## Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 55

###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 55:1
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 55:1](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/55:1)

**סעיף א' בהגה (שהביאה החתן לביתו)** הר"ן ז"ל כתב שממה שאמר הכתוב אם בית אישה נדרה כו' מבואר שחופה היינו הבאה אל ביתו. אולי כמו שכתבו הפוסקים ז"ל שחצר שכירות אינו קונה לו ע"ש בש"כ ז"ל בחו"מ שי"ג ואינו קונה רק למשכיר אולי כן הוא גם אודות חופה שהיא בית אישה דצריך להיות ביתו לצמיתות עולם ולא על ידי שכירות לבד או על ידי שאלה ואולי אין סגנון חופה כמו לגבי קנין חצר ומועיל שכירות כמו קנין מכירה לגמרי וצל"ע כעת אך במכירה לזמן כבחו"מ רי"ב אולי כ"ע מודי שקונה בו הלוקח קנין חצר וכן הוא לגבי חופה וכל שכן מתנה על מנת להחזיר שהוא כמעט עדיף ממכירה לזמן וצלע"ע כעת היטב:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 55:2
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 55:2](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/55:2)

**שם (יריעה פרוסה ע"ג כלונסאות)** כתבתי במק"א אודות חופה שמעמידים כלאונסות לפי מה שכתבתי שם יש לומר שהיינו טעם מה שנוהגים לעשות חופה תחת השמים דוקא מצד חשש שכשיעמידוהו בבית לפעמים יעמידוה בבית שלה ואינו מועיל וכן לפעמים ימצא לפני בית דין שהבית הי' מוחזק בו האיש או מי שיתן לו רשות להעמיד שם חופה הי' ביד הדר בו בגזל או בטעות גם כדי שלא לבייש מי שאין לו בית כמו שאין החתן אומר הברכות שלא לבייש מי שאינו יכול כדי שיהי' עיקר קנינו שוה מה שאין כן מקום שלפני פתח בית הכנסת הק' ידוע שהוא של רבים. ועל ידי העמדת הכלונסות שהם כצורות הפתח מן ארבע רוחות העולם (יש בו גם כן רמז זכרון טוב ויקר לביתו של אברהם אבינו ע"ה שהי' פתוח לארבע רוחות העולם ומזכיר שיקבלו עליהם שיהי' ביתם פתוח לרווחה מעין ביתו של אברהם אבינו ע"ה לאהוב גמילות חסדים. ולהיות מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה במדות טובות בנפש ולשמוח בחלקו שקונה לו ולא לחמוד לזולתו ועיקר הכנסת אורחים הוא על ידי האשה כמ"ש בזוהר הק' גבי השונמית ז"ל דהאי אושפיזא דביתא דאתתא הוא ע"ש ר"פ בשלח. ולזה בנשואין נזכר להכנסת אורחים מעין ביתו של אברהם אבינו ע"ה) עדיף יותר מנעל גדר כל דהו דהוה ליה חזקה לקנות הקרקע וגם אם לא שייך בזה שיהא קנוי לכל אחד ואחד מהשותפים בשעת הלוכו כמ"ש במק"א בשם הר"ן ז"ל. כי לפעמים אורח הנושא אשה אינו שותף כלל והמקום על פי רוב בסגנון הקהלות ק' אינו רק כרשות הרבים ולא כחצר שותפים (וגם שבהלכות סוכה כתוב שלא לעשות סוכה ברשות הרבים בזה לא שייך כן כיון שידוע שכל בני העיר אינם מוחים על העמדת חופה שם שיהי' כנכון על צד היותר טוב להלכה. יש בכלל זה הסכמה ברורה שיוקנה להחתן לזמן ההוא מקום ההוא) מלבד מה שחצר של שניהם עדיף לגבי חופה מחצר דידיה כמ"ש הדרישה ופרישה ז"ל באה"ע נ"ז ויש לומר שכן הוא בזה באולי אך יותר נוטה שרשות הרבים כזה גרע מחצר שותפים בזה על כל פנים לפי שעה נקנה לו לגמרי המקום והסודר והקנום משום לב בית דין מתנה ובחצר בית הכנסת הק' אין נוהגים במדינות אלו להעמיד חופה. כי לא שייך כל כך הקנאה שם בהמקום כיון שאסור למכרה ולהשכירה וכל שכן בית הכנסת דכרכים שאין מועיל דעת טובי העיר ובמקומות שנוהגים להעמיד בחצר בית הכנסת הק' שייך שם ממילא לב בית דין מתנה אדעתא דהמנהג ותחילת המנהג שם כן מסתמא הי' על ידי תנאי מפורש. ובבניני ביהכ"נ הק' חדשים דשם שייך בסתם לב בית דין מתנה כהמנהג אך באלמנה דקיימא לן שאין חופה קונה ומצד הבאה אל בית אשה אינה נקנית על ידי זה נוהגים להעמיד חופה דאלמנה בבית ואין חשש שמא יהי' בית שלה או גזל. כן נראה לומר בטעם המנהג היטב. וכן בכסוי ראש הנהוג במדינות אלו בשחרית יום החופה נראה ששייך בו גם כן מעין חופה דהבאה לביתו. כיון שמי שהבית שלו נותן רשות להכנס שם החתן גם העדים והשושבינים ועוד רבים. ומחיצה של בני אדם קיימא לן דהוה ליה מחיצה ממש ובחול מותר גם ביודעים כולם שהועמדו לשם מחיצה וכל שמקדש אדעתא דרבנן מקדש. דעת חז"ל אולי הוא שיהי' שם כמחיצה של בני אדם לפי שעה לקנות גם המקום בתורת שאלה לפי שעה (ויש פוסקים ז"ל שכתבו שחצר של אחר כל שהוכן לעשות שם חופה קונה בתורת חופה של הבאה לבית האיש) ומצד שחופה לשון כסוי כמ"ש בדו"פ ז"ל נוהגים לעשות גם כן כסוי על ראשה שהוא סגנון הינומא אך החופה של הכלונסות נראה שהיא כביתו ממש. ולא שייך גרעון על ידי שמחזיקי האהל שיעמוד ברוח אינם של הבעל כיון שגוף האוהל שלו. ואולי המחזיקים משאילים את עצמם לזמן פעולת החזקה לו והוה ליה גם כן כשלו. וכמו שכיר שלו: