## Etz Yosef on Vayikra Rabbah Chapter 9 ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:1) **זשה"כ זובח תודה יכבדנני.**משום דק"ל מ"ש דכתיב הכא אשר יקריב לה' משא"כ בתורת העולה ותורת החטאת ותורת האשם ותורת המנחה הנ"ל. לכ בעי לתרוצי דמשום קרבן שלמים חביב טפי לפי שאינו בא על חטא להכי קאמר ביה אשר יקריב לה' דבהאי ניחא להקב"ה טפי שיקריב. אבל כל הקרבנות דלעיל על חטא באים. ואפילו עולה. שהרי על הרהור הלב היא באה כדלעיל. והמנחה במקום עולה היא שכשאחד לא תשיג ידו מביאה במקום עולה כדלעיל סוף פ"ח. להכי מייתי זובח תודה יכבדנני דטעמא דנקט תודה טפי משאר קרבנות משום שאינה באה על החטא כדמפרש ואזיל. ואיידי דמייתי קרא דריש ליה הכא בשאר דרשות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:2) **אינה באה על חטא.**כי אם מהכרת הטובה יכנע ויתודה לפניו יתברך ויתן לו תודה כי יכיר שפלותו מול גדלו יתברך. וזהו גדר האהבה האמיתית. והוא נחשב מכל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:3) **שים נא. כבוד וגו' ותן לו תודה ויען עכן**כצ"ל [רד"ל]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:4) **שזבח את יצרו בתודה**כצ"ל. שבתודה שהודה הרג את יצרו המסיתו שיכפור. ופי' זובח תודה שזבח בתודה שפעמים תחסר בי"ת השימוש. ואומרו יכבדנני עתיד במקום עבר. וענין הכתוב לומר שהשב בתשובה ומודה על חטאו יזכה לעוה"ב כעכן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:5) **שהראה לשבים את הדרך.**כלו' שהראה לבני אדם כחו של התשובה שעשה שמסר נפשו למות למען חטאו שיתכפר עליו. וכל אדם אם ירצה יוכל למסור נפשו למען כבוד ה': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:6) **הה"ד ובני זרח.**אסיפא דכתיב אראנו בישע אלהים קאי [ואפשר שצ"ל כן בפנים הספר לשבים את הדרך. אראנו בישע אלהים הה"ד ובני זרח] כדי לפרש דזכה עכן לעוה"ב כדילפינן מדרשת האי קרא. וזכה שנמנה עם הצדיקים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:7) **זמרי כו'. זה עכן**ואע"ג דעכן לאו בן זרח היה אלא בן בן בנו כדכתיב (יהושע ו') עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח. וכן כתיב (שם ז'). וכן בד"ה כתיב (ד"ה א' ב') ובני כרמי עכר אשר מעל בחרם. וא"כ ע"כ הא דכתיב (יהושע ז') ויקח יהושע את עכן בן זרח שלהיותו מזרעו קאמר בן זרח. י"ל דמשמע ליה דזמרי היינו עכן מדהוצרך הכתוב לכתוב כלם חמשה שהוא למותר שמי לא ידע שהם חמשה. אלא ע"כ שזמרי היינו עכן שעשה כמעשה זמרי או ע"ש שנזמרו ישראל ע"י. ובא הכתוב לכלול אותו עם הצדיקים לומר שגם הוא יבוא לעוה"ב. שאלו הארבע מצינו בהם שהיו חכמים כמ"ש ויחכם מכל אדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע [רש"א פרק נגמר הדין]. כי אחרי תשובת עכן בתשובתו הגדולה שמסר עצמו למיתה נחשב עמהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:8) **כמעשה זמרי.**נואף כדאמרינן בפ' נגמר הדין שבא עכן על נערה המאורסה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:9) **שנזמרו. ישראל**שנכרתו ישראל על ידו. מלשון לא תזמור כרמך. ור"ל שמתו רובה של סנהדרין ע"י: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:10) **איתן זה א"א**אל תתמה על מה שיפרשו השמות שיראה שה בני זרח על משה ואברהם כו'. כי דברי הימים ניתן לידרש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:11) **זה א"א.**לפי שעכן משך ערלתו כדאי' בפ' נגמר הדין ולפי ששב בתשובה יזכה עם אברהם אבינו שהיה ראשון למילה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:12) **זה משה.**לפי שעכן עבר על ה' חומשי תורה בכלל כדאיתא בפרק הנ"ל ולפי ששב בתשובה יזכה לעוה"ב עם משה שהוריד את התורה מלמעלה למטה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:13) **על שם. אמנה אנכי חטאתי**ובאיתן וכלכל ודרדע ס"ל דהיינו אברהם ויוסף ודור המדבר. ורמז בהימן שע"י שאמר אמנה אנכי חטאתי זכה להיות עם הנזכר. אבל בילקוט ליתא דברי ר"ש בר נחמן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:14) **זה יוסף**לפי שעכן בא על נערה המאורסה כדלעיל. ולפי ששב בתשובה יזכה עם יוסף שמסר נפשו על זה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:15) **זה דור המדבר**לפי שעכן מעל בחרם ולפי ששב בתשובה זכה עם דור המדבר שנזהרו מזה כמ"ש והחרמתי את עריהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:16) **שכולו דעה.**שלא היה להם עסק אלא בתורה. ועל זה אמרו לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:1:17) **היום הזה אתה עכור**כלו' מחיי הגוף. ולא מחיי הנפש כי שמה תזכה למעלה רמה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:1) **יכבדני אין כ"כ אלא יכבדנני**כצ"ל ודריש תוספת הנו"ן לרבוי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:2) **כבוד. אחר כבוד**הענין לפי שהאדם כל זמן שהוא שקוע בחומריותו. אינו מרגיש בכבוד ה' וגדולתו וכבודו. ואם הוא משביח יצרו. ונוטע בלבו ציורים חדשים מהרגשת ה' אז יתחיל להכיר מעט כבודו יתברך. אכן אם הוא זובח יצרו ומבטלו מכל וכל. אז יתחיל להרגיש כבוד אחר כבוד יותר ויותר. כי בכל עת יצמח בו הכרת הכבוד יותר ויותר. כי לא יעמוד על מדריגה אחת קיימת כי אם יתוסף בלבו ההרגשה עת אחר עת. ולכן כתיב יכבדנני בב' נונין. כי תמיד יכבדנני יותר ויותר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:3) **כבדני אכ"כ.**כתב היפ"ת שקרוב דגרסינן מכבדנני אין כתיב כאן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:4) **יכבדנני. בעוה"ב**לאפוקי שאר הקרבנות שהם בטלים לעתיד לבא כדלקמן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:5) **מסלקי דרכים.**מן האבנים וצרורות וברקנים שלא יזוקו רבים. וזהו גמילות חסד לרבים. ואפשר שצ"ל אלו מסקלי דרכים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:6) **סופרים ומשנים כו'.**ודרך היינו התורה כאומר והודעת להם את הדרך. ושם מענין שימה בפיהם. ומשום דגירסא דינקותא קיימת מפרש השימה במלמדי תינוקות. ודרש עליהם אראנו בישע אלהים דלקמן ר"ל שהם זוכים לעמוד בימינו של הקב"ה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:7) **פירות מעושרין**כדי שלא יכשלו באכילת טבלים. ולפי שזה כמרימי מכשול מהדרך פן יכשלו בה קאמר ושם דרך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:8) **ע"י שהיה זקינו מדליק נרות לרבים**ולכן ניתנה לו המלוכה שע"י יזכה הרבים אשר יוציאם ואשר יביאם ויושיעם מצריהם כזקינו שהי' מציל הרבים מהמכשולות. ודרש עליו אראנו בישע אלהים כד"א (שמואל א' י"א) כי היום עשה ה' תשועה בישראל. וכן זכה לעוה"ב במחיצתו של שמואל הנביא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:2:9) **אביאל היה שמו**של אביו של קיש [וגם היה אביו של נר אבי אבנר כדכתיב (שמואל א' י"ד) וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל] אלא על ידי שהיה זקנו של שאול הוא אביאל מדליק נרות לרבים זכה שנקרא שמו נר. ולכן מה דכתיב [בד"ה א' ח'] ונר הוליד את קיש הוא שם התואר לא שם העצם. אבל בנו נר הוא שם העצם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:1) **ושם כתיב.**דריש ושם מלשון שומת ב"ד שהוא בשי"ן ימנית. וקושטא דמילתא דקרינן בשי"ן שמאלית כמו דדריש הכא מקמי זה באנפי אחרינא בשי"ן שמאלית כדקרינן. והכי אשכחנא בכולי נוסחי עתיקי. אך דרש זה הוא ע"ד אל תקרי בשי"ן שמאלית אלא בשי"ן ימנית [מנחת שי]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:2) **דשיים אורחיה.**שענייני עוה"ז ואורחותיה שם אותם לעשותם כפי הישר והטוב. אז שוים המה הרבה כי אף שאינו בן תורה עכ"ז נחשב מאד בעיני ה'. כי הדרך ארץ שהמה המדות הטובות האנושיות המה יקרים ג"כ למאוד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:3) **משופע.**שהיה משופע בבגדים נאים כבגדי ת"ח. והיה סבור שהוא חכם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:4) **א"ל משגיח רבי כו'.**פי' תשגיח נא עלינו ותהיה מקובל לאכול אצלינו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:5) **א"ל אין.**פי' א"ל הן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:6) **בתלמוד ולא מצאו כו'.**לא נכתבו הענינים כסדרן. דבדיקת התלמוד קדמה למשנה. שאם לא נמצא במשנה איך ימצא בתלמוד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:7) **סב בריך**קח הכוס וברך ברכת המזון כדקי"ל דאורח מברך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:8) **אית בך אמר מה דאנא אמר לך.**כלו' אם תוכל לומר אחרי מה שאני אומר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:9) **אכל כלבא פיסתיה דינאי**פי' הכלב אכל פתו של ינאי. ור"ל כי מה שאכל זה שהיה ע"ה ה"ל ככלב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:10) **קם תפסיה.**האורח קם ותפס לר' ינאי ואחזו בחזקה כתובע ממנו תביעה. וא"ל ירותתי גבך דאת מונע לי. כלו' ראה הירושה שיש לי בידך ואתה מעכבת ממני: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:11) **א"ל ומה ירתותך גבי.**פי' ושאל לו ר' ינאי מה היא הירושה שיש לך בידי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:12) **א"ל חד זמן כו'.**א"ל האורח פעם אחת הייתי עובר לפני בית הספר ר"ל בהמ"ד שלומדים בו התינוקות. ושמעתי קולם של התינוקות אומרים תורה צוה כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:13) **מורשה קהלת ינאי אכ"כ אלא קהלת יעקב**וכן הוא גירסת הילקוט. ור"ל דמדכתיב מורשה קהלת יעקב נראה שהתורה ירושה להמון ישראל ואפי' ע"ה יש להם חלק בה כלו' שלהצטרפותם עם ת"ח ניתנה התורה. שמפני הת"ח לבדם לא היתה ניתנת. ונמצא שר' ינאי שזכה לתורה יש בידו מירושת האיש ההמוני ההוא. וזו תוכחת מגולה על שקראו כלב. שמאחר שגם הוא מצטרף בזכות נתינת התורה נחשב גם הוא קצת לפני ה'. ומכיון דאינו מחשיבו אלא לכלב נמצא שגוזל ממנו זכותו אשר אין לו חלק בענין התורה. ואז ודאי נענה לו רבי ינאי ושאל לו דמ"מ צריך שיהיה לו שום זכות מיוחד משאר ע"ה שעל ידו זכה לאכול על שולחנו. ודע שבמדרש שעם היפ"ת הגירסא מורשה קהלת יעקב ליעקב אכ"כ אלא קהלת יעקב. ופי' היפ"ת דאילו כתיב ליעקב היה אפשר לומר למיוחדים שבישראל. אבל כיון דכתיב קהלת יעקב משמע דכל הקהל כאחד יש להם חלק בירושה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:14) **לא שמעית מלה כו'.**פי' מימי לא שמעתי דבר רע שהיה אחד מדבר על חבירו וחזרתיו לאדוניה. כלו' להגידו ולהלשינו לאותו הנאמר עליו. או ר"ל לא שמעתי קללה או גידוף משום אדם עלי וחזרתי לערער עמו על זה. אלא הייתי מהשומעים חרפתם ואינם משיבים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:15) **ולא חמית כו'.**ולא ראיתי שנים מריבים זה עם זה שלא נתתי שלום ביניהם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:16) **דא"ר ישמעאל בר רב נחמן כו'.**כי היכי דלא תקשי אטו משום דרך ארץ יזכה אדם לישע אלהים. לכן מייתי דר' ישמעאל דלאו מילתא זוטרתי היא דרך ארץ כיון דקדמה כ"ו דורות לתורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:17) **כ"ו דורות. קדמה**שהרי לכ"ו דורות ניתנה התורה. ואדרך ארץ אזהר מתחלה דמכיון דלשמור את דרך וכו' שמעינן דרך ארץ ואח"כ תורה. הרי דמקמי תורה אזהרה אדרך ארץ. ומדלא שמעינן באיזה דור. נקטינן דמאדם הראשון הוזהרו בו. שהעולם היה עודנה בלי נתינת התורה האלקית. כי אם התנהגו כפי השכל הישר והאמונה בלי תורה. וע' בענף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:18) **דרך זו ד"א. ואח"כ עץ החיים זו תורה**ולהורות באו שהמדות הטובות המה משרתים לתורה וצריך האדם לנטוע בלבו המדות הטובות בכדי שעי"ז תשכון התורה בקרבו כי צריך שיראת חטאו יהיה קודמת לחכמתו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:19) **זה אחד מן המקראות כו'.**פי' ולכה לישועתה לנו א' מן המקראות. ומייתי לה הכא למילף מיניה לפרש הכי נמי בישע אלהים. משום דסתימת הכוונה בכתוב שנאמר בישע אלהים נוכל לומר כביכול שהוא ישועת אלהים. ונוכל לומר שהכוונה בישע של אלהים במה שעוזרם ומושיעם. ולכן בא בעל המאמר ואמר שפי' שהוא ישועת אלהים. כמו דכתיב ולכה לישועתה לנו. והוזקק לזה משום דקי"ל דבישעי מבעי ליה כיון דהקב"ה הוא המדבר. ע"כ שהיתור בא לאשמועינן שהישועה לאלהים עצמו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:20) **זה אחד מן המקראות כו'.**כי רבים הם המורים על זה דהיינו ויושע ה' אל ישראל. ונרננה בישועתך כדלקמן בבמד"ר פ"ב. וכן ושב ה' אלהיך את שבותך כדאיתא בפ' בני העיר. וכן הני קראי דמייתי בירושלמי דסוכה ובתנחומא סוף פ' אחרי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:21) **שישועתו של הקב"ה כו'.**משום כשאנו בגלות שמו מחולל ואין כבוד שמו נודע כאשר הוא בזמן הצלחתינו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:3:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:3:22) **ולכה לישועתה לנו.**וכדאיתא בשוח"ט מזמור פ' ולכה מלא כתיב שכל הישועה שלך היא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:4:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:4:1) **א"ר פנחס משל כו'.**משום דק"ל באומר אם על תודה יקריבנו למה ליה למימר יקריבנו. דבלאו יקריבנו הענין מובן. לכן מתרץ שה' יתן כבוד טפי למביא שלמים. והיינו יקריבנו שה' יקרבנו אליו לכבדו טפי מאינך. כמלך שמושיב על כסא למי שלא בא אלא לכבדו שזה ראוי שיכובד יותר מאחרים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:4:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:4:2) **סדורו.**סדר מתנתו שערך והכין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:4:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:4:3) **סלירא.**פי' כסא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:5:1) **זש"ה אוילים יליץ אשם.**משום דק"ל דיקריבנו יתירא הוא כדלעיל. בעי לתרוצי קרוב למ"ש לעיל שהקב"ה יקריב אליו מביא התודה שמפיק רצון מה' שיעתר לו בבקשתו. ולהכי מייתי הא דכתיב ובין ישרים רצון כדמפרש ליה על מביא התודה שיפיק רצון מה'. ואיידי דמייתי קרא מפרש ליה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:5:2) **מתרגם חובתו בפיו.**וכן הוא הנוסחא בילקוט. ופירושו הטיפש הזה כשעושה חטא יפרש וממליץ עבור חובתו לכל בפיו שלא עבר על כריתות ומיתות ב"ד וחייבי לאוין רק אשם הוא חייב או חטאת. ור"ל שאומר ומה הוא שחטאתי לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב בתמיה. חטאת אני מביא אשם אני מביא. ור' יודן הביא לדוגמא ששייך לפסוק אוילים יליץ אשם. ואמר אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות ר"ל בשפחה חרופה בעוה"ז על סמך שיביא אשם הקב"ה תולה אותן כו' הה"ד אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו. דמדאמר קרא באשמיו ולא אמר בחטאיו משמע דמיירי בחטא שקרבנו אשם. ור"ל מתהלך בבטחון אשמיו. ר"ל שחוטא על סמך שיביא אשם שפחה חרופה. ומשום שקשה דה"ל למימר מהלך באשמיו. אבל מתהלך משמע התמדת הדבר פעמים רבות. לכן אמר שהאמת כן הוא שאין לו תקנה דוקא אלא כשחוטא ב"פ על סמך שיביא קרבן כדתנן האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקים בידו לעשות תשובה. וזהו שאמר. כל עמא יימרון יזיל ההוא גברא בחוביה יזיל ההוא כו' ר"ל כל העם יאמרו שישולח ביד פשעו. ולכן אמר כפול יזיל ההוא כו' יזיל ההוא כו'. או אפשר שדרש מתהלך לשתי תיבות מת הלך באשמיו [כמו שדרשו בב"ר פ' י"ט על מתהלך בגן מת הלך אותו שבגן] ור"ל שכולם יאמרו שמת בעונותיו וישולח ביד פשעו אותו שהלך בבטחון אשמיו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:5:3) **ד"א אוילים יליץ אשם**ובין ישרים רצונו זה שהביא קרבנו ואינו מתכפר לו מה יעשה ילך אצל שבטו של לוי שכתוב בו וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי. ד"א אוילים יליץ אשם זה שמביא קרבן על חטאו ובין ישרים רצון זה שהביא קרבן שלא על חטא אם על תודה יקריבנו כצ"ל [רד"ל] ופי' זה שהביא קרבנו ואינו מתכפר לו כלו' שהוא שונה באולתו ולכן אינו מתכפר לו. וזה אמר אוילים יליץ אשם שהאוילים המליץ בינותם ובין ה' קרבן אשם. ולא יועילם אחר שהם שונים באולתם. ואמר מה יעשה ר"ל מה תקנתם. ילכו אצל שבטו של לוי [שנקראו ישרים כד"א (ד"ה ב' כ"ט) כי הלוים ישרי לבב] שכתוב בו כו' וילמדום דרך ה' כדכתיב בהם כי תורה יבקשו מפיהו ורבים השיב מעון. וגם כתיב שם והיו לי"י מגישי מנחה בצדקה. וז"ש ובין ישרים ר"ל כשיהיו בין ישרים שילכו ויטפלו עמהם ללמוד ממעשיהם. רצון יהיו קרבנותיהם לרצון. ואח"ז מפרש אוילים יליץ אשם ר"ל שהאויל יעמוד מליץ על חטאו. אשם כלו' שהעלאת קרבנו יטהרנו. אבל בין ישרים רצון שאינו מביא קרבנו על חטא כי אם תודה לשם ה' וזהו לרצון לפני ה': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:1) **ר"א ור"י.**משום דמדכתיב הכא אשר יקריבו לי"י ולא קאמר אשר הקריבו איכא סייעתא לר' יוסי דאמר שלא הקריבו ב"נ שלמים מייתי הכא פלוגתייהו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:2) **שלמים. הקריבו ב"נ**פי' שהקריבו שלמים ג"כ: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:3) **עולות.**הקריבו פי' עולות לבד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:4) **דבר שחלבו קרב.**היינו שלמים שחלבו קרב לגבוה והבשר נאכל לבעלים. אבל עולות כולן כליל לאשים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:5) **מה עביד ליה.**מה עושה ממנו ואיך מקיימו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:6) **עבד ליה משמניהון.**שהקריב היותר שמנות. והיינו מחלביהן שהשמנות חלבן מרובה. או שפירושו מלשון רחב יצהר שר"ל הטוב והנבחר: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:7) **וישלח את נערי כו'.**פירוש וזה קודם מתן תורה הוה שכל הפרשה ההיא דכתיב ואל משה אמר עלה אל ה' היה בארבע בסיון. שהעליה הנזכר היא עליית מתן תורה. ומה שכתוב שם ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'. הוא מצות פרישה והגבלה כפרש"י שם. ומ"ש שם וישכם בבקר ויבן מזבח כו' וישלח את נערי כו' בחמישי בסיון היה כדאי' במכילתא. ומ"ת בששי או בשביעי הוה כדאיתא בשבת פ' ר' עקיבא. וכיון דוישלח את נערי וגו' קודם מ"ת היה הרי שהקריבו ב"נ שלמים. דקודם מ"ת כולהו ב"נ הוו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:8) **שלמים היו בעורן כו'.**כלו' לעולם עולות הוו. ומאי שלמים דקאמר לשון שלימות שהיו שלימות בלא הפשט ונתוח. דאף ע"ג דעולה טעונה הפשט ונתוח. לא הקריבוה ב"נ כמשפטה. דדין הפשט ונתוח בסיני נאמר. ואפי' בני ישראל במדבר י"א שהקריבוה בלא הפשט ונתוח שלא נתפרשו דיני קרבנות אלא באהל מועד כדאיתא בזבחים פ' פרת חטאת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:9) **עולה וזבחים.**וזבחים היינו שלמים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:10) **כמ"ד לאחר מ"ת נתגייר יתרו**ואע"ג דפרשת יתרו מקמי פרשה מ"ת כתיבה. אין מוקדם ומאוחר בתורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:11) **ולא פליגי.**פי' אין עיקר פלוגתייהו בהכי דכ"ע הוו ס"ל קודם מ"ת דמה לנו לעוות סדר כל הפרשיות. אלא טעם פלוגתייהו בהא דלעיל אי הקריבו ב"נ שלמים. דלמ"ד עולות דוקא מטעם הכתובים דמייתינן בסמוך איצטריך לדחוקי נפשיה לומר דלאחר מ"ת בא כי היכי דלא תקשי ליה קרא דעולה וזבחים לאלהים. ולמ"ד שלמים ג"כ הקריבו אוקי פרשיות כסדרן דקודם מ"ת בא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:12) **זו העולה שנשחטה בצפון.**פי' בצפון העזרה דכתיב צפונה לפני ה': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:13) **שהוא ישן ונתעורר.**שמתחלה היו ב"נ נוהגים בה ואח"כ נעזבו ממנה. ועכשו אזהר רחמנא שיחזרו ישראל לנהוג אותו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:14) **ובואי תימן זו תודה.**בכל המקומות שציינתי ביד יוסף הגירסא זו שלמים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:15) **שנשחטה בדרום.**ר"ל אף בדרום דלא יחד קרא להם דוכתא וכדתנן שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה. ומשום דדרום נגדיי לצפון נקט תימן וכאורחייהו שנזכרים תמיד זה אצל זה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:16) **היא העולה שהקריבו ב"נ.**דהיא משמע הידועה בשכבר. דאל"כ היא למה לי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:17) **וכדו דאתי לשלמים.**כשבא לדבר בשלמים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:18) **יבואו ויחנו בדרום.**אע"פ שא"י באמצע העולם קרי ליה דרום לגבי מקום שממנו הגליות באות דהוי צפון העולם. וכן מ"ש בגוג ומגוג שיפלו בדרום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:19) **שנאמר הנני מביא אותם מארץ צפון.**ואע"ג דנתפזרו בד' כנפות הארץ. עיקר הגליות בצפון: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:20) **מירכתי צפון**לכשיתעורר מלך המשיח. כצ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:21) **בהמ"ק. הנתון בדרום**שחלק יהודה היה בצד דרום ככתוב ביהושע. והר הבית והלשכות והעזרות היו בחלקו של יהודה. ואולם והיכל וקדש קדשים בחלק בנימין הסמוך לו כדאיתא בפרק קמא דיומא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:22) **מלך המשיח שנתון בצפון**שיושב עם דרום במדינה כדאיתא בש"ר ובתנחומא. ובפרק חלק אמרו דקאי ברומי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:23 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:23) **אין רוח צפונית מנשבת.**והא דאמרו בפ' לא יחפור ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולם. היינו מעט מזער כדי למתקן. והכא נשיבתם קמיירי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:24 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:24) **ארגסטס.**ולקמן בבמד"ר גרס אגרסטס. ופי' כהערוך דהיינו ענין זר חוץ מהמנהג. והיינו רוח המשמש לשתי רוחות כאחת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:25 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:25) **הה"ד אומר לצפון תני.**וענין זה להבאת הבנים מרחוק שאם יבואום דרך ים באניות אלה מזה ואלה מזה יהיה הרוח מביא כלם ביחד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:26 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:26) **א"ר יוחנן.**ע' במד"ר פי"ד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:27 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:27) **למדתך תורה ד"א.**אע"ג דהאי קרא יבא דודי לגנו וגו' בישראל והקב"ה מיירי שקוראים אל ה' והוא יענם ליזקק להם. מ"מ מדנקט לה במשל חתן וכלה למדך דרך ארץ שאין חתן נכנס לחופה אא"כ נותנת לו כלה רשות. כלומר אף שיודע ומבין שהכלה חפץ באהבתו עכ"ז מטבע הבושה שאין לו ליכנס עד שתתן לו הכלה רשות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:28 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:6:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:6:28) **הה"ד יבא דודי לגנו.**מפרש גנו לשון גנונו והיינו חופה כדאי' בבמד"ר שם: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:7:1) **דגליא.**פי' שם מקום. והא"א גרס רגליא ופי' בשם רש"י דננסין רגלים היה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:7:2) **לעתיד לבא. כל הקרבנות**של יחיד בטלים [אבל קרבנות חובה של צבור לא בטלים כדכתיב אז תחפוץ זבחי צדק וגו'] מפני שלא יחטאו ולא יצטרכו להביא קרבנות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:7:3) **וקרבן תודה. אינו בטל**וה"ה קרבנות שלמים שאינן באים אלא להודאה ולכבוד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:7:4) **כל התפילות בטילות.**שלא יצטרכו להתפלל ח"ו על איזה צרה או חולי. ואין בזה ח"ו ביטול מצוה מהתורה. כמו מצות מעקה למי שאין לו בית: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:7:5) **הה"ד קול ששון כו'.**ולימות המשיח מיירי דכתיב התם אצמיח לדוד צמח צדקה וגו' לא יכרת לדוד איש יושב על כסא. וזה לא נתקיים בבית שני: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:7:6) **וכן דוד אמר עלי אלהים כו'.**ולעתיד מיירי דליכא אלא קרבן תודה. דאל"כ מ"ש דנקט תודות ולא עולות שבאות ג"כ בנדר ונדבה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:1) **משל לשלטון כו'.**משום דק"ל אחר שפירש הכתוב תורת העולה ותורת החטאת וכו' ותו למה לי למימר זאת התורה לעולה ולמנחה וכו'. ומשני דאתא למימר שעסק התורה עולה במקום עולה ומנחה וכו'. אלא דס"ל לר' אחא שאין לסמוך על זה לכתחלה. שכל שאפשר להביא קרבנו ממש עדיף טפי וישאר זכות התורה לעוה"ב. ועל צד הדחק הוא דסמכינן אהכי. ולזה אמר משל לשלטון שנכנס למדינה ועמו כתות של לסטים אסורים בזיקים. ואמר אחד מהמדינה לחבירו מה נורא השלטון הזה. כי נפל פחדו עליו כי מי יוכל לדקדק במעשיו וע"י ששלטון זה אכזרי ונורא מאד יפקוד על כל דבר פשע כקטן כגדול ומי יוכל ליזהר. והשיבו חבירו כשיהיה דיבורו טוב לא ירא ממנו. כי כשיכבד להשלטון ויכנע מפניו ודאי שיעבור על השגגות והדברים הקלים ולא יפקוד רע בחטאים גדולים. וכן ישראל נתיראו בראותם כמה מיני קרבנות כי מי יוכל ליזהר בכולם כי פעמים יחטא ולאו אדעתיה כדי שיוכל להביא קרבנו. ופעמים שלא יהיה לו זמן להביאו. וכ"ש בזמן שאין בהמ"ק קיים מה יעשה. ועל זה נתן להם תקנה בהטיב דבורם בתורה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:2) **פסטמא.**פי' הדבור שלך יהא טוב. כלומר התעסקו בתורה ואי אתה מתיירא [ערוך] והמוסף הערוך כתב פי' בלשון יוני בטחון וכסל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:3) **למה שלמים באחרונה.**ר"ל כיון דקאמר דזאת התורה אתא למימר שהעוסק בתורה כמביא עולה ומנחה כו' א"כ קשה היכי נקט הקל בסופה דה"ל למנקט הקל תחלה ושוב החמור חמור דהוה לא זו אף זו. אבל מאחר שאמר שהתורה עולה במקום החמורים מאי קמ"ל שלמים בסיפא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:4) **גרזמיתא.**מין מאכל שיש בו תורמסין ומינים הרבה ונקרא בלע"ז לופינ"י [ערוך] והמוסף הערוך כתב פי' בלשון יוני מין מרק מעורב בציר. ומאכל זה היה העולה על שולחן מלכים בקנוח סעודה בזמן קדמון. אבל עכשיו נשכח תקונו. גרון בלשון ויוני ציר. זימוס מרק עכ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:5) **כך למה שלמים באחרונה כו'**ר"ל שקמ"ל בזה שאם אדם יקריב שלמים ושאר קרבנות מקריב שלמים באחרונה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:6) **ואין אונן מביא שלמים.**מפני שהבשר נאכל לבעלים ואונן אסור בקדשים דכתיב לא אכלתי באוני ממנו וילפינן מיניה בפ"ק דיומא לקדשים בק"ו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:7) **גדול שלום.**משום דהא דק"ל למה שלמים באחרונה מיתרצא בהא דא"ר מני שכל הברכות חותמין בשלום וכן הקרבנות כדלקמן מייתי לה הכא. ואגב אורחיה מייתי מילי דכולהו תנאי וכולהו אמוראי דמיירי במעלת השלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:8:8) **שכל הברכות כלולות בו.**שכל ההצלחות הזמניות והנפשיות עומדות על תל השלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:1 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:1) **ה' עוז לעמו יתן כו'.**וה"פ דקרא ה' עוז ותעצומות בהצלחת אשר לא תנתק יתן לעמו. ולכן יברך את עמו בכלי המחזיק כל סתם ברכה והוא השלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:2 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:2) **בקשהו במקומך.**פי' אם אפשר במקומך בקש השלום. ואם לא תוכל טרח ללכת למקום אחר למצאו כגון להתרפס לפני רעך ולהרבות אוהבים. עוד יש לפרש בקשהו עם אנשי מקומך. ורדפהו אפי' עם בני עיר אחרת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:3 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:3) **הרי שעה שאני נותן תורה.**וכדאי' בפסיקתא דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום בקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ממצרים והיו חלוקים אלו עם אלו והיו אומרים בכל שעה נתנה ראש ונשובה מצרימה מה כתיב ויסעו מסוכות ויחנו באיתם היו נוסעים במריבה וחונים במריבה. כשבאו לסיני השוו כולם אגודה אחת ויחנו שם ישראל אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל נעשו הומניה אחת. אמר הקב"ה התורה כולה שלום ולמי אני נותנה לאומה שהיא אוהבת שלום. הוי וכל נתיבותיה שלום עכ"ל. אבל אם לא היה אז באחדות גמור אע"פ ששם ההר חמד אלהים לשבתו לתת התורה עליו. מ"מ לא היה נותנה מיד אלא היה מעכבם שם עד יהיו בשלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:4 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:4) **בדאות.**מלשון (מלכים א' י"ב) בחדש אשר בדא מלבו. ופרש"י לשון כזב: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:5 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:5) **לא אמר כן כו'.**דא"כ יהיה ביניהם קטטה שהעקרות ממנה והיא היתה מתרעמת על בעלה כי מצדו העקרות כדלקמן בבמדבר רבה פ"י. אבל אמר דמ"מ סמנים היא צריכה שאין הורתה בדרך נס גמור אלא סמנים צריכה לעשות בדרך רפואה. והיינו מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר שתזהר מהדברים המעכבים הרפואה כגון קור וקצת מאכלים. וכל אשר צויתיה תשמור היינו הסמנים שצוה עליה שתעשה. וזה שלא כמה שאמר לה הנה נא את עקרה והרית וגו' שלפי זה לא יועילו סמנים כלל. וההריון נס גמור. אבל בהתרפאות על ידי סמנים נראה שלא היתה עקרה ממש: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:6 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:6) **חורי.**שנית: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:7 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:7) **מצות.**פי' ריבות. ומה שנכתב בפנים המדרש מצות וריבות מילת וריבות הוא פירוש על תיבת ומצות: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:8 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:8) **צריכין שלום**וכדאמר בבמד"ר פ' י"ב החיות של אש ורקיע של שלג ולא זה מכבה את זה כו' מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה כו' לית מזל חמי כו'. שבכל כיוצא כאלו תמצא השנאה והקנאה בין האנשים. ומשלמות מעשה ה' בעליונים שלא יהיה בהם כדברים האלה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:9 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:9) **בין יוסף לאחיו**ואמר שדברו הכתובים לשון בדוים כו' בין יוסף לאחיו ולא הביא ראה מהשבטים עצמם שדברו דברים בדוים בשביל השלום. י"ל דס"ל דמן השבטים עצמם ליכא ראיה שהרי מפני הסכנה דברו שקר ובהא פשיטא דמותר לשקר וכדאמרינן וחי בהם ולא שימות בהם. אלא מהכתובים איכא ראיה דמאי קמ"ל בהא. דהיכי דאיכא סכנה פשיטא. אלא אם אינו ענין לעצמו תנהו לענין שלום בעלמא אע"ג דליכא פקוח נפש [יפ"ת ונזה"ק]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:10 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:10) **ולא אשכחן ביעקב כו'.**וא"ת מאי ראיה היא זו הרי כמה מילי דלא כתיבי בדוכתייהו וילפי' להו מספורים אחרים כגון ותקרבון אלי ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו שלא נזכר במקומו. וכאלה רבים. וי"ל דכיון דשבח יעקב הוא אילו שת לבו לצוות קודם מותו. שאע"פ שהוא חשב שאין צורך לדבר כי לב יוסף שלם. מכל מקום יותר טוב הי' אילו צוה ולא יסמוך אפירוקי לסכנתא. א"כ לא הוה שתיק קרא מינה שאין דרך הכתוב להעלים מה שהוא שבח הצדיקים. ועוד כדי שנלמוד ממנו [יפ"ת]. אבל בספר הישר אי' שבאמת צוה יעקב זה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:11 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:11) **שאפילו בשעת המלחמה כו'.**ר"ל כי השלום גדול כי הוא דבר שאין ראוי כלל שיסולק ואל תאמר כי בשעת מלחמה אין כאן שלום כי המלחמה הוא הפך השלום. שמאחר שראינו שהתורה התירה להרגם כי הם ראוים להריגה. עכ"ז גדול השלום כי אף בשעת מלחמה לא יסולק השלום. ולא ניתן רשות למלחמה רק כאשר אינם רוצים בשלום. אבל אם יחפוצו בשלום יקובלו. ומזה תראה כי אין הסרה מן השלום: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:12 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:12) **ששמו של הקב"ה נקרא שלום**מפני שהוא אחד הגמור. ופשוט תכלית הפשיטות. וא"כ אין בו הרכבה מאומה ואין בעצמותו שום ניגוד: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:13 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:13) **ה' שלום**דרשו ה' שהוא שלום שגדר השלום רק אצלו יתברך. כי הוא האחד הגמור הפשוט ואין בו שום ניגוד והרכבה מאומה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:14 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:14) **במקום מטונף**שזכירת שם שלום מביא לידי זכירת ה' שהוא השלום הגמור ולכן אסור להזכיר במקום מטונף: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:15 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:15) **יציבא**עומדת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:16 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:16) **תנתא מדרשא**שונה מדרש (מת"כ) או פי' נתאחרה הדרשא דר"מ. והא"א כתב שהני תיבות תנתא מדרשא מיותר. ול"נ דצ"ל איעני מדרשא. ופי' נמשך הדרשא. ועיין בבמד"ר פ"ט. והרד"ל גורס חדא איתתא וילפא שמעא ליה (רגילה לשמוע לו) ענתא מדרשא [נתאחרה הדרשה] אמתינת כו' וכ"ה בירושלמי ספ"א דסוטה ובבמד"ר פ"ח וכצ"ל עכ"ל: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:17 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:17) **אמתינת כו'**המתינה עד שמסיים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:18 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:18) **בוצינא טפי**פי' הנר כבה. שלא תכבה ת"א לא תטפי: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:19 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:19) **אן הוית**אנה הוית: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:20 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:20) **קליא דרושא**פי' קול של הדרשן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:21 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:21) **כן כן**והוא לשון שבועה כן וכן יהיה לי שלא תכנס לכאן כלומר לביתי עד שתלך ותרוק בפני הדורש. ואותו האיש היה רשע ומכוין לצערה (מת"כ): ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:22 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:22) **יתיבא**כצ"ל פי' ישבה חוץ לביתו שבת ראשונה ושניה ושלישית: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:23 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:23) **מגירתא**שכינותיה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:24 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:24) **כדו**כזאת. כלומר עדיין לעת כזאת: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:25 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:25) **אתון צהיבין**אתם שרוים בכעס יחד [ערוך]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:26 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:26) **אתינן כו'**נבא עמך אצל הדרשן. וכן עשו והלכו למצוא לה תקנה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:27 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:27) **דחמי**שראה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:28 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:28) **אית מנכון כו'**כלום יש מכם ובכם אשה דחכימא כו' פי' חכמה ובקיאה ללחוש על העין שחש בעיניו. וכשהיו מלחשים היו צריכין לרוק על העין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:29 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:29) **אמרין לה מגירתא כו'**אמרו לו השכנות כדו כו' בכן את תלך ורוקק לו בפניו ותהא מותר לבעליך וכן עשתה והלכה וישבה לפניו ללחוש עינו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:30 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:30) **כון דיתבא כו'**כשישבה לפניו ללחוש היתה מתיירא מפניו מפני הבושה: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:31 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:31) **לית אנא חכימא**אין אנא חכמה ובקיאה ללחוש על העין: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:32 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:32) **רוקי באנפי**תהיה רוקק בעיני ז' פעמים: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:33 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:33) **ואנא מינשים**פי' מתרפא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:34 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:34) **עבדא הכין**עשתה כן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:35 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:35) **איזילי כו'**לך אמור לבעליך אתה אמרת לרוק בפני הדורש פעם אחד לבד ואני כו': ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:36 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:36) **לחד מינן**לאחד ממנו: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:37 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:37) **לא דיו למאיר כו'**וא"ת בשלמא בסוטה א"א בענין אחר. משא"כ באשה זו הלא היו יכולים לכוף אותו שיתרצה. וי"ל שאף שאם היה מתרצה עכשיו מ"מ היה נוטר השנאה בלבו על אשר הביאתו לידי מלקות. או י"ל דדעת רבי מאיר שאין הבעל ראוי למכות שבאמת היא עשתה שלא כדין שאיחרה בבהכ"נ [שירי קרבן]: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:38 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:38) **עושה שלום בין העליוני' כו'**עי' בב"ר פ' י"ב. ועי' בענף כאן: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:39 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:39) **וטובות**היינו קרבנות דמפרש בסמוך: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:40 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:40) **חותמים בשלום**משום שאין קיום הדבר אלא בחותמיו. ושלום נותן קיום. לפיכך חותם כל הברכות וטובות וכו' חותמים בשלום (ספר נתיבות עולם): ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:41 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:41) **בעוה"ב**דהיינו נחמות דקאמר לעיל. מנין כלומר שאולי אינם צריכים עוד לברכת שלום אחר שלא יהיה יצה"ר בעולם ולא שנאה ולא תחרות ת"ל הנני נוטה אליה כנהר שלום. וישעיה כוליה נחמתא וסיים בהך נחמתא: ###### Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:42 [Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:9:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/9:9:42) **אינו פותח אלא בשלום**והכא לא נקטיה אינו חותם כהני דלעיל. שבשורות טובות של מלך המשיח אין להם סוף שבכל יום יהיה מוסיף בטובה. לכן פתח בשלום: