## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 10

###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:1)

**זש"ה אהבת צדק כו'**משום דק"ל מאי לשון קיחה. ובעי לפרש ל' עילוי כדאכתוב לקמן. מייתי האי קרא דמדריש בעלויא דאהרן מתוך אחיו. ומכיון דמייתי ליה דריש ליה נמי באברהם וישעיה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:2)

**השופט כל הארץ וגו'**דקשה ליה למה דקדק לומר השופט כל הארץ. לכך מפרש דה"ק מי שהוא שופט כל הארץ כמוך ראוי שלא יעשה משפט שהוא דין גמור. שאין העולם מתקיים בדין אלא צריך לשתף דין ברחמים. ולפ"ז לא מפרש השופט כל הארץ בתמיה כפרש"י. אלא ה' זה הוא ה' האמיתית. כמו הנגלה נגליתי שפירושו הלא נגלה נגלתי. כן כאן ג"כ פירושו הלא מי שהוא שופט כל הארץ ראוי שלא יעשה משפט כראוי בדין גמור (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:3)

**א"כ עולם**א"א לעולם להתקיים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:4)

**א"כ משפט**פי' אין כאן משפט ברור בלא רחמים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:5)

**את בעי תפוס כו'**אתה רוצה לאחוז החבל בשני ראשין אתה רוצה העולם ואתה רוצה גם הדין גמור בלי רחמים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:6)

**אהבת לצדק בריותי**אם ימצא להם זכות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:7)

**ושנאת מלחייבם**אף אם לא ימצא להם זכות. שהרי בקשת להטות עליהם חסד. וגם בקשת לזכותם מפני השבועה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:8)

**שנא' לך לך**ר"ל הכפל לך לך בא לומר לך לחודך הוה דבור הנבואה. וע' בענף:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:1:9)

**פתר קריא בישעיה**ר"ל שהאי קרא מקויים בישעיה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:1)

**מטייל הייתי**רמז שע"י ההתבודדת בתורה ובעיון במעשה ה'. הי' מוכן לקבלת הנבואה או הטיול רמז לשמחה של מצוה כי זו הכנה לקבלת הנבואה כמ"ש בפסחים אין הנבואה שורה לא מתוך עצלות וכו' אלא מתוך שמחה של מצוה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:2)

**שלחתי את מיכיהו והיו מכין אותו בלחי (מלכים א כב) ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי**כצ"ל וכן הוא בפסיקתא רבתי פ' ל"ג. אבל הגי' שלפנינו אי אפשר לקיימה. שהרי ישעיה ע"כ מקמי מיכה נתנבא שהרי בישעיה כתיב בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיהו. ובמיכה כתיב בימי יותם אחז יחזקיהו והא דאמר בפ"ק דב"ב ד' נביאים נתנבאו באותו הפרק הושע ישעיה עמוס ומיכה. לא נקט מיכה בהדייהו אלא משום בימי יותם אחז יחזקיהו כדפרש"י:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:3)

**פסילוס**קטיע לישנא פי' קטוע ומוכרת בלשונו. ובזוהר סדר ויחי דמגמגם בלישנא פסילס קרי ליה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:4)

**למה נקרא שמו עמוס כו'**וא"ת אם בני דורו היו מבזים אותו למה הכתוב יקראנו על שם מומו. וי"ל דבשבחו דבר הכתוב שאע"פ שהיו מבזים אותו לא נסוג אחור משליחות ה':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:5)

**עמוס בלשונו**כבד בלשונו כאילו עמסוהו משא על לשונו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:6)

**מעתה את מי אשלח כו'**ואע"ג דמקמי האי קרא כתיבי כמה נבואות בישעיהו. הא שנינו בכילתא בשנת מות המלך עוזיהו זה הי' תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן שאין מוקדם ומאוחר בתורה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:7)

**גוי נתתי כו' ואיני כדאי**כלומר אני מקבל עלי את הכל באהבה כמו שמספר בעצמו גוי נתתי למכים וגו' וכמו שנותן באהבה עזה. כי אעפ"כ התבונן שאינו כדאי להיות הולך בשליחות הזאת. כי כדאי לסבול לכל היסורים בכדי לקבל המחזה העליונה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:8)

**אהבת לצדק את בני**היינו שרצה לזכותם ע"י שליחותו ולהשיבם בתשובה ושלא יעמדו בחובתם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:9)

**נביא מן נביא**שלא היה בכתו לקבל הנבואה זולתי ע"י אצילת הרוח מן נביא אחר כי מהראוי יאצל גם על הבלתי ראוי עודנה. ואף שהי' אלישע גדול בנבואתו מישעיה כפי הנראה מפשטות הכתובים ומניסיו הגדולים עכ"ז בבחינתו הגדולה. לא היה בכחו לקבל כ"א ע"י רוח אליהו. אכן ישעיה בבחינתו לא היה מקבל מאחר כ"א מעצמו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:10)

**אבל את מפי הקב"ה**מפרש שמן ששון הוא משל אל הנבואה. ומחביריך פי' יותר מחביריך (כלי פז):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:11)

**רוח ה' אלהים עלי כו'**פי' רוח ה' עלי ולא רוח נביא כמו יהושע ואלישע שנחה עליהם רוח רבם. והסיבה יען דנתי ישראל לכף זכות שחשבתי שמשח אותי לבשר ענוים ולא חשדתי אותם לרשעים חלילה ומתעתעים בנביאי ה' (כלי פז):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:12)

**יען משה וגו' ולא עוד אלא שכל הנביאים מתנבאים**כן הובא הנוסחא בנזה"ק:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:2:13)

**ואת נחמות כפולות**למד זה מדסמיך ליה מר ואהלות שהם שני מיני ריח רמז אל הנחמות כפולות. וזהו שאמר שמן ששון היינו נבואה יותר מחביריך שיהיו נבואותיך כפולות כמר ואהלות (כלי פז). והנחמה כפולה מורה על שהנביא בעת המחזה ראה הנחמות בהפלגה גדולה עד מאד שלכן אמר בלשון כפול שתתעורר העוז תמיד יותר ויותר וישישו עד מאד. ויתנחמו מאד. וזה מורה שהי' השגתו ונבואתו גדולה וראה הרבה נחמות והשיגן ונמצא כחו יפה מחביריו בתרתי. האחד בנבואות הנחמות שחביריו לא נבאו נחמות הרבה כמוהו. והשני בלשון הנבואה שהיתה כפולה והכפל מראה לחוזק הענין וכמו שכתבתי לעיל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:1)

**פתר קריא באהרן**ר"ל שהאי קרא מקויים באהרן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:2)

**הלכו אצל חור**לפי שהי' גדול כאהרן שהיה נביא כדלקמן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:3)

**גם בכנפיך נמצאו דם.**מפרש בכנפיך לשון כנופיא והיינו ויקהל העם על אהרן. וטעם תרעומת זה בימי ירמיה לומר שאוחזים מעשה אבותיהם בידם בע"ז וש"ד וראוי שישאו ג"כ עון אבותם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:4)

**זה דמו של חור.**ואין קושיא מדכתיב נפשות אביונים נקיים ל' רבים. שהשופך דמים נחשב כשופך דם כל זרעותיו (יפ"ת). ולפי מה דאיתא לקמן בסדר בהעלותך שהרגו גם הזקנים ניחא ממילא מה שכתוב בל' רבים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:5)

**על אשר עשו אלה כו'**הא דכתיב כי על כל אלה דריש על אלה אלהיך וגו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:6)

**המקרא שכתוב אם יהרג כו'**כמו שסופן לעשות כן בזכריה בן יהוידע ויחרב בהמ"ק על כך (רש"י) שהרי רוה"ק משיבו לירמיה שעל כך היה עיקר החורבן כמ"ש אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא [רש"א]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:7)

**ומיד הם גולים**לכן מוטב דליעבדו לעגלא אפשר הויא להו כפרה בתשובה [גמרא] אבל לא כיון אהרן קדוש ה' ח"ו להצלת נפשו מן ההריגה. רק כוונתו הי' למען תקנת ישראל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:8)

**משה יורד ומעבירה לעגל.**כן הוא במדרש שעם היפ"ת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:9)

**פדגוגו**אומן המגדל תינוקות המלך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:10)

**לית את זייע**כלו' שיכנס שם בכל אות נפשו. וכן הכהן למקדש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:11)

**ומותר פתורי את אכיל.**ומותר שולחני שיורי מאכלי אתה תאכל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:12)

**אנונס**פי' מתנות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:13)

**ומן המקדש לא יצא**שאע"פ שעניינו שלא יניח עבודתו ויצא. מ"מ אגב אורחיה למדנו שהיה נכנס למקדש כרצונו תמיד:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:14
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:14)

**כ"ד מתנות כהונה**י"ב במקדש וי"ב בגבולין. י"ב שבמקדש חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור ועור העולה ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושיורי מנחות ותרומת לחמי תודה ותרומת חזה ושוק וזרוע איל נזיר ולוג שמן של מצורע. י"ב שבגבולין תרומה גדולה ותרומת מעשר וחלה ובכורים ראשית הגז והמתנות בכור אדם ובכור בהמה טהורה ופטר חמור והחרמים ושדה אחוזה וגזל הגר כדאיתא בספרי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:15
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:3:15)

**קח את אהרן**דריש קח לשון עלוי וגדולה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:1)

**זש"ה הצל לקוחים למות ומטים להרג אם תחשך**כצ"ל. והשתא דלשון לקיחה דכתיב הכא הוא משום בניו דאתי לאצולינהו מהמיתה שהיו לקוחים לה כתיב בהו קיחה שזה כלוקח דבר מרשות אחד לרשותו. ולר' חנין לקיחה זו לכפר על ויקח מידם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:2)

**אנטונינוס סלק כו'**שמפני שהיה הולך ללמוד תורה אצלו בהחבא וע"כ צוה לו שלא ימצא שם אדם בעת בואו כדאיתא בפ"ק דמס' ע"ז כשמצאו ותלמידיו לפניו א"ל למה לא נזהר בדבריו. והשיבו שאין אלו אנשים אלא מלאכים ע"כ אמר כאן כשאנטונינוס הלך אצל רבי ומצא שישב ותלמידיו לפניו א"ל הן הם שאתה מתפאר בהם. כלומר במה נודע כחם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:3)

**זעירא כו'**הקטן שיש בהם מחיה מתים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:4)

**בתר יומין**לאחר ימים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:5)

**אשכחיה רביע**מצא אותו עבד שהיה רובץ ושוכב על מטתו שכיב מרע. א"ל דרך הגערה מה זה שאתה רובץ ושוכב ואדוניך עומד על רגליו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:6)

**נזדעזע וקם ליה**וזהו הצל לקוחים למות פי' הצל בתפלתך הקרובים למיתה הטבעית. כעובדא זו דרשב"ח:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:7)

**אלו בניו של אהרן**שנגזרה עליהם מיתה כדלקמן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:4:8)

**תבא לקיחה**שעל ידי התפילה (כדלקמן סי' ה') נתן לו הקב"ה לקיחה זו שתכפר. וע"כ אף שהלקיחה היתה בארבעתן מ"מ התפלה לא עשתה אלא מחצה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:1)

**ר' יהודה וריב"ל כו'**מסכים למה שפרשתי לעיל סי' ד' שטעם קח את אהרן וגו' מפני שלקח ב' בניו ממות לחיים. מייתי להא דאפליגו ר"י וריב"ל דעל דעתיה דריב"ל בתפלת משה נמנע ממנו חצי הגזירה. אבל לר"י דקאמר דתפלה עושה הכל צ"ל שבתפלתו ניצולו ארבעתן ושוב מתו בחטאם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:2)

**עושה מחצה**כלומר כשנגזרה גזירה רעה על אחד ובא לבטלה ע"י תשובה תתבטל חציה. ואם ע"י תפלה תתבטל כולה. ולריב"ל איפכא ועי' ביפ"ת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:3)

**גדול עוני מנשוא**והוא וידוי שאמר אמת כי עוני גדול מלסלוח. וריב"ל ס"ל שפירושו כמ"ש בב"ר פ' כ"ב לעליונים ותחתונים אתה סובל וכו'. או כמו שאמרו בפ' חלק שבא בעלילה. או כמו שפי' הדבר אחר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:4)

**אלא בארץ נוד**דכיון דלא אשכחן מקום דאיקרי הכי מפרשינן שבכל מקום שהלך הארץ מזדעזעת תחתיו כפרש"י:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:5)

**ד"א ויצא קין**משום דלפי' ראשון שפי' שנמנע ממנו חצי הגזירה פי' ויצא קין שיצא בזכות מלפני ה'. להכי קאמר דמ"מ יש לפרש ויצא קין לגנאי. והיינו דלא תקשי למ"ד דתשובה עושה כולה דשאני הכא שהיתה תשובה ברמאות לכן הצליחה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:6)

**הפשיל בגדיו לאחוריו**בב"ר פ' כ"ב סי' כ"ח אי' הפשיל דברים לאחוריו וע"ש מ"ש. עי"ל דקאי אדברי קין במ"ש דרך וידוי ותחנונים גדול עוני מנשוא כמצדיק עליו את דין שמים והוא כמודה ועוזב ירוחם. אבל משיצא הפשיל דברים הללו לאחוריו כי לא שב בלב שלם ויצא כגונב דעת העליונה כאילו יצא מלפני ה'. וכה"ג נמי א"ר ברכיה יצא כמערים כו' פירוש שעשה עצמו כמכניע לפני בוראו וכאילו הוא קדוש וטהור ולבו בל עמו. ובב"ר שם גרס כמפריס במקום כמערים שכתב כאן. וע"ש ביאורו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:7)

**יצא שמח**שדרך הל' לכתוב ל' יציאה בכיוצא בזה ע"ד יצא פלוני זכאי או חייב בדינו. ומייתי ג"ש לאסמכתא דיציאה זו היה שמחה מדאשכחן יציאה גבי וראך ושמח בלבו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:8)

**ונתפשרתי**כלומר התשובה עשתה מחצה דמתחילה כתיב נע ונד תהיה בארץ. ואח"כ כתיב וישב בארץ נוד. והוא כעין פשרה (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:9)

**מזמור שיר כו'**סיפיה דקרא טוב להודות לה' ועיין מ"ש בב"ר שם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:10)

**ויהי בארבע עשרה שנה**ובתר ההיא ענינא כתיב בימים ההם חלה חזקיה וגו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:11)

**ואם אין לך ללמוד כו'**פי' ואם אין אתה רוצה ללמוד מאנשי ענתות דמצית למדחי כי לא כל אנשי ענתות היו בכלל הגזירה אלא מקצתם שהיו רודפי ירמיהו ונתקיימה בהם הגזירה כי לא שבו מעונם ואנשי ענתות שעלו לבית שני. היו האחרי' שלא נגזרה עליהם גזירה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:12)

**כעצם הזה של מוח**מפרש עצב כמו עצם. כי אותיות בומ"ף מתחלפין. ומפרש נפוץ על מה שמנפצים העצם להוציא המוח ממנו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:13)

**שמשמנפצו**שמשמנענע ממנו המוח:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:14
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:14)

**אין בו מאומה**אין ראוי למאומה. כך נגזר על יכניה שלא ישאר כלום מזרעו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:15
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:15)

**כחותל של תמרה**כלי שעושין מחריות של דקל. וממלאים אותו תמרים ואחר שהוא מנוער מהתמרים נזרק לאשפה ואין עוד חפץ בו. ומפרש נפוץ על מה שמנפצים ומנערים אותו להוציא ממנו התמרים. אבל לא ידעתי היאך מתפרש עצב על חותל התמרים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:16
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:16)

**מלתא כו'**כלו' שמעתי דבר חידוש שדריש מענין הפסוק הזה כתבו וגו' ולא ידעתי מה דרש. ואמר לי שמא דרש מענין הכתוב שנא' לא יצלח בימיו. ודייק מלת בימיו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:17
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:17)

**בימי בנו מצליח**בימי בנו הינו זרובבל שהיה בן בנו שהצליח שהיה פחת יהודה. ואין זה סותר למ"ש כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה. די"ל שכל זה בימיו קאמר. ונמצא לפי דבריו ליכא הכא ביטול גזירה במ"ש כתבו את האיש ערירי כיון דפירושו שרק בימיו יהיה כערירי. אבל בימי בנו מצליח. וא"כ איך אמר המדרש מקודם ואם אין לך ללמוד מאנשי ענתות למד מיכניהו. הא מיכניהו ליכא ראי' כנ"ל. לכן מביא המדרש קרא העצב נבזה נפוץ וגו' שמקרא זה משמע שאין לו תקנה ותקוה שהרי בין לדברי ר' אבא ובין לדברי ר' חלבו ור' חמא ור' שמואל קמדמי ליה למילתא שהוא נזרק ואינו מתקבל עוד (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:18
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:18)

**מבטלת שבועה**קשה הא בפ"ק דר"ה משמע דגז"ד שיש עמו שבועה אינו נקרע לכ"ע ואפילו בצבור. ונראה ליישב ע"פ מה שכתב הסדרי טהרה סוף מס' נדה הובא בבאר אברהם במס' ר"ה הא דמחלקינן בין יחיד לצבור שגז"ד דיחיד אינו נקרע היינו דוקא כששב רק מיראה שזדונות נעשו לו כשגגות. דבצבור נקרע אפילו לאחר גז"ד וביחיד אינו נקרע לאחר גז"ד. אבל כששב מאהבה שזדונות נעשו לו כזכיות. א"כ נתוספו לו זכיות אפילו גז"ד דיחיד נקרע. וא"כ י"ל מה שאמרו שגז"ד שיש עמו שבועה אינו נקרע כוונתם בתשובה מיראה אבל מאהבה נקרע אפילו בגז"ד שיש עמה שבועה בין לצבור בין ליחיד שמזה לא מיירי הגמרא שם כלל. ודוק:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:19
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:19)

**חי אני נאם ה' וגו'**כי אם יהיה בניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך. ופי' ר' חנינא משם אני נותק מלכות בית דוד כדאי' בחזית. ונתבטלה דכתיב ביום ההוא אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם. ושאלתיאל הוא בן בנו של יכניה כדאמר בסמוך. וקצר המדרש הזה שלא הזכיר קרא דאקחך זרובבל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:20
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:20)

**הושתלה**לשון נטיעה כד"א בניך כשתילי זתים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:21
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:21)

**שאסר א"ע בשבועה**היינו בענין המלכות וכדלעיל ועל זה הוא שנשאל להתיר לו. ומפני שמעת לידת אלו ראה ה' להעמיד המלכות מהם קרא שמותם על הדבר הזה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:22
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:22)

**אין השמדה**במקום הזה (מת"כ):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:23
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:23)

**מתו שנים**שאע"פ דכתיב בהקריבם אש זרה ס"ל לריב"ל שאין בזה עון לחייבם מיתה אם לא שגם גזירת אהרן גרם מיתתן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:24
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:5:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:5:24)

**קח את אהרן ואת בניו אתו**כלו' שטעם הקיחה מפני שהיו לקוחים למות והסירם מהם כדלעיל בסי' הקודם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:1)

**כשם שהקרבנות כו'**כלו' להכי אסמכינהו קרא לומר כשם שהקרבנות מכפרים כו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:2)

**ועשה לו כתונת פסים**דלאו כלי מילת היתה אלא רקום בפסים כפי' הראב"ע. אי נמי כדפרש"י בפ"ק דשבת גבי לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שסביב פס ידו נתן המילת ולא כל הכתונת. וא"כ דמי לכלאים (יפ"ת). ולכאורה קשה מה צורך להביא ראיה שכתונת רמז על כלאים. הא הכתונת של כלאים היתה ולכן היתה מכפרת על כלאים. ולכן נראה דצ"ל כדאיתא בירוש' יומא הכתונת על לובשי כלאים וי"א על שפיכות דמים כד"א ועשה לו כתונת פסים. ושם בירושלמי גרסינן קרא דויטבלו הכתונת בדם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:3)

**לכפר על ג"ע**היינו בשוגג ולא אתיידע ליה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:4)

**לכסות בשר ערוה**פרש"י לחפות על ג"ע:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:5)

**ושמת המצנפת**וכיון דמקומה בגובה הגוף תכפר על הגאוה. והכי אמר בגמרא יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:6)

**על עומקנין שבלב**כן הוא במדרש שעם היפ"ת. ופי' על הרהור הלב. ולפי שהם מעמיקים מה' לסתיר עצה קרי ליה עומקנין. או הגירסא עוקמנין. לשון עקום וערמה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:7)

**ועוקמו לפניו ולאחריו**ולכן מכפר על עוקמנין שבלב:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:8)

**ואין אפוד ותרפים**פרש"י בגמרא אין אפוד. נגלה עון תרפים הא יש אפוד אין תרפים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:9)

**ב' דברים אין לכם כפרה**ר"ל בקרבנות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:6:10)

**במיתת כ"ג**לפי שה"ל לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה בישראל לכן ה"ל כהן גדול כמשותף בחטא זה ואינו מתכפר אלא במיתתו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:7:1)

**למה על פניו**פי' למה נפל על פניו. כי כפי הטבע ה"ל ליפול לאחור כי כן דרך המוכה הנופל מת או קרוב למיתה. וכ"ש זה שהיה טעון משא כבד משריון וכלים. ועוד נכלל בזה הקושיא למה על פניו שלפי מה שאמר שהמצח רמז על גדופו היה ראוי שיפול לאחריו שיראה טביעת האבן במצחו אשר העיז לגדף וישמח צדיק כי חזה נקם. ולא שיפול על פניו ויתכסה מצחו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:7:2)

**בתחלה אתה דורש**כלומר טעם זה פשוט ובתחלה ידרש זה. ומ"מ המעמיק ימצא טעמים אחרים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:7:3)

**ו' אמות וזרת**תימא די"ב אמות וזרתים נינהו שהרי קומת גליות שש אמות וזרת נמצא שממקום ראשו שנפל לפניו עד המקום שהיה אילו נפל לאחוריו איכא שיעור ב' קומות דידיה. וי"ל דבאמת ה"ק שלא יצטער אותו צדיק מה שהיה צריך להתרחק לפי קומתו שהוא שש אמות וזרת שהוא כפלים במרחק אילו נפל לאחריו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:7:4)

**טמנם בעפר גו'**לעיל מיניה כתיב ראה כל גאה הכניעהו גו' ונדרש על גלית שנתגאה כלפי מעלה ונפל תחתיו (רד"ל):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:7:5)

**על במותימו תדרוך**במותימו הוא גובה שבגוף והיינו ערפם. וכשנפל על פניו ידרוך על ערפו. וז"ש ואויבי תתה לי עורף:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:1)

**שמן המשחה שעשה משה במדבר**לא אמר זה להראות באיזה שמן הוא מדבר. שהרי לא היה ולא נעשה אלא זה. אלא הכוונה לתת טעם לנס שהיה נעשה בשמן המשחה תמיד. הוא מפני שעשאו משה קדוש ה' נמשך עליו השפע האלהי. ועוד שעשאו במדבר אשר היתה השכינה יותר גלויה בו מכל המקומות האחרים (קרבן אהרן):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:2)

**יהיה זה לי**וזה בגימטריא י"ב. ואיכא למידק דלמא מה שנשאר אחר הבישול הוא דהוה י"ב. דהאי קרא בהשארותו לעתיד מיירי כדלקמן. ושמא מתחלה הוה טפי שבלעום העיקרים והאור. ויראה דגמרא גמיר לה ואסמכוה אקרא (יפ"ת וע' בענף):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:3)

**אם לשרות בו**העיקרין של הסמים שהיו שס"ח מנין. ובגמרא דכריתות רצה רבי יוסי לקרב הדבר אל הטבע ואמר שהיו שולקין העיקרין במים כדי שיבלעו המים וכשיציף השמן עליהן לא יבלעוהו. וע"ש מה שהשיב לו ר' יהודה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:4)

**ממנו נמשח אהרן ובניו כו'**כדיליף בפ"ק דיומא מאומרו שבעת ימים ימלא את ידכם ואתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את ידם (ק"א):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:5)

**ומלכים**אע"פ שלא נזכר בפרשה שמן המשחה משיחה רק באהרן ובניו. שמכיון דאשכחן דצדוק הכהן לקח משמן המשחה שהיה באהל מועד ומשחו לשלמה. מזה נראה שניתן ג"כ למשיחת מלכים. ואע"פ שיש לומר שהוראת שעה היתה. מ"מ קבלת חז"ל אין לנו לפקפק אחריה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:6)

**ואפילו כ"ג בן כ"ג**בגמ' יליף לה מדכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו. דמלת המשיח יתירה דהיה די שיאמר והכהן אשר תחתיו מבניו ולזה אמרו דהמשיח הוא תנאי לאומרו תחתיו. לומר שאם ימשח יהיה כ"ג תחתיו. ואם לא ימשח לא יהיה כ"ג תחתיו. ושיעור הכתוב והכהן המשיח. הוא אשר יהיה תחתיו מבניו (ק"א):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:7)

**עד עשרה דורות**זה לא נזכר בגמרא ולא בפוסקים. ונראה שאין לדבר קצבה אלא לעולם כ"ג טעון משיחה. ולכן יראה שזה שאמר כאן עד עשרה דורות הוא דרך גוזמא לומר שאפילו יקרה כן שהוא דבר רחוק שימצא כ"ג בן כ"ג י' דורות טעון משיחה. וה"ה עד סוף כל הדורות (יפ"ת). ואולי הוא ע"ד הכתוב (דברים כ"ג ג') לא יבוא ממזר גו' גם דור עשירי גו'. והכוונה לעולם. כדאיתא יבמות ע"ח ב' (רש"ש):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:8)

**ואין מושחין מב"מ**בגמרא יליף לה מדכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו ירושה היא ע"כ. וביאורו דאחר דסמך הוא למלת ובניו ר"ל שהוא נותן המלוכה לבניו וא"כ ירושה היא לבנים מהאבות ומשיחת האב הראשון די לכל הבנים (ק"א):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:9)

**מפני אדוניהו**שהכריזו עליו יחי אדוני המלך. וכשיש מחלוקת פסקה הירושה. שכן כתיב הוא ובניו בקרב ישראל. שירצה כאשר יהיה בקרב ישראל ובהסכמת כולם אז הוא מוריש את בניו ולא בעי משיחה. אבל אם יש מחלוקת לאו ירושה וממנו מתחיל וצריך משיחה (ק"א):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:10)

**ואת יהואחז**בגמרא פריך ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז עמו צנצנת וצלוחית שמן המשחה ומי גנזה יאשיהו. ומשני רב פפא באפרסמונא דכי (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:11)

**גדול ממנו ב' שנים**דכתיב ביהואחז בן כ"ג שנה היה במלכו וג' חדשים מלך. וביהויקים כתיב בו כ"ה במלכו. נמצא יהוקים גדול מיהואחז ב' שנים כמו שמצינו בסדר עולם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:12)

**יהיה זה לי**דמלת זה יתירה דבו הוא מדבר. אלא הכוונה לומר זה פירוש בגימטריא זה יהיה קיים כולו לע"ל וכדאיתא לעיל פ"ב שכל מקום שנא' לי אינו זז לא בעוה"ז ולא לעו"ה והביא שם מקרא זה ג"כ ע"ש. והנה בת"כ הנ"ל ובכריתות דף ה' איתא שנא' שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם הרי דלמדו שכולו קיים לע"ל מדכתיב לדורותיכם. אבל מכאן ומלעיל פ"ב ומלקמן במד"ר פ' ט"ו דלא מייתו כל מלת לדורותיכם משמע דס"ל דממלת לי לחודא נמי משמע שהוא קיים לעולם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:13)

**על גבי מעין**בברייתא דמייתי בגמרא מפרש כדי שתמשוך מלכותו. כלו' דסימנא מלתא היא. וכי היכי דמשכי מיא תהיה מלכותו נמשכת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:14
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:14)

**והורדתם אותו אל גיחון**בגמרא פרש"י אלמא בעי משיחה על המעין. גיחון מעין קטן אצל ירושלים. ולא זהו גיחון היוצא מעדן. והרמ"ה כתב וז"ל והורדתם אותו אל גיחון והוא אחד מד' נהרות שיוצאים מעדן. והרי הוא כמעין שאינו פוסק. אלמא בעי משיחה על המעין:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:15
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:8:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:8:15)

**שאול ויהוא נמשחו כו'**הנה עיקר השמן היה בצלוחית. ולצורך משיחת מלך היה הנביא לוקח מעט שמן מהצלוחית ומניח בקרן או בפח ומשח בזה את המלך. וע' בענף:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:1)

**עשה כמין גבעה**משום דק"ל כי היכי דקאמר פר החטאת ה"ל למימר ואת איל העולה ואיל המלואים כמ"ש בפר שהזכיר מעשיהו. ולהכי משני שאמר שני האילים לומר שהעמיד שניהם יחדיו עם הפר ועשאן כמין גבעה. ואילו כתיב ואת איל העולה ואיל המלואים הוה אמינא כל חד לעצמו העמידן. וטעם הגבעה מפני שהמעשה הזה מהמלואים לגדל ולרומם את אהרן ובניו ולכן שם כגבעה גבוה לפניהם שסימנא מילתא היא. וגם שישגיחו הרואים במעלתם ויזהרו בכבודם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:2)

**כמין גבעה כו'**שדרך הגבעה להיות משופעת מכאן ומכאן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:3)

**הדין דחפין כו'**ר"ל דמלא חפניכם אמר רחמנא למשה ולאהרן. הרי ד' חפנים. והחופן הוא פי שנים בקומץ. דהחופן הוא ממלא ידו. והקומץ אינו אלא חופה ג' אצבעותיו עד שמגיע לפס ידו. הרי שהארבע חופנים של משה ואהרן הם שמונה קומצין. ואח"כ נכנס דרך נס כל השמונה קומצין בחפנו של משה כדכתיב וזרקו משה השמימה וכל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא ביד אחד. וזהו שא"ר הונא כאן לא דמי הדין דחפין להדין דקמיץ [פי' שאינו דומה זה שלוקח בחפנו לזה שלוקח בקומצו] הדין דחפין תרין הדין דקמיץ [פי' זה שלוקח בחופן הוא נוטל כפלים מזה שנוטל בקומץ] ארבע חופנין תמניא קומצין [פי' שארבע חופנים של משה ואהרן הם שמונה קומצין]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:4)

**מספיק**ע"י נס שיחזיק. וכתב הידי משה שהגירסא הנכונה היא והקב"ה מהפך. פי' שמהפכו לשחין. וכן אי' בש"ר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:5)

**וכל ישראל עומדים**פי' היפ"ת שכולם היו בעזרה ביום הכפורים (וע' מ"ש בב"ר פ"ה סי' ו' בשם הנזה"ק. ולכאורה כאן אי אפשר לפרש כן שהרי כבר אמר כאן ואת כל העדה הקהל כו' אלא זה אחד כו'. ואפשר שמקודם אמר שאין אפשר שכל ישראל יהיו עומדים לפני הפתח. ואח"כ אמר שבלא זה יש ג"כ נס שאין אפשר אפילו בעזרה יעמדו כולם):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:6)

**פני הסלע**משמעו שכל אחד ואחד היה עומד בפני הסלע ממש (מת"כ):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:7)

**זקפן**העמידם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:8)

**שמן**הוא מלשון שימה. ובב"ר פ"ה גרס צמדן. ופי' הושיבן כל אחד אצל בן גילו זקן אצל זקן ובחור אצל בחור. ולפ"ז בא ר' אחא להגדיל הנס שנמצא מקום מוכן לכל אחד במדרגתו ולא היו בערבוביא:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:9)

**צמצמן**פי' שהיה המקום מחזיקם בצמצום לא פחות ולא יותר. וזה כדי שלא יהיו דחוקים וגם לא מרווחים כדי שיכירו ויתנו לב בנס שהיה המקום כמדתם ממש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:10)

**בזאת תדעון כו'**דבזאת משמע בנס העומד לפניהם. דכל זה מורה באצבע:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:11)

**אף בבהמ"ק כן**משום דמשכן לא הוי אלא לפי שעה בז' ימי המלואים. לכן אמר אף בבהמ"ק היה כן פי' היה כן תמיד בשעת התפלה דהתם הוי קדושה טפי דקדושתו קדושת עולם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:12)

**עומדים צפופים**מלשון ויצף הברזל. שמרוב הקהל שהיו בעזרה היו נדחקים איש באיש עד שהיו רגליהם נטולות מהארץ ועומדים באויר (רש"י). והרמב"ם והערוך פי' צפופים דחוקים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 10:9:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/10:9:13)

**ד"א בין כל אחד כו'**ובב"ר פ"ה אי' ד"א לכל אחד ואמה מכל צד. ופירושו משום דהשתחויה בפשוט ידים ורגלים היה צריך ד' אמות לקומת האדם. ואמה מכל צד שיהיו רחוקים זה מזה ולא ישמעו תפלתם ויטרדו זה את זה. או כדי שלא יתבייש החוטא מהתוודות על חטאיו: