## Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 29

###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 29:1
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 29:1](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/29:1)

**סעי' ג' (ואתקדש אני לו)** בקידושין דף ז' מקודשת מדין שניהם דערב ודכנעני ע"ש לכאורה יש לומר שהטעם בכנעני שיוצא בכסף על ידי אחרים הוא משום דזכין לאדם שלא בפניו וזכה האדון בהכסף בשביל העבד וגם אם אין שום יד לעבד לקנות גם ממה שמזכה לו רבו מכל מקום הוה ליה שחרורו ומתנתו באין כאחד וכדקיימא לן בשטר על ידי עצמו שהוא רק מצד גיטו וידו באין כאחד וכבריש פרק הזורק בגיטין ע"ש וכמ"ש במק"א בזה מכבר אודות קידושין ולפי זה היה לקום להקשות להפוסקים דסבירא להו דזרוק מנה לים פטור ע' חו"מ סי' ש"פ אם כן דין ערב אינו חל עליה עד שהגיע ליד המקדש ואם זכה בשבילה המעות ושייך שפיר דין ערב מכל מקום דין עבד כנעני לא שייך בזה כיון דלא שייך לומר זכיה כאלו המקדש נתן לה דהרי משהגיע ליד המקדש אין עוד נתינה ודין ערב לא שייך כי אם במיד ליד ולא בזרוק מנה לים כנ"ל. ולכאורה הי' מקום לומר דאיירי במעמד שלשתן והרי זה כאלו זכתה וזיכתה להמקדש וידוע הפלוגתא בש"ע במעמד שלשתן אי הוו קידושי מהתורה הק' גם הלשון משמע גם שלא הי' מעמד שלשתן. ונראה דדין עבד כנעני הוא גם משלא הי' זכיה כלל ולכאורה הי' מקום לומר מנא לן לילף מעבד כנעני בזה דילמא שם מצד זכיה וצריך לומר דפשוט להש"ס דגם בלי זכיה מהני שם וצלע"ע: