## Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 115

###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:1
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:1](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/115:1)

**סעיף ד' (שהתרה בה)** אודות המבואר באה"ע סי' קט"ו דעוברת על דת יהודית צריכה התראה נראה פשוט שאין זה רק לגבי הפקעת כתובתה. מה שאין כן לגבי מה דלא שייך בזה חרם דרגמ"ה ע"ה לזה אין צריך התראה וכל שנודע שהיא עוברת על דת יהדות. מותר לו לגרשה בעל כרחה ומכל שכן בעוברת על דת משה רבינו ע"ה כגון משמשתו נדה שאירע בעו"ה פה. שנודע מפי עצמה רק שאומרת שהי' רק כתם בשפולי כתונתה והיא אומרת עכושיו שאולי הוא מחטטין. והחזיקה את עצמה נדה ב' שבועות ואכלו בפני עצמם כדרך נדה לפני אנשים שדרים שם עמם ואח"כ אמרה שתלך לטבול ולקחה עליה מלבוש שמתעטפין בו לילך בשיק ואמרה שתקח סכין לחתוך צפרניה וחזרה לביתה ולא הייתה כלל בבית הטבילה כן נודע מפי הנשים הממונות במרחץ וכן הודית היא בפני בית דין של שלשה שלא הייתה בבית הטבילה ובפני בעלה אמרה שטבלה והדבר הוכר על ידי שראו בה צפרנים גדולים וחקרו ונודע הדבר ובחוץ אמרה שטבלה בליל ביאת בעלה לביתו וגם זה נודע שהוא שקר מפיה ומפי הנשים שבבית הטבילה ואומרת התנצלות שהיא רק כתם. ואינה אומרת שום אמתלא עוד רק אומרת שלא תשוב עוד לכסלה בחטא כזה והוסכם אצל הבעל ואביו שלא לסמוך את עצמו על שתעשה תשובה כי מוחזקת בלהוטה אחר מאכל ומי ישמרנה שתתענה ובלי תענית אין תקנה ובפרט שאין ממון בעלה יקר בעיניה לחוס לשומרה גם הוחזקה בהרבה מילי דקלות במליחה ובבישול הריפות שעברו עליהם ששה שבועות והזהירוה מחשש מולבין כידוע. ואמרה שבעלה בדקם לעין השמש ואין בהם ואחר כך נודע שבעלה לא בדק כלל. גם בעת שאמרה לבעלה שטבלה בזמנה ומאז עד ביאת בעלה לעיר עבר עליה זמן ווסתה. כי גם שהיא מניקה מכל מקום ראתה בכלות שנה מהלידה ואחר כך פעם שנית מה שהיא אומרת עכשיו שהי' רק כתם. מזה הי' בעלה חושש שעבר זמן הווסת. ואמרה שבדקה אחר הווסת והיא טהורה וכעת לפני הבית דין אמרה שלא בדקה את עצמה רק שכיון שלא ראתה ממש בעת הווסת אינה חוששת גם מצאו עכשיו בכתונתה כתמים גדולים מה שאי אפשר בלי הרגשה וידיעתה בראיה ממש הנה בזה פשיטא דגם אם בדת יהדות צריך להיות התראה גם לגבי לגרש בעל כרחה לגבי עוברת על דת משה שיש דיעות דסבירא להו שאין צריך התראה כלל גם לגבי כתובתה הנה לגבי גט בעל כרחה הי' די בספק להקל בדרבנן לכ"ע. אך אין צריכים לכל זה כי מפורש במרדכי פרק המדיר להדיא דלגבי גט בעל כרחה אין צריך התראה לכ"ע. גם בדת יהדות וכל שכן בדת משה. וכן הוא בב"י ז"ל בריש הסי' ובסהס"י בקיצור וכן הוא משמעות הש"ע שגם היכא דלא אבדה כתובתה נכון לגרשה בעל כרחה ופשוט שבנדון הנ"ל לא שייך כלל דיעה שבסי' קע"ח במה שגורם לבטל חרם דרגמ"ה ז"ל ע"ש (גם שם אין זה להלכה וכן שמעתי ממו"ח נ"י שאין מורין כן) כי שם אין לו להאמינה כפי דברי חז"ל והוא מאמינה מה שאין כן בזה שנתברר מפי עצמה ומפי נשים כנ"ל. בספר הק' הפלאה כתב דבזה שהאמינתה התורה הק' נשים על נדות. נשים כעדים הן ע"ש. ולא שייך בזה עיניה נתנה באחר כיון שלפי דעתה תועיל לה תשובה ולא אמרה כן מעצמה רק אחר שניכר הדבר בחוץ. והרי מעכשיו אסורה עליו על פי דבריה עד שתטבול לכ"ע שהרי התורה הק' האמינתה על נדות. מה שאיננו סומך את עצמו על שתעשה תשובה על זה אין עליו פתחון פה כי זה רק כמו שאיננו רוצה לישא אשה שהי' עליה חשש רינון ומצד מה שעבר שהרי מצוה לו לגרשה. והדבר פשוט שמה שכתבו התוספ' סוף נדרים שי"א שהוא מפקיע חרם דרגמ"ה ע"ה שאין זה כי אם במה שיש בש"ס להדיא שמוחלט שמחזיקין לשעיניה נתנה באחר. ואולי קים להו שכן הוא על פי הרוב מה שאין כן בזה שאין לנו שום הכרע לומר שתעשה תשובה הגונה ועל כל פנים מצד מה שעבר אמרו חז"ל בהחלט שמצוה לגרשה גם מצד שמלקין על החזקו' כו' וכיון שהוחזקה נדה בפעולו' גם כן היא בכלל נדה בהחלט. ואחר כך הרי ידוע ודאי שלא טבלה והרי קיימא לן דגם עוברת אדרבנן היא בכלל עוברת על דת משה וכאן הרי א"א שהי' טבילה אחר חפיפה ועיון והחפיפה ביום והטבילה בלילה כי אנן סהדי שלא הי' שום אשה שתעשה לה עיון כיון שיש ממונות בעיר על זה ועל כל פנים היא בכלל עוברת אדת יהדו' במה ששינתה מחפיפה ועיון ולא שייך בזה אין אדם משים עצמו רשע. כיון שאדרבא הוחזקה בהרשע שלא מפיה ומפיה הי' מצטרך איזה אמתלא ואיננה:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:2
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:2](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/115:2)

**והנה** שם אבי הבעל שאול חותם ועולה כן לס"ת גם שקורים שואל משמע בש"ע לכתוב רק שאול והנה יש לה כתובה ע"ס ת"י זהו' פו' וכלול ב"ה ש"ך זהו' כתובת בתולה. ובזה שאבדה כתובת' אין לה אלא מה שהכניסה ת' זהוב פו'. וגם שלא הי' שום התראה. מכל מקום בדת משה יש דיעי' כנ"ל והבעל הוא מוחזק ויש להם ילד יונק יותר מי"ד חדשים גם אם היא תחזור בה אחר כך מלהניקו אין סכנה ויוכלו לגומלו כי במעובר' חברו עשו חז"ל בזה לא פליג בתקנתן לכל הדורו' וכל המקומות ולזה אסור עד כלות כל ההנקה מה שאין כן בזה שאין צד תקנה קבועה ונודע שאין אחריו' בזה וגם שהבעל כהן וא"א לו להחזירה אחר כך (כי במגרש מצד עוברת על דת. נראה שיכול להחזירה כשיבין שעשתה תשובה כי אין זה כמגרש משום שם רע. דהתם יש חשש איסור החלטי ואין מרפא מה שאין כן בזה) מכל מקום אין שום צד חשש בההנקה והכסף יענה כו' ואין שום אחריו' בזה וממילא תניקהו היא אי"ה:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:3
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:3](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/115:3)

**(עוד מצאתי)** מה שכתבתי במק"א אודו' אשה ששמשה נדה דלא שייך בזה חרם דרגמ"ה ז"ל לא לגבי ב' נשים. ולא לגבי גט בעל כרחה. והנה היא משמטת את עצמה וכן אביה ואמה וכעת מענה בפיהם שהיא מעובר'. והוא רוצה להבטיח לה על הצטרכו' של הולד. נראה שאין זה טענה כלל. וכל דלא שייך בזה תקנת רגמ"ה ז"ל ממילא יכול לגרשה ואין צריך להמתין לה שום זמן על ידי אומרה שאחר כך תקבל ברצון גם אם הי' נודע שאין בזה שום רמיה והוא על ידי אמתלא נכונה (מה שאין כן בנד"ד שהוא רק דרך רמיה לגמרי) כי כיון דלא שייך בזה תקנת רגמ"ה ז"ל אין למחו' בידו כלל רגע אחת כשרוצה לשלחה בגט פטורין והטענה דעובר גם כן לא מצאנוה לעכב על ידי זה גט פטורין ורק לסלק כתובתה מוטל עליו קודם ולא זולת זה כלל וה' הטוב בעיניו יעשה לטובה:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:4
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:4](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/115:4)

**שם (ואם רצה לקיים אותה)** מ"ש באה"ע גבי עוברת על דת שמהני כשרוצה לסמוך את עצמו עליה על שתעשה תשובה. קשה לכאורה על זה הרי לא מצינו שיהיו לה נאמנו' מוספרה לה כי אם היכא דלא אישתכח עלה ריעותא מה שאין כן כשנמצא עליה ריעותא נגד הנאמנו' לא מצינו וקיימא לן חשוד על הדבר לא מעידו ולגבי שלא נטמאה יש חזקת היתר. מה שאין כן לגבי שטבלה דהוה ליה חזקת איסור. ואי אפשר לסמוך את עצמו על העומדת על גבי הטובלת שהרי אין בידה. וכל שאין בידה אין נאמנו' באיתחזק איסורא ומדוע תהי' נאמנת היא שבידה כדאשתכח עליה בזה ריעותא שחשודה באותו דבר ממש ואולי כוונת הפוסקים ז"ל לסמוך את עצמו אתשובה הוא כשיש איזה אמתלא לדונה לכף זכות או ששכחה רק פעם אחת וכדומה מה שאין כן כדאשתכח שחשודה בזה כמה פעמים ואין אמתלא נראה שמשורת הדין צריך הוא לגרשה דוקא תיכף ואיתרע נאמנותה לגמרי ויהי' היאך שיהי' המגרש בכל מעין זה הוא על צד היותר טוב:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:5
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 115:5](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/115:5)

**סעיף ו' (ואם הי' מאמינה)** פעם אחד עיינתי עם הרב החסיד המפורסם בש"ט מו"ה חיים נ"י. האבד"ק טשערנאוויץ יצ"ו אודו' מהימן לה למשנה אחרונה דנדרים אם הוא מהחוה"ק ועיינתי אז בשו"ת המיוחסו' להרמב"ן ז"ל. בזה שמשם יש כעין הכרע ע"ש והתוס' סוף נדרים שכתבו מצד חרם דרגמ"ה ז"ל על שמאמין אין הכרע כ"כ כי י"ל שאין אנו מאמינים לו שמאמין ונהנה י"ל עוד ואין ההלכה קבועה כך ג"כ ושמעתי ממו"ח נ"י בזה שנוטה אצלו שהוא מהתוה"ק וכמו שבחינת שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ברור אצלו שהוא מהתוה"ק ואמר שכ"ה במוהרימ"ט ז"ל וגם שאיננו מצד נדר. דאם כן הי' מועיל התרה מכל מקום הוא מצד חזקה שהחזיק כן על עצמו וכ"ה בזה והביא ראיה מהחזקה דגבי טבח שעשה סימן בראש כבש שהוא טריפה. עתב"ש שם ואמרתי לו שאולי יש חילוק כי שם החזיק כן לגבי כ"ע ושייך שפיר חזקה מה שאין כן שויא אנפשיה לבד וכן במאמין ולא החזיק כן עדיין וצלע"ע: