקוט ישעיה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:6)

**זין שנתן להם כו'.** נתבאר לעיל (ג) ריש פסוק (ה) מי זאת עולה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:7)

**זה נזר הקודש כו' זה הציץ.** תימא דציץ ונזר הקדש הכל דבר אחד כפרש"י ז"ל בפרשה תצוה (אות אמת). והרד"ל כתב נראה דנזר זהו מה שהיה כתוב עליו קדש לה', והיה זה כבין עיניו נגד החוטם לכן קרי ליה על אפך, ומה שנשאר ממנו לסבב מאזן לאזן קורא ציץ עגילים על אזניך כדלקמן. ומדרש זה נעלם מהרב ר' וואלף היידנהיים שהפייטן רבינו שמשון הגדול שכתב בפייט (אתה הנחלת במוסף) של יום ראשון דשבועות וציץ הזהב ונזר הקודש, הרי שחשב לשנים, ועיין שם שמתרץ הטיב למה נחשב לשתים, ויתורץ המדרש דכאן גם כן בדבריו, והפייטן סמך על מדרש דכאן ובמדרש מסכת כלים של בית המקדש משנה א' איתא גם כן ציץ הזהב ונזר הקודש:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:8)

**תלתי אחרנייאתא כו'.** שלשה האחרים שחסרים עדיין משלש עשרה מה המה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:9)

**ששה ועשרים.** שלעתיד נאמר (ישעיה ד, ה) וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם וגו', כן הוא בילקוט ישעיה (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:10)

**כתובה.** נדוניא שהיא מכנסת לו הוא כופלה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:11)

**היא הכניסה לו כלים ובשמים על ידי משה והוא הכניס לה כלים ובשמים על ידי שלמה.** כן צריך לומר. פירוש הכניסה לו כלים של משכן, ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, על ידי משה, והוא הכניס לה כלים ובשמים על ידי שלמה שהביאו לו לשלמה כלים של זהב ובשמים כדכתיב (מלכים א' י, ב) גמלים נושאים בשמים וזהב:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:2:12)

**כפרים עם נרדים.** עם כל ראשי בשמים, וזהו שלא במנין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:1)

**ואיזה זה זה הבאר.** שכמו במדבר היה מעלה לכם כל מיני אילנות אצל הבאר, כך לעתיד לבא יעשה, שיעלה פרדס רמונים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:2)

**מאן.** פירוש מֵאָנָה ומהיכן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:3)

**מנטרים.** צריך לומר מתפרנסים (מתנות כהונה). ואות אמת כתב שצריך לומר מנסכין. והנה על ועשית את מעיל האפוד (שמות כח, לא) תרגם ירושלמי ותעביד ית מנטר מעילא, וכתב הערוך ערך מנטר וזה לשונו אם זו מלה ארמית שרשה נטר, שהמעיל שומר גוף האדם, ואולי יונית היא עד כאן לשונו, וא"כ יש לפרש דכוונת המדרש מהיכן היו ישראל שומרים גופם כל ארבעים שנה כו' כלומר במה היה להם להשיב נפשם על דרך שאמר משה (לעיל פ"א סימן מ"ד) כמה מיני אנונות התקנת להם לחיות שבהם כמה מיני רכיכין התקנא למעוברות שבהן כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:4)

**מעלה להם מיני דשאים כו'.** עיין במדבר רבה פרשה י"ט (סימן כו):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:5)

**אפשר כן.** שיסתפקו מאשכול אחד כל ארבעים שנה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:6)

**פירות היו גסים כו'.** וכדאיתא בבעל הטורים סדר שלח (יג, לג) בשם מדרש שענק אחד אכל רמון וזרק הקליפה וכל שתים עשרה מרגלים נכנסו לישב בתוכה מפני הצל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:3:7)

**יינן של גוים.** מזה ראיה לגירסת האות אמת שגרם מנסכין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:1)

**שלוחיך.** בית השלחין שלך, או רצה לומר שהוא נעזב ומשולח ואינו מוציא פירות (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:2)

**ועל הנחל יעלה על שפתו וגו'.** ורצה לומר וגו' מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עליהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:3)

**לתרפיון.** פירוש למזון, מלשון (תהילים קיא, ה) טרף נתן ליראיו בחילוף התי"ו בטי"ת (יפה מראה). ועיין כל זה בירושלמי פ"ו דשקלים (ה"ב) ובחלק דף ק, א':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:4)

**מציץ עליה ותרף מזוניה.** פירוש שמשעה שפורח עליהו מיד נותן מזונו, כלומר שמוציא פריו שלא כדרך האילנות שהפרי אינו יוצא אלא אחר פריחת העלין ימים רבים (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:5)

**להתיר פה.** דריש לתרופה התר פה בנוטריקון:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:6)

**להתיר פה שלמעלן.** שכשמשים אדם בפיו מעליהו פותח לבו למאכל, ופה של מטה שמשלשל (ערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:7)

**להתיר פה אלמים.** שיהיו מדברים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:4:8)

**להתיר פה עקרות.** היינו פה של מטה רחם, שכל העקרות האוכלות מן העלין נפקדות, ואפשר שגם רב ושמואל כיונו גם כן למה שאמרו רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי, אלא לפי שרב ושמואל לא פירשו כוונתם לכן הביא המדרש דברי רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי שהם פירשו דבריהם, שמזה למדנו שגם כוונת רב ושמואל כך, וכן נראה ממה שאמרו בחלק דף ק, א' וזה לשונם ועליהו לתרופה רב יצחק בר אבדימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של מטה, איתמר נמי חזקה אמר להתיר פה אילמים, בר קפרא אמר להתיר פה עקרות עד כאן לשונו, ומדאמר שם איתמר נמי מוכח שזה שאמר להתיר פה של מעלה היינו פה אלמים, וזה שאמר פה של מטן היינו פה עקרות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:1)

**שילוחיך.** דרש המשולחים והמרוחקים בזרוע וכדמפרש ואזיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:2)

**זה אליהו.** כלומר על ידי אליהו יעשה הקדוש ברוך הוא זאת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:3)

**דתנינן תמן.** משנה סוף עדיות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:4)

**בן ציון.** גברא אלמא הוה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:5)

**רבי יהודה אמר לקרב.** את הכשרים שנתרחקו ולא ירחק את הפסולים, דאף על פי שקרבום בזרוע השתא מיהא נתערבו בכשרים וכיון שנטמעו נטמעו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:6)

**להשוות את המחלוקת.** במשפחות מתגרות זו בזו כדאמרינן בפרק עשרה יוחסין (קידושין עא, ב) אמר רבי יהושע בן לוי אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחד ואין מניחים אותם לידבק בחברתה, ואליהו יפייס וישלים ביניהם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:12:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:12:5:7)

**אלא לעשות שלום.** לפי שיש לפעמים שהאב יש לו לב על בנו לומר שנשא אשה שאינה הוגנת לו ופוגם את משפחתו, ובדבר זה והשיב לב אבות וגו', וכן בהיפך לפעמים שהבן יש לו לב על אביו לומר שנשא אשה על אשתו שאינה הגונה לו ופוגם כבוד המשפחה, או שנושא לבנו שני אשה שאינה הוגנת לו, ובדבר הזה אמר והשיב לב בנים על אבותם לעשות ביניהם שלום (רש"א עדיות שם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:1)

**נרדינון.** לנרד קורין בלשון ירושלמי כן (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:2)

**כרכם כמשמעו.** שגם בימיהם היה ידוע בשמו זה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:3)

**קנמון היה גדל כו'.** רצה לומר בא להפליג מגודל הבהמות שבארץ ישראל בדורות הקודמים, ועל זה אמר קינמון היה גדל בארץ ישראל שהוא פרי עץ גבוה והעזים מרוב גובהן בהליכתן היו מגיעין לראשו של אילן ואכלו ממנו (ועיין בבראשית רבה פרשה ס"ה (סימן יז[יג]) מה שכתבתי שם). אבל מלשון מדרש אסתר (ג, ד) פסוק גם ושתי נראה שבא לספר שבח ארץ ישראל שהיה שם כל כך קינמון עד שלא הקפידו עליהם ואכלו מהם גם עזים וצבאים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:4)

**אינמרנון.** כן שמו בירושלמי (אות אמת) והמוסף הערוך כתב פירוש בלשון יוני יין מעורב עם מור ובשמים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:5)

**פילטא.** הוא פלייטון המוזכר במסכת שבת [סב, א] (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:6)

**דרך אהלים.** דרך אהלי קדר ודומיהם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:7)

**פוסה.** מתפשט ויורד באהלים. כלומר שהם גדלים באהלים כמו שנמצאים עכשיו אצל מלכים ושרים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:8)

**הדא הוא דכתיב מעין גנים.** והכי קאמר מן המעיין היה לי נרד וכרכום כו', וכן הוא בילקוט (מתנות כהונה), או אפשר שפירושו מן המעיין היה לי גנים של בשמים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:9)

**כל בגדותיך.** מן היכלי שן מיני שמחוך, ומן היכלי שן פירושו ממה שאוכלים בשיניהם, והוא המן, וסברת ר' אבהו ז"ל היא בפרק בתרא דיומא (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:14:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:14:1:10)

**כתיב כי הנה כו'.** עד סוף הסימן נפל פה בטעות, ושייך (לקמן ה) בסוף פסוק (ב) אני ישנה (סימן ב) כי שם ביתו, וגם בנוסח אחר אינו (אות אמת). ובגוף המאמר כך צריך לומר כי הנה ה' מצוה והכה את הבית הגדול רסיסים (פירוש דבר המרוסס ורצוץ) והבית הקטן בקיעים, לא דמי הדין רסיסה להדין בקיעה, הדא רסיסה אית מינה אליסים והדין בקיעה לית מינה אליסים. ופירושו הדין רסיסה אית מינה אליסים פירוש עצים דקים מאד, אבל בקיעה הוא בקיעים גדולים לית מינה עצים דקים מאד, כי העץ הבקוע יש ממנו עצים גדולים חתיכות ראויות. והכוונה שהבית הגדול היינו עשרת השבטים נחרבו מאד ולא יקומו עד משיח, אבל הבית היינו יהודה ובנימן לא נתרוצצו כל כך וחזרו בבנין בית שני, ככלי המתבקע רק על שנים ושלשה חתיכות שנקל לחזור ולהקמה. ועיין קהלת רבה פ"י סימן כ', ובויקרא רבה פי"ט (סימן ד):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:15:1:1)

**באר באר.** ארבעים פעמים כתיב בתורה באר, ועוד הבארות בארות גבי יצחק (בראשית כו) שתים שהן ארבע, וכן בארות בארות חמר (בראשית יד, י) שהיה בהם מים גם כן הרי שמונה ובארות בני יעקן (דברים י, ו) לא נודע למה נקרא כך (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:15:1:2)

**כנגד ארבעים ושמונה דברים.** וארבעים ושמונה דברים אלו הם ארבעים ושמונה מעלות שמונה בפרק בתרא דמסכת אבות (מ"ו). וכתב הרד"ל ראיתי כתוב שהן כנגד ארבעים ושמונה נביאים שעמדו לישראל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:15:1:3)

**מעין גנים באר כו'.** אפשר דרש דמעין גנים של גן עדן זוכה על ידי באר, הן ארבעים ושמונה דברים שנקנה על ידן מים חיים היא התורה (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:15:1:4)

**זה מזיל כו'.** תלמיד חכם זה אומר מקצת טעמו של דבר וזה קצתו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:15:1:5)

**זה מלחים.** מדבק ומחבר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:15:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:15:1:6)

**כמין לחיים.** לקמן פ"ה דרש לה על לחייו כערוגת הבשם, ולכן נאמר לשון לחיים, ופירושו כמין דבר המדובק ומחובר והיו לאחדים (מתנות כהונה). ועיין בויקרא רבה פ"ג (סימן ג), ובנוסח אחר ליתא מתיבת אמר רבי תנחומא עד סוף הסימן (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:1)

**שלמים הקריבו בני נח.** ושלמים הן שחלבן קרב על המזבח והבשר נאכל לבעלים זולת חזה ושוק דניתן לכהן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:2)

**ר' יוסי אומר עולות הקריבו.** רצה לומר שלא הקריבו אלא עולות שכלן כליל לאישים, ולא שלמים, אבל ממתן תורה ואילך שנבחרו ישראל הקריבו שלמים, והטעם שלא הקריבו בני נח שלמים לפי שעולה באה על חטא וכולה כליל, אבל השלמים באים לשום שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ושהם אוכלים משולחן גבוה ואין הקדוש ברוך הוא חפץ בשלומם של בני נח, ולא שיאכלו משולחנו (רש"א זבחים קטז, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:3)

**מבכורות צאנו ומחלביהן.** דמשמע שלמים שחלבו לבד קרב, אבל עולה כולה כליל ומחלביהן למה לי שהרי בכלל מאתים מנה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:4)

**מן שמיניהון.** שהקריב היותר שמנות והיינו חלביהן שהשמנות חלבן מרובה, או שפירושו מלשון (במדבר יח, יב) חלב יצהר דהיינו המוטב והמובחר, ואשמועינן קרא דקרבנו מן המעולה ולא כאחיו קין שהביא מן הגרוע כדפרש"י בחומש והוא מהמדרש, מפרי האדמה מן הגרוע (רש"א שם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:5)

**וישלח את נערי בני ישראל.** וזה קודם מתן תורה היה כדאיתא במכילתא, הרי הקריבו בני נח שלמים דקודם מתן תורה כולהו בני נח הוו, דעדיין לא נתחדשה ההלכה להבדיל ישראל מזולתם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:6)

**שלמים בגופן כו'.** כלומר לעולם עולות היו, ומאי שלמים דקאמר לשון שלימות שהיו שלימות בלא הפשט ונתוח, דאף על גב דעולה טעונה הפשט ונתוח, לא הקריבוהו ובני נח כמשפטה, דדין הפשט ונתוח בסיני נאמר, ואפילו בני ישראל יש אומרים שהקריבוה בלא הפשט ונתוח שלא נתפרשו דיני הקרבנות אלא באהל מועד כדאיתא בפרק פרת חטאת (זבחים קכ, א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:7)

**אמר לך פליגי כו'.** רצה לומר שהוא אומר לך שסבירא ליה כמאן דאמר שלאחר מתן תורה בא יתרו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:8)

**לאחר מתן תורה בא יתרו.** ואף על גב דפרשת יתרו מקמי מתן תורה כתיבי, אין מוקדם ומאוחר בתורה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:9)

**שנשחטת בצפון.** בעזרה כדכתיב (ויקרא א, יא) צפונה לפני ה', ואף על גב דבני נח לא היו רגילין בזה, דצפונה לפני ה' כתיב ואין צפון בבמה כדאיתא בתורת כהנים, קרי לעולה המתעוררת משינתה בשם צפון כיון דהשתא דינה הכי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:10)

**דבר שהוא ישן ונתעורר.** שמתחלה היו בני נח נוהגים בה ושוב נעזבו ממנה, והשתא אזהר רחמנא שיחזרו ישראל לנהוג אותו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:11)

**שנשחטין בדרום.** פירוש אף בדרום דלא יחד קרא להו דוכתא כדתנן (זבחים פ"ה מ"ז) שלמים שחיטתן בכל מקום בעזרה, ומשום דדרום נגדיי לצפון נקט תימן, כי אורחייהו שנזכרים תמיד זה אצל זה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:12)

**היא העולה שהקריבו בני נח.** דהיא משמע הידועה מכבר, דאם לא כן היא למה לי, ועיין ביפה מראה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:13)

**אשר הקריבו אין כתיב כאן.** וכן הוא פירושו, זאת תורת השלמים הנהוגים כבר שהביא עכשיו להקריב, אם על תודה יקריבנו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:14)

**ויבואו ויחנו בדרום.** וכן הוא בויקרא רבה פ"ט (סימן ו). ואף על פי שארץ ישראל באמצע העולם קרו ליה דרום לגבי מקום שממנו הגליות באות דהוי צפון העולם, וכן מה שאמר בגוג ומגוג שיפלו בדרום. ועיין מה שכתבתי בתנחומא מהדורא שניה סדר קדושים סימן י' על הא דאמרו שם שארץ ישראל הוא באמצע העולם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:15)

**ויבא ויפול בדרום.** כן הוא בויקרא רבה שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:16)

**ויבא ויבנה בית המקדש כן הוא שם.** וכתב היפה תואר נראה שאין קיבוץ גליות ומפלת גוג ומגוג על ידי מלך המשיח, אלא מתחלה יתקבצו הגליות ויהיה ענין גוג ומגוג, ושוב יגלה מלך המשיח לבנות בית המקדש, ולכן פרט כאן שלשה עניינים אלו דמקווים אנו מהגאולה, קבוץ גליות ונקמת גוג ומגוג ובנין בית המקדש, ולא סמך הכל במלך המשיח אלא בנין בית המקדש. ואף על גב דשלשה מילי נינהו, כולהו כיילינהו קרא באומר עורי צפון ובואי תימן, דשקולים הם ויבואו שלשתם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:17)

**העירותי מצפון.** וכתיב התם (ישעיה מא, כז) ראשון לציון הנה הנם, ועמידתו בצפון שיושב עם אדום במדינה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:18)

**אין רוח צפונית מנשבת.** והא דאמר בפרק לא יחפור (בבא בתרא כה, א) ארבע רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולם, היינו מעט מזער כדי למתקן, והכא נשיבתם קמיירי (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:19)

**אבל לעתיד לבא כו'.** וזה שאמר כאן הכתוב עורי רוח צפונית ובואי רוח דרומית לקבץ גליות המפוזרים בכם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:20)

**ארגסטיס.** פירש הערוך רוח של שלום שלא יטבעו בו הספינות או ההולכים בים (אות אמת). והמוסף הערוך כתב פירוש בלשון יוני רוח מערבית צפונית:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:21
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:21)

**אומר לצפון תני.** דמדכתיב הכא תני והכא אל תכלאי שמע מינה דדרכו להמנע, והיינו בעת שרוח שכנגדה מנשבת שזו שותקת, וקאמר שלעתיד לא יהיה כן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:22
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:22)

**אומר לצפון תני.** וענין זה להבאת הבנים מרחוק שאם יביאום דרך ים באניות, אלה מזה ואלה מזה, יהיה הרוח מביא כולם ביחד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:23
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:23)

**יבוא דודי לגנו כו'.** דאם לא כן קשה מה צורך לה לומר יבא דודי לגנו, וכי לגנו צריך לקרוא לו, ועוד היכי קאמר ברישא הפיחי גני דמשמע שהגן שלה, אבל אם בחופה מיירי ניחא, שאחר שהיא לשניהם אפשר ליחסה אליה ואליו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:24
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 4:16:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/4:16:1:24)

**למדתך תודה דרך ארץ.** דאף על גב דבישראל והקדוש ברוך הוא מיירי שקוראים אל ה' והוא יענם ליזקק להם, אך מדנקט לה במשל חתן וכלה למדך דרך ארץ (יפה תואר):