## Even Ha'azel on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 7

###### Even Ha'azel on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 7:14:1
[Even Ha'azel on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Even%20Ha%27azel%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/7:14:1)

**מותר לכתוב התורה כל חומש וחומש בפני עצמו ואין בהם קדושת ספר תורה אבל לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בה פרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה ואם דעתו להשלים עליה חומש מותר, כתב מגילה שלשה שלשה תיבות בשיטה אחת מותר.**
**מקור** ד' הרמב"ם דשלשה תיבות בשיטה אחת מותר נראה דהוא מהא דאמרינן ביומא ל"ח ע"א גבי הילני המלכה שעשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה ומוקמינן שם דכתובה בסירוגין, ופירשו רש"י ותוס' דהיה כתוב תחלת הפסוק ואחריו ראשי תיבות, והרמב"ם נראה דמפרש דסירוגין היינו שהיה כתוב רק שלשה תיבות בשיטה אחת, וכ"כ הכ"מ וכתב דכן כ' הרמב"ם בתשובה, אכן אכתי צריך לבאר מאי שיעורא דשלשה תיבות ומנ"ל דשלשה דוקא.
**ונראה** דהרמב"ם אזיל לשיטתו דכתב לקמן בהל' ט"ז דמותר לכתוב ג' תיבות בלא שירטוט דפסק כמתניתא דגיטין דף ו' ע"ב, והיינו דבפחות מד' תיבות ליכא בזה דין כתיבה דד"ת ולכן גם לענין מגילה מותר בשלשה שלשה תיבות, ולפי"ז נראה דלדעת הבה"ג ושאר פוסקים דפסקו כר' יצחק דשתים כותבין שלש אין כותבין א"א לפרש כפי' הרמב"ם דאיזה היתר הוא לכתוב שלש שלש בכל שיטה כיון דבכתיבת שלש תיבות איכא ג"כ חשיבות של ד"ת ומה נ"מ בין שלש בכל שורה לארבע בכל שורה, ואפשר דלזה הוכרח רש"י לפרש כפירושו דיסבור כשיטת בה"ג דשלש אין כותבין, אכן אכתי אינו מיושב בזה דהא הי' יכול לפרש דכותב בכל שורה ב' תיבות, ואולי דב' תיבות אין להם קשר של ענין ודוחק, ולמש"כ קשה דעת המחבר דפסק בשו"ע יו"ד סי' רפ"ד כדעת הבה"ג דאסור לכתוב שלש תיבות בלא שירטוט וכאן פסק דשלש תיבות בכל שורה מותר, וצ"ע, ואח"ז הראוני שכ"כ הגר"א ז"ל בביאורו סי' רפ"ג אלא שקיצר מאד כדרכו ז"ל.