## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 23 ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:1:1) **הה"ד כשושנה בין החוחים כו'.**משום דבעי לאתויי אכמעשה ארץ הא דרבי ברכיה דאמר כשהייתם במצרים הייתם דומים לשושנה וכו' כדלקמן מייתי האי קרא. וברישא דריש ליה בכמה אנפי כדרך המדרש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:1:2) **פתר קרא ברבקה.**ואע"ג דודאי קראי בשבחה דכנסת ישראל מיירי. מ"מ רמיז ג"כ לשבחה דרבקה לומר שישראל דומים אליה. ע"ד זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:1:3) **אם ללמד שהיא מפדן ארם מת"ל אחות כו'.**כן הוא בחזית. אבל כאן ושם קיצר המדרש בלשון. והעיקר כדגרסינן בב"ר פ' ס"ג סימן ד' ע"ש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:1:4) **וצדקת הזאת יוצאת מבנתים כו'.**כלומר שתולדתה יצאה מביניהם ולא נמשכה אחר שרשה הרע. והיא דומה לשושנה בין החוחים כלומר שמעלת השושנה היא מצד גדולתה בין החוחים שטבע המקום אינו ראוי לגדל שושנה ואעפ"כ נתגדלה שם בהשגחה נפלאה. וכן רבקה כי אע"פ שהיתה מוכנת לרע גם מצד טבע אנשי מקומה. מ"מ התגברה בבחירתה למוטב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:1:5) **כללן כולן ברמאות.**ובשבח יעקב הוא דאתא שלא למד ממעשיהם הרעים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:1) **כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה כו'.**דאע"ג דהוו בהם קצת צדיקים כמו שבט לוי ומשה ואהרן ושאר צדיקים הדומים לשושנה בין החוחים. מ"מ לא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו משום שהעולם נידון אחר רובו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:2) **אלו ואלו ערלים כו'.**בחזית דייק מדלא קאמר גוי מקרב עם או עם מקרב גוי. וע"ש מ"ש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:3) **אלו ואלו כו'.**וזה גנאי להם שכבר נצטוו על המילה מאברהם. ולא שכולם היו אטומים ומגדלי בלורית כו' אלא ברובה קאמר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:4) **ואלו מגדלי בלורית.**וזה הוא מילתא דע"ז כדאמרינן הגיע לבלורתו שומט את ידיו כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:5) **ואלו לובשי כלאים.**ואף שלא הוזהרו עדיין בכך. אך כבר כתב הרב בחלק ג' פרק ל"ז שהכלאים מסעיפי ע"ז הוא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:6) **אלולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה כו'.**שהקב"ה בזכות הצדיקים שביניהם הקדים לישבע למצוא עילה כנגד מדת הדין. וג"כ שתף שמו עמהם. שאם לא זה לא היו נגאלים. ובמה שכתבתי לא יחלוק רבי אלעזר על האומר לעיל בש"ר שבזכות משה ואהרן נגאלו. ועל האומר בזכות נשים צדקניות. אבל פליג אהא דאמר לקמן פ' ל"ב בזכות ארבע דברים נגאלו שלא שינו את שמם כו' דהנהו בכל המון ישראל היו. וגם פליג נמי על הא דאמר בדברים רבה פ"ב שנגאלו מתוך ה' דברים וכו' דאי ס"ל שעשו תשובה הרי שוב אינן דומים למצרים דלימא בהו גוי מקרב גוי. וההיא דש"ר פ"א סי' מ"ב אתיא כרבי אליעזר דהכא [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:7) **שאסר.**פי' שקשר כד"א לאסור איסר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:8) **בטרוניא.**בעלילה ואלמות. שבא הקב"ה בעלילה כנגד מדת הדין בטענת השבועה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:9) **אמר ר' יודן כו'.**מייתי להו הכא לומר שלמען שמו הוא שגאלם אע"פ שלא היו כדאין שיגאלו. והיינו ע"ב אותיות כנגד שם ע"ב שנגאלו בו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:10) **שאינו עולה מן המנין.**לפי שהשני נאמר על מצרים הגוי המר לא ימנה בכלל קדוש השם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:2:11) **ששמו של הקב"ה ע"ב אותיות.**וכן הוא בב"ר פרשה מ"ד סימן כ"ב. אבל בחזית אי' ששמו של הקב"ה ע"ב שמות הן. וע"ש מ"ש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:1) **נטוע שורה של תאנים כו'.**הנמשל בנטיעת השורות הוא מה שברא ה' העולם בצביונו וקומתו. שכל סדרי בראשית היו בתיקונם. ומ"ש ומסר לאריס היינו שהקב"ה סלק השגחתו מהעולם ומסרו ביד שרו של עולם שבימי אדם נסתלקה השכינה לרקיע הראשון כדאי' בב"ר פ' י"ט. ומ"מ היה משגיח בכלל העולם ליפרע מהם כשרובן חוטאים. ולכן נפרע מהם בדור אנוש ובדור המבול. ומ"ש לאחר ימים בא המלך כו' היינו שלאחר כ"ו דורות בא להשגיח בעולם בהשגחה פרטית שאז ירדה שכינה לארץ כדאי' בב"ר פ' הנ"ל. ומ"ש ומצא מלא חוחים ודרדרים ר"ל הם החוטאים שבאנשים. שכמו החוחים משחיתים הפרדס. כן ע"י חטאם נתלקלו סדרי בראשית כדאי' בב"ר פי"ג ד' דברים נשתנו בימי אנוש כו'. ואין צריך לומר במבול שנשחתו הדברים וכדאי' בב"ר פ' כ"ח. ומה שאמר והביא קוצצים כו' ר"ל שכשראתה השכינה שהדורות החוטאים היו מקלקלים העולם בחטאם רצה לאבד העולם לולא מפני ישראל שקבלו את התורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:2) **ושבת נפשו עליו.**כצ"ל [א"א]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:3) **בשביל שושנה ינצל כו'.**ומיירי שהחוחים היו סמוכים זה בזה ואלו קצץ שאר החוחים הוה נקצץ ג"כ החוח שהשושנה בו. ולכן שלא תקצץ השושנה הניח את כולן. וכן בנמשל לפי שישראל צריכין להמון העולם לעבודת הארץ ולישובו של עולם. שאם יאבדו לא יהיה להם קיום. ע"ד פן תהיה הארץ שממה וגו'. לכן יחיה המון כל העולם בעבורם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:4) **אלא בשביל תורה.**ר"ל מה שבתחלה היו הדברים נאותים כמו שכתבתי לעיל שכל סדרי בראשית היו בתיקונן ושוב נשחתו. היינו משום דבשביל התורה נברא העולם וכשהפרו אותה נתקלקל. ואע"פ שעדיין לא ניתנה תורה מ"מ ניתן להם ז' מצות ב"נ שהם חלק מהתורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:5) **לאחר כ"ו דורות.**משנברא העולם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:6) **ומצאו מלא מים במים.**היינו קלקול העולם ע"י שנשטף העולם במים בחטאתם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:7) **דור אנוש מים במים.**שעלה הים והציף את העולם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:8) **דור הפלגה מים במים.**כדאיתא בב"ר פ' ל"ח רבנין אמרין אין ויפץ אלא ויצף הציף עליהם הים והציף שלשים משפחות מהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:9) **והביא קוצצים לקוצצו.**היינו כשבא ליתן התורה. שהיה העולם תלוי בדין שאם לא יהיו ישראל מקבלים התורה היה מחזיק העולם לתוהו ובוהו כדאי' בפ' ר"ע ובב"ר פ' ס"ו ובריש רות רבה ובכמה דוכתי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:10) **שנאמר ה' למבול ישב.**פי' שבקש ה' להשחית העולם כמו שעשה בדור המבול. לולי התורה שישראל קבלו. וז"ש ה' עוז לעמו יתן דהיינו מתן תורה כמ"ש ז"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:11) **והריחה בשעה שנתן כו'.**ס"ל שפירש ואל משה אמר עלה אל ה' היה אחר מתן תורה כר"י ב"ר יהודה דמכילתא וא"כ מאמר נעשה ונשמע מדמה לישוב נפש אשר אחר הריח. כי במאמר זה שנתחייבו בכל מה שישמעו עשו נחת רוח לגמרי. ואע"ג דמקמי מתן תורה אמרו כל אשר דבר ה' נעשה. אפשר על קבלת עשרת הדברות לבד. ועוד שבקדימת נעשה לנשמע כמה מעלות טובות שאחז"ל שהורו על תמימות לבם ושנדמו למלאכי השרת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:3:12) **בזכות תורה וישראל.**ובשה"ש רבה איתא בזכות התורה ולומדיה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:1) **ומברך דומה כשושנה.**בחזית גרס תו בנוהג שבעולם עשרה בעני אדם נכנסים לבית המשתה וכו'. והכא חסורי מחסרא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:2) **פרוס על שמע.**וז"ל הש"ע בסי' ס"ט אם יש ב"א שהתפללו כל אחד בפ"ע ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה. עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה. ע"ש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:3) **לינא חכים.**אין אני חכים ובקי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:4) **מתגלגלין ביה.**מתפארים בו. מלשון גלוג לאמך דלעיל פ"ה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:5) **על מגן.**על חנם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:6) **נתכרכמו פניו.**נעשו פניו ירוקים ככרכום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:7) **חולנית.**לשון חולי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:8) **תני ליה עובדא כו'.**סיפר לו המעשה. אמר ליה ר"ע אם תרצה אדוני שיליף לך. א"ל הן. או פי' שרבי אלעזר א"ל לר"ע רוצה אתה אדוני ללמדני. א"ל הן. וכתב המת"כ שכן עיקר לפי גירסא שלפנינו. אבל לפי גירסת היוחסין דגרס א"ל ובעית מילף א"כ ודאי פירושו שר"ע אמר כן לר"א: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:9) **אלפיה.**למדו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:10) **לבתר יומין כו'.**לאחר ימים הלך ר"א לאותו העיר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:11) **אמרין איתחסם כו' חסמא.**יש מפרשים מלשון לא תחסום שור. וקשה איך יקרא חסמא שם גנאי. וכן נראה כאן במדרש שקראו חסמא אחר שידע לפרוס על שמע וירד לפני התיבה אלא פירושו איתחסם אתחזק. מלשון מפני שצריך לחסמן דפרק המביא כדי יין. וכפי' המת"כ והיפ"ת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:12) **מליף לתלמידוי ברכת אבלים.**ובחזית גרס מליף לתלמידוי ברכת חתנים וברכת אבלים. וכן צ"ל כאן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:4:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:4:13) **יהוין גוברין בכל מלה.**פי' יהיו אנשי חיל בכל דבר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:1) **פתר קרייה במלכיות.**שנקראת נשיאות ג"כ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:2) **אונניות ואנגריות.**מיני מסים הם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:3) **לבן מכוון כו'.**ולא יסורו ממנו וגם לא יהרהרו אחר מדותיו. וגם אין תולין הדבר במקרה. אלא מבקשים מה' שיעזרם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:4) **עיני תמיד כו'.**ואע"פ שהמזמור בשם דוד נכתב. תפלה הוא כנגד כל ישראל. והראיה דמסיים ביה פדה אלהים את ישראל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:5) **בגאולת מחר.**בגאולה העתידה במהרה קורא כן כדאי' בפ' חלק אימתי קאתי מר א"ל למחר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:6) **כגון חלמיש כו'.**כל אלה שמות מקומות ובהם היו דרים רשעי עמון ומואב כדאי' ביבמות דף ט"ו ובקדושין דף ע"ב ובאיכה רבתי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:7) **הה"ד זאת ירושלים כו'.**ואע"ג דהיינו בזמן שהיו ישראל במקומות ההם ועתה מפוזרים בין אומות. מ"מ ילפינן מיניה שה' מסבב את ישראל בצריהם. ונפקא מינה שכן יהיו בכל מקום עד שיגאלם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:8) **ומה כתיב בהו.**ר"ל בישראל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:9) **ה' בדד ינחנו.**וכדמפרש בספרי אמר להם המקום לישראל כדרך שישבתם יחידים בעוה"ז ולא נהניתם מן האומות כלום. כך אני עתיד להושיבכם לע"ל ואין אחד מהאומות נהנים מכם כלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:10) **הרי הוא כמושה.**ודבר זה מיוחד בשושנים משאר צמחים. שהם יותר רכים מכל הצמחים. ולכן השרב ירשום בהם יותר. וכן הפרחתה בטל הוא יותר משאר צמחים. שכל עליה מוסגרות בגבעול שלה הנקרא קיטג"ה וכשירד הטל עליה תפתח ויתפשטו עליה בתוך כ"ד שעות. וכן ישראל גלותם כבד מכל גלות האומות כמ"ש במדרש איכה גבי גלתה יהודה מעוני. והצלחתם בגאולה תהיה גדולה ותהיה בפתע פתאום בלי הדרגה כהצלחת האומות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:11) **היא כמושה.**והא דכתיב בין החוחים אתא לומר שע"י שהיא בין החוחים שאין להם ענפים ופרחים שיגינו עליה. לכן השרב מכה אותה הרבה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:12) **שצלו של עשיו קיים.**היינו מערכת מזלם. ע"ד סר צלם מעליהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:5:13) **מה שושנה אינה בטילה כו'.**וכן הוא בשה"ש רבה. וכלומר שלעולם נשאר ריחה בה ואינה בטילה מזה שאפילו כשהיא יבשה ובאיזה אופן שתהיה עמד ריחה בה. וכן ישראל אין ריח מצות ומע"ט בטל מהם שאפילו שהם בצרות לעולם מקיימים מצות ומע"ט. ואפשר שהגירסא מה שושנה אינה נטלת אלא ע"ג ריחה כך ישראל אינן נטלין כו' ופי' שהשושנה אינה נלקטת אלא בשביל ריחה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:6:1) **כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאותלן כו'.**אף דעיקר בריאתן בשביל עצמן אפשר לפרש במה שמחלקן בכל דור כדאי' בפרק הממונה עמד ושתלן בכל דור ודור. שזה כדי להגין על הדורות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:6:2) **תחלה וסוף.**כלומר שמתחלה ועד סוף שע"י שהיא לריח אינה נאכלת ועומדת לפניהם בכל הסעודה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:6:3) **והן הן לעוה"ב.**שהם קיימים לעולם. ע"ד ולא דבר ה' למחות את שם ישראל. כן יעמוד זרעכם וגו'. וכאלה רבים. וג"כ הם לפני ה' תמיד שאין מחליפן באומה אחרת כמ"ש גבי ה' האמירך היום כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:6:4) **לגאולת מחר.**שהיא עונג ושמחה ומנוחה כשבתות וי"ט: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:1) **כשהייתם במצרים הייתם דומין כו'.**משום דקשה ליה כיון דמעשה ארץ מצרים וארץ כנען דמזהר עלייהו הינו עריות מה צורך לומר כן מכיון דהא מפרש ואזיל קרא כל העריות בהדיא ומה בצע להודיענו שכן היה מעשה המצריים והכנעניים. להכי קאמר דאתא לומר שכמו שבמצרים שמרו יחוסיהם שנזהרו מהזנות ולכן היו בין המצרים בשבתם ביניהם כשושנה בין החוחים להיות המצרים כולם מנאפים והם היו קדושים ביחוסיהם. כן יהיו בבואם לארץ כנען. שאחר שהתחילו בטהרה קרוב להם יותר ליזהר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:2) **הייתם דומין לשושנה כו'.**אע"ג דאמר לעיל גוי מקרב גוי אלו ואלו ערלים כו' מ"מ היו גדורים מן הערוה כדלקמן פ' ל"ב. ובהא מילתא הוא דהוו כשושנה בין החוחים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:3) **רבי יצחק פתר קרייה כו'.**אין ספק שהסופר השמיט מדברי רבי יצחק עיקר כוונתו. ומדרך אומדן דעת יש לומר דמעשה ארץ מצרים וארץ כנען תרווייהו ענין זנות. דלא כהראב"ע שפירש דמעשה ארץ מצרים ר"ל השעירים הנזכר. ולכן אמר שהם כב' בנות מאם אחת דדמיין להדדי. וא"כ מכיון דמצרים וכנען בני חם מסתמא דומים במעשיהם [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:4) **משל למלך כו'.**משום דק"ל מה צורך להזכיר מעשה מצרים וכנען ואשר ישבתם בה. אתא לתרוצי שמפני שע"י הרגלם ביניהם קרוב לטעות שיעשו כמעשיהם. לכן צריך להזהיר מלכת בדרכיהם. כבת היחידה במבוי הזונים שקרוב להטעותה ללמוד מהם לכן צריכה להזהירה שלא תטעה. כך ישראל צריכין להזהירם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:5) **היו מצרים בעלי זנות.**ולא הצרך להביא ראיה על המצריים על הכשפים משום שהוא מפורסם בתורה מחרטומי פרעה. אבל ענין הזנות צריך להביא ראיה. שאינו פשוט כל כך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:6) **אשר בשר חמורם בשרם.**ובזנות קמיירי. והבשר כינוי לערוה כמו זב מבשרו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:7) **היו הכנענים בעלי זנות.**ואע"פ שהקב"ה צוה לכנען לא תחיה כל נשמה. ידע ה' כי ישאירו ממנו ככתוב בספר יהושע. ולזה הוצרך להזהיר שלא ילמדו ממעשיהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:7:8) **שנאמר מרוב זנוני זונה כו'.**זה משתעי בנינוה והוא מבני שם. רק יליף מזה דדרך הזונה להיות בעלת כשפים. והואיל דזנות ידעינן לה דכתיב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ש"מ נמי דהות בעלי כשפים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:1) **ועתה לא ראו אור כו'.**בעי לפרש כמעשה ארץ מצרים דלאו דוקא מעשה הזנות אלא אפי' שחוק וקלות ראש שמביאים למעשה זנות כי היכי דמפרש רבי ברכיה כמעשה לבנת הספיר היא וכל ארגלייא שלה כו'. ומשום דבר קפרא ורב הונא נחלקו בפי' דועתה לא ראו אור. דרב הונא מפרש לה בברכת חמה בתקופתה. ובר קפרא מפרש ליה במעשה לבנת הספיר מייתי כולה מילתא הכא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:2) **ובלבד לאחר שלשה ימים.**כצ"ל וכן הוא בירושלמי. ור"ל בימות הגשמים שעברו ג' ימים מעוננים ולא נראית חמה בהם ולא כוכבים. בעת שיתראו צריך לברך עליהם. ומייתי סמך מועתה לא ראו אור כו' דה"ק כשעברו ימים מעוננים ולא ראו ושוב יש בהירות בשחקים ראוי לשבח לשמו יתברך דהיינו היסופר לו כי אדבר דכתיב התם דמיירי בסיפור שבחו יתברך כדאי' בפ' אין דורשין. אך זהו שיטת ירושלמי אבל לענין דינא אין לנו אלא כפי תלמודא דידן (ברכות דף נ"ט). וכ"כ כל הפוסקים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:3) **זה עד שלא נגאלו.**פי' זה שאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר היינו קודם שנגאלו שהיו משתעבדים בהם בחומר ובלבנים והיה תחת רגליו כמעשה לבנת זכר לצורתם ע"ש עמו אנכי בצרה. אבל משנגאלו שוב לא היתה שם לבנה אלא הושלכה למקום שדרכה לינתן. ובמקומה שתחת רגליו היה כעצם השמים לטוהר. ואע"פ שויראו את אלהי ישראל משנגאלו הוה. יש לומר דה"ק ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו שמתחלה היה לבנת הספיר עכשיו ראו כעצם השמים לטוהר. לא שעכשיו ראו לבנת הספיר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:4) **היא וכל ארגלייא.**פי' שהכ"ף מרבה כל כלי מעשה הלבנים דהיינו הסל שבו היו מביאים החמר. והמגרפה שבה גורפין הטיט שהכל היה לפני ה'. וארגלייא הערוך פי' כלים אלו המרגילים אותה. והמוסף הערוך כתב ארגלייא בלשון יוני כלי אומנות ופעולה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:5) **נתנה.**פירש תחת רגליו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:6) **היתה רשומה ברקיע.**ומ"מ לא היה נראית לגמרי לכל כאשר היא. רק רושם כל דהו. ואלו שראו את אלהי ישראל הם ראו כולה. דאל"כ מאי רבותא דהני שראו אותה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:8:7) **כד אינון נקיים מן עננין.**כצ"ל וכן הוא בירושלמי. ופי' שנראה השמים כמו שהם בטהרתן כשהם נקיים מהעננין. וקמפרש ועתה לא ראו אור שעתה במקום הרושם שלא היה אור ברקיע. הנה הוא בהיר בשחקים כמו שהוא כשהרוח עברה ותטהרם מהעננים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:1) **תני רבי ישמעאל כו'.**בא ג"כ לתרץ הזכרת מצרים וכנען לומר שאם יעשו כמעשיהם יענשו כמותם וכדר"ח אני הוא כו' ולא הזכיר הכתוב כאן דור המבול וסדום מפני שלא ראו בעיניהם. אבל מצרים וכנען ראו בעיניהם לכן מזכירם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:2) **למה אני ה' כתיב שני פעמים.**קאי אאני ה' אלהיכם שכתוב ב"פ שם. וכן הגירסא בילקוט. דאאני ה' לא קשה דבכל מקום פירושו חד לשכר וחד לעונש. ומשני דחד אני הוא שנפרעתי מהם. וחד לומר אני עתיד ליפרע כו' ואי לא הוי כתיב אלא חד ה"א דאיחידים לא יחמיר כל כך כמו שנפרע מדור המבול ואידך דשאני התם דהוו רובם רשעים קמ"ל דאין חילוק. והדר דריש אני ה' אני הוא שנפרעתי משמשון וכאן אין צריך ב"פ דמהיכי תיתי לחלק יחיד מיחיד. ואני ה' השני דריש לשכר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:3) **אנדרולומוסיא.**בלשון יוני הרג ומגפת אנשים [מוסף הערוך]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:4) **גומסיות.**פי' כתובות [ערוך]. והמוסף כתב פי' בלשון יוני נשואים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:5) **לזכר ולנקבה.**וגירסת הערוך לזכר ולבהמה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:6) **לזכר.**פי' למשכב זכור: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:7) **ויאמר ה' אמחה את האדם כו'.**שהוא מכה כללית: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:8) **מי לך פה.**כלומר קרי ביה פֶה בסגול. כלומר כלום יש לך עוד פה להשיב ללמוד סנגוריא על רשעים אלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:9) **אלא חתן כו'.**המדרש מוסיף תיבת אלא לומר שהכתוב נחלק לשני דבורים שעוד מי לך פה הוא דבור אחד. וחתן ובניך וגו' הוא דבור אחר. ועיין מ"ש בב"ר פ' כ"ו סי' י': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:10) **שכר למי שעושה כמעשיהם.**פי' שבא לידי עבירה ופירש ממנה שנותנים לו שכר כעושה מצוה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:11) **יוסף מנין.**קשה הא המדרש אמר אני הוא ששלמתי ליוסף וליעל ולפלטי ואינו מפרש אלא שנתנו שכר ליוסף. ומה שכר נתנו ליעל ולפלטי. וי"ל לפי האמת מתן שכרן היה שתוף שמו יתברך שבהם ע"ד כי שם ה' נקרא עליך וכדמסיק. אך כיון דביוסף נוכל לפרש כדאי' בסוטה שגבריאל למדו ע' לשון ולא היה גמיר עד שהוסיף לו אות אחד משמו של הקב"ה. וא"כ אין כאן שכר שיתוף שמו. לכן הביא ראיה לשכרו פי' שנדע מה שכר שהוא בעד מצוה זו מדה כנגד מדה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:12) **יוסף משלו כו'.**פי' שנשתלם מדה כנגד מדה נגד מעשיו הטובים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:13) **צוארו שלא הרכין.**פי' שלא נטהו וכפפו. ולפי שתחלת תנועות חוליות השדרה שהיא עיקר הגוף בצואר. נקט צואר להרכנה ובכלל זה הראש והברכים וכל המתנועעים לדבר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:14) **ידיו שלא משמשו בעבירה.**שלפעמים דרך הפריצים להתעלס במשמוש הידים לחוד לכן נקט כל דבר ודבר בפני עצמו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:15) **גופו שלא נגע בעבירה.**היינו קירוב בשר לחוד בלי מעשה. שמזה ג"כ נזהר כדאי' בב"ר פ' פ"ז סימן ח': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:16) **שלא הלכו בעבירה.**שכשהיתה תובעתו מסתמא היתה אומרת לו לבוא אחריה חדר לפנים מן החדר ולא רצה ללכת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:17) **מחשבה שלא חשב בעבירה.**ס"ל כמ"ד בב"ר פ' פ"ז ויבא הביתה לעשות מלאכתו לחשוב חשבונות של רבו. דאי למ"ד לעשות צרכיו נכנס ושוב פירש הרי חשב בעבירה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:18) **ותקרא חכמה.**הפך המחשבה לעבירה דאין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות. וכ"ש זנות דנואף אשה חסר לב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:9:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:9:19) **ויקראו לפניו אברך.**וב"ר פ"צ מסיים אב בחכמה ורך בשנים. ור"ל שאע"פ שהיה רך בשנים אעפ"כ היה גדול בחכמה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:1) **שלשה הם שברחו כו'.**מייתי ליה הכא משום דמפרש אני ה' ששמו משותף עם הבורח מן העבירה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:2) **ושתף שמו עמהם.**והא דלא שתף ג"כ שמו בבועז שברח ג"כ מן העבירה יש לומר דבועז לא חשיב כל כך בורח מן העבירה דהא אפשר ה"ל בהיתר שהוא פנוי והיא פנויה ויכול לכנסה בהיתר לאשה. וה"ל כמי שיש לו פת בסלו שאין יצרו תוקפהו. עוד יש לומר דאין כחו כ"כ דלא הוה אלא פעם אחד משא"כ ג' אלו דהוה ימים רבים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:3) **יה מעיד עליו.**ולא ס"ל כדאמר בסוטה דבא גבריאל ולמדו ע' לשון ולא הוה גמיר עד שהוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:4) **במשיכלא.**לפי ענינו כאן הוא מכסה כלי משי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:5) **שמו מעיד עליה.**וה"ק ותכסהו ובכל זאת שמי מעיד עליה שלא נגע בה אע"פ שקרבה אצלו וכסתהו. ועיין מ"ש בתנחומא סדר בראשית סי' י"ב בענף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:6) **שמי כה.**כמו פה וכאן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:7) **מי נסיב כו'.**שבנשואיה כתיב פלטי ובנתינתה לדוד כתיב ויקחיה מעם פלטיאל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:10:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:10:8) **שלא נגע באשת דוד.**שנתקדשה לו בערלות פלשתים. ושאול שנתנה לפלטי טועה היה דסבור שאין ממש בקדושיו כדאמר בסנהדרין פכ"ג ע"ש ופלטי ידע דהוו קדושין ונזהר. ומ"מ נשאה במצות המלך. אי נמי דואג הטעה את שאול להתיר אשת דוד כדלעיל בב"ר פ' ל"ב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:11:1) **שלשה הם שתקפן כו'.**איידי דמייתי לעיל ג' שברחו מן העבירה מייתי נמי ג' שנזדמנו בשבועה דיוסף חד מנהון: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:11:2) **יוסף דוד ובועז.**מה שהקדים דוד לבועז כתב בעל שורש ישי מפני שסדר זה תורה נביאים כתובים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:11:3) **כלום המקרא חסר וחטאתי לה' כו'.**ר"ל דאין לפרש וחטאתי לאלהים הוא לשון אדנות כלומר וחטאתי לאדני. דא"כ מאי מקרא חסר שלא יכתוב כלל הך תיבה לאלהים הלא בלאו הך תיבה נמי יהיה מובן שקאי וחטאתי על האדון שנכתב ברישא הן אדוני לא ידע וגו'. אלא ע"כ צ"ל דפירושו לאלהים יתברך. א"כ היה לו לומר וחטאתי להוי"ה שזה לשון ברור שקאי על הקב"ה. שבשם זה לא יכונה ע"ז. אבל השם אלהים יכונה גם בע"ז. וא"כ איך יאמר סתם לאלהים בדברו עם אדנותו כאלו מוסכם ביניהם מי הוא אלהים. והלא היא מכחשת ואומרת ואיננו. ואין פניה רק בע"ז. אלא ודאי לא אמר לה אלא וחטאתי ומלת לאלהים באנפי נפשה שישבע ליצרו באלהים. ואמר לאלהים אני נשבע שאיני חוטא [שכן הוא הנוסחא האמיתי לאלהים איני חוטא] ואיני עושה הרעה הגדולה כו'. שעל לשון שבועה אין צריך רק רמז שבועה והדבר מובן. כמו חי דדוד ובועז אע"ג דלא מפרש למילתא סגי. שהוא מובן מן הענין שעוסקים בו. דלא גרע מידות נדרים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:11:4) **למי נשבע.**מה שדרשו חי ה' דדוד לשון שבועה בלתי דבק עם כי י"י יגפנו כו' הוא מיתורא דקרא דכיון דדוד הוא המדבר מתחלה ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו. ולא ענהו עוד. א"כ ויאמר דוד תו למה לי. על כן אמר כי יש פה מדבר אשר אליו ישוב דבר ויאמר דוד. ועל כן אמר שזה כנגד היצר או כנגד אבישי ששנה באולתו [שורש ישי]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:11:5) **ר' יודן ור' חמא כו'.**איכא בינייהו דלרבי יודן נשבע אחר שכבר קטרגו יצרו. ולרבי חמא נתחכם וראה את הנולד וירא שמא יקטרגנו היצה"ר וקדם ונשבע. ומלבד כחו על יצרו מצד צדקתו אמצו וחזקו עוד בשבועה [יפ"ת]. מזה נראה שטעות נפל בספרים לקמן א"ר חנינא גבר כו' אלא צ"ל א"ר חמא גבר כו'. או דכאן צ"ל ר' יודן ור' חנינא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:11:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:11:6) **את פנוי כו'.**קשה כיון דהיצה"ר מפתהו שיקדש אותה בביאה. ומכיון דהיא פנויה מה לו אם הוא פנוי ומבקש אשה או לאו. וי"ל משום גואל קרוב ממנו סד"א דאית הכא שמץ עון שנוגע בחלק חברו. לזה אמר לו יצרו דבנדון כזה הוא הקודם מכיון דהוא אין לו אשה וטוב יש לו אשה ובנים. וטוב לרות להגאל ע"י בועז משתגאל ע"י טוב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:1) **הה"ד ועין נואף כו'.**אני ה' דכתיב בתר כמעשה ארץ מצרים קאי ובעי למדרש אני ה' המפרסמו. ולהכי מייתי האי קרא דדריש ביה שי"י צר צורת העובר כצורת הנואף בשביל לפרסמו. ואיידי דמייתי ליה מפרש קרא כולה כדרך המדרש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:2) **נואף בעיניו כו'.**פי' אלא אפילו נואף בעיניו שהוא מסתכל בעריות וזן עיניו ממנו נקרא ג"כ נואף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:3) **שנא' ועין נואף.**דאל"כ עין למה לי. ונואף שמרה נשף מבעי ליה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:4) **אימתי ערב בא.**הוצרך לפרש דנשף דהכא היינו ערב דומיא דבנשף בערב יום. משום דזימנין דנשף הוה צפרא כדאי' בריש ברכות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:5) **זה הקב"ה.**והיינו וסתר פנים ישים שר"ל היושב בסתר יצייר הפני' לעובר בדמות הנואף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:6) **קטורין.**קשרים [רד"ק] והערוך פי' מלשון ציורים וצורות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:7) **בדמותו.**בצלמו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:8) **לפרסמו.**שהכל יראו שזה זנה עמה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:9) **זה זן ומפרנס.**שהבעל מפרנסה בימי עיבורה ועם היות העובר מזרעו וכל מ' יום נתעסק בצורתו. וכשבא עליה הנואף אחר מ' יום חוזר ומהפך הצורה בדמות הנואף כדלקמן. וזהו עושק שמכיון שהבעל הוא שמפרנסה ראוי לחוש לזרעו ולא לזרע הנואף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:10) **אלא כי תמאס.**כלומר ולא עוד אלא כי תמאס כו'. וכן אלא על עצת כלומר ולא עוד אלא ועל עצת רשעים הופעת. וכמוהו רבים במדרש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:11) **ראוי אתה לפייס.**פייס פירושו חתיכי אדמה וצרורות וטיט יבש שנעשה כאבן [ערוך]. וכלומר שא"ל הקב"ה ראוי אתה להיות מוכה באבנים וצרורות על מאמרך זה אלא מה דעתך שיהיה אומר כאשר אמרת העיני בשר לך לכפור בהשגחתי. ולכן ראוי לעמוד אפילו בדבר פחות זה לפרסם השגחתי. שפירש העיני בשר לך טענה על סילוק הידיעה האלהית מהעולם. באומר שאין ידיעה בפרטים אלא ע"י חושים היולאניים והי"ת הנקי מזה איך ידע בענייני פרטי המציאות. ואם תאמר איוב היכי קאמר תרתי דסתרין. דבאומרו הטוב לך כי תעשוק קורא תגר על פרטיות ההשגחה בדברים ובאומר העיני בשר לך הוא כופר בהשגחה. הא לא קשה דלדברי חביריו הוא דהוה אמר הטוב לך כי תעשוק: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:12) **יוצר.**אומן כלי חרס: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:13) **ביצת כו'.**עגולים של טיט שעושים ממנו כלים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:14) **ועשאו כלי.**אותו ביצה שמצא אצלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:15) **בפניו.**על פניו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:16) **כך אמר הקב"ה.**כצ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:17) **כחו של יוצר.**דרש צור כמו צייר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:18) **נתחלף.**פי' חלף הלך לו מן העולם כלומר מת. וכן הוא בסדר נשא בהדיא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:19) **אצור.**אצייר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:20) **יו"ד זערא כו'.**יו"ד של תשי ואין דוגמתה במקרא. גם זה רמז לתשות כח ה' כביכול שהיו"ד תחלת שמו לרמוז כי כביכול נותן חולשא בשמו יתברך אשר בו יצר עולמו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:21) **כל עוברי עבירות.**במה שבין אדם לחבירו קמיירי. כגון גזלות וחבלות וכיוצא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:22) **ברם.**אבל אמנם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:23 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:23) **מי מפסיד הקב"ה.**והיינו צור ילדך תשי כלומר הוא לבדו נעשה תש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:24 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:12:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:12:24) **הוא מאבד סמניו.**שנפסל הזרע שי"י מצייר ממנו הולד כסימני היוצר. שנתרחק מקהל ה': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:13:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:13:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:13:1) **רבי מנשיה כו'.**קאי ג"כ אאני ה' דכתיב בתר כמעשה ארץ מצרים. למימר שהנזהר מהעבירות זוכה לקבל פני שכינה כדאשכחן שכל מי שרואה כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:13:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 23:13:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/23:13:2) **ואינו זן עיניו כו'.**הכוונה כי העין הוא מהחושים שאינן ברשותו של אדם שרואה מה שאינו רוצה. לכן אמר כל מי שרואה דבר ערוה שאינו יכול לעכב עצמו מלראות בעיניו הדבר ערוה אבל אינו זן עיניו ממנה שתכף עוצם עיניו מלהסתכל ולהתבונן בה. זוכה לקבל פני שכינה לפי שהוא יתברך קדוש ושונא זימה. לכן הנזהר ומתקדש ואינו זן אפילו עיניו מדבר ערוה. יהנה מזיו השכינה. וזש"ה ועוצם עיניו מראות ברע שאע"פ שהתחיל לראות עוצם עיניו שלא להתמיד הסתכלותו בה יזכה לראות פני השכינה [גבול בנימין]: