## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 8

###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:1)

**ר' לוי פתח כו'.**משום דק"ל מאי זה קרבן אהרן. דליכא למימר שהראה הקדוש ברוך הוא למשה באצבעו מעשה החביתין. שמה קושי יש במעשה חביתין שהוצרך ה' להראות לו באצבע. להכי בעי למימר דבלשון זה הוגבהו כמו שהושפלו בלשון זה. ומשום דר' יונה ורבנן דרשי להא מלתא אזה ישפיל וזה ירים כדלקמן. פתח ר' לוי בהאי קרא. ומשום דר' ברכיה דריש ליה בתשובת שאלת ר' יוסי למטרונה מייתי לה הכא ברישא כדרך המדרש:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:2)

**ממונו של פלוני לפלוני.**על פי פיסקא הנדוניא שאדם פוסק עם בתו. וע' כ"ז בב"ר פ' ס"א סי' ד':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:3)

**פלוני כו'.**פלוני עבדי ישא לפלונית שפחתי:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:4)

**לצפרא אתין כו'.**פי' למחר באו כל אותן העבדים והשפחות אצלה זה מוחו נפצע וזה עיניו שמוטות וזה זרועו נשבר וזה ברכו נשברה. וכל זה כי לא היו חפצים זה בזו וזו בזה כדמפרש ואזיל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:5)

**דין.**פי' זה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:6)

**לינא**כמו לית אנא. פי' אין אני חפץ לזה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:7)

**קשה הוא לפני הקב"ה כקי"ס.**הקושי בחיקו יתברך משני פנים. הא' להטיב למי שאינו ראוי לפי שמדת הדין מקטרגת. והב' להזיק אפי' למי שעונו מחייבו. כי השם יתב' הוא הטוב והמטיב ואינו רוצה בהשחתת שום נברא. אלא שלהיותו דיין אמת חוייב להעניש החוטא. ומשני פנים אלו יתייחס אצלו קושי בקי"ס אם במה שהטיב לישראל שלא היו ראוים לנס כזה להיות ביניהם פסל מיכה כמ"ש. ואם במה שהזיק למצרים [יפ"ת]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:8)

**מושיב יחידים ביתה.**אדם יחיד ואשה יחידה והוא מזווגם יחד ומושיב מהם בית אחד. מוציא אסירים שהוא מוציאן מבתיהן אסורים בעל כרחם מזווגם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:9)

**בכי ושירות.**נוטריקון של בכושרות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:10
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:10)

**דבעא אמר שירה.**מי שרוצה ונהנה בזיווגו אומר שירה. ומי שאינו רוצה הוא בוכה. ועכ"ז יחזיק בשלו שלא בטובתו. כי שולח לו טבע מלמעלה להיות מחזיק בה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:11
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:11)

**ועושה סולמות**פי' כי מעשה ה' לעולם להעמיד תבל בצדק ולזה משפיל לזה ומרים לזה כפי מעשיהם. ואין מעשה חשוב מזה וקאמר יושב ועושה סולמות לרמז כי הירידה והעליה לא תבא לאדם בבת אחת כי יבהל וימות. אלא מדריגה אחר מדריגה כעולה ויורד בסולם [יפ"ת]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:12
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:12)

**בלשון זה הושפלו כי זה משה האיש.**שמפני שהיה הנתינה לכפר עון העגל. לכן נכתב באותו לשון להגביה השפלתם. ויותר נראה שצ"ל (נחמיה ט') ויאמרו זה אלהיך ישראל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:13
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:1:13)

**זה קרבן אהרן.**לכפר על עון אהרן בעשיית העגל. ולכך נכתב כאן מלת זה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:1)

**מהאוכל יצא מאכל כו'**משום דק"ל מאי לשון זה גבי קרבן כדלעיל. בעי השתא לתרוצי שלהיות זה דבר חדוש שאכל אהרן כל הקרבנות דניתנין לאכילת אדם ועכשיו יצא ממנו קרבן. להכי קאמר זה קרבן כלו' זה קרבן זר ומחודש. ומעין זה מייתי מהאוכל יצא מאכל שהדבר תימא אריה אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל כדמפרש בסמוך [ע' ביפ"ת]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:2)

**לגשגש.**לשון הגשה ודבוק:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:3)

**בג' מקומות. הצליח**כצ"ל דבשלשתם כתיב ותצלח עליו רוח ה'. ובראשונה כתיב ותחל רוח ה'. והכונה בזה שע"י שהתחיל רוח ה' לגשגש בו בפעם הראשונה בזמן כשרותו. הוכן מאד עד שצלחה עליו גם אחר כן. שהמוכן בדבר לא במהרה ינתק:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:4)

**מג' מקומות**היינו צרעה ואשתאול ומחנה דן שמחנה דן ג"כ שם מקום כמ"ש הרד"ק:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:5)

**מהו בין צרעה כו'.**אגב שמביא זה הקרא מפרש ליה אגב אורחיה. מהו בין צרעה כו' דלא מצינו ב' עיירות צרעה ואשתאול במקרא אלא במחנה יהודה ולא בנחלת דן. לכן מפרש ששני הרים היו בנחלת דן שנקראו צרעה ואשתאול. ובין אותן שני הרים היה רוח ה' החל בו דרך גבורה. שהיה מקרבן לאותן ב' הרים למקום שבין שניהם ושם היה טוחנן זה בזה. ודריש לפעמו מענין הולם פעם שהוא ענין הקשה [יפ"ת]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:6)

**היה פוסע כו'.**דרש לפעמו מענין הרימה פעמיך. ומלשון מה יפו פעמיך:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:7)

**מקישות זו לזו**כזוג שמרוב הגבורה שהי' לובש כשהיה שורה עליו רה"ק היו עומדות שערותיו ומתחזקות עד שהיו מקישות זו לזו. ודרש לפעמו מלשון פעמון זהב ורמון:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:8
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:8)

**כשהוא חוזר תמנתה**כצ"ל:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:9
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:2:9)

**והיה שמשון תמה בלבו.**דמטבע האדם בעת שרואה מפלת הגבור ונפילתו ומותו. יאחזנו השתוממת בזכרו מגבורתו העזה ועתה הושלך באין לאל ידו להתנועע ותמה על מה שלח הקב"ה מעשה זה לידו. אם לא שרמז על אהרן:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:1)

**גופא א"ר אידי כו'.**משום דלעיל עסקינן בזה קרבן אהרן מ"ט ללשון זה. והשתא מייתי הנך דדרשי בלשון זה דקרבן נשיאים נמי ובלשון זה דקרבן אהרן. קאמר גופא דהשתא הוי עיקר דרשות לשון זה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:2)

**מתאוה היה דוד כו'.**משום דבעי למימר דזה קרבן אהרן אתא למימר שחביב כקרבן הנשיאים. אקדים לאשמועינן חשיבותם שהרי דוד מתאוה אליו. ושחביב כשירה. וכלוחות הברית:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:3)

**קרבנן.**של נשיאים שיבנה בהמ"ק בימיו ויביא קרבן לחנוכת הבית כמו שהביאו הנשיאים בחנוכת המשכן שהיה בו פרים ואלים כו':


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:4)

**ר"י ור"נ ורבנן.**יהבו טעמא ליתורא דזה דכתיב בנשיאים כגון זה קרבן נחשון וכו'. ואמרו שהוא מופנה לג"ש למר שחביב קרבנן כשירה. ולמר כלוחות הברית. ולמר לומר שחביב קרבן אהרן אף ע"פ שהוא עשירית האיפה לבד. כקרבן הנשיאים דהוה ביה פרים ואלים וכבשים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:5
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:5)

**חביב כו' כשירה.**שגם ע"י קרבניהם שרה עליהם רוה"ק כבעת שירת הים:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:6
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:6)

**משני לוחות הברית.**שע"י קרבניהם מלבד הרוח ששרה עליהם עוד ניתוסף השגתם בידיעת התורה העליונה וסודותיה. ולכן חביבה קרבנן כשני לוחות ששם ידיעת התורה והשגותיה טמונה בקרבה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:7
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:3:7)

**כי"ב שבטים.**שקרבן אהרן היה דומה בפעולתו להשפיע שפע טובה כמו זכותם. ומ"ש לעיל בש"ר סוף פ' ל"ח זכות השבטים נכנסת עמו. שהוצרך גם לזכותם:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:1
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:4:1)

**מלמד שעשירית האיפה מעכבת לכהונת כו'.**וכגירסת הת"כ שלפנינו אחד כ"ג ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתם פסולה [ודלא כהמל"מ מהלכות כלי המקדש ספ"ה שכתב דט"ס הוא וצ"ל כשירה] ור"ל דכהן גדול מקריב עשירית האיפה בכל יום מיום שנמשח עד עולם. וכהן הדיוט מקריב אותו ביום חנוכו לעבודה כדאיתא בפ' התכלת. ועשירית האיפה דקאמר הכא דמעכבת היינו ביום חנוכה לעבודה דכיון דלא הביאום ה"ל כאילו לא נתכהנו ועבודתם פסולה:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:2
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:4:2)

**ואם לא מצא.**פי' שלא מצא ידו עושר שראוי לו בקר שממונו מעט וכפי ממונו סגי ליה בכבש כיון דמטה ידו אין ראוי להצריכו ללוות:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:3
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:4:3)

**יביא סולת.**סולת יהיה קרבנו כצ"ל [יפ"ת וע"ש]:


###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:4
[Etz Yosef on Vayikra Rabbah 8:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/8:4:4)

**כי ממזרח שמש וגו'**ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה. ומדמקיש מנחה טהורה למזרח שמש עד מבואו אלמא דחשיבה כמקריב מסוף העולם ועד סופו. כי אין הכוונה על כמות הקרבנות כי אם על איכותה וכוונתה. ולכן אף שהמנחה היא קטנה בכמותה. אך אם היא טהורה בכוונתה ירבה השפע בכל העולם כולו. והרד"ל כתב ודרש ליה על עשירית האיפה שקריבה מחציתה בבוקר ממזרח שמש ומחציתה בערב במבוא השמש ע"ש: