## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 16 ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:1) **הה"ד שש הנה שנא ה'**משום דבעי לפרש המצורע המוציא שם רע כדלקמן ויקשה מ"ש דרמיז אהא טפי משאר מילי שהצרעת בא עליהם כדבסמוך. להכי מייתי האי קרא. ופלוגת' דר"מ ורבנן. דלרבנן דאמרו שהשביעית דהיינו משלח מדנים בין אחים קשה כנגד כולם ניחא דלהכי אזהר טפי אמוציא שם רע מפני שקשה ששקול כנגד ששה תועבות. ומוציא שם רע היינו משלח מדנים כמובן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:2) **שש ושבע הרי י"ג**הנה ז' מפורשים הם. והששה הם מה שהזכיר לעיל מיניה הולך עיקשות פה קורץ בעיניו וכו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:3) **ומה מקיימין רבנן ושבע.**כצ"ל ופי' למה חלק הכתוב למיכתב הכי. לימא שבע הנה שנא ה' או תועבת נפשו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:4) **שקשה כנגד כולם**כדאיתא בפ' יש בערכין שמגדיל עונות כנגד ע"ז וג"ע וש"ד גם אמרו חז"ל שהורג ג' נפשות וכאילו כופר בעיקר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:5) **יפיח כזבים עד שקר.**חדא היא שפירושו הרגיל לכזב אפילו בדבר שאינו מעלה ומוריד סופו להעיד על שקר. אחר שהורגל לשונו על השקר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:6) **וכולן לקו בצרעת**אפשר בא לדרוש זה בלשון תועבת נפשו שתועבה הוא מצורע שהוא נתעב ומרוחק מן הבריות וכמד"א (איוב ל') תעבוני רחקו מני [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:7) **עינים רמות מבנות ציון**היינו ג"ע כדלקמן פי"ז. ומשום דסיבתו העין. דעין רואה ולב חומד תלה ליה בעינים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:8) **דהוויין שייפין כרומחין.**שהיו מגביהות קומתן בזקיפה כרומח שהוא ישר שאין בו כפיפות. ושייפין נראה שהוא מלשון שפוי כובע שפירושו גובה. והיינו גבהו דקרא. ומה שאמר ומהלכין בגסות הרוח נמי מגבהו יליף לה דתרווייהו ענין גאות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:9) **בקלוריא אדומה**כחול אדום ודומה לאחד ממיני דם ומפסיק הדמע [ערוך]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:10) **כשהיתה אחת מהן ארוכה**דריש טפוף לשון העדפות ויתרון כמו לטפויי קאתי כלומר כמגדילות עצמן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:11) **קונדיריקון**מנעל שקורין גאפין בלע"ז: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:12) **צורת דרקון**דריש תעכסנה לשון עכנא. ודרקון היינו עכנא. וזה אסור משום ע"ז כמו המוצא צורת דרקון כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:13) **רופסת**דורסת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:14) **כארס של עכנא**בפ' במה אשה גרסינן כארס נחש כעוס ופירש"י שם תעכסנה כמו וכעכס אל מוסר אויל. והוא ארס של נחש וקרי ליה עכס על שם שאינו מעלה אלא ע"י כעס: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:15) **והיה ישעיה**בילקוט ובאיכה רבתי גרס והיה ירמיהו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:16) **אפרכוס**שר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:17) **אסטרטליטוס**יועץ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:18) **לא קיימא דילי**בתמי': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:19) **וקיימא דילהון**פי' ושלהם מקיימין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:20) **ושפח**לשון ספחת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:21) **הלקן בצרעת**והא דתליא ליה בקדקד. אפשר מפני שהוא מקום יותר מוכן להעלות חטטין. או הכוונה מקדקוד עד רגל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:22) **כדכתיב ולשאת ולספחת**והא דנקט ספחת טפי משאר. משום דספחת אינו שם נגע. אלא תולדה דשאת ודבהרת כדאי' בריש שבועות וכייל שני המינים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:23 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:23) **משפחות כו'**דרש ושפח לשון משפחה. ומדכתיב קדקד משמע דכנים היו דשכיחי בקדקד [מת"כ]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:24 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:24) **עשאן שפחות**ופי' ושפח לשון שפחה. וענין הקדקד לפי זה דרך משל אל החשובות שבהן שהן כראש וקדקד לאחרות. והיינו דלא נחמדו כמחשבתן אדרבה כבשום לשפחה משועבדות כשפחות הפחותות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:25 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:25) **אמהן משעבדן**הוא פי' של שפחות מכודנות. וכן גי' איכה רבתי מהו מכודנות אמהן משעבדין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:26 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:26) **כדי לשמור**השתא נמי דריש ושפח ל' משפחה. וקדקד לשון ראשיות וחשיבות. וה"ק כדי להפריש חשיבות ומשפחות ויחס בנות ציון פתהן יערה. וכן גרס בילקוט ושפח כתיב שמר משפחותיהם שלא יתערב זרע קדש כו'. אבל באיכה רבתי גריס מהו ושפח ושפע. ולפי זה פירושו השפע דמן. ומ"מ פי' קדקד בנות ציון שמירת יחסן. וע"ש מה שכתבתי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:27 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:27) **אמר הקב"ה ברוך כו' כו'.**סיומא דמילתא דלעיל שלא הלקה אותם בצרעת לדברי ר' יוסי ברב חנינא ולר' אליעזר צ"ל שאחר שהלקן בצרעת אמר הקב"ה כן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:28 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:28) **סירון סירון**לשון יוני הוא סחוב והשלך [מוסף הערוך] או פי' לשון סרחון ומיאוס כמו תבנא סריא גבבא סריא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:29 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:29) **ותדבר מרים**והיינו שפירש מן האשה מעצמו. והיה שקר כי במצות ה' עשה כמשז"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:30 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:30) **יחולו על ראש יואב כו'**ומדקללו בצרעת ש"מ שכן הוא הדין שילקה בצרעת. דאל"כ לא היה מקללו בצרעת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:31 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:31) **מעוזיה**שכתוב בו (ד"ה ב' כ"ו) כי גבה לבו עד להשחית [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:32 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:32) **לבוז**פי' לחטוף ולגזול [והוא מלשון לבוז בז] שמחמת גסות הרוח שהיה בו עלה בדעתו שהוא הגון לדבר להקטיר קטורת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:33 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:33) **ויאמר גחזי נער אלישע וגו'**חי י"י כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. וירדוף גחזי אחרי נעמן וגו'. ומדאכפל קרא לאשמועינן שאמר חי י"י כי אם רצתי אחריו ולא סגי ליה באומר וירדוף גחזי וגו'. ש"מ דאתי לאשמועינן דעיקר חטאו בריצתו כי לולא זה היה מתיישב בדבר וידע כי רע ומר. כי חזקה על כל חכם שיכוף את יצרו כשיתבונן בדעתו. אמנם ההורס מיד לעשות כמחשבתו הראשונה יחטא ואשם. וגם ריצתו גרמה חילול השם ושבועת שוא. כי אילו נשתהה ואח"כ הלך היה מאמין נעמן למה שאמר שבאו שני נערים מבני הנביאים. אבל עכשיו שראוהו הולך מיד היה רחוק בעיניו כי בתוך רגע נתחדשה ביאת הנערים. לכן חשב נעמן שאין זה אלא שאלישע חמד ממונו ובא בתואנה זו. ונמצא ש"ש מתחלל. וג"כ זו היתה סבה לשבועת שוא כי מפני זה לא האמין נעמן לדברי גחזי בלא שבועה כדאי' בפ' יש בעירכין ע"ש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:34 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:34) **ומשלח מדנים**והא דלא מייתי ראיה נמי ליפיח כזבים עד שקר משום דכיון דמייתי ראיה ללשון שקר דלא חמיר כולי האי כעדות שקר. מכ"ש דעדות שקר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:35 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:35) **ששלח מדנים**כלו' שהפריד ביניהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:36 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:36) **וינגע ה' את פרעה וגו'**על דבר שרי אשת אברם. דר"ל על הפרידתה מאברם. אבל לא על ג"ע. דאל"כ אשת אברם למה לי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:37 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:37) **בעלי ראתן**שרץ יש לו במוחו [רש"י בפרק המדיר] וע' מ"ש בב"ר פ' מ"א סי' ב': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:38 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:38) **ובו לקה פרעה**דייק מדכתיב וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים [רש"א]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:39 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:39) **המוציא שם רע**טעם דרשה זו מדה"ל למכתב תורת הצרעת כמ"ש סוף הפרשה שהמכוון אל הצרעת לא אל הנושא אותה. להכי דרשו המוציא שם רע. וקשה הא בריש סימן אמר שעל עשרה דברים נגעים באים. ובגמרא אמרו על ז' דברים. וא"כ למה פרט התורה דוקא חטא לשה"ר יותר מעל שאר עבירות שצרעת בא עליהם. ותירץ המהרש"א שעל שאר עבירות שנגעים באים עליהם מהני שיהיה נענש שיהיה מצורע מוסגר. אבל על עבירה של לשה"ר הוא מצורע מוחלט ובעי טהרתו תגלחת וצפרים ע"ש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:40 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:40) **הזהרו מזבובי בעלי ראתן.**זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר [רש"י]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:41 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:41) **לא הוי יתיב בגוי'.**שנשמר מלישב עמהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:42 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:42) **לא עייל באהליה**של בעלי ראתן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:43 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:1:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:1:43) **לא הוי אכלין בעיתא.**לא היו אוכלים בצים מבית של בעלי ראתן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:1) **הה"ד מי האיש כו'**גם טעם אגדה זו משום דבעי לפרש המצורע המוציא שם רע ויקשה מאי שנא דנקט זו משאר מילי שבא על ידם הצרעת. לכן מייתי לקרא זה דתלי החיים בלשון משמע שהוא עיקר וחמור מכולם. ומכיון דמייתי ליה מפרש ליה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:2) **מעשה ברוכל אחד כו'**ע' ביאורו באריכות בענף וכאן לא באתי אלא לקצר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:3) **בעי למזבן**רוצה לקנות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:4) **אודקין**דוחקין עליו הבריות לקנות ממנו. או פירושו הביטו אחריו. וישקף ת"י ואדיק: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:5) **יתיב ופשט**ישב ועסק בתורה. היינו שעסק בפשוטי המקרא וחוזר עליהן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:6) **בתורקליניה**בטרקלין שלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:7) **שמעיה כו'**שמעו לאותו רוכל שהכריז כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:8) **תא סק כו'**בא ועלה אלי לכאן ומכור לי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:9) **אטרח עליה**היה מטריח עליו והפציר כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:10) **סלק כו'**עלה אצלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:2:11) **א"ר ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה כו'.**קשה מה חידש לו הרוכל שר' ינאי לא ידע האם נעלם ממנו הפסוק. ועוד כי הרוכל לא חידש לו דבר בפסוק כי אם שהראה לו אותו. ואדרבה אמר לו שהוא אין צריך לזה. וי"ל שהיה קשה לו כי ראה שפסוק מי האיש החפץ חיים שלא לנכח ופסוק נצור לשונך לנכח. על כן בראות המעשה הזה שהיה מכריז מאן בעי חיי ומדבר אל הבא לשאול ואומר לו נצור לשונך וגו'. הבין כי כן עשה דוד שהיה משמיע ואומר מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב שלא לנוכח. ובבא האיש לפניו והיה אומר לו שהוא חפץ בחיים. היה מדבר בו לנוכח ואומר לו נצור לשונך מרע [אלשיך תהלים ל"ה]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:1) **הה"ד אם יעלה לשמים שיאו כו'.**משום דיקשה על מה שמפרש המצורע המוציא שם רע מאי שנא דרמיז אהאי משאר עבירות שהצרעת בא עליהם. בא לתרוצי הכא דמשום דעונש המצורע צודק יותר במוציא שם רע משארא. דהיינו מה שיושב בדד. כי כשם שהוא הבדיל בין איש לרעהו כן הבדילו ה' לרעה. להכי רמיז טפי המוציא שם רע. ומשום דענין ישיבתו בדד מתבאר יותר בהאי קרא דקאמר שאפילו בעת לכתו בשוק יתרחקו ממנו שעל זה נאמר רואיו יאמרו אין להכי מייתי לה. ומסכים לזה מייתי להא דר' יוחנן וריב"ל ושאר אמוראי דמזהרי על ההרחקה ממנו טפי. והיינו דמסיים על שום זאת תהיה תורת המצורע המוציא שם רע. כלו' כל אלה לו מפני שהוציא שם רע ונדון מדה כנגד מדה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:2) **שיאו לרומא כו'.**מפרש ליה להאי קרא במצורע שמצטרע מפני גסות הרוח שהוא א' מהדברים שהצרעת בא עליהם וכדלקמן. שכנגד גאותו אף שיעלה לשמים שמעלתו יושפל ויתבזה כגללים ומשום דקשה ליה בהאי קרא כיון דקאמר לשמים מאי לעב דקאמר בתר הכי שפוחת הרבה ממ"ש תחלה. לכך קאמר שפי' לשמים אינו שמים ממש אלא לשון רום וגובה. כמו שמי קורה. ולעב פירושו לענננא כפשוטו. ובא לאפוקי שלא יפרש לשמים שמים ממש. ועב פירושו המלאכים כדמפרש בשוח"ט ובמכילתא עביו עברו. אבל לעיל בב"ר פ' כ"א סי' ג' מפרש לה להאי קרא באדה"ר שהיה גבהו עד השמים ממש. וא"כ ליכא לפרש שם לעב עד המלאכים שהרי לא היה גבהו עד המלאכים וגם אין לפרש לעב לענן גם כן יקשה הא העננים ברקיע האוירי הקרוב לנו הם ואדם היה מגיע לשמים ממש כפי פשט הדברים. לכן צריכין לדחוק ולתרץ שם דקרא מיירי לפי הנדמה לאנשים שהעננים סמוכים לשמים כמו שכתבתי שם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:3) **אף היא מזוהם**פי' אף המצורע מזוהם מצרעתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:4) **חמין ליה כו'**רואין אותו ואין מכירין אותו. ור"ל שאפילו בחייו בעודשם רואים אותו יאמרו איו כי לא יכירוהו כמו באיוב. וזה מפני השתנותו קצת בנגעים שבאו עליו. ועוד שלא יראוהו אלא מרחוק שייראו מגשת אליו כדלקמן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:5) **אסור לילך במזרחו של מצורע**וז"ל המעריך דע כי רוח מערבי מצויה ביותר וכשהמצורע מהלך הרוח מוליך הבלו למזרח. לכן אסור לילך למזרחו. ועל דרך זה אסרו במס' כלה לישן בצד מזרח של גורן הקצח. כי דברו חכמים בהווה. אבל הוא הדין לצד מערב כשרוח מזרחית מנשבת. וע' במדרש איכה פסוק טובים היו חללי חרב עכ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:6) **מבואה**פי' רחוב ושכונה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:7) **ר' אמי ור' אסי כו'**ולעיל סי' א' אי' ר' אמי ור' אסי לא הוו אכלי כו'. ואפשר תרווייהו איתנהו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:8) **כד הוה חמי כו'**כשהיה רואה אחד מבעלי ראתן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:9) **במדינתא**פי' בעיר כדאי' ברות רבה כל מקום שנא' מדינה הוא עיר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:10) **מרגם להו כו'**לשון רגום ירגמוהו. פי' היה זורק בהם אבנים ואמר להם צאו למקומכם חוץ לעיר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:11) **לא תזהם כו'**תטנף ותטמא הבריות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:12) **לבדו ישב**דרש בדד לשון בד בדד [מת"כ] שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו כדאיתא בפ' אלו דברים בפסחים. ופירושו שלא יהיו טמאים אחרים כגון זבין וטמאי מתים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:3:13) **מיטמר**מחבא ומסתתר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:1) **על שום כו'**כלו' כל אלה לו מפני שהוציא שם רע ונדון מדה כנגד מדה. כמ"ש בעירכין דף ט"ו הוא הפריד בין איש לאשתו כו' לכן בדד ישב ויתרחקו הבריות ממנו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:2) **ולרשע אמר אלהים כו'**גם טעם אגדה זו לתרץ למה נרמז מוציא שם רע טפי משאר עבירות שצרעת בא עליהם. וקאמר משום חומר לה"ר. ולכן מייתי האי קרא דבסיפיה כתיב פיך שלחת ברעה וקראו רשע כמו גנב ונואף. ואגב קשה ליה דה"ל למימר לדבר או ללמוד. לכן פי' לשון ספיר. ר"ל אף שיודע לחרוז התורה כספיר ומרגליות כמו בן עזאי אין הקב"ה חפץ בתורתו. ולר' לוי קאי על ספור שבחי ה' דאתא שפיר לשון ספור. ואפשר דגרסי' הא דבן עזאי בתר דר' לוי. וע"ז מייתי דבן עזאי והבן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:3) **אמרו לו כו'**לא אותם ששמעוהו כשהיה דורש. כי הם ודאי שמעו במה היה עוסק. אלא אחרים. ובחזית אמרו בהדיא שכשהוגד הדבר לר' עקיבא שאל לו שאלה זו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:4) **מחריז**פי' מקשה ומדבק זה בזה כחורז מרגליות זו עם זו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:5) **ודברי תורה שמחים כו'**משום שאפי' האותיות הקדושות הם נמצאים חיים וקיימים כאחד מצבא המרום. לכן קאמר לשון זה וד"ת שמחים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:6) **ועל שפם יעטה**ודרשו במ"ק ד' ט"ו שיהיו שפתותיו מדובקים זו בזו. והמצורע רשע הוא שהנגעים באים על עון כדלקמן פ' י"ז. ובמ"ק שם מסקינן דמותר בד"ת [רק אפשר אינו שונה לרבים] וכאן משמע שאסור. וע' בפתיחתא דאיכה דדרש על שפם יעטה שלא היה אחד מהם יכול להוציא ד"ת מפיו. [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:7) **ודילמא לאחורי תרעא כו'**כלומר שמא איתרמי מילתא שלאחורי הדלת היתה עומדת האשה עם בנה שמיד שהתחיל גחזי המאורע היו באים שניהם לפניו שנא' זאת האשה וזה בנה. זה ודאי אינו. לכן אמרי רבנן שאפילו היה בסוף העולם ה' הסיטה פי' הפריחה [וכדא"א אליהו בד' טיסות] והביאה באותה שעה כדי שלא יספר גחזי הרשע בשבחו של מקום. והמלך שאל את פיה בעצמה איך היה המעשה כמ"ש וישאל המלך לאשה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:8) **ואמת המים עוברת**הוא המאכל והמשתה העובר דרך שם לגוף. וכל המיאוס הזה עובר תחתיו ואינו נכנע: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:4:9) **כמה כפולות**הוא מ"ש בפ' יש בעירכין אמר הקב"ה ללשון כו' ולא עוד אלא שהקפתי לך ב' חומות אחד של עצים ואחד של בשר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:1) **הה"ד אל תתן כו'**גם טעם אגדה זו לומר דמאי דרמיז קרא במצורע למוציא שם רע טפי משאר עבירות המביאים צרעת משום דהך חמירא טפי. ולהכי מייתי אל תתן את פיך דמזהיר על לה"ר מפני הצרעת טפי משאר עבירות ואין זה אלא לחומרתו. ולהכי מפרש ליה בלה"ר ובמרים. ואיידי דמייתי ליה דריש ליה נמי בשאר אנפי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:2) **כדאיתא במדרש קהלת**פר' ה' סי' ג': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:3) **רבנן פתרי קרא במרים**ודאי קרא אזהרה ללה"ר הוא אלא דרמיז בזה עניני מרים. כמזהיר שלא יקרה כמו שקרה לה. ואתא לאשמועינן שמי שאינו נזהר יכשל שידבר אפי' באחיו כמרים. ועוד אתא לאשמועינן שלא יסמוך בהיות המדבר בו אחיו שלא יקפיד עליו או ימחול לו. וכ"ש אם הוא ענותן. וכ"ש אם יוכל להתנצל ולומר לו שוגג הייתי או לא כוונתי רק לטובה. שעל כל זה יש ליזהר כי ה' יתבע עלבונו ולא יועילו התנצלותו. וכענין מרים שדברה באחיה הקטן ממנה. ולא הקפיד כמ"ש והאיש משה עניו מאד. והתנצלו לו לומר אשר נואלנו ואשר חטאנו. ולא היה הדבור לגנות אלא לשבח ולהפרות פריה ורביה. ועכ"ז היה קצף מאת ה' ולקתה בגופו. ולכן כנה כאן את משה בשם מלאך לומר שהיה חסיד ואינו מקפיד וכ"ש שיש ליזהר מלדבר באחרים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:4) **על אותה הקול**שהוציאה כשדברה עם אהרן על משה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:5) **וכל האיברים לקו**ופי' וחבל את מעשה ידיך שיתבטל כל גופה ואינה יכולה לעשות מעשה כלל. ונקט מעשה ידים שהם עיקר. ובשוח"ט וחבל את מעשה ידיך אלו התופים שנא' ותקח מרים הנביאה את התוף בידה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:6) **מלה בסלע כו'**פי' שאע"פ שהדיבור יהיה שוה סלע. השתיקה טוב ממנה ושוה שתים. ולא ישלול בזה השתיקה בדברים בטלים ודברי לה"ר וכיוצא. שאלו אין הדיבור טוב בהם כלל כדי שנאמר שהשתיקה טובה מהדיבור ואין בהם שווי סלעים. כי אדרבה הם פוגמים. אלא שולל בזה אותו דיבור שאינו לה"ר ודברים בטלים. ששוה סלע. אך כיון שאינו בד"ת השתיקה טובה ממנה ושוה שתי סלעים. שהשתיקה היא כאבן טוב שדמיו יקרים [ראשית חכמה]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:5:7) **לגוף טוב משתיקה**פי' לעניני הגוף הוא טוב השתיקה. אבל לד"ת צריך לדבר [שם]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:1) **אריב"ל ה' תורות כו'**גם טעם אגדה זו לומר דהוצאת שם רע חמיר משאר עבירות המביאות הצרעת. ולהכי רמיז ליה קרא טפי משארא כטעם האגדות הקודמות. ולה"ק דחמשה תורות כתובות בו ללמד שעובר על ה' חומשי תורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:2) **עובר על ה' ח"ת**כלו' שהוא כעובר על כל התורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:3) **אילין צפריא כו'**כתב הרא"מ שאין זאת האגדה נותנת טעם על אותן הצפרים ממש שהביא המצורע לטהרתו. אלא על הצפרים בכלל למה קרבנו מן הצפרים ולא מן הבהמות. ואמר לפי שהנגעים באים על לה"ר הוא מעשה פטפוטי דברים לפיכך הוזקק לטהרתו צפרים ולא בהמות. מפני שהפטפוט נמצא במין הצפרים ולא במין הבהמות עכ"ל. וע' מה שטען עליו היפ"ת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:4) **קולנין**משמיעין קול וצפצוף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:5) **ויכפר על הקול**דהיינו לה"ר שע"י בא הצרעת. ואע"ג דעל כמה דברים אחרים ג"כ בא החמור והיותר נמצא שבהם הוא לה"ר כדלעיל. ולכן קבע הכפרה עליו. ולאו דוקא כפרה ממש. שהרי כבר נתכפר בנגעים שבאו עליו מאחר שכבר נתרפא וכאומר הסולח לכל עוניכי הרופא וגו' אלא הכוונה גמר כפרה. או אפשר כפרה זו לשון נקיות וטהרה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:6) **צפור דרור**כלומר הצפור הזה מצותו להיות צפור דרור כדאי' בת"כ: ונקראת דרור על שם שהיא דרה היכן שתרצה ואין מוחה כמו שדרשו חז"ל. ואין לומר צפור דרור כמשמעו שהרי היו צריכין להיות עופות וטהורות כמו שפירש"י ז"ל בפרשה זו [מת"כ]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:7) **שאוכלת מפתו**שע"י שהיא דרה בבית. שלכך נקראת דרור: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:6:8) **מכפרים עליו**אע"פ שמתים ע"י כך. כהן שנהנה מישראל עאכ"ו שראוי ליזקק לכפרתם אע"פ שצער הוא לו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:7:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:7:1) **במתלא אמר**כבר פרשתיו לעיל פ' ט"ו. ור"ל מי הוא מקבל הנאות ומתנות יכפר בעדם תמורת זה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:1) **מאדם יהא שלא כו'**אעץ ארז ואזוב קאי. ומפרש ליה לענין עין הרע. כי כשיגביה עצמו ילקה לפי שנותנים הכל עין בו. אבל כשמשפיל עצמו ואינו מראה הצלחותיו אין עין שולטת בו. על זה קאמר מאדם יהא שלא כו' ור"ל שלפי כל חולי היינו יצה"ר או עין הרע או צינה כדלקמן נמצא שביד האדם להנצל מהם. כי יצה"ר בידו לכבשו. ובידו להנצל מן העין בהסתרו מן העין. ומן הצינה ע"י כסות. וזהו שאמר מאדם יהא פי' ממנו הוא ובו תלוי שלא יבואו חליים עליו. מ"ט דא"ר אחא והסיר ה' ממך כל חולי ממך הוא שלא יבואו חוליים עליך והקב"ה יעזור לך לכבוש את יצרך. וכן יצילך מהעין או מהצינה אף שלא תשמור עצמך כראוי. ולהכי מייתי הכא פי' כל חולי למר ולמר. ורד"ל פי' וז"ל נראה דבא לדרוש הא דכתיב כאן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע. לומר שמן האדם הצרוע תלוי הדבר רפואתו שאם שב ורפא לו ואם ישמע בקול ה' כל המחלה לא ישים עליו עכ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:2) **שתחלתו מתוק**דריש כל חולי לשון מתיקות. מלשון מחלייא ליה שפירושו ממתיק. וכמו דדריש לעיל ס' כי תשא ויחל משה. וסוף בא לידי חולי כמשמעו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:3) **ר' תנחומא בשם ר' אלעזר ור' מנחמא בשם רב אמר והסיר ה' ממך כל חולי זה מיתה על דעתיה דר"א צ"ט מתו במיתה וא' בידי שמים.**כן הוא הנוסחא הישנה שנדפס עם היפ"ת. וכתב היפ"ת שצ"ל ר' תנחומא בש"ר אלעזר ור' מנחמא אמרו והסיר ה' ממך כל חולי זו מרה. על דעתיה דר' אלעזר תשעים ותשע מתים במרה וא' בידי שמים. וה"פ דכל חולי היינו דבר שכל החלאים תלוין בו. וס"ל שזו היא מרה. והכי אי' בפ' המקבל כל חולי ר' אלעזר אמר זו מרה. תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. ד"א מחלה שפ"ג חלאים תלוים במרה כו'. ופרש"י זו מרה שהמרירה שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ובעצמות עכ"ל היפ"ת. אבל המת"כ גרס במקום זה מיתה זו עין. וכתב שכן הוא בב"מ דף ק"ז והכי מוכח לקמן עכ"ל. הנה מה שכתב שכן הוא בב"מ אמת הוא שכן אמר רב שם. וכן לקמן נמי אי' רב כדעתיה דאמר תשעים ותשעה בעין. אבל ר' אלעזר אומר שם במרה. לכן נראה דגי' היפ"ת עיקר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:4) **רב ור' חנינא**פליגי בפירוש כל חולי. רב ס"ל שהפי' הוא כל חולי זה העין כדעתיה דאמר וכו' ור' חנינא ס"ל שהפי' כל חולי זה צינה כדעתיה וכו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:5) **עינא בישא שכיחא**פי' שהיה עין הרע שכיח להכי אמר זו עין הרע: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:6) **צינתא**שהיה שם צינה. והכי אי' בירושלמי פ' שמנה שרצים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:7) **א"ל כו'**יהי רצון שתנצל מן הצנה ומן הקור: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:8) **א"ל אנטונינוס כו'**מה תפלה היא זו אם קר לך עשה לך כסות אחד יותר והצנה הולכת לה. וחזר ואמר יהי רצון שתנצל מן השרב והחום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:9) **א"ל הא כדו כו'**הרי כזה תתפלל עלי דכתיב כו' ועי' בפרק אלו נערות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:8:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:8:10) **בפשיעה**שאינם נזהרים מהקור והחום ורבוי המאכלות והמשגל וכיוצא מהדברים הצריכים זהירות בהנהגת הבריאות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:1) **למה שוחט א' ומניח אחת.**בתנחומא אי' למה שוחט אחת ומשלח אחת אלא אם עשה תשובה אין הצרעת חוזר עליו. ולפ"ז יש לפרש שהשאלה למה משלח האחת. ומשני לומר שכשם שזו משולחת ואינה חוזרת כן הצרעת אינו חוזר. וט"ס יש כאן וצ"ל כשם שאי אפשר למשולחת לחזור. ואע"פ שאפשר שתחזור. מ"מ אין בידו להחזירה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:2) **באותה שעה כו'**פי' כשנתרפא קורא הקב"ה חיילותיו פמליא של מעלה ואומר לא על חנם הכתי אותו אלא בעון בצעו. אלא שעתה עשה תשובה לכן רפאתיו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:3) **קורא הקב"ה לגיונות שלו**מדכתיב התם כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון דייק שמדבר עם העליונים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:4) **לא על חנם הכתי**קשה וכי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא. וי"ל ששמא יחשבו שהיו ממקרי הטבע ברבוי הדם וכיוצא מהסבות הטבעיות. ולפי שכל הדברים השי"ת להם סבה ראשונה אמר הכתי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:5) **בעון בצעו**אע"פ שעל עשרה דברים נגעים באים כדלקמן. נקט עון הגזל טפי מכולהו מפני שזה נפקד יותר מכולם כמ"ש ז"ל גבי ובצעם בראש כלם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:6) **חזר תובי' כו'**סיפיה דקרא וילך שובב ועל זה קאי ואמר חזר תובי' פי' המקיא לקיאו. ופי' אף ששנה באולתו והוא כי אין הקב"ה פוגע בנפשות תחלה ושולח נגעים על ביתו ובגדיו ולא נתן לבו לשוב אעפ"כ מקבלו בתשובה אח"כ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:7) **ככלב שב על קיאו**ומתרגמינן איך כלבא דהפיך על תובי': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:8) **הדר שטיא כו'**פי' חזר השוטה לדרך שטות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:9) **אלו אבריו כו'**שמלבד חולי הנגע אשר בגופו יש רעה בקצת אבריו ביחוד כאזנים והחוטם שהם נופלים מהמצורע ופעמים ידיהם. ועל צער זה הוו להו כאבלים המתאבלים בצערן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:10) **אם הניבו כו'**פי' שהתפלה שגורה בפיו סימן טוב הוא לו. ומשו' דמצורע מסתמא ע"י תפלה מתרפא מזכיר התפלה בכאן. ואגב אורחיה אשמועינן שאם התפלה שגורה בפיו סימן טוב הוא לו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:11) **מ"ט בורא ניב כו'**כשהניב בריא על האדם אז מובטח לו על השלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:12) **אם כיון לבו כו'**לפי שרחוק שיכוין אדם מאד בתפלתו שאפי' גדולי החכמים היו אומרים אנא מנינא אפרוחייא כו' כדאי' בירושלמי פ' היה קורא סימן י' הילכך מן השמים הוא שיסייעוהו להיות לו בשורה לקבלת תפלתו [יפ"מ]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:13) **תכין לבם כו'**וה"פ תסיר מלבם טרדת העולם ואז תעזרם להכין לבם אליך בכוונה ואז תקשיר עיניך לתפלתם כפי' הרד"ק: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:14) **כבר שלמייה מיניה זכייה**כן הוא הנוסחא הישנה. ופי' היפ"ת כבר נפרע ממנו חטאתו וזוכה בדינו מעתה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:15) **אם לרחוק**תיבת אם מיותר [א"א]. ומתיבת לרחוק הוא התחלת המאמר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:16) **שהיה רחוק ונתקרב**פי' שהיה רחוק מאנשים כדכתיב בדד ישב. ונתקרב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:17) **ואסיניה ליה לגרמיה**פי' שה' בעצמו היה מרפאו. ודייק לה מאמר ה': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 16:9:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/16:9:18) **שנא' רפאני ה'**זה לראיה כי פעמים ה' בעצמו המרפא ולא ע"י מלאך והא ראיה מסיפיה דכתיב כי תהלתי אתה דמשמע ליה תהלתי ברפואתי הוא שאתה בעצמך הוא המרפא: