## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 3

###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:1)

**ר' יצחק פתח כו'**דק"ל מ"ש דכתיב הכא נפש ולא קאמר אדם כי יקריב כדקאמר לעיל. להכי בעי לתרוצי דמשום דאינה באה לכפרה. כתיב בה נפש. לומר שזו יקבל הקב"ה ברצון ונפש חפצה. שנפש לשון רצון וחפץ כמו אם יש את נפשכם וירמוז שה' יקבל מנחתו ברצון גמור אפילו טפי מקטרת יוה"כ מפני שאינה באה לכפרה. ומשום דסמיך הא מילתא דחביבה מנחה אטוב מלא כף נחת מייתי קרא הכא. ומכיון דמייתי ליה מפרש ליה ברישא בכמה אנפי אחריני כדרך המדרש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:2)

**טוב מי ששונה שני סדרים כו'**סדר הלימוד בתחלה סדרי משנה שהם העניינים הכללים מתורה שבע"פ. ואח"כ הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. והיא הידיעה הדקה ההגיונית לדעת מקור ההקדמות מאין יומשכו ע"י הקישים אמיתים. ואח"כ התלמוד הוא הלמוד בסברותיהם להבדיל דבר מדבר בטעמיה ולהדמות דבר לדבר. שזהו עיקר הלימוד והידיעה האמיתית. והנה אמר שיותר טוב ללמוד כסדר עד שיהיה רגל ובקי בהם מלילך להלאה ולא יהיה בקי בראשונות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:3)

**שני סדרים כו'**קרי לב' סדרים שרגיל כף נחת שע"י רגילתו בהם יש לו נחת רוח. וקרי לרבוי ההלכות הבלתי רגילות חפנים עמל שע"י שאינו רגיל בהם הו"ל עמל מכאוב כשחוזר עליהם. וקאמר ורעות רוח לומר שאין לו הנאה מזה אלא דמיון רוח שחפץ שיקרא בעל משניות. ועל דרך זה שאר הפירושים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:4)

**ממי ששונה ההלכות**משניות וברייתות. וב' סדרים דקאמר נמי סדרי משנה. אלא דשונה הלכות היינו כל שתא סדרי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:5)

**מתקריא בר הילכן**פי' בעל הלכות. שאע"פ שאינו רגיל בהם מפני ששונה בהם יקראוהו בעל משניות כשיראוהו עוסק בכולם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:6)

**ומדות**ר"ל היינו הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. והם ספרא וספרי הנדרשים בי"ג מדות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:7)

**בר מיכלאן**פי' שבקי בספרא וספרי שנדרשת בי"ג מדות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:8)

**ותלמוד**היינו תירוץ המשנה שע"י כן פוסקים הלכה למעשה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:9)

**בר אולפן**כלומר מורה הוראות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:10)

**ולוה בריבית**כדי להרבות בסחורה. וקרי ליה עמל מפני שהוא קרוב להפסד כי כן דרך מלוים בריבית:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:11)

**במתלא אמרין כו'**במשל אומרים מי שלוה בריבית הרבה מעות כדי שישא ויתן בעסק רב. מאבד את שלו ושאינו שלו. פי' של הלוה ושל המלוה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:12)

**פרגמטיוטא**סוחר עוסק בפרקמטיא:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:13)

**טוב מי שהולך כו'**קשה פשיטא דהצדקה מן הגזל שלא תועיל לו כלל. ואדרבא היא לו לקטרוג. ויש לומר דהכא עסקינן דקיימי עניים הצריכים צדקה מרובה. וזה אין לו כדי שיתן די מחסורם. ויש עשיר שיכול ליתן ואינו רוצה. ומאחר שהדין לכופו שיתן הולך זה וגוזל ממנו ממון לתת לצדקה. ואפ"ה קאמר שטוב לתת מעט משלו משיקח מאחרים בדרך גזל וחמס. דנהי דמותר לכופו שיתן לצדקה אבל זה שבא לידך בדרך גזל כלוקח לעצמו גזל הוי. וזה דומה לנואפת בחוזרין [פי' בתפוחים שלוקחת בשכרה] שאף שכוונתה לההנות לחולה [בהתפוחים] אסור לעשות ע"י ניאוף:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:14
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:14)

**בר מצוותא**בן עושה מצוות. וסתם מצוה בספר הוא צדקה [מת"כ]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:15
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:15)

**דאגר גינא**השוכר גינה אחת אם אין לו משלו ומסתפק מאותו אחת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:16
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:16)

**אכל ציפורין**דרך משל הוא שיהנה מיגיעו בחיים טובים ונעימים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:17
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:17)

**דאגר גינין**מי ששוכר גנות הרבה ולא יכול לעבדם הטיב צפרין אכלין ליה. כלומר יאבד את כל אשר לו וטובה לא יראה. או פי' שיחנק מרוב צרה ויאכלו אותו הציפורין:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:18
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:18)

**מרי אסיאן**אדון בעל קרקעות הרבה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:19
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:19)

**טובה דריסה**דרוש כף דריסת כף רגלו [של הקב"ה] ונחת לשון ירידה וחניה [יפ"ת]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:20
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:20)

**ממלא חפנים פיח הכבשן**מה שאחז דווקא במכת השחין. מפני שכל המכות לא שלטו בגופן. כי אם מכת השחין ששלטו בגופן ממש. ועכ"ז נשארו בחיים. ורק תיכף כשנזדקק להם הקב"ה לבד אז מתו תיכף ואז היתה גאולה שלימה. וקרי ליה למכת השחין עמל. משום שזרקו משה בכל כחו. ואומר ורעות רוח ירצה שזרקו באויר להתפשט לכל רוח בגבול:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:21
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:21)

**זה יום השבת**הכוונה שבשבת אע"פ ששובת ממלאכתו מרויח יותר ממה שמרויח במלאכתו בימי המעשה שבזכות שבת מתעשר כדלעיל בב"ר פ' י"א. וכדי שלא יקשה מה שיועיל זכות המצוה אפי' לעוה"ז נוסף על עיקר השכר לעוה"ב. מייתי מה שנגאלין בזכות השבת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:22
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:22)

**למעבד עבידתיה בהון**לעשות מלאכתו בהון:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:23
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:23)

**אלא בזכות שבת**ר"ל שאע"פ שנגאלין בזכות אחרת לא יועילו אלא ג"כ זכות שבת נמי בהדייהו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:24
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:24)

**בשובה ונחת תושעון**לשון שבת ומנוחה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:25
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:25)

**זה העוה"ב ממלא כו' זה העוה"ז**הענין כי הרשעים הבלתי מציירים מהו פעולת הנפש והתענגותה וטובה. המה מדמים כי ענייני עוה"ב הוא כדבר אין. כי מהו פעולת הנפש מבלעדי הגוף. אבל האמת טובה הנחת במה שהיא אינה פועלת בעניינים ממשיים וגופנים ממלוא חפנים עמל פי' במה שהגוף עמל. ולא די בזה במה שהם עמלים בלי נחת בעוה"ז. עוד להם הפרעון במה שיפרעו בעוה"ב מן מעשיהם הרעים ויהיה להם שמה רעות ושבר רוח. נמצא שרצון הרשעים לעשות מעשיהם בעוה"ז ויפרעו מהם בעוה"ב ג"כ:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:26
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:26)

**מיסת**פי' כדי. וכדי בזיון תרגומו מיסת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:27
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:27)

**כדתנן יפה כו'**ארישא קאי דקאמר טוב מלא כף נחת זה העולם הבא. ומייתי מדתנן יפה שעה אחת של קורת רוח וכו'. ואיידי דמייתי הא מייתי כולה המתני'. והרד"ל גרס זה עוה"ז כדתנן יפה כו' חיי עוה"ז אלא ורעות רוח רעותא דרשיעא כו' בעלמא הדין ר' יצחק פתר קריא כו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:28
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:28)

**קורת רוח בעוה"ב**ר"ל התענגותם הנפשיי שמקרר רוחו החפיצה להתענג מנועם ה'. מכל תענוגי עוה"ז:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:29
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:29)

**כמה זרע כו'**פי' שיש מקומות רבים ראוים לזריעה ולנטיעה טפי מעבר הירדן שאע"פ שהארץ רחבת ידים אין כל כך מקומות ראוים לזריעה ולנטיעה. ולכן אמר טוב מלא כף נחת בארץ הזאת וכו' שמקום קטן בארץ הזאת טוב טפי שיש בו נחת רוח לזריעה ולנטיעה יותר ממקום רחב בעבר הירדן שיש בו עמל למצוא מקום לזריעה. וכן משמע בקהלת רבה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:30
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:30)

**חזרו ואמרו כו'**כלומר מ"ש ורעות רוח היינו באמרם שחזרו ואמרו אין לנו שום תרעומת על אחרים כי אנו הוא שרצינו בעבר הירדן ואמרנו יותן את הארץ הזאת לעבדיך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:31
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:31)

**זה קומץ נדבה**דכתיב וקמץ משם מלא קומצו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:32
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:32)

**זה קטרת סמים**דכתיב ומלא חפניו קטורת סמים. וקראו עמל להיות טורח רב וגדול בעשייתו שצריך כמה סמנים ושחיקה ופיטום והחזרה למכתשת כדי לקיים בה מצות דקה מן הדקה כדאיתא בפ"ק דכריתות. ורעות רוח פי' שברון רוח והוא מענין העמל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:33
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:1:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:33)

**טעונה כפרה**כלומר באה לכפרה. וכן הלשון במגילת קהלת והכפרה מפורשת שם דא"ר יצחק וכסה ענן הקטורת הכסוי הזה אין אנו יודעים מהו עד שבא דוד ופירשו שנא' נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:1)

**יראי ה' הללוהו כו'.**אגדה זו ס"ל נמי דמ"ש נפש במנחה מפני שיש בה רצון גמור כדעת האגדה הקודמת. אלא דס"ל שטעם הרצון בכאן משום דהויא מנחת עני ירצה ה' בה טפי. ולהכי מייתי כי לא בזה ולא שקץ ענות עני שה' הופך פניו לעני כדבסמוך. ואיידי דמייתי האי קרא מפרש ואזיל יראי ה' הללוהו דכתיב מקמיה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:2)

**אלו יראי שמים**כמשמעו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:3)

**אם באים כו'**לישנא קלילא הוא דודאי באין אלא כלומר לא תימא דאנטונינוס לא היה גר צדק. קאמר שאם יש חלק לג"צ לעתיד. כ"ש לאנטונינוס דהוה ג"צ גמור [יפ"מ פ"ק דמגילה]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:4)

**ומה ת"ל כל זרע כו'**דבשלמא אי יראי ה' היינו כהנים וזרע יעקב לוים וזרע ישראל כמשמעו כדמפרש בשוח"ט ניחא דצריכי. אבל אי יראי ה' ג"צ מה ת"ל תו זרע יעקב וישראל הא במכ"ש אתו. ומשני דזרע יעקב איצטריך לעשרת השבטים לאשמועינן שעתידין לחזור. לאפוקי מר"ע דקאמר אין עתידין לחזור כדאית' בפ' חלק. וזרע ישראל איצטריך לשבט בנימין והיינו אנשי הגבעה דסד"א דאין להם חלק לעוה"ב שחטאתם כבדה מאד במעשה פלגש בגבעה ועוד שגרמו לאבד כמה אלפים מישראל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:5)

**שבא באחרונה**ולהכי רמיז ליה באומר זרע ישראל טפי משאר שבטים. דמשמע מי שכבר נקרא אביהם ישראל כשנזרע. ואין זה אלא בנימין שנולד אחר שנאמר לו לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:6)

**לא אצל העשיר**מייתי ראיה מדיין שאף שאסור לעשות כן מ"מ העשיר יותר מוחזק בכשרות מהעני כמ"ש ופן אורש וגנבתי. ולכן ידקדק הדיין מאד בטענת העני יותר מבטענות העשיר. אמנם הקב"ה אינו נמשך אחר חזקת העני ואף שהוא ג"כ עני במצות ומע"ט אלא חפץ לצדקו מאחר שתפלתו זכה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:7)

**גזר תעניתא**כדי שירד מטר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:8)

**נחת מטרא**ירד מטר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:1)

**יעזוב רשע דרכו.**בעי לפרש מ"ש נפש במנחה לרמוז שסליחת עשירית האיפה ויתור. שויתר הקב"ה משלו כדבסמוך ולהכי מייתי האי קרא דדריש לה אכי ירבה לסלוח ואיידי דמייתי קרא דריש ליה כדרך המדרש. ודרש נפש ל' ויתור ורבוי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:2)

**עיוה"כ**דמצות וידוי יוה"כ עם חשכה אבל אמרו חכמים מתודה קודם אכילה שמא תטרף דעתו עליו מחמת הסעדה כדתני בפרק יוה"כ:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:3)

**כל רע שעשיתי**אשר עשיתי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:4)

**מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ר' יצחק וריב"ח כו' ומדביקן זה לזה.**ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ריב"ס בשם כו' זו עשירית האיפה רבנן ורשב"י כו' אף אלה האמור להלן עשירית האיפה. נפש כי תקריב כצ"ל [רד"ל]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:5)

**ר"י וריב"ח כו'**הוקשה להם מה שאמר וישוב אל ה' וגו' וכי כל מה שאמר עד עתה אינו השבה לה' שישוב אל ה'. לכן קאמרי הני השלמים שכונת הפסוק כך הוא יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו. ואל יחשוב הרשע לומר מה יועיל לי כל מה שאעשה אחר שהרבתי לפשוע ולמרות פני עליון. כי ידע הרשע שאם יעזוב דרכו ויטהר מחשבותיו אז בוודאי ישוב אל ה' כבראשונה ור' יצחק אמר כאדם שהוא מלחים [פי' מחבר] שתי נסרים ומדביקן זה לזה. ופי' המשל לומר כי כמו ב' נסרים שרוצה האדם לדבקם ולזווגם זו בזו. המעכב בזה הוא הקשרים והמותרות שיש בזו ובזו. מה עושה האומן מלחים במעצד וברהטנים אלו הקשרים ואח"כ מדבקם כן האדם האלהי' עשה אותו ישר וכאשר הוא כן הוא דבק באלהים שהוא יצרו. וכאשר יחטא ח"ו העונות והפשעים הם קשרים ויתרונות ומותרות מפסיקין ואינם מניחים לאדם להדבק בקונו הה"ד עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם. וכאשר יחתוך האדם אלו הקשרים וישליך נעשה ישר אין דבר מפסיק בינו לבין קונו כי בזה מסיר הכעס ממנו יתברך והוא שב על עבודתו. הרי הנסרים שוים. בא ר' יוסי ופי' עוד הענין והפליא להגדיל מעלת הבעל תשובה. וזהו שהוא ית' ברא עולמו וצדיק הוא יסוד עולם. וראה מה שאמר התנא בעשרה מאמרות כו' וא"כ נמצא הוא יתברך והצדיק שותפים בבריאתו של עולם. ולכן המשיל למלחים ב' כרעי המטה שא"א בלא חברו לקיים המטה כך הקב"ה כביכול והצדיק מקיימים העולם [מהר"מ אלמשנוני]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:6)

**כל הכפרות**משום דאמר במה אדע. והשיבו ה' בכפרות שאני נותן לבניך וכדלעיל בב"ר פ' מ"ד. לכן הראה לו כל הכפרות חוץ מעשירית האיפה אע"פ שגם היא באה לכפרה לפעמים. אבל שאר קרבנות שאינם באים לכפרה לא הו"ל טעם להראותם לו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:7)

**כל הכפרות הראה לו**היינו קחה לי עגלה משולשת וכו' כדלעיל בב"ר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:8)

**רשבי"א אף עשירית כו'**אף לרשב"י לא נאמר לו אלא ברמז:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:9)

**אף הקב"ה ויתר לנו סליחה אחת**משום דק"ל לשון ירבה. דבסליחה א' יסלח הכל. ואם במה שחטא ונסלח לו ושוב חזר וחטא ונסלח לו פעם אחר פעם. לא שייך לשון רבוי רק לשון כי יתמיד לסלוח או יוסיף וכיוצא. לכן פי' שהוא מה שהרבה והוסיף בתורה מין סליחה אחד על הראשונים שהיו בזכות אברהם. אבל עשירית האיפה לא הספיק זכות אברהם שיתכפרו ישראל בדבר קל כזה. רק היה ויתור מהקב"ה שממדת טובו נתן נמי סליחה זו (יפ"ת). ואתיא כרבנן שעשירית האיפה לא הראה לו ולא כרת ברית עליו. ולכן קרא להי ויתור משלו (רד"ל):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:1)

**מה כתיב למעלה כו'**משום דקשה ליה מ"ש הכא דכתיב נפש כדלעיל ס"ל לתרוצי משום דלעיל הזהיר והרחיק הגזל מהקרבן כאמור והסיר את מראתו כדמפרש ואזיל סמך לו שם הנפש לפי שדרכה לגזול ולחמוד כדמפרש ואזיל לומר שתזהר מהגזל ממה שה' מזהיר בקרבן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:2)

**הואיל והזפק כו'**לרמוז לדל אל יפותה בדלותו לפשוט ידו במה שאינו שלו שעל כן זפק מקרבנו על שבו מן הגזל נדחה מעל המזבח (אלשיך):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:3)

**אל יקריב**וה"ה בני מעים והקורקבן בכלל מוראתו בנצתה כדפירש"י בחומש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:4)

**והסיר את מוראתו.**הוכרחו לדרש זה לפי שמצינו בעולת העוף שנאמר ושיסע אותו בכנפיו ולא יבדיל א"ר יוחנן ההדיוט הזה אם מריח הוא ריח כנפים נפשו קצה עליו ואת אמרת והקטיר הכהן את הכל המזבחה וכל כך למה אלא כדי שיהא המזבח מהודר בקרבנו של עני ע"כ. והנה כי כן מהטעם הזה למה גזר הכתוב והסיר את מוראתו בנוצתה אדרבא היה ראוי להקריב הכל כדי שיהא המזבח מהודר כו' שאם הכנפים שריחן רע כשהן נשרפין צוה שיקריבו ע"ג המזבח כ"ש הזפק אלא ודאי שיש טעם בדבר לפי שהזפק מלא גזילות וחמסים אל יקרב ע"ג המזבח (גבול בנימין):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:5)

**והקריב הכהן את הכל.**ובכלל זה הקרב והכרעים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:6)

**לפי שהנפש הזו גוזלת**שכל מה שיגזול האדם הוא לקיום נפשו במזונותיו. כאומרו כל עמל אדם לפיהו. ולכן יש לעיין כמה צער ויגיעה עד שיצא מאכלה ממנה ולא ירבה לגזול למה שאח"כ הוא מצטער להוציאו ממנו. ועוד שאחר שהמזון עובר בכל חלקיו אלה כדי שיצא ממנו ראוי ליזהר מהגזל שלא יהיה לו לפוקה בחטאו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:7)

**לאסטומכא**במדרש קהלת גבי מעשרה שליטים לא מני כרסא משום דאסטומכא הוא אצטומכא וכרסא חד גופיה חשיב ליה חד. אבל דמני אצטוומכא וכרסא לשתים משום דאין כל הכרס אצטומכא אלא חלק אחד ממנו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:8)

**להמסיסא**בריש אלו טרפות פרש"י סוף הכרס שקורין פנצ"א עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמסס מחובר בו וסביב סביב לחבורן כשאתה מבדילן יש דופן לזה ודופן לזה ובאמצע הם שופכים זה לזה והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומקיבה לדקין. והא דלא מני הכא קיבה. אפשר משום דבני מעים מתפשטים ממנו ומכיון דמני במעיא קיבה בכלל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:9)

**לכרוכת קטינא**יש מפרשים כריכת בני מעים קטנים. וכרוכת עוביא כריכת בני מעים עבים. ונראה דהיינו הדרא דכנתא דפ' כל הבשר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:10)

**לסניא דיבי**פי' הערוך ששונאים אותו הזאבים ולא יוכלו למיכל מינייהו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:11)

**לפטטרכא**נראה דהינו חלחולת ובמגילת קהלת אי' תו מפטטרכא לעזקתא ונראה דהיינו פי הטבעת בתרגום טבעת עזקא:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:5:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:1)

**ושסע אותו כו'**מייתי דרשת האי קרא בתר נפש כי תקריב למילף מיניה שקרבנו של עני חביב שרצה ה' שהמזבח יהיה מהודר בקרבנו של עני. ומשום הכי מפרש נפש כי תקריב שנחשב כאילו נפשו מקריב כדמפרש בסמוך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:5:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:2)

**ריח כנפים**קמפרש בכנפיו על הנוצה. וכן פרש"י בחומש בכנפיו עם כנפיו אינו צריך למחוט כנפי נוצתו. בכנפיו נוצה ממש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:5:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:3)

**נפשו קצה עליו**ואין ראוי להקריב לי"י מה שאינו חביב לאדם משום הקריבהו נא לפחתך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:1)

**ואת אמר והקטיר הכהן את הכל**אע"ג דלא כתיב הכי בעולת העוף. לאו לישנא דקרא קאמר. אלא דמקרא שמעינן שיקטיר הכהן את הכל דוהקטיר קאי אבכנפיו (יפ"ת) וע' מ"ש בגבול בנימין ח"ב דרוש ל"ט:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:2)

**שיהא המזבח מהודר**שאם ימרט יראה העוף קטן. ולהורות שה' מחשיב קרבנו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:3)

**של עני**ואע"ג דמסתמא הדין כן בחטאת העוף וההוא זמנין דאתי לעשיר כגון יולדת. לא מפליג רחמנא במעשיהם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:4)

**והוציא מחט כו'**הכוונה כי היתה לו מחט בושט שעדיין לא ניקב הושט ובשביל זה לא היה נמשך לקרבן כדי שלא ימצא טריפה כי בשעת שחיטה מחמת הזינוק היה המחט נוקב הושט בלי ספק. ושור זה לא היה נתקן. כנודע שכל בעל חי יש לפי הרוב מגולגלים בהם. וע"י השחיטה ואכילת בעלים נתקן וכ"ש כשנקרב ע"ג המזבח. אך אם יהיה טרפה לא נתקן. וכשבא העני ונתן לו לאכול מאגודה שלו וזה גרם שגעש השור לפי שעבר המאכל בתוך הושט והוציא המחט קודם שניקב הושט ואז נמשך לקרבן (גבול בנימין):


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:5)

**אל תבזה עליה**לאו למימרא שיקריבנו. שהרי אין מנחה פחותה מעשרן כדאי' בפ"ב דמדות. וגם אין לחברה עם סולת אחרים דאין מנחה באה בשותפות כדאי' בת"כ. אלא שלא יבזה עליה פירושו שיקבלו לעצמו לאוכלה בלי הקרבה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:6)

**כאילו נפשה הקריבה**ולכן כתיב אצל קרבן העני נפש. אף שקרבנו קומץ סולת לא בעל חי. כי העני שאין לו כלום והיה בזה להחיות נפשו ועל כל זה הוא מקריב זאת לפני ה' וא"כ כאילו הוא נפשו מקריב. מכ"ש מי שמקריב נפש באמת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:7)

**תני ר' חייא ואפילו רבואות**כצ"ל והכי איתא בת"כ. ופי' הראב"ד ז"ל כלומר כולם עוסקים בה במה שיכולים להתעסק במדידת העשרון ביציקת השמן בבלילה בנתינת הלבונה בקמיצה במתן כלי במליחה בליקוט הלבונה בהקטרה כל אחד עושה מלאכתו משום ברוב עם הדרת מלך. ואשמועינן קרא הכי כדי שלא יתבזה עליהם קרבן המנחה עכ"ל. וטעם דקדוקם מדכתיב בני אהרן הכהנים. דאל"כ אל הכהן מיבעי ליה. אלא לומר שכולם מתעסקים בדבר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:8)

**ולא כל סילתא**ר"ל שאם חסר כל שהוא מסלתה ומשמנה פסולה כדתני בת"כ ומייתי לה בפ"ק דמנחות. וה"ק מסלתה שחסר פסולה ואפי' לא חסר כל סלתה. ודוחק:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:9)

**מאספמיא**פי' מהגולה דהיינו אספמיא. גלות ירושלים אשר בספרד מתרגמינן די באספמיא. ובילקוט גרס מגליא מאספמיא ומחברותיה. ויש מפרשים מצרפת מספרד:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:10)

**ולא עוד אלא כו'**דלא מבעיא שהכהן זוכה לעצמו מפני ב' פסיעות. אלא שזוכה ג"כ לבניו דהיינו והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו כדלקמן וכ"ש מי שמצטער הרבה שיזכה לו ולזרעו. ועי' מ"ש בענף:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:11)

**לחד אתר**פי' למקום אחד:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:12)

**אשכח כו'**מצא בבית המדרש שהיה פסוק זה ראש הדרשה שהתחילו לישא וליתן בפסוק זה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:13)

**פתח עליו כו'**משום דקשה מה צ"ל לאהרן ולבניו לימא להכהנים ויכללו כולם יחד. להכי ס"ל לר' חנינא שאתא למימר דאהרן זוכה לבניו פי' שמאכיל לבניו הקטנים מחלקו מהמנחה אע"פ שהקטן אינו חולק אפי' בקדשי' קלים כדתני' בפ' אלו מנחות ולהכי דריש האי קרא בקרבנות למדרש והניחו יתרם לעולליהם. והא דכתיב תו בפרשת צו והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו י"ל משום דכתיב בחצר אהל מועד יאכלוה אשמועינן דאפי' הקטנים לא יאכלו חוץ לעזרה. והא דכתיב בפ' תצוה גבי זבחי שלמים והיה לאהרן ולבניו. י"ל דאשמועינן דאפי' בשלמים לא יאכלו אלא ע"י אביהם אבל אין חולקים להם וע' בגמרא:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:14
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:14)

**מה גבורים**בש"ס יליף דממתים גבורים מדכתיב החרם כל עיר מתים. והטעם משום דכתיב באנשי סיחון ועוג שהיו גבורים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:15
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:15)

**מה גבורים**דריש ממתים בשתי תיבות מי מתים. ומפרש מי כמו מה כדאשכחן במנוח מי שמך במקום מה שמך והגבורה הוא בצדקות ע"ד איזהו גבור הכובש את יצרו ור"ל שע"י שהם צדיקים נבחרו למשרתי אלהינו ושיהיה פרנסתם משולחנו כי זו היא מעלה שיתפרנסו מקדשי ה' ולא היו זוכים לזה אלא בצדקתם. וענין הכתוב שם משום דבעי למימר אני בצדק אחזה פניך קאמר שאלו ע"י צדקתם זכו להם ולבניהם. אבל הוא אינו רואה בעצמו זכות. ואינו מבקש מה אלא בצדקה וחסד:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:16
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:16)

**שלא נטלו חלק בארץ**ופי' מחלד המסולקים מירושת חלד שהיא הארץ כדילפינן בש"ס מהאזינו כל יושבי חלד:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:17
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:17)

**אלו קדשי מקדש**קרבנות ולחם הפנים. וכתב בקדשי מקדש חלקם מפני שהם היו מתחלקים עם הכהנים כפי משמרותיהם כאומר חלק כחלק יאכלו. הן מעט הן הרבה. וקרא לקדשי מקדש חיים מפני שהמקדש עיקר ארץ ישראל שנקרא ארץ החיים. או מפני שרוב הקרבנות מבעלי חיים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:18
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:18)

**אלו קדשי הגבול**תרומות ומעשרות. וכתב בקדשי הגבול בטנם משום שקדשי הגבול לא היו מתחלקים אלא כל איש ישראל נותן מעשרותיו לזה שירצה והיה ממלא בטנו שהיה נותן הרבה ביחד פעמים רבים. ונקרא צפונך שהיו נצפנות ושמורות ביד הבעלים עד שיתנם ללוי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:19
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:19)

**ישבעו בנים כל זכר**ר"ל ישבעו בנים אתא למימר דאין צריך לומר שבני אהרן התמימים חולקים בקדשים אלא אפי' בעלי מומין חולקים בקדשים. והיינו דמייתי הכא אהרן זוכה לבנים ור"ל דזה הוה בזכות אהרן שזיכה אפי' לבניו הפסולים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:20
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:20)

**בריתי היתה אתו**ר"ל מה שזיכה אהרן לבניו היינו משום זכיותיו הרמוזים במ"ש בריתי היתה אתו היינו מצות י"י שנקרא ברית כאומר ושמרתם את בריתי. ופי' דהיינו החיים דהיינו ד"ת ומצות דאקרו חיים כאומר ובחרת בחיים. והשלום שהיה רודף שלום. ועל ד"ת קאמר ואתנם לו מורא שקבלם באימה וביראה כדמפרש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:21
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:21)

**שהיה רודף שלום**כדתנן באבות הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום. וע' באדר"נ:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:22
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:22)

**שקבל עליו ד"ת**בשעה שהיה משה רבינו מלמדו תורה היה עומד ביראה ואימה שאינו מתגאה בחכמתו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:23
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:23)

**מה ת"ל מפני שמי**כיון שבכל ד"ת היה עומד באימה וביראה מכ"ש בהזכרת השם. ומשני דמפני שמי היינו שמן המשחה שנעשה קדוש לשמו כאומרו יהיה זה לי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:24
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:24)

**שמא מעלתי**זה מכוון למה דאמרו בפ"ב דהוריות כמין שני טיפי מרגליות היו תלויות בזקנו של אהרן כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקר זקנו ועל דבר זה הי' משה דואג אמר שמא ח"ו מעלתי בשמן המשחה יצתה ב"ק ואמרה לו כטל חרמון מה טל אין בו מעילה כו'. ועדיין אהרן דואג שמא הוא לא מעל לפי שלא נהנה אני מעלתי שנהנתי. יצתה ב"ק ואמרה הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת ע"כ. והכא לא חש להזכיר רק דאגת אהרן משום מפני שמי נחת הוא ומפני דמייתי הנה מה טוב וכו' שהוא תשובת אהרן מפרש נמי כשמן הטוב וגו' שהוא תשובת משה מה טל אין בו מעילה כו' וא"ת למה הקדים הכתוב תשובת אהרן לתשובת משה. י"ל מפני שהיא יותר צריכה. דאהרן הוי מסתבר טפי שמעל מפני שנהנה אבל משה לא נהנה וכנ"ל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:25
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:25)

**מה הטל אין בו מעילה**דפי' כשמן הטוב וגו' כטל חרמון כשמן כטל שניהם שוים. כי כן משפט ב' הכפי"ם ע"ד כעם ככהן כעבד כאדוניו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:26
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:26)

**היה שמח**ולא נתקנא בו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:27
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:27)

**שלא אסר את המותר**דאע"ג דמחמיר לנפשיה מ"מ לאחריני לא הורה אלא הדין לאמתו:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:28
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:28)

**ולא התיר לעצמו.**את האסור ע"פ מדת חסידות אף שהיה מותר מצד הדין הגמור:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:29
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:29)

**שלא הרהר**על מיתת נדב ואביהו אלא שתק והצדיק עליו את הדין. ודריש ליה מבשלום ובמישור. כי מה שלא קרא תגר זה ענין השלום. ובמישור היינו שנדמה לאברהם שלא הרהר בנסיון יצחק שע"ז דרשו בחזית מישרים אהבוך. וי"ל עוד שמשרים נקרא מדת משפטו של הקב"ה שבט מלכותו וכמ"ש מישרים אשפוט. וכצ"ל כאן כדרך שלא הרהר אבינו אברהם וכה"א מישרים אהבוך. ורבים השיב מעון שהשיב פושעים לת"ת מה כתיב בו בסוף כו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:30
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:30)

**לת"ת**שלא די שהשיבם מעון אלא שהכניסם לת"ת ואע"ג דהשיב מעון לא משמע רק עזיבת החטא. מ"מ מדכתיב בסוף ותורה יבקשו מפיהו ולא אקדמיה לתורת אמת היתה בפיהו מוכח דקאי על רבים השיב מעון. וזה שמסיים מה כתיב בו בסוף כו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:31
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:31)

**ב' מנחות הן**שבאין בכלי שרת:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:32
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:6:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:6:32)

**ובשתיהם הוא אומר והבאת כו'**פי' שוהבאת כו' כתיב רק במרחשת וקאי גם על מחבת לומר שלא תוכל להביא מנחת מחבת אלא א"כ יהיו מעשיך רוחשים פי' מתוקנים וכדמסיק והולך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:1)

**שזו תבלל בשמן**פי' אצל מנחת מחבת כתוב לשון בלולה שנא' ואם מנחה על המחבת קרבנך סולת בלולה בשמן מצה תהיה. ובמנחת מרחשת לא כתיב בלולה רק תעשה בשמן שנא' ואם מנחת מרחשת קרבנך סולת בשמן תעשה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:2)

**מרחשת עמוקה כו'**פרש"י מחבת כלי הוא שהיה במקדש שאופין בו מנחה על האור בשמן והכלי אין עמוק אלא צף ומעשה המנחה שבתוכו קשין שמתוך שהוא צפה האור שורף את השמן. ומרחשת כלי הוא שהיה במקדש עמוק. ומתוך עומקה שמנה צבור ואין האור שורפה לפיכך מעשה המנחה העשויין בתוכה רוחשין. כל דבר רך על ידי משקה נראה כרוחש ומנענע:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:3)

**כדי שלא יאמר אדם כו'**פי' דמחבת כנגד המעשה ולזה צפה שהמעשה נראה וניכר לעתים. והיות מעשיה קשים רמז למעשים הקשין והמכוערים. וכדי שלא יחשוב שבזה שהביא מנחת מחבת יהיה אהוב לפני המקום כדמשמע מלשון מנחת מחבת שהוא לשון חבה. לה"ק שתהיה בלולה בשמן שראוי שיהיו מעשיו בלולים בתורה ובמעש"ט דאקרו שמן כדלקמן ולולי זה לא יהיה לרצון. ומרחשת כנגד התלמוד ולזה מרחשת עמוקה כמו התלמוד שהוא בעמקי הלב. וגם לשון מרחשת ירמוז לזה שנדרש מלשון רחשושי דלבא כדבעי למימר במנחות פ"ה דף ס"ג. ולכן נעשה בשמן כל צרכה רמז לרבוי התורה. ומעשיה רוחשים לומר שיהיה נזהר שלא יבא לידי עון וחטא פי' שלהיות מעשה המחבת קשים רמז במעשים המכוערים היות כאן בהיפוך שמעשיה רוחשים רמז למעשים המתוקנים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:4)

**לריח שמניך טובים**דשמניך תרתי משמע והיינו תורה ומעשים שנמשלים לשמן שכשם ששמן מאיר כך התורה והמצות מאירין שנא' כי נר מצוה ותורה אור:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:5)

**שכרינו שבאנו**כלומר בשכר שבאנו ללמוד תורתך בסיני מה שלא רצו אחרים לקבלה על ידי זה הרבית לנו תורה כשמן המורק הכלי אל כלי ואין קולו נשמע. והיינו סתרי תורה וחכמה הנכללים בתורה שאין מרגישים בזה אלא ישראל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:6)

**שמן תורק שמך**ופי' שמך התורה הקרויה בשמך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:7)

**ואפי' או"ה**פי' אפי' או"ה אילו היו מכירים בחכמה ובדעה אשר בתורה כשהיו מגיעים לתורה היו אוהבים אותך בין יהיה טוב בין יהיה צרה להם בעסק התורה ושמירתה. אלא שהעלמת מהם סתרי תורה לפי שמתחלתה לא רצו לקבלה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:8)

**על כן עלמות אהבוך**דהיינו או"ה ע"ד ועלמות אין מספר:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:9)

**קרא אדם ולא שנה**צ"ל ד"א קרא אדם ולא שנה. וכן הוא בתד"א פ"ו שהשתא מפרש פי' אחר בקרא ודריש לריח שמניך טובים על מקרא ומשנה שאין בהם רק ריח בעלמא. ועל שימוש ת"ח דריש שמן תורק שמך שעל ידו נמסרו לו סתרי תורה כמריק מכלי אל כלי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:10)

**עדיין בחוץ עומד**פי' חוץ למחיצתה של תורה (מת"כ) או פי' חוץ לעוה"ב. שע"י המקרא לבד לא יזכה לעוה"ב [זקוקין]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:11)

**שנה ולא קרא כו'**והא דתני בפ' אלו מציאות העוסקים במקרא מדה ואינה מדה. במשנה מדה ונוטל עליה שכר. פי' במקרא ובמשנה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:12)

**שמש ת"ח**היינו ידיעת סברת טעמי המשנה ולהבין שלא יהיו סותרות זו את זו וטעמי איסור והיתר וחיוב ופטור והוא הנקרא תלמוד. ומפני שבזולת זה לא יוכל לדון ולהורות מתוך המשנה לה"ק דומה למי שנעלמו ממנו סתרי תורה. ומ"מ לא קאמר עדיין בחוץ עומד כיון דהא מדה ונוטל עליה שכר כדלעיל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:13)

**כי אחרי שובי נחמתי**ר"ל אחר שובי להתעסק בתלמוד נחמתי על שלא עסקתי בילדותי [זקוקין]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:14
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:14)

**ואפי' מת עליו**בהצטערו על דברי תורה כאומרם ז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ואפי' נהרג על דברי תורה בגזרת המלכות כענין ר"ע דאיתא בפ"ק דע"ז:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:15
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:15)

**על כן עלמות אהבוך**קרי ביה על מות כדדריש בגמרא הנ"ל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:16
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:16)

**ותהיה לך קורת רוח**כי כשלא יהיה בו חטא יהיה ברוך מהכל שיפארוהו וישבחוהו. ויהיה לו קורת רוח בעולם שלא יזדמן לו צער בחטאו. ויתכן שגם זה מדרשת מעשיה רוחשין הוא שבהיות השמן מרובה רמז לברכה. ומעשיה רוחשים רמז לקורת רוח היפך מעשיה קשים דרמיז לצער ועמל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:17
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:17)

**ויטמנו ד"ת בפיך**כמו שמרחשת עמוקה והמנחה טמונה שם. והטמנת ד"ת היינו שלא לגלות סתרי תורה. א"נ שלא להתפאר בידיעת התורה שיעשה עצמו כעני בדברי תורה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:18
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:18)

**מים עמוקים כו'**פי' שהעצה בלב איש דהיינו התורה שנא' בה לי עצה ותושיה תהיה כמים עמוקים ור"ל שלא יגלה אתה ולא יתפאר בה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:19
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:19)

**ממעמקים כו'**פי' בזכות הסתירי ד"ת קראתיך ה':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:20
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 3:7:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:7:20)

**תפלה לעני כי יעטוף**פי' למי שעושה עצמו כעני בתורה שאינו מגלה חכמתו: