## Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 77

###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:1
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:1](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/77:1)

**סעיף א' בהגה (רוצה לגרש מיד וליתן לה הכתובה)** אודות הפלוגתא שהביא בב"ש ז"ל סי' ע"ז באומר שרוצה לגרשה וליתן כתובתה אם מוטל עליו שאר וכסות מלשון מיהו שכ' שם הי' משמע שמוציאין מהבעל שאר וכסות בזה ומכל מקום נראה שלשון מיהו הוא לאו דוקא ואי אפשר להוציא גבי פלוגתא דרבותא אך על כל פנים צריך לסלק הכתובה וגבי נשתטית מצינו גם כן שהעמידו דבריהם בזה על סילוק הכתובה ואולי יש לחלק ששם על פי רוב חייה תלוים בהכתובה כיון שאין בה דעת לשאול ולחזור על הפתחים מה שאין כן בבריאה וגם אם העמידו דבריהם בזה על סילוק הכתובה דוקא יש לצדד בזה אם על ידי זה יחול חיוב שאר כסות ועונה מהתורה הק' או רק מדרבנן כי יש מקום לומר שכיון שהוא מעוכב מלגרש תיתי מהו תיתי ממילא מוטל עליו ג' חיובים הנ"ל מהתורה הק' כיון שהעכבה ממנו ובשנאה בלב מה שאי אפשר לבטלה בשום אופן אולי הוא פטור מעונה. גם יש להסתפק אם גם כל התוספות כתובה ושייך לגופה כנהוג גם כן גורם חיוב שאר כו' באופנים הנ"ל וכעת צלע"ג בכל זה:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:2
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:2](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/77:2)

**סעיף ב' (מכריזין עליה)** גם שבמורדת צריך להיות כרוזים וי"ב חודש גבי שיוציא ממונו שהכניס מהשליש יש לומר ליתן אליו תיכף היטב והיינו במה שעודף על שיעור כתובתה ותנאי כתובה מזונות וכסות לית לה על ידי זה אינה יכולה לעכב עליו ממונו רק אם היא מעוברת או ספק מעוברת יש לומר שמעכבת נוסף על כתובתה שיעור שכר הנקה ב' שנים:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:3
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:3](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/77:3)

**סעיף ג' בהגה (אבל בנותנת אמתלא)** אודות טענות מאוס עלי רצה אחד להתעקש שהכוונה דוקא כשהוא מאוס עליה בהחלט בגדר מיאוס מה שאין כן אשה שהרחיק בעלה ממנה עם כל מעותיהם למדינה אחרת לרחוק ותפסיתו בדרך גם הי' ערך רבע שנה שפירש ממנה במרד ואחר כך דרו כאחד והי' ביניהם סכסוכים ואחר כך הרחיק כנ"ל וטוענת היא שמתיראת להתערב עמו וכי לעולם ידורו בין אנשים שישמרו מעותיהם ואמר להם שלא יברח עמם ומפיו נשמע שכמו שעשה כנ"ל כשהי' לו ב' ילדות קטנות כן יעשה גם כשיהי' לו ילדים רבים והיא טוענת לא בעינא גם כתובה. הנה גם שלשון הרמב"ם ז"ל שאינה כשבויה כו' לשנאוי לה וכן הובא בטור ופוסקים ז"ל בשמו מכל מקום נראה שבאמתלא ברורה כנ"ל הוה לוה כשנאה כבושה. וגם אם נימא שאין כופין לגרש בכזה גם להרמב"ם ז"ל מכל מקום לגבי דינא דמתיבתא פשיטא שאין צריך גדר מיאוס דוקא רק כל שאומרת לא בעינא לא ליה ולא הכתובה באמתלא ברורה גם מעוטה מכנ"ל ידה על העליונה וגם שכתב בדרכי משה ז"ל שם אודות העמדת ערבות שאין צריך כי אם בדאתחזק. נראה שהוא רק לגבי שחוק קוביא שבפעם א' או ב' או אולי גם כמה פעמים מעטים אין בזה ריעותא לשלא יוכל לפרנס האשה מה שאין כן בעיגון כנ"ל די בפעם אחד ומכל שכן שהוא פעם שני ויש אומרים דבב' פעמים הויא חזקה ויש אומדנות בעיניה שמתחלה יהיב דעתיה על זה תמיד וגם ערבות קשים להועיל לגבי עיגון ועל כל פנים כיון שהיא מוחזקת אי אפשר להוציא ממנה בכזה לכ"ע:


###### Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:4
[Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer 77:4](https://torahapp.org/share/book/Ezer%20MiKodesh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/77:4)

**(ע' בהשגות)** מ"ש באה"ע סי' ע"ז בדיני מורדת שצריך להיות תפיסתה על ידי עצמה ולא על ידי שליח ולא על ידי אביה נראה שהטעם הוא מצד דהוה ליה כתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. ומצד זה הרי פשיטא שכשהגיעו המעות או המטלטלין אחר כך ליד האשה. לא גרע כח תפיסתה מאלו הי' תופסת מתחלה על ידי עצמה וכדמוכח מהש"ס דהוה בעי למימר דמציאה היא כתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים ומכל מקום משבאה המציאה ליד מי שזיכה בשבילו זכה. גם מבואר באורו"ת סי' ד' דגם בתפיסה שעל ידי דייני גוים כשבא אחר כך לידו אין בו שום איסור גם לכתחלה כי עביד אינש דינא לנפשיה במה שברור לו שמגיע לו. ולזה במה שהתפיסה היא מצד ספק שמא יש לה אמתלא נכונה הרי ודאי אלו היו יודעים הבד"צ שאחד בוגד באשתו. היו תופסים ממנו ובכהאי גוונא מותר לתפוס גם על ידי גוי כמ"ש באורו"ת ז"ל שם וכיון שתופס בדין ואין בו משום לא תגזול. שוב אין בזה ג"כ חיוב להשליש. וגם שלשון תפיסה בתורה הק' קאי אתחלת אוחזו כידו כמו שאמר הכתוב ותתפשהו כו' ואתפוס בשני הלוחות על כל זה בלשון בריות הרי לשון תפוסה קאי אבל זמן שהוא תחת ידי התופס. ואולי כן הוא בל' חז"ל או בתנ"ך הק' באיזה מקום. ועל כל פנים להלכה ודאי דאזלינן בתר השתא לכ"ע: