## Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah Parasha 6

###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:1:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:1:1:1)

**אנה הלך דודך ממצרים לים כו'.** רצה לומר שאומות העולם מאנים ומקנטרים את ישראל ואומרים ראו בראשונה אנה הלך דודך, ממצרים לים לסיני אבל עכשיו אנה פנה דודך, אם תאמר לי מה מעשיהו עכשיו נבקשנו, עד **מה כנסת ישראל משיבה לאומות העולם מה טיבכם שואלים עליו ואין לכם חלק בו, מאחר שנדבקתי בו יכולה אני לפרוש ממנו** בתמיה, **מאחר שנדבק בי יכול הוא לפרוש ממני** בתמיה, כל היכן שהוא שמה אצלי הוא בא ולא לאחר, וזהו שאמר אחר כך אני לדודי ודודי לי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:1)

**לא היה צריך קרא למימר אלא דודי ירד.** (לגנו לערונת הבושם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:2)

**לרעות בגנו.** כלומר בלשון יחיד כמו שפתח בלשון יחיד ירד לגנו, ואת אמרת לרעות בגנים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:3)

**אלו ישראל.** שהם החשובים שבעולם כמו שערוגת הבושם מיטב הגן (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:4)

**לרעות בגנים אלו בתי כו'.** פירוש לשמוח בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כענין (תהילים קד, לא) ישמח ה' במעשיו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:5)

**וללקוט שושנים לסלק את הצדיקים שבישראל.** פירוש אם רואה צדיק מריח בו ונוטלו, כמו המריח בשושנה ששואב למעלה בהריחו מרוח אפו, כן שואב את נפש הצדיק אליו למעלה בנושקו, והוא מיתת נשיקה (אלשיך). ולפי דרש זה קרא מיירי בסלוק הצדיקים בעתם כאשר השלימו נפשם בתורה ובמצות וראוים לירש גן עדן, ולזה אמר שה' משגיח בבתי כנסיות ובתי מדרשות ללקט הצדיקים שהשלימו נפשם בהם, ולהכי מייתי ענין הנר והתאנה שהם משולים לסלוק הצדיקים בעונתן כדאכתוב לקמן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:6)

**מה בין מיתת זקנים כו'.** קשה מה ענין הקושיא מה בין כו' למה שהקדים. ויש לומר כי בלא זה הייתי חושב שהקדוש ברוך הוא מסר המיתה למלאך המות א"כ אין להקשות מה בין מיתת זקנים לנערים כיון שניתן רשות למחבל אינו מבחין, כמו שכתוב (בראשית יח, כג) האף תספה צדיק עם רשע, רצה לומר כשאף מושל אז אין הבחנה, כמו שכתוב (דברים לב, כב) כי אש קדחה באפי לכן ותלהט מוסדי הרים שאינו מבחין, לכן אמר דוד (תהלים יז, ב) מלפניך משפטי יצא, כי אתה עיניך תחזנה משרים, עכשיו שאמר דודי ירד לגנו זה הקדוש ברוך הוא בעצמו יורד ליקח נשמות של צדיקים א"כ מה בין מיתת זקנים לנערים, למה לפעמים מתים נערים ולפעמים מתים זקנים (מגלה עמוקות סדר חיי שרה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:7)

**הנר הזה.** הוא הכלי הדולק, שכאשר יכבה הנר מעצמו בכלות שמנו **יפה לו** כי לא יהיה נשחת, **ויפה לפתילה** שהיא נושאת האור שאינה נשחתת, אבל כ**שאינה כבה מאליו** אלא על דרך מקרה, רע לנר שיהיה נשבר ולפתילה שתהיה נפסדת, וכן בדרך משל כשנר אלהים נשמת אדם תכבה מאיליה דהיינו בתום לחות השרשי, טוב לגוף שהוא במדרגת הכלי והפתילה נושאת האור, כי לא יצטער, אבל כשמת בלא עתו יצטער הגוף מאד בְּהִכָּרְתוׂ בלא עתו (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:1:8)

**ר' אבהו אמר התאנה כו'.** ורצה לומר שרבי אבהו הוסיף כי גם לנפש המיתה רעה כשהיא בכרת שתצטער בפרידה ולא תשיג שלמותה, ולזה אמר משל לתאנה שהנלקטת בעונתה טוב לה לתאנה הנלקטת וטוב לאילן, וכשהיא נלקטת שלא בעונתה רע לפרי הנלקט כי לא יצליח, ורע לאילן התאנה שכחה נחלש ולפעמים יבש, והנפש היא במדרגת הפרי הנלקט (יפה תואר) ועיין שם עוד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:1)

**דילמא.** פירוש מעשה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:2)

**ר' חייא בר אבא כו'.** עד **יודע אימתי עונתן של צדיקים כו'.** אין זה מעין מה שאמר רבי אבהו בשעה שהיא נלקטת בעונתה כו', דהתם שלא בעונתה היינו בעודה פגה דאמיתת נערים מייתי לה, ועוד דאין הזיק לאילן אלא כשנלקט הפרי קודם זמנו, ועונתה של תאינה דקאמר הכא לאפוקי שלא יאריך ויזקין יותר מהראוי, אך הא דמייתי המעשה זה הוא משום דאיידי דקמדמי ר' אבהו המיתה ללקיטת התאנה להפרש מיתת הנערות והזקנה, מייתי נמי שיש לדמותה נמי לענין המאוחרת טפי שהוא רע כתאנה המתאחרת להתלקט שמתליע (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:3)

**פשטין.** פירוש לומדים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:4)

**היה משכים בעל התאנה כו'.** שהתאנים אינן נלקטים ביחד שאין מתבשלים יחד, ובכל יום צריך ללקוט המבושלים שלא תזרח השמש עליהן ויתליעו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:5)

**שמא חושדנו.** שנקח כלום מתאינתו ולפיכך הוא משכים כל כך ומלקטן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:6)

**מצוה אחת כו'.** היינו זהו שהיו חסים בצל תאנתו בל יכם שרב ושמש והיו לומדים, זה היה נחשב לבעל התאנה לזכות ולמצוה. והמתנות כהונה פירש בבראשית רבה (סב, א) שאמר להם זה שהייתם נוהגים לזכות עמדי שהייתם יושבים תחת תאנתי ולשמור, בטלוהו ממני, עד כאן לשונו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:2:7)

**כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלקן.** שאם יחיו יותר יהיה לרעתם שיחמיצו, או שאם יחיו יותר מדאי יהיה על עצמו למשא ויקוץ בחייו, וכל שכן אם תלמיד חכם שלמודו משתכח מחמת אונסו בזקנותו ולא יצדק בו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו (פסחים נ, א), נם מעשיו הטובים בטלים כי בהחלש כחו לא יוכל עוד עבוד אלהים, ולא אמרו (מסכת קנים פ"ג מ"ו) תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתם מתוספת אלא עד גבול הזקנה הראויה כי משם ואילך אינה זקנה אלא כאילו מת ובטל מן העולם (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:3:1)

**אמר רבי שמואל בר נחמן למלך כו'.** לפי דרשתו מיירי קרא בסלוק הצדיקים שלא בעונתן בעון הדור:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:3:2)

**שהיה לו פרדס כו'.** המשיל המון ישראל לגן ולפרדס והצדיקים המתחדשים שלא בעונתן כדי להטיב לישראל (וכדאמרינן בבראשית רבה פי"ד (סימן ו) שאברהם היה ראוי להבראות תחלה והביאו ה' בדורו כדי לקיים העולם על ידו, ובפרק הממונה (יומא לח, ב) אמרו ראה הקדוש ברוך הוא שהצדיקים מעטים עמד ושתלן בכל הדורות) הם במדרגת הנטיעה היפה שבפרדס (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:3:3)

**מביאו ומדבקו בישראל.** אף על גב דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג, ב), אמר שהם כבר יראי שמים מסייען עוד ומעוררן שידבקו בישראל, ועושה זאת הקדוש ברוך הוא לטובתן של ישראל (יפה מראה) ועיין בקהלת רבה (ה, פסוק יא) מה שכתבתי שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:3:4)

**ומסלקו מתוכן.** כדי להדאיב את נפשם בסור מהם השלמים, או להסיר המגין מעליהם להיות מקום להביא עליהם רעה אחרי כן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:4:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:4:1)

**כד דמך.** כשמת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:4:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:4:2)

**חייליה.** כמה כחו הוא יפה בתורה ומעשים טובים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:4:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:4:3)

**ואפטור עילוי דודי כו'.** לפי דרשתו גם כן קרא מיירי בסלוקן שלא בעונתן, אבל לא בעון הדור אלא מצד עצמן לפי שהשלימו כבר עצמן, ולזה אמר **יודע במעשיו של ר' חייא** והיינו שיודע במעשיו הטובים, ולפי זה ענין משל הגן שבוחר השושנים הטובים ונגמרים. ומפרש לרעות בגנים בבתי כנסיות ובתי מדרשות כי שם ישגיח על מי שהוא צדיק ושלם במעשיו (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:5:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:5:1)

**ארבעה דברים שהם תשמישו של עולם כו'.** כוונתו היה בזה המליצה להרבות הצער והתלונה באפיסת החכמה שקרה בה היפך מה שהיה בכל הדברים הטבעיים, כי כל הדברים הצריכים לעולם כל עוד שהם יותר צריכים ומוכרחים לעולם השגיח הטבע בחכמת בוראו שמציאותם בנקלה, כמו שנראה הרוח לרוב הכרחיותו נמצא בכל מקום, והמים שהם קרובים לרוח במדרגת ההכרח כמו כן מציאותם ברוב המקומות, ולכן אמר כי ארבעה מיני מתכות אלו להיותן צריכין לתשמיש העולם עם היותן בלתי מוכרחים כחכמה ועם היותם קשי האפיסה ורחוק ההפסד שהם נמצאים קיימים ימים רבים, עם כל זה היתה ההשגחה שיהיה להם מקור ידוע בו ימצאון, אם יקרה בהן האבוד לעתים, וכל שכן שהיה ראוי זה לחכמה שהיא יותר צריכה לעולם ויותר קלת ההפסד דמיתה שכיחא באינשי, ולישנא דהן תשמישו של עולם דוקא. ולפי זה אתי שפיר שלא הזכיר שאר המתכות הבדיל והעופרת, שטעמו להזכיר אותם שהן חזקים וקשי ההפסד, ועיין ביפה מראה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:5:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:5:2)

**מי מביא לנו תמורתו.** רצה לומר שאף על פי שבודאי יהיה צדיק אחר כמו שדרשו חז"ל (יומא לח, ב) על פסוק וזרח השמש ובא השמש, מכל מקום מי יודע אם יהיה הצדיק האחר תמורתו של זה שאפשר שלא יהיה צדיק כזה, כי כל צדיק הוא לפי דורו, או כך אמרו מי מביא לנו כו' לנו דייקא, ורצונם לומר שאף שיהיה צדיק אחר מכל מקום אפשר שיולד במקום אחר לא במקומנו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:5:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:5:3)

**מאיכן נמצא כמוהו הוי והחכמה מאין תמצא. אמר רבי לוי שבטים מציאה מצאו וכתיב ויצא לבם ויחרדו אנו שאבדנו את ר' סימון על אחת כמה וכמה. כך דמך ר' בון.** כן צריך לומר. ועיין בבראשית רבה פרשה צ"א (סימן ט) ובירושלמי פ"ב דברכות (ה"ח). וכוונת ר' לוי הוא על דרך דאיתא בחלק (סנהדרין קיג, ב) צדיק אבד מן העולם רעה בא לעולם שנאמר כי מפני הרעה נאסף הצדיק, ולפי שלכאורה אפשר לומר מה לנו להצטער בעתיד דיה לצרה בשעתה, ועוד אקדומי פורעניתא לא מקדמי, לכך אמר שהרי השבטים מציאה מצאו ועל כל זה נתנו לב אל הפורענות העתידה, עם שהמציאה אינה דרך מביאה לתכלית רע, למה שראו כפי ענינם שהמציאה ההיא תמשוך רעה, כל שכן אנו שאבדנו את רבי סימון שזה דרך יותר קרובה להגיע רעה בעתיד שאין להתיאש מן הפורענות, ונפקא מינה למיבעי רחמי לעכב הפורענות (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:6:1)

**אחזו בידו כו'.** ובנמשל רצה לומר הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו נטל נשמתו ומת בנשיקה כמו שאמר וכבוד ה' יאספך, והשכינה נקראת יד ה', או נוטל נשמתו על ידי מלאכים קדושים והם הנקראים יד שלו, לא כן הרשעים שנשמתן נטלת על ידי מלאך המות כמאמר הפסוק (משלי יז, יא) ומלאך אכזרי ישולח בו, וזהו רמוז בפסוק מתוקה שנת העובד, ואמר שהצדיק עובד ה' בחייו, השינה שלו היא מתוקה כי הוא מת בנשיקה, או על ידי מלאכים קדושים כנזכר, וכינה מיתת הצדיקים שינה כאדם הישן על מטתו ומעותד לקום ולהתעורר (מהר"י מינץ):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:6:2)

**והתחיל מטייל עמו ארוכות וקצרות.** יבואר לקמן בסמוך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:6:3)

**לעתותי ערב כו'.** ירמוז לנו על העולם הבא אחר התחיה (שיהיה עת ערב כמו שאמר הכתוב (זכריה יד, ז) והיה לעת ערב יהיה אור) כי שם עיקר השכר בגוף ובנפש יחד כדעת הרמב"ן ז"ל וכל המקובלים, והוא דעת חז"ל כמו שהכריח הרמב"ן מדבריהם ז"ל בשער הגמול (מהרי מינץ). שלעתיד לזמן התחיה יהיה שכרו של ר' בון הרבה מאד כאילו חיה ועסק בתורה מאה שנים. וזה שהזכיר במשל והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות רצונו לומר בנמשל שהקדוש ברוך הוא מטייל עם ר' בון ארוכות וקצרות על הענין זמן התחיה אפשר שיהיה ארוכה לאחר זמן ארוך אם לא זכו, ואפשר קצרה כשיזכו, על דרך (סנהדרין צח, א) זכו אחישנה (ספר מאמרות מאמר חיקור דין ח"ב פרק ל"ג):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:6:4)

**התחילו הפועלים מצירין כו'.** אין זה להיות עינם רעה בשל אחרים, אלא מתוך שהם רואים שזה נוטל שכר יותר מהחלק הראוי לפי דעתם יראים הם שמתוך כך יתמעט חלקם לעולם הבא, והשיב להם המלך שלא נתן לו אלא מחלק הראוי לו ומשלו יתנו לו כי יגע זה בשתי שעות כו' (מהר"י מינץ):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:6:5)

**כך יגע ר' בון כו'.** שהצדיקים כשהם תמימים במעשיהם ואינן חסרים לנפשם מאומה מכל מיני שלימות שראוים לקנות בעולם המעשה אז גם שנותיהם תמימים ובא קיצם כי אין להם עוד צורך בהם, ולכן כשגלוי לפניו יתברך שקנו כל שליחותם אז שלמו ימיהם כדי לחזות בנועם ה', כי העולם הזה אין בו קבלת שכר לפי שיש לו קץ וגבול ועיקר נחלתם הוא שם בעולם הנצחי. ובספר ערבי נחל (בהעלותך דרוש א) כתב שהענין שר' בון עבד ה' כל כך עד שהגיע למדרגה זו שבטלה ממנו הבחירה והרצון והתאוה ופסק היצר הרע ממנו מכל וכל שנזדכך גופו מאד, ומאז היה כדמיון מטייל עם המלך שלא היה צריך לשבר תאוות כלל, ואפילו הכי שכרו יותר, מאחר שעד עתה עבד כל כך עד שהגיע למדרגה זו שבטלה ממנו הבחירה מה שאין אדם אחר מגיע לזה למאה שנה, עד כאן לשונו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:2:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:2:6:6)

**ועד היכן.** פירוש עד אימתי מוליכין אותו לבתי מדרשות, עד שיהיה גדול ויודע סודות התורה כשם הגדולים. והרמז בפסוק זה על משה רבינו עליו השלום מתוקה שנת העובד ראשי תיבות משה וסופי תיבות הדת, לפי שניתנה התורה על ידו, ועל כן מתוקה שנתו (מכלל יופי). והוא מה שאמרו בפרק הרואה (ברכות סד, א) תלמידי חכמים אין להם מנוחה כלומר תכלית, אלא מוסיף והולך, אלא שכל תלמיד חכם מוסיף לפי ערך מה שיגע בעולם הזה, משום שודאי אי אפשר לומר שהתוספות יהיה שוה לכולם (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:1:1)

**שאתם מתרצים.** להקדוש ברוך הוא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:1:2)

**אלו הקדשים שבירושלים.** פירוש שנאכלין בכל העיר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:1:3)

**נשי תירען.** פירוש נשי דור המדבר, ועיין לעיל פ"ד סימן ך', ובמדבר רבה פרשה י"ט, תרגום של תרצה תרעה, לשון רעוה תרגומו של רצון, על שהיו מרוצות להקדוש ברוך הוא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:1:4)

**ליסטטרין.** פירוש שליט:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:1:5)

**ליסטטרין הקשה.** כל אלהי מצרים שהיו עובדים למזל טלה שהוא ראש המזלות, עשה בהם הקדוש ברוך הוא שפטים ושברן, זה הרך שנעשה מזהב על אחת כמה וכמה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:1:6)

**טיפוסים.** כמו דפוסים ורצה לומר תמונה וצורה. והקשה אות אמת איך שייך לדרוש גנאי זה על נאוה, והמתנות כהונה כתב פירוש יפה ומרוצה אתה לי כשפורש ממעשה הפסילים שנמצאו בירושלים ושומרון:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:1)

**דבר אחר כו' כד את בעי כו'.** כשאתה רוצה וחפץ אין אתה צריך ללמוד משום אדם ומעצמך אתה יודע היאך לעבוד להקדוש ברוך הוא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:2)

**הן דמלכא שרי.** היכן המלך שורה ויושב, רצה לומר הקדוש ברוך הוא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:3)

**טמיקין.** וכן הוא בבמדבר רבה פרשה י"ב (סימן יז) ופירושו מכובד, פירוש אחר כסא המלך הוא ואינו מן המנין, ובאסתר רבה פ"א סימן ח' איתא טיטיון, ועיין שם מה שבתבתי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:4)

**שש ארצות.** הא פליגי אהא דאיתא בבראשית רבה פרשה י"ג סימן י"ב דקאמר שם ארבע שמות נקראו לארץ כנגד תקופותיה, דלא סבירא ליה רק ארבע שמות, ופליגי נמי אספרי (עיין מדרש משלי פרשה ח) דתני עשרה שמות יש לארץ:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:5)

**ארקא.** הוא מוזכר בירמיה (י, יא) דכתיב אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ וגו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:6)

**גיא.** אולי הא דכתיב (תהלים כג, ד) גם כי אלך בגיא צלמות משמע ליה שהוא שם אקלי"ם שהוא צלמות כמו אחרי הרי חשך, דומיא דארץ ציה וצלמות (ירמיה ב, ו) דמשמע כלל מקום שהוא ציה והוא חלק המדבר השמם כמו (יואל ב, כ) והדחתיו אל ארץ ציה, (ישעיה לה, א) ישושום מדבר וציה, גם ארץ נשיה (תהילים פח, יג) משמע שם חלק מהמדבר השמם (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:7)

**והוא ישפוט כו'.** הרי שתבל הוא הטוב עולה על כולם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:8)

**ערכי.** פירוש סדרים מלשון מערכה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:9)

**לקוליינון.** פירוש כמו אהל יפה, אל הקובה (במדבר כה, ח) תרגום ירושלמי לגו קלא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:10)

**מצויינות.** מצויירים ומצוינים בצבעונים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:11)

**מטוכסות.** מתוקן על מתכונתן (מתנות כהונה בבמדבר רבה פרשה י"ב):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:12)

**קמריטון.** עגולות כמו כיפה כדי שלא ישתברו כלי שרת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:13)

**מלמד שלא לקחום בדמים.** פירוש שלא נתן כל נשיא ממון על שור אחד ועל חצי עגלה לכיס אחד ומזה הכיס לקחו שתים עשרה שוורים וששה עגלות, אלא כל נשיא נתן שור משלו בפני עצמו ושני נשיאים נתנו עגלה אחת, וכן משמע בבמדבר רבה דאיתא שם מפני מה לא הביאו חצין עגלות וחצין שוורים מפני שהיו יראים שמא ימות שורו של אחד מהם או שמא תשבר עגלה של אחד מהם ונמצא אותו השבט אין לו חלק במשכן. וכתב הזית רענן ואין להקשות שמא ימות השור ותשבר העגלה, דתרתי לא שכיח עד כאן לשונו, הרי שלא לקחו השוורים והעגלות מדמי שותפות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:14)

**ההלכה.** להביא העגלות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:15)

**פורח הוא.** בתמיה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:16)

**לקרסין.** פירוש לפרקים ולעתים כמשמעו (אות אמת) ועיין באסתר רבה ריש פ"ד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:17)

**לרפאות את הקירוס.** כן צריך לומר, ופירושו קליפות העולה מחמת מכה, כן הוא באסתר רבה שם נכתב הפירוש בפנים המדרש. והכוונה לפי דאיתא בפרק קמא דכתובות בירושלמי (סוף ה"ב) וזה לשונו אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד ונמלכים הבית דין לעבר השנה הבתולים חוזרים, ואם אינן מעברין השנה אין חוזרין, עד כאן לשונו. וידוע שחז"ל כינו הבעילה וקראו אותה בשם מכה כדאיתא בריש כתובות דף ו, א' ובמס' נדה דף ס"ד, ב' וזה לשונם תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת בית שמאי אומרים נותנין לה ארבע לילות, ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה, וזהו שאמר כאן שהיו יודעים בידיעת התורה, שהיו יודעים חכמת העיבור, מכח זה ידעו גם כן לרפאות קליפות העולה מחמת המכה, פירוש שעל ידי שמעברין את השנה הבתולים חוזרים ונתרפא המכה פירוש הבעילה שעל ידי העיבור נעשית פחותה מבת שלש שנים ויום אחד (זרע אברהם):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:18)

**בגלגל שוורים זבחו.** ופשטא דקרא מיירי שזבחו שוורים לעבודה זרה והמדרש מפרש לה כשבאו לגלגל ולא הוצרכו לשאת המשכן אז זבחו השוורים (זית רענן):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:19)

**והיכן הקריבו אותן.** המתנות כהונה בבמדבר רבה לא גרס לה, וסבירא ליה דרבי אבין פליג וסבירא ליה דבנוב הקריבו, ולפי הגירסא דכאן אולי הפירוש **עד היכן היו קיימות** כלומר עד היכן היתה זכות השוורים של הנשיאים קיימות (על דרך דאיתא בויקרא רבה סוף פרשה א' עד מתי זכות אבות קיימת) ומשני **עד הגלגל** היינו שבגלגל נתבטל זכותם על ידי שעבדו שם עבודה זרה. ומביא הכתוב בגלגל שוורים זבחו לרמוז שבגלגל נתבטל זכות השוורים של הנשיאים כאילו נפסד חייהם ונזבחו, כי כל זמן שזכותן עמד לישראל נחשבו כאילו חיים וקיימים הם, וביטול זכותם היה שבגלגל שוורים זבחו לעבודה זרה גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, והיה מדה כנגד מדה על ידי שזבחו שם שוורים לעבודה זרה לכן בטל זכות שוורים, ושוב שואל המדרש והיכן הקריבו את השוורים עצמן שהביאו הנשיאים למשכן, ומשני בנוב, או בגבעון או בשילה, או בבית המקדש כפי דעת המאן דאומרים שהובא כאן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:4:2:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:4:2:20)

**שמונת בקר.** ורצה לומר מדכתיב את זבח הבקר בה' הידיעה (ובצאן לא כתיב ה') על כן יכוון על הבקר דכתיב ואת ארבעת הבקר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:1)

**וצמצמה פניה.** פירוש כסתה פניה (אהבת יונתן):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:2)

**והיחידים מתענין.** פירוש יחידים הוא תלמידי חכמים וכדתנן בתענית דף י, א' עיין שם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:3)

**איני יכול לסבול.** צערם **שהם הרהיבוני** הם היו סיבה שהתנשאתי לנקום ממצרים, וזהו שסיים **הם גרמו לי לפשוט ידי בעולמי** היינו במצרים שמלכו אז בכיפה, וכדאיתא לעיל פ"ב סימן י"ט בשעה שאמר משה לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו משה רבינו היאך אנו נגאלין, והלא אין בידינו מעשים טובים, אמר להם הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט בצדיקים שבכם ובמעשיהם כגון עמרם ובית דינו עיין שם. ולבי אומר לי שהפסוק אזכיר רהב וגו' שמביא המדרש לקמן סוף סימן זה שייך כאן, שדורש שהם הרהיבוני לפשוט ידי במצרים על זה מביא ראיה כדאת אמר אזכיר רהב ופירשו התרגום ורש"י רהב אלו המצרים, כמו שכתוב בהם (ישעיה ל, ז) רַהַב הֵם שָׁבֶת, ויקראו כן על שם גאותם, והוא מלשון יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן (שם ג, ה), הרי מזה ראיה שהרהיבוני הוא לשון גדולה וגאוה, וגם ראיה שגאות הקדוש ברוך הוא היה על המצרים שנקראו רהב, שאם כפירוש המתנות כהונה לקמן שמביא זה לראיה שהרהיבוני פירושו לשון גאוה היה לו להביא זה הפסוק כאן תיכף בדרש ראשון של הרהיבוני, אלא על כרחך שבאמת צריך להיות כאן והוא לראיה על שני הדברים כמו שכתבתי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:4)

**איני יכול לסבול שהם כו'.** וזהו שאמר הסבי עיניך מנגדי פירוש לא תבכה עוד ולא תצטער לסגף את עצמה בתענית שהם הרהיבוני פירוש הם נשאו אותי וגדלוני לפשוט ידי כו' וכנזכר לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:5)

**הם המליכוני עליהם ואמרו כו'.** עיין בתנחומא סדר בשלח סוף סימן י"א:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:6)

**וזקנים מתענין כו' הם קבלו מלכותי עליהם בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה.** כן צריך לומר לפי דעתי, והוא פסוק שמות י"ט, ח', שכך כתיב התם ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה' ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה. וסבירא ליה להמדרש שאילו לא אמרו הזקנים כן אף כל ישראל לא היו אומרים כן, והוא על דרך דכתיב (שמות ד, כ"ט-ל-ל"א) וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרן את כל הדברים וגו' ויאמן העם וישמעו וגו' ויקדו וישתחוו, ואמרו בשמות רבה ריש פרשה ט"ז אמר הקדוש ברוך הוא הריני פורע לזקנים על שעשו את ישראל להאמין בשמי, בשעה שאמר משה להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם אילו לא קבלו הזקנים את דבריו של משה אף כל ישראל לא היו מקבלים אלא הזקנים קבלו תחלה ומשכו כל ישראל אחריהם ועשו אותן להאמין לשמו של הקדוש ברוך הוא כו' עיין שם, אבל מאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע הוא בשמות כ"ד, ז' ולא נזכרו שם זקנים, שכך כתיב התם ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:7)

**וכתיב אזכיר רהב כו'.** צריך לומר כמה דאת אמר אזכיר רהב (אות אמת). ועיין מה שכתבתי לעיל:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:8)

**ואף סוררים הקדוש ברוך הוא משרה.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:9)

**בזכות כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.** וזה שנאמר ברישיה דקרא עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, וכמו שאמרו בשבת דף פ"ח ע"א מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת כו' עושי דברו והדר לשמוע כו' (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:5:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:5:1:10)

**מה עז זו בזויה כו' מה רחל זו צנועה כו'.** הכוונה למה דאמרו במסכת שבת (עז, ב) מאי טעמא הני מכסיין והני מיגליין כו' פירוש מאי טעמא הכבשים מכוסים בית הבושת שלהם בזנב ארוך, ומאי טעמא העזים מגולים בית הבושת שלהם בזנב קצר, וזהו מה שאמר כאן מה עז זו בזויה שבית הבושת שלה מגולה כך היו ישראל בזויין בשטים שנאמר וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב, ומה רחל זו צנועה שבית הבושת שלה מכוסה כך היו ישראל צנועים וכשרים במלחמת מדין ששמרו את עצמן מזנות כמו שמסיק המדרש והולך (בשם הרב הנגיד מו"ה יצחק יעשינאווקר מייאגוסטאוו):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:6:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:6:1:1)

**שלא הקדים כו'.** עיין מה שכתבתי לעיל (א) פסוק (ו) אל תראוני (סימן ג) ופסוק כמגדל (פ"ד פסוק ד סימן ג):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:6:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:6:1:2)

**מפחם.** פירוש משחיר, או פירושו שהיה מכה ומקלקל פניה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:7:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:7:1:1)

**ועל המצומתים שבכם.** כלומר יושבי אהל של תורה (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:7:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:7:1:2)

**אפילו ריקנין שבכם רצופים מצות כו'.** ובגמרא (ברכות נז, א) אמרו אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון, והכוונה שגפן הוא כינוי לצדיקים שלומדים התורה ועוסקים במצות לשמה, באהבה ויראה ובחפץ פנימי מלב ונפש, כמו שיש לפרי הגפן משקה כנוס בתוכו, אבל אותן הלומדים תורה ומקיימין המצות בלא לב מכונים בשם רמונים, ומטעם שגרעיני הרמונים הם יבשים מבלי שום רטיבות בתוכו, כך מעשיהם יבשים מבלי שום לחלוחית יראת שמים (מצאתי):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:8:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:8:1:1)

**ארבעים מהם כו'.** נוסח אחר שבעים מהם יש להם לשון (עצמיי) ואין להם כתב (עצמיי אלא מאומה אחרת) ושבעים מהם כו' (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:8:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:8:1:2)

**שבעים מהן מכירין אבותיהם כו'.** והם נקראים מלכות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:8:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:8:1:3)

**ושבעים מהם כו' ואין מכירין אבותיהן.** ונקראו פלגשים שהפלגשים חשודות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:1)

**אחת היא יונתי תמתי אחת זה אברהם.** רצה לומר שאמר הקדוש ברוך הוא שאף על פי שיש לי מלכות ופלגשים ועלמות אחת היא יונתי זה אברהם שהיה אחד להקדוש ברוך הוא ודבק להקדוש ברוך הוא כיונה שהיא משמרת את בן זוגה ונתדבקה בה ולא באחרת, תמתי שנתנסה בעשרה נסיונות ונמצא תמים בעולם וכמו שכתוב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:2)

**אחת זה אברהם כו'.** ואף על גב דריהטא דקרא כוליה מיירי בחד, מיתורא דהיא היא דרשינן זה באברהם וזה ביצחק וזה ביעקב, והוא הדין ראוה באחרים וכן ויהללוה. ובודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו וקרא בכנסת ישראל מיירי כפשטיה דקרא, אלא שירמוז אגב אורחיה למעלתה מצד ראשיה ופנת שבטיה מטעם יתור הדברים ושנויים כמבואר (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה צ"ד (סימן א):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:3)

**אחת היא לאמה זה יצחק כו'.** כלומר גם התואר הנזכר באברהם ישנו באותו שהוא יחיד לאמו, וכן בברור ליולדתו זה יעקב (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:4)

**שהיה יחיד לאמו.** שהרי הגר ילדה עוד בנים אחר כך לאברהם דקטורה זו הגר כדאיתא בבראשית רבה פרשה ס"א (סימן ד):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:5)

**שהיה ברור ליולדתו.** אבל לא לאביו, שיצחק היה מחזיק את עשו צדיק ממנו לפי שהיה מרמה בו, אי נמי ברור ליולדתו צדקתו טפי, שהיא הכירה בחסידותו שלא היה חפץ בברכה שלא להשיג גבול עשו, ושוב נסתכן לבא לקבלה מפני מצות אמו ולא יכול להתאפק לבלתי שמוע בקולה (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:6)

**ראוה בנות כו' שנאמר והקול כו'.** שהמצרים נקראו בשם בנות כדכתיב (בראשית מט, כב) בנות צעדה עלי שור, והטעם בזה תמצא במפרשים, וקאמר שנתפרסם מעלת השבטים במצרים הקרוים בנות (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:7)

**שנאמר והקול נשמע בית פרעה.** לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו, משום שמצאו בהם טוב טעם ודעת בויכוחיהם עם יוסף בעלילותיו, וכשישבו לפניו לאכול שנתווכח עמהם בדברי חכמה כדרך המלכים החכמים, וכן כשנודע להם עכשיו שהם אחי יוסף שמחו בהם (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:1:8)

**אם אנו מהלכים מסוף כו'.** משום דלא בעי לפרש שהנמצא כזה הוא לשון שאלה רצה לומר שעדיין לא הסכים פרעה במנוי יוסף עד יחקור אם נמצא טוב ממנו, משום דלפירוש זה יקשה דהיה ראוי שיספר הכתוב שהשיבוהו כבר שאין נמצא כמוהו ואז מנה את יוסף, כי בלתי תשובתם איך מנהו אם לא נתברר לו ספקו, ולזה רוצה בעל המאמר לפרש שאין זה אלא ספור שבחו של יוסף שאמר פרעה לעבדיו שלא נמצא כמוהו בעולם בכל חכמי הקדם, שאין חכמתם אלא בטבע וזה זכה לחכמת רוח הקודש המיוחד לזרע אברהם לבד אשר ייחד ה' שמו עליו, וה"א של הנמצא הוא ה"א התימא, וזהו שאמר אם אנו מהלכין מסוף כו' (יפה תואר):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:2:1)

**אלו שמונים פרשיות שבתורת כהנים.** אין זה פתוחות וסתומות ויקרא, שיש יותר מן תשעים, אלא הן ברייתא דתורת כהנים שהיו נחלקים אצלם לשמונים פרשיות, ולפנינו הוא נחלק יותר ממאה ועשרה (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:2:2)

**אין קץ לתוספתות.** פירוש לתוספתות וברייתות שנתוספו ונסדרו אחר סדר המשנה (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:2:3)

**תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה.** והיינו כשיעור כל העולם שגבהו וארכו ורחבו הוא מהלך חמש מאות שנה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:2:4)

**וכל מימי בראשית מתפלגין ויוצאין מתחתיו.** כלומר מתחתיותו מתפרדין כל אחד למקומו וכדכתיב (בראשית ב, י) ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, ולפי שכל מי בראשית שהם חיים לעולם שכל באי עולם מתגדלים על המים מתפלגין מתחת עץ החיים שבגן עדן ומשם קונים שפע חיים, לכן עץ החיים מהלך חמש מאות שנה כשיעור כל העולם כדי להשפיע ממנו כח חיוני על כל יושבי תבל ששיעורו מהלך חמש מאות שנה (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:1)

**לא סוף דבר גופו.** וכן גרס בעל מגלה עמוקות, ורצה לומר לאו עצמותו בלבד הוא מהלך חמש מאות שנה אלא אפילו קורתו רצה לומר חלק ממנו. אבל בבראשית רבה פרשה ט"ו (סימן ו) ובירושלמי פרק קמא דברכות (ה"א) גרסו לא סוף דבר נופו כו', ופירושו לאו דוקא נופו הוא מהלך חמש מאות שנה אלא אפילו עובי עץ קורתו הוא מהלך חמש מאות שנה, להשפיע כח החיים על ידי המים על כל יושבי תבל ששיעורו חמש מאות, שהרי אין כל המים מתפשטין תחת נופיו אלא תחת עובי עץ קורתו כי משם והלאה מתפרדים כל אחד למקומו כאמור (נזר הקודש):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:2)

**תמצית כור.** מה שנתמצה מכור כשהורק המים מכור ומניחה על צדה שתהא המים הנדבקים בדפנותיו מתקבצים יחד, ההוא תמצית יעלה לשלשה קבין, וכור הוא שלשים סאה, וסאה ששה קבין נמצאת תרקב אחד מששים בכור:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:3)

**ארבעים יום והיא ארבע כו'.** עיין ברש"י סדר שלח לך (יג, כה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:4)

**וכוש מהלך ששה שנים ועוד.** כן צריך לומר (קרבן העדה). ורצה לומר ועוד היינו מאתים ועשר לשנות חמה ומאתים שבעים ושש ללבנה. והמתנות כהונה מקיים הנוסחא שלפנינו מהלך שבעה שנים, וזה לשונו וכשתחלק ימי שבע שנים לארבעים יהיה ששים פעמים ארבעים, ועוד שלשים וחמש יתירים ואינו מדקדק אחריהם עד כאן לשונו, וטעות סופר בדבריו וצריך לומר ועוד שבעים ושמונה יתירים כי כן הוא החשבון אף אם תחשוב כל השבעה שנים לחשבון שנות הלבנה, גם לדבריו קשה תיבת ועוד, ויהיה איך שיהיה קשה מה שאמר והיא אחד מששים בעולם וצריך עיון. ועיין בבראשית רבה פרשה ט"ו ובירושלמי פרק קמא דברכות ובתענית דף י, א', ובפסחים דף צ"ד, א:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:5)

**מארבע מאות לגיהנם.** כן צריך לומר ומלת שנה מיותר, וזהו שאמר אחר כך **ומוצא הילוכה של גיהנם שני אלפים מאה שנה** כלומר שני אלפים פעמים מאה, שכן הוא החשבון שארבע מאות פעמים חמש מאות הוא שני אלפים פעמים מאה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:6)

**בכיסוי קדירה** פירוש ככסוי קדרה הקטן כנגד הקדרה (רש"י):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:7)

**לגיהנם, ועולה אחד בששים בעדן.** כן צריך לומר. ופירושו שגיהנם עולה אחד מששים מעדן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:3:8)

**ועדן אין לה שיעור.** פירוש שאין לו שיעור לעדן לשער בדבר אחר שיהא גדול ששים פעמים כמו העדן (מהרש"א). ועיין תענית דף הנזכר לעיל וצריך עיון:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:4:1)

**אלו שמונים רבוא כו'.** יש בזה אגדות חלוקות, ועיין לעיל (ג) פסוק (ז) הנה מטתו (סימן ד) ובשמות רבה ריש פרשה מ"ב ובבמדבר רבה פרשה י"א (סימן ג):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:4:2)

**ועלמות אין מספר אלו הקטנים וזקנים ונשים. דבר אחר אין קץ ואין סכום.** כן צריך לומר (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:4:3)

**מנין.** ראשי בתי אבות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:4:4)

**הסכום.** מנין הפרטים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:4:5)

**אין תימר.** אם תאמר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:5:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:9:5:1)

**בר מינה כו'.** בלעדיה אין בנים ליולדתה, כלומר בלעדי ישראל אין בנים להקב"ה, וברה פירושו חוצה לה כלומר מבלעדה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:1)

**דלמה.** פירוש מעשה, ועיין בירושלמי פרק קמא דברכות (ה"א) ובפרק אמר להם הממונה (יומא פ"ג ה"ב) ובשוחר טוב מזמור כ"ב ובסוף אסתר רבה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:2)

**בקריצתא.** בבקר כשעלה עמוד השחר, ותקם בטרם יכיר איש (רות ג, יד) תרגום וקמת בקרציתא עד לא אישתמודע גבר ית חבריה, ותבוא אל חמותה (שם פסוק טז) תרגומו ואתת לות חמותה בקריצתא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:3)

**כך היא גאולתן של ישראל כו' כי אשב בחשך כו' קמעה כו'.** רצה לומר דביאת הגאולה מעט מעט כדי שיוכלו לסבול הטובה להעתקתם מצרה לגאולה, והכי איתא בהדיא בשוחר טוב. והלמוד מכי אשב בחושך נאה לפי זה דלא קאמר ה' יוציאני לאורה אלא ה' אור לי כלומר אף בהיותי בחשך יאיר לי, והיינו תחילה מעט שעדיין יש הרבה מהצער בזמן ההוא כמו שנשאר הרבה מהחשך עדיין (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:4)

**מצפצפת.** כלומר מבצבצת, ואולי שכך צריך לומר (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:5)

**מנצנצת.** פירוש מלשון הנץ החמה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:6)

**מרטבת.** ובשוחר טוב הגירסא משבחת והולכת, ולפי לשון הירושלמי נראה שצריך לומר מתרבה והולכת, וכן עיקר (רד"ל). וגירסא שלנו מרטבת פירושו מרחבת ומגדלת:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:7)

**כך בתחילה בימים ההם ומרדכי יושב כו'.** וצערו של המן לא חשיב הפסק בגדולת מרדכי, משום דצער בעלמא הוא ולא ירידה מגדולתו, דלעולם היה בגדולתו דלא קם ולא זע ממנו (יפה מראה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:8)

**קופחת.** לשון הכאה, כלומר אורה מכה בכח על האדם ושורפת וּמַשְׁחֶרֶת אותו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:9)

**מה יקר חסדך אלהים.** וגו' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון, ומדכתיב בצל כנפיך יחסיון מוכיח שאין קופחת ומזקת האור:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:10)

**רבי יהושע אומר כדגלים של מטה.** כן צריך לומר (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:11)

**דוכסין כו'.** דוכוס בלשון רומי שר צבא, ואיפרכוס בלשון יוני שר הפרשים, ואיסטרטילטיס בלשון יוני נגיד מלחמה (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:12)

**ומנין שיש.** לאותן דוכסין של אדם אימה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:13)

**כדור שנתנדנד לגלות.** פירוש שהיו מעותדים לגלות מפני רוב חילו של סנחריב ורוב כחו ותעצומו ונתן להם הקדוש ברוך הוא אימתה ופחד:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:14)

**אל ירושלים למלחמה וגו'.** וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:15)

**בשעה ההיא יהיו ישראל מתנדנדים כו'.** אפשר זה נסמך לקרא (עמוס ט, ט) וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ (רד"ל). והאות אמת כתב שהני תיבות בשעה ההיא יהיו ישראל, מיותר, וצריך לומר במקומו כדור שהיו:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:16)

**שנאמר והכה ארץ בשבט פיו וגו'.** דע שבברכה שבירך יעקב אבינו את יהודה כל האותיות נזכרות בה חוץ מאות זי"ן, כי לא יצטרך הוא למלחמה כמו שנאמר עליו והכה ארץ בשבט פיו וגו' (מעריך המערכות):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:17)

**רבי יהושע דסיכנין כו'.** מביא זה כאן לפרש סוף פסוק איומה כנדגלות. ועיין לעיל פ"ב פסוק (ד) הביאני אל בית היין ודגלו וגו' (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:10:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:10:1:18)

**כטכסיס.** פירוש כסדר בלשון יוני (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:1)

**באותות.** אל תקרי באותות אלא באוותות לשון תאוה, שנתאוו ישראל להיות נדגלים כמותם, כן הוא בפרשת במדבר [ב, ג] (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:2)

**נגזזת.** גוזזין וקוצרים סביבותיה הזמורות וזה תיקונה שעל ידי זה היא משלחת פירותיה למרחוק:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:3)

**כשער.** פירוש שער ראשו וזקנו כשגוזזים אותו הוא ממהר לצמוח, וכן הצפרנים (מתנות כהונה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:4)

**ונחלף.** מחליף וצומח יותר מבראשונה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:5)

**מה הנטיעות הללו.** תיבת מה מיותר, וכן הוא בפסיקתא דויהודה וישראל רבים (רד"ל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:6)

**מכסה פשעיו.** שאומר לא עשיתי מאומה, לא יצליח, אבל המודה פשעיו לפני הקדוש ברוך הוא ועוזבם ירוחם:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:7)

**אלא אל גנת ירק.** שאצל גינה נופל לשון ירק:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:8)

**הדא הוא דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה.** היינו בממון, ותומכיה מאושר היינו התומכים בגוף והן משמשי תלמידי חכמים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:9
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:9)

**מה אגוז זה חלק.** אילן אגוז הוא חלק מן השריגים והסעיפים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:10
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:10)

**כהא דתנינן.** בפ"ד דמסכת פיאה:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:11
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:11)

**אף בחלוקי אגוזים.** כן צריך לומר (אות אמת):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:12
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:12)

**פרך.** שם מקום, או פירושו אגוזים חשובים מאד ונפרכים בידים:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:13
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:13)

**בינונים.** טובים הם אבל לא כאגוזי פרך:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:14
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:14)

**קנטרנין.** על שם שיש להם קליפה עבה וקשה ואוכל מעט קורא אותם קנטרנים לשן קינטור ולעג (מתנות כהונה). ומפורש בפסיקתא הנזכר לעיל שאתה מתקשה לשברו ומקיש עליו באבן ושוברו אף על פי כן אין בו תוחלת, ורצה לומר שהמאכל שבו הוא מעט דמעט:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:15
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:15)

**תרעא כו'.** פתח ושער שאינו פתוח לצדקה עתיד יהיה פתוח לרופא, כלומר שהקדוש ברוך הוא ישלח עליו חולאים ויצטרך להוציא ממון לרופא. ועיין מה שכתבתי בענף:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:16
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:16)

**התורה קרויה אבן כו' שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן.** ואי לא לרמוז דתורה קרויה אבן מאי צריך לומר שהלוחות מאבן, ועוד כיון דסנפרינון היו הלוחות לא הוי ליה למימר אבן דמשמע אבנים בעלמא, אלא סנפרינון מיבעי ליה למימר (יפה תואר). ועיין בויקרא רבה פרשה ל"ה (סימן ה):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:17
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:17)

**למקום ארימין.** הוא היכל מלך מקום חשוב, **ומשובש בגייסות** כי יש פחד פן יכנסו שם, **והושיב בו המלך כוסטריינים** פירוש אנשי מערכה (מוסף הערוך). והמעריך כתב פירוש שומרים המגדלים, וכן האדם הוא היכל נכבד ויש פחד פן יכנס בו היצר הרע כו'. והאות אמת כתב ארימין פירוש מקום חרב והיו בו לסטים, כוסטריינים פירוש שר חיל, עד כאן:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:18
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:18)

**לגנוב.** הסוחרים המוליכים אגוזים ממקום למקום אינם יכולים לגנוב ולהעלים אותם מן המוכס מפני שמקשקשים ומשמיעים קול:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:19
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:19)

**מדרדרין.** לשון מדרון, כלומר יורדין:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:20
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:11:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:11:1:20)

**והסירה.** קו המסגרת בפנים, וכן בית הסוהר נקרא סירה בספר הזה בכמה מקומות על שם שהוא סגור:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:1
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:1)

**בשלפים.** בלקט השבלים אחרי הקיצרים, ושלפי לשון אחורים, כמו שלפי קציר חטים במדרש רות:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:2
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:2)

**והכיר שהיא בתו שלח אוהבו כו'.** ובספר נפוצות יהודה מביא הנוסחא והכיר שהיא בתו של המלך אוהבו נטלה כו'. והכוונה היות אומה זו בתו של מלך אברהם אוהבו של הקדוש ברוך הוא שבזכות זה סייעם, עד כאן לשונו. ואברהם היה מלך כדכתיב (בראשית כג, ו) נשיא אלהים אתה בתוכינו ואמרו במדרש (בראשית רבה מב, ה) שאמרו לו מלך אתה עלינו נשיא את עלינו כו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:3
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:3)

**והיו אומות העולם תמהים ואומרים אתמול כו'.** תמיהת האומות היתה על עלותה למדרגה עליונה תמורת התחייבה בשפלות מהוראת המערכה, וכמו שכתב הרב אברהם אבן עזרא (שמות ו, ז) על אמרו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים כי היתה במערכת המחברת הגדולה למשרתים העליונים שנעמוד עוד בגלות, ותמיהת עצמה כי ידעו כי ערומים הם ממצות ומעשים כדכתיב (יחזקאל טז, ז) ואת ערום ועריה (ספר הנזכר לעיל):


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:4
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:4)

**יוסטא.** שם אדם והיה אומן חייט ממקום ציפורי ועלה למלכות והיה מקובל ומצא חן בעיני המלך ואמר לו שאל ממני שאלה אחת ואתן לך, ואמר לו תן לי הדוכסותא והוא ממשלת של גליל ציפורי:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:5
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:5)

**דגבן.** שאצלנו כלומר הדוכסות של צפורי שאני דר בו, ונתן לו המלך, וכשלקח אותה ירד מן המלכות, והיו אלו שהיו מכירים אותו מהם אומרים הוא יוסטא חייט ומהם היו אומרים אינו הוא, ואמר להם אחד עתה הוא יעבור בשוק אם יסתכל על מקום מושבו של יוסטא חייטא שהיה רגיל לישב עליו ומחייט ודאי הוא הוא, ואם לא יסתכל עליו אינו הוא:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:6
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:6)

**דהוה נהיג יתיב ומחייט.** כן צריך לומר:


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:7
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:7)

**עבר בשוקא וכו'.** היה עובר בשוק והתחיל להסתכל על מקום מושבו וכו':


###### Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:8
[Etz Yosef on Shir HaShirim Rabbah 6:12:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/6:12:1:8)

**עמי נדיב.** דרש נוטריקון עִמִי הקדוש ברוך הוא שהוא נדיב העולמים, שהוא הטוב והמטיב לכל בריותיו בנדבה וחסד ברוך הוא וברוך שמו לעולמי עד: