## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 13 ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:1) **פתח אוזן שומעת כו'**משום דפירושו לאמר אליהם היינו לבנים לאלעזר ואיתמר כדר' חייא דלקמן. בעי למימר דטעם זכותם לזה מפני ששמעו תוכחת משה כשכעס עליהם ושתקו כדלקמן. ולהכי מייתי סמך מהאי קרא כדמפרש ואזיל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:2) **אלו בניו של אהרן**פי' זה הפסוק נתקיים בבניו של אהרן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:3) **בניו של אהרן שהיו בצד המיתה בקרב חכמים כו'.**כצ"ל ולשון תוכחת חיים דרש. שע"י שקבלו תוכחה זכו לחיים אחרי שנגזר עליהם מיתה [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:4) **שהיו בצד המיתה**שהיו קרובים למות עם נדב ואביהו [והיינו כמ"ד לעיל פ"י ומטים ליהרג אלו בניו של אהרן שהיו בצד המיתה] וזכו להנצל ולהתייחד הדבור עליהם. ומפרש תלין ענין חיות וקיום כמו ביקר בל ילין. והכי דריש קרא אוזן שומעת תוכחת חיים תלין בין החכמים דהיינו שבחייה נתייחד הדבור לה עם החכמים דהיינו אהרן ומשה. ובזה טוב חלקם שעם היותם קרובים למות היו וזכו למעלה זו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:5) **הה"ד ואת שעיר החטאת.**מפרש ואזיל איך שמעו בני אהרן תוכחת משה ושתקו אע"פ שהיו יודעים להשיב יפה כדלקמן. ואגב מפרש כל הני קראי הכא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:6) **אם שחטתם**כלו' אם שחטתם אדעתא לאכול: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:7) **בג' מקומות כו'**והא דלא חשיב דמעשה זמרי דאמר בבמד"ר נתרשלו ידיו של משה ונתעלמה ממנו הלכה. משום דהתם הוה מילתא טפי מכעס דהיינו צרה ויגון גדול על עזותו וחלול כבוד השי"ת בפרהסיא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:8) **שכח לומר להם הלכות שבת.**עד שבאו אליו ביום השבת אז אמר להם כדאיתא במכילתא שחרית שהיו רגילים לצאת וללקוט באו לשאול אם נצא או לא. ואמר להם את ששבידכם אכלו אמרו לו הואיל ולא יצאנו שחרית נצא בין הערבים אמר להם כי שבת היום לי"י. הרי שעדיין לא הודיע לישראל שאסורים בלקיטתו ביום השבת עד יום השבת שאמר להם אכלוהו היום וגו'. ואע"פ שביום הששי שמצאו לחם משנה אמר להם הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קודש לי"י מחר וגו'. אפשר שחשבו שאע"פ שיכולים ללקוט בשבת הקדים להם לחם משנה ביום הששי כדי שיהיה מתוקן להם לחם השבת מיום הששי שאסורים בתיקונו ביום השבת. וזה אמר את אשר תאפו אפו וגו'. אבל אם ירצו ללקוט בשבת לאכול כמות שהוא חי יצאו ללקוט: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:9) **אמר אלעזר הכהן תחתיו**שאם לא מפני שכחת משה מ"ש השתא דקאמר אלעזר הדין לישראל ולא משה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:10) **למשה רבי צוה הקב"ה שהוא יאמר אליכם.**ולי לא צוה יי ע"י משה שאני אומר להם הלכות אלו. והיינו כאשר צוה ה' את משה. דאל"כ מאי קאמר והלא כל התורה צוה ה' את משה ומפי משה היו כולם מקבלים. ולא היה עולה על הדעת שה' דבר וצוה לאלעזר. אע"כ שה"ק שצוה ה' את משה שהוא יגיד לכם. אלא שהוא שכח לומר ואני אומר תחתיו. דהשתא קמ"ל דלא יחשבו שה' דבר וצוה את אלעזר ע"י משה שהוא יהיה המגיד ההלכה לישראל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:11) **נעלמה ממנו הלכה שאונן כו'.**יש לתמוה שהרי השכחה קדמה לכעסו שאילו זכר שאונן אסור בקדשים לא כעס על שלא אכלוהו. וע' ביפ"ת מה שמתרץ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:12) **לא אשתריתון**וכי גם אתם לא נשארתם מן המיתה שגם עליכם נקנסה מיתה אלא שהועיל תפלתו של משה על המחצה כדלעיל. ודייק זה דאל"כ הנותרים למה לי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:13) **בדיבור עינה כנגדו**כלו' בכח. דל' דבור בלי לשון אמירה אחריו מורה על קושיא. ולשון הת"כ אין דבור אלא לשון עז. וזהו שמביא דבר האיש וגו' קשות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:14) **והיום אקריב קרבן בניחותא.**כלו' אף שהיום מתו בני הייתי מקריב קרבן אילו הייתי רוצה משום דכהן גדול מקריב אונן. וקמפרש הן היום היום הקריבו כדמפרש בגמרא דקאמר ליה משה דלמא באנינות אקריבתיה ופסלתים. והשיבו אהרן וכי בני שהם הדיוטות הקריבו היום על ידי היתה ואני כ"ג ומקריב אונן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:15) **והיום יאכל בקדשים**בתמיה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:16) **אסור לאונן**דכתיב לא אכלתי באוני ממנו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:17) **הוציא כרוז כו'**דריש וישמע משה וַיְשַמַע שהשמיע הדבר לכל. והוזקק לזה דאל"כ וישמע למה לי. לא הו"ל למימר רק וייטב בעיני משה דאי אפשר לפרש לשון קבלה כמו וישמע אברהם אל עפרון. דזה בכלל וייטב בעיניו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:18) **זכו ונתייחד כו'.**דמכיון דקצף משה עליהם. להם להשיבו ולא לאהרן. אלא שמפני הכבוד שתקו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:1:19) **לאמר אליהם לבנים**בת"כ שנו או אינו אלא לומר להם לישראל. כשהוא אומר דברו אל בני ישראל לאמר זהו הדבור האמור לישראל. הא מה אני מקיים לאמר אליהם לאמר לבנים לאלעזר ואיתמר היינו שלאעזר ואיתמר יהיו שלוחים לישראל שהם יאמרו לישראל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:1) **פתח עמד וימודד ארץ כו'.**על קרא זאת החיה אשר תאכלו קאי כדמסיים סוף סימן זה. ואגב דריש ליה לכולא קרא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:2) **מדד הקב"ה כו'**טעם מדידה זו. לומר שלא יקשה עלינו טעם בחירת ה' עם זולת עם. ומקום זולת מקום. שבחר בישראל מכל האומות ובהר סיני מכל המקומות למ"ת. ובא"י מכל המקומות לקדושה. ובירושלים מזולתם לבנין בהמ"ק וקביעות השכינה. עם היות הכל ביחס אחד אצלו יתברך שהכל מעשה ידיו. וג"כ למה ניתנה התורה לדור המדבר טפי מדור אחר. לכן אמר שכבר מדד י"י בדעתו וראה שאין ראוי אלא כך וכך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:3) **מדד הקב"ה כל האומות**ואע"ג דקרא וימודד ארץ כתיב מדריש כמו וימודד יושבי ארץ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:4) **שהיא ראויה לקבל את התורה**אלא ישראל. ומדד הקב"ה את כל הדורות ולא מצא דור שהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר. כצ"ל [יפ"ת] וכן הוא בילקוט: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:5) **מדד הקב"ה כל העיירות.**בילקוט גרסי' מקמי הכי מדד הקב"ה כל ההרים [ר"ל של א"י או של ירושלים וע' ביפ"ת] ולא מצא הר שהיה ראוי שתשרה עליו שכינה אלא הר המוריה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:6) **דמן התיר וממונן התיר.**אצטריך למימר תרווייהו. דחד לא אתי מאידך. דלא ידעינן איזה קל ואיזה חמור. שיש אדם שגופו חביב עליו מממונו ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו. מש"ה דריש תרתי מויתר גוים כיון דסתמא כתיב הי מינייהו מפקת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:7) **זונין**כלי זיין שלהם. היינו ז' מצות. שמעתה לא יקבלו עליהם שכר דהוו אין מצווה ועושה. ועולא ביראה מפרש ואזיל למלתא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:8) **מלחית**הולך על גחונו ורובץ תחת משאו. ופי' המלה מגזרת ויגהר עליו דמתרגמינן ואלחית עלוהי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:9) **א"ל את טעין מלחית כו'.**הכוונה במליצת המשל שאמר בעל הכלב איני יודע מה לעשות לך. כי הלא ראינו שבין היותך טעונה אתה מלחית וזוחל על גחונך ובין כשאינך טעונה [שכבר הקלתי משאך] גם כן אתה מלחית כבתחילה. על כן יותר טוב הוה לפרוק מעליך גם את הכל [וע' בינה לעתים דרוש ל"ח]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:10) **עמד ופרקן**ובגמ' פריך א"כ מצינו חוטא נשכר. ומשני לומר שאפילו מקיימים אותה אין מקבלים עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:2:11) **ופרקום לישראל**אע"פ שבלאו הכי היו לישראל המצות. מ"מ כשפרקום מהם נעשו לישראל שונאים מחמת שנפרדים מהם מכל וכל. וא"כ המצות הם למשא לישראל. ומה שהיה פירוק המשא ב"פ היינו כדאיתא פם' ג"ה שקיבלו עליהם שלשים מצות ופירק מתחלה כ"ג ואח"כ ז': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:1) **זאת החיה אשר תאכלו**ולהכי אפקה כאן בלשון זאת החיה להורות שמפני שראוים לחיי עוה"ב צוום ליזהר מהמטמטמים את הלב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:2) **הה"ד כל אמרת אלוה צרופה.**מששום דק"ל דבתר דכתיב הכא אשר תאכלו מה צריך לומר תו אותה תאכלו. להכי דריש דאשר תאכלו אצטריך למימר שע"י המצוה הזאת שיזהרו מחיה טמאה יזכו לאכילת סעודת עולם הבא. וז"ש לפיכך משה מזהיר לישראל כו' כלומר להכי אצטריך למימר הכא זאת החיה אשר תאכלו ולא סגי במה שאמר אח"כ אותה תאכלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:3) **אלא לצרף כו'**ולא שיש ח"ו תועלת לו יתברך מקיומם. או הזיק מביטולם. והראיה שלעתיד יתיר להם להוראת שעה שיאכלו מבהמות ע"י נתיצת לויתן. ואילו היה ח"ו שום צד היזק מביטולם לא היה מתירו בשום צד בשביל הנאתם. אע"כ שהוא לתועלת ישראל ומאחר שיהנו מהסעודה יניחו ההיזק הנמשך להם מזה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:4) **כל בהמות**תיבת כל לא גרסינן. כי בהמות שם חיה אחת כאומר הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:5) **קניגין**צידה דרך שחוק שרודפים החיות דרך שמחה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:6) **וכל מי שלא ראה כו'**שראייתו אסור משום מושב לצים. והדברים הללו מביאים לידי ביטול תורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:7) **נותץ כו'**דחפו ודץ בו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:8) **וחכמים אומרים וכי זו כו'.**האות אמת כתב שצ"ל והצדיקים אומרים וכו'. ולפי זה הצדיקים הוא ששואלים כך לעתיד. והקב"ה משיבם תורה חדשה וכו'. והיפ"ת מוחק הני תיבות וחכמים אומרים. וכתב שבעל המדרש מקשה ור' אבין מתרץ ובילקוט הגירסא כמו שהגיה הא"א: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:9) **זו שחיטה כשרה היא.**בתמיה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:10) **ולכא כך תנינא כו'**וסנפירי הלויתן הם כמגרה. וה"ה דהמ"ל שהיא שחיטה שאינה מכח אדם. ועוד דאין כאן שחיטה כלל כיון דנחירה עביד. אלא דניחא ליה להקשות דאפילו הוא שחיטה וע"י אדם מ"מ פסולה מפני פגימת הסכין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:11) **וכל מי שלא אכל נבלות כו'.**פי' אפילו צדיק דהיינו רובו זכיות לא יזכה לסעודה זו. והטעם לפי שהחוטא באבר אחד לא יזכה עוד באותו האבר. וע"כ מי שחוטא בפיו באכילה אסורה לא יזכה לאכילה זו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:12) **חדוש תורה מאתי תצא.**לפי שעה כאליהו בהר הכרמל. וע' בענף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:3:13) **בשביל שתאכלו ממנה**פי' מהסעודה הנזכר. שבשביל שמרם פיהם מנבלות וטריפות יזכו לאכול מסעודה העתידה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:1) **כמין גולגלת כו'.**לישנא דזאת קדריש משום דמורה על הרמוז: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:2) **אם ניקב קרום של מוח.**ששני קרומים יש למוח. העליון דבוק לעצם. והב' סמוך למוח. ואם ניקב הסמוך למוח אע"פ שלא נקב העליון. הסמוך לעצם טרפה. ולהיפך כשרה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:3) **אפילו כל שהוא**וה"ה שהראה לו כמה מילי דנקיבתן במשהו. וחדא מינייהו נקט הכא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:4) **ורבנן אמרי זאת כו'**אתו לתרוצי לישנא דזאת. זאת שהיא יכולה לחיות מטריפתה תאכלו. לאפוקי שאינה יכולה לחיות מטריפתה שלא תאכלו. בדרך משל אם ניקבה הריאה והרי יש בה סימני טריפות חזינן אי חיה מטריפתה דהיינו שלא נקבו ב' הקרומות כי זו תחיה ואינה טרפה ממש בכה"ג תאכל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:5) **אם זכיתם תאכלו**משום דק"ל דאותה תאכלו יתיר הוא. דריש ריש לקיש דאתא לומר אם זכיתם כו' היינו אם זכיתם לאחוז בזאת התורה אז החיה תאכלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:6) **צריך יהודאה לחרובה עביד תתובא.**פירוש כאשר יהודי בא לדקדוקי עניות וצריך לאכול חרובין מפני דחקו עושה אז תשובה. שהעניות מועיל להכניע את נפש האדם ועי"ז יעשה תשובה. והמעריך כתב הפירוש האמיתי הוא כשצריך היהודי לחורבה יעשה יישוב. כלו' יהיה בעיניו כישוב ואל יבקש גדולות. והיינו שסמך ליה יאה מסכנותא כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:7) **יאה מסכינותא כו'**נאה ויפה עניות לישראל כרצועה אדומה על לב סוס לבן. עזקתא פי' רצועה. והמליצה הזאת הוא כפי הנודע שהסוס הלבן בטבע הוא עצל ואינו בעל כח כשאר הסוסים. והנה מטבע הסוס כשמלבישים על צוארו במלבושי כבוד יתגאה וילך במרוצה. והנה זה תועלת לעצלותו. כן העניות אף שמצד עצמו הוא רע עכ"ז מועיל להקיץ להאנשים מתרדימת עצלותם שעל הרוב המניעה מעשות טוב הוא ע"י העצלות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:8) **כעזקתא סומקתא דעל לביה דסוסיא חיורא.**ירמוז שהרצועה אדומה הרומזת למדה"ד אוחזת בעד הסוס לבן שלא ירוץ יותר מדאי כן אוחזת מדה"ד בעד שפע מדת הטובה לישראל יותר מדאי כדי לאחוז על לבם שלא יבעטו מרוב טובה [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:4:9) **שהיה משה אוחז בחיה.**דזאת משמע שמורה באצבע. ואע"ג דזאת החיה דבור הקב"ה אפשר שכוונתו שידבר כן לישראל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:1) **בעסוקין**פי' בהצלחתן כדמתרגמינן לכל חפץ לכל עיסקא. פי' אחר בצרתם לישראל מענין כי התעשקו עמו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:2) **התרעלה**לשון ערלה ואוטם וכשלון [מת"כ]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:3) **ממקום שהדין יוצא**מעדן דריש נוטריקון ממקום דין [מת"כ] וע' מ"ש בב"ר פ' ט"ז סי' ז': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:4) **ופשו פרשיו**דבבבל כתיב. כדכתיב התם הנני מקים את הכשדים וגו' עד ופשו פרשיו פי' שירבה פרשיו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:5) **שעלה והקיף**לפי שא"י גבוה מכל הארצות להכי קאמר שעלה והקיף פי' שעלה על א"י ובנה עליה מצור מסביב כדכתיב בסוף ירמיה ויבנו עליה דיק מסביב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:6) **הוחילי לאלהים**כלו' שבישראל כתיב כן. ולפי שישראל בני התוחלת יכונה ארצם בלשון תוחלת דהיינו חוילה. וגם התוחלת על ענין הארץ הוא שמקוים לחזור אליה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:7) **אשר שם הזהב אלו ד"ת**זהב רומז לתורה לפי שזמן קריאתה היא ביום ז' וביום ה' וביום ב'. וזהו אותיות זהב [עוללות אפרים]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:8) **אין תורה כתורת א"י.**בספרי ריש פ' עקב יליף לה מן הכתוב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:9) **כתורת א"י**דאוירא דא"י מחכים כדאיתא בפ' מי שמת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:10) **מקרא משנה כו'**דבדולח ואבן השוהם מיני מרגליות הם ויש בהן מינים ממינים שונים. וכן יש בתורה מקרא משנה כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:11) **שמשך עיסה**צ"ל ששף עמה. וכן איתא לעיל בב"ר הנ"ל ולקמן סוף פ' ט"ו נראה ג"כ להגיה כן. או אפשר שהגיה שם שמשך ועושה כנחש. וכן קרוב דגרסינן הכא [יפ"ת]. והמת"כ כתב שצ"ל שמשך ערסה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:12) **על קרן השור.**פירשתי בב"ר פ"ב סי' ה': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:13) **שהיו מאשרין עצמן מישראל.**מאשרין פי' מחזקים שנעשו עשירים וחזקים. וע' מ"ש בב"ר פ' ע"ז: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:14) **על שם מצרים**נפקא ליה מדכתיב ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים דקשה מ"ש דנקט הני אשור ומצרים טפי משאר ארצות שנתפזרו ששם אלא שהם רמז לכולם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:15) **שפרת ורבת והתמיד מלכותם.**ואגב אורחיה אשמועינן שסבת קיומה כל כך הוא מברכת הזקן יצחק אבינו. אבל בפרת לא רמיזא רק פריתה ורביתה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:16) **לעולמו של ישראל**ר"ל שמהצלחתה נמשך הצרות והדוחק לישראל בהצלחת העולם שאי אפשר לשניהם יחד בהצלחה כי כשזה קם זה נופל כדאיתא בפ"ק דגילה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:17) **והצירה לבניו**פי' שהם מצירים ומצערים לישראל שהם בניו של הקב"ה בכוונה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:18) **והצירה לביתו**זה בהמ"ק: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:19) **אימה זו בבל כו'**התמלי חמא. כלומר והממלא חימה מטיל אימה על רואיו. או שאל"ף והחי"ת מתחלפין. אבל לעיל בש"ר פ' נ"א גרסינן אימה זו בבל שנא' איום ונורא הוא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:20) **זו יון**שהיא גדולה בשרים כדמסיק והולך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:21) **אפרכין ואסטרטליטין**מיני שררות זו למעלה מזו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:22) **מן ימא**ולא יהיו קשים כנגדם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:23 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:23) **ממכיא**נמוכה ונכנעת. תרגום שפל מן העור מכיה מן משחא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:24 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:24) **עץ תלויה**וקרי ביה מיר חסר עי"ן והוא כמו מיאור שהברת הא' אינה נכרת כ"כ. והוא חזיר הגדל בים. ובאדר"נ אי' שהכתיב הוא מיאר והקרי מיער: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:25 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:25) **אם זכיתם מן יאור כו'.**באדר"נ כך איתא בזמן שישראל עושין רש"מ הם דומות על ישראל כאותו שעולה מן יאור. מה חזיר של יאור אינו הורג נפשות ואינו מזיק לבריות. כך כ"ז שישראל עושים רש"מ אין אומה ולשון הורגין בהם ולא מלקין אותם. אבל בזמן שאערש"מ הם דומות על ישראל כאותו עולה מן יער הורג נפשות ומזיק כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:26 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:26) **הדא חיותה כי סלקא מן יאור היא ממכיה.**כצ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:27 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:27) **ירמיה ראה אותה כו' אמרין לדניאל כו'.**משום דק"ל מ"ט נראתה חיה זו לדניאל בשני צורות טפי מאחרינתא. לכן רצה לומר לפי שהיו בה ב' ענינים. הא' הכח והגבורה כארי. והב' מהירות העופפות כנשר. על כן ירמיה ראה אותה בשני צורות אלו. אלא שראה אותם כאריה בפני עצמו וכנשר בפ"ע לפי שהיה מנבא העניינים כולו בפני עצמו. כשהיה מנבא על השחתתו בעוצם כחו ראה אותם כאריה ואמר עלה אריה מסבכו הנה כאריה יעלה. וכשהיה מתנבא על מהירותו ראה כנשר. אבל דניאל שלא נראה לו אלא פעם אחת ענין כולל המלכיות ראה אותה בצורת אריה בפנים להורות על הכח. וכצורת נשר בכנפים להורות על העופפות. ולכן אמר כאילו אמרו לדניאל באיזה צורה משני אלה ראית. והשיב אפין כארי וגפין די נשר לצאת ידי שתיהן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:28 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:28) **הנה כנשר יעלה וידאה.**צ"ל הנה כנשר ידאה. והוא הכתוב במפלת מואב כי זה על בבל שהשמיד את מואב נאמר [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:29 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:29) **חמית**פי' רואה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:30 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:30) **כל אותו ארי לקה כו'.**פי' כל גופו שנדמה לאריה. מדכתיב ונטילת מן ארעא משמע שנאבדה לגמרי. ואע"ג דכתיב ועל רגליו כאנש הקימת. היינו לענין הלב שנתן לה לבב אנוש קאמר שעומדת על רגליו כאיש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:31 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:31) **ולבו לא לקה**אף כשנטרד היה לו קצת לבב אנוש בכדי להרגיש בצערו וכדכתיב (דניאל ז') ולבב אנש יהיב לה. אבל לא דעת צלולה שבפירוש כתיב (דניאל ד') ולקצת ירחון כו' מנדעי עלי יתוב. ומפרש מ"ש לבבי' מן אינשא ישנון. שנשתנה קצת. ואידך מ"ד דריש מן אינשא ישנון לגמרי ואידך קרא דלבב אינש יהב ליה מפרש ליה על מלכות בלשצר שנחלשה אז כמפורש שם. אבל קשה הא האי קרא לבביה מן אנשא ישנון בחלום נ"נ כתיב על מה שהיה נטרד ז' שנים עם חיות השדה ומה ענין זה ללקות הארי דהכא שמיירי מאבוד אומת בבל. ובשלמא לרבי אלעזר דאמר כל אותו ארי לקה ולבו לא לקה י"ל דהכי פירושו כלו' שאף שנאבד הלכות והכח מאומה זו עדיין יש חכמה בה כבתחילה שזה רמז לב אדם. ולא מיירי ר"א כלל מנ"נ שנטרד ז' שנים. אלא ממפלת אומת בבל. אבל על ר"ש בר נחמן קשה כנ"ל. ועוד קשה דדניאל בשנה אחת לבלשצר ראה החזון הזה. וא"כ מ"ש חזה הוית עד די מריטו גפה היינו מה שיהיה לאחר מכאן וא"כ מ"ש ולבב אנוש יהיב ליה יהיה אז והיכי מצי מיירי על לבב נ"נ שקדם כבר ובטל מן העולם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:32 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:32) **לדבר כתיב**ודב זה זאב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:33 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:33) **שהיתה מעמדת**פנים כענין הנמר שהוא עז פנים. כמ"ש עז כנמר וכההיא דב"ר פצ"ד כל המעמיד פנים כו'. ואות אמת גרס שהיתה מנמרת. והוא מענין ריחו לא נמר שפירושו חלוף או רפיון: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:34 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:34) **ולזו בלילה אחד**דאל"כ למה הוצרך לומר בחזוי ליליא בתר דכתיב לעיל על ארבעתם בחזוי עם ליליא לפ"ז מ"ש לעיל בחזוי עם ליליא לאו דוקא בלילה אחד אלא כלו' בחזיוני הלילות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:35 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:35) **יתירה**ר"ל יותר מכל שלשתם כדכתיב בה ותקיפא יתירה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:36 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:36) **מתיב ר"י לרשב"ל כו'.**ר"ל דכתיב שם בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים הוא חרב חלל הגדול וגו' נתתי אבחת חרב וגו'. וזהו שמקשה ודא מה עביד לה רשב"ל. ור"ל דהאי קרא באדום משתעי שהחריבה בית שני כי על ב' המקדשים נתנבא יחזקאל באותה הנבואה דכתיב לעיל מיניה והטף אל מקדשים. ומדכתיב כף אל כף משמע להורות שמלכות אדום יהיה כמו ג' הראשונות. והא דכתיב שם ותכפל חרב שלישתה פירושה מכופלת ג' פעמים שהיא שקולה כנגד שלשה מלכיות הראשונות. ולכן היא מכופלת שלשה פעמים. ומשני ריש לקיש ותכפל כתיב בוי"ו ולא כתיב תכפל לרבויי אתא טפי מכפל ג'. ורבי יוחנן וי"ו לא דריש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:37 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:37) **צדיק ורשע**שקצת מהמלכים היו צדיקים כגון כורש ודריוש. וקצתם רשעים כגון אחשורוש [יפ"ת] או צדיק זה מרדכי. רשע זה המן [מת"כ]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:38 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:38) **טהור מאמו**והיינו רמז השפן דאית ביה סימני טומאה וטהרה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:39 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:39) **אמו של תלמי כו'**בפ"ק דמגילה אי' שלא כתבו לו את הארנבת מפני שאשתו ארנבת שמה. ואפשר דהא והא איתא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:40 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:40) **ואת החזיר זו פרס.**בכנוי מדבר על מלכות רביעית וכן במלת ולזו כוונתו על מלכות רביעית: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:41 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:41) **שלשתן בפסוק אחד כו'**ר"ל במשנה תורה [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:42 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:42) **מכל הנביאים**שהזכירו מנהג מלכות רביעית לא הזכירו בפרסום זיופה אלא שנים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:43 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:43) **כאילו מצעת בימה**לדון את הגזלנים ולהרחיק העול. שהיא מתחכמת להראות לעולם שהיא פרושה מהגזל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:44 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:44) **גחין**הרכין ומטה את עצמו והיה לוחש באזנו שלא יועצו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:45 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:45) **שמקלסת**שפי' מעלת גרה מענין גרון שמחזרת דרך גרונו המאכל. ולפי דרשה זו יהיה הגרון הקריאה בגרון בקילוסו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:46 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:46) **מי לי בשמים**פי' מי יתן לי ואהיה בשמים להלחם עם הקב"ה כי עמך לא חפצתי להלחם בארץ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:47 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:47) **שמגדלת את דניאל**ופי' גרה לפי זה ענין גרות כלו' הצדיקים שנקראו גרים בעולם ע"ד כי גרים אנחנו לפניך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:48 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:48) **כד הוה חמי**כשהיה רואה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:49 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:49) **אמרי ליה כותאי מן קדם.**כצ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:50 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:50](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:50) **זה ר"ע וחביריו**שנקראו נחלת ה' ביחוד בחכמתם וחסידותם. עי"ל דלאו משום נחלתו קאמר אלא אסיפא סמיך דכתיב על זקן הכבדת עולך מאד כמו שדרשו בתנחומא על זקן וגו' זה ר"ע ששעבדה בו המלכות עד אין סוף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:51 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 13:5:51](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/13:5:51) **מלכות אחריה**פי' שגם אחריה היה מלוכה אצל או"ה: