## Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 50

###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 50:1
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 50:1](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/50:1)

**סעי' ו' בהגה (לגבות קנסות)** בהתקשרות תנאים הנהוגים כידוע טען אחד שכיון שעבר זמן המוגבל להסילוק והתרה בי ולא סילק בטל הקשר. כי איננו רוצה בקיומו ושכנגדו טען שביקש ממנו הרחבת זמן חודש או ב' ושתק. ובעת שבאו לדין הוא מוכן לסלק תיכף. נראה שגם שחל הקנס על ידי הרחבת זמן גם בלי תנאים חדשים. על כל זה נראה דלא שייך בזה שתיקה כהודאה. והוה ליה כטוען איני יודע אם נתחייבת לי שגם שהתנאים ודאי בחזקת חיוב. הרי כיון שעבר הזמן הם בחזקת בטילים. וספק הרחבת הזמן הוה ליה כעובדא חדשה ולזה לא שייך בזה שתיקה כהודאה להטיל עליו חיוב חדש בזה. וגם שמשביעין כשטוען שבנו או בתו מסרבת בהשידוך שלא הי' בזה קנוניא ורמאות. על כל זה בזה אין להשביע. כי שם יש חזקה שנתרצו הבן והבת כי חזקה דלא שדיא אינשי זוזי בכדי ולא יביא את עצמו לכלל הפסד בחנם. ובודאי שאול האיש מילידי ביתו ונתרצו. וגם שבן אדם ויתנחם על כל זה הרי זה בכלל רגליים לדבר שיש בזה קנוניא וגם דחזינין שנוי דעתיה עכשיו בזה. אין לנו להוסיף לומר שגם בנו ובתו נשתנו דעתם גם שלפי דבריו לא הי' שנוי הדעת רק בבנו על כל זה גם שהוא חזקה העשויה להשתנות גם כן. מכל מקום יש להשביע בזה להמתקשר בקנס במקום בנו שהי' מתחלה כעין סבר ומקובל לקבוע הקנס על כל פנים לגדר שבועה דאם לא כן אין בהתקשרות שום ממש וקיום כלל וגמרו ומשעבדי אהדדי להטיל שבועה גם במה שאיננו בגדר שבועה מה שאין כן קבלת חרם קיל טובא ועל ידי זה איננו בגדר קשר כלל כי אם על פי צד שבועה. מה שאין כן כשלפנינו זמן עובר רק ספק הרחבה ברצונם להזמנים נראה שאין להשביע וצלע"ע:
החוזר בו מתנאים. ואחר כך אומר שאינו חוזר ועל ידי זה נמבזה ונמאם לשכנגדו להיות עומד על המצפה איך יהי' רוח התהפכותו בסוף. נראה שכן הוא גבול בזה שתיכף ששומע חזרה משכנגדו יתרה בו בפני ב' עדים שכשאשר הוא אומר עכשיו כן יקום וכשאפשר שתהי' ההתראה על פי בד"צ הוא יותר נכון ואחר כך גם שכדי שלא לשלם הקנס חוזר ואומר שרוצה בהתנאים. וגם אם רוצה להשליש או ליתן ליד שכנגדו בטחון גדול על זה מכל מקום יכול שכנגדו לומר כיון שכשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה. ומכל מקום אתה גרמת לי הבושת והסברא נותנת שנכון לומר כן כיון שכן הוא סדר משפט העולם כמו שאמרו חז"ל:
אם תחלה הי' דר הנותן מזונות להזוג על שלחנו בנוה יפה ואח"כ הוא דר בנוה שאינו יפה אם יוכלו לבטל השידוכין על ידי זה בלי קנס צל"ע בזה דלכאורה הוא כל שכן מהסירוב שיכולה אשה לסרב מלשנות מקום גם אחר דכבר משעבדה ליה. ויש גם כן מקום לומר שישלם לו גם עבור הדירה. כיון שבלאו הכי כן הוא חיוב המזונות לשלם עבורם כדלא מתדר להו בהדי הדדי. וכן בזה ישלם כפי ברכת הבית:
שידוך נגד הנהוג לחשוש בשיוי שמות המחותנים או נשותיהן וכוותיה. ואחר כך חזר בו אחד על ידי החשש אולי שייך בכך מעין סבור הייתי שאוכל לקבל על ידי שאיני חושש. כי גוף קשה פחד שוברו ח"ו. וביותר אם הי' להחוזר בו איזה פגע וכעין לשון חז"ל אעפ"י שאין ניחוש יש סימן. ואם לא ידעו מהחשש כפי סוגיא דעלמא הוה ליה טעות ולא שייך לא ידעי פסידא דפועל כו' כי במקח בטעות לא שייך כן ומוציאים גם המוחזק וכל שכן שבכך לא שייך תנאי ובפועל הוה ליה להתנות היטב. גם דקיימא לן שיכולים לחזור בקנין סודר כל זמן שעסוקים באותו ענין. מכל מקום בשידוכין נראה שגם כשחוזרים בהם תיכף בעסקם באותו ענין. שייך בזה בושה שעד הקנין סודר של כתיבת התנאים אין בושה כל כך. וכל אחד יכול לומר רציתי לנסות אם יתרצה חברו לשדך את עצמי עמו. וכשאראה שהוא מרוצה בלא שום נטייה אחר כך אתיישב בדבר. וגם אם יצא הקול שחברו סירב מלשדך את עצמו עמו. יכול לומר אחר שהי' הוא מרוצה לא הייתי רוצה. מה שאין כן אחר כתיבת תנאים. כבר ידוע שזה שחוזר בו הוא מבייש את שכנגדו וגם אם הי' מנהג פשוט ידוע לכל שחוזרים בהם אחר כתיבת תנאים תיכף בעסקם באותו ענין מכל מקום לא עבידי אינשי לכתוב תנאים על מנת לחזור בו תיכף ויש בושת ומכל מקום צלע"ע היטב:
גם שכתבו האחרונים ז"ל שאין שכר שדכנות עד אחר שכתבו תנאים בקנסות כנהוג מכל מקום לפעמים גם אם כתבו כבר תנאים. רק שנתבטל תיכף ביום ההוא על ידי שנודע שהי' טעות לאחד מהם. גם כן אין להוציא שכר השדכנות. כיון שאיגלאי מלתא למפרע שהתנאים בטלים. ואלו הי' בא זה לתבוע הקנס משכנגדו לא הי' יכול להוציא ממנו כיון שטוען שהי' טעות בהנוגע לעיקר התנאים. אך אם החזרה הי' באופן שאם הי' בא לתבוע הקנס לא הי' טענה נגדו לומר שהטעות הי' בעיקר התנאים למפרע. רק שנתחרט אחר כך. על ידי רצון אשתו או איזה קרוב או על ידי שום סבה שאיננה גורמת שיהי' על ידי זה גוף התנאים כטעות גם שהי' החזרה תיכף באותו יום. ולא רצה לתבוע ממנו קנס מגיע שכר שדכנות: