## Gan Naul, House II

###### Gan Naul, House II 1:1:1
[Gan Naul, House II 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:1:1)

הבית השני מספר גן נעול חדריו שלש עשרה, וחלונותיו מאה ושמונים
החדר הראשון ובו עשרה חלונות יציע כללים קצרים לקוחים מן ההצעות הכתובות בבית הראשון מספר שלשים ושתים כללים
אמר המחבר אחרי שהשלמנו הבית הראשון מספר זה שבו יסדנו יסודות והצענו הצעות רבות לפרש שרש "חכם" וכל לשון "חכמה" הנזכרים בכתבי הקודש, הנני בא בבית הזה לפרש כל המקראות שנזכר בהן אחת מלשונות של "חכמה", על פי היסודות שיסדנו וההצעות שהצענו. וטרם אחל אוסיף שנית ידי לכתוב הכללים היוצאים מן היסודות וההצעות הנ"ל על הסדר, למען ירוץ הקורא בם, והכל בקצרה. ועל ידי כן יקל לנו לפרש הכתובים ולבאר ענינם. כי בעבור שכולם הולכים הלוך על דרך הכללים הללו, לא נצטרך בכל מקום לכפול הדברים, רק לרמוז על סדר הכללים שהצגנו בתחילת הבית, ונודיע בכל פסוק על איזו כלל נשען ענינו וכונתו. וזה החילי בעזרת המלמד לאדם דעת.


###### Gan Naul, House II 1:2:1
[Gan Naul, House II 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:2:1)

**הכלל הא',** כל המתואר "חכמה" צריך שתהיינה באותו הענין שתי דרכים הפונים זה מזה נמצאים במציאות קיים, ואז יתואר הדרך האחד מהן בתאר "חכמה", והדרך ההפוך ממנו יתואר בתאר "סּכלות". אבל אם אין בענין ההוא רק דרך אחד לב, ואין דרך אחר הפוך ממנו נמצא במציאות קיים לא יפול על הדרך הנמצא בו לשון "חכמה", אבל הוא תחת סוג הבינה הדעת והשכל. וענין שיש בו שתי דרכים, הוא כמו ענוה וגאוה, אמת ושקר, אהבה ושנאה, נדיבות וכילות, האכילה והצום, הזימה והפרישות, הקדושה והטומאה, וכל כיוצא בהן, שיש בכל ענין מהן שתי דרכים הפוכים זו מזו נמצאים במציאות קיים. וענין שאין בו רק דרך אחד הוא ידיעת מהלכי המאורות, תמונת השמים, תמונת הארץ, וכן כל הידיעות העליונות הנשגבות, לדעת שיש מצוי עליון, שהוא יחיד ומיוחד, שאינו גוף ולא כח בגוף, שיכלתו בלתי בעל תכלית, וכל כיוצא בזה, שאין בכל אלה רק דרך אחד ישר נמצא לבד; וההפך ממנו אין לו מציאות כלל והוא דמיון שוא ואפס, וכמו שהרחבנו לדבר בזה בבית הראשון (חדר ב' חלון ד'):


###### Gan Naul, House II 1:2:2
[Gan Naul, House II 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:2:2)

**הכלל הב',** בהיות בכל דבר חכמה שתי דרכים, המשילו אותן כתבי הקדש במשָׁלים רבים, כמו לשתי ידים שבאדם, האחת ימנית והשני שמאלית. ואל הימנית נמשל דרך החכמה הנכבד, ואל השמאלית דרך הסּכלות. המשילום אל הלחם ואל המוץ, אל האמת ואל השקר, אל הצדק ואל החטא, וכיוצא במשָׁלים אלו שיש בכל משל ונמשל דמויים נפלאים, והמתבונן בהם ימצא שהן נכונים וישרים. ולא יתכנו המשָׁלים האלו על הענינים שאין בהם רק דרך אחד, וכמו שיבין המבין מדעתו, וכמו שבארנו שם (שם חלון ה' וחלון ו):


###### Gan Naul, House II 1:2:3
[Gan Naul, House II 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:2:3)

**הכלל הג',** אלו השתי דרכים שיש בכל ענין של חכמה, שהאחד מהן חכמה והשני סּכלות, אינן עומדים על מצב אחד תמיד, עד שתאמר דרך זה לעולם חכמה, והדרך השני לעולם סּכלות, אבל ישתנו כפי העתים וכפי המקבלים. ואלה השנוים גם הן כפי ארחות החכמה. על דרך משל הגאוה והענוה, שהן שתי דרכים הפוכים ועל הרוב דרך הענוה חכמה, ודרך הגאוה סּכלות. ולקצת העתים מדרך החכמה לאחוז במדת הגאוה, ואם נאחז בדרך הענוה לסּכלות תחשב. וכן מדת הרחמים והפוכה האכזריות, אעפ"י שעל הרוב מדת הרחמים דרך החכמה, והאכזריות מנגד לה, לפעמים תצוה החכמה להתנהג במדת האכזריות, וכמו שבארנו שם (חדר ד' חלונות ו-ט), וישתנו כל אלו הענינים כפי העת והמקבל , ועל זה חקקה החכמה חוקותיה:


###### Gan Naul, House II 1:2:4
[Gan Naul, House II 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:2:4)

**הכלל הד',** החכמה בעצמה אחת ולא תשתנה לעד, והשנוים שהזכרנו בכלל השלישי אינן שינויים ותמורות בחכמה עצמה, כדרך מחשבות בני אדם המתנחמים¹ ממועצותיהם ומחוקותיהם, אלא כל התמורות שהן על פי החכמה עומדות לעד. על דרך משל מחֻקוֹת החכמה לרחם על עניים צדיקים, ולעמת זה להתאכזר נגד הרשעים לעשות בהם משפט כתוב, כדרך אותן שנכתב עליהן (דברים ז, טז) "לא תחוס עינך", (דברים יג, ט) "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול", (דברים יג, ו) "ובערת הרע מקרבך". הנה אלו הדרכים עומדים לעד לעולם ולא ישתנו. ואם יקרה עני צדיק בכל דור ודור, נכון לעמתו ארח החכמה שקבעה הדרך איך נתנהג עמו. וכן אם יקרה רשע עריץ בכל דור ודור, נכון לעמתו ארח שני של חכמה שקבעה הדרך מה נעשה בו, וכמו שתבין ממה שבארנו שם (חדר ב' חלון ו', וחדר שמיני חלונות ב-ט):

footnotes:
¹ כלומר משתנים


###### Gan Naul, House II 1:3:1
[Gan Naul, House II 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:3:1)

**הכלל הה',** כל הכחות הנטועות בנפש הם נושאי החכמה, כמו כח הצדק וכח הרֶשע, כח האמת וכח השקר, כח הענוה וכח הגאוה, כח הרחמים וכח האכזריות, כח האהבה וכח השנאה, כח הזריזות וכח העצלה, כח השמחה וכח העצב, כח הנדיבות וכח הכילות. וכן כל הכחות הפועלות פעולות בגוף האדם, כמו הרעבון והשביעה, הענג והצער, השינה והיקיצה, וכיוצא בהן. והטעם שתארנום נושאי החכמה, לפי שיש בכל אחד מהן דבר והפוכו, וכל זה תחת סוד החכמה, וכמו שבארנו בכלל הראשון. וכל פעולה של חכמה או של סּכלות תשען על אחת מן הכחות האלו, וכמו שבארנו שם (חדר ב' חלון ב'), ואלה כחות נטועות בכל הנפשות, אין שום נפש אדם נעדרת אחת מהן, וכמו שבארנו שם (חדר ד' חלון ב'):


###### Gan Naul, House II 1:3:2
[Gan Naul, House II 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:3:2)

**הכלל הו',** נטוע בכל נפש כח החכמה, והוא הכח שבו יקבל האדם חכמה, לפי שכל חֻקוֹת החכמה שיראה או שישמע מפי חכמים או ענין של חכמה שיקרא ושילמד מספרי החכמה, יצייר הכח הזה פנימה בנפש, והוא כמו לוח לצייר עליו ציורי החכמה. ויוכל כל אדם לצייר על לוח לבו חֻקֵי החכמה, לפי שכדמות הדבר ששומע שרואה או שלומד, נטוע ג"כ בנפשו ויוכל בנקל לציירו. וכדרך שאמרנו בכלל החמישי, שהכחות הנפשיות בכללן הן נושאי החכמה ושהן נטועות בכל הנפשות. והנה כשיקרא "לא תקום ולא תטור", "לא תשנא", מיד יציירהו היטב, לפי שנטועים בנפשו מדת הנקימה הנטירה והשנאה, וכן בכל דבר. ולכן יתכן לצַווֹת ההמון כולו שיקבלו חכמה, לפי שיש ביד כל אדם לקבלה, וכמו שבארנו שם (חדר ב' חלון א'):


###### Gan Naul, House II 1:3:3
[Gan Naul, House II 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:3:3)

**הכלל הז',** כל כח הנטוע בנפש האדם, נטוע לעמתו בנפש כח המנגד לו וההפוך ממנו. על דרך משל נטוע בנפש כח אהבה, ולעמתו נטוע בה כח לשנוא, נטוע בה כח לרחם, ולעמתו נטוע בה כח להתאכזר, נטע בה כח לכעוס, ולעמתו נטוע בה כח לרצות, וכיוצא באלו שהן כחות הפוכות זו מזו. ובזה נבדל האדם מן הבהמה ומכל החי, שאעפ"י שבנברא נברא¹ מהן נטועות כחות ידועות, שבהן יבדלו בעלי אותו המין מבעלי מין אחר, לא נטבעו בנפשותם הפוכי אותן הכחות, ובעבור כן יוכל האדם להתנהג בחכמה, שישתנו דרכיה כפי העת והמקבל, וכמו שתראה מדברי הכלל השלישי וכמו שבארנו שם (חדר ג' חלון ד'):

footnotes:
¹ סגנון לשון לומר כל נברא בפני עצמו


###### Gan Naul, House II 1:3:4
[Gan Naul, House II 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:3:4)

**הכלל הח',** כחות נפש האדם בלתי מוגבלות בטבעיהן, ולא תוכל לומר שהשיג כח זה חפצו בשעור ידוע, יספיק לו מה שהשיג ולא יחפוץ יותר. אלא החפץ אינו נח לעולם, כשתהיה החפץ בדבר מן הדברים שהן תחת השמש. על דרך משל נטוע באדם כח השררה והשלטנות. תמיד כשישיג חלק מחפצו, יחפוץ לעלות יותר. נעשה שר מבקש להיות דוכוס. נעשה דוכוס יחפוץ להיות מלך. הוקם למלך מבקש להיות מלך על שאר המלכים. בהיותו מלך למלכי האדמה, עדיין אין הכח שבע, ואם יניחנו לפעול פעולותיו, יגבה עד לְהֶשְׁחֵת, כדרך שאמר נבוכדנצר הרשע (ישעיה יד, יד) "אעלה על במתי עב אדמה לעליון". וכן לענין הכח לאסוף ולכנוס, וכן בכל הכחות לטוב ולרע אין לשום אחד מהן גבול בטבע יצירתו, וכמו שבארנו שם (חדר ג' חלון ה'):


###### Gan Naul, House II 1:4:1
[Gan Naul, House II 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:4:1)

**הכלל הט',** אין בכח שום אדם לחוקק חֻקֵי חכמה מדעתו משכלו ובינתו, בהיות שאמרנו בכלל א', שאין לשון "חכמה" נופל אלא על ענינים שיש בהן שתי דרכים הפוכים זו מזו, ואי אפשר לשום נברא לברר במופת איזו דרך משתי הדרכים חכמה, ואיזו סּכלות, וכמו שהוכחנו דבר זה (חדר ז' חלון ב'):


###### Gan Naul, House II 1:4:2
[Gan Naul, House II 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:4:2)

**הכלל הי',** אין דרכי החכמה נודעים באמת ובברור נשגב מדרך המופת,¹ זולתי להשם ב"ה שאין חקר לתבונתו, ואין ערך לגדולתו, הוא אלהי עולם ה' שמו, הוא אדון החכמה ומאצילה, הוא מבין דרכה והוא ידע את מקומה, וכענין שכתוב (איוב כח, יב) "והחכמה מאין תמצא", והיה המענה (כח, כג) "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ולכן הוא לבדו מחוקק חֻקֵי חכמה, ומודיעה לבני אדם. ותשכיל מזה שכל ענין המכונה "חכמה" בכתבי הקדש הוא ענין אלוהי, ר"ל דרך ומנהג שחקק ויסד אדון הכל ית', וצוהו לבני אדם שינהגו בדרך זה. ושנשתמר מדרך ההפוך ממנו, לפי שהוא דרך של סּכלות וכמו שבארנו שם (חדר ב' חלון א', וחדר ו' חלון א' וחלון ה').

footnotes:
¹ הוכחה הגיונית


###### Gan Naul, House II 1:4:3
[Gan Naul, House II 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:4:3)

**הכלל הי"א:** והוא נמשך מדברי הכלל היו"ד, והוא שבהיות השם ב"ה לבדו מחוקק חֻקֵי חכמה, אי אפשר שֶׁיִוָדְעוּ לאדם דרכי החכמה זולתי בנבואה, וקצתם יִוָדְעוּ להם בראית עין והבנת הלב. והנודע להם בנבואה הן דברי שתי התורות, התורה שבכתב, והתורה המקובלת פה אל פה למשה בסיני. ומשה רבינו לבדו היה נביא תורה, שקבל דרכי החכמה בנבואה, ולא קם ולא יקום עוד כמוהו איש, יקבל חֻקֵי החכמה והתורה בנבואה. ועל זה נאמר (דברים לד, י) "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פנים אל פנים". וסוד פנים אל פנים, על קבלתו החכמה מפי השם ב"ה בנבואה, ונבדל בזה מכל הנביאים זולתו. ולכן הודעת "ולא קם נביא עוד כמשה" הוא עיקר מעיקרי התורה, כי אם לא יהיה הדבר כן, מחר יעמוד נביא אחר ויאמר שקבל בנבואה חקים ומשפטים מן השם ב"ה הסותרים לדברי משה, או נוספים על דבריו, ולמי מהם נאמין? אבל השם ב"ה גלה לנו בתורתו, כי רק במשה דבר ה' חקים ותורות בנבואה, ולא בנביאים אחרים. ועל זה שנוי במסכת אבות (פרק א): "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים". לא לחנם הזכיר הזקנים, אע"פ שמימות משה ואילך עד יום גלות הארץ היו נביאים בישראל, והיה לו לומר ויהושע לנביאים. אבל הזכיר זקנים ללמדנו שהחכמה נקנית בקבלה חכם מפי חכם, ולא בנבואה. ולכן הוצרכו הנביאים לקבל מפי זקנים. וכבר בארנו זה בבית הראשון (חדר ה' חלון ה'). והנה דברי שתי התורות הן הן החכמה הגמורה, כי חֻקוֹתיהן משפטיהן ומצותיהן מתפשטים על כלל הדרכים והמנהגים,² הן בפעולות הגויה, כמו המאכלים והמשקים והבעילות והנגיעות והדבורים, בתים שדות וכרמים ויתר הקנינים; הן במדות הנפש כמו הרחמים והחנינה והנדיבות והאהבה והשנאה והענוה וכיוצא; הן בדעות, וכמו שבארנו ברחבה (חדר ו' חלון א'). ויש בכל אחד דבר והפך-הדבר, והנה אין קץ לתורה ולחכמה, כי פרטיהן ופרטי פרטיהן לא יכילום ספרים ומגלות, כי היא כוללת כל מה שהפה יכול לדבר והלב לחשוב, והחלק הגדול מדרכי החכמה שלא באו מפורשים בתורה, נכללים במאמר סתום "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט) וכמו שהארכנו בזה (חדר יו"ד חלונות ו-י). וכן כוללת כל משפטי המלכים והשרים והנגידים, ומשפטי המלחמות, ושאר הדרכים המופלאים, הנשגבים משאר דרכי התורה המפורשים שנצטוו עליהן הקהל כולו, וכמו שבארנו ג"כ (חדר ח' חלון ו'). ובעבור שאין דרכי החכמה יכולין לְהִוָדַע לאדם מדעתו משכלו ומבינתו, גם לא יִוָדְעוּ לו בנבואה. לכן אי אפשר שיחכם האדם, זולתי אם יראה מנהגי החכמים שקבלו חֻקֵי החכמה, או ישמע מפיהם חֻקֵי חכמה, או ילמד חֻקֵי החכמה מספר תורת ה', ומה שרואה שומע או לומד יצייר בנפשו פנימה, וינהג כן בדרכיו, וכדרך שבארנו בכלל הששי. ומה שאמרנו שקצתם יִוָדְעוּ לבני אדם בראיית עין ובהבנת הלב, הכונה על קצת הדרכים, שבעל הנפש היקרה המתבוננת בדרכי ההנהגה העליונה שבה מנהיג השם ב"ה את עולמו, יוכל להכיר ולהבין במקצת הענינים מה הן דרכי החכמה. על דרך משל נטוע בנפש כח הרחמים וכח החנינה, ולעומת זה נטוע כח האכזריות וכח הגאוה. ואם יאמר הכסיל והרשע כי דרך האכזריות ודרך הגאוה "חכמה", יבין המבין כי תהפוכות בפיו, בעבור שעיניו רואות את מעשה השם ב"ה בעולמו, כולם מלאים חסד ורחמים, משביע לכל חי רצון, מוריד גשמים וטללים בעתם, ומצמיח הצמחים להחיות בהם נפש כל חי, ובענותו הגדולה משגיח ממכון שבתו על כל יושבי הארץ. וכיוצא בענינים אלו אלפים ורבבות דברי תבונות, שמהן יבין המסתכל בעין הלב מה הן דרכי החכמה, ומה הן דרכי סּכלות ורֶשע. וגם אם לא נתנה תורה לבני אדם, היו רבים מדרכי החכמה נודעים ליחידי סגולה מבני אדם, המטהרים והמקדשים נפשותיהם להשכיל ולהבין בדרכי ה'. וממין זה היו חכמי הגוים הצדיקים, כמו איוב ורֵעָיו, שהיו חכמים מקיימי שבע מצות בני נח, ונוהגים בדרכי החכמה שנודעו להם בבינתם ובחקירותיהם ובנסיונותיהם. אבל רוב דרכי החכמה ותורת האיש שישראלי כלליהן ופרטיהן, לא היה אפשר לבינת הנבון לעמוד עליהן ולדעתם בשום פנים, והיו צריכים להודע ולהתפרסם מאדון החכמה כלה ית' שמו לעד, ונתפרסמו על ידי אדון הנביאים משה רבינו ע"ה, ונשתלשה התורה שבכתב ושבע"פ מדור לדור באמונה, ולא תשכח מזרעֵנו לעד, וכמו שבארנו (חדר ז' חלון י').

footnotes:
² כל מקום בספרי רבינו מלת "מנהגים" הם "אופני התנהגות", כולל מה שנקבע ע"י חז"ל


###### Gan Naul, House II 1:4:4
[Gan Naul, House II 1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:4:4)

**הכלל הי"ב:** נמשך מן הכללים הקודמים, והוא שבהיות כל חכמה ענין אלהי, והן חֻקֵי התורה ומשפטיה, כל מקום שתמצא לשון "חכמה" בכתבי הקודש סמוך אצל אדם, הכונה על חֻקֵי חכמת השם ב"ה הכתובים בתורה והמקובלים באמונה פנים אל פנים. וכל מקום שתמצא תאר "חכם" סתם אצל האדם, הכונה תמיד שאסף החקים האלה בכח חכמתו והביאם אל נפשו, והרגיל עצמו להתנהג באלו החקים. ומי שנוהג במנהגיו ע"פ החקים הללו מתואר "חכם", אין מקרא יוצא מכלל זה, וכמו שבארנו שם (חדר ב' חלון י"ב וט"ו).


###### Gan Naul, House II 1:5:1
[Gan Naul, House II 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:5:1)

**הכלל הי"ג:** כל מעשה השם ב"ה בחכמה, כי כל מה שעשה בשמים ובארץ, תכונתם גדלם ומשקלם תארם ותבניתם, הכל במדת החכמה לפי שהיו כמה דרכים פתוחים לפני האל ב"ה לעשות מעשיו כפיהן, והיה יכול לעשות כל דבר על תמונה אחרת ועל תבנית אחרת כפי רצונו ית', אלא שבחר בדרך החכמה, ועל פיה יסד הכל, ולכן כולם בחכמה עשויים, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ח').


###### Gan Naul, House II 1:5:2
[Gan Naul, House II 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:5:2)

**הכלל הי"ד:** כל מנהגי השם ב"ה כולם בחכמה, כי ההנהגה העליונה שבה מנהיג השם ב"ה את עולמו, ובכלל זה כל הגזירות היורדות מן השמים, חסד ורחמים דין ושבט, שהן על פי דרכיו העליונים, כולם נוהגים על פי החכמה, כי יש בכל ענין דבר והפוכו, פעם נוהג עם בריותיו כך ופעם כך, וכל אלו התמורות תבאנה כפי ארחות חכמתו העליונה, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ז').


###### Gan Naul, House II 1:5:3
[Gan Naul, House II 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:5:3)

**הכלל הט"ו:** כל חכמות הלמודיות וכל חכמת מלאכת-מעשה שתחת השמש מתוארים ג"כ בתארי החכמה, לפי שטבע כל הדברים עשויים בחכמה, וכדרך שאמרנו בכלל הי"ג על מעשה השם ב"ה שמתוארים בתארי ה"חכמה", בעבור שהיו דרכים רבים פתוחים לפני היוצר ב"ה לעשות על פיהן מעשיו. וכמו כן במתכנת הטבעיים שמסתעפים מהן החכמות הטבעיות הלימודיות וחכמת כל מלאכת-מעשה, וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ט' יו"ד).


###### Gan Naul, House II 1:5:4
[Gan Naul, House II 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:5:4)

**הכלל הט"ז:** אעפ"י שההנהגה העליונה מתוארת בתארי החכמה מטעם שבארנו, לא נוכל לתאר למבין בסוד דרכי ה' בתאר "חכם", שהרי כבר בארנו בכלל הי"ב שלא יפול תאר "חכם" זולתי על הנוהג במעשיו כפי דרכי החכמה שאסף אל נפשו. ולפי שאין דרך הנהגה לאדם בכמו אלה, שהן מפעלות תמים דעים, לכן אין לתארו בעבור ידיעתו אותם בתאר "חכם", וכמו שבארנו (שם חלון י"א), אבל יתואר היוצר ב"ה בתאר "חכם", בעבור ההנהגה העליונה הזאת, בעבור שיש בכל ענין דבר והפוכו, וברצונו ב"ה יוכל לעשות כחפצו. ולפי שנוהג בדרכי החכמה מתואר "חכם". ואם על דרך משל נאמרו הדברים וכמו שבארנו (שם חלון ח'), וכן יתואר השם ב"ה בתאר זה, בעבור מעשיו בשמים ובארץ, לפי שבחר במדת החכמה ועל פיה תקן כל המעשה מראשית ועד אחרית. וכן לא יתואר האדם בתאר "חכם" סתם בכתבי הקדש, בעבור שהוא אָמָּן¹ ובקי בכל מלאכת מעשה, או בעבור שיודע החכמות הלמודיות והטבעיות ומתעסק בהן, מטעם שבארנו (שם חלון י"א). אבל כשיזכירו כתבי הקדש האיש העוסק בחכמות הנזכרות, יכתבו אצלו במה חכמתו, כמו (ישעיה מ, ב) "חרש חכם", (דהי"ב ב, ו) "חכם לעשות בזהב ובכסף", להבדילו מ"חכם" סתם המורה על הנוהג במנהגיו כפי חֻקֵי חכמת השם. וכן מי שאסף חֻקֵי החכמה אל נפשו, אלא שאינו נוהג מנהגיו על פיהן, גם הוא לא יתואר "חכם", לפי שאין התואר זהז נופל לעולם אלא על הנוהג במנהגיו על פי החכמה, וכמו שבארנו (שם חלון א' י"ב וט"ו).

footnotes:
¹ עיין "חכמה ומוסר" להרב שמחה זיסל זיוו (קלם) ח"ב עמ' נד, אפשר שהעתיק הרעיון מכאן, שלא נקרא "חכם" אלא "טעכנאלאג".


###### Gan Naul, House II 1:6:1
[Gan Naul, House II 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:6:1)

**הכלל הי"ז:** חֻקוֹת החכמה סותרת לטבע לב האדם, כי מטבע לב האדם לצייר ציורי כחותיו להפך ממה שתחוקק החכמה לציירם, וכדברי הכתוב (בראשית ח, כא) "כי יצר לב האדם רע מנעריו", כלומר מִטִבְעוֹ לצייר רע. והענין מפורסם מאד, כי הלב בטבעו נוטה להתגאות, להתאות ולחמוד, ליקום וליטור, לאסוף ולכנוס, וכיוצא באלו הפחיתויות, וימאס בצדק ובכשרון מעשים ובכל הדרכים היקרים שחקקה החכמה לעשותן. והנה הכחות לרעה יצטיירו מאליהן בלב, מבלי שיצטרך האדם ללמדם ולטרוח ולעמול לציירם, לפי שהלב מטבעו מציירם מאליו, וכמו שבארנו שם (חדר ד' חלון ה').


###### Gan Naul, House II 1:6:2
[Gan Naul, House II 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:6:2)

**הכלל הי"ח:** הכחות היקרות שאין כדמותן בנפשות שאר בעלי החיים, כמו כח החכמה כח הבינה וכח השכל יתעוררו גם הם בטבע, אבל לא מעצמן, כי אם באמצעות הכחות האחרות המצטיירות לרעה, והם יעירו אלו הכחות היקרות להשלים חפצם ע"י המצאותם ותחבולותם, וכמו שבארנו (שם שם).


###### Gan Naul, House II 1:6:3
[Gan Naul, House II 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:6:3)

**הכלל הי"ט:** הנפש עצמה טובה במאד מאד, וכל הכחות הנטועות בה טובים בעצם, ולא הוטבעו בה רק לתשמישי החכמה, וכמו שאמרנו בכלל החמישי שכל הכחות הנפשיות הם נושאי החכמה, וכל פעולה של חכמה תשען על אחת מהן. ועל דרך כלל תדע, שאפילו הכחות המתוארות "תועבות" בכתבי הקדש, גם הם נטועות בה לטובה ולתשמישי חכמה, כשבעליהן ינהגו בם בחכמה ולא תארום "תועבות" רק בעבור שהלב מציירם לרעה, וכמו שבארנו (שם חלון ו' ז' ח' ט').


###### Gan Naul, House II 1:6:4
[Gan Naul, House II 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:6:4)

**הכלל הכ':** זאת תורת האדם, ובעבור כן נברא תחת השמש, לזכות עצמו ולהרגיל לבו שיצייר כחותיו כפי החכמה, ולהמשיל הציורים הטובים בלבו, ושינהג כפיהן כל אורחותיו, כי החכמה מחוקקת חֻקוֹתיה על כלל הכחות הרבות והפוכי הכחות הנטועים בנפש. היא תצוה להגביר הכחות הנעלמות בנפש ולציירם בלב, עד שיוכל לנהוג כפיהן. היא תצוה ותחוקק מתי ינהג בכח זה ומתי ינהג בכח ההפוך ממנו, וכדרך שבארנו בכלל השביעי. וכן תגביל גבולים לכחות הנפשיות שאינן מגבלות בטבע, וכמו שבארנו בכלל השמיני. וכשישתמש אדם בכח ידוע, תשים החכמה קצב ומשקל עד איזו גבול יתירנו להשתמש בו, לא יעדף ולא יחסר, וכמו שבארנו שם (חדר ג' חלון ז').


###### Gan Naul, House II 1:7:1
[Gan Naul, House II 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:7:1)

**הכלל הכ"א:** נטוע בנפש האדם כח הממשלה, והכח הזה כמלך בתוך צבאו, ובו ימשול האדם על כחותיו הנפשיות ויבחור באיזו דרך שירצה, והיא הבחירה הנתונה לאדם שיוכל להיות נוהג במנהגיו כרצונו. אם ירצה ינהג בחכמה ויכריח כל כחותיו שיצטיירו בלב בארח חכמה, ואם ירצה יוכל לשלח כחות נפשו חפשים ונעזבים, ואז יתגברו על הלב ויצטיירו בו לרעה ובסּכלות. ולכן צריך שיהיה כח המושל הזה שבנפשו נכנע לאדון הכל ית' שמו, ולא ימשול על כחותיו, זולתי כפי החקים והמשפטים שחקק השם ב"ה בארחות חכמתו העליונה. אלא שהדבר קשה בתחילתו, בעבור שמנעוריו הורגל הלב לצייר הכחות בדרך רע. ובכל זאת הכח מסור לאדם להפוך מצב לבבו ברצונו ובממשלתו, וכמו שבארנו שם (חדר ה' חלון א'). וכח הממשלה שאמרנו, תארו הנביאים בתאר "לב".


###### Gan Naul, House II 1:7:2
[Gan Naul, House II 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:7:2)

**הכלל הכ"ב:** רבים מן הכחות הנפשיות מסתתרות ומתעלמות בעומק הנפש, ואינן נראות אל מול פני הלב. ובעל הנפש עצמו ידמה שאין בנפשו כדמות הכחות הללו כלל, ואין הדבר כן. כי הכחות נטועות בכל הנפשות, אין נפש נעדרת מהן, וכמו שבארנו בכלל החמישי. אלא שהוא אשם בדבר, לפי שלא התאמץ להוציא הציור מן הכח אל הפועל. ולפי שכמעט אינו מרגיש בטוב הציור לא יוכל להשתמש בו ולפעול בו פעולות של חכמה המסתעפות מציור כזה. ומי שרוצה לנהוג בחכמה, צריך להוציא ציוריו מן הכח אל הפועל, וכמו שבארנו שם (חדר ד' חלון א' ב').


###### Gan Naul, House II 1:7:3
[Gan Naul, House II 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:7:3)

**הכלל הכ"ג:** נטוע בנפש האדם ג"כ כח להוציא ציוריו הצחים המתעלמים בסתר הנפש מן הכח אל הפועל, והוא רוח האדם השוכן בקרבו. ודומה למעדר שעודרין בו באדמה, כן כחות הנפש הנטועות באדמת הנפש יעדרו במעדר הרוח המעמיק במחשבותיו, ומעלה הציור הנסתר מעמק הנפש, אל מול פני הלב, ומציירו בו ציור גמור. והיא צדקה גדולה מן האדם כשיעשה כן, שע"י כן יוכל להתנהג בכחותיו כפי החכמה, וכמו שבארנו שם (חדר ה' חלון ב').


###### Gan Naul, House II 1:7:4
[Gan Naul, House II 1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:7:4)

**הכלל הכ"ד:** תשלום המלאכה הזאת אינה בכח האדם, ר"ל להוציא ציוריו אל הפועל ממש, עד שימשלו בלב וינהג כפיהן, וכן להסתיר הציור הרע בעומק הנפש ולהעלות על הלב ציור טוב ההפך ממנו, וכמו שאמרנו בכלל הכ"א. לפי שטבע הלב רע מאד, וכמו שאמרנו בכלל הי"ז. ולכן אם רגע או יום או יומים יציץ אור הציור הטוב בלב, בהתגבר הלב בטבעו לצייר רע, הנה פתאום יתעלם הציור הטוב שהחל להשתרש, וישוב הציור הרע לאיתנו. ואולם אין לאדם לעשות רק את שלו, להסכים בכל לב להמשיל ציוריו כפי ארחות החכמה, ולכבוש הציורים הרעים. והשם ב"ה יודע מתי עשה מה שבידו לעשות. ואם רואה שאין בידו לעשות עוד, אז יִלָוֶה אליו עזר ממרום לסייעו ולאמצו, וכפי רוב זַכּוּת הנפש ומשקל כחותיה ורוב צאתן אל הפועל, כן גודל העזר שימצא ממרומים, והדבר הולך ונוהג כן בין יראי ה' וחושבי שמו, ונחלקים לכתות, מהן נביאים, מהם חוזים, מהם אנשי רוח הקודש, מהם זכו לרוח נדיבה, מהן לרוח נכון, מהן לרוח טובה. ויש בכל כת הבדלים ומדרגות לאין מספר, וכמו שבארנו על נכון (שם חלונות ג-ו).


###### Gan Naul, House II 1:8:1
[Gan Naul, House II 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:8:1)

**הכלל הכ"ה:** יסוד החכמה שיקבלנה האדם מפי חכמים, ושילמדנה מספרי החכמה, ושישמרנה בלבו, וירגיל עצמו ללכת בדרכיה, נשען הכל על יראת השם ב"ה. כי בהיות שאין על החכמה מופתי הדעת, כמו שאמרנו בכלל התשיעי, שוב לא יקבלנה באמצעות בינתו ודעתו, המשיגים יושר דרכי החכמה במופתים, כמו שיקבל האדם בהכרח החכמות הלימודיות וחכמות טבעיות, בעבור שבא המופת הברור על כל דבר ודבר, כי אין על החכמה מופתי הדעת. וכן לא יקבלנה בטבע נפשו, שהרי אמרנו בכלל הי"ז, שחֻקוֹת החכמה סותרות לטבע לב האדם, לא נשאר דבר שבעבורו יקבלנה וישמרנה ויעשה כפי ארחותיה, זולתי בעבור יראת השם ב"ה. וקודם ליראה האמונה, אלא שהאמונה ענין טבעי הוא, וקרוב לשקול הדעת הנטוע באדם, וכמו שאמרנו שם (חדר ז' חלון י"ב), כי בהאמינו שחֻקֵי החכמה נבעו מפי עליון ב"ה, ושהוא ב"ה צוה על האדם מה יעשה, וממה ישמר, כשתהיה יראת ה' על פניו, יתאמץ ללמוד חֻקוֹתיו מצותיו ומשפטיו הצדיקים והישרים וישמרם בלבו, ויתחזק ויתגבר על טבע לבו המצייר רע, וימשיל בו הציורים הטובים המתוקנים כפי ארחות החכמה שלמד, וינהג בכל מעשיו כפיהן; והכל בעבור מורא האדון הנורא יתברך שמו. והיראה על שתי דרכים, יראת עונש, שירא מֵעֲבוֹר את פי ה' פן יחרה בו אפו וזעמו; ויראת רוממותו ית', שיבוש ויכלם מֵעֲבוֹר על רצון השם ב"ה, שהוא אלהי הצבאות ויוצר רוח האדם בקרבו, מקור מים חיים, נורא תהלות ואדון הכל. וכפי רוב היראה שבנפש, כן תגדל חכמתו וכשרון מעשיו, והעיקר הוא יראת רוממותו יתברך, וכמו שבארנו (חדר ו' חלונות ז-ט, וחדר ז' כולו).


###### Gan Naul, House II 1:8:2
[Gan Naul, House II 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:8:2)

**הכלל הכ"ו:** הַסָר והנלוז מדרכי החכמה בעבור תאותו ושרירות לבו המצייר הכל לרעה ואינו רוצה להתאמץ להתגבר על יצרו, הוא המתואר בספרי הקדש בתאר "כסיל", ואיננו פתי או נעדר השכל, כי לפעמים נטוע בו כח שכל גדול ובינה רחבה. אלא שבעבור שכחותיו נוהגות כפי טבעיהן לרעה, נעשים שכלו ובינתו משרתים להשלים חפץ תאותו הרעה, וכמו שאמרנו בכלל י"ח. ואולי לעת אחר ישוב ליראה את ה' ויעזוב גלוליו ויעשה לו לב חדש ורוח חדשה להתגבר על כחותיו ולטהרם מטומאותיהם, וכמו שבארנו בכלל כ"ג. אבל מי שהוא עז פנים לחלוק על חֻקֵי השם ב"ה ואומר שטבע לבו פועל בחכמה, ושחֻקֵי השם ברוך הוא חלילה מנגדים לחכמה, או שירבה טענות וניצוחים נגד חֻקֵי השם ברוך הוא להראות ביד שכלו התועה שאין העמדה וקיום לחֻקֵי השם ברוך הוא ח"ו, הם המתוארים "חכמים בעיניהם ונבונים נגד פניהם", אנשי משחית, מנאצי אל, וכיוצא בתוארים הרעים האלו. וממש אין תקוה שישובו להשיג ארחות חיים, וכמו שבארנו כל הכתובים שנזכרו בם תאר "חכמים בעיניהם" בבית הראשון (חדר ו' חלונות י-יד). ועוד יתבארו עניניהם במקומות רבים בספרים אלו בעזרת השם ברוך הוא.


###### Gan Naul, House II 1:8:3
[Gan Naul, House II 1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:8:3)

**הכלל הכ"ז:** מי שמביא נפשו תחת עול החכמה, ומכריח כחותיו ביראת ה' שינהגו כפי החכמה, אעפ"י שבהתחלת הדבר יצר לו מאד, וכמשא כבד יכבד עליו, בעבור הלחמו עם טבע לבו, שהיא באמת מלחמה קשה וגדולה, ואשרי המנצח! הנה יש תקוה לאחריתו. כי אם יעשה את שלו, יִלָוֶה אליו העזר האלוהי ממרומים, וכדרך שבארנו בכלל כ"ד, וימצא כח חדש בנפשו ויהפך לבו ממה שהיה, ויהיה בו טבע שני מוכן לצייר דרכי החכמה. וכמו שהיה הלב קודם הנצחון מצייר הכחות בטבעו בדרך רע, יציירום עתה בטבע בארח חכמה וימשילם, ואז יקל עליו להיות נוהג בכל עת כפי החכמה, ויגיל בחקים האלו, ויתן תודות לאדון הכל יתברך, שנתן לו תורת חיים ואהבת חסד. ומי שנהפך לבו להיות על מצב כזה, הוא המתואר בכתבי הקדש בתואר "חכם לב", להורות כי נגע החכמה בלבו ושהלב מציירם בטבע, והיא סגלה נפלאה מאד, וכמו שבארנו (חדר ה' חלון ה').


###### Gan Naul, House II 1:8:4
[Gan Naul, House II 1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:8:4)

**הכלל הכ"ח:** במקומו יתבאר שמלת "דעת" נופל על הדברים הנודעים במופת החוש או במופת השכל או ע"י מושכל ראשון הנטוע בנפש האדם, שעל ידי אחת מאלו יתחזק הדבר בנפש. ואי אפשר לחשוב עוד על דרך אחר, בעבור שהנפש מוכרחת לקבל מצד הברור והמופת שהדבר כן הוא. ויש עוד ענין של "דעת", והוא על דבר שאינו מבורר במופת ויש לחלוק עליו, אלא שאחד מבני אדם התחזק במחשבתו ובציור לבבו, לקיים אחד מן הדברים ע"י טענות ונצוחים רבים וכיוצא, עד שאי אפשר לבטל מחשבתו והיא קיימת בלבו כל הזמנים כאילו היא מבוררת במופת, נופל על זה האיש תואר דעת¹ בדבר ההוא, לפי שאצלו נתברר הדבר. ובבאור שרש "ידע" נרחיבה לדבר בזה בעזרת ה'. וכבר אמרנו בכלל התשיעי שאין על חוקי החכמה מופתי הדעת. ולכן ה"חכמים בעיניהם" מתוכחים כנגדן. ועם כל זה כשיזכה האדם שתצטיירנה חֻקֵי החכמה בלבו בטבע וכדרך שאמרנו בכלל הכ"ז שהוא המתואר "חכם לב", יתכן לאמר עליו שנפשו יודעת חכמה, בעבור שהתגברו דרכי החכמה בלבו והוא שמח בהם, ודרכי הסּכלות לא יראו אל פני לבו. וכאילו נודעו לו במופתים ברורים שהן הדרכים הנכונים. ויש בזה דברים רחבים. ולא באתי במקום הזה לבאר ברחבה, כי אם להציג כללים קצרים הצריכים לפרושי המקראות.

footnotes:
¹ שמא צ"ל"איש דעת" (עיין משלי כד, ה)


###### Gan Naul, House II 1:9:1
[Gan Naul, House II 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:9:1)

**הכלל הכ"ט.** אע"פ שהכחות נטועות בכל הנפשות, אין נפש נעדרת אחת מהן, וכמו שאמרנו בכלל הה' אינן נוטעות בם במשקל אחד, אבל נבדלין בהן הנפשות בין רב למעט. יש נפש יקרה שכחותיה נטועות בה מראשית ומעת היותה במשקל גדול, ונפש אחרת שנטועות בה הכוחות במשקל קטן. ובאלה יבדלו הנפשות הבדלים רבים עד שתוכל לאמר כח גבורה ואומץ הלב שבנפש פלוני גדול ד' או ה' פעמים מכח הגבורה הנטועה בנפש פלוני, וכח השכל הנטועה בנפש בעל הגבורה המעוטה, חזק כמה פעמים מכח השכל הנטועה בנפש בעל הגבורה הגדולה. וכן בכל הכוחות הנטועות בנפש. וכמו שהבדיל השם ב"ה בין כל המעשים שעשה, כמו שכתוב במעשה בראשית, כן הבדיל בין הנפשות והכל בחכמה, צדק משפט ומישרים. אלא שאנו מסכלין¹ עיקרי הדברים וטעמיהן. וכמו שבארנו (חדר ד' חלון ב). וכמו כן נבדלין בני אדם בתכונות גויותיהן ומזגיהם שמסתעף מהן הכשר הנפש אל החכמה. ומטבע מזג אחד להתפעל יותר מכח ידוע, מטבע מזג אחר. וכמו שבארנו (חדר ה' חלון י').

footnotes:
¹ כלומר אין אנו יודעים


###### Gan Naul, House II 1:9:2
[Gan Naul, House II 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:9:2)

**הכלל הל'.** מן הכלל הקודם נמשך שכמו שנבדלין הנפשות בכוחותיהם, כך נבדלין בעליהן בפעולותיהן לטוב ולרע. בהיות שאמרנו בכלל החמישי שהכחות הנפשיות הן נושאי החכמה, וכל פעולה של חכמה תשען על אחת מהן, תבין שכפי עוצם הכח הנטוע בנפש, תסתעף ממנו עוצם המעשה. עד שבעל הגבורה הגדולה יאזור חיל להיות שר צבא וללחום מלחמת ה', ובעל הגבורה החלושה אפילו חרב שלופה אינו יכול לראות. בעל השכל הגדול והבינה הגדולה יורה דעה יבין שמועה, ואם יפלא דבר למשפט יוציאנו לאור בבינתו. ובעל השכל החלש לא יבין אפילו שמועה פשוטה. וכן בכל הכחות הרבות שיתחלפו בהם הנפשות, כן יתחלפו בעליהן בענין המעשה וכמו שבארנו (שם חלון ג').


###### Gan Naul, House II 1:9:3
[Gan Naul, House II 1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:9:3)

**הכלל הל"א.** לעמת זה נערכים משפטי התורה מצותיה ואזהרותיה. כי צדיק ה' וצדקות אהב, ואינו מצוה על הנפשות לעשות דבר שאין בכחם לעשותו; ואינו מזהיר מדבר שאין ביכלתם להזהר ממנו. והנה כל מצות התורה נערכים במשקל ישר כפי שתוכל לסבול כל נפש ונפש, וכמו שבארנו (בחדר התשיעי). וְהִשְׁמִיטָה התורה מצוות רבות ואזהרות רבות, ולא הזכירם בפירוש בעבור שלא יתכן לצַווֹת עליהם ולהזהיר מהם לכל הקהל כולו, בעבור הבדל נפשותיהם. ורבים שאין בטבע נפשותם היכולת לעשות מה שצוותה לעשות, ולהזהר ממה שהזהירה ממנה. וחלילה לאל מרשע לענוש מי שמקצר באלה. כי מה יוכל חלוש הכח לעשות, אם לא לו ניתן הכח למלאות המעשה או שנמנמע ממנו האזהרה? וכמו שבארנו (חדר ד' חלון ג', וחדר י' חלון ו') והניחה כל אלו הדברים סתומים במאמר "והלכת בדרכיו", שהיא המצוה המשלמת כל חֻקֵי התורה שלא באו מבוארים מטעם הנזכר, והודיע למשה פה אל פה סוד דרכיו העליונים, ואיך צריך האדם להשתוות אליהן כפי ערכו. ומשה מְסָרָם לאנשי דורו, וכן מדור לדור קבלו אלו הקבלות הנאמנות, וכמו שבארנו בכלל היו"ד. ומראשי הדור קבלו החכמים והנבונים ובעלי הנפשות היקרות משפטי החכמה הצרייכם להן. כמו המלך שהוא בעל נפש יקרה, וכן הכהן הגדול וכן שר הצבא ויתר השרים והשופטים, שרי קדש ושרי אלהים, שכל אחד מהן חייב ללכת בחכמה בדרכי ה' ולעשות מעשים כפי ערך נפשו היקרה. וכמו שהארכנו בזה (בחדר השמיני, חלונות ז-ח; וחדר הי' חלון ז'). כי החכמה תחוקק חֻקֵי המלוכה למלכים, לרוזנים, לשרים ולשופטים; חֻקֵי הכהונה והלוים, וחֻקֵי אנשי הצבא ושרי המלחמה וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ג'). ולעומת מצב כל נפש ונפש קבעה החכמה נתיבותיה וארחותיה וכמו שבארנו )חדר ח' חלון ב').


###### Gan Naul, House II 1:9:4
[Gan Naul, House II 1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:9:4)

**הכלל הל"ב.** אע"פ שההנהגה העליונה שבה מנהיג השם ב"ה את עולמו הכל בחכמה, וכמו שאמרנו בכלל הי"ד, וגם הודיע דרכיו למשה עלילותיו לישראל, וציונו שנלך בדרכיו; אל תחשוב שיש ביכולת האדם להבין עיקרי הדברים שברא, למה כך ולמה כך, וכן הגזירות היורדות מן השמים לטוב ולרע, טעם הדברים הנעשים, ולדעת שטובה פלונית היא כפי דרך זה מן החכמה הנודעת לנו; ורעה פלונית באה כפי דרך זה מן החכמה הנודעת לנו. אלא יסוד הדברים ועיקרן נעלם מלב כל חי. ואפילו החכם שבחכמים אם יאמר לדעת, לא יוכל. בשל אשר יעמול האדם למצוא לא ירד לתכלית הדברים. ואם על דרך כלל ברור לנו באמונת הלב שכל מעשה השם ב"ה והנהגותיו בחכמה, הכל צדק משפט ומישרים, הנה אין ביכלתנו לבאר הדברים ולדעתן בידיעה ברורה. וכמו שהארכו לבאר ענין זה (שם, חלון א')


###### Gan Naul, House II 1:10:1
[Gan Naul, House II 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/1:10:1)

הנה הצגנו הכללים האלו בקצרה בראש הבית הזה. והם לקוחים מן ההצעות הכתובות בבית הראשון. ועל פי הכללים האלו יצא כנוגה צדקת המליצות הכתובות בתנ"ך שנזכרו בם אחת מלשונות של חכמה. ותראה שכולם נשענים על היסודות שיסדנו. ועתה הנני בא לחלק כל המקראות למחלקות, ולפרשם בפירושים מספיקים, יורו על אמתת כונתינו. ומאת השם ב"ה אשאל עזר, יורני דרך זו אלך. ובזה נשלם החדר הראשון: