## Gan Naul, House III

###### Gan Naul, House III 3:1:1
[Gan Naul, House III 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:1:1)

החדר הג' ובו אחד עשרה חלונות יבאר תאר "יועץ". יציג כל הכתובים שהוא נזכר בהם. יפרש כולם כפי הכללים שהקדים.
בארנו למעלה (חלון א) שהעצה היא הסכמה החלטית לעשות מעשה, והיועץ יהיה לפי זה המסכים הסכמות בדברים המעשיים. ויתואר כן (חדר א' חלון א') כשאחרים שואלין בו, לשמוע מה יסכים במשפט השכל בהיות דרכים רבים בדבר. וכן אמרנו (שם י) שיש יועץ טוב ויש יועץ לרע. ובארנו שבהזכר התואר סתם ענין "יועץ" בדברים טובים. ואם הוא רע נזכר אליו כינוי לרעה. ועל פי הכללים האלו הנאמנים אני בא לבאר כל תואר "יועץ" הנמצא במקרא בעז"ה.


###### Gan Naul, House III 3:1:2
[Gan Naul, House III 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:1:2)

"ויהונתן דוֹד דָוִיד יועץ איש מבין וסופר הוא" (דברי הימים א כז, לב). פירושו יהונתן היה בעל-עצה, והעם שאלו מפיו עצות לדעת מה יעשו. כי על כן נזכר בין שרי המלך שהיה לכל אחד מהם עבודה וממשלה ידועה במדינה. והיה זה האיש הנכבד יועץ לעם, גדול בתורה והודיעם משפט מעשה החק והתורות, שיש בכל ענין מהם דבר מעשה. ולפי זה היה יועץ בחכמה, ובארנו זה למעלה. ולפי שהיה יועץ טוב נזכר התאר סתם מבלי שהזכיר באיזו דבר היה יועץ. כי בהזכרו סתם ענינו יועץ טוב בדרכי החכמה האסופים בנפשו. ותארו עוד "איש מבין" כי החכם היועץ צריך שיהיה מבין כמו שבארנו בבית השלישי. ותארו עוד "סופר" לאות על חכמתו הגדולה בתורה, כדרך שכתוב על עזרא "והוא סופר מהיר בתורת משה" (עזרא ז, ו). ולא פרשתי שהיה יועץ בעניני המלוכה והמלחמות וכיוצא, מטעם שהתבאר ועוד ידובר בזה בעז"ה.


###### Gan Naul, House III 3:1:3
[Gan Naul, House III 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:1:3)

"ואחיתופל יועץ למלך" (דהי"א כז, לג). פירושו אחיתופל היה בעל עצה, משכיל ומבין מאד. וְשָׂמָהוּ המלך דוד יועץ לו בעניני המלוכה והמלחמות, והיה שואל ממנו בכל דבר, עצתו והסכמתו מה יעשה. ואצלו הוסיף מלת "למלך", להורות שהיה יועץ למלך לדבר בעניני המלוכה וכיוצא, לא יועץ לעם במשפטי התורות והחֻקים. ואין כן יהונתן שהיה יועץ לעם, לא נאמר אצלו יועץ למלך כמבואר.


###### Gan Naul, House III 3:1:4
[Gan Naul, House III 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:1:4)

"אחיתופל הגילוני יועץ דוד" (שמואל ב טו, יב), מבואר ממה שאמרנו שהיה שואל ממנו עצות מה יעשה בכל דבר ודבר בעניני המלוכה, ולכן הוסיף מלת "דוד". בארנו שבהוזכר התאר סתם ענינו יועץ טוב, ולמדנו שהיה אחיתופל יועץ עצות טובות לכל המבוקש ולא נתן עצות נבערות גם היו עצותיו בדרך ישרה, לעשות [כראוי].


###### Gan Naul, House III 3:1:5
[Gan Naul, House III 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:1:5)

"ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים, כן כל עצת אחיתופל גם לדוד גם לאבשלום" (שמואל ב טז, כג). למדנו שהיו מועצותיו בדעת ובשכל טוב והעושה על פיו היה מצליח, ולכן סמכו דוד ואבשלום על עצותיו לעשות על פיו מעשיהם, וכענין שבארנו למעלה (חדר א חלון יח). כי היה אחיתופל חכם גדול בתורה ובכל חכמה למודית ומעשה, מֵבִין גדול ומשכיל וכמו שיתבאר עוד בעז"ה.


###### Gan Naul, House III 3:2:1
[Gan Naul, House III 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:2:1)

"ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש" (ישעיה ג, ג). פירושו יועץ בחכמה. כמו שכתבנו למעלה (חלון ג'), שהוא המודיע לעם השואלים בו משפט מעשה החֻקים והתורות, בין דם לדם בין דין לדין וכיוצא, ועל פי הסכמותיו יעשו. "וחכם חרשים" הוא המלמד חכמה ברבים, והוא החכם הגדול שאסף חֻקי החכמה ויודע טעמי תורה בשכל טוב. ועליו אמרו קדמונינו ז"ל (גיטין פח ע"א) כיון שפותח נעשו הכל כחרשים, ודברנו מזה בבית הראשון ויתבאר בבית הג' בעז"ה. "ונבון לחש" הוא המבין ביראת ה' במעשה בראשית ומעשה מרכבה, ויתבאר שם. ולפני זה נאמר "שופט ונביא וקוסם וזקן". ה"שופט" הוא השופט את עם הארץ דברי ריבות בשערים במשפט התורה. ו"נביא" ידוע. ו"קוסם" הוא המלך המנהיג את העם במשפט. ו"זקן" הוא החכם בעל הנסיון. ויוצא מזה כי "יועץ" תאר האיש שנשאלין בו על עניני החכמה, ולכן נזכר התאר סתם כדרך הכלל שבהזכירו ענינו על יועץ טוב בחכמה, ושמועצותיו טובים כפי המבוקש. וקדמונינו ז"ל אמרו "יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים" (חגיגה יד ע"א), וגם זה הוא לעשות מעשה, וששואלין ממנו העם, כי בעיבור שנים ובקביעות חדשים תלויין הרבה ממצווֹת התורה כמו המועדים, חמץ ומצה ושופר וסוכה וקביעת הצום וכיוצא שכל העם חייבין לעשותן, והבן. כדרך "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל" (דהי"א יב, לג).


###### Gan Naul, House III 3:2:2
[Gan Naul, House III 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:2:2)

"ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה" (ישעיה א, כו). פירושו לימות המשיח אשיבה שופטיך כבראשונה, שופטים בני אדם בצדק ובמישרים, לא כאותן שאמר עליהם "וחברי גנבים כולו אוהב שחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם" (שם א, כג). וכן אשיב לך יועציך כבתחלה שתשאל מהם ויגידו לך עצות נכונות מה תעשה בכל מנהג ומנהג של חכמה. ובהיות בך שופטים צדיקים ויועצים חכמים ונבונים אמר "אחרי כן יִקָרֵא לך עיר הצדק קריה נאמנה" (א, כו). "עיר הצדק" נגד משפט צדק, ו"קריה נאמנה" שומרי אמונים העושים כתורת השם על פי יועציהם הטובים, ולכן נזכר התואר סתם, להורות על יועצים בחכמה לטובה כמבואר.


###### Gan Naul, House III 3:3:1
[Gan Naul, House III 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:3:1)

"באֵין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי יא, יד). פירוש פסוק זה בארנו בספר "מעין גנים" כי שם דברנו על שם "תחבולה" ונכבדות ידובר בו [ולא נאריך] הנה. פעמים רבות יהיו עניני המדינה קרובים לנפול אם ינהגו עוד במנהגים שהתנהגו בהן עד עתה. על דרך משל שפרץ פרצה גדולה להיכשל במעשה מן המעשים. ואם יונח המנהג על כנו, עוד מעט ויפלו בתכלית ההפסד וההשחתה. ואז צריך מנהיג [טוב] לחדש מנהג חדש בחכמה ובתבונה להסיר בו העם מן הסכנה שהתקרבו אליה. ואותה ההמצאה החדשה מתוארת בתאר "תחבולה". וטעם הדבר לא אוכל לפרש פה, כי הקדמות רבות צריכין להקדים והמה כתובים בספר "מעין גנים". ועל זה אמר "באֵין תחבולות יפול עם" כדרך שאמרו (אבות, א) "וַעֲשׂוּ סייג תורה", ויפה פרשנוהו בפירוש מסכת אבות.¹ ואולם אם אין בכח הנגיד בעם להמציא התחבולה, אז ישאל [אנשים] רבים שהן חכמים, וכל אחד יתן עצה בדרך חכמה. ובהיותם רבים יתן כל אחד עצה טובה וישרה כפי דרכו כי העצות [לפי] הבדל נטיות הנפשות והשגותיהן, כמו שבארנו (חדר א' חלון ט') למעלה. והנה יועץ זה יגיד דבר חכמה ותבונה על דרך זה. ויועץ אחר יאמר דבריו על דרך אחר וכן כולם. ואז יקבץ הנגיד דברי כולם ויוליד מדבריהם תחבולה נכונה, או אחד מהשומעים שהוא בעל בינה יוליד דבר תחבולה שיושעו בה העם. והנה היועצים דברו כולם אמת וכדרכי החכמה, אבל אין דבריהם מספיקים לתשועת העם שנפלו בו. ועל ידי התחבולה תהיה התשועה ועל זה אמר "ותשועה ברוב יועץ" (משלי יא, יד), כי בהיותם רבים תולד מהן תחבולה ולא יפול העם. ועל כן אמר התואר ["יועץ"] סתם כי מורה על יועצים חכמים וטובים. וכאשר תדע הנחת שם "תחבולה" בעז"ה תבין תוכן הפסוק [הבא].

footnotes:
¹ יין לבנון, מהד' תשס"געמ' 47-48


###### Gan Naul, House III 3:3:2
[Gan Naul, House III 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:3:2)

"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברוב יועץ" (משלי כד, ו). פירושו לענין המלחמה להתגבר על אויביו צריכין תחבולות המצאות חדשות, וכן בעצה טובה. לפי שהשונא גם הוא יוכל לקחת עצה טובה, ואפשר שיהיה שווה עמך בעצה. ואם תמציא תחבולה חדשה לא [תיפול]. ואולם לפעמים אין בכח הנגיד ושר הצבא למצוא תחבולה, אז ישאל יועצים טובים רבים שהן יודעים בטיב המלחמות וכל יועץ יגיד עצה כדרכו. ובהקבץ מועצותיהן תִּוָלֵד מדבריהם תחבולה ויצלח במלחמתו. ולפי שמדבר על יועצים טובים נזכר "יועץ" כדרך הכלל שאמרנו. גם נלמד מענינו שמדבר על יועץ המלך במלחמות וכיוצא, כדרך "ואחיתופל יועץ למלך" שבארנוהו למעלה כתובים דומים בעניניהן. רק שהאחד מדבר ממנהגי העם, והשני מענין המלחמה, גם יש בפסוקים אלו משָׁלים, ועוד אדבר עליהם.


###### Gan Naul, House III 3:4:1
[Gan Naul, House III 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:4:1)

"מרמה בלב חורשי רע, וליועצי שלום שמחה" (משלי יב, כ). פירוש "חורשי רע" יתבאר בבית זה בעז"ה, והם רשעים גדולים ממציאים בלבם מחשבות רעות לעורר מדנים בין בני אדם. ומלת "לב" בארנוהו (חדר ב) בבית הראשון, שהוא נופל על השכל והבינה הנטועים בנפש. גם בארנו שם כי לשונות של "שכל ובינה" לא יונחו על המצאות הכסילים והרשעים. ויתוארו תמיד במלת "לב". ומלת "מרמה" על המצאה גדולה ו"תחבולה" חבלה רעה מאד, כדרך "ותחבולות רשעים מרמה". ויתבאר בעז"ה. ויתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה. ועל זה אמר "מרמה בלב חורשי רע", כלומר הרשעים בעלי השכל והבינה בטבע החורשים רע, תכלית הרכבת שִׂכְלָם ובינתם היא תחבולה של מרמה. וכבר בארנו (חדר א' חלון ט') בבית הראשון כי לשון "שמחה" מונח על המָשׂוֹשׂ הבא במשפט הלב והבינה, כדרך "ולישרי לב שמחה" (תהלים צז, יא). וכן בארנו בבית זה כי היועץ מסכים בהכרח נטית נפשו הצפוּנה, ולכן היועץ לדברים טובים אות היא כי מדת הטוב התמדתה בנפשו. ויקרֶה שישאלהו אדם כדת מה יעשה על דבר פשע שפשע בו חברו ואיך ינקום ממנו וכיצד יתגבר עליו. ואם היה נוטה בנפשו אל הרע, היה צריך לשפוט בשכלו ובבינתו להמציא המצאה איך יעשה השואל. ועתה שהוא איש טוב, לא יבנה בנינים בשכלו ובבינתו אבל פתאום ימצא הסכמה בנפשו לתת עצה לשואל שאַל יריב ואל ינקום, אבל ימחול לחברו ויקוה לה' שיושיע לו, וכיוצא בדרכי העצות שהן כפי החכמה. והנה החורש רע המציא בשכלו ובבינתו תחבולה של מרמה. והיועץ לא המציא קטנה או גדולה, ובכל זאת יהיה שמחת לב ליועץ השלום, לא לחורש הרע. כי השמחה מַתַּת אלהים לישרי לב כמו יועצי שלום, לא לעקשי לב; אעפ"י שמשכילים ומבינים כפי דרכם הרעה. והזכיר מלת "שלום" נגד חורשי רע. כי אם נזכר "יועץ" סתם יורה ג"כ על יועץ טוב, אבל היה מובן שיעץ תחבולה טובה, ולכן יהיה לו שמחה בעבור המצאותיו. לכן הוסיף מלת "שלום", ללמדנו שהכונה על יועץ ישר-לב, חכם וצדיק שלא הורה לנשאל בו תחבולה בשכל, אלא להיפך שהגיד לו עצת שלום וישמח לבו הישר; ולא לב בעל המרמה. והוא ענין נפלא מאד. ואם יַגִיעֵנוּ צורנו לפרש לשונות של "שמחה" אז אבאר הענין על נכון.


###### Gan Naul, House III 3:5:1
[Gan Naul, House III 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:5:1)

"ויאמר לו היועץ למלך נתנוך? חֲדַל לך, למה יַכּוּךָ?" (דהי"ב כה, טז). פירושו. הכתוב הזה נאמר אצל אמציה מלך יהודה שהכה את בני אדום. ואחר שגבר עליהם הביא אליליהם ליהודה, לפניהם ישתחוה ולהם יקטר. ונאמר "ויחר אף יי' באמציהו, וישלח אליו נביא ויאמר לו 'למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמו מידיך?'". ועל זה השיב לו "הליועץ למלך נתנוך?". והנה הנביא דבר בדבר ה', לא מחכמתו. ובתורה נאמר "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברַי אשר ידבר בשמי, אנכי אדרוש מעמו" (דברים יח, יט). ותבין כי אמציהו חטא חטאה גדולה בתשובתו שהשיב לנביא, מלבד החטא עצמו שעבד לאלילים. כי השוה דברי הנביא לדברי יועץ. והוא האיש שהוקם להודיע לעם משפט מעשה התורות והחֻקים, כדת מה יעשו ישראל. ואין ספק שהיה הנביא הזה יועץ לעם, כי הנביאים הם חכמי לב ומורי הוראות בישראל. ולכן אמר אמציהו בגאותו "הליועץ למלך נתנוך?". כלומר אתה יועץ לעם, ומי נתנך יועץ למלך להגיד לו מה יעשה? ופסוק זה ראיה לדברינו (חלון כ"א) שלא יפול תאר "יועץ" זולתי על בעל העצה שאחרים נשאלין בו ומבקשים ממנו עצות. ו"יועץ" הנזכר בכתוב זה סתם ענינו יועץ בחכמה, כי יעצו בדרכי התורה, כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ". ועוד ידובר בענין זה.


###### Gan Naul, House III 3:5:2
[Gan Naul, House III 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:5:2)

"וזכריהו בנו יועץ בשכל". (דהי"א כו, יד), פירושו היה יועץ לעם במדיניות ובדרכי העולם. והיו מועצותיו בהשכל, והעושין על פיו הצליחו. ודע כי היועץ בחכמה האסופה בנפשו, ומודיע לעם משפט מעשה החֻקים והתורות, יוכל השואל לבטוח על מועצותיו שלא ייכשל בהן. כי החכמה עליונה, והיועץ החכם אינו רק מגיב בדבר-עצה שקבל מן השם ב"ה, כמו שבארנו (חדר א' חלון י"ב). וידוע כי "עצת יי' לעולם תעמוד" (תהלים לג, יא) והיא מזוקקת שבעתיים בתבונה שאין לה חקר כמבואר למעלה (חלון י"ב). אבל היועץ במדיניות ובדרכי העולם, אעפ"י שהיועץ משכיל ומבין בטבע והתיישב הרבה על הדבר והוא בעל נסיונות רבים, יוכל לטעות בהסכמתו. והשואל העושה על פי עצתו יכשל, כי אין בכח האדם להסכם במופתי הבינה והדעת מלבו. גם נעלמים ממנו המקרים המתחדשים כל רגע תחת השמש, ובארנו זה למעלה (חלון ו'). והיועץ בטוב כדרכי העולם ובמדיניות הוא האיש המנוסה שמועצותיו היו טובות תמיד, ויבטחו עליו בני אדם בעבור הנסיונות שראו ממנו. וזהו שבארנו למעלה אצל אחיתופל שהיו מועצותיו בשכל טוב, והעושים על פיו הצליחו. ובספר "מעין גנים" יתבאר בעז"ה כי לשון "שֵׂכֶל" נופל על הדברים המדיניים שאינן תחת סוג החכמה והבינה. ובתנאי שהדבר שימציא השכל באלה הענינים יהיה הגון להצלחה. ודברים יקרים כתבנו שם. ובארנו כל הכתובים שנכתב בהן לשון "שכל" מסוג זה, שהנחת כולם על ההמצאות שיצליח בהן העושה. אבל אם לא יצליח, אעפ"י שהמציא המצאה גדולה לא יתואר בתאר "שכל". וזה האיש זכריהו היה יועץ בשכל, כלומר כל מה שיעץ לעם בעסקיהם עשו והצליחו. ולכן נכתב מלת "בשכל". ואם היה כתוב "יועץ" סתם, היה מתפרש על יועץ טוב בחכמה כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ" (דהי"א כז, לב). "יועץ וחכם חרשים" (ישעיה ג, ג). עכשיו שנכתב "יועץ בשכל" למדנו שהיה יועץ טוב במדיניות. ודע כי היועץ הטוב במדיניות אות כי השגחת השם דבקה עמו, כי הצלחת השכל לא תתכן זולת ההשגחה העליונה, כדרך "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל ויי' עמו" (שמואל א יח, יד). והשגחת השם לא תדבק זולתי בחכמים צדיקים. וזה מופת שהיה זכריהו חכם וצדיק. וזה ברור. ואם תראה דברינו על הנחת שרש "שֵׂכֶל" אז יתבאר לך הכל על נכון.


###### Gan Naul, House III 3:6:1
[Gan Naul, House III 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:6:1)

"הָפֵר מחשבות באֵין סוד, וברוב יועצים תקום" (משלי טו, כב). פירוש "סוד" וַעַד בני אדם חברים האסופים יחד להועץ על ענין מה. כמו "בסודם אל תבא נפשי" (בראשית מט, ו), "על עמך יערימו סוד"(תהלים פג, ד), ויתבאר במקומו בעז"ה. ומלת "מחשבות" על מחשבות הנפש כפי ציוריה. ומלת "הָפֵר" על הביטול והעדר הקיום כמו "את בריתי הֵפַר" (בראשית יז, יד). וכבר אמרנו (חדר א' חלון ב') שכל עצה על הסכמה החלטית לעשות על פיה מעשה, וכן אמרנו (שם חלון ה') שכל עצה היא על הסכמה אחר משפט השכל בין מחשבות רבות העולות על הלב המנגדות זו לזו, וההסכמה באחת מן המחשבות. וכן אמרנו (שם חלון ו') שבהיות בענין העצה דרכים רבים תהיה ההסכמה בהכרח בלי מופת הדעת. לפי שאין לנו מופתים מדעיים על דברי המנהגים התוריים והמדיניים. ולכן בהיות אדם נועץ לבדו על דבר מן הדברים קשה עליו לקחת עצה ולהסכים בהחלט לעשות מעשה כפי עצתו. ואעפ"י שימצא בלבו הסכמה יָרֵא מהשען עליה, כי יודע כי המכשול קרוב. ועל כן מבטל כל מחשבותיו ולא יעשה כפי אחת מהן. כי גם המחשבה שנדמה בעיניו טובה להסכים עליה גם היא רפופה בלבו מהישען עליה. ועל זה אמר "הָפֵר מחשבות באֵין סוד", כלומר אם האדם נועץ לבבו ואינו בסוד יועצים חכמים, תהיינה כל המחשבות שעלו על לבו באותו הדבר מופרות ומבוטלות, כי לא יבטח לעשות מעשה גם על המחשבה שהיא לו טובה. ולכן תאר כולם בתאר "מחשבות" לפי שאמר "הפר" שאין מעשה נמשך גם מאחת מהן. וכבר אמרנו (חדר ב' חלון ג') שיפול לשון "מחשבה" בדברים מעשיים על [הדמיונות] העוברות על הלב המבוטלות כולם בעיני בעל המחשבות ולא יפול על אחת מהן לשון "עצה". אבל אם האדם יושב בסוד חכמים יועצים והם יסכימו עמו באותה המחשבה שהסכים עליה בלבו ושנדמה לו, ויאמרו כי כן נכון לעשות, אז יֶאֱמַץ לבבו ותהיה הסכמתו חזקה וישען עליה לעשות על פיה מעשה. ועל זה אמר "וברוב יועצים תקום". ומלת "תקום" על המחשבה האחת שמצא עליה ההסכמה בלבו, והפר אותה במורך לבו. עתה תקום ויעשה מעשה על פיה, כי חבריו החכמים קיימוהָ בידו. ו"רוב יועצים" ההפוך של "באֵין סוד", כי קבוץ יועצים רבים נקרא "סוד".


###### Gan Naul, House III 3:6:2
[Gan Naul, House III 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:6:2)

ואפשר כי מלת "הָפֵר" [הוא] ציווי כמו "וְהָקֵם זרע לאחיך" (בראשית לח, ח). ויצוה את האדם שיפר מחשבותיו באֵין סוד. ולא ישען גם על מחשבה שנדמה בעיניו שהיא טובה, ולא יעשה מעשה על פיה, לפי שבהיות האדם לבדו קרוב לטעות, כדרך שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סג ע"ב) "חרב על הבדים ונואלו". על ת"ח היושבים בד בבד שהן נואלין ומתטפשין. ולכן ציוה שיפר מחשבות לבו ולא ישען על הסכמתו. אבל ברוב יועצים-חכמים המסכימים עמו תקום המחשבה שהסכים עליה. וכדרך שאמרה תורה "אחרי רבים להטות" (שמות כג, ב). ופירוש זה מתוקן. ומלת יועצים נזכר סתם לפי שהכונה על יועצים הדבר בחכמה, כדרך "יועץ וחכם חרשים", ועוד נדבר בזה בעז"ה.


###### Gan Naul, House III 3:7:1
[Gan Naul, House III 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:7:1)

"המלך אין בך? אם יועצך אבד?" (מיכה ד, ט). פירושו הנביא מנחם את בני הגולה הנאנחים על אבדן כבודם וממשלתם, כי אין מלך, ובגוים אין תורה. [והבטיח] "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה". ובארנוהו (חלון ב') למעלה. ו"שופטיך" כולל המלך השופט משפטי המלוכה. וכן השופטים בענינים בין איש ובין אחיו במשפטי התורה. ו"יועץ" הוא המודיע עצות לשואלים בו במעשה התורות והחֻקים. ועל הראשון אמר "המלך אין בך?" כלומר למה [צר לך] על העדר המלוכה. ועל השני אמר "אם יועצך אבד?", כלומר למה צר לך על הֶעְדֵר היועצים הטובים בחכמה המודיעים לך מה תעשה. אל תצטער עוד כי עתה תבא אליך "הממשלה הראשונה ממלכת לבַת-ירושלים" (מיכה ד, ח). ויהיו שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. ולכן נזכר "יועץ" סתם המורה יועץ טוב בחכמה.


###### Gan Naul, House III 3:7:2
[Gan Naul, House III 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:7:2)

"מוליך יועצים שולל ושופטים יהולל" (איוב יב, יז), פירוש. ביד השם ב"ה הכל, האדם ולבו ומחשבותיו. ואם חפץ מוליך היועצים הטובים בעלי-העצה היועצים לעם והמנוסים במועצותיהם, בהשתוללות, כמו "אשתוללו אבירי לב" (תהלים עו, ו). "וסר מרע משתולל" (ישעיה נט, טו). וכן אמר רש"י ז"ל כי "שולל" לשון שטות. מוליכם בשטות כשהוא רוצה לערב ולבלע חכמתם. וכן אמר ראב"ע ז"ל. ואם יתנו עצה בעת ההיא לשואליהם, יכשלו העושים על פיהם, כי השם ב"ה סכל עצתם [כדי להביא] הרעה על האיש או האומה שנגזרה עליהם הגזרה העליונה. כדרך "לוכד חכמים בערמם, ועצת נפתלים נמהרה" (איוב ה, יג) ובארנוהו בבית השני (סוף חדר יא) ויתבאר עוד בעז"ה. וכן השופטים משפט צדק בין איש ובין רעהו יסכלו ולא יבינו משפט. וגם זה בעבור פשעים קדומים. ולכן אמר "יועצים" סתם, לפי שמדבר על יועצים חכמים טובים, ובעבור הגזרה ישתוללו לעתים.


###### Gan Naul, House III 3:7:3
[Gan Naul, House III 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:7:3)

"עם מלכים ויועצי ארץ הבונים חרבות למו" (שם ג, יד). פירוש. הייתי שוה בקבר עם המלכים ועם יועצי ארץ. והם השרים החשובים בעלי העצות שהמלכים שואלים פיהן מה יעשו בכל דבר ודבר. וכפי הבדל הענינים כן הבדל היועצים. קצתם שרים יועצים בדברי המלחמות. וקצתם יועצים בדברי המדינה והדתות הנמוסיות. וקצתן יועצים בדברי הבנינים והסחורות וכל מלאכת מעשה; והם יושבים עם המלך והוא נועץ מהם. ולפיכך על יועצים מדיניים שאינן יועצים בחכמה ובענינים האלהיים, כי הכתוב מדבר על כלל מלכי הגוים ויועציהם שלא נחלו החכמה, אמר מלת "ארץ". לא אמר "עם מלכים ויועצים", כי היה מורה על יועצים בחכמה כדרך "וברוב יועצים תקום" (משלי טו, כב). והסמיך התואר [יועץ] למלת "ארץ", מורה יועצים בדברים שהן תחת השמש כפי דרכי שִׂכְלָם ובינתם, כמו המלחמות והדתות הנמוסיות והבנינים והסחורות והמלאכות, והם לפי מועצותיהם שהן על הרוב לתקן המדינה, הן באופן בעניני הערים והמבצרים, הן להמציא חדשות להגדלת המסחר וכל כיוצא בזה.


###### Gan Naul, House III 3:8:1
[Gan Naul, House III 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:8:1)

"ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו" (עזרא ז, כח). פירוש. השם הטה עלי חסד לפני המלך. גם לפני יועציו והם השרים בעלי העצה שהמלך מבקש מהם עצה בהנהגותיו מה יעשה, והם יעצוהו לעשות עמדי החסד הגדול הזה. וכן מפורש בכתוב שנתן המלך לעזרא, שנאמר "כל קָבֵל די מן קדם מלכא וְשִׁבְעַת יעטוהי שליח, לבקרא על יהוד ולירושלם" (עזרא ז, יד). והיו יועצים טובים כדרכם, אבל לא בדרכי החכמה, כי הם מֵעַם פרס ומדי. ועל כן לא נאמר "לפני המלך והיועצים", כמו וכתיב "יועצים", אבל נאמר "ויועציו"¹ בכנוי, כלומר יועצים למלך בעניני המלוכה והמלחמות והדתות הנמוסיות.

footnotes:
¹ ויעטוהי, הוא תרגום של "יועציו", ולא כתיב "ויועטין" "יועצים"


###### Gan Naul, House III 3:8:2
[Gan Naul, House III 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:8:2)

"הַהֵרִימוּ המלך ויועציו" (עזרא ח, כה). אשר התנדבו המלך ויועציו. כמו לפני המלך ויועציו. והוא נכתב באותו ענין, ומדבר ביועצי המלך ארתחשסתא,² ומבואר מזה מה שבארנו, וג"כ נכתב בכנוי³ מטעם זה עצמו.

footnotes:
² עזרא ז, ז
³ ויועציו


###### Gan Naul, House III 3:8:3
[Gan Naul, House III 3:8:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:8:3)

"וסוכרים עליהם יועצים להפר עצתם" (עזרא ד, ה). פירוש. צרי יהודה ובנימין שכרו ושחדו בממון שרי מלך פרס שהמלך שואל מהם עצה בעניניו, שיתנו עצה למלך להפר עצת יהודה ובנימין שהסכימו לבנות ההיכל לה' אלהי ישראל. והצליחו ברעתם עד ימי דריוש. ותאר "יועצים" הנכתב בפסוק זה למד מענינו שהיו יועצי בליעל, כי נתנו עצה בעבור שוחד ובצע כסף לבטל בנין בית ה'. והיתה עצתם טובה⁴ להשגת מבוקשם הרעה, כי הצליחו בעצתם לבטל המלאכה, וכדרך הכלל שבארנו (חדר א' חלון י"ב) למעלה.

footnotes:
⁴ מועילה


###### Gan Naul, House III 3:8:4
[Gan Naul, House III 3:8:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:8:4)

"וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ, ואשאלם וישיבו דבר" (ישעיה מא, כח). פירוש. ראיתי כי אין בכל העמים איש נכבד וטוב. ומכל אלה לא מצאתי יועץ חכם. שאם אשאל את פיו בדבר עצה להשיב דבר ה' מה ראוי לעשות, יתן עצה רעה לא טובה בעיני ה'. לכן לא בחרתי בם, כי אם [באיש] אשר אקים, אשר בצדקתו אתן רוחי עליו. והוא המלך המשיח שנאמר עליו "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה" (ישעיה יא, ב). והוא יהיה יועץ חכם ויגיד לשואליו עצות נכונות כפי חכמת לבו ו"לאמת יוציא משפט" (ישעיה מב, ג). ולכן ישיב לארץ משפט "ולתורתו איים ייחלו" (ישעיה מב, ד). כי יבואו כל [איש] לבקש ממנו במנהגי החכמה והוא יגיד להם מעשה התורה והמשפט. והנה "יועץ" הנכתב סתם בפסוק זה כדרך "יועץ וחכם חרשים" (ישעיה ג, ג) והוא היועץ בחכמה. והודיע שאין בכל העמים יועץ חכם, כך אמתת פירוש הפסוק. ורש"י ז"ל אמר המלה "אין יועץ. מכל אלה העתידות לבוא, אין מהם יועץ שעמד בסוד ה' וידע אותם" ע"כ. ולפי פירושו יאמר⁵ "ומאלה ואין נביא". כי יודע העתידות ברוח האלהים יתואר "נביא", לא "יועץ". ועוד דבר, אמר לפני זה "מי הגיד מראש ונדעה, ומלפנים ונאמר צדיק. אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שומע אמריכם" (ישעיה מא, כו). ולמה כפל פעם שני ושנה "ואין יועץ"? ולפי פירושנו יתכן כי אחר שאמר שאין מהם מגיד מראשית אחרית, כי אין בהם איש נביא אשר עמד בסוד ה', הודיע עוד שגם אין בהם צדיק ולא יועץ חכם ונבון. וראיה, כי אחר "ואין יועץ", אמר "הן כולם און, אפס מעשיהם. רוח ותהו נסכיהם" (ישעיה מא, כט) כלומר כולם רשעים בעלי המעשים הנשחתים, מעשי און ואפס בחקות אלילים. ועל כן לא ימצא בהם יועץ חכם מגיד משפטי מעשה התורה והחכמה, והבן.

footnotes:
⁵ כלומר היה ראוי לומר


###### Gan Naul, House III 3:9:1
[Gan Naul, House III 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:9:1)

"ממך יצא חושב על יי' רעה, יועץ בליעל" (נחום א, יא). פירוש. ממך נינוה יצא סנחריב הרשע אשר חשב על ה' מחשבות רעות, ויתבאר בעז"ה בבית זה. גם היה יועץ בליעל, כי הסכים הסכמה החלטית לכבוש את ירושלים ולהחריבה וצר על ירושלים. ולולי כי מְנָעוֹ ה' והשחית מחנהו בלילה אחת היה הרשע הזה משלים לעשות מה שהסכים עליו. ולכן נופל על זה לשון "עצה", כמו שבארנו (חדר א' חלון ד') למעלה. ואולם בואו על ירושלים ועריכת מלחמתו נגד חזקיה איננה ב"מחשבה", אלא ב"עצה" אחר משפט השכל, כי בעניני המלחמות צריך עצה בשכל בעשות התחבולות וההמצאות. וכדרך שנכתב בענינו שאמרו שלוחיו "אמרתי אך דבר שפתים, עצה וגבורה למלחמה" (ישעיה לו, ה), וכדרך "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כד, ו) ובארנוהו למעלה (חלון ג'). והנביא כיון להודיע שתיהן, רוע מחשבותיו הפנימיים, גם הסכמתו הרעה שהסכים להחריב עיר הקדש. ולכן "אתה חושב רעה, יועץ בליעל", וכדרך שאמרנו (חדר ב' חלון ה'). גם היה הרשע הזה חכם ונבון בעיניו ולא שאל עצה מזולתו, אבל שריו וגיבוריו שאלו את פיו אנה ילכו ומה יעשו. והיה הוא היועץ. וראיה, "אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו. כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי" (ישעיה י, יב-יג) ודברנו על זה בבית הראשון. ולכן תארו "יועץ [בליעל"], כדרך הכלל שהנחנו (חדר א' חלון כא). ואם היה נזכר "יועץ" סתם היינו טועים כי הוא יועץ טוב בחכמה, כי לא נזכר לפניו או לאחריו ענין המורה מה יעץ. והיינו מפרשים ממך יצא חושב רעה, וגם יועץ חכם. על כן אמר "יועץ בליעל". להורות שחושב הרעה הוא גם כן יועץ בליעל ורשע, וכמו שבארנו (חלון י"ב) בתאר זה.


###### Gan Naul, House III 3:9:2
[Gan Naul, House III 3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:9:2)

"והיועצים עצת רע בעיר הזאת" (יחזקאל יא, ב). פירוש. אלו הם האנשים שהעם שואלין מהם עצות מה יעשו להשלים תועבותיהם והם יועצים אותה עצה רעה. ויתבאר עוד בבית זה. והנה הם יועצים במשפט לבם תחבולות והמצאות, ומועצותיהם נכונות להשגת המעשה המגונה. אבל הם אנשי בליעל, ומסכימים בהכרח הציור הרע המושל בם, ולכן אמר "עצת רע", ומלת "רע" על הציור הרע שבלב, כמו שבארנו (חדר ט' חלון י). כמו שכתוב "ירא אלהים וסר מרע" (איוב א, ח). ואם היה רוצה לומר שהם יועצים עצות לא טובות להשגת מבוקשם הרעה, היה ראוי לומר "והיועצים עצת רעה", והיה רעה¹ לעצה, כי מלת "עצה" לשון נקבה. עכשיו שנכתב "רע", הכוונה שהעצה היא להשיג מבוקשם,² אבל מוכרחת בם מציור רע, לאות שהם [רעים] ונלוזים מדרכי החכמה.

footnotes:
¹ תאר אל העצה
² לעשות רע


###### Gan Naul, House III 3:10:1
[Gan Naul, House III 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:10:1)

"כי אמו היתה יועצתו להרשיע" (דהי"ב כב, ג). פירוש. אחזיה הלך בדרכי בית אחאב הרעים. והודיע הכתוב כי לא הלך בדרכים אלו בטבע נפשו ובהסכמת לבו, כי הוא היה מזרע הקדוש מבני דוד. אבל אמו היתה סבה לרשעתו, כי היא היתה מבית אחאב, עתליהו בת עמרי, והיה נשמע לקול אמו. והיתה לו יועצת ושאל את פיה מה יעשה בכל דבר ודבר, אם כך או כך. והיתה היא יועצתו להרשיע. והוא סמך על עצותיה ועשה כן.


###### Gan Naul, House III 3:10:2
[Gan Naul, House III 3:10:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:10:2)

"כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו" (דהי"ב כב, ד). פירוש. הכתוב הראשון אומר "גם הוא הלך בדרכי בית אחאב" (כב, ג). והיה זה קודם מות אביו והוא עודנו נער, וכרוך אחר אמו. והיתה מלמדתו ויועצתו מנעוריו להרשיע, וע"י כן היו דרכי לבו מוכנים לעשות הרע כי במועצותיה היתה מעירה בו דרכי הציורים הרעים. וכאשר גדל ומת אביו והגיע למלוכה, אמר הכתוב "ויעש הרע בעיני יי' כבית אחאב" (כב, ד), כלומר אז עשה רעות גדולות והשחתות עצומות כמו שעשו בית אחאב, לפי שבית אחאב וגדוליו שָׂם ליועציו ושאלם על כל עניני משפט המעשה, והם נתנו לו עצות נשחתות ומתועבות למשחית לו. והוא שמע להן ועשה כעצתם, כמו שאמר "גם בעצתם הלך". והנה אמו היתה יועצתו במנהגי האדם בדברים שהן בסוג החכמה. והודיע שנתנה לו עצות להרשיע, לעזוב חֻקי ה' ומשפטיו אשר צוה על ישראל. ויועצי בית אחאב נתנו לו עצות נשחתות בהנהגת המלוכה ומעשה המלחמות שהיו לו למשחית, כי הסיתוהו ללכת את יהורם בן אחאב למלחמה על חזאל מלך יורם, ובזה נמשך להסיתו יהוא מלך ישראל, כמבואר בכתוב.


###### Gan Naul, House III 3:10:3
[Gan Naul, House III 3:10:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:10:3)

"חכמי יועצי פרעה עצה נבערה" (ישעיה יט, יא). פירוש. האנשים שהם חכמים בעיני פרעה. ובעבור חכמתם ובינתם שָׂם אותם ליועציו, לשאול מפיהם על מה יעשה בכל דבר ודבר. הם באמת אוילים ונתנו לו עצה נבערה מדעת, לא יצלח בעצתם כמו שמפורש בפרשה. והנה נזכר אצל התאר "פרעה",¹ להורות שהיו יועצים למלך בעניני המדינה והמלחמות והיו יועצי בליעל ולכן נכתב בכינוי. ובארנוהו בבית הראשון.

footnotes:
¹ יועצי פרעה


###### Gan Naul, House III 3:10:4
[Gan Naul, House III 3:10:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:10:4)

ועם זה נשלמה הכוונה שכיוננו לבאר בחדר זה. כי לא נמצאו עוד בכתבי הקדש תארי יועץ יותר מן המפורשים פה. זולתי אחת והוא סמוך אל השם ב"ה ויתבאר בבית זה, ושתים בלשון תרגום בספר עזרא. האחד, "ושבעת יעטוהי" (עזרא ז, יד). "יעטוהי" כמו ויועציו בלשון הקודש, ודומה בפירושו לפסוק (חלון ח') "לפני המלך ויועציו" (עזרא ז, כח), כי שתיהן בכנוי, כמבואר למעלה. והשני, "די מלכא ויעטוהי התנדבו" (עזרא ז, טו). וגם הוא כמו "המלך ויועציו" בלשון הקדש ודומה אליו בפירושו. והתברר מדברנו כי נכונים וישרים הכללים שיסדנו על הוראת התואר הזה, שענינו תמיד על איש שהוקם מזולתו שיהיה מגיד עצות בדברים המעשיים לפי משפט השכל, פעמים בעניני החכמה, ופעמים בעניני העולם והמלוכה והמלחמות. פעמים איש טוב, ופעמים איש רע, לפי כל הפרטים המבוארים. תן עיניך עליהם וחקור ודרוש בעניניהן, ותמצא כי דברי אמת הם, עֵדים על עצמם.


###### Gan Naul, House III 3:11:1
[Gan Naul, House III 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/3:11:1)

ולחתימת ענין זה אכתוב מה שמצאתי להרב רבינו משה ז"ל כתוב (מורה נבוכים, חלק א' פרק לד) בספרו על תאר "יועץ", שם הביא דברי קדמונינו ז"ל שאמרו [חכמינו] ¹ "אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש". ואמר הרב ז"ל "אלו הדברים אי אפשר בהם מבלתי הבנה טבעית. הלא תדע כי יש מבני אדם מי שהוא חלוש העצה מאד, אעפ"י שהוא המבין שבאנשים. ומהם מי שיש לו עצה נכונה וטוב הנהגה בדברים הצריכים לסדור בני אדם ולדעותם והוא הנקרא 'יועץ', אלא שהוא לא יבין מושכל, אעפ"י שהוא קרוב למושכלים הראשונים. אבל הוא סכל מאד אין תחבולה עמו. 'למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין?' (משלי יז, טז) עד כאן לשונו, מה שדבר על מלת "יועץ". ואני לא באתי בספר זה להעתיק מה שכתוב בספרי הראשונים ז"ל ולהיות נצב לריב. ולכן בדברים קצרים אודיעך כי אֲמָרוֹ "יש מבני אדם מי שהוא חלוש העצה מאד אעפ"י שהוא המבין שבאנשים" שאמר, זה יתכן אם יובן ע"פ הכלל שיסדנו מענין העצה שהיא בכח [השכל] לא בכח מופתי הבינה והדעת, ואז יסכימו דברי הכלל עם דבריו ז"ל בצרוף הכלל שיסדנו שאין כח-העצה נטבעה בכל הנפשות [בשוה] וְתִּמָצֵא. ומה שאמר "מהם מי שיש לו עצה נכונה" וכו' לא אוכל לכון מאמר זה. כי הראינו בבירור גדול כי היועצים ממינים רבים, ובכל דבר ודבר צריך יועץ הראוי לאותו הדבר, כמבואר למעלה. מהם הוא יועץ בעניני ההנהגה, או הוא יועץ בחכמה, כי כל הנהגה טובה היא לה חכמה קדושה.² וזה הוא מקום המחלוקת³ שעמדנו עליו בבית הראשון כלו, כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ" (דהי"א כז, לב). והחכם ויועץ במשפט, לא יתכן לומר עליו שהוא "לא יבין מושכל גם הנקרא מושכלים הראשונים", או לתארו בתאר "סכל". ואם הכונה על מנהגי העולם היוצאים מסוג החכמה, הנה בהיותו מתואר "יועץ" שהעושים על פיו מצליחים. כּוּנָה בכתבי הקודש "יועץ בשכל" כמבואר למעלה. ולא יתכן זה בלי [ש]יבין מושכל. ואולם הרב ז"ל כיון על המושכלות האלהיות וסתרי יראת ה'. ואין זה מענין העצה כלל. גם הפסוק "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה" (משלי יז, טז) אין ענינו מענין "עצה", וזה מבואר בבית הראשון. סוף דבר ממה שבארנו בענין זה התבאר הכונה כולה. גם מה שמסרו קדמונינו ז"ל (חגיגה יד ע"א) "יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים" מעיד כי תאר "יועץ" על היועץ בחכמה. ואיננו בכל אלו כסיל, ויש לו לב טהור וחכם. והמשכיל יבין.

footnotes:
¹ חגיגה יד, א
² אפשר לפענח הכתב. קבועה
³ כלומר חלוקת הענינים