## Gan Naul, House III

###### Gan Naul, House III 6:1:1
[Gan Naul, House III 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:1:1)

החדר הששי ובו עשרים חלונות יבאר שם דבר "עצה" הסמוך אצל אדם, יביא כל הכתובים שהוא נזכר בהם, יפרש כולם בדרך הכללים שהקדים.
כפלנו ושלשנו שכל לשון "עצה" נופל על הסכמה החלטית שנמשך ממנה מעשה. לפעמים העצה טובה ולפעמים רעה. וכולם על ההסכמה אחר משפט השכל, ושהיא בהכרח הנפש לא במופתי הדעת והבינה, וכיוצא בזה המבואר למעלה (חדר א'). ועתה אערכה פה כל הכתובים שנזכר בהם שם דבר "עצה". ואפרשם כולם בעז"ה בדרך אחד מסכים עם הכללים שיסדנו, ואלה הן.


###### Gan Naul, House III 6:1:2
[Gan Naul, House III 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:1:2)

"מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה" (משלי כ, יח). פירוש. בהיות בלב האדם מחשבות רבות, האחת סותרת האחרת, והוא נבוך מה נכון ובאיזו מהן יסכים, תכין המחשבה בעצה. והוא בהסכמה החלטית באחת מן המחשבות, כי אם לא יסכים באחת מהן ישאר במבוכה. ומה הועיל ברוב ציוריו הטובים ומחשבותיו שצמחו מהן אם לא ידע מה יעשה? "ולא המדרש עיקר אלא המעשה" (אבות, א). אבל בעצה תכין כי [יעשה כעצתו]. ולכן אם איננו בעל כח עצה בטבע וכמו שאמרנו למעלה, צריך שילך אל חכם ויועץ לבקש ממנו עצה והוא יגיד לו ועל פיו יעשה ובו ימלט ממבוכתו ויזכה לעשות המעשה הטוב, כדרך "ושומע לעצה חכם" (משלי יב, טו). ושמא תאמר איך החליט שתכין בעצה, ואולי יסכים הסכמה לא טובה? כבר אמרנו שכל לשון "עצה" הכתוב סתם בספרי הנבואה הכונה על עצה טובה להשגת המבוקש. ובהיותו נכתב בלי ענין המלמד מאיזו מין עצה מדבר, הכונה עצה בחכמה. והוא הדין לכל עצה טובה להשגת המבוקש הטוב. אבל יש דברים שלא תספיק העצה לדבר, וכל [דבר] טוב שיבחר לו במשפט השכל לא יועיל. ובארנו (חדר ג חלון ה) הדוגמא בפסוק "באֵין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי יא, יד). וכן "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ" (משלי כד, ו). ואמרנו שלפעמים פרץ פרצה בעם, ולא יעמדו עוד בארחות העצות הטובות הנהוגות. וכן בעניני המלחמות, כי הנלחם עמך גם הם יועצו עצות טובות להשגת מבוקשם. ולכן צריך תחבולות, והם המצאות חדשות לא שערום הראשונים ולא נודעו עד הֵנָה בדרכי [ניהול] המלחמה, וע"י כן תצליח. ועל זה אמר מחשבות הלב בחכמה, ובמעשה הטוב תכין בעצה לבדה. כי החכם ייעצך כדת מה לעשות, ועליו תשען לעשות כפי עצתו. אבל בעניני המלחמות אין די בעצת החכם בדרכי המלחמות, אבל הכן לך תחבולות חדשות. והמפרשים ז"ל לא אמרו כן. ואין דבריהם מסכימים עם הכללים שיסדנו בהנחת לשונות של עצה.


###### Gan Naul, House III 6:2:1
[Gan Naul, House III 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:2:1)

"וממנשה נפלו על דויד בבואו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרום כי בעצה שלחוהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדוניו שאול" (דהי"א יב, כ). פירוש. הפלשתים היו נבוכים במחשבותיהם בענין דוד אם נבאש בעמו בהחלט, אם לא. ואחר משפט שכלם הסכימו הסכמה גמורה לשלחו מאתם, כי אמרו "בראשינו יפול אל אדוניו שאול", כלומר הוא יוצא עמנו למלחמה לתת אותנו במרמה ביד אדוניו שאול, ובזה יִתְרַצוּ אליו. וכבר אמרנו למעלה שכל הזכרת "עצה" סתם ענינה עצה טובה להשגת המבוקש. ומליצת הכתוב יְקָרָה¹ למבין. כי לא אמר "וממנשה נפלו על שאול² למלחמה ולא עזרום כי שלחוהו סרני פלשתים" וגו', כי אז היינו טועים לומר כי חפץ דוד להלחם עם שאול וישראל, ולא יכול כי שלחו סרני פלשתים מאתם, כי חשדוהו שבראשיהם יפול אל אדניו. וזה גנאי גדול לדוד מלך ישראל, וחלילה לחסיד שכמותו שיהפך לשונא לעמו ולמלכו ולבוא עליהם למלחמה עם הפלשתים הערלים. על כן הזכיר כי יפה עשו סרני פלשתים ששלחוהו. ועצה טובה יעצו הסרנים. כי אם לא שלחוהו ג"כ לא היה נלחם עם מלכו ועמו. ואולם מה שחשדוהו שבראשיהם יפול אל אדוניו, זה שקר, כי חלילה לצדיק שכמותו שיעשה מרמה ונבָלה כזאת עם מי שהטיב עמו, ועם אנשיו הבוטחים על יושר לבבו עמהם. ואם היה עושה כן היה מחלל שם שמים בקרב הגוים. ועל כיוצא בזה נאמר "כי תועבת יי' אלהיך כל עושה אלה, כל עושה עָוֶל" (דברים כה, טז). רק היה משתמר שלא יעזור לפלשתים כדי שלא יגיע על ידו רע לישראל. ואם היה נכתב "בבואו על פלשתים על שאול למלחמה וישלחוהו סרני פלשתים בעצה לאמר בראשינו" וגו'. היינו טועים לומר כי בדין חשדוהו, ואם היה עמם היה נופל אל שאול ומוסר אכיש ועמו בידיו. וגם זה גנאי גדול לדוד. לכן נשמר הכתוב ותקן המליצה ואמר "על שאול למלחמה ולא עזרום". כלומר גם כשיצא למלחמה עם מחנה פלשתים, ולא ידע עדיין שישלחוהו הסרנים מאתם, לא היה מחשבת דוד לעזור לפלשתים, אלא לעמוד על מעמדו ולעשות בתחבולה שלא יהיה לעזר ולהועיל לא לישראל ולא לפלשתים. ולכן סרני פלשתים בעצה טובה שלחוהו, אחר שלא היה מושיע אותם. ואולם מאת ה' היתה זאת שחשדוהו כי יפול בראשיהם אל אדוניו, ובעבור החשד הזה שלחוהו, כדי שיהיה דוד נקי בעיני אלהים ואדם. כי אם היה עמהם אעפ"י שלא היה עוזר להם יהיה זה לדוד לחרפה לעיני עמו, שאין כל אחד יודע אם עזרום או לא. גם היה צער לדוד בהנהגתו במלחמה שלא יחשדהו אכיש ואנשיו לפי שאינו עושה חיל כתמול שלשום. גם שלא תראינה עיניו [את] עַם ה' ושאול ובניו האהובים נופלים בחרב פלשתים. ומאת ה' היתה העצה הזאת, והוא ב"ה העיר רוח ולב פלשתים להסכים הסכמה כזאת, שהיתה עצה טובה מאד מכמה פנים, וכמבואר. ורש"י ז"ל פי' "ולא עזרום, ח"ו שעזרו לפלשתים, אלא כי עצה נתיעצו הסרנים לשלחו לביתו כי אמרו 'בראשינו יפול אל אדוניו', דוגמת 'נפלו אל דויד'" ע"כ. וזה כדברינו, כלומר אם היה עמהם לא היה עוזר להם, אלא שהפלשתים חשדוהו מלבם שלא יעזרום גם יעשה עמהם נבלה ויפול אל אדוניו בראשיהם, וחשדוהו כן בשקר. וראיתי כי הרלב"ג בפירושו לספר שמואל (שמואל א כט, ד) כתב שהיתה מחשבת דוד בלבבו להיות לשטן לפלשתים ולסכל עצתם על ישראל. ור' יצחק אברבנאל ז"ל דחה דבריו ואמר "חלילה לאיש נכבד כדוד יגמול את אכיש רעה תחת טובה. והנה היה זה אליו קשה ודבר מגונה מאד. אבל חשב דוד שלא ירים את ידו במלך שאול, ולא יהיה לשטן ולא גם כן לעזר ולא להועיל לפלשתים" ע"כ. ויפה דבר. וכותב ספר דברי הימים גלה מחשבת דוד ברוח הקדש, וכמו שבארנו, והבן.

footnotes:
¹ חשובה וחביבה
² בזה היינו טועים שהצטרפו אל דוד כדי להלחם בשאול, אבל בסופו של דבר לא עזרו במלחמה צפויה זו


###### Gan Naul, House III 6:3:1
[Gan Naul, House III 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:3:1)

"ויאמר אבשלום אל אחיתופל 'הבו לכם עצה מה נעשה'" (שמואל ב טז, כ). פירוש. עצה טובה להשגת המבוקש, וכדרך הכלל שיסדנו (חדר ו חלון יב) על זה. ולכן נזכר ["עצה"] סתם. והוסיף הבו לכם, שיחזקו הענין היטב במשפט השכל, למען ישיגו דבר עצה והסכמה כדת מה יש לעשות, כי על זה יפול הצווי, לא על נתינת העצה. כי העצה בהכרח ואיננה ברשות האדם, ולא יתכן לצוות שימצאו עצה, וכמו שיסדנו למעלה, וכן "שימו לכם עליה עוצו וְדַבֵּרוּ" (שופטים יט, ל) המבואר למעלה.


###### Gan Naul, House III 6:3:2
[Gan Naul, House III 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:3:2)

"הבו לכם דבר ועצה הלום" (שופטים כ, ז). פירוש. בני ישראל חקרו ודרשו במשפט לבבם על המאורע. ותביאו דבר, גם עצה והסכמה כדת מה לעשות עם גבעה ובני בנימין. וגם פה הוסיף "הבו לכם" כמצוה על החקירה והדרישה בשכל ובמשפט הלב למצוא עצה. ולא אמר "הִוָעֲצוּ" כי לא יתכן לצוות על העצה כמבואר. ו"עצה" סתם עצה טובה להשגת המבוקש כמבואר.


###### Gan Naul, House III 6:3:3
[Gan Naul, House III 6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:3:3)

"ויאמר דוד סַּכֶּל נא את עצת אחיתופל, יי'" (שמואל ב טו, לא). פירוש. המליצה הזאת כוללת שני ענינים. או שיסכל השם דעת אחיתופל ותהיה עצתו בפעם הזאת כעצת נפתלים, כדרך "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" (ישעיה מד, כה) המבואר בבית השני (חדר יא, חלון א), וכדרך "מוליך יועצים שולל" (איוב יב, יז) המבואר בבית זה. ואם ייעץ, בסכלות תהיה עצתו למכשול להעושים על פיו. או שיסכל עצתו בעיני אבשלום וזקניו, ובתתו עצה טובה להשגת המבוקש כדרכו תמיד תֵּחָשֵׁב לסכלות בעיני הנועצים אתו, וישליכו עצתו הטובה, ויבחרו בעצה נמהרה ונבערה שיכשלו בה. והשם ב"ה שמע תפלת עבדו, ולא סכל דעת אחיתופל, אבל סכל עצתו הטובה בעיני העם, למען השב רעתו אל חיקו. ותהיה עצתו הטובה לו למפח נפש, כי כשראה אחיתופל שלא נעשתה עצתו בחר מות מחיים והלך אל ביתו ויחנק,¹ כי הבין כי מאת ה' יצא דבר, שהוא סִּכֵּל עצתו להעניש אבשלום והמורדים עמו, ולא היה כן אם [לא]² היה השם ב"ה מסכל דעתו, והבן.

footnotes:
¹ שמואל ב יז, כג
² הערת העורך. הוספנו מלה זו, למען הבנת הענין


###### Gan Naul, House III 6:4:1
[Gan Naul, House III 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:4:1)

"וְהֵפַרְתָּה לי את עצת אחיתופל" (שמואל ב טו, לד). פירוש. תפיר עצתו שלא תצא אל הפועל. והנה תשאל איך אמר דוד לחושי בהחלט שיפר עצת אחיתופל? ואולי יתן אחיתופל עצה נבערה, וטוב שלא תופר? ואין זה קשה בפסוק "סכל נא את עצת אחיתופל" (טו, לא), כי הוא תפלה אל השם ב"ה שיסכל דעתו או יסכל עצתו בעיני העם אם היא עצה בשכל, כמבואר למעלה. אבל חושי אדם כמוהו ולא יוכל לסכל דעתו או עצתו. הא למדת כי נכון הכלל שיסדנו שכל עצה הנזכרה סתם בכתבי הקדש הכונה תמיד עצה טובה להשגת המבוקש. וכשאמר "עצת אחיתופל" סתם ענין המאמר עצת אחיתופל הטובה. ומעצמו נשמע שאם ייעץ בסכלות יקיים עצתו ויסכים עמו, כי דוד לא ידע אם יסכל השם דעת אחיתופל או לא. וכמו שקרה באמת כי לא סכל השם דעתו, אבל סכל עצתו ביד חושי. והוא הפיר אותה שלא יצאה לפועל.


###### Gan Naul, House III 6:4:2
[Gan Naul, House III 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:4:2)

"ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם" (שמואל ב טז, כג). פירוש. כל ההסכמות שהסכים אחיתופל במשפט לבו כששאלוהו על דבר עצה כדת מה לעשות, וכמבואר לעיל.


###### Gan Naul, House III 6:4:3
[Gan Naul, House III 6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:4:3)

"כן כל עצת אחיתופל" (שם, שם), פירוש. כן היו נכונים כל הסכמות אחיתופל, שהעושה על פיהן השיג מבוקשו וגם זה מבואר.


###### Gan Naul, House III 6:4:4
[Gan Naul, House III 6:4:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:4:4)

"טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתופל" (שמואל ב יז, יד), פירוש. מה שהסכים חושי הארכי במשפט לבו לעשות טובה יותר להשגת המבוקש ממה שהסכים עליו אחיתופל.


###### Gan Naul, House III 6:4:5
[Gan Naul, House III 6:4:5](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:4:5)

"ויי' ציוה להפר את עצת אחיתופל הטובה" (שמואל ב יז, יד). פירוש. לפי האמת לא היתה עצת חושי טובה להשגת המבוקש מעצת אחיתופל, כמו שאמר אבשלום והעם. אבל עצת אחיתופל היתה טובה, ואם היו עושים כעצתו היו משיגים משאלותם. אך מאת ה' יצא דבר שלא תצא עצת אחיתופל לפועל, רק תופר, כי סִּכֵּל עצתו בעיני אבשלום והעם ע"י דברי חושי הארכי. ולפי שנאמר תחלה "טובה עצת חושי מעצת אחיתופל", הוצרך לומר "את עצת אחיתופל הטובה", ולא נזכר סתם,¹ שלא נטעה שהיתה עצה רעה וסומך על המבואר, אלא הודיע כי הנאמר תחלה שקר, כי היתה עצתו טובה ועצת חושי היתה רעה להשגת המבוקש.

footnotes:
¹ מלת "עצה" סתם


###### Gan Naul, House III 6:4:6
[Gan Naul, House III 6:4:6](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:4:6)

"ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו" (שמואל ב יז, כג). פירוש. לא בחר מות מחיים בעבור הקלון והחרפה שקבלו דברי חושי יותר מדבריו, כי עוד מעט ותשוב חרפתם אל חיקם, כי אחרית דבר יעיד שהיתה עצת חושי נבערה. אבל זה האיש הנבון ראה כי מאת ה' היתה זאת להשיב הרעה על ראש המורדים בעבדו דוד. ומלת "ראה" כמו "וירא בלק" (במדבר כב, ב) המבואר למעלה, כלומר הביט בעיני לבו כי לא נעשתה עצתו, שלא יצאה הסכמתו לפועל. וידע כי קרוב יום איד שונאי דוד, ולכן צוה לביתו ויחנק. וכן רמזו קדמונינו (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב דף נב ע"ב) שאמר בתוך ג' דברים שצוה "אל תמרדו במלכות בית דוד, דאשכחן בקב"ה נסיב להון אפין אפילו בפרהסיא". ומלת "עצתו" סתם עצתו הטובה, כי הבין שהיא טובה.


###### Gan Naul, House III 6:5:1
[Gan Naul, House III 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:5:1)

"לא טובה העצה אשר יעץ אחיתופל בפעם הזאת" (שמואל ב יז, ז). פירוש. מה שהסכים אחיתופל במשפט לבו לעשות, אינה טובה להשגת המבוקש שאתה מבקש עתה.


###### Gan Naul, House III 6:5:2
[Gan Naul, House III 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:5:2)

"שמן וקטרת יְשַׂמַּח לב, ומתק רעהו מעצת נפש" (משלי כז, ט). פירוש. לב האדם כשהוא נעדר השמחה, ומחשבותיו חושבים ענינים שאינן משמחים לו; אבל שמן טוב שריחו ערב, וכן עשן הקטרת מכל ראשי בשמים, ישמחוהו ויעירו בו מחשבת גיל ושמחה. והנה השמן והקטרת הם מחוץ ואין להם הקשר עם טבע הלב ומחשבותיו. ועם כל זה בהגיע ריחם לאף יתגברו על מחשבת הלב ויתנו בו שמחה וישכח יגונו, כמו [שעשה] נמשל אליו מתק הרֵעַ. ומלת "מתק" כמו "המתוקים מדבש ונופת צופים" (תהלים יט, יא), וכן "צוף דבש אמרי נועם, מתוק לנפש ומרפא לעצם" (משלי טז, כד). והן אמרי נועם ושכל טוב שידבר רעהו. ומלת "עצה" על ההסכמה ההחלטית אחר משפט הלב. ו"עצת נפש" כלומר עצה המוסכמת בטבע הנפש, כי כבר אמרנו שהנטיות הצפונות נמשכות מדרכי השגת הנפש ההיא. והיא תערב משום זה לנפש ותסכים עליה, כלומר אעפ"י שהאדם נועץ מנפשו ותהיה לו הסכמה מוחלטת לעשות כך וכך. והנה ההסכמה הזאת עֲרֵבָה לו כי היא מִטֶבַע נפשו, יוכל להיות שמתק רעהו המדבר אמרי נועם חן ושכל טוב, יהפכו לבו וישליך עצתו שהסכים עליה. אעפ"י שהן דברים חוצה לו ולא חשב עליהם בטבע נפשו, כמו שהשמן והקטרת שהן חוצה לו יהפכו לבב אדם מתוגה לשמחה. על דרך משל, שהסכים במשפט לבו להנקם מפלוני, גם עשה כן פעמים רבות, ובא רעהו אליו ובקש ממנו שאַל יעשה בו ודבר אליו דברים מתוקים וערבים לאזן שומעות. שעצת נפשו ישרה בעיניו עתה כמאז, ויביאהו מתק רעהו להשליך עצתו. וזה מוסר לבעלי העצה הרעה העושים שלא כמשפט התורה. [דומה] לבעלי החן והשכל המסירים בדבריהם עצת נפש, כמו האדם שבטבע לבו לחשוב מחשבת עצב ויגון, יריח שמן וקטרת לשמח לבו. ומה הפלא, כי הרֵעַ לא הכריח שעצתו רעה, כמו שעשה חושי על עצת אחיתופל, ולא נתן לו עצה אחרת טובה שתוכל לומר שנסמך על עצתו שיקרא עבורה "עצת נפש". כי אין הכתוב אומר "ומתק עצת רעהו מעצת נפש", אבל עוזב עצתו הטובה לנפשו בעבור מתק "דברי" רעהו. ורלב"ג פירש "הסכה בשמן והרבות הקטור טוב הריח ישמח הנפש, והן דברים באים מן החוץ. כן מתק סוד האדם עם רעהו ללקיחת העצה, טוב מהעצה שיקח האדם בנפשו בלי עזר אחר" ע"כ. ואיני מבין למה היה צריך להמשיל על זה משל?¹ וידוע כי העצה תלקח מן החכם, וטוב כי יסכימו רבים. וכבר אמרנו [עם] נועצים חכמה, והנשען על הסכמתו אמר עליו "רק בזדון יתן מַצָּה"² ומבואר למעלה (חדר ה חלון טו). גם אמר "וברוב יועצים תקום" וגם זה בארנוהו (חדר ג חלון ו).

footnotes:
¹ שאלה זו היא על המקרא, לא על רלב"ג
² צ"ע מדוע רבינו הביא כאן פסוק זה, וכנראה מדובר על הלוקח עצה מן הרשעים


###### Gan Naul, House III 6:6:1
[Gan Naul, House III 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:6:1)

"יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא" (תהלים כ, ה). פירוש. השם ב"ה יתן לך הדברים אשר אתה חפץ בלבבך, ומלת "לב" על החכמה והבינה והדעת כמ"ש למעלה. והנה כל אשר תשאל לבבך חכמה ומדע וחיים וארך ימים וכיוצא, דברים שהן מַתַּת אלהים ליראיו ולחושבי שמו, יתן לך. כמו שכתוב "כי יי' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" (משלי ב, ו). וכדרך "חיים שאל ממך, נתת לו ארך ימים עולם ועד" (תהלים כא, ה), כי אין לאדם דרך מעשה בכל אלה רק שאלת הלב. ויש דברים אחרים שיעשה האדם אבל הוא נבוך איך יעשה, כי בכל דבר ימצא דרכים רבים. וצריך לעצה והסכמה על דרך להשיג על ידו מבוקשו. ולפעמים יסכים בחכמה החלטית טובה להשגת המבוקש, אבל תופר עצתו בגזרת השם ב"ה, כדרך "עוצו עצה ותופר" (ישעיה ח, י) כמבואר למעלה, ואז לא תבא לידי מעשה, וכדרך עצת אחיתופל המבואר למעלה. והבטיח ברוח הקדש "וכל עצתך ימלא" כל מה שאתה מסכים לעשות ולהשיג מבוקשך כמו במלחמות וכיוצא, ימלא השם ב"ה עצתך, ויתן לך עוז שתוכל לעשות כעצתך. ונזכר "עצתך" סתם כדרך הכלל שבהזכרו סתם עניני עצה טובה להשגת המבוקש והיא תמלא ותשיג מבוקשך. ואמר עוד "ימלא יי' כל משאלותיך", כלומר גם בדברים מעשיים שאין לך עצה ולא דרך להשיג מבוקשך, ימלא השם משאלות נפשך ותשיג דברים לא נועצת עליהן ולא עשית בכחך דבר להשיגו, וזה מצד הנפלאות. ולכן הזכיר אחריו "עתה ידעתי כי הושיע יי' משיחו וגו' בגבורות ישע ימינו. אלה ברכב וגו' ואנחנו בשם יי' אלהינו נזכיר" (תהלים כ, ז-ח). כלומר אעפ"י שבדרך הטבע חסרנו עצה ולא נדע מה נעשה נגד עם רב רכב וסוס, הנה נשאל הישועה מאת ה' ונזכיר שמו והוא יושיענו. וכן אמר "המה כרעו ונפלו" וגו' וחתם "יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו", כלומר ביד השם נושע, לא בעצת אדם ובגבורתו.


###### Gan Naul, House III 6:6:2
[Gan Naul, House III 6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:6:2)

"לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי" (איוב כט, כא). פירוש. בכל הדברים היו באים לשמוע מה אבין בהם. וכשהייתי דורש וחוקר בדרכים הרבים שיש בדבר דבר, ושוקל בפלס השכל מה ראוי להסכים בו, היו מיחלים לשמוע אֲמָרַי הנעימים, כי ערבו עליהם משפטי לבי. וכאשר שמעו דברַי אין איש מהם מגיד הסכמת לבו במה ראוי לבחור, אבל היו דומים¹ לעצתם, היו שותקים לשמוע במה אסכים. ואמר "אחרי דברי לא יְשַׁנוּ" (כט, כב), כלומר כשהגדתי להם עצתי היו נשענים עליה ועושים כעצתי. ו"לא יְשַׁנוּ" ויחליפו ממה שגזרתי והסכמתי עליו. או לא ישנו פעם שניה לשאול עצה על דבר שיעצתי עליו, כי הייתי לכולם יועץ טוב, כדרך שכתוב על אחיתופל ומבואר למעלה.

footnotes:
¹ לשון דממה


###### Gan Naul, House III 6:7:1
[Gan Naul, House III 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:7:1)

"אמרת אך דבר שפתים, עצה וגבורה למלחמה" (מל"ב יח, כ). פירש רש"י ז"ל "מה שאמרת עד הֵנָה לא אעבוד למלך אשור, אך דבר שפתים היה כל זמן שלא יצא ממקומו לבוא עליך לא הוצרכת לעצה וגבורה. אבל עכשיו שיצא ובא, עצה וגבורה אתה צריך למלחמה הזאת. עתה אמור על מי בטחת" ע"כ. וראב"ע ז"ל פירש¹ "אמרת לאנשיך כי יש לך עצה וגבורה, וזהו דבר שפתים. והטעם כי גבורתך הוא בדבור לבד". כך פירש רד"ק ז"ל² בשמו. ובשם אביו ז"ל פירש "חשבת להנצל בדבר שפתים, כלומר בתפלה. אין זה. כי אם עצה וגבורה צריך האדם למלחמה". ור"י אברבנאל ז"ל פירש "האם חשבת שהונאת דברים ששלחת אלי לאמר 'חטאתי, שוב מעלי' יהיה לך עצה וגבורה למלחמה?" [עכ"ל]. וגם לי שני פירושים. האחד, ידעתי כי אמרת תמיד אין דבר מועיל למלחמה, כי אם דבר שפתים עצה וגבורה, כלומר שידבר אנשי הצבא והשרים כפי חכמתם בעניני הקרב והמחנות ותקון הכלים וכיוצא. וכן שיקחו הסכמה אחר משפט השכל איך יעשו להמציא המצאות ותחבולות. וכן גבורה למלאות העצה. ועתה הגד נא איה עצתך וגבורתך ודברי שפתותיך? כי אין לכם סוסים ותקון כלי המלחמה, שכן אמר "ועתה התערב נא וגו' ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם" (מל"ב יח, כג), כלומר אין לך סוסים. ואם אתן לך אלפים סוסים, אין בכם אנשים מלומדים לרכוב. וכן עצתך רעה כמו שאמר "עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים" (יח, כא). גם גבורתך עם גבורת עוזרך מצרים כאין היא נגד מלך אשור. והפירוש השני, "דבר שפתים" מליצה על דבר המוסכם בפי-כל ומורגל להזכר מכל שפה, וכל בני אדם אומרים כי למלחמה צריך עצה וגבורה, הסכמות החלטיות במשפט השכל מה לעשות. גם³ גבורת הנלחמים למלאות העצה. ועל זה אמרת "אך דבר שפתים" כלומר גם אתה אומר שהוא משל בפי-כל שצריך עצה וגבורה למלחמה. ועתה הגד נא על מי בטחת? וכמבואר "עצה" הנזכר סתם הכונה עצה טובה להשיג על ידה הנצחון המבוקש.

footnotes:
¹ דברי ר"א אבן עזרא על פרשה המקבילה, בשעיה לו, ה
² על מלכים-ב יח, כ
³ גם צריכים


###### Gan Naul, House III 6:7:2
[Gan Naul, House III 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:7:2)

"אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה" (ישעיה לו, ה). פירוש. זה נזכר בספר ישעיה באותו הענין עצמו. ונכתב "אמרתי".⁴ ולשני הפירושים שפרשנו יתכן מלת "אמרתי", כי גם סנחריב יאמין כי דבר שפתים ועצה וגבורה צריך למלחמה. וכן סנחריב יודע כי שפה אחת לכל בני אדם לומר עצה וגבורה צריכין למלחמה. ולדברי המפרשים ז"ל יש ליישב בדוחק.

footnotes:
⁴ כי בספר מלכים-ב כתוב "אמרת"


###### Gan Naul, House III 6:8:1
[Gan Naul, House III 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:8:1)

"הוי המעמיקים מיי' לסתיר עצה, והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואֵנו ומי יודענו?" (ישעיה כט, טו). פירוש. הוי על הרשעים המעמיקים לפי מחשבתם מה' וזה על דרך משל כאדם הרוצה להסתיר דבר מאדם זולתו, הוא מעמיק במקום עמוק אין רואה. וכן הם יאמינו להעמיק מן השם, להסתיר עצה שנועצו והסכימו לעשות רעה, להסתירה בעומקי הנפש אין רואה, כדרך "מים עמוקים עצה בלב איש" (משלי כ, ה) ויתבאר בעז"ה. והם חושבים שאם יסתירו עצה במעמקי הלב לא יֵדָעֶנָה השם ב"ה. והנה הם נוהגים בענין זה כמו מנהג האדם לאדם שבהסכימו עליו דבר, מסתיר עצתו שלא יִוָדַע לו ויפירנה בתחבולותיו, כמו שבארנו למעלה (חדר ה חלון ב). וכן כשעושים המעשה על פי הסכמתם ועצתם יעשוה במחשך אין רואה לבעבור לא תופר מעשיהם. ועל זה אמר "והיה במחשך מעשיהם". כלומר המעשים הרעים שעושים על פי העצה שהסתירו יעשום במחשך. "ויאמרו מי רואֵנו ומי יודענו?". ואין הֶשְׁחֵת הדעת גדול מזה, כמו שאמר "הפככם אם כחמר היוצר יחשב? כי יאמר מעשה לעושהו לא עשני, וְיֵצֶר אמר ליוצרו לא הבין" (ישעיה כט, טז) שיתבאר בעז"ה בבית זה. ונכתב "עצה" סתם להורות על עצה טובה¹ להשגת המבוקש. "והיה במחשך מעשיהם" כי ידם רב להם לעשות הָרֶשַׁע כעצתם. ולמד מענינו שאיננה עצה ישרה בעיני ה', כי מדבר מעצת רשעים האומרים "לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב" (תהלים צד, ז).

footnotes:
¹ מועילה


###### Gan Naul, House III 6:8:2
[Gan Naul, House III 6:8:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:8:2)

"הוי בנים סוררים נאם יי', לעשות עצה ולא מני" (ישעיה ל, א). פירוש. אוי על בנים הסוררים באביהם, כי ישראל נקראו בנים למקום ב"ה שנאמר "בנים אתם ליי' אלהיכם" (דברים יד, א). ונאמר "כי אתה אבינו" (ישעיה סג, טז), שהוא ב"ה גִדְלָם כאב את בנו, כשהם צריכין לעצה יועץ אותם, כי נתן להם האורים ותומים, ובמשפט האורים יגיד להם הכהן עצת ה', כמבואר למעלה. מלבד התורה והמצווֹת שהן כולם מועצות ישרות. ואם היו בנים שומעים לקול אלהים לא היו עושים מאומה רק בעצת ה'. וכשהם מבקשים לדעת העתידות הוא ב"ה מודיעם, כי הקים מבניהם לנביאים ושפך עליהם רוחו כמו שנאמר בתורה "נביא אקים להם מקרב אחיהם" (דברים יח, יח). ואם היו בנים טובים היו מבקשים דעת העתידיות מן הנביא איש הרוח. והם [חוטאים] בשתיהן, כי הם עושים מעשיהם בעצת נפשם, ואינם שואלים עצה מן השם ב"ה. ועל זה אמר "לעשות עצה ולא מני", כלומר שעושים בהסכמת לבם, ואינם שואלים ממני עצה. וכן הם דורשים פסל ותרפים ומסכה לבקש מהם היצליחו אם לא, ואינן דורשים מן הנביאים המדברים ברוח אלהים, ועל זה אמר "ולנסוך מסכה ולא רוחי" (ישעיה ל, א), כלומר הם נוסכים כסף וזהב לעשות מסכה פסל ותרפים לבקש מהם דרכם וקורותיהם ומה העתיד לבא עליהם, ואינם מבקשים רוחי אשר נתתי על עבדי הנביאים. ופרשת פסל מיכה (שופטים יח, ה) עֵד גדול על דברי הפירוש הזה. ראה וחקור ותמצא האמת. ומלת "ולנסוך" הוא על ההתכה שמתיכים הצורפים בנסך לעשות מסכה. וכן כל התכה ששופכים דבר נגר קרוי "נסך" במקרא, כמו "ונסך לא תסכו עליו" (שמות ל, ט), והוא על היין הנסך מן הכלי על המזבח, וכן המחצבים נתכים מן הכור אל הדפוס. והנה שתים [רעות] עושים, שמסכימים בלבם ואינם שואלים פי ה' מה יעשו, גם דורשים אל התרפים לדעת היצליחו דרכיהם. ולכן אמר "למען ספות חטאת על חטאת" (ישעיה ל, א). והיתה העצה בדרכי המלחמה, כי נועצו לעשות ברית עם מלך מצרים שיעזרום וכן עשו. וזה מפורש בענין כי אמר "ההולכים לרדת מצרים, ופי לא שאלו. לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים" (ל, ב). וזהו העצה שהזכיר ולא שאלו את פי ה'. והיתה עצתם רעה ולא השיגו על ידה מבוקשם. ואעפ"י שנזכר "עצה" סתם, אין צורך להודיע שהיתה נבערה ונסתרה, כי הזכיר בפירוש שלא תועיל להם עצתו אמר "והיה לכם מעוז פרעה לבֹשת, והחסות בצל מצרים לכלמה" (ל, ג). ואמר עוד "כל הובאיש על עם לא יועילו למו, לא לעזר ולא להועיל כי לבושת וגם לחרפה" (ל, ה). ואולי קרא תגר על היורדים מצרים בעת ההיא מפני מלך אשור שבא אל ארץ יהודה, ועזבו רבים ארצם ומולדתם והלכו לגור בארץ מצרים. כי הסכימו לעוז במעוז פרעה ולשבת שם בטח, ולחסות בצל מצרים החזקה בעיניהם שתעמוד נגד מלך אשור. וזה מרי גדול לפי התורה שנאמר "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" (שמות יד, יג), וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל (ירושלמי סוכה פ"ה ה"ד) "בשלשה מקומות הוזהרו ישראל שלא לשוב לארץ מצרים". וזאת היא עצת ה'. והם הסכימו עצה נגד עצתו ית' לשוב למצרים. ועל זה אמר "לעשות עצה ולא מני". וקראם "בנים סוררים" בעבור שעוברים על מה שכתוב בתורה, וכן שואלים במסכה ועוברים על מה שכתוב בתורה. והודיעם שיהיה להם מעוז מצרים לחרפה ולבושת, כי מלך אשור נלחם במצרים והשיגתם החרב אשר היו יראים ממנו. וזה ענין חדש לא פירשו כן מפרשי המקרא ז"ל. ויש לי להאריך, אבל אין כונתי [כאן] רק לפרש המליצות. רק ארמוז לך על מה שנזכר עוד בפרשה הסמוכה המדברת מענין זה "כי עם מְרִי הוא, בנים כֶּחָשִׁים, בנים לא אָבוּ שְׁמוֹעַ תורת יי'" (ישעיה ל, ט). והמליצה הזאת מתוכנת נגד עצתם שנועצו לשבת במצרים לעבור על מצות התורה שאסרה לשכון שם. וזהו "אשר אמרו לרואים לא תראו, ולחוזים לא תחזו לנו נכוחות" (ל, י). והמליצה הזאת מתוכנת נגד "ולנסוך מסכה ולא רוחי" (ל, א). ואמר עוד "וְטִמֵּאֵתֶם את צִפּוּי פסילי כספך, ואת אפודת מסכת זהבך" (ל, כב), והמליצה הזאת תּוֹרֶה על "ולנסוך מסכה" האמור בראש הענין, והבן.


###### Gan Naul, House III 6:9:1
[Gan Naul, House III 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:9:1)

"האין עוד חכמה בתימן? אבדה עצה מבנים" (ירמיה מט, ז). פירוש. כשראה הנביא בנבואה מפלת אדום העצומה, החל דבריו בשאלת "האין עוד חכמה" והיא על חכמת המלחמה וחבור כלי הקרב. וכבר בארנו זה בראיות חמורות בבית הראשון. ומלת "מבנים" הם בני עשו יושבי [המדינה] ועמהן הנשים והטף. מלת "אבדה" על מי שמאבד דבר שהיה לו. וכענין כי הגבורים הם ההולכים למלחמה. והחכמים נותנין עצות ליושבי [המדינה] מה יעשו אם לא יצליחו אנשיהם. על דרך משל שיאספו אל המבצרים, או שינוסו וימלטו את נפשם וכיוצא בזה. ולפי שראה כי תאבד אדום כל הגדולים והקטנים, שאל האין עוד חכמה בתימן לתת עצה כדרכי חכמתם לבנים ויושבי המדינה. או יש חכמה ונתנו עצה, והבנים אבדו העצה הטובה שנתנו להם חכמיהם ובגלל כן נפלו כולם. ואמר "נסרחה חכמתם", כלומר האמת כי לא נתנו עצה טובה, כי חכמת חכמיו נסרחה ונשחתה [בגזירת] אף ה'. ואמר "נוסו הפנו העמיקו לשבת יושבי דדן" (מט, ח) ומלת "נוסו" אינו אלא ציווי אבל הם הפנו והעמיקו לברוח, והחזיקו מקום שבתם שלא תשיגם יד אויב כמו שאמר רד"ק ז"ל שלא נוכל לפרש "הפנו" כמו "נוסו" ציווי כי לא יבא ציווי מבנין שלא נזכר שם פועלו. ומלת "העמיקו" גם היא איננה צווי, כמו שחשב רש"י, כי הה"א בסגול ואילו היה ציווי היה בפתח.¹ ולפי דעתי כך הפירוש. הנביא מפרש דבריו איך נסרחה חכמתם. כי מן הראוי שבבוא השמועה שהם נוצחו במלחמה, שינוסו יושבי הערים שלא יפלו בחרב שונאיהם. והם עשו להיפך כי העמיקו לשבת יושבי דדן, והיא מערי אדום. אך מאת ה' היתה זאת כי נסרחה חכמתם, ועל זה אמר הטעם "כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו" (מט, ח) כלומר "באו ימי הפקודה, באו ימי הַשִׁלוּם" (הושע ט, ז), לשלם לו מדה במדה. ולפי שבטח על חכמתו ותבונתו גזרתי עליו שתסרח חכמתו ותסכל דעתו, ולכן אמר עליו כמתמיה "אם בוצרים באו לך לא ישאירו עוללות וגו' כי אני חשפתי את עשו וגו' שׁוּדַּד זרעו וְאֶחָיו ושכניו ואיננו" (ירמיה מט, י). וכמו שאמרנו שמלבד מפלתם במלחמה גם לא נשאר להם שריד מבניהם היושבים בערים. ומלת "עצה" הנזכר סתם הכונה עצה טובה למלט את נפשם.

footnotes:
¹ כתוב "הֶעְמִיקוּ" ולא כתוב "הַעֲמִיקוּ"


###### Gan Naul, House III 6:9:2
[Gan Naul, House III 6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:9:2)

ו"בנים" (מט, ז) כמשמעו וכמו שפרשנו וכן אמר המתרגם ז"ל. וזה לא כדברי רד"ק ז"ל שכתב שהוא בינוני מן הקל מענין תבונה כמו "בַּנְתָּה לְרֵעִי" (תהלים קלט, ב), ואין דבריו נכונים, כי לא יבנה לשון בינה ותבונה בקל לעולם. ופסוק "בנתה לרעי" אין לו חבר במקרא. והוא סמוך אל השם ובמקום זה לבדו יתכן בקל אצל השם ב"ה. ואצל האדם לא יתכן בשום פנים. וכללים גדולים ועמוקים אני צריך להודיעך טרם יתבאר ענין זה. והם כתובים בבית הג'.² חבי כמעט ותבוא אל חדריו, אז תדע כי כנים דברי. והנה בבית הראשון בארנו מקצת דברי הנבואה הזאת, ואתה קָרֵב דבר אל דבר ותראה הנכון, כי חדשות השמעתיך.

footnotes:
² כך כתב רבינו כאן בעת כתיבת חלק זה מכתביו. ונ"ל זה היה בטרם ראה שנסתעפו ח"א וח"ב של "גן נעול". וצירף אז דבריו כאן אל "הבית השלישי" המיועד


###### Gan Naul, House III 6:9:3
[Gan Naul, House III 6:9:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:9:3)

"כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה" (ירמיה מט, לא). כבר בארנוהו למעלה כי הוסיף מלת "עצה",³ להורות שהסכים הסכמה טובה להשגת המבוקש, כי יעשה ויצליח, וגם זה עצה אחר משפט השכל בדרכי המלחמה כמבואר שם.

footnotes:
³ שהרי כבר הוזכר בתחילת הפסוק "יעץ"


###### Gan Naul, House III 6:10:1
[Gan Naul, House III 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:10:1)

"ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצוהו" (מל"א יב, פסוקים ח, ג; וכן דברי הימים ב י, ח). פירוש. רחבעם עזב ולא חפץ לעשות כהסכמת הזקנים, ונזכר סתם, כי היתה העצה טובה להשגת המבוקש. וכבר בארנום למעלה (חדר ד חלון ה).


###### Gan Naul, House III 6:10:2
[Gan Naul, House III 6:10:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:10:2)

ויש שינוי בפסוק זה, כי השמיט כותב ספר "דברי הימים" (ב, יג) את המלים "אשר יעצוהו".¹ והטעם נשען על מה שכתבנו למעלה. כי רחבעם בגאותו אמר "איך אתם נועצים?", כאילו לא בקש מהם עצה. גם הם בחכמתם לא נתנו לו עצה בהחלט רק דברו כמספרי דברים. כי השיבו "אם היום" וגו'. ולא גזרו בהחלט "כה תאמר" או "כה תעשה", כמו שגזרו הילדים. ואולם לפי האמת היה רחבעם נבוך ובקש מהם עצה. גם הזקנים כיונו במחשבת לבם שיסמוך המלך על דבריהם ויעשה כן. וכבר אמרנו שכל לשון "עצה" בבנין הקל ענינו הגדת עצה לשני שיסמוך עליו. ולכן כותב ספר "דברי הימים" כתב תחלה² "אשר יעצוהו" לפי האמת שבקש מהם עצה והגידו לו עצה שיעשה כן. ואחר כן כתב "עצת הזקנים" ולא הזכיר "אשר יעצוהו", כפי המדומה שלא בקש עצה. והם בחכמתם לא דברו כיועצים. ובכל זאת עכב³ רחבעם בסכלותו עצת הזקנים הטובה שהגידו לו בדרך מוסר ובחכמה. ודבר כעצת הילידים הרעה שענו בגאוה ובעזות כמבואר למעלה.

footnotes:
¹ "ויעזוב המלך רחבעם את עצת הזקנים" וכאן אין המלים "אשר יעצוהו" (שלא כמו בפסוק ח)
² פסוק ח
³ סרב לקיים


###### Gan Naul, House III 6:10:3
[Gan Naul, House III 6:10:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:10:3)

"וידבר אליהם כעצת הילדים" (מל"א יב, יד; דברי הימים ב י, יד). פירוש. מה שהסכימו הילדים שיעשה ושידבר. ולא הוצרך להזכיר שהיתה עצתם רעה להשגת המבוקש, כי מפורש בענין הרעה הגדולה שהסתעפה מעצתם, כי על כן מלך ירבעם.⁴

footnotes:
⁴ כי מרד ברחבעם


###### Gan Naul, House III 6:11:1
[Gan Naul, House III 6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:11:1)

"ויבוש ישראל מעצתו" (הושע י, ו). פירוש. הנביא מנבא על עגלי הזהב שעָבְדוּם ישראל, שילכו לאבדון ויפלו ביד מלך אשור, כמפורש שם בענין. וידוע כי אלו העגלים נעשו בעצה, כמו שנאמר "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב" (מל"א יב, כח) ובארנוהו למעלה. ועתה ש"גלה ממנו" (י, ה) ותראה קלונם יבוש ישראל מעצתו זאת שהסכים עליה ירבעם, והם אחריו לעבדם. וקרוב לזה פירשו רש"י ורד"ק ז"ל.


###### Gan Naul, House III 6:11:2
[Gan Naul, House III 6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:11:2)

"ואתה יי' ידעת את כל עצתם עלי למות" (ירמיה יח, יג). פירוש. כשהם חושבים עלי מחשבות רעות, כמו שאמר בראש הענין "לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות וגו' לכו ונכהו בלשון" (ירמיה יח, יח) כמו שיתבאר בבית זה בעז"ה. וכבר אמר השם ב"ה לירמיה "ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאום יי' להצילך" (ירמיה א, יט). והנה לא יצאה מחשבתם הרעה אל הפועל. ואולי נחשוב כי לא הסכימו על הרעה בהחלט? ואם היה הדבר בא לידי מעשה גמור היו מתנחמים ממחשבתם הרעה וכדרך שבארנו למעלה. על כן אמר ירמיה "אתה יי' הבוחן לבבות ידעת כי הם מסכימים בהחלט להמיתני, ולולי כי אתה מונע מידם המעשה כבר הייתי מומת". והנה בעבור זה יתואר הסכמתם בתאר "עצה", וכדרך הכלל שאמרנו. ועל זה אמר אתה ה' ידעת שכל עצתם עלי למות ושאיננה מחשבה משתנית בעת המעשה אלא עצה גמורה. ולכן תשלם להם רעתם כאילו עשו בפועל. וכמו שאמר "אל תכפר על עונם" (יח, כג), והבן.


###### Gan Naul, House III 6:11:3
[Gan Naul, House III 6:11:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:11:3)

"וסוכרים עליהם יועצים להפר עצתם" (עזרא ד, ה). פירוש. ששכרו עליהם יועצי מלך פרס שיתנו עצה למלכם שיצוה להפר עצת יהודה שהסכימו לבנות ההיכל לה'. והיתה הסכמתם בהחלט, כי החלו לבנות והיו עוסקים במלאכתם. והיתה עצתם במשפט השכל, כי היו יראים מעמי הארץ ושכניהם שכל היום יגורו מלחמות, כמו שנזכר בכתוב "כי באימה עליהם מעמי הארצות" (עזרא ג, ג). אבל בעבור שהיו יודעים כי חפץ השם ב"ה שיבנו הבית ונבאו הנביאים האחרונים על זה כמפורש בכתוב, הסכימו בלבם לסבול צרת האויבים ולעשות רצון השם ב"ה, כי הוא רב להושיע, וכל זה במשפט השכל, והבן.


###### Gan Naul, House III 6:11:4
[Gan Naul, House III 6:11:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:11:4)

"ויפר האלהים את עצתם" (נחמיה ד, ט). פירוש. השם ב"ה הפיר עצת הגוים האלו שהסכימו הסכמה החלטית לבוא עלינו למלחמה, כמו שספר שם. ולולי [השומר] עלינו הפיר עצתם שלא תצא לפועל, היו הם נלחמים אתם להשמידם. ולפי שהסכימו בהחלט לעשות כהסכמתם לכן מתוארת לשון "עצה". וכדרך הכלל שיסדנו למעלה. ונכתב זה ברוח הקודש להודיע כי האלהים הפיר עצתם. לא שהיו מונעים מבוא עלינו בעבור [פיוס, כמנהג] עולם. ולכן הוכיח השם מלשון "עצה" הכתוב פה היא עצה בדרכי המלחמות שהיא אחר משפט השכל, כמו שבארנו פעמים רבות.


###### Gan Naul, House III 6:12:1
[Gan Naul, House III 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:12:1)

"הביאי עצה עשו פלילה" (ישעיה טז, ג). פירוש. מקרא זה בנבואת מפלת מואב כי יחריבוֹ מלך אשור. והוכיחם הנביא על רוע מעשיהם והודיעם כי ראוי להטיב עם ישראל הבורחים דרך ארצם מחמת מלך אשור,¹ ושיהיו להם למחסה ולמסתור מפני אויב. והם לא עשו כן אך הסגירום ביד אשור, ועל כן נגזרה עליהם גזירה ויפלו גם הם בידו. ועל זה אמר "הביאי עצה" וכדרך הכלל (חדר א) שאין דרך לצווֹת על ההסכמה ההחלטית, אבל הציווי על החקירה והדרישה במשפט השכל על הדבר, ואחרי החקירה ימצא האדם העצה בלבו. וכדרך "שימו לכם עליה עוצו וְדַבֵּרוּ" (שופטים יט, ל) ומבואר למעלה (חדר א). וכן "הבו לכם דבר ועצה הלום" (שופטים כ, ז) וגם זה (חדר ד) בארנוהו. וכן פה אמר "הביאי עצה". ומלת "עצה" ענינה עצה טובה, כי נזכרת סתם, וכדרך הכלל שיסדנו (חלון ח). והעצה הזאת בדרכי המנהגים הטובים, והוא שיסכימו להטיב עם ישראל הבורחים ולהסתירם בארצם, וכמו שאמר לבאר דבריו "שיתי כַלַּיִל צלך בתוך צהרים, סַתְרִי נדחים נודד אל תגלי" (ישעיה טז, ג). כלומר היה לך לשית צלך ומחסך לישראל בעת צהריים [שיהי] כמו לילה חשך ואפלה להסתר בה הבורחים. וכן אמר "סַתְרִי נדחים ונודד ואל תגלי". וּמִכֵּפֶל הענין שמענו שעשו שתי רעות. האחד, שלא הסתיר בארצו הנדחים מישראל, ולא הראה להם מקום להסתר. והשני, [שהעוברים] דרך ארצם לברוח משם והלאה, היו הם תופשים בהם ומגלים סודם למלך אשור להסגירם בידם. ואמר עוד על צד [התוכחה] ועצה טובה "יגורו בך נִדָחַי מואב, הֶוִי סתר למו מפני שודד" (ישעיה טז, ד). ומלת "פלילה" הונחה על משפט הלב, כמו "ונתן בפלילים" (שמות כא, כב), וזה כדרך הכלל [מתן] עצה אחר משפט השכל. ולכן אחר שאמר "הביאי עצה", שענינו שיחקרו וידרשו במשפט שכלם דבר עצה, אמר אחריו "עשו פלילה", כלומר יעשו כהסכמתכם שנועצתם עליה במשפט לבבכם, כי גלוי לפני השם ב"ה שאם היו שרי מואב נותנים אל לבם ענין ישראל וצרתם היו נועצים להם הנודדים והנדחים ולרחם עליהם. אבל מואב לא הביא עצה טובה ולא עשה בפלילים. אך בגאותו וגאונו חרף וגדף את ישראל וְהֵרַע עמו. ועל זה אמר "שמענו גאון מואב גֵא מאד, גאותו וגאונו וְעֶבְרָתוֹ, לא כן בַּדָיו" (טז, ו). ולפי שעושה עניניו בגאוה וגאון ועברה לא בעצת הלב ומשפט השכל, לכן נגזרה עליו הגזרה, כמו שאמר "לכן ייליל מואב למואב כֻּלוֹ ייליל" (טז, ז). והנה נאמרה הנבואה הזאת על מואב קודם גלות ישראל על ידי סנחרב מלך אשור. והודיעם והוכיחם שיביאו עצה ויעשו פלילה. ואם לא יעשו כן יפלו גם המה.

footnotes:
¹ וזה היה לפני שמלך אשור התקיף את מואב


###### Gan Naul, House III 6:12:2
[Gan Naul, House III 6:12:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:12:2)

ואחר שגלו ישראל ועזר מואב [למלך] אשור והתגאו על ישראל, נאמרה נבואה אחרת והודיעה קץ אידם. ועל זה אמר בסוף הנבואה "זה הדבר אשר דִבֶּר יי' אל מואב מאז" (ישעיה טז, יג). כל הנבואה זאת כבר נאמרה משנים רבות קודם גלות ישראל, וצופה העתידות ב"ה השמיע מִקֶדֶם העתידות, וכדרכי טובו הוכיח את מואב ללמדם העצה הנכונה בארח חכמה, למען ייטיבו דרכם וינצלו. אבל הם לא לקחו מוסר והרעו עם ישראל. ולכן הוגד לו עתה "כי קרוב יום אידם",² ועל זה אמר "ועתה דִּבֶּר יי' לאמר בשלש שנים כשני שכיר, ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב" (ישעיה טז, יד). והבן.

footnotes:
² מליצה ע"פ דברים לב, לה


###### Gan Naul, House III 6:12:3
[Gan Naul, House III 6:12:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:12:3)

"ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע" (ישעיה יט, ג). פירוש. מרוב המהומה והשיבוש, תהיה רוח מצרים "מבוקה ומבולקה".³ וכבר אמרנו כי העצה [היא] ההסכמה אחר משפט השכל בין המחשבות המצטיירות בלב. ורוח האדם הוא המרחיב המחשבות, המעלם אל השכל והבינה בפלס ובמאזנים ולהבחין איזו מהן תכשר. ואחר שעלו כולם בפלס השכל יסכים האדם באחת מהן שנטו אליה שכלו ודעתו, והיא העצה. [ואם] רוח האדם נבוקה, ואין בכחו להרחיב המחשבות, הנה תִבָּלַע עצתו והסכמתו. ועל זה אמר "ונבקה רוח מצרים בקרבו" וע"י כן אבלע עצה ולא ידעו כדת מה לעשות לעמוד נגד חרב המלחמה. ויתנו עצה נבערה-מדעת, עצת טפשים. ולכן אמר אחר כן "אך אוילים שרי צוען, חכמי יועצי פרעה, עצה נבערה" (יט, יא). ואמר עוד "יי' מסך בקרבה רוח עועים" (יט, יד). כלומר במקום רוח עצה וכמו שאמרנו, תבוא בקרבם רוח עועים ותהיה עצתם נבערה מדעת. וזו מכה כפולה, כי מלבד שתהיה רוחם נבוקה, ולא יוכלו להסכים כהוגן, גם תבוא בם רוח עועים עצה בטרוף הדעת, וילכדו בעצתם, והבן.

footnotes:
³ נחום ב, יא


###### Gan Naul, House III 6:13:1
[Gan Naul, House III 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:13:1)

"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חַטָּאִים לא עמד" (תהלים א, א). פירוש. תאר "רשעים" רע מאד, ומורה על מי שהתגברה בקרבו תכונת הָרֶשַׁע, ובכלל התואר הזה חמס. ועל הרשעים אומר "מארת יי' בבית רשע" (משלי ג, לג), וכמו שבארנו בבית השני (חדר י חלון יח). ותאר "חַטָּאִים" הם העוברים בכסל ובתאוה דעת היצר, ואינם רעים כמו הרשעים. והבדל גדול מבדיל ביניהם, כי החוטא יודע כי מעשיו לא טובים. אבל התגבר עליו סכלותו ויצרו הרע, [ובזמן] שהיצר שקט לא יחטא. אבל הרשע [תיטב בעיניו] תאוה, כי לדעתו נכון לעשות כן. וכדרך "נאֻם פשע לרשע בקרב לבי, אין פחד אלהים לנגד עיניו" (תהלים לו, ב) מחליט בשכלו ובבינתו לעשות הפשע. ואין כן החוטא בתאוה, כי שכלו ובינתו לא יסכימו בזה. אבל הוא כמוכרח מיִצְרוֹ ומעבירו על דעתו. ולכן מה שמסכימים עליו הרשעים יתואר בתאר "עצה", לפי שהסכמתם אחר משפט שכלם, גם יועצים לאחרים לעשות כן. וזה אות כי בעיניהם נכון הדבר שהרי אין להם הנאה ממעשה זולתם, והם מחטיאים את הרבים. וכדרך "וְכֵלַי כליו רעים, הוא זִמוֹת יעץ" (ישעיה לב, ז), ובארנוהו למעלה. ואין כן מעשה החוטא לא יתואר בעצה, כי אין הסכמתם אחר משפט שכלם, אבל עושים בתוקף המחשבה וכדרך שבארנו למעלה. והנה הנשען על עצת זולתו כן יונח עליו מלת "הלך", כי הולך אחריו ונשען עליו, כאילו היועץ הולך לפניו ומראה לו הדרך ללכת בה והוא הולך אחריו. כמו "לכי איעצך נא עצה" (מל"א א, יב) שאמר נתן לבת שבע, כאומר "לכי אחר עצתי שאיעצך". וכן "ועתה לכה איעצך אשר יעשה העם הזה" (במדבר כד, יד) שאמר בלעם לבלק, כאומר "לכה אחר עצתי", ורומז על העצה על דבר בנות מואב, וכן גם בעצתם הלך כמו שיתבאר. וכמו כן "אחרי יי' אלהיכם תלכו" (דברים יג, ה), כלומר אחר מועצותיו והם חֻקי התורה שיעץ לבני אדם. ועל זה אמר "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" (תהלים א, א), כלומר אין צריך לומר שאיננו רשע ומסכים בשכלו ובדעתו כי טוב להרשיע, אבל גם לא נשען על עצת הרשעים ללכת אחריהם כִּעִוֵר הנשען על הפקח. ואמר עוד "ובדרך חטאים לא עמד", והם דרכי התאות כמו שאמרנו, והוא הסר למשמעת היצר הרע. וכבר ידעת מה שאמר החכם (קהלת ז, כ) "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ומי שחוטא פַּעֲמַיִם ושלוש לא יפול עליו תאר "חוטא" חלילה. אבל הָרָגִיל לחטוא תמיד ואינו כובש יצרו הוא המתואר "חוטא". ולכן אמר "לא עמד", כי ה"עמידה" היא הקביעות המאריך לעמוד במקום ידוע, ואין כן העובר. ועוד יתבארו דברי הכתוב הזה במקומות מזה הספר בעז"ה. ופה היתה הכונה להודיע למה סמך מלת "עצה" אצל רשעים. והבן.


###### Gan Naul, House III 6:13:2
[Gan Naul, House III 6:13:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:13:2)

"עצת רשעים רחקה מני" (איוב כא, טז). פירוש. איוב הודיע גודל רשעת הרשעים ואמר עליהם "ויאמרו לאל סור ממנו, ודעת דרכיך לא חפצנו. מה שדי כי נעבדנו, ומה נועיל כי נפגע בו?" (איוב כא, יד-טו). מבואר הדבר שהם שופטים בשכלם ומסכימים שאין טוב לעבוד את השם וללכת בדרכיו. ועל כן הרשעיות שהם מסכימים לעשות איננה בתוקף מחשבת היצר לדבר, זולתי אחר משפט שִׂכְלָם התועה. ועל זה אמר חלילה לי ללכת אחריהם וּלְהִשָׁעֵן לעשות מה שהם יועצים לעשות, כי "עצת רשעים רחקה מני" ולא הלכתי אחריהם, וכדרך "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים". ובפי' רש"י ז"ל כתוב "איוב היה משבח עצמו שראה אותם ולא נמנה עמהם", ע"כ. ויפה פירש ולפי שהם מושחתים בלבם ובשכלם אמר בעונשם "כמה נר רשעים ידעך" (כא, יז). ומלת "נר" על הנשמה כדרך "כי אתה תאיר נרי" (תהלים יח, כט). "נר יי' נשמת אדם" (משלי כ, כז) כי תִּכָּרֵת נפשם מאור החיים.


###### Gan Naul, House III 6:13:3
[Gan Naul, House III 6:13:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:13:3)

"ועצת רשעים רחקה מני" (איוב כב, יח). פירוש. אליפז גם הוא הזכיר ענין הרשע ואמר עליהם "האומרים לאֵל סור ממנו, ומה יפעל שדי למו" (איוב כב, יז), והתפאר גם כן כי לא הלך אחר עצתם שיעצו לעשות ברשע. והוא מבואר ממה שזכרנו.


###### Gan Naul, House III 6:14:1
[Gan Naul, House III 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:14:1)

"ועל עצת רשעים הופעת" (איוב י, ג). פירוש. איוב דִבֶּר קשות מתוך צערו וצעק כי הִרְבָּה השם פצעיו חנם. ואמר "הודיעני על מה תריבני" (י, ב) כי היה צדיק בעיניו. ואמר "הטוב לך כי תעשוק? כי תמאס יגיע כפיך?" (י, ג). ומלת "עושק" על הכובש שכר זולתו, ואינו משלם לו גמולו, כי הוא כתוב על שכר שכיר "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך" (דברים כד, יד). והמשיך לזה מעשה הצדק שהאדם עושה, ואמר עליו במקום אחר "וכשכיר יקוה פעלו" (איוב ז, ב). ואם יגיעו לצדיק רעות תמורת צדקתו, דומה הדבר לעושק חלילה. ועל זה אמר "הטוב לך כי תעשוק?", כלומר היש טעם לומר כי טוב בעיניך מדת העושק, יתברך ויתרומם עלוי רב מזה. ומלת "תמאס" על השנאה ההחלטית. וחלילה לחשוב כי השם ב"ה שונא בהחלט בריותיו, גם כשהולכים בדרך לא טוב. כי הוא ב"ה נשגב ומרומם ממדת השנאה אשר בנו, וכל מה שכתוב בתורה ובנביאים ענין של שנאה אצל השם ב"ה הכל למשל להסביר אזן שומעת. וראיה גדולה כי האדם השונא דבר ומואס בו לא יוכל להביטו, והוא מרחיק הדבר ההוא ומכלהו. ואם היה השם ב"ה מואס בבריותיו על דרך זה לא היתה תקומה לרשע אפילו רגע. ואנחנו רואים כי רשעים "עתקו גם גברו חיל" (איוב כא, ז). ויותר מזה כי הם יועצים עצות של רשעה, ועצתם טובה¹ להשגת מבוקשם, כי הם עושים ומצליחים. והנה זורח בנפש אור העצה הטובה להשגת המבוקש. וזהו שאמר "ועל עצת רשעים הופעת". ומלת "הופעת" כמו הזרחת, וכמו שאמרנו שהם עושים כפי הסכמתם במשפט שִׂכְלָם ומצליחים. והדרוש יקר מאד, כתבתיו בספר "רוח חן".² ואין פה המקום להאריך בדרושים. והכונה לבד לבאר המליצות בקצרה.

footnotes:
¹ מועילה
² חכמת שלמה, פרשה יב פסקא א, דף פז ע"א


###### Gan Naul, House III 6:14:2
[Gan Naul, House III 6:14:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:14:2)

והנה לשון "עצה" הכתוב בארבעה הפסוקים שהבאנו שנכתבו סתם הכונה עצות טובות שעל ידם משיגים הרשעיות המבוקשות מן הרשעים, וכדרך הכלל שאמרנו. וכולם למדים מענינן שהן עצות רעות בעיני השם ב"ה. גם הזכיר בהם לשון "עצה" להורות שמדבר על מעשה הרשעיות, כי אין עצה בכל מקום רק הסכמה החלטית בדברים מעשיים שנמשך מהן מעשה בפועל, וכמבואר פעמים רבות. וכולם הסכמות במשפט שכלם, וכמו שבארנו. ותראה שכל הכתובים מסכימים עם הכללים שיסדנו.


###### Gan Naul, House III 6:14:3
[Gan Naul, House III 6:14:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:14:3)

"ובקותי את עצת יהודה וירושלים במקום הזה" (ירמיה יט, ז). פירוש. כשאביא עליהם הרעה, לא ימצאו עצה למלחמה, כי תהיה רוחם נבוקה ולא יוכלו להעלות מחשבותם בפלס שכלם למצוא עצה והסכמה כדת מה לעשות. כדרך "ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע" (ישעיה יט, ג) ומפורש למעלה. והכל אחד כמו שתבין מן המבואר שם. ובהיותם ריקנים מעצה יפלו בחרב כולם. וכדרך "אבדה עצה מבנים" (ירמיה מט, ז) המבואר למעלה. ולכן אמר "והפלתים בחרב לפני אויביהם" (ירמיה יט, ז). ו"עצה" הנזכרת סתם ענינה עצה טובה כדרך הכלל. כי לא ימצאו בנפשם עצה טובה. ולמד מענינו שמדבר מעצה בדרכי המלחמה, והבן.


###### Gan Naul, House III 6:15:1
[Gan Naul, House III 6:15:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:15:1)

"וילכו במועצות, בשרירות לבם הרע" (ירמיה ז, כד). פירוש. הנביא מוכיח כי סרו ישראל מן הדרך אשר צוה ה', והם מועצות ישרות בדרכי החכמה. והלכו במועצות והסכמות שהסכימו עליהם במשפט שכלם התועה, כי הם שקלו הדרכים בלבם, והסכימו בדרכי הסכלות. ואמר "בשרירות לבם הרע" ומלת "לב" בארנוהו פעמים רבות שהוא על השכל והבינה הנטועים בנפש. וכשהם ממציאים וחוקרים שלא במשפט החכמה לא יתוארו בתוארי השכל והבינה, כי אם בתאר "לב". ויצר הלב רע, כי הוא מצייר בסכלות וברשע, כמבואר בבית הראשון, ויצר הרע [מתעה] מאז. וגם זה בארנוהו. ואמרנו כי נמשל בכתבי הקדש לאבן קשה,¹ ובהיות השכל והבינה עבדים לציורים הרעים, תהיינה ההסכמות הרעות בהן בכל העצה חזקות מאד. ועל זה הפיל מלת "בשרירות" שהוא החוזק. והנה הלכו ישראל במועצות רעות כאלו, ולא הלכו במועצות שיעץ ה' כמו שאמר בפסוק שלפניו "כי אם את הדבר צויתי אותם לאמר שמעו בקולי וגו' והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם וגו' ולא שמעו ולא הִטו את אזנם, וילכו במועצות בשרירות לבם הרע" (ירמיה ז, כג-כד) כי הלכו בעצת רשעים, והבן.

footnotes:
¹ סוכה נב ע"א


###### Gan Naul, House III 6:15:2
[Gan Naul, House III 6:15:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:15:2)

"וישתמר חֻקוֹת עמרי וכל מעשה בית מואב, ותלכו במועצותם" (מיכה ו, טז). פירוש. הנביא מוכיח את ישראל שעזבו עצת עליון, חֻקי התורה כמו שאמר "עוד האיש בית רשע, ואיפת רזון זעומה. האזכה במאזני רֶשַׁע, ובכיס אבני מרמה. אשר עשיריה מלאו חמס" (מיכה ז, י-יב). וחֻקוֹת עמרי ומעשה בית אחאב הרעים שמרו, והם היו רשעים גדולים כמבואר בספרי הנביאים, ויעצו עצות רעות במשפטי לבם התועה. ואמר הנביא שהם הולכים [בדעתם] ובמה שהסכימו עליו בשכלם. ואין צריך להזכיר פה שהן מועצות "רעות", כי למד מענינו שמדבר ממועצות עמרי ואחאב, וידוע כי היו יועצי בליעל. ומלת "ותלכו" בארנוהו למעלה (חלון ה'). ואמר "למען תתי אותך לשַׁמָּה ויושביה לשרקה, וחרפת עמי תשאו" (ז, טז). פירוש. בעבור לכתכם בדרך הרשעים תהיו לְשַׁמָּה ולשרקה. כי לא עמי אתם לקבל הטובה אשר דברתי על ישראל. כי הוא בתנאי שילכו במועצות הטובות אשר לפניהם. אבל אתם הלכתם במועצות הרשעים, תשאו חרפת עמי שכתבתי בתורה "והיית לשַׁמָּה למשל ולשנינה בכל העמים" (דברים כח, לז) וכל שאר התוכחות הכתובים בתורה שיחולו על עם ה' הַפְלֵא-וָפֶלֶא יותר מחרפת שאר האומות החוטאים. וכמו שבארנו בבית הראשון. וכתבתי מליצת הנביא שלא פירשוהו כן מפרשי המקרא ז"ל.


###### Gan Naul, House III 6:16:1
[Gan Naul, House III 6:16:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:16:1)

"ואשלחהו בשרירות לבם, ילכו במועצותיהם" (תהלים פא, יג). פירוש. אני אמרתי לישראל לכו במועצותי בכל הדרך אשר צִוִיתִי אתכם, והן עצות [החכמה] העליונה, וכבר בארנו בבית הראשון כי יצר הלב רע וּמְנַגֵד לציורי החכמה. וצריך האדם למשול על ציוריו הרעים [ולהגביר] עליהם הציורים הטובים. ואם האדם עשה את שלו ילוה אליו העזר האלהי ממרומים להשלים מה שהתחיל. כי תשלום המעשה איננו [בידיו] בעבור כי הלב קשה כאבן, והשם ב"ה לבדו יוכל לכתוב עליו מכתב אלהים בחכמה בתבונה ובדעת. מי שאינו מטה אזנו לחכמה, לבו איננו נעזר מן השם ב"ה. והוא משולח ונעזב במשובת לבו, ואז יתעה בשכלו ובבינתו ויהיו עבדים לציורים הרעים ויסכים במשפט לבו לעשות הרעות, כי עתה דרכם נכון בעינינו. ועל זה אמר "ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי" (פא, יב), כלומר לשמוע לעצת החכמה. "ואשלחהו בשרירות לבם", כלומר לא עזרתים ברוחי הטובה, אבל שלחתים ועזבתים בשרירות לבם, ובארנוהו שהוא¹ כנוי לשכל ולבינה. "ילכו במועצותיהם", כלומר הנחתים ללכת במועצותיהם הרעות שהסכימו בשרירות לבם, וגם אין צורך להזכיר שהיו מועצות רעות, כי למד מענינו שהיו עצות שרירות הלב [לא] הגונה, והבן.

footnotes:
¹ מלת "לב"


###### Gan Naul, House III 6:16:2
[Gan Naul, House III 6:16:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:16:2)

"האשימם אלהים יפלו ממועצותיהם" (תהלים ה, יא). פירוש. המשורר האלוהי דבר על כת הרשעים הגדולים כמפורש בשירו, וְחִלָּה פני השם שיאבדו מן האדמה ולא יאריך להם כדרכי טובו. כדרך "ועל עצת רשעים הופעת" המבואר למעלה. ולא יצליחו עוד במה שהסכימו במשפט לבם על הרעות. אבל יאשימם וְיִפָּרַע מהם ויפלו ממועצותיהם, כלומר כשיעשו כפי הסכמותיהם יִלָכְדוּ במועצותיהם ותהיה עצתם להם למכשול ולמפלה. לכן אמר ראב"ע ז"ל "וטעם 'ממועצותיהם' כי עצתם תפילם" ע"כ. ויפה פירש. וגם פה אין צורך לומר שמועצותיהם "רעות", כי למד מענינו שמדבר מאנשי דמים ומרמה היועצים עצת רע.


###### Gan Naul, House III 6:16:3
[Gan Naul, House III 6:16:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:16:3)

"ויאכלו מפרי דרכם, וממועצותיהם ישבעו" (משלי א, לא), פירוש. הנביא מוכיח לכַּת הפתיים והכסילים, ולכַּת הלצים והרשעים הגדולים כמבואר בפרשה. והנה קצתם חוטאים מתאוה ומחוזק היצר ואינן מסכימים בלבם על הרע, כמו "ובדרך חטאים" (תהלים א, א) שהן על הדרכים הרעים. והדרכים הם הציורים הפנימיים כמבואר בבית הראשון. וקצתם רשעים גמורים המסכימים בלבם החלטיות לעזוב משפטי השם ב"ה ולעשות הרעות. וזה במשפט הלב כדרכי שכלם ובינתם, כמו "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים". ועל הכַּת האחת אמר שכבוא הפורענות יאכלו מפרי דרכם, כי יאכילם השם פירות מעשיהם הרעים שעשו על פי דרכם הרעה. הכַּת השניה אמר "וממועצותיהם ישבעו", כי הם עושים הרעה בעצה ובמשפט לבם. והם ישבעו ברוב הפורענות והאיד שיבוא. ואין פה כפל ענין במלות שונות, כמו שיבין המשכיל מדברינו. וגם פה לא הוצרך להזכיר שמועצותיהם "רעות", כי שב על הרשעים הנזכרים בפרשה, והבן.


###### Gan Naul, House III 6:16:4
[Gan Naul, House III 6:16:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:16:4)

"וחלה חרב בְּעָרָיו, וכלתה בַּדָּיו ואכלה ממועצותיהם" (הושע יא, ו). פירוש. הנביא מוכיח אישי ישראל שעזבו עצת עליון וחוקי התורה כמפורש [במקרא] שהסכימו מאד בשרירות לבם על הרעות לבלתי עזוב אותם. ועל זה אמר "כי מאנו לשוב" (יא, ה), לא כדרך החוטאים בתאוה, וכדוגמא "מדוע שובבה העם הזה ירושלים משובה נצחת, החזיקו בתרמית מאנו לשוב" (ירמיה ח, ה).² ובארנוהו בבית הראשון. ואמר שעל כן יחול חרב בעריו בדיו וכפריו³ ואכלה אותם. וכל זה ישבעו ממועצותיהם, בעבור שהסכימו במשפט לבם לעשות הרע ועזבו עצת השם ב"ה, וזה לא הוצרך להזכיר שהיו מועצותיהם "רעות" כי הוא יִוָדַע מענינו.

footnotes:
² בפסוק לפני זה. "אם ישוב לא ישוב" ופירש שם רש"י. "אף אם ישובו בתשובה, לא תתקיים בידם כי ימהרו לשוב לרשעתם. וכן תרגם יונתן 'אם למיתב, גלי קדמי דלא יתובון'" עכ"ל רש"י
³ זה הנמשל של "בדיו"


###### Gan Naul, House III 6:17:1
[Gan Naul, House III 6:17:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:17:1)

"איעצך נא עצה" (מל"א א, יב). זהו שאמר נתן הנביא לבת שבע, והוא עצה והסכמה במשפט השכל מה תעשה. והוסיף מלת "עצה" לחשוב על עצה טובה שקבל ברוח הקדש. ובארנוהו למעלה (חלון יו"ד).


###### Gan Naul, House III 6:17:2
[Gan Naul, House III 6:17:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:17:2)

"יועצי פרעה עצה נבערה" (ישעיה יט, יא). פירוש. שנתנו עצה במשפט שכלם בדרכי המלחמה, אבל היתה העצה בתכלית הרוע ומורה על יועציו שנבערו מדעת בני אדם. וכן אמת, כי השם ב"ה סכל דעתם ועצתם, ושפטו בשכלם משפט מעוקל. וכמו שאמר "יי' מסך בקרבה רוח עועים" (יט, יד) וגם זה בארנוהו למעלה.


###### Gan Naul, House III 6:17:3
[Gan Naul, House III 6:17:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:17:3)

"עוצו עצה ותופר" (ישעיה ח, י). פירוש. גם אם תגידו עצה טובה להשגת המבוקש בדרכי המלחמה, לא תצלחו, כי תופר בגזרת השם ב"ה וגם זה מבואר.


###### Gan Naul, House III 6:17:4
[Gan Naul, House III 6:17:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:17:4)

"יי' הפיר עצת גוים" (תהלים לג, י). פירוש. אם יקחו הגוים עצה טובה להשגת מבוקשם, ויסכימו במשפט שכלם לעשות כעצתם; אם תהיה מבוקשם נגד עצת ה' שהסכים עליו השם ב"ה, לא תועיל להם טוב עצתם להצליח בה, כי הוא ב"ה יפר עצתם ולא תצא אל הפועל. ומטעם זה נזכר "עצה" סתם כי ענינו עצה טובה. ומתוארת "עצה" לפי שהם הסכימו עליה בהחלט והיו עושים על פיה לולי כי השם מנע מהם מעשות כן, וכדרך הכלל המבואר למעלה (חלון ב). ועוד יתבאר פסוק זה בעז"ה.


###### Gan Naul, House III 6:17:5
[Gan Naul, House III 6:17:5](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:17:5)

"והיועצים עצת רע בעיר הזאת" (יחזקאל יא, ב), פירוש. מסכימים הסכמות בשרירות לבם הרע לעשות התועבות. ומלת "רע" כמו "כי יצר לב האדם רע" (בראשית ח, כא) ואיננה על העצה כמבואר למעלה,¹ וכדרך "וילכו במועצות בשרירות לבם הרע" (ירמיה ז, כד) ופרשנוהו למעלה. והנזכרים בפרשה הם היו היועצים ששאלו העם מהם מועצות רעות וסרות, והעם הלכו במועצותם.

footnotes:
¹ כלומר מלת "רע" מוסבת על האדם, ולא על עצם העצה, כי סתם "עצה" היא לטובה, ככלל שהניח רבינו


###### Gan Naul, House III 6:17:6
[Gan Naul, House III 6:17:6](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:17:6)

"ועצת נפתלים נמהרה" (איוב ה, יג). כבר פרשנוהו בבית השני (חדר ג חלון ז), כי ראשית הכתוב "לוכד חכמים בערמם", ואע"פ שיערימו סוד ויתיעצו וישקלו הדבר זמן רב בפלס שכלם, בגזרת השם ב"ה תהיה עצתם והסכמתם נמהרה, כאילו לקחוהו במהירות, ובלי משפט השכל כראוי; כמו עצת נפתולי-הלב היועצים עצות נבערות ונמהרות, ושם מבואר היטב.


###### Gan Naul, House III 6:18:1
[Gan Naul, House III 6:18:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:18:1)

"והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם" (תהלים קו, מג). פירוש. הם הסכימו במשפט לבם הסכמה החלטית לרעה, כדרך "וממועצותיהם ישבעו" (משלי א, לא), ועל כן הם ממרים וחוזרים וממרים בעצתם. אעפ"י שבפשעיהם ניתנו ביד גוים וימשלו בהם שונאיהם כנזכר שם, כשנצלו מצרתם חזרו להמרות עצת עליון וילכו במועצותם. כמו שאמר "פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם" (תהלים קו, מג), כי מֵאַנָם לשוב, באמת אות [היא] כי במועצות בשרירות לבם הרע הם הולכים. ומלת "עון" על הֵעָוּת משפט הלב, כמו שיתבאר במקומו בעז"ה. וה"עצה" היא במשפט הלב, גם אם לא יעשו, ראוין [הם] לְהֵעָנֵשׁ על ההסכמה הפנימית שהיא "עון" ולא חטא, ועל זה "וימכו בעונם". והבן.


###### Gan Naul, House III 6:18:2
[Gan Naul, House III 6:18:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:18:2)

"גם בעצתם הלך" (דהי"ב כב, ה). פירוש. זה נאמר על אחזיהו מלך יהודה שעשה הרע בעיני ה' כבית אחאב, גם יעצוהו בדרכי המלחמות למשחית לו. והוא שמע להסכמתם ונשען עליהם גם בזה ללכת בדרך עצתם, והתחבר במלחמה עם יהורם על מלך ארם, ושם נפל בחרב. ואין צורך להוכיח בעצתם "הרעה", כי למד מענינו שהיתה עצתם רעה, כי היתה לו למשחית ולהטריד מן העולם, וכבר בארנו זה למעלה (חלון י').


###### Gan Naul, House III 6:18:3
[Gan Naul, House III 6:18:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:18:3)

"וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים" (עזרא י, ח). פירוש. כששמע עזרא מַעַל הגולה שנשאו נשים נכריות, ורצה להבדילם מעמי הארצות וראה כי הדבר קשה, השביע תחילה שרי הכהנים והלוים וישראל שהיו עמו בירושלים, והם נשבעו לעשות כתורה וכמצוה. ואחר כן חקרו עזרא והזקנים והשרים במשפט לבם מה יעשו עבור היושבים במקומות אחרים, האם ילכו השרים מעיר לעיר ומכפר לכפר לחקור ולדרוש מי ומי הם שנשאו נשים נכריות, ולהוכיח לכל אחד ואחד מהן שיוציא אשתו והנולד מהם וכיוצא, או בענין אחר. ודנו במשפט לבם [להעביר] קול בכל בני הגולה שיבואו כולם בתוך שלשת ימים לירושלים, ומי שלא יבוא שם יחרם כל רכושו, והוא יבדל מקהל הגולה, וכן עשו והצליחו. ויראה לי כי עיקר העצה וההסכמה שיחרם כל רכושו מי שלא יבוא לירושלים, ואין זה כפי משפט התורה, אבל הוראת שעה לעשות סיג לתורה. כי התורה נתנה רשות לבית דין הגדול לענוש ולקנוס שלא כדין תורה לעשות סיג לתורה, כמו שבארנו היטב בבית הראשון (חדר ח חלון ז). כי מה שהעבירו קול לאמר "והוא יבדל מקהל הגולה" הוא כמשפט התורה, כי הם לקחו מבנות הכנעני והחתי כמבואר בכתוב. וכפי קבלת קדמונינו ז"ל "בנך הנולד מן השפחה ומן הנכרית אינו קרוי בנך".¹ ואחר שאיננו בן ישראל אסור להתחתן בו, כמו שנאמר "ולא תתחתן בם" (דברים ז, ג). ולכן כדין אמרו שמי שלא יבוא לירושלים [מבני] הגולה ויהיה זרעו אסור לבוא בקהל בגיותן מספק שמא הוא מן האנשים שלקחו נשים נכריות, וזרעם כדין זרע עמי הארצות. אבל מה שגזרו "יחרם כל רכושו" היה במשפט לב השרים והזקנים, שנועצו כן לְיַרְאוֹת ולהפחיד, כי הרשות בידם לעשות כן. וכמו שלמדונו קדמונינו ז"ל (יבמות פט ע"ב) שהפקר בית דין הפקר. ולפי זה מה שכתוב "כעצת השרים והזקנים" שב על "יחרם כל רכושו" הסמוך לו, כי החרם הזה הוא [מטעם] השרים והזקנים. ואינו שב על "והוא יבדל מקהל הגולה" הנאמר אחריהם. לפי זה מובן מדוע בעל הטעמים מיישב המפסיק הגדול תחת [מלת] "רכושו" ולא שמהו תחת מלת ["לשלשת] הימים", ולא תחת מלת "והזקנים". והבן.

footnotes:
¹ יבמות כג ע"א


###### Gan Naul, House III 6:19:1
[Gan Naul, House III 6:19:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:19:1)

"נלאית ברוב עֲצָתָיִךְ" (ישעיה מז, יג). פירוש. את בבל המרשעת בטחת על חכמתך ודעתך, ואמרת כי לך עצות טובות להנצל בהן מכל רע. הנה [כל] הסכמותיך שהסכמת עליהן במשפט לבבך, הן בעניני המלחמות, הן בכל דבר ודבר לא יעמדו לך ביום אידך. וכמו שאמר "פתאום יקום אידם" (משלי כד, כב) רעה והוה אשר לא ידעו ולא חשבו עליה, ועל זה אמר "עמדי נא בחבריך וברוב כשפיך וגו' אולי תוכלי הועיל, אולי תערוצי" (ישעיה מז, יב), כלומר כשתמצאי הצרה ירפו ידי חבָריך וכשפיך נותני עצותיך, ולא ידעו כדת מה לעשות להנצל. "ונלאית ברוב עצתיך", כלומר אין לך מהם כי אם יגיעה ולֵאוּת, לא עזר ולא תועלת. והנה יש אתך "הוברי שמים המודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך" (מז, יג). והיה להם להגיד לך הצרות טרם בואנה [ויתנו] לך עצה טובה להנצל. אך מהבל המה יחד, כי גם את נפשם לא יצילו, וכל שכן שלא יצילוך מידי ומגזרתי. וכבר פרשנו ענין בבל המרשעת בבית הראשון.


###### Gan Naul, House III 6:19:2
[Gan Naul, House III 6:19:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:19:2)

"יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו" (איוב יח, ז). פירוש. צעדי גבורתו יהיו צרים מאפיסת כחו. גם עצתו שהסכים עליו הרשע במשפט לבו לעשות, היא [תוביל] אל ארץ גזרה בצרה ובמצוקה לעת תמוט רגליו בבוא יום אידיו. כי יסכים עצה נבערה למשחית לו, וכדרך יועצי פרעה עצה נבערה כי באה בקרבם רוח עועים וטרוף הדעת, מדה כנגד מדה. לפי שיעצו עצות רעות במשפט לבם, וכדרך "עצת רשעים רחקה מני" (איוב כא, טז). ובפסוק שלפניה אמר "אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך" (איוב יח, ו), והוא אור הנשמה, ובארנוהו למעלה (חלון י"ג).


###### Gan Naul, House III 6:20:1
[Gan Naul, House III 6:20:1](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:20:1)

"ועצת שלום תהיה בין שניהם" (זכריה ו, יג). פירוש. שניהם יסכימו במשפט לבם על השלום. ושיעשו כל מעשיהם באגודה אחת ובשוים, כי לא תהיה [מריבה] בין ממשלת הנשיא והכהן. וכשיבוא דבר עצה לפניהם, יסכימו שניהם במשפט אחד ובדרך אחד, וכן אמר רד"ק ז"ל "לא יקנא זה את זה, ושניהם יסכימו כאחד באשר יעשו", ע"כ. ויפה פירש.


###### Gan Naul, House III 6:20:2
[Gan Naul, House III 6:20:2](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:20:2)

"עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם" (תהלים יג, ג). פירוש. המשורר האלוהי צועק על צרותיו, כי הסתיר השם פניו ממנו. ואויביו [יתגברו] עליו. והוא צריך עצה והסכמה במשפט הלב, ובכח-העצה הנטועה בנפש להינצל מכף שונאיו. ואמר כי מועצותיו לא טובות להשגת מבוקשו, כי בעבור שלבו מלא יגון יום יום איככה יחקור וידרוש במשפט לבו על העצה? ולבו בל עמו, ומשפטיו מעוקלים. ולכן "עד אנה תעזבני ולא תנחני בעצתך? שאני צריך לשית עצות והסכמות בנפשי בכח עצתי, שאינן מתוכנות במשפט הלב בעבור שהיא מלא יגון". ולפי שהעצה לא טובה יגבר יד האויב ועל זה אמר "עד אנה ירום אויבי עלי?" וזה כדרך הכללים שהעצה מקורה מכח-העצה [המוחלטת] בנפש, אחר שקול המחשבת במשפט הלב, והבן.


###### Gan Naul, House III 6:20:3
[Gan Naul, House III 6:20:3](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:20:3)

"ולא שמעת לעצתי" (דהי"ב כה, טז). פירוש. לעצתי הטובה שיעצתיך בדרך חכמה כמבואר למעלה.


###### Gan Naul, House III 6:20:4
[Gan Naul, House III 6:20:4](https://torahapp.org/share/book/Gan%20Naul/s/House%20III/r/6:20:4)

ובזה השלמנו מה שיעדנו עליו לבאר כל לשון "עצה" הסמוך אצל אדם. לא נשארו רק שתים או שלש ויתבארו בעז"ה בחדר אחר מטעם שאגיד שם. והָראֵיתָ כי הנחת כולם על הסכמות החלטיות בדברים מעשיים שהמסכים עושה כפי הסכמתו, וכולם הסכמות במשפט הלב. קצתן במשפט לב טוב בדרכי החכמה, וקצתן במשפט הלב בדרכי הסכלות והרשע, וקצתן בדרכי המלחמות ועניני העולם שצריך בכולם משפט הלב בין הדרכים הרבים בכל דבר ודבר מהן. וכן הודעתי בכל אחד מהן איך הוא הולך כפי סדר שאר הכללים שיסדנו על זה, ונכון הכל בעז"ה.