## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 28 ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:1:1) **הה"ד מה יתרון כו'.**כוונתם בזה לתת טעם למצות העומר שהוא שיכיר האדם בטובת י"י שמידו הכל. ולזה יקריבו עומר מקצירם כנותנים קצת שכר על חסדו יתברך בגדול התבואה שמשיב רוחות ומעלה עננים כו' כדלקמן. להכי מייתי מה יתרון לאדם וגו' דדריש ליה בסמוך על נתינת העומר לי"י שכר גדול הצמחים ודישון הפירות. ומכיון דמייתי ליה מפרש ליה כוליה כדרך המדרש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:1:2) **יכול אף בעמלה של תורה.**מפני שהתורה ג"כ בכלל עמל האדם. אבל אחר העיון ראו מדלא אמר בכל עמל דהוה כייל כל מיני עמל. אלא אמר בכל עמלו משמע דוקא המיוחד לו. והיינו עמל הגופני המיוחד לו מצד מה שהוא אדם שנברא מאדמה. לא עמל התורה המיוחד לו מצד היותו מלאך בשכלו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:1:3) **א"ר יודן תחת כו'.**ר"ל דלר' יודן תחת השמש קאי אעמלו. וירצה שבעמל של תחת השמש דהיינו מילי דעלמא אין לו יתרון. אבל במילי דשמיא שהן למעלה מן השמש יש יתרון בעולם. וע' בפ"ב דשבת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:1:4) **ר' לוי ורבנן.**לפרש תחת השמש קאתו. ור' לוי הכי מפרש קרא מה יתרון יקוה האדם בכל עמלו. מאחר שכל עמלו שיעמול היא תמורת השמש שהקב"ה מזריח לו. שכבר הוא חייב לעשותן חלף מה שהקדימו הקב"ה בהזרחת השמש. והכוונה כי כל מה שיזכה האדם בשכר המצות חסד הוא שעושה ה' להם כי שכרן כבר אכלוהו במה שהזריח להם אורה ומייתי ר' לוי ראיה לפירושו מדכתיב בתריה וזרח השמש וגו' דמשמע שהוא דבק למ"ש מה יתרון לאדם וגו' ואתא למימר דמ"ש תחת השמש היינו מה שהשמש זורח תמיד לכל דור ודור. ורבנין אמרי דתחת השמש אתי למימר שהיה די בשכר המצות מה שיזריח פניהם כגלגל חמה והיינו תחת השמש דקרא. ומה שיוסיף י"י בשכרן יותר מזה חסד הוא שיעשה להם. ולא ס"ל דדי במה שמזריח להם אורה. כי כפי מעלת המצות ראוי לשכר גדול מזה. וקרא דוזרח השמש ובא השמש לרבנן נדרש באנפי נפשיה בכמה מילי דמייתי בקהלת רבה. ואינו דבק לרבנן לפסוק מה יתרון לאדם. ועיין עוד בענף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:1:5) **שהקב"ה מחדש פניהם.**לע"ל כדלקמן בפרשה למ"ד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:1:6) **א"ר ינאי בנוהג שבעולם כו'.**קמפרש מה יתרון לאדם מה יתרון ושכר לאדם. כלו' מה שכר הוא נותן בכל עמלו וקרבנות שמביא לפני י"י בשכר השמש שמוציא לבשל הפירות. כי אינו נותן לו רק העומר [שמקיימים בו מצות קלי מדה כנגד מדה נגד חום השמש] שהוא מעט מזער: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:1) **א"ר פנחס כו'.**משום דר' ינאי קאמר דעומר הוי שכר בישול הפירות ומפרש בה קרא דמה יתרון לאדם כדלעיל. אתא רבי פנחס למימר דלא הוי אלא שכר הרוח שזורה בה ומפרש בהכי קרא דמה יתרון לו שיעמול לרוח כדאכתוב לקמן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:2) **עד שלא ינגבה.**פי' קודם שינגבה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:3) **א"ר אבין כו'.**מייתי דר' אבין לומר שאף במה שאתה נותן לי שכר היינו העמל בעומר אין יכול אתה לעשותו בשלימות אם איני שולח הרוח לנשב בעזרה [אסיפת אמרים]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:4) **מצירין.**צער ויגיעה רבה הגיע להם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:5) **והיו מהבהבין.**בשבלים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:6) **וחכ"א בקנים כו'.**ס"ל שבתחלה חובטין אותו. אך לא כדרך תבואה יבשה שחובטין אותו במקל שקורין פליי"ל. אלא בקנים לחים ובקולחות בקלח של כרוב כדי שלא יתמעך. ואח"כ מקיימים בו מצות קלי. שנותנין אותו באבובי כלי של נחשת ואבוב היה מנוקב כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:7) **של גרוסות.**שלא היו טוחנות דק אלא עבה שכן דרך הסולת. שאם יטחנו יפה יעבור כל הקליפה בנפה עם הסלת. ועל שם כך נקרא גרש וכרמל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:8) **בי"ג נפה.**ע' פ' אלו מנחות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:9) **הוי אין אתם נותנין לי.**העומר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:10) **הוי מה יתרון לו שיעמול לרוח.**מפרש קרא הכי שאין לאדם שום שכר שמור לו אחרי מותו על מצותיו. כי אין לו שום יתרון במצות שיש בה עמל גדול כמצות העומר שאינה אלא שכר הרוח. ומכ"ש ששאר המצות שאין בהם כל כך עמל שיצאו בשכר כמה חסדים שהשם עושה לאדם. ואם כן מה נשאר לו לאחר מותו. ואע"ג דבודאי אין להכחיש בשכר מצות ח"ו. חסד הוא שעושה השם עם האדם לפרוע לו שכר בעוה"ב. ולקצת גם בעוה"ז: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:11) **ר"ש ברבי נסיב כו'.**מייתי הכא הך עובדא משום דהאי קרא דמה יתרון מייתי בר קפרא למלתיה וכדגרסינן בקה"ר בתר אלא דלא צווחת לי עם חבירי לא כן אמר שלמה מה יתרון לאדם כו' מאחר שדור הולך ודור בא ע"כ. ופי' מכיון דהכל למיתה הם עומדין כי דור הולך ודור בא מה יתרון לאדם בעמלו בשמחת עוה"ז: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:12) **נסב.**פי' לקח: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:13) **צווח**קרא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:14) **תרע.**פי' שער: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:15) **אתה מאית.**אתה מת. וכתב לו זה כדי לצערו בהזכיר לו המות על ראש שמחתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:16) **מאן כו'.**מי הוא זה שלא קראנוהו דכתב אלו הדברים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:17) **ארסטוון בגופיה.**סעודה לעצמו שבשבילו לבד יעשה עוד סעודה גדולה ויקרא כל הקראים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:18) **כיון דעלון כו'**כיון שנכנסו האורחים וישימו לאכול. כיון שהיה התבשיל נכנס היה בר קפרא אומר עליו ג' מאות משלים על השועל [לפי שהשועל פקח שבחיות מושלים עליו משלים הרבה. והנמשל היה יראת שמים ומדות טובות]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:19) **והוה צנין כו'.**והיו התבשילין צוננים ולא היו טועמים האורחים כלום ממנו. אמר רבי לעבדיו למה התבשילין יוצאין ולא נאכל מהם כלום. אמרו לו יש שם איש זקן וכיון שהתבשיל כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:20) **סלק כו'.**עלה רבי אצלו ואמר ליה בשביל מה אין אתה מניח האורחים שיאכלו. אמר כדי שלא תאמר לאכול באתי ובשביל זה כעסתי. רק כעסתי על שלא קראתני עם חברי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:2:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:2:21) **אריסיא.**אורחים. על שם האריסטון נקרא כן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:1) **כתיב ולא אמרו בלבבם כו'.**גם זה לתת טעם למצות העומר. ולהכי מייתי הא דקאמרשיש לבקש מי"י על ז' שבועות אלו של ספירת העומר שישמור לנו התבואה מרוחות וטללים רעים שע"י זה אתא שפיר מה שנתן לנו המצוה הזאת לזכות בה כיון דתמימות שבתות אלו תליא בעשיית רצונו של מקום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:2) **את ה' אלהינו.**הנותן גשם ויורה ומלקוש בעתו יהב לכון כולא ולית אתון צריכין ליה מן כדון. כצ"ל [יפ"ת]. בתמיה. ומפרש קרא הנותן גשם ויורה ומלקוש בעתו שבועות חקות קציר ישמר לנו הכי שאף שלא נירא את ה' מאחר שכבר נתן כל מה שצריך מגשם ויורה ומלקוש בעתו ומעכשיו אין צורך לגשמים. מ"מ צריך לירא מפניו כדי שישמור שבועות חקות קציר. והיינו ז' שבועות אלו שהן זמן הקציר שישמרם מרוחות רעות וטללים רעים דאל"כ תפסד התבואה ומה בצע בגשמים שירדו בעתם. וזה מהפלגת המוסר שאפילו יצוייר שלא לירא מפניו מפני הגשמים יש לירא מפני שבועות חקות קציר. כ"ש השתא דיש לירא על הכל. שאף שכבר נתן הגשמים בשנה זו. יש לירא אותו מפני השנים הבאות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:3) **בזמן שישראל עושים רצונו של מקום.**דהיינו כשמקיימים מצות העומר והספירה אז יהיו אלו השבועות תמימות ונקיות מרוחות רעות וטללים רעים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:4) **סנטרך.**שומר שלך. סנטור הוא הממונה על השדות וגבוליהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:5) **מגרסך.**בלשון יון קורין למבשל מגרוס. ור"ל שכשם שהמבשל צריך לטעום מהתבשיל לידע צרכיו. כן צריך שיטעמו מהפירות לה' ר"ל לעבודת השם ולהקריב העומר כדי שיהיה ה' נזקק לברכה ולהשגיח בהם אם צריכין מטר או יספיק בטל. כמו שכיוצא בזה יטעימו למבשל כדי שיעשה בשולו כראוי. והנהיג ה' מנהג דרך ארץ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:6) **הוא שדוד אומר גשם כו'.**מייתי ראיה שהשם משגיח במטר וטל מה שצריך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:7) **גשם נדבות תניף אלהים.**שקשה רישא דקרא אסיפיה שמתחלה קאמר גשם נדבות דמשמע שהגשם בנדבה. ואח"כ מסיים תניף אלהים ואלהים הוא דין. אלא ע"כ דתניף אלהים אטל קאי. וה"ק קרא אם גשם היא צריכה נדבות פי' בנדבה ורצון ואתו יתברך. אבל לטל אין צריך נדבה שטל אין נעצר לעולם כדאי' בפ"ק דתענית. ולזה אמר תניף אלהים כי במדת הדין יבא. אך שאינו מוכרח ה' ליתן טל של ברכה כדאי' בפ"ק דתענית. לכן קאמר המדרש בריש סימן זה ישמר לנו מטלטלים רעים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:8) **תניף אלהים.**פי' תניף ענין הזלה כד"א נופת תטופנה והוא נופל על הטל כד"א תזל כטל אמרתי [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:3:9) **א"ר ברכיה אמר הקב"ה כו'.**בא לתרץ לשון הפסוק. דה"ל למימר והבאתם מראשית קצירכם עומר. דמלשון הפסוק משמע שכבר היה לנו עומר ידוע מהקציר וצוה עכשיו להביאו לזה אמר שבא לרמוז על עומר המן. ושלא הטריח עליהם להדר בזמן פסח ולחפש אולי נתבשל באיזה מקום חטים. רק הקב"ה הקל להביא מן שעורים שהוא ראשית הקציר קודם החטים. וגם הקל בעומר אחד לכל ישראל לא כמו שהוא נתן להם במדבר עומר מן לכל אחד ואחד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:1) **אשר קצירו כו'.**מייתי קרא זה משום דדריש ליה בסוף סימן זה בל"א מלכים ומסיים באיזה זכות זכו ישראל לירש את הארץ הוי אומר בזכות העומר. ואגב דמייתי ליה דריש ליה בכמה ענינים כדרך המדרש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:2) **ואל מצינים יקחהו לא בזיין כו'.**מתחילה פי' ואל האל"ף בפת"ח ואל מצינים. ושוב דרש ואל כמו ועם פי' ועם התפלה שטובה מצינים יקחהו. ובאסתר רבה נראה דדריש מצינים לשון תפלה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:3) **הה"ד וישמע אברם כו'.**ואמרפל היינו נמרוד כדלעיל בב"ר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:4) **אליעזר לבדו היה.**וא"כ ע"כ לא בחרבו ובקשתו נצח אלא בתפלה וירק את חניכיו שהעמידו עמו בתפלה הנקראת זיין ע"ד אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי. ולפי שאליעזר היה צדיק כדלעיל בב"ר העמידו עמו בתפלה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:5) **המצומתין.**המחוברים ונאגדים באגודתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:6) **ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי.**ועיקר שללם היה בים כמ"ש ז"ל גדולה ביזת הים מביזת מצרים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:7) **מי דחק.**דרש ושאף כמו ושף שפי' ענין דחיקה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:8) **אל תירא אותו.**כי אינך צריך למגן וצנה להלחם אתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:4:9) **בזכות מצות העומר דכתיב כו' וקצרתם את קצירה.**ואפשר מתכוון לדרוש את קצירה על קציר ל"א מלכים דדרש בסמוך אשר קצירו אלו ל"א מלכים. ובזכות והבאתם את העומר: וזהו שייכות ענין דרשת אשר קצירו לכאן [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:5:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:5:1) **מוליך ומביא למי שהעולם כו'.**בפרק לולב הגזול גרסינן למי שד' רוחות שלו. ופרש"י מצוה זו אנו עושים לשמו כך מראה בהנפתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:5:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:5:2) **מוליך ומביא כדי לבטל כו'.**בפ' כל המנחות באות מצה פרש"י מוליך ומביא לצפון ולדרום מזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מד' רוחות. מעלה ומוריד לעצור טללים רעים הבאים מלמעלה ומלמטה ע"כ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:1) **ר' יוחנן ורשב"ל הוא.**כלו' הם דרשו מעלת מצות העומר [מת"כ]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:2) **לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך.**שלהיות שלכאורה ענין העומר מתמיה להטריח הצבור (כדאיתא לעיל סי' ב'). בכמה יגיעות במצוה זו. וכפי איכות וכמות העומר יראה דבר קל להטריח כל כך עליו. כי בטוב העיון יש בו טעם לשבח שבזכות העומר זכה אברהם לירש את הארץ כנען: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:3) **ואיזה זה מצות העומר.**דהכא כתיב תשמור ובעומר דרשינן לעיל סי' ג' שבועות חקות קציר ישמר לנו. וגם משום דכתיב התם באברהם לדורותם ובעומר כתיב לדורותיכם [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:4) **שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום.**ריש לקיש ס"ל טעם העומר מטעם התאחדות השכינה בישראל כמ"ש בספר הזוהר שהעומר בא להתאחדות השכינה וקב"ה ע"י ישראל והרחקת רוח הטומאה. ולזה היה קמח שעורים במנחות קנאות שהיה לקרב האשה הכשרה ולהרחיק הסוטה ע"ש. ועל זה אמר שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:5) **מהו צליל שעורים.**דהל"ל עוגת שעורים. עוד קשה לו דכתיב צלול בוי"ו וקרינן צליל. ולמה לא קרינן צלול כמו שכתוב. וזהו שאמר מהו צליל ר"ל ולא צלול. ומשיב ואומר שאמר לשון צליל כדי להרכיב בו קרי וכתיב. צלול על שהיה הדור צלול [פי' נטבע. כמו צללו כעופרת] מצדיקים. ובזכות מה ניצולו בזכות העומר. ועל זה מרמז הקרי צליל לשון הצלה שינצלו בזכות לחם שעורים הוא העומר שבא משעורים שהקריב גדעון [כלי יקר]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:6) **וכי יש מלחמת תנופה כו'.**דבמפלת סנחריב מיירי ושם לא היה מלחמת תנופות ותנועות בהולכה והבאה ועליה וירידה כדרך מלחמה. שבהיות ישראל במנוחה בליל פסח יצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. ע"כ צ"ל שפי' מלחמת תנופה תנופת העומר דכתיב ביה והניף את העומר שבזכות זו נלחם ה' בהם ושלח מלאך והכם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:7) **הה"ד ואתה קח לך חטים כו'.**דייקו לה מדכתיב התם בתר הכי ועוגת שעורים תאכלנה וגו' וקשה אחר שמינים הרבה היו בה למה יחדה אח"כ בשם שעורים. לכן דרשו שעוגת שעורים רמז על העומר שהוא מן שעורים. שבשכר עומר שעורים הוא שנתן להם הצלה פורתא. אמנם ר' חמא דוחה ראיה זו ומתרץ הקושיא באומר רבה שעורים. ירצה שהמרובה שבמינים היו שעורים ולזה נתייחסה העוגה להם. וזה ג"כ דעת ר' שמואל בר נחמן. ומפרש למה רבה בהם שעורים ואמר לפי שמריצין כלומר שמשלשלין כי כן דרך לחם השעורים כדאמרינן בשבת דף ק"ח אכלין נהמא דשערא כי היכי דלישתלשל. ולולי זה מפני כובדה להתעכל לא היתה יוצאה מבני מעיים. ולזה ג"כ אמר שמואל עושים ממנה לכלבים ואינן טועמים אותה שזה יורה רובו שעורים שהם פחותים. שאילו היו חטים שוים לשעורים כבר יאכלוהו הכלבים. ולפי שלפ"ז נמצא מאכל יחזקאל מגואל ביותר הביא שאלת המטרונה להודיע הסכנה שהוא להצטער בעמל ישראל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:8) **והיו מפסלין.**פי' מתקנים כמו מזרדין מפסלין דפ"ב משנה ג' דשביעית. ור"ל כיון דאדם גדול כזה מאכלו נקיה ומתוקנת מסתמא על ידי כמה עבדים ושפחות. ואיך יצטער עכשיו לאכול לחם מגואל זה הפך מנהגו. ויש גורסין והן מבזבזין. ולפ"ז ירצה לפרש שאדם עשיר כזה שעבדיו מבזבזין במאכלו ומשקהו לאכול לשבעה מאכל בריאה איך יצטער עכשיו לאכול לחם צר ומגואל הפך מנהגו [יפ"ת]. כי למען היות להם יחזקאל למופת לא היה ראוי לצערו כל כך. וקאמר רבי יוסי דעוד אחת יש שיש לצדיקים להצטער בצער המון ישראל. וגם זה בכלל ככה יאכלו בני ישאל את לחמם טמא. ואפשר דגרסינן כמה עבדים ושפחות יש לי והן מפסלין באוכלין ומשקין שלי. ועל עצמה אמרה כן שאפילו עבדים ושפחות שלה היו מתפסלין מלאכול זאת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:9) **כיון שראה כו'.**כל זה גמרא גמיר לה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:10) **תלמידוי כו'.**תלמידיו של מרדכי היו יושבין ושונין לפניו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:11) **תכוו בגחלתי.**כלו' תהיו נהרגין בשבילי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:12) **בין לקטול כו'**בין למיתה בין לחיים אנו עמך ודבוקים בך ולא נעזבך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:13) **במקדש ביום הזה**שאותו היום היה ט"ז בניסן כדאיתא באסתר רבה פ"ה. ולהכי עסקי ביה בעומר גם עכשיו בביטול בהמ"ק כדאמרינן בזמן שאין בהמ"ק מה תהא עליהן. א"ל בזמן שקורין לפני סדר קרבנות מעלה אני עליהם כאילו הקריבום [רש"א]. וע' באסתר רבה מ"ש שם כי שם מקומו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:14) **וכמה הות טימי דידיה כו'.**כמה היה ערכו ואוצר דמי שוויו שמא בעשרה קנטרין. משקלות גדולים שקורין צענטרין בלשון אשכנז: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:15) **סגיין בעשרה מנין.**פי' על הרוב אינו אלא עשרה מנין. או פי' די בעשרה מנין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:16) **קומו.**עמדו מתפלתכם ושק ואפר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:17) **י' מנכון עשרה מנה שלכם לעשרת אלפים כו'.**ואע"ג דהשתא לא היו מקריבין עומר י"ל דידע המן שעסוקם בתורת העומר חשיבא כהבאתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:18) **כיון דשמעת אסתר כן.**שצוה המלך להמן שירכיב את מרדכי על הסוס. הוציאה כרוז בכל העיר שלא יפתח שום איש את חנותו למשא ומתן. אלא כולם יהיו בטלים וכולם יצאו להם לראות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:19) **פרטי יהודאי.**פי' שלטון היהודים רוצים להעלותו ולהראות כבודו בעיר [יפ"ת]. וכוונתה היה כדי שתהיה פתח תקוה לישראל השרוים בצער. וג"כ שהאומות יפחדו משלוח יד ביהודים כשיראו במעלת מרדכי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:20) **כיון דחסל כו'.**כיון שסיים מרדכי מלהתפלל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:21) **פורפירה.**לבוש מלכות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:22) **והב הדין כלילא כו'.**ותן זאת הכתר על ראשך. וע' מ"ש ע"ז באסתר רבה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:23 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:23) **וסק רכוב כו'.**ועלה ורכוב על הסוס הזה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:24 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:24) **א"ל שוטה שבעולם.**הנה מרדכי ביזה אותו וקראו שוטה. וכן רכב על צוארו כדלקמן. כי רצה מרדכי להכעיסו שממרירות נפשו על בזיונו יפגע במרדכי ויחייב ראשו למלך ובמותו תבטל גזרתו אשר גזר על היהודים [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:25 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:25) **לית את ידע כו'.**וכי אין אתה יודע שאני קם מן השק ואפר. וכי יש בן אדם לובש לבוש מלכות ולא רחץ מן הזוהמא. מה אתה רוצה לבזות המלך. והיה המן מתיירא פן יקצוף המלך על זה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:26 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:26) **ואזיל כו'.**והלך בשביל בלנאי אומן המרחץ כדי שירחץ מרדכי ולא אשכחיה. שאסתר צותה שישבתו כולם ממלאכה ויצאו לראות כשיעבור מרדכי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:27 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:27) **מה עבד אסר מטו כו'.**מה עשה קשר מטי מסותי פי' בגד מזוהם. ונכנס והסיק המרחץ למזוג מים חמים ופושרים. וקנחיה פי' היה מקנח בית המרחץ. ונכנס והרחיץ אותו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:28 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:28) **כיון דחסיל.**כיון שהשלים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:29 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:29) **ולא מספר.**ואינו מגלח קודם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:30 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:30) **אזל בגין ספרא.**הלך לבקש אומן המגלח: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:31 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:31) **אפיק כו'.**הוציא כלי מספרים וישב ומספר אותו. ובעוד שישב וגילח אותו התחיל מתאנח. אמר לו מרדכי מה לך שאתה מתאנח. אמר אוי לאותו איש כו' ועיין מ"ש באסתר רבה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:32 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:32) **מה אתא.**מה מכה באתה עליו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:33 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:33) **מאן עביד כו'.**פי' קומוס שלטון. ובגרון וקלטור כו' מיני שלטונים הן. ור"ל מי שהיה ממנה שלטונים עכשיו נעשה בלן וספר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:34 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:34) **ולית אנא גבר סב.**הכוונה שמרדכי בקש ממנו שיכרע לפניו כדי שיעלה עליו לרכוב על הסוס לפי שאינו יכול לרכוב בזולת זה מפני זקנתו. והשיב המן כי גם הוא זקן ואיך יתרפס לפניו. לזה השיב מרדכי כי הוא שגרם לעצמו זה שבקש כן מן המלך. ואז הוצרך המן להודות שידרוך עליו ויתקיים בו ואתה על במותימו תדרוך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:35 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:35) **התחיל מקלס להקב"ה ארוממך כו'.**כי מרדכי מענותנותו תלה הצלתו בחסד ה'. ולזה אמר שועתי אליך ותרפאני דהיינו סליחת עונו על דרך רפאה נפשי. אמנם תלמידיו היודעים בחסידותו תלו הצלתו בזכותו. לזה אמרו זמרו לה' חסידיו שיהיו בטוחים שלא יעזוב את חסידיו לעולם כמו שעשה למרדכי. ואם יקרה להם צרה לא יתמיד. שיצילם ה' כמרדכי. וזהו שאמרו כי רגע באפו וגו'. והמן היה אומר ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם ולא זכרתי יד ה' המשפיל גאים. ועכשיו אני רואה ומודה בע"כ שמשפיל גאים [ור"ל שהמשורר אמר זאת בשם המן כאלו היה המן ראוי לומר ככה]. ואסתר אמרה אליך ה' אקרא וגו' שעדיין לא היתה בטוחה מפחד המלך שדמא יטור לה מה שנכנס' שלא ברשות. וכ"ש אם יצטרך מה שחשב עליה מה שהיא זימנה להמן לבדו. וכ"ש מה שהעיזה פניה במלך שהוא הצורך כמ"ש בגמרא שבאומרה איש צר ואויב היתה מכוונת אליו. או שמא יכעוס המלך שבאתה לבטל גזירתו. וישראל אמרו שמע ה' וחנני שעדיין לא היו בטוחים בהצלתם כל שלא הוחזרו ספרי האף והקצף. ורה"ק אומרת למען יזמרך כבוד כו' כדסיים באסתר רבה. ור"ל שרה"ק מעידה על מרדכי שהיה עוסק בק"ש [כדא"ר פנחס] ולא הפסיק. והיינו למען יזמרך כבוד ולא ידום. כלו' ראה חבה של מרדכי למען שהיה מזמרך כבוד דהיינו ק"ש שהוא כבוד ה'. ולא ידום להפסיק אלא היה אומר ה' אלהי לעולם אודך [יפ"ת]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:36 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:36) **בק"ש היה עסוק כו'.**כי היה עומד בדביקות במחשבת קבלת מלכות שמים. וזהו נקרא כבוד אמתי כי מרגיש כבוד ה' בלבו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:37 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 28:6:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/28:6:37) **ולא הפסיק שנא' למען יזמרך כבוד ולא ידום.**שהיה ראוי מרדכי שהוא עיקר הנס היה הוא הפותח והוא החותם לגמור פסוק השירה אך שהיה עסוק בק"ש דמם ושתק ולא ענה. לכן נאמר מקרא זה מישראל כמדברים בעדו על ענין זה שאח"כ כשיגמור קריאתו יזמר לה' בכבוד ולא ידום. ועתה אני כנסת ישראל לעולם אודך [רד"ל]: