## Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 119

###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:1
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:1](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/119:1)

**סעי'** ו' בהגה (אבל ר"ג החרים) כשלא נתקיים הגירושין נקי השליח מחרם דרגמ"ה ז"ל. כי מצד אין שליח לדבר עבירה (בניד"ב ז"ל ובזכרון יוסף ז"ל יש פלפולים אם על ידי שאין שליח לדבר עבירה השליחות בטל מעיקרא. וחילקו שם בין היתר דרש"י ז"ל ברבית על ידי שליח. ועל כל פנים אין שליח לדבר עבירה דרבנן גם כן ובנוד"ב ז"ל שם כמדומה שהכריע שחרם דרגמ"ה ז"ל יש בו איסור דאורייתא) הבעל נקי היטב מהחיים. גם כשנגמר הגירושין וחל רק על השליח. ומכל מקום אין זה מוכרע כי אולי כן הוא התקנה שכשמשלח והיתה נתינה חל למפרע על הבעל החרם. ולא שייך בזה אין שליח לדבר עבירה כי על עשיתו השליח חל למפרע ומכל מקום סברא שעל השליח גם כן חל כי רק עשייתו היא הגורמת ואינה בשליחות להא מלתא מצד אין שליח לדבר עבירה. אין לפני ספר הק' נוד"ב לעיין בו בזה כעת והעדים כשאינו בסגנון ב' עברי דנהרא אין בהם איסור לפני עור לא תתן מכשול רק כמסייע ידי עוברי עבירה סתם. וכן הכותב גט והחותמים והמסדר על מנת לגרש בעל כרחה ולא ידעו בבירור שיש בזה דרך אפרושי מאיסורא והבעל אינו נאמן באמרו שיש לו צד איסור על אשתי. ולומר דהוה ליה ספק דרבנן כיון שאין בזה לפני עור לא תתן מכשול מדאורייתא. או אם החרם אינו סגנון דאורייתא. אין זה מועיל כי ספק דרבנן אסור לכתחילה גם יש לומר כי יש חזקת כשרות להאשה. גם רחוק שהסיתוה אחרים שלא לרצות. ואלו רצתה לא הי' מכין גט באופן בעל כרחה. ולפעמים יש להבעל מיגו שהי' אומר שמכין על דעת שתקבל ברצון כי הושווה עמה לשלוח לה גט ועל ידי זה אומן באמרו שהיא אסורה עליו. ויש על ידי זה זכות על המסדר והכותב והחותמים. אך לא על השליח ועידי מסירה. אך כשנתינת הגט לא היתה כהלכה אין שום חרם חל וכשהוא ספק. הבעל אסור להנשא עד אחר גט ודאי כשר ולהרחיק ד' אמות מהשליח עד אחר קבלתה גט ברצון יש לומר שבספק כזה יש להקל כי אין זה לכתחילה רק דיעבד בהלבנת פני השליח ובושה שכנגידא. ומצטרף גם כן ספק שהיסיתוה לומר שאינה רוצה ושאולי יש עליה איסורא בצד מה ולספק ספיקא יש מקום לצרף גם מה שיותר נוטה להחמיר וכמ"ש במק"א בזה:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:2
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:2](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/119:2)

**שם** (שלא מדעתה) נשאלתי באיש שאשתו מאיסה עליו והיו תולים שסגנון בית אמה גורם זה. ואמרו לה שתסע לבית אביו לעירו ואמרה שישלישו לה סך מסוים כי חוששת ששם יגרשנה בעל כרחה אם נוציא מזה משמעות שכשיתן לה סך זה הגט לרצונה. ויהי' מותר לגרשה סתם על מנת ליתן לה סך זה ואמרתי שאין לגרשה כי אם ברצונה מפורש ושיוחילו לישועת ה'. והרי אלו הי' רצונה להתגרש בסך זה. מדוע לא יעשו פשר כן ושתקבל הגט בבית דין אלא ודאי שכשישאלוה אם תקבל הגט. כפי האומדנא תאמר שגם בכפל סך זה לא תקבל הגט. הרי ממילא מה שאמרה שתסע אחר השלשת הסך הוא רק מצד שמה דאפשר לתקוני רוצה שתהי' בטיחה על ידי זה ביותר. ומכל מקום בטוחה גם כן בלאו הכי שמסתמא לא יגרשו בעל כרחה. או שלח יעלה בידם גט. או שתרגיש ולא תקבל לידה וגם שיש לה פחד שמא יגרשה יש גם כן צד שמא שם יתווך שלים כרצונה ותשוקתה ולזה רוצה ליסע אחר ההשלשה ומה שכתבתי במק"א צד זכות על ידי ספק שמא בלבה היא מרוצה. כדי שלא להכשילו ושלא יהיו בני שנואה. ובבחינת מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהא דכופין עד שיאמר רוצה אני שמסתמא לב עמוק בוחר בהראוי. אין זה להלכה למעשה לכתחלה בשום אופן. וכתבתי שם רק צד זכות קצת על דיעבד להקל קצת מהעונש על ידי סברא זו. אך לכתחלה גם בשעת הדחק. אין להקל כלל בזה והוא בבחינת מה שאמרו חז"ל רצה שלמה המלך ע"ה לדון על דברים שבלב יצאה בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ומכל שכן כשמחשבתה ניכרת שאינה רוצה וכל שאין לה רצון בסך זה. גם שבסך מרובה אמרה שמרוצה. אין נפקעה התקנה בזה. ובכלל בעל כרחה הוא. כשאין נותן לה סך כרצונה. ומה שכתבתי במק"א עיקרו הוא כשיש ספק מום בה או איזה דבר שמשורת הדין כופין אותה להוציא בכזה. ולא הי' בזה תקנה כלל שבספק ספיקא יש יותר צד להקל ולספק מום מצטרף קצת ספק הנ"ל מצד עומק הלב. ומכל מקום צל"ע להקל גם בזה בספק ספיקא:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:3
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:3](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/119:3)

**קנין** סודר בין זוג לגט. פטורין ולא הי' מדובר שבחזרה תפסיד מזונות ואחר כך הי' חזרה ממנה כיון שמסקנת הב"ש ז"ל בססי' קי"ז שכשאין לו בירור מדוע מאיסה עליו חייב בשאר כסות ועונה גם כשרוצה ליתן כתובה וגט פטורין. במק"א כתבתי בזה אך לא ראיתי הכרעה נגד הב"ש ז"ל בזה ואז לא עיינתי כלל בססי' קי"ז ובצירוף דברי הב"ש ז"ל ברסי' ע"ז וססי' קי"ז. משמע שכל שאינו מברר טעם מיאוס חייב בשאר כסות ועונה יכולה לחזור בה מלקבל גט פטורין וחייב בשאר כסות ועונה. ואם קבלה קנין סודר בפירוש שכשתחזיר מלקבל גט פטורין יהי' פטור משאר כסות ועונה נראה שפטור כי מהני מחילה בזה היטב:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:4
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 119:4](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/119:4)

**שם** (שוב אין האיש יקרא עבריין) מה שכתיב בסי' קי"ט באה"ע שכשנשאת אינו עוד עבריין נראה שהכוונה אחר שאמר התנצלות נכון לפני בד"צ ואז מתירים לו כיון שפרע כתובתה ואינה יושבת בעיגון נתנו חז"ל כח להתיר לו אחר כך היטב: