## Gan Naul, House II

###### Gan Naul, House II 6:1:1
[Gan Naul, House II 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:1:1)

החדר הששי ובו י"ד חלונות יבאר שם דבר "חכמה", כל הנזכר סתם הן על ההנהגה כפי החכמה, או על מנהגי השם ב"ה שהן בחכמה. יביא כל הכתובים בספרי הקדש שנזכר בהם השם הזה, זולתי הנזכרים בספר קהלת ובספרי אמ"ת,³ יפרש אותם בפירושים מספיקים.
כמו שהוראת שם התואר "חכם", וכן הוראת כל בניני השורש הזה על הנוהגים במנהגיהם כפי החכמה, וכמו שהוכחנו בחדרים הראשונים, כן שם דבר "חכמה" כשהוא נזכר סתם בכתבי הקדש. תמיד ההוראה על החכמה החוקקת המנהגים.¹ פעמים מנהגי נפש האדם, וקצתן על ההנהגה העליונה שהיא בחכמה דבר והפוכו, כדברי הכלל הי"ב וכלל הי"ד, ואין גם אחד מהן מורה על עיון השכל האנושי ודרכי חקירותיו, ולא על המצאת ענינים למודיים ומלאכת מעשה. ואין צריך לומר שלא הונח גם אחד מהן על הערמות והתחבולות המגונות במדות ובדעות. וכמו שיתבאר לך מכלל הכתובים שיתפרשו בחדרים אלו. ומעתה אחל להזכירם:

footnotes:
³ איוב, משלי, תהלים
¹ דרכי התנהגות


###### Gan Naul, House II 6:1:2
[Gan Naul, House II 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:1:2)

(שמות כח, ג) "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חָכְמָה". פירוש "רוח חכמה", רוח אלהים המצייר והמגלה ציורי החכמה בלב. וכדברי הכלל הכ"ז, וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר ה' חלון ה') שבכל מקום שהזכירו הכתובים שחלה רוח חכמה על איש מן האנשים הכונה שחל עליהם העזר האלוהי לגלות ציורי החכמה שבנפש להביאם אל הלב, ולגלות ציורי השכל והמדע. ובאמצעות הרוח הקדוש הזה, היו חכמי לב נוהגים כל עת בדרכי ה' שהן דרכי החכמה. ואמרנו שם (שם, חלון ג') שהשם ב"ה בוחן לב וחוקר כליות ומבין מתי עשה האדם את שלו, ומה בכחו לעשות. וכשרואה שכל אשר היה לאל ידו לעשות עשה, ואין בכחו לעשות יותר, וכל חשקו אל הדרך הטוב, יִלָוֶה אליו העזר האלוהי ממרומים ויגמור בעדו וישלים מה שחסר בו. ומזה המין היו בצלאל ואהליאב וחבריהן, אנשים צדיקים ותמימי דרך, וזכו בצדקתם לעזר האלוהי על צד הפלא והיו חכמי לב. ועל זה אמר שידבר אל כל חכמי לב. ופירש מי הן חכמי לב? "אשר מלאתיו רוח חכמה". והן השרידים שנחה עליהם הרוח הטובה. ומלבד שהשלימם הרוח העליון בעניני חכמת ההנהגה, הנה נוסף על זה השלימם שהצטייר לבם ציורי חכמת הלמודיות וחכמת כל מלאכת מעשה וכיוצא וכדרך הנכתב אצל שלמה. ובארנוהו למעלה (חדר ה' חלון ב'), והם יעשו את מלאכת הקדש כאשר יְצַוֵם משה מפי הגבורה:


###### Gan Naul, House II 6:1:3
[Gan Naul, House II 6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:1:3)

(שמות לא, ג) "ואמלא אותו רוח אלהים בְּחָכְמָה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה". פירוש "בחכמה", רוח אלהים המצייר והמגלה ציורי החכמה בלב. וכדברי הכלל הכ"ז. והנה בפסוק זה מפורש שנחה עליו רוח אלהים. ובאר מה פעל בלבו הרוח הזה ואמר "בחכמה", שנעשה לבו לב חכם. מצייר ציורי החכמה בטבע. וכמו שאמרנו למעלה בחלון זה. גם בתבונה, שהבין מליצות החכמה בטבע. וכמו שאמרנו למעלה בחלון זה. גם "בתבונה", שהבין מליצות החכמה והפיק תבונות. וכן הבין בסוד ההנהגה העליונה ובכל דבר בינה המציא תבונות. "ובדעת", והן הסודות העמוקים מעשה בראשית ומעשה מרכבה וכל הנכלל בסוד השם ותהלתו. ועוד למדו הרוח העליון בכל מלאכה, כמו שפרשנו שנצטיירו בלבו ציורי חכמות למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה. והנה נגלו בלבו פתאום כל הציורים האלו, ציורי החכמה וציורי בינה ודעת. ועוד יתבארו אלו הדברים בעז"ה בדברנו על לשון "בינה ותבונה", ובדברנו על לשון "מדע ודעת":


###### Gan Naul, House II 6:2:1
[Gan Naul, House II 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:2:1)

(שמות לא, ו) "ובלב כל חכם לב נתתי חָכְמָה. פירוש "חכמה", רוח אלהים המצייר בלב ציורי החכמה, וכדברי הכלל הכ"ז. והבדיל בין בצלאל ואהליאב ובין שאר חכמי לב. כי באלה השנים לבד מלא רוח אלהים "בחכמה ובתבונה ובדעת". ובלב הנשארים מלא רוח אלהים בחכמה לבד, וזה נשען על מה שבארנו בכלל הכ"ד, שנבדלין חכמי לב בסגולת הרוח הזה, מהן זכו יותר מחבריהם. וטעם הדבר כי בצלאל ואהליאב זכו להיות האנשים המפליאים להמציא צורת הכלים והמלאכות ולמדום לחכמי לב לעשותן. וצורת המשכן וכליו הכל לתבנית המרכבה העליונה ולכוונות נפלאות וסודות נשגבים.¹ ולכן היו צריכין להיות מלאים רוח אלהים בתבונה ובדעת נוסף על חכמתם, מה שאין כן שאר חכמי לב כי היה די בהיותם מלאים רוח חכמה לצייר תבנית המלאכה שלמדו מפי בצלאל. כי הם לא עשו מלבם אלא הכל במצות שָׂרֵי קדש בצלאל ואהליאב. ולכן סמך "ועשו כל אשר צויתיך". כלומר לא יעשו מלבם דבר. רק יעשו כל אשר יצטוה להם, המשכן והכלים. ומשה צוה לבצלאל. והוא חשב מחשבות והמציא הכל בחכמה בתבונה ובדעת. וחכמי לב שמעו לו ויכלו לצייר הכל בכח חכמתם הגדולה. ולכן נאמר אצל בצלאל (שם לה, לד) "ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב" וגו'. פירוש שנתן בהם הכח להורות מעשה התבנית לחכמי לב. ובהם נתן כח חכמה לקבל ולצייר ולעשות כפי ציורם:

footnotes:
¹ חלק זעיר מהסודות ההם הוזכרו בדברי המלבי"ם "רמזי המשכן" לפרשת תרומה


###### Gan Naul, House II 6:2:2
[Gan Naul, House II 6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:2:2)

(שמות לה, לה) "מלא אותם חָכְמַת לב". פירוש "חכמת לב", רוח חכמה המציירת בלב ציורי החכמה וכדברי הכלל הכ"ז. והענין כי השם ב"ה מלבד שמלא אותם רוח אלהים בחכמת ההנהגה, גם מלא אותם חכמת לב שיציירו תבנית כל המלאכה בלבם, ושב על בצלאל ואהליאב. וקצר הכתוב ולא הזכיר "תבונה ודעת", כי כבר נזכרו בפסוק שלפניו. והודיע תחלה שמלא אותם "רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת", מהטעם שהזכרנו בחלון א'. שהיו שלשת המתנות האלו הכרחיות לבנין המשכן ומעשה כליו. ובפסוק זה דבר לבד מתבנית המלאכות ואופני הכלים הצריכים למעשה המלאכות כמו שאמר "לעשות כל מלאכת חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן" וגו'. ולכן הזכיר לבד לשון "חכמה" שהיא המציירת תבנית כל אלו הדברים. ובכל זאת שִׁנָה במליצה ואמר "חכמת לב". ולא נכתב כן אצל שאר חכמי לב, אלא "נתתי חכמה", "רוח חכמה", "נתן ה' חכמה בלבו", ולא אמר "חכמת לב". כי הבדיל תמיד בין בצלאל ואהליאב לשאר חכמי לב. ועוד הזכיר זה פעם שנית בעבור אליאב:


###### Gan Naul, House II 6:2:3
[Gan Naul, House II 6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:2:3)

(שמות לו, ב) "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חָכְמָה בלבו". פירוש "חכמה" ככל חבריו המבוארים בחדר זה. והנה קרא לבצלאל ואהליאב שהיו מלאים רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. וגם קרא אל כל איש חכם לב שנתן ה' בהם חכמה לקבל מפי בצלאל ואהליאב ולצייר הכל היטב לעשות המלאכה. וכמבואר בחלון זה:


###### Gan Naul, House II 6:2:4
[Gan Naul, House II 6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:2:4)

(שמות לו, א) "ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חָכְמָה ותבונה בהמה לדעת לעשות את כל מלאכת" וגו'. פירוש "חכמה" ככל חבריו המבוארים בחדר זה. "ואשר נתן יי' חכמה ותבונה בהמה" שב על בצלאל ואהליאב. ו"חכמה" שב על כל חכמי לב. ובפירוש הראב"ע זצ"ל "הנה בצלאל הוא בעצמו יעשה הנכבד, ויורה הוא ואהליאב" ע"כ. ודבריו נכונים:


###### Gan Naul, House II 6:2:5
[Gan Naul, House II 6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:2:5)

(שמות לח, כו) "וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בְּחָכְמָה". פירוש "בחכמה" ככל חבריו המבוארים בחדר זה. והודיע שגם בנשים חכמות מלא[ות] רוח חכמה לצייר מעשה הטויה שקבלו מפי בצלאל ואהליאב. ובהיות רוח החכמה בלב, אז יצייר הלב מעשה החכמות בטבעו. ועל זה באה המליצה אשר נשא לבן אותנה בחכמה, והבן:


###### Gan Naul, House II 6:2:6
[Gan Naul, House II 6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:2:6)

(שמות לח, לא) "וימלא אותו רוח אלהים בְּחָכְמָה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה". מבואר ממה שאמרנו:


###### Gan Naul, House II 6:3:1
[Gan Naul, House II 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:3:1)

(דברים לד, ט) "ויהושע בן נון מלא רוח חָכְמָה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יי' את משה". פירוש "רוח חכמה", רוח אלהים המצייר ציורי החכמה בלב. וכדרך (שמות לה, לא) "וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" המבואר בחדר זה. כי יהושע היה ירא את ה' מנעוריו, ושרת את משה וקבל חקי החכמה מפיו, והיה נוהג בחכמה עד שזכה לרוח אלהים ולעזר האלוהי להוציא ציורי החכמה שבנפשו מן הכח אל הפועל ונעשה חכם לב ונבון כי לבו נוהג בחכמה. ונתעלה ביתרון הרוח יותר מכל חכמי לב שבדורו. ולכן בחר בו השם ב"ה שיהיה הוא הנגיד תחת משה רבו להנהיג העם על פי חכמת השם אשר בקרבו, וזו ראיה על חכמתו הגדולה. ולכן אמר "כי סמך משה את ידיו עליו" כלומר לולי שהיה מלא רוח חכמה לא היה השם ב"ה מצוה למשה שיסמוך ידיו עליו ויצוהו לנגיד על עמו. וראיה לפירוש זה כי השם אמר (במדבר כז, יח) "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו". הא למדת שלא קבלה נפשו כח עליון לבד בעבור שסמך משה ידיו עליו אבל כבר בהלקחו היה איש חכם אשר רוח בו. ובעבור כבוד נפשו היקרה מחכמה ומכבוד, תסמוך את ידך עליו להקימו לנגיד על ישראל. והעיד הכתוב ששמעו אליו בני ישראל ועשו ככל אשר צוה יהושע, כי ידעו כל העם החכמים והנבונים שבדור ההוא שאין כמוהו איש מלא רוח חכמה בכל ישראל. ואע"פ שאין משקל הכחות ועוצם הציורים שבנפש נודעת זולתי ליוצר הכל ית', וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר ה' חלון י"ב). ומאין נתברר להם יתרון רוח חכמתו על רוח שאר חכמי לב שבדורם? הנה הִתְוַדֵעַ להם כל זה בעבור שצוה השם ב"ה למשה שיעמידהו לנגיד ושאליו ישמעו כל העדה. כמו שכתוב (במדבר כז, יט-כ) "והעמדת אותו וגו' וצויתה אתו לעיניהם. ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל". וזה אות על יתרון חכמתו וצדקתו. ועל זה אמר "כאשר צוה יי' אל משה", כלומר לכן שמעו לו בני ישראל ועשו כדבריו אע"פי שלא היה להם עדיין אות ומופת על מעלתו הגדולה, לפי שצוה ה' למשה שיהיה יהושע הנגיד ושישמעו אליו כל עדת ישראל. כך נראה פירוש פסוק זה. והראב"ע ז"ל כתב "מלא רוח חכמה. הוא רוח ה'. והעד כי סמך משה את ידיו עליו. כי לא מצא כמותו שישען עליו" ע"כ. ויפה דבר. ואין חפץ בדברי ר"י אברבנאל ז"ל שאמר שהיה מלא רוח חכמה מפאת ההשפעה שהשפיע עליו משה רבו. ושמעו אל יהושע לא מפני היותו חכם, כי אם לפי שהיה דבריו כאשר צוה ה' את משה. ע"כ. ולפי יסודנו שאין לשון "חכמה" נופל אלא על חֻקֵי התורה ודרכי ה', הנה מאמר הרב ז"ל סותר עצמו. כי בהיותו חכם תהיינה דבריו "כאשר צוה ה' אל משה" כמו כל דברי החכמים שקבלו באמונה רב מרב עד הלכה למשה מסיני. גם היה מלא רוח חכמה טרם סמך משה ידיו עליו כמו שבארנו. ובתורה נאמר (שם שם כ') "ונתת מהודך עליו". ואין זה רוח חכמה שזכה אליו כבר בצדקתו וביושר לבבו כאשר יקרה לכל חכם לב, אלא רוח מלכות וממשלה הצריכה להיות בלב הנגיד. וכענין (דהי"א כט, כה) "ויתן עליו הוד מלכות" הנאמר בהמלכת שלמה. וכן יהושע קבל הוד מלכות כאשר סמך משה את ידיו עליו והעמידו לנגיד. והבן:


###### Gan Naul, House II 6:4:1
[Gan Naul, House II 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:4:1)

(דהי"ב א, י) "עתה חָכְמָה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפוט את עמך הגדול הזה". פירוש "חכמה", תן בי רוח אלהים להוציא ציורי החכמה שבנפשי אל הפועל. וכן מַלֵא לבבי ציורי המדע והדעת, ואז אהי חכם לב ברוחב חכמתי ואנהג בצדק משפט ומישרים. ובהיות ג"כ ציורי המדע נגלים בלבבי, אהי משכיל ומבין נוסף על חכמתי. כי ציורי הדעת הם שרשי השכל והבינה. וכמו ששנינו (אבות, ג) "אם אין דעת אין בינה". ודברנו על זה בבית הראשון (חדר ו' חלון ה'). וצריך אני לשתיהן. כי בהתעלם ממני ציורי החכמה, איך אשכיל ואיך אבין בחכמה? ואיך אשפוט משפטי צדק בהתעלם ממני דרכי הצדק? ובהתעלם ממני ציורי המדע והבינה אע"פי שהתגלו בי דרכי צדק והנני חכם, לא אוכל לשפוט בעבור שלא אבין דברי בעלי הריב והעדים ותחבולותיהן, וכמו שאמרנו למעלה (חדר ב' חלון ג') כשפרשנו הכתובים (דברים טז, יט) "כי השחד יעור עיני חכמים". (שמות כג, ח) "כי השחד יעור פקחים". שצריך השופט להיות חכם וגם פקח, והארכנו שם. וכל שכן מלך ישראל שמלבד ענין המשפט, גם צריך לתקן תקנות ולהנהיג המדינה כלה. ואיך יתכן כל זה מבלעדי הִגָלוֹת בו ציורי החכמה וציורי המדע. ועל זה אמר "ואצאה לפני העם הזה ואבואה". כלומר הן בעניני הנהגת המדינה והן בעניני המשפטים אהיה יוצא ובא לפניהם בחכמתי ובתבונתי, ולולי שתי אלה אי אפשר. כמו שאמר "כי מי ישפוט את עמך הגדול הזה?". והנה גלה דעתו שאינו מבקש מאת השם ב"ה רק ציורי חכמת ההנהגה הטובה, ותבונה להבין האמת בכל דבר למען ינהג בצדק במעשיו ובמשפטיו. לא שבקש ממנו ית' שיתן בו רוח לחקור חקירות בענינים האלהיים ובענינים הטבעיים, ולהיות יודע כל חכמות הלימודיות וחכמת כל מלאכת מעשה וכיוצא, שאינן הכרחיים לְהִוָדַע למלך ישראל ולשופט. אלא חכמת ההנהגה והתבונה בה. ולא שיכריחהו השם ב"ה להיות צדיק, כי זו תפלת שוא. אלא כמו שאמרנו שיחל עליו רוח אלהים לגלות ציורי החכמה והמדע שבלבו. וראיה לפירוש זה כי בספר מלכים אמר תמורת זה מליצה אחרת. (מל"א ג, ט) "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה?" הא למדת שלא בקש דבר, רק לב שומע ומבין בין טוב לרע כדי שיוכל לשפוט צדק ואמת על פי התורה והחכמה:


###### Gan Naul, House II 6:4:2
[Gan Naul, House II 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:4:2)

(דהי"ב א, יא-יב) "יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עושר נכסים וכבוד וגו' ותשאל לך חָכְמָה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו. הָחָכְמָה והמדע נתון לך ועושר ונכסים וכבוד אתן לך". פירוש "חכמה". ששאלת רוח אלהים להוציא ציורי חכמתך אל הפועל למען תנהג בחכמה ובצדק. לכן החכמה והמדע נתון לך, רוח אלהים המוציא ציורי חכמתך אל הפועל על צד הפלא, וכן ציורי המדע. וכדברי הכלל הי"ב. וככל חבריהן המבוארים בחדר זה. ודע כי בספר "חכמת שלמה" שהעתקנו ללשון עברית, נכתבה תפלה לשלמה שהתפלל אל ה' בעבור החכמה,¹ ולא אכתבנה פה כי ירבו הדברים. ונזכרו באותה התפלה תחנה ורנה לה' ב"ה שימלא לבבו רוח חכמה גדולה לדעת העמוקות והנפלאות שהן בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, יתר על מה שיבינהו בדברי התורה והמשפט. ואיננה השאלה שנזכרה בספרי הקדש ששאל שלמה מאת ה' בגבעון כשנראה אליו, ושאנו עוסקין עתה בבאורה. אבל הנזכרת בספר הנ"ל היתה תפלת שלמה מנעוריו שהתפלל יום יום בהקיץ, כי מנעוריו חפץ לבו לדעת הכל. והנזכרת בספרי הקדש איננה תפלה, רק מה שענה בחלום הלילה על שאלת השם ב"ה שאמר לו "שאל מה אתן לך". והנה מעולם לא שאל שלמה בתפלתו על עושר נכסים וכבוד ונצחון האויבים וכיוצא רק על החכמה והמדע. אלא שמנעוריו כשהתפלל בהקיץ שָׁאַל לדעת הכל. וכאשר נגלה אליו האלהים בחלום הלילה התקדש בקדושה יתירה. ומלבד שלא שאל בעת ההיא ארך ימים עושר וכבוד וכיוצא, אבל גם בוש לשאול החכמה בכללה כאשר שאל תמיד. ורק בקש על חלק אחד מן החכמה הצריכה למלך צדיק ולשופט ישראל, והיא חכמת ההנהגה ושישפוט עמו בצדק ובמישרים. וייטב הדבר בעיני ה' מאד. ואז ענהו "יען אשר היתה זאת עם לבבך" וגו'. ונתן לו בשכרו החכמה כולה כאשר שאל מנעוריו בהקיץ. וגם אשר לא שאל מימיו, והן עושר נכסים וכבוד וכיוצא נתן לו גם כן. ולא הודעתיך זה פה חנם אמנם עשיתיו לגלות מצפוני המליצות הכתובות בספרי הקדש, שעל כן נאמר בכתוב (דהי"ב א, יא) "ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו". האריך דבריו ולא אמר סתם "ותשאל לך חכמה ומדע" וכמו שנאמר במקרא שלאחריו "החכמה והמדע נתון לך". ולא אמר² "לשפוט את עמי". רמז שהיה טוב בעיני ה' שלא שאל חכמה ומדע רק בדבר ההנהגה לשפוט את העם, כי הוא המלך וצריך לשפטם ולהנהיגם. והיה שכרו "החכמה והמדע נתון לך". כלומר החכמה והמדע בכללה גם מה שאינו נוגע לענין ההנהגה, כי אמלא לבבך בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה הפלא ופלא. וגם עושר ונכסים אשר לא שאלת מימיך אתן לך ג"כ. ועתה תבין המליצה הכתובה בספר מלכים בענין זה. וכך היא (מל"א ג, יא-יג) "ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים וגו' ושאלת לך הבין לשמוע משפט. הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך. וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד". ואם כבר אמר "יען אשר שאלת את הדבר הזה" שמוסב על שאלת שלמה "ונתת לעבדך לב מבין לשמוע" לא היה צריך לומר פעם שני "ושאלת לך הבין לשמוע משפט". ויותר נפלא שהכתוב אומר "הנה עשיתי כדבריך". וחזר ואמר "הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך". והנה לא עשה כדבריו כי שלמה לא שאל רק הבין לשמוע משפט, והשם נתן לו הכל. אמנם ממה שכתבנו התבארה המליצה והוא שהשם ב"ה זכר לו אז משאלותיו הראשונים, שמנעוריו לא בקש על עושר וכבוד ואורך ימים, זולתי על החכמה והמדע. ועתה הוסיף שלמה צדקה וטוב, ולא שאל אפילו מן החכמה רק הבין לשמוע משפט. ועל זה השיב השם ב"ה "יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים" וגו'. כלומר יען שמנעוריך הטיבות לשאל חכמה ומדע ולא שאלת על מראה עיניך עושר וכבוד וכיוצא. ועתה הטיבות יותר שאפילו מן החכמה לא שאלת רק הבין לשמוע משפט. ועל זה אמר "ושאלת לך הבין לשמוע משפט". לכן זאת שכרך, לענין החכמה עשיתי כדבריך, כלומר עשיתי לך כאשר דברת ושאלת מנעוריך יום יום על החכמה והמדע בכללה. וזהו שפירש "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" וגו' כלומר ראה כי נתתי בלבך ציורי החכמה והמדע עד להפלא. עד אשר תגדל על כל אשר היו לפניך ואשר יבואו אחריך. ולענין העושר והכבוד אשר לא שאלת מעולם, גם אלה נתונים הם לך. ועל זה אמר "וגם אשר לא שאלת אתן לך גם עושר" וגו'. כלומר אשר לא שאלת מימיך גם הם יהיו לך. ובפירוש "רוח חן" הארכנו³ ובארנו בתפלה הנזכרת בספר הנ"ל דברים נכבדים מאד. לכן אין כוונתינו פה רק לבאר המליצות הסתומות, ולחזק היסודות שיסדנו בהוראת שם דבר "חכמה". ומן המבואר תבין כי נכונים דברינו שדברנו על הוראת שם "חכמה". ודעת לנבון נקל:

footnotes:
¹ חכמת שלמה, פרשה ז, פסקאות ז-כא (עמ' 98-107); פרשה ט, עמ' 130-138
² הקב"ה
³ חכמת שלמה, פרשה ז, פסקאות ז-כא (עמ' 98-107); פרשה ט, עמ' 130-138


###### Gan Naul, House II 6:5:1
[Gan Naul, House II 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:5:1)

(מל"א ה, ט) "ויתן אלהים חָכְמָה לשלמה ותבונה הרבה מאד". פירוש "חכמה", שנתן בו רוח חכמה לגלות בלבו ציורי החכמה, וככל חביריו המפורשים בחדר זה. והודיע הכתוב שֶׁמִלֵא השם ב"ה את דברו הטוב ושפך על שלמה את רוח קדשו בחכמה ונגלו בנפשו פתאום ציורי החכמה הרבים. וכן העיר ציוריו על צד הפלא בכל חכמות למודיות ובכל מלאכת מעשה, שהן כולם תחת סוג החכמה וכמו שבארנו פעמים רבות. גם שפך עליו רוח בינה ודעת ונגלו בנפשו ציורי התבונות הרבים, וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכל זה בכלל "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" שאמר לו השם ב"ה וכמו שבארנו בחלון הד'. ובכתובים שלאחריו פירש הענין ואמר (מל"א ה, י) "ותרב חכמת שלמה" וגו' ללמדנו שנגלו בו כל ציורי חכמות טבעיות ולמודיות ומלאכת מעשה. ואמר (ה, יא) "ויחכם מכל האדם" וגו' ללמדנו שנגלו בו ציורי חכמת ההנהגה. וכבר בארנו זה למעלה (חדר ה' חלון ב'). אחר כן אמר (ה, יב-יג) "וידבר שלשת אלפים משל וגו' וידבר על העצים". וזה נגד "ותבונה הרבה מאוד". הן תבונות בדרכי חכמת ההנהגה הנרמז בהזכרת משליו ושיריו, והן תבונות בדרכי חכמת הלמודיות וטבעיות הנרמז בהזכרת דברו על העצים ועל הבהמה והעוף וכיוצא:


###### Gan Naul, House II 6:5:2
[Gan Naul, House II 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:5:2)

(מל"א ה, כו) "ויי' נתן חָכְמָה לשלמה כאשר דבר לו. ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם". פירוש שנתן בו רוח חכמה לגלות ציורי חכמת לבו כאשר דבר לו "הנה נתתי לך לב חכם ונבון", כמבואר בחלון ד'. והקדים כתוב זה לסיפור בנין המקדש ולכל הסיפורים שלאחריו להודיע שהחכמה גרמה לו כל הטובה הזאת. שבעבור נגלו בו ציורי חכמת ההנהגה והיה חכם-לב נוהג בצדק ובמשפט, היתה השגחת השם ב"ה דבקה בו והיה לו שלום והשקט מסביב, ולא נתקנאו מלכי דורו בגדולתו ובכבודו אלא גם הם עזרוהו במלאכתו. וכדרך (משלי טז, ז) "ברצות יי' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו". ולכן אמר "ויהי שלום בין חירם ובין שלמה" וגו'. וכן עשה את כל המלאכה הגדולה בבית ה' ובביתו הכל בתבנית ישר ומתוקן בעבור שברכו השם ב"ה בחכמה, ונגלו בו ציורי חכמות טבעיות ולמודיות וכל מלאכת מעשה. וכאומר אל תתמה על החפץ ועל כל פרשת גדולת המלך שלמה שאספר לך, כי מאת ה' היתה זאת לו באמצעות הברכה אשר ברכו בתתו עליו רוחו הטובה בחכמה בתבונה ובדעת:


###### Gan Naul, House II 6:6:1
[Gan Naul, House II 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:6:1)

(מל"א, י, כג) "ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר וּלְחָכְמָה". פירוש, אחר שכלה לספר את כבוד המלאכה אשר עשה שלמה הבנינים והערים שבנה, גדלו ותקפו, ואיך הביאו לו האניות עושר רב ממרחקים, אמר שהיה המלך גדול מכל מלכי הארץ לעושר, בכל הפרטים התלוים בעושר. כאילו תאמר רבוי הזהב והכסף והכלים והבנינים והמרכבות והסוסים וסגולת מלכים והעבדים והמשרתים ומאכליו ומשקיו וכמו שספר בספר קהלת (ב, ד-י). וגם ברוב הכבוד הנמשך מן העושר, וכן גדול מהם לחכמה בכל הפרטים התלויים בחכמה, הן חכמת ההנהגה הישרה בהיותו נוהג בצדק ובמשפט ושופט את עמו בחכמה ובצדק, הן בדברי פיו ללמד את העם חכמה ודעת. משליו ומוסריו הכל חן ושכל טוב, הן בחכמת למודיות וטבעיות וחכמת כל מלאכת מעשה. בהיות לו גנות ופרדסים ובנינים לא נראו כדוגמתן בכל העולם:


###### Gan Naul, House II 6:6:2
[Gan Naul, House II 6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:6:2)

(מל"א, י, כד) "וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חָכְמָתוֹ אשר נתן אלהים בלבו". פירוש "חכמתו", דברי חכמתו הגדולה בעניני ההנהגה צדק ומשפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. והזכיר "חכמתו" בכנוי בעבור [היותו] נבדל בחכמתו משאר כל אדם כדרך (שם ח, יא) "ויחכם מכל האדם". כי זכה לרוח חכמה יותר מאשר היו לפניו ולאחריו. וכמו שבארנו בכלל השלשים ואחד שקבעה החכמה נתיבותיה לעמת מצב כל נפש ונפש. חֻקֵי המלוכה למלכים, לרוזנים ולשרים ולשופטים וכיוצא. והנה הפסוק הזה "וכל הארץ", נכתב אחר פסוק "ויגדל המלך שלמה וגו' לעשר ולחכמה". להודיע שהיה שלמה גדול מכל מלכי ארץ לעושר, וגדול מהן בחכמת למודיות טבעיות ומלאכת מעשה. ולא באו ממרחקים לראות עשרו וכבודו, יופי עריו ובניניו שעשה כפי דרכי חכמות למודיות ומעשה כדרך בני אדם המתאוים לבוא ולראות דברים יקרים כאלו, רק באו לבקש ולשחר את פני שלמה. לא יופי המדינה וכל אשר בה, כי אם פני המלך לשמוע מפיו תורה ומוסר ומשלי חכמתו. והנה (משלי א, ז) "חכמה ומוסר אוילים בזו". ואצל שלמה באו לשמוע וללמוד מפיו, לעֵד ולאות כי נתפרסם לכל העמים כי חכמתו אמת, לפי שנבעה ממקור החיים מן השם ב"ה. ולכן הוסיף "אשר נתן אלהים בלבו". ועם זה נתקיימה הבטחת התורה שאמרה (דברים ד, ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". והטבנו לדבר על זה בבית הראשון (חדר ז' חלונות א-ב). שאע"פ שאין על החכמה מופתי הדעת, תִּוָדַע לכל העמים שאנחנו בעלי החכמה ושהנוהגים כפי החקים האלו הם עם חכם ונבון, בעבור שיראו הנפלאות הנעשים מן העם הנוהג כן, וכמו שסמך (דברים ד, ז) "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיי' אלהינו בכל קראינו אליו". והרחבנו שם בענין זה. וכמו שראו בשלמה הפלא הגדול שהיה מבין כמעט מחשבות בני אדם, ופתר החידות הקשות וכמו שיתבאר בחלון ח'. ונתברר להם שהוא ענין אלוהי ושכל מנהגיו ומוסריו חכמה באמת.


###### Gan Naul, House II 6:6:3
[Gan Naul, House II 6:6:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:6:3)

וכדוגמא זו נאמר על המלך המשיח יגלה במהרה בימינו. (ישעיה ב, ד) "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים". כי יקבלו מוסריו ותוכחותיו הנאמנים בראותם עוצם הנפלאות ממנו והדר כבוד תבונתו ודעתו. וכענין (שעיה ס, ג) "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך". ושמא תאמר שבאו ג"כ בצל הכסף, להנות עי"כ גם מעשרו של שלמה? ושהיה שלמה מעניקם מטובו ברוחב לבבו וברוח נדיבתו? לכן סמך ואמר (מל"א י, כה) "והמה מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב וגו' דבר שנה בשנה". כלומר כל כך היתה תשוקת העמים ומלכיהם לשמוע תורותיו ומוסריו עד ששמו מחיר בידם לקנות חכמה ומוסר. ואולי תאמר כששמעו פעם הראשון שמפיו תצא תורה ומוסר, קצו בדבריו ולא יספו לשמוע עוד? על כן אמר "דבר שנה בשנה", כלומר מידי שנה בשנה עלו למלך שלמה לשמוע וללמוד. ללמדנו כי אשרי אדם ירא את ה', שומר המצווֹת ועושה אותם שע"י כן זוכה לרוח אלהים. ובאמצעות זה לוקח כל הנפשות ומקרבן לדרך החיים. זהו כוונת הכתובים הללו וכלילת יופים. לא כדברי הרב ר"י אברבנאל זצ"ל שאמר בפירושו שהודיע הכתוב שהחכמה סבבה לשלמה העושר. חלילה חלילה! כי לא היה שלמה צריך לקבל מתנות. והרבה הָרֵי זהב וכסף בעולם¹ שהיו נודעים לשלמה בחכמתו. וכמו שכתבנו בפרושינו לספר "חכמת שלמה":²

footnotes:
¹ ששם חופרים ומוצאים זהב וכסף מתחת לאדמה
² חכמת שלמה, פרשה ז פסקא יז (עמ'103)


###### Gan Naul, House II 6:7:1
[Gan Naul, House II 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:7:1)

(מל"א ה, יד) "ויבואו מכל העמים לשמוע את חָכְמַת שלמה מאת כל מלכי הארץ שאשר שמעו את חָכְמָתוֹ". פירוש "חכמת שלמה", לשמוע מוסריו ודברי חכמתו הגדולה במנהגי הצדק והמשפט, וכן את חכמתו. וכדברי הכלל הי"ב. וכן כולל דברי חכמתו בענינים הלמודיים ומלאכת מעשה וחכמת הטבע, וכדרך לשונות של "חכמה" הכתובים אצל בצלאל ואהליאב הכוללים ג"כ חכמת המנהגים וחכמת למודיות וטבעיות ומלאכת מעשה. והעיקר על חכמת המנהגים, ובעבור כן נכתב סתם מבלי הזכיר אצלו באיזו ענין של חכמה הכתוב מדבר. והודיע בזה שבאו אנשים ידועים מכל העמים והלשונות אל ירושלים לשמוע את חכמת שלמה משליו ומוסריו האלהיים, וכענין שפירשנו בחלון ששי. ולפי שנוכל לחשוב כי הבאים היו אנשי החכמה והצדיקים שבכל מדינה ומדינה, כי בכל העמים ימצאון אנשים צדיקים בעלי המוסר, וכמבואר בכלל הי"א, והן הן חמודי אומות העולם. ואין זה מן הפלא שיבואו ויחפצו לשמוע דברי אמת מפי שלמה שנתפרסמה חכמתו בכל העולם. ויותר יפלא אם האנשים הבאים היו צירים שלוחים מן העמים, או מטעם מלכיהם ובפקודתם ללכת לירושלים לקבל חכמה ומוסר מפי שלמה, ולשוב אל ארצם ללמד בארצותם לגוייהם מה ששמעו ומה שלמדו. כי זה אות שכל יושבי ארץ ושוכני תבל התפלאו על חכמת שלמה והודו על יושרה. ולכן להורות שהבאים היו צירים שלוחים מאת מלכיהם ושריהם, אמר "מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו" כלומר שלא באו לבד בעבור עצמם, אבל היו שלוחים מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמת שלמה מפיו, בהיותם בירושלים לתת יד תחתיו. והבינו כי חכמתו ברוח אלהים. או שנודע להם זה באמצעות מה ששמעו מפי מגידי אמת. ואלו המלכים שלחו האנשים הנכבדים שבארצם ללכת לירושלים לשמוע מפי שלמה חכמה ומוסר ולשוב אל ארצם ללמד את העם דעת ויראת אלהים מוסר ומנהגים ישרים. ללמדנו שנתקדש שם שמים לעיני כל העמים על ידי שלמה, ושהודו על קדושת החכמה והתורה וששבו רבים ליראה את ה' כעמו ישראל. וכענין שכתבנו בחלון ששי:


###### Gan Naul, House II 6:7:2
[Gan Naul, House II 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:7:2)

(דהי"ב ט, כב) "ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר וְחָכְמָה". פירוש "וחכמה", בארנוהו בחלון הששי. ומקרא זה נכתב בספר דברי הימים אחר שהזכיר את כל מעשה שלמה וגדולתו. ומבואר ממה שפירשנו שם:


###### Gan Naul, House II 6:7:3
[Gan Naul, House II 6:7:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:7:3)

(דהי"ב ט, כג) "וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חָכְמָתוֹ אשר נתן אלהים בלבו". פירוש "חכמתו" בארנוהו שם. מקרא זה נכתב בספר דברי הימים אחר פסוק "ויגדל המלך שלמה" וגו'. וכדרך שמסודרים בספר מלכים וענינו מבואר ממה שבארנו שם. ואין הבדל בין שתי המקומות, רק שבספר מלכים נאמר "וכל הארץ מבקשים" וגו' ובדברי הימים נאמר "וכל מלכי הארץ מבקשים". ובספר מלכים ג"כ הכונה על מלכי הארץ. ועל זה מוסב ענין הכתוב שבארנו בחלון זה, שאמר "מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו". ועליהם רמז בפסוק "וכל הארץ מבקשים" שהן המלכים אדני הארץ. ובדברי הימים הוצרך להזכיר מלכי הארץ בעבור שלא נכתב שם פסוק "ויבואו מכל העמים":


###### Gan Naul, House II 6:8:1
[Gan Naul, House II 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:8:1)

(מל"א י, ד) "ותרא מלכת שבא את כל חָכְמַת שלמה והבית אשר בנה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו" וגו'. פירוש "חכמת שלמה", מנהגיו הצדיקים והישרים כפי החכמה, וכדברי הכלל הי"ב. והרב ר' יצחק אברבנאל ז"ל פירוש שכאשר הגיד לה המלך את כל דבריה ראתה חכמתו, בעבור הבינו החידות, גם ראתה הבית אשר בנה. זהו תוכן פרושו. ואין הדבר כן, כי לפתור חידות איננו בחכמה כי אם ברוח מבין. וראיה (דניאל ח, כג) "ומבין חידות". ועוד למה כתוב "ותרא"? ולא "ותשמע" מלכת שבא. כי דברי פה נשמעין ואינן נראין. ואין לפותרו במקום זה על ראות השכל כמו (קהלת א, טז) "ולבי ראה הרבה חכמה", כי אמרה (מל"א י, ז) "עד אשר באתי ותראינה עיני".


###### Gan Naul, House II 6:8:2
[Gan Naul, House II 6:8:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:8:2)

ועתה אפרש. המלכה הזאת שמעה בארצה חכמת שלמה כי רבה היא, כי ספרו לה עבדי שלמה וגם האנשים התרים איך שלמה נוהג בכל מנהגיו בחכמה גדולה, עושה צדקה ומשפט והולך בדרכי השם ב"ה, בעבור שרוח אלהים בקרבו לעשות צדקה ומשפט. גם מנהיג את עם הארץ ואת ביתו ואת עצמו בחכמה. וכבר בארנו בכלל התשיעי שאין על החכמה מופתי הדעת, ושיסוד החכמה היא יראת ה'. ולולי כן לא יקבל האדם חכמה ולא ינהג במנהגיה, בעבור שאי אפשר לבררם ולהכריחם במופתים מכריחים. ולכן המלכה ששמעה תפארת חכמת שלמה ואופני מנהגיו ומשפטיו, רצתה לבחון הדבר אם אמת הוא שכל מנהגיו אלהיים ושקולים בחכמה או לא. וכבר אמרנו אע"פ שאין על חֻקֵי החכמה מופתי הדעת, הנה תִּוָדַע מעלתה ותפארתה אם יראה שבעליה הנוהגים במנהגיה שהם אנשי מופת ואנשי אלהים. על דרך משל שמבינים ומשיגים ענינים שאין בכח השכל האנושי להבינם ולדעתם, כמו יוסף שהבין חלום פרעה, ודניאל שהבין חלום נבוכדנצר. ושהבין המכתב שכתב פס ידא על כותל בלטשאצר (דניאל ה, ה). וכיוצא בזה. הנה על ידי כן יִוָדַע בידיעה ברורה שמנהגי האנשים האלו הן אלהיים וחֻקֵי חכמה. כי לולי כן מאין בא להם הענין האלוהי, והם בדמותם ותבניתם כדמות ותבנית יתר בני אדם? וכן קרה למלכת שבא עם המלך שלמה. כשרצתה לבחון אם מנהגיו חכמה או לא? וידעה שלא תוכל לעמוד על סוד הדבר. והיתה עצתה לבוחנו בחידות קשות וסתומות לשמוע אם יוכל המלך להבינם ולהגידם? ואם יוכל, בא האות והמופת שיש עליו ענין אלוהי, ויתברר שכל מנהגיו בחכמה. ועל זה אמר (מל"א י, א) "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם יי' ותבוא לנסותו בחידות". פירוש המלכה שמעה את שמע שלמה מנהגיו ומעשיו שהן כולם לשם ה' כפי חֻקֵי החכמה העליונה הנודעים ליוצר ית'. ותבוא לירושלים לנסות את חכמת המלך בחידות, שאם יפתרם המלך יהיה מופת שהוא איש אלהים. ואז יתברר שכל מנהגיו לשם ה' כפי החכמה. והנה המלך פתר חידותיה. כמו שכתוב (י, ג) "ויגד לה שלמה את כל דבריה, לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה". ועם זה היה לה מופת שהוא איש אלהים, ונתברר שכל מנהגיו בחכמה כפי חֻקֵי האלהים ותורותיו. ועל זה אמר "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה" וגו' כלומר אחרי שנודע לה בידיעה ברורה שהוא חכם ונוהג בחכמה אז ראתה בעיניה את כל חכמת שלמה, מנהגיו שהוא נוהג בהן בכל דרכיו, משפטיו וצדקותיו עם בני אדם איך מנהיג את המדינה, "צדיק מושל ביראת אלהים".¹ גם ראתה את הבית אשר בנה בחכמת מעשה גדול ונפלא עד מאד. גם ראתה מאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו, שהן כולם תכסיסי ומנהגי המלוכה וייקר כל זה בעיניה. והודתה בפיה על גודל חכמתו ומעלתו ואמרה "אמת היה הדבר" וגו', וכמו שיתבאר בסמוך:

footnotes:
¹ מליצה ע"פ שמואל ב כג, ג


###### Gan Naul, House II 6:8:3
[Gan Naul, House II 6:8:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:8:3)

(מל"א י, ו) "ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חָכְמָתֶךָ". פירוש "חכמתך" מנהגיך שהן בחכמה. וכמו שרמזנו בכלל י"ב. כלומר רואה אני כי אמת הדבר אשר שמעתי מפי מגידים בארצי אשר ספרו לתהלה ולתפארת על דבריך שאתה מדבר חכמה בינה ודעת, מוסר ויראת אלהים. וכענין (מל"א ה, יב-ג) "וידבר שלשת אלפים משל וגו' וידבר על העצים וגו'. מבין חדות. ויתיר קשרים. ומגלה צפונות. וכן אמת מה ששמעתי על חכמתך. שאתה נוהג בצדק משפט ומישרים. ומנהיג את המדינה כפי חכמתך, בחכמת המלכים. ואמרה עוד (מל"א י, ז) "ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הוגד לי החצי, הוספת חָכְמָה וטוב אל השמועה אשר שמעתי". כלומר לא האמנתי לדברים שספרו לי עד אשר באתי ותראינה עיני את מנהגיך הישרים שהן כולם כפי חֻקֵי חכמת השם ב"ה. והנה עכשיו אני רואה שלא הוגד לי החצי. כי הוספת כפלים חכמה וטוב במנהגיך ובטוב טעם ודעת דבריך אל השמועה אשר שמעתי. ואמרה עוד (מל"א י, ח) "אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חָכְמָתֶךָ". כלומר שָׂרֶיךָ ועבדיך אלה מאושרים לא בעבור שעיניהם רואות כל הכבוד הזה, כי לא יועיל להם הראיה הזאת כל כך. כי אתה לבדך מלך, והם לא יעשו כמעשיך אלה כי לא להם יאות ההנהגה הזאת החקוקה לבד למלכים ושופטי ארץ. ואולם הם מאושרים בעבור עמדם לפניך תמיד ושומעים מפיך דברי חכמתך. כי תלמדם חכמה ומוסר לכל אחד כפי דרכו, ותורם את הדרך הטובה ואת המעשה אשר יעשון. כדרך (קהלת יב, ט) "ויותר שהיה קהלת חכם למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משָׁלים הרבה", ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון י). ולכן עבדיך ואנשיך השומעים תמיד דבריך, באחריתם יחכמו. כדרך (משלי יג, כ) "הולך את חכמים יחכם" ובארנוהו למעלה (חדר ה' חלון ז'). וחתמה דבריה (מל"א י, ט) "יהי יי' אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יי' את ישראל לעולם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה". כלומר הפעם אודה את ה' אשר בחר בך לתתך על כסא ישראל, בעבור כבוד נפשך היקרה המלאה רוח חכמה וכבוד, ובאהבת ה' את עמו ישראל אשר בחר בם להנהיגם למעלה מארחות הטבע הנהוג, בשמרם את חֻקוֹתיו ותורותיו הנשגבים מדרכי הטבע. וכמבואר בבית הראשון (חדר ה' חלון ו'). על כן שָׂמְךָ למלך לעשות משפט וצדקה כפי חֻקֵי חכמתו העליונה, וללמד את העם דעת ויראת אלהים למען יזכו לכל הטובה אשר דבר ה' עליהם. והנה ע"י שלמה נתגדל שם שמים בעולם, ובאו עמים רבים מארצות רחוקות לשם ה' ולמדו תורה ומוסר. ונתקיים מה שהבטיחה תורה "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" וגו'. וכמו שהרחבנו בזה בבית הראשון (חדר ז' חלון ב'). והבן:


###### Gan Naul, House II 6:9:1
[Gan Naul, House II 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:9:1)

(דהי"ב ט, ג) "ותרא מלכת שבא את חָכְמַת שלמה" וגו'. (ט, ה-ז) "אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חָכְמָתֶךָ. והנה לא הוגד לי חצי מרבית חָכְמָתֶךָ וגו'. אשרי אנשיך וגו' ושומעים את חָכְמָתֶךָ". ארבעתן בדברי הימים בספור מלכת שבא. ואין הבדל בין שני הספורים. זולתי כי שם אמר "חצי מרבית חכמתך", כלומר לא הגידו לי החצי מחכמתך הָרַבָּה שאני רואה עתה בעיני. איך אתה נוהג בהנהגת עצמך ביתך ועמך. ויתר הדברים מבוארים ממה שבארנו בחלון שמיני. ואין נחת בהכפל הדבר האחד פעמים:


###### Gan Naul, House II 6:9:2
[Gan Naul, House II 6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:9:2)

(מל"א ג, כח) "וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויִּראו מפני המלך כי ראו כי חָכְמַת אלהים בקרבו לעשות משפט". פירוש "חכמת אלהים", שהוא מלא רוח חכמה ונגלו בנפשו ציורי החכמה וכדברי הכלל הכ"ז. ור"י אברבנאל ז"ל כתב "ראו שחכמה המיוחדת לאדון הכל ית' שמו לבחון לבבות ולחקור כליות היו בקרב שלמה. ולכן יראו ממנו. כי אמרו מי יחשוב מחשבה בלבו ותסתר מן המלך?" ע"כ. כי הרב ז"ל פירש שמיד כשבאו שתי הנשים לפני המלך הבין מחשבתם, וידע מי משתיהן דוברת אמת ומי שקר והגיד לזקנים היושבים עמו. ולפי שירא כי לא יאמינו לו עשה תחבולה מענין החרב. ויצא לאור משפט, ונודע לכל כי המלך מבין מחשבת בני אדם. ואין עסקי עתה לברר מה שאינו הכרחי לעניננו, כי גם אם הדבר כן הוא, איננו בחכמה, כי אם ברוח מֵבִין. ואם הוא כפשוטו שבתחבולה עשה, גם זה ברוח מבין כמו שיתבאר בס' שני. ועוד הכתוב אומר "כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט". ולא אמר "כי חכמת אלהים בקרבו" סתם. ואם פחדו לבד בעבור הבינו המחשבות, אין זה לענין הריב והמשפט לבד. אבל הפירוש הנכון "חכמת אלהים" כמו (דברים לד, ט) "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה". כי בנפש שלמה נגלו כל ציורי החכמה בכל ההנהגות בדרך פלא, וכמבואר למעלה (חדר ב' חלון ז'). ועתה ראו כי הוא מלך שופט בצדק ובמישרים כפי דרכי השם ומוציא לאור תעלומה. וכל חפצו להצדיק צדיק ולהרשיע רשע, ולשבר מְתַלְּעוֹת עַוָל.¹ ולכן כששמעו את משפט המלך שהתאמץ לעשות משפט גם בין שתי נשים זונות, ושפט הפלא ופלא, יָראו העם מפניו לעשות עול ועושק במדינה, כי ידעו כל העם שבבוא הריב לפני המלך יציל הצדיק מיד הרשע ויושיע דל ואביון. כדרך (משלי כ, ח) "מלך יושב על כסא דין, מזרה בעיניו כל רע". וגם ידעו כי מנהגי חכמתו במשפטיו על צד הפלא כי ה' עמו, ורוח אלהים בקרבו לעשות משפט צדק. ועֵד בליעל לא יוכל להליץ משפט בפניו, ועל זה אמר (מל"א ג, כח) "ויִּראו מפני המלך". כלומר כל ישראל ייראו מפניו לעשות עָוֶל ועשק איש לרעהו כי ראו על ידי המעשה הזה כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט, שהוא נוהג בחכמה להיות שופט צדק ושחכמתו אלהית להבין הכל ברוח אלהים אשר בקרבו; ולכן אין מידו מציל. ועל זה אמר בספר משלי (משלי כט, ד) "מלך במשפט יעמיד ארץ". כי בראות ההמון שהמלך חכם ושופט בצדק את עם הארץ, ישמרו מעשות גזל ועשק במדינה. והבן:

footnotes:
¹ איוב כט, יז ופירש שם המלבי"ם שהם השיניים הטוחנות


###### Gan Naul, House II 6:9:3
[Gan Naul, House II 6:9:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:9:3)

(מל"א יא, מא) "ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וְחָכְמָתוֹ הלא הם כתובים על ספר דברי שלמה". פירוש יתר דבריו ממה שקרהו בימיו. "וכל אשר עשה", מעשיו הנכבדים בבנינים וכיוצא. "וחכמתו" הנהגתו בחכמה תורותיו ומוסריו הנפלאים, הם "כתובים על ספר דברי שלמה":


###### Gan Naul, House II 6:10:1
[Gan Naul, House II 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:10:1)

(מל"א ב, ו) "ועשית כְּחָכְמָתֶךָ ולא תורד שיבתו בשלום שאול". פירוש "כחכמתך" כפי חֻקֵי החכמה הנודעים לך והאסופים בנפשך. וכדברי הכלל הי"ב. והנה צוהו שלא ימחול ליואב מה שזדה בענין אדוניהו בעבור שמלבד זה חייב משפט מות על אשר הרג לשני שרי צבאות ישראל אבנר בן נר ועמשא בן יתר. ומדרכי החכמה לעשות משפט כמו שמפורש בתורה. וידע דוד כי שלמה חכם ונוהג בצדק, וכמו שאמר בענין שמעי (מל"א ב, ט) "כי איש חכם אתה", וכמבואר למעלה (חדר ב' חלון ט'). ולכן אמר "ועשית כחכמתך" כדרך (דברים ד, ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם". כי לא מדרש החכמה עיקר אלא המעשה (עיין אבות, פרק א). והמעשה אשר תעשה הוא שאַל תורד שיבתו בשלום שאול, כי תהרגנו. ואולם לא הזכיר פה "וידעת את אשר תעשה לו" כמו שנזכר אצל שמעי. לפי שיואב היה חייב מיתה כפי דרכי החכמה, מה שאין כן שמעי שהוצרך להמיתו על ידי עילה וגלגול עון כמבואר למעלה (שם). ואמנם גם יואב לא היה חייב מיתה בבית דין כי התנצל וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל.¹ רק היה חייב כפי משפט המלוכה המסור למלכים. כמו שהרג דוד את רכב ובענה² ביכולת המלך. וההנהגה הזאת מסורה למלכים לבד, וכמו שבארנו ענין זה ברחבה בבית הראשון (חדר ח' חלון ז'). ועל כן באה המליצה "ועשית כחכמתך" בכנוי. כלומר כפי משפט החכמה המסורה בידך שאתה מלך, לא כפי חכמת שופטי ישראל. ושמעי גם ביכולת המלך היה פטור. ועל כן הוסיף אצלו "וידעת את אשר תעשה לו". וכן עשה שלמה. את יואב דן בלי עילה ותחבולה, אלא כפי משפט המלוכה. ואת שמעי לא הרג עד שהמציא עילה ועבר [שמעי] על מצות המלך ועל שבועת ה', ואז גלגל עליו עונו הראשון והעבירו מן העולם. ואני תמה על הרב רד"ק ז"ל שפירש בפסוק זה "לא תהרגנו עד שתמצא עליו עילה, אע"פי שהוא חייב מיתה. כי מלחמת ה' נלחם וטובות נמצאו בו, אלא שהרג לשני השרים האלו חנם. לפיכך תעשה כחכמתך שתביאהו לידי עילה וסבה שיתחייב הריגה". ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין. אם הוא חייב מיתה ואעפ"כ יחוס עליו בעבור שטובות נמצאו בו, איך יצוה למצוא עליו עילה, והנה יהרגנו? ומה יתרון אם ימות במעלו אשר מעל או ע"י עלילות דברים? ועוד שהכתוב מעיד ששלח שלמה את בניהו והרגוֹ מבלי שום עילה ותחבולה. ואצל שמעי נכתבה העילה. ועוד יקשה לפרושו למה הזכיר אצל שמעי "וידעת את אשר תעשה לו". ולא נזכר כן אצל יואב? והאמת כדברינו. ואולם הרב זצ"ל הוכרח לפרש כן בעבור מלת "חכמתך", שכפי מחשבתו הונח לשון חכמה על ההשכלה וההמצאה. ועל כן פירש שצוהו שימצא עליו עילה. ואין אנו צריכין לכל זה בהתקיים יסודנו שאין לשון "חכמה" נופל אלא על חֻקֵי השם ב"ה ותורותיו:

footnotes:
¹ סנהדרין מט, א
² שמואל ב ד, יא-יב


###### Gan Naul, House II 6:10:2
[Gan Naul, House II 6:10:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:10:2)

(שמואל ב כ, כב) ותבא האשה אל כל העם בְּחָכְמָתָה. פירוש "חכמתה", כפי חֻקוֹת החכמה שהיו נודעים לה. וכדברי הכלל הי"ב. וכבר בארנו למעלה (חדר ב' חלון ז') בפירוש פסוק (שמואל ב כ, טז) "ותקרא אשה חכמה מן העיר", שהיתה אשה נוהגת בחכמה וביראת ה', ושאמרו קדמונינו ז"ל (בראשית רבה, צד, ט) שהיתה סרח בת אשר. גם כל דבריה אל יואב היו שקולים כפי חֻקֵי החכמה והתורה. ולכן כאשר השיב יואב (כ, כ-כא) "חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית. לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד. תנו אותו לבדו ואלכה מעל העיר". מיד הבינה האשה כי דבריו כדין הם. שכפי חֻקֵי התורה ראוי להמית את שבע בן בכרי להציל ע"י כך כל העיר ויושביה. ולכן נאמר (כ, כא) "ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה". וכן עשתה האשה. ועל זה סמך ואמר (כ, כב) "ותבא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי" וגו'. פירושו לפי דעתי, האשה הזאת היתה שופטת באבל, כמו דבורה שהיתה נביאה ושפטה את ישראל, ולכן כל חכמי העיר שמעו לדבריה. ואלו החכמים נסתפק עליהם אם מותר להרוג את שבע בן בכרי להציל ע" כן שאר יושבי העיר אם לא. והאשה בחכמתה הנפלאה דנה וְלִמְדָה שמותר לעשות כן, ושמעו לדבריה וכרתו את ראשו. ולפי שהכתוב מעיד שהיתה האשה הזאת חכמה ושדבריה היו בחכמה, למדו קדמונינו ז"ל ממעשה זה שכך הוא דין התורה, וכדתניא בתוספתא (תרומות, פרק ז), והביאו רש"י ורד"ק ז"ל בפירושם: "סיעה של בני אדם שאמרו להם רוצחים 'תנו לנו אחד ונהרוג אותו, ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם'. יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם ייחדוהו להם כגון שייחדו לשבע בן בכרי, יתנוהו להם ואל יהרגו כולם. אמר ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שהוא מבפנים והם מבחוץ. כמו שעשו בני יהודה בשמשון. אבל הוא והם מבפנים הואיל והוא נהרג והן נהרגין יתנוהו להם ואל יהרגו כולם. כגון שהוא אומר 'ותבא האשה אל כל העם בחכמתה'. אמרה להם 'הואיל והוא נהרג והן נהרגין תנוהו להם ואל תֵּהָרְגוּ כולכם'. ר' שמעון אומר והוא שנתחייב מיתה כשבע בן בכרי". [ע"כ] ופירושו נראה לי דר' יהודה לפרושי מלתא דת"ק קאתי. וכדאמרינן בפ' זה בורר (סנהדרין כה, א) "כל מקום ששנה ר' יהודה 'במה דברים אמורים', לפרש הוא בא". [ע"כ] והכי קאמר. האי דקתני ת"ק ואם ייחדוהו להם כגון שייחדוהו לשבע בן בכרי וכו' לא תימא דייחדוהו איכא בין רישא לסיפא. ורישא אם לא ייחדוהו. וסיפא בייחדוהו. ושבע בן בכרי לדוגמא בעלמא נקט לה שהרוצחים נקבוהו בשם כמו ששאל יואב את שבע בן בכרי. אלא רישא דקתני סתמא "אל ימסרו" בין ייחדוהו בין לא ייחדוהו, ומיירי שאינן יכולים לתפשו. לפי שהוא בפנים נחבא מפני הצר, והן מבחוץ בסכנה ביד אויב. אז יהרגו כולם ואל ימסרו הנחבא ביד אויב, שאין דוחין נפש מפני נפש. וכמו שקרה לבני יהודה עם שמשון (שופטים טו, יא-יג). שהיה שמשון יכול להנצל והן היו בסכנה. ולא מסרוהו בעל כרחו אע"פי שייחדוהו פלשתים, אלא ברצונו. לפי שהיה אסור להם להנצל³ במיתתו. אבל הוא והן מבפנים, יש חלוק בין יחדוהו ללא יחדוהו. שאם יחדוהו כמו שייחד יואב את שבע בן בכרי שהיו הוא והן מבפנים, ואם לא מסרוהו היו נהרגין הוא והן, אז הואיל וייחדוהו מותר להן למסור אותו למען ינצלו המה. והיינו דתני סיפא 'ייחדוהו כגון שבע בן בכרי' לאורויי דוקא בכי האי גוונא שהיו הוא והן מבפנים מותר למוסרו אם יחדוהו. והדין הזה אמרה האשה. כי יושבי אָבֵל חשבו שאע"פי שיחדוהו ושהוא והן מבפנים אעפ"כ אסור למוסרו. ואמרה היא שמפי השמועה קִבְּלָה שבנדון כזה מותר למסור אותו. ועל זה נאמר "ותבא האשה אל כל העם בחכמתה". ומפרש ר' יהודה דהאי "בחכמתה", כפי משפט חֻקֵי התורה. שאמרה להם הואיל והוא נהרג והן נהרגין וכו'. ומיירי אפילו אם האיש שייחדוהו נקי וצדיק. ואתי ר' שמעון ופליג אר' יהודה דודאי אם הנמסר נקי וצדיק בין שייחדוהו בין שלא יחדוהו, בין שהוא בפנים והן מבחוץ, בין שהוא והן מבפנים אסור למסור נפש מישראל. אלא יהרגו כולם הוא והן ואל ימסור נפש מישראל. והא דקתני "ואם ייחדוהו להם מותר" היינו שהמיוחד חייב מיתה. וְעַלָהּ קתני כגון שבע בן בכרי שהיה חייב מיתה לפי שמרד במלכות בית דוד. (תוספתא, תרומות, סוף פרק ז) "וכל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה". ואפילו הכי דוקא יחדוהו. הא אם לא יחדוהו אסור למסור נפש מתוך הסיעה אפילו הנמסר עובר עבירה וחייב מיתה. ואם ייחדוהו והוא חייב מיתה, מותר לעולם בין שהוא בפנים בין בחוץ בין ששתיהן בפנים. וקרא דקאמר "ותבא האשה אל כל העם בחכמתה" לאו לאוריי להם דין פנים וחוץ קא מיירי. אלא להורות להם קבלתה שכל החולק על מלכות בית דוד חייב מיתה (בראשית רבה, סוף פרשה צ"ד). וכך אמרה להם, הואיל וייחדו לשבע בן בכרי, והרים יד במלך בדוד, הרי הוא חייב מיתה ומותר למוסרו. וקבלו העם דבריה ודנו אותו במשפט מות. כך נראה בעיני פרושא דהך שמעתתא. והוצרכתי לפרשו, להוכיח דבין למר ובין למר פירוש "בחכמתה" על חכמת המנהגים והתורה.

footnotes:
³ להציל את עצמם ממות


###### Gan Naul, House II 6:10:3
[Gan Naul, House II 6:10:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:10:3)

ולפי שראיתי להרב בעל "כלי יקר"⁴ זצ"ל שפירש שמועה זו באופן אחר. ונתקשה בפרושה והוצרך להכנס בדוחקים. גם לפרושו תהיה מלת "בחכמתה" על המצאה ותחבולה. לכן פרשתיה כפי קוצר דעתי לברר יושר יסודנו בפירוש מלת "חכמה". והרמב"ם ז"ל בספר המדע⁵ פסק אם לא יחדוהו לא ימסרו נפש מהם. ואם יחדוהו והוא חייב מיתה כשבע בן בכרי יתנוהו. ואם לאו אל יתנוהו. ולא פליג בין הוא בפנים והן מבחוץ או שתיהן מבפנים. משום דפסק כת"ק ואליבא דר' שמעון שפירש דבריהם כן. וכדפרישית. והנה יואב שאל⁶ את שבע בן בכרי חי. והאשה השיבה שתשליך ראשו בעד החומה. אולי שגם זה בחכמה כפי התורה. ולמדה כן מפסוק (דברים כג, טז) "לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך" וגו'. כי יש שופטים בישראל. ואין ספק שטרם כרתו ראשו חקרו ודרשו בבית דין של אָבֵל ונתברר להם שמרד במלכות בית דוד. ופסקו דינו כפי קבלת האשה החכמה שהוא חייב מיתה וכן ראוי לעשות. לא למוסרו חי ביד יואב ודוד. שיש בו נדנוד איסור משום "לא תסגיר עבד" וכו' גם יראו פן יתעללו בו עבדי דוד ויהיה לקלון. וכבר הזכירו הטעם השני הזה מפרשי המקרא זצ"ל:

footnotes:
⁴ ביאור על נביאים (י"א כרכים) של הרב שמואל לאניאדו, הוצ' מכון הכתב, שמואל ח"ב עמ' 433-434
⁵ הל' יסודי התורה, פרק חמישי ה"ה
⁶ בקש שימסרו


###### Gan Naul, House II 6:11:1
[Gan Naul, House II 6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:11:1)

(ישעיה לג, ו) "והיה אמונת עתך חסן ישועות חָכְמַת ודעת יראת ה' היא אוצרו". פירוש "חכמת", ציורי החכמה ומנהגיה. וכדברי הכלל הי"ב. כי הנביא התנבא על ימות המשיח. והחל (לג, ב) "יי' חנֵנו לך קוינו" וגו'. והודיע כי יעשה ה' נפלאות ויושיע ציון כמקדם. ועל זה אמר (לג, ה) "נשגב יי' כי שוכן מרום מלא ציון משפט וצדקה". וכדרך (שעיה א, כז) "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". ובשעת הקלקלה אמר (ישעיה א, כא) "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים", כלומר לא נמצא בה עוד משפט וצדק. וְנִבָּא כי לעתיד ימלא ציון משפט וצדקה. וכבר בארנו בבית הראשון (חדר ב' חלון ב') כי צדק משפט ומישרים הם מכונות החכמה העליונה. וכן אמרנו בכלל הכ"ה כי יראת ה' היא יסוד החכמה, השמירה והעשייה. וקודם ליראה [באה] האמונה, אלא שהאמונה ענין טבעי וקרוב לשקול דעת האדם. כי בהאמינו שֶׁחֻקֵי החכמה נבעו מפי עליון ב"ה מוכרח לדעת שהן הן החכמה הגמורה. וכשתהיה יראת ה' על פניו, יתאמץ ללמוד ולקבל החקים האלו וישמרם בלבו, ויתגבר על טבע לבו המצייר רע וינהג בחכמה. וכן בארנו פעמים רבות שהשגחת השם ב"ה דבקה בחכמים, ושבאמצעות החכמה והדעת יהיה האדם נושע בה' תשועת עולמים. ומלת "חוסן" על התוקף כמו (עמוס ב, ט) "וחסון הוא כאלונים". וכנגד זה אמר "והיה אמונת עתך חסן ישועות חכמת ודעת". כלומר בהיותך בכל העתים תמים באמונת ה', ולא תהיה פעם מאמין ופעם סר ונלוז, תהיה אמונתך תוקף ועוז-ישועות הנמשכים מחכמה ודעת, שע"י כן תנהג כל עת בחכמה. ובתנאי שתהיה יראת ה' חָרות על לבך. כי היראה אוצר לחכמה. ולולי היראה לא תועיל האמונה לבדה בהיותך עז פנים ונשען על שרירות לבבך הרע. וכבר בארנו למעלה (חדר ד' חלון י') פסוק (משלי כא, כ) "אוצר נחמד ושמן בנוה חכם". ועל מה שבארנו שם נשען סוף הפסוק הזה שאמר "יראת יי' היא אוצרו". וכל זה יזכו בעבור כי יעזרם השם ב"ה מקֹדש וימלא ציון משפט וצדקה. וזהו העזר האלוהי שדברנו ממנו בכלל הכ"ד:


###### Gan Naul, House II 6:11:2
[Gan Naul, House II 6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:11:2)

(ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח יי' רוח חָכְמָה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'". פירוש "רוח חכמה" רוח אלהים המצייר ציורי החכמה בלב וכדברי הכלל הכ"ז. ומקרא זה נאמר בנבואה על המלך המשיח, יִגָלֶה במהרה בימינו. והודיע שבדרך פלא יחול עליו רוח השם בהפלגה גדולה. והרוח העליון הזה יצייר בלבו ציורי החכמה כולם, וכן ציורי התבונות, וכן ציורי הדעת והעמוקות ביראת ה' ותהלתו. וכדרך (שמות לא, ג) "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" הנכתב אצל בצלאל. ובארנוהו בחלון א' מחדר זה. וכדרך שנזכר אצל שלמה ובארנוהו למעלה. אלא שהוסיף "רוח עצה וגבורה" לפי שהמלך המשיח צריך ג"כ לרוח עצה וגבורה למלחמה, כי מלחמת ה' הוא נלחם.¹ וכדרך (מל"ב יח, כ) "עצה וגבורה למלחמה" ויתבאר בבית השלישי בעז"ה. וחזר ופירש עוצם סגולת הרוח העליון הנזכר שיחול על בן דוד, שאינו דומה לחול הרוח הזה על שאר חכמי לב לפי שינח עליו הרוח הפלא ופלא. ואמר (ישעיה יא, ג) "והריחו ביראת יי'" כלומר רוח דעת ויראת יי' שתהיה בו תהיינה כל כך נפלאים עד שירח ביראת ה'. ולא אוכל לפרש זה פה. ויתבאר בדברנו על התמשל חמשת כחות הפנימיות לחמשה חושים שבגוף.² וכמו שרמזנו על זה למעלה (חדר ד' חלון י"ט). ואמר (ישעיה יא, ד) "ושפט בצדק דלים". וזה נגד רוח חכמה. כי הצדק הן דרכי החכמה, וכמבואר בכלל השני. ואמר עוד (שם) "והוכיח במישור לענוי ארץ", וזה נגד רוח בינה. כי התוכחה בבינה המבררת הדברים כמבואר למעלה. ומלת "יושר" הונח על הבינה, וכמבואר בבית הראשון (חדר א' חלון ה'). ואמר עוד (שם) "והכה ארץ בשבט פיו" וגו' וזה נגד רוח עצה וגבורה:

footnotes:
¹ רמב"ם, הל' מלכים פי"א ה"ד
² יין לבנון, פ"ב משנה ט, וכן סוף פרק חמישי ד"ה עז פנים (מהד' תשס"ג עמ' 150, 494)


###### Gan Naul, House II 6:12:1
[Gan Naul, House II 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:12:1)

(דברים ד, ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חָכְמַתְכֶם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". פירוש "חכמתכם", מנהגי החכמה הראוים לעם חכם כזה. וכדברי הכלל הי"ב וכלל ל"א. וכבר הארכנו בפירוש פסוקים אלו בבית הראשון (חדר ז' חלון א' ב'). והודענו מאין יִוָדַע לעמים שהחֻקים האלו שנוהגים בהם ישראל הן חֻקֵי חכמה ובינה. גם בארנו מקצת ענין זה בבית זה (חדר ב' חלון ה'). ולא אוסיף עוד דבר בזה פה רק לפרש הזכירו "חכמתכם ובינתכם" בכינוייהן. ורצה בזה לפי שכל העמים ינהגו בדרכי שקול הדעת לבד, והן שבע מצות בני נח הנטועים בדעת. ואתם תנהגו במנהגים נפלאים נעלים כולם מדרך השכל האנושי. וגם יתברר כי אלו החקים שאתם נוהגים בהם הם אלוהיים ודרכי החכמה. אז ישתאו ויתפלאו על מה עשה ה' ככה לצַווֹת לזרע יעקב לבד אלו החקים הנפלאים ולא ידעום לכל גוי, אין זה אלא בעבור הבדל נפשותיהן לתהלה ולכבוד מנפשות שאר העמים, וכדברי הכלל הכ"ט. לכן נבדלים במנהגיהם בצווייהן ובאזהרות, וכדברי הכלל הל"א, ולהם לבד יאות להתנהג בחקים כאלו. ועל זה באה הכנוי "חכמתכם ובינתכם". וכדרך (מל"א ב, ו) "ועשית כחכמתך" שבארנו למעלה חלון י'. ונגד זה אמר "אשר ישמעון וגו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". כלומר הגוי הגדול הזה, גדולי הנפשות לתהלה ולכבוד, רק הם לבדם עם חכם ונבון נוהגים במנהגי החכמה העליונה. לא שאר העמים שאינן גדולים בערך נפשותיהן. ואם תבין בדברי מלכת שבא¹ תראה כי נכונים דברינו מאד:

footnotes:
¹ לעיל חלון ח'


###### Gan Naul, House II 6:12:2
[Gan Naul, House II 6:12:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:12:2)

(דניאל א, יז) "והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וְחָכְמָה". פירוש שנתן האלהים רוח דעה והשכל בילדים האלו וע"י כן ידעו והשכילו בכל דברי הספרים הנכתבים מכל העמים, גם ידעו והשכילו בכל חכמה, הן בחכמת המנהגים, כי הבינו והשכילו בספר תורת ה', גם בכל חכמות למודיות ומלאכת מעשה וכיוצא:


###### Gan Naul, House II 6:12:3
[Gan Naul, House II 6:12:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:12:3)

(דניאל א, ד) "ומשכילים בכל חָכְמָה". דומה בפרושו לפירוש פסוק "והילדים האלה" וגו'. כי נבוכדנצר חפץ שמלבד שיהיו בעלי החכמות, גם יהיו בעלי שכל ובינה רחבה שיכולים להשכיל בכל חכמה, הן בחכמת המנהגים והן בחכמות למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה:


###### Gan Naul, House II 6:13:1
[Gan Naul, House II 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:13:1)

(מל"א ז, יד) "וַיִּמָּלֵא את הַחָכְמָה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת". פירוש, חירם היה בן אשה אלמנה ממטה דן, כמו שכתוב בדברי הימים. ואביו היה ממטה נפתלי והיה גר בצור, כמו שכתוב בספר מלכים. וכן דעת קדמונינו ז"ל (ערכין טז, ב) ודבריהם אמת. ובעבור צדקת האיש הזה זכה להיות מלא רוח אלהים בחכמה הן בחכמת המנהגים, והן בחכמות למודיות ומלאכת מעשה. וכן היה מלא תבונה ודעת, בסוד השם ב"ה ובידיעות הנשגבות והנפלאות, ועל זה מלת "וַיִּמָּלֵא" בנפעל. לפי שרומז על הרוח העליון שחל עליו ונעשה פתאום מלא חכמה ותבונה ודעת. ובפירוש רש"י ז"ל "שלשה כלי אומנות שהעולם נברא בהן שנאמר 'יי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו', ובשלשתן נבנה הבית" ע"כ. לא כמו שכתב ר"י אברבנאל שאביו היה איש נכרי. ואמו היתה יהודית. אביה ממטה נפתלי ואמה מבנות דן. [ע"כ] וזה רחוק מן הדעת. והנה העיד הכתוב שהיה מלא רוח חכמה ותבונה ודעת, דומה למה שנאמר בבצלאל. וכן ידמה לו בפירושו, ואין צורך לכפול הדברים. ובעבור חכמתו וצדקתו זכה לכל הכבוד הזה. ובמדרש רבותינו¹ ז"ל "'נפתולי אלהים נפתלתי' וכן 'דנני אלהים'. אמרה רחל מעתה עקמתי פתולים ועקמומיות עד שאני יכולה לדמות עצמי ללאה אחותי. אם לאה תתפאר עצמה בבצלאל בנה שיעשה המשכן, יצטרך להשתתף במלאכתו אחד מבני. (שמות לא, ו) 'את אהליאב בן אחיסמך למטה דן'. ואם שלמה בן אחותי יבנה בית המקדש, צריך להשתתף עמו מבני דן ונפתלי". ע"כ. למדנו מהם כי חירם נערך עם אהליאב ובצלאל. ומה שאמר "לעשות כל מלאכה בנחשת". אינו שב על "וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת"; כי היה מלא חכמה בכל דבר כמו שכתוב בדברי הימים (דהי"ב ב, יג) "יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל, וּלְפַתֵּחַ כל פִּתּוּחַ ולחשוב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדוני דוד אביך". אבל שב על (מל"א ז, יג) "וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור". כי שלח אחריו ולקחו משם בעבור מעשה הנחושת. ואין הטעם כדברי ר"י אברבנאל ז"ל שלא רצה שלמה שיעשה דבר מהזהב המיוחד לדביר ולהיכל, בעבור היותו מבני נכר. כי כבר אמרנו שהיה איש יהודי ממטה נפתלי. אבל הטעם כי למלאכת הזהב לעשות השלחנות והמנורות וכיוצא היו חכמים רבים בירושלים יודעים לעשותן. כי היה צורת הכלים האלו נודעת לעיניהם, בהיות במשכן ה' כדמות הכלים האלו שעשו בצלאל ואהליאב במדבר, ולא שִׁנָה שלמה מתבניתן. כי מצות התורה שיעשו לעולמים כתבנית אשר הראה את משה בהר. וכמו שכתבנו בפירוש "רוח חן".² שעל כן נאמר (דהי"ב ד, ז) "ויעש את מנורות הזהב עשר כמשפטם". כלומר אע"פי שהִרְבָּה לעשות מנורות, היו כולם כמשפטם כתבנית מנורת המדבר, וכן כולם. אבל כלי הנחשת עשה שלמה חדשות מדעתו. כי עשה שני עמודים יכון ובעז והים וכיורות והמכונות. והכל לכונות נפלאות בסוד אלוהי. כמו (מל"א ז, לג) "ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה" ואמרו ז"ל³ כאשר ראה יחזקאל ע"ה, וראה שלמה בחכמתו מה שראה יחזקאל בנבואתו, וכדמות אלה לא נעשו במדבר. והיה צריך לאיש מלא חכמה תבונה ודעת לעשותן. ובעבורן שלח אחר האיש הנכבד הזה שבחכמתו הנפלאה יעשה כל הכלים האלה. ולכן לא הטריחוֹ במעשה הזהב והכסף וכיוצא, כי היו עוד חכמי לב רבים אתו שיכולים לעשותם. וזה נכון מאד:

footnotes:
¹ מובא ע"י הפירוש המיוחס לרש"י (על דברי הימים ב' ב, יג). ועיין "תורה שלימה" להרב מ"מ כשר, בראשית ל פסקא כ"ו הביא כמה מקורות הקרובים לסגנון זה
² חכמת שלמה, פרשה ז פסקא טו (עמ' 101-102) ועוד עיין שם הקדמה שניה (עמ' 18)
³ כן כתב רבינו גם ב"רוח חן" (פרשה ט פסקא ח, עמ' 134) ומקורו רד"ק (בהקדמתו לפירושו למעשה מרכבה של יחזקאל, מקראות גדולות, לובלין, תרי"ז) ודברי רד"ק על מלכים-א (ז, לג)


###### Gan Naul, House II 6:13:2
[Gan Naul, House II 6:13:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:13:2)

(דהי"א כה, כא) "ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בַּחָכְמָה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך". פירוש "בחכמה" חכמת למודיות ומלאכת מעשה. כי נכתב אצל המלאכות ולמד מענינו. ומקומו בחדר הי"ב כי שם יתבארו לשונות של "חכמה" שהן ממין זה. ואולם קבעתיו גם פה לפי שאלה הנדיבים בחכמתם היו ג"כ צדיקים חכמים במנהגים ישרים. כי היו חכמי לב, כמו האנשים הנכבדים שהתנדבו לעשות את כל מלאכת המשכן, כמו שנזכר בתורה (שמות לו, ב) "כל אשר נְשָׂאוֹ לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה". ובפירוש נאמר בתורה⁴ שהנדיבים הללו היו חכמי לב וזכו לרוח אלהים. ואין ספק כי דומים להם הנדיבים בחכמה בימי דוד ושלמה בנו שהיו ג"כ בעלי הרוח הטובה בעבור צדקתם וחכמתם. והנדיבות עצמה מחֻקֵי חכמת ההנהגה:

footnotes:
⁴ שמות לה, י


###### Gan Naul, House II 6:13:3
[Gan Naul, House II 6:13:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:13:3)

(ירמיה י, יב; וכן נא טו) "מכין תבל בְּחָכְמָתוֹ". נזכר פעמיים בספר ירמיה. ושניהן כדברי הכלל הי"ג והי"ד. כי הנחתן על מעשה השם ב"ה בשמים ובארץ, שנאמר עליהן (תהלים קד, כד) "כולם בחכמה עשית". ולא אוכל לפרש פה יותר. ויתבארו היטב בספר "מעין גנים" בעז"ה:


###### Gan Naul, House II 6:13:4
[Gan Naul, House II 6:13:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:13:4)

(שמואל ב יד, כ) "ואדוני חכם כחכמת מלאך האלהים". ובארנוהו בחדר השני (חלון ו'):


###### Gan Naul, House II 6:14:1
[Gan Naul, House II 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:1)

והנמצאים ממין זה בלשון תרגום בספר דניאל ובספר עזרא גם הם הולכים הלוך על הסדר ונשענים על הכללים שיסדנו ואלו הן:


###### Gan Naul, House II 6:14:2
[Gan Naul, House II 6:14:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:2)

(דניאל ב, כ) "ענה דניאל ואמר להוי שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חָכְמְתָא וגבורתא די ליה היא". פירוש חכמתא. חכמת המנהגים צדק משפט ומישרים, וכדברי הכלל הי"ד. ואמר זה בעבור שנגלה לו בחזיון לילה חלום נבוכדנצר ופתרונו, וראה ענין ארבע מלכיות, גם המלכות החמישי שתקום לעולמי עולמים. ואז ברך את השם ב"ה המנהיג את עולמו בחכמה שאין לה קץ. דבר והפך-הדבר, פעם מקים מלכים, ופעם משפיל מלכים. והכל בחכמה צדק משפט ומישרים. וכמו שאמר (דניאל ב, כא) "והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקם מלכין". כלומר בחכמתו משנה עתים וזמנים מטוב לרע ומרע לטוב. מסיר מלכים ומקים מלכים אחרים תחתיהם. והנה החכמה היא לה' לבדו כי הוא מבין סוד החכמה, וממנו נודע ונאצל כל חכמה. וכמו שעמו החכמה כן עמו ית' הגבורה והכח להשלים מה שיגזור כפי סוד חכמתו העליונה. ולכן כל מה שראה המלך נבוכדנאצר בחלומו יתקיים ולא יפול דבר ארצה. וכדרך (איוב ט, ד) "חכם לבב ואמיץ כח". ובארנוהו למעלה (חדר ד' חלון י"ז). וכבר נתקיימו ארבע הידות:


###### Gan Naul, House II 6:14:3
[Gan Naul, House II 6:14:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:3)

(דניאל ב, כא) "יהב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין ומנדעא לידעי בינה. פירוש "חכמתא" רוח אלהים המגַלה ציורי החכמה בלב. וכדברי הכלל הכ"ז. כי אם עשה האדם את שלו, והתגבר על יצרו ונוהג בחכמה נגד טבע לבו, וכל חפצו אל החכמה, אז יִלָוֶה אליו העזר האלוהי ממרומים להוציא ציורי נפשו הצחות מן הכח אל הפועל. והוא רוח אלהים בחכמה, ואז יהיה חכם לב. וכמבואר למעלה אצל בצלאל ואהליאב ושלמה וכיוצא. וכן קרה לדניאל לפי שהתאמץ בכל לבו נגד יצרו ונהג בחכמה גם בארץ אויביו, כנזכר בראש ספרו, לכן לבשתו רוח ה' בחכמה ובתבונה ובדעת. ועל זה אמר (דניאל ב, כא) "יהב חכמתא לחכימין" כלומר נותן רוח חכמה בלב החכמים הנוהגים בחכמה. וכן בעבור שהתבונן ביראת ה' כבודו וגדלו, והיה ירא את ה' מאד, לבשתו רוח ה' בבינה ובדעת להבין העמוקות והסודות החתומים וזכה גם לרוח נבואה לדעת נפלאות אשר תהיינה באחרית הימים. ועל זה אמר "ומנדעא לידעי בינה". כלומר וכן נותן השם ב"ה רוח דעת ויראת ה' בלב היודעים בינה. כלומר האוהבים והחפצים להשתמש ברוח בינתם ודעתם ביראת ה' וכבודו, וכמו שקרה לו כי נגלה אליו בנבואה חלום נבוכדנצר ופתרונו ולכן חתם (ב, כג) "וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא". והבן:


###### Gan Naul, House II 6:14:4
[Gan Naul, House II 6:14:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:4)

(דניאל ב, כג) "לך אֱלָהּ אבהתי מהודא ומשבח אנה די חָכְמְתָא וגבורתא יהבת לי". פירוש "חכמתא", רוח אלהים בחכמה להיות נוהג בכל מנהגיו בחכמה, וכדברי הכלל הכ"ז. כלומר הנני משבח ומרומם את שמך על כל הטובה אשר עשית עמדי מנעורי עד היום הזה. כי נתת בי רוח חכמה וע"י כן אני נוהג בכל מנהגי בחכמה. וגם בארץ אויבנו לא נטיתי לבי מדרך חֻקוֹתיך, כי לבי לב חכם ובעבור כן זכיתי להנצל מכל רע כי השגחת השם ב"ה דבקה בחכמים. וכן נתת בי גבורה להתיצב ולהתקומם נגד המורדים ושרים ואדונים קשים. כענין שקרה לו בנעוריו עם המלצר (דניאל א, יא). ועתה כשרצה רב טבחים להרגו עם חבריו הצדיקים במספר שאר חכמי בבל בפקודת המלך. התאמץ דניאל ושאל ממנו שיביאנו לפני המלך. ולא ירא ולא פחד מחמתו. ויותר מזה שהבטיח דניאל למלך שאחרי שלשת ימים יגיד למלך החלום והפתרון, וזה גבורת הלב במאוד. כי עדיין לא ידע אם יגלה השם ב"ה סודו על ידו אם לא. ואם לא יקים את דברו שהבטיח למלך יוסיף עליו חרון אפו. ודניאל לא חש לכל זה בעבור כי היתה עליו רוח נדיבה וגבורת הלב ונשען על עזרת השם ב"ה. וכמו שבארנו ענין זה בבית הראשון (חדר ה' חלון ד'). ולכן כשנגלה לו הסוד בחלום הלילה הודה ושבח את השם ב"ה על שתי המתנות שנתן לו, החכמה והגבורה שהיו עמו מנעוריו. ועוד נתן הודאה על החסד שגמל עליו עתה להודיעו חלום המלך ופתרונו ברוח נבואה. ואמר "וכען הודעתני וגו' די מלת מלכא הודעתנא" וכמבואר למעלה. והנה עם השם ב"ה החכמה והגבורה גם עמו הדעת. כמו שאמר (ב, כב) "הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא". והוא ב"ה חולק כבוד ליראיו לברך אותם בשלשת המתנות הללו חכמה וגבורה, כמו שאמר "די חכמתא וגבורתא יהבת לי". וכן דעת העמוקות והעתידות כמו שאמר "וכען הודעתני" וגו'. והבן:


###### Gan Naul, House II 6:14:5
[Gan Naul, House II 6:14:5](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:5)

(דניאל ב, ל) "ואנה לא בְחָכְמָה די איתי איתי בי מן כל חייא רזא דנא גלי לי, להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע". פירוש "בחכמה" בעבור חק החכמה צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. כי דניאל עשה שתי התנצלויות לפני המלך כשגלה לו סוד החלום. התנצלות אחת לכבוד השם ב"ה ולהציל חכמי בבל מיד המלך. ועל זה אמר (ב, כז-כח) "רזא די מלכא שאל לא חכימין אשפין וגו' יכלין להחויא למלכא. ברם איתי אלה בשמיא גלה רזין והודע למלכא נבוכדנצר". כלומר אל תבער חמתך בחכמי בבל, כי שאלתך מהם עמוקה מדעת האדם. ואולם תן כבוד לה' אלהי השמים המגלה רזין והודיעך מה יהיה באחרית הימים. התנצלות שניה למעט ולהשפיל מעלתו, שאיננו מתפאר בצדקתו ובכשרון מעשיו שהוא חכם מכל אדם, ושבעבור כן נדבקה בו השגחת השם ב"ה להודיעו הסוד הזה, ולהעלימו מיתר בני אדם שאינן זכאין וטובים כמוהו. אלא שלכבוד המלך להודיעו מה שהיה חפץ לדעת, על כן גלו לו הסוד להודיעו למלך. ועל זה אמר "ואנה לא בחכמה" וגו' כלומר לא בעבור כי חָכַמְתִּי יותר מכל החיים גלו לי לכבודי הסוד הזה' זולתי בעבור כבוד המלך:


###### Gan Naul, House II 6:14:6
[Gan Naul, House II 6:14:6](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:6)

(דניאל ה, יא) "וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אלהין השתכחת ביה". פירוש "וחכמה", שנגלו בלבו ציורי החכמה. וכדברי הכלל הכ"ז. וזה אחד משני פסוקים שרמזנו עליהן בבית הראשון (חדר ג' חלון א'). ואמרנו שבתחלת המחשבה נראין כסותרין את הכלל שיעדנו שאין תאר "חכם" נופל על המלאכים והצבאות. וכבר פרשנו הפסוק האחד בבית זה (חדר ב' חלון ו'). והוא (שמואל ב יד, כ) "ואדוני חכם כחכמת מלאך האלהים". ואמרנו שעל כן נכתבה המליצה "חכם כחכמת מלאך", ולא אמרה "ואדוני חכם כמלאך אלהים". לפי שאין התואר נופל על מלאכים וצבאות. ועכשיו הפירוש: אדוני חכם וחכמתו גלויה כל עת בלבו. כמו שנגלה החכמה במלאך אלהים בלי השתנות. שאע"פי שלא יאמר עליהן התואר בעבור שאין מנהגם בחכמה בבחירה וברצון, בכל זאת יודעים כל עת דרכי החכמה. וכן בפסוק זה אומר "וחכמה כחכמת אלהין השתחכחת ביה". כלומר ציורי חכמתו בלבו חזקים וקבועים בו בלי השתנות, כחכמת המלאך שהיא קיימת בו לעד. ואילו היה נאמר "וחכם כאלהין" אז היה סותר הכלל שהנחנו. והבן:


###### Gan Naul, House II 6:14:7
[Gan Naul, House II 6:14:7](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:7)

(דניאל ה, יד) "וְחָכְמָה יתירה השתכחת בך". פירוש "וחכמה", ציורי החכמה הרבים. וכדברי הכלל הי"ב. כלומר ידעתי שנגלו בלבבך ציורי החכמה הנפלאים. בעבור כי זכית לרוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת:


###### Gan Naul, House II 6:14:8
[Gan Naul, House II 6:14:8](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:8)

(עזרא ז, כח) "ואנת עזרא כְּחָכְמַת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להוון דיינין וגו' לכל ידעי דתי אלהך". פירוש "כחכמת אלהך", כפי רוח החכמה אשר עליך המצייר בלבך ציורי החכמה כולם. וכדברי הכלל הכ"ז. כי ידע ארתחשסתא שעזרא סופר מהיר בתורת ה', מלא רוח חכמה. ולכן צוהו שיושיב שופטים ודיינים השופטים משפט צדק כפי חֻקֵי החכמה העליונה. והדבר הקשה מהם יקריבון אליו וילמדם הדרך הנכון בכל דבר כפי חכמתו הגדולה:


###### Gan Naul, House II 6:14:9
[Gan Naul, House II 6:14:9](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20II/r/6:14:9)

והנה התבארו כל המקומות שנזכר בהם שם דבר "חכמה" הנכתבים על חכמת המנהגים צדק משפט ומישרים. ופרשנו כולם על דרך אחד ועל מנהג אחד. ואולם לשונות של חכמה הנכתבים על חכמות טבעיות למודיות ומלאכת מעשה, וכן אותן הנכתבים על האוילים בוזי חכמה, הנה דרך אחר להם. ואקבצם כולם אל החדר השנים עשר ושם יתבארו כולם בעז"ה. ועתה נבוא לפרש כל לשונות של "חכמה" הנכתבים בספר קהלת: