## Haamek Davar on Genesis Chapter 33

###### Haamek Davar on Genesis 33:1:1
[Haamek Davar on Genesis 33:1:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:1:1)

**ועמו ארבע מאות איש.** הודיע הכתו׳ כי עוד הי׳ רחוק ממנו במרחק שלא הי׳ מכירו אלא משום שראה איש מרחוק ומחנה של ד׳ מאות איש עמו הבין שהוא עשו:


###### Haamek Davar on Genesis 33:1:2
[Haamek Davar on Genesis 33:1:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:1:2)

**ויחץ.** ולא חצה עוד לחלק ולעשות לשני מחנות כאשר עשה אתמול. ואע״ג שהי׳ לו עוד פנאי לדבר שהרי ראהו מרחוק מ״מ שוב בטח לבו ממעשה המלאך שלא יכה לשחת מאומה. אך סימני הכנעה ראה יפה שעליו לעשות כי עוד אפשר שיכה עשו הכאה קלה כמו שנקע ירך יעקב ע״י המלאך. ע״כ עשה פעולה זו:


###### Haamek Davar on Genesis 33:1:3
[Haamek Davar on Genesis 33:1:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:1:3)

**ועל שתי השפחות.** כבר ביארנו דמש״ה כתיב כאן השפחות דכוון להעמידן ראשונה שנוחות לקבל הכאה אם תהיה:


###### Haamek Davar on Genesis 33:2:1
[Haamek Davar on Genesis 33:2:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:2:1)

**ואת לאה וילדיה.** ולא כתיב את ילדיה כמו בכולן משום שהי׳ חסר דינה כדאי׳ במדרש:


###### Haamek Davar on Genesis 33:3:1
[Haamek Davar on Genesis 33:3:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:3:1)

**וישתחו ארצה וגו׳ עד אחיו.** אל אחיו מיבעי כמו ויגש יעקב אל יצחק. אלא האי עד ולא עד בכלל כמו מראש ועד רגליו וכדאי׳ בערכין די״ח ב׳ שהוא אינו בכלל. ולא הגיעו עוד אליו ממש. מש״ה וירץ עשו לקראתו:


###### Haamek Davar on Genesis 33:4:1
[Haamek Davar on Genesis 33:4:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:4:1)

**ויבכו.** שניהם בכו. בא ללמד שגם יעקב נתעורר עליו לשעה זו אהבה לעשו וכן לדורות בשעה שזרע עשו מתעוררים ברוח טהרה להכיר את זרע ישראל ומעלתם אז גם אנחנו מתעוררים להכיר את עשו כי אחינו הוא וכמו שרבי הי׳ אוהב אמתי לאנטונינוס וכן הרבה:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**They wept.** At that moment love for Eisov awakened in Yaakov as well. Similarly, whenever Eisov’s descendants genuinely acknowledge Yisrael’s greatness, Yisrael reciprocates with feelings of brotherhood.


###### Haamek Davar on Genesis 33:5:1
[Haamek Davar on Genesis 33:5:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:5:1)

**וישא את עיניו.** שהיו עומדים מרחוק לראות איך יהי׳ עם יעקב:


###### Haamek Davar on Genesis 33:5:2
[Haamek Davar on Genesis 33:5:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:5:2)

**הילדים.** שאתה רואה הן אשר חנן וגו׳ ולא אמר סתם אשר חנן וגו׳ שלא יחשוב כי גם הנשים המה בנותיו שהרי לא היו זקנות כמו יעקב. וישא עין להסתכל בהן אולי ישא לעצמו. אבל כאשר פירש הילדים. הבין כי הנשים הנה אמהות:


###### Haamek Davar on Genesis 33:6:1
[Haamek Davar on Genesis 33:6:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:6:1)

**ותגשן וגו׳.** רמז להן או הודיעם כי ילכו:


###### Haamek Davar on Genesis 33:6:2
[Haamek Davar on Genesis 33:6:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:6:2)

**ותשתחוין.** כתיב כאן על האמהות בל״נ משום שהלכו שתיהן יחד ובניהן טפלות להן וניכרת הי׳ השתחוואתן יותר משא״כ בלאה שהיו ילדיה ששה סביב לה וניכרים יותר לכן כ׳ וישתחוו בל״ז:


###### Haamek Davar on Genesis 33:7:1
[Haamek Davar on Genesis 33:7:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:7:1)

**נגש יוסף ורחל.** ידוע פרש״י ע״פ המדרש וי״ל עוד שהראה יוסף בזה שאוחז מדת יעקב להכניע עצמו לפני אויביו מש״ה הקדים להשתחוות ולא כשארי בנים שלא עשו אלא מדעת אביהם ולא מדעת עצמם. משא״כ יוסף אחז מדת אביו בזה הפרט כמ״ש להלן מ״ט כ״ד וכן לדורות היו מלכי ישראל מכניעים עצמם כמו שראינו מנהג אחאב עם מלך ארם אלא שלא הי׳ אז שעת הכושר לכך אבל מדת של יעקב ניכרת היטב :


###### Haamek Davar on Genesis 33:8:1
[Haamek Davar on Genesis 33:8:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:8:1)

**מי לך כל המחנה.** רעו יגיד על משמעות שאלה זו כמו מי אלה לך. שמשמעו שיודע שהם שלו אבל אינו יודע לקרוא בשם היחס אם בניו או עבדיו. כך המשמעות כאן הבין שכל המחנה יש להם שייכות ליעקב באשר שאל את הראשון והשיבו לעבדך ליעקב וגו׳. ושוב לא שאל. אבל לא האמין בעצמו שיהא כל המחנה מתנה לו ע״כ חשב אולי יש להם יחס אחר ליעקב והולכים לענין אחר והשיב כי כולם למצוא חן וגו׳:


###### Haamek Davar on Genesis 33:9:1
[Haamek Davar on Genesis 33:9:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:9:1)

**יש לי רב אחי וגו׳.** דבשני אופנים נותן אדם לחבירו מתנה. א׳ עבד לאדונו כדי לרצהו. ב׳ עשיר לעני הנצרך מכש״כ אם העני הוא אחיו. ע״ז אמר יש לי רב אחי. א׳ כי אינני נצרך וגם הב׳ כי אינני אדון כי אם אח. ע״כ יהי לך אשר לך. אתה נצרך לזה הסך כמוני:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**I have plenty, my brother.** For one thing, I have plenty and do not need more; and for another, I am your brother — not your master — so you need not give me tribute.


###### Haamek Davar on Genesis 33:10:1
[Haamek Davar on Genesis 33:10:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:10:1)

**כי על כן וגו׳.** בזה שתקבל ממני הדורון יהא נראה שראיית פניך הוא כראות פני אלהים. היינו שאתה אדון לי:


###### Haamek Davar on Genesis 33:10:2
[Haamek Davar on Genesis 33:10:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:10:2)

**ותרצני.** וגם יהא נראה בזה שרציתני. אבל אם לא תקח ממני יהא נראה או שאין אתה אדון לי. או שלא רציתני ואני חפץ שיהא ניכר גם שניהם:


###### Haamek Davar on Genesis 33:11:1
[Haamek Davar on Genesis 33:11:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:11:1)

**קח נא את ברכתי.** גם לפי טעם השני שאני כאח נותן לאחיו. ראוי שתקבל ברכתי. ואמר כאן ברכתי. דמשמעו הוא סך הראוי להתברך בו אפי׳ לעשיר. ואני איני צריך לה כלל:


###### Haamek Davar on Genesis 33:11:2
[Haamek Davar on Genesis 33:11:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:11:2)

**כי יש לי כל.** ומובן בזה שנוי לשון שתחלה אמר מנחתי ועתה אמר ברכתי. דתחלה אמר שיקבל בתורת עבד לאדונו עתה אמר בתורת אח לאחיו אפי׳ הוא עשיר:


###### Haamek Davar on Genesis 33:11:3
[Haamek Davar on Genesis 33:11:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:11:3)

**אשר הובאת לך.** כבר ביארנו שמוליכי המתנה נצטוו להוליך לשדה אדום אפי׳ לא יקבלום בדרך. ועשו כן וכבר הובאת לשם. ופי׳ **ויפצר בו ויקח.** נתרצה לקבלם ולא ישיב בחזרה:


###### Haamek Davar on Genesis 33:12:1
[Haamek Davar on Genesis 33:12:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:12:1)

**ואלכה לנגדך.** כפרש״י בשוה לך. והוא כמו שביארנו המקרא עזר כנגדו. לפי צרכיו תעזרהו כך הפי׳ כאן לפי הילוכך אלך גם אני. כי הבין גם הוא שיעקב מוכרח לילך בנחת. ורצון עשו הי׳ בזה שיגיע יעקב לשדה אדום ושם יחלק לו כבוד כיד המלך בביתו:


###### Haamek Davar on Genesis 33:13:1
[Haamek Davar on Genesis 33:13:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:13:1)

**כי הילדים רכים וגו׳.** ויהי קשה עליך העכוב כ״כ:


###### Haamek Davar on Genesis 33:13:2
[Haamek Davar on Genesis 33:13:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:13:2)

**ומתו כל הצאן.** דבשביל הילדים והבקר עוד הי׳ מקום לומר שימהרו מעט הדרך וכאשר יראו שהמה חולים מפני זה אז ינוח ויתעכב יעקב עד שישובו לבריאותם. ואם ירצה עשו אז למהר לביתו ילך לו. אבל מכאן יכולים לילך יחדיו ושמא לא תזיק להם המהירות מש״ה הוסיף דצאן הוא בהמה חלושה ואם יהיו נדפקים יום אחד ומתו. ולא תועיל עוד ההתעכבו׳ להתרפא:


###### Haamek Davar on Genesis 33:14:1
[Haamek Davar on Genesis 33:14:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:14:1)

**ולרגל המלאכה אשר לפני.** הוסיף עוד טעם שאיני כדאי שילך עתה לשעיר לקבל כבוד מעשו כי כל עוד לבו במלאכת שמירת הצאן וגידול בנים אינו יכול לקבל כבוד ולהלוך נגד החיים בד״א הראוי:


###### Haamek Davar on Genesis 33:14:2
[Haamek Davar on Genesis 33:14:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:14:2)

**עד אשר אבא.** בעצמי:


###### Haamek Davar on Genesis 33:14:3
[Haamek Davar on Genesis 33:14:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:14:3)

**אל אדני שעירה.** ויהי לבי פנוי לכך:


###### Haamek Davar on Genesis 33:15:1
[Haamek Davar on Genesis 33:15:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:15:1)

**אציגה נא עמך.** לשמירה ולשרתך ובזה נכלל ג״כ השגת כבוד מעשו שנותן עבדיו לשמירתו:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**Let me leave with you.** For your protection and honor.


###### Haamek Davar on Genesis 33:15:2
[Haamek Davar on Genesis 33:15:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:15:2)

**ויאמר למה זה אמצא וגו׳.** נכלל בזה שתי כוונות. א׳ כשואל למה זה אמצא חן שתכבדני ותשתדל הרבה בזה. ב׳ למה זה. מה אני צריך לזה:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**What for.** Why should you go to the trouble and why do I need it?


###### Haamek Davar on Genesis 33:15:3
[Haamek Davar on Genesis 33:15:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:15:3)

**אמצא חן וגו׳.** ולא תשלח עמי מאנשיך כלום כי תהי׳ חברתם עלי למשא. והבין מזה עשו שהתחברות יעקב עמו באהבה לא הי׳ אלא לצורך השעה ולא נוח לפניו להתרועע עמו ואת אנשיו ברגילות וכאשר כן באמת עין יעקב היא לשבת בטח בדד כמש״כ להלן מ״ו ד׳ ובס׳ דברים ל״ג כ״ח וע״ז קפיד עשו ולא דיבר עמו יותר אבל לא מצא לבבו להרע לו:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**Let me find favor.** It will be more of a favor to me if you do not send them. Eisov understood from this that Yaakov did not really desire his company and left off speaking to him, although at that point he did not have the heart to harm him.


###### Haamek Davar on Genesis 33:16:1
[Haamek Davar on Genesis 33:16:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:16:1)

**לדרכו.** ברוגז מעט ולא נפטרו זה מזה בנשיקה כמו לבן אלא הלך לו שעירה. ומש״ה לא הלך עוד יעקב לשעיר לקבל ממנו כבוד. אחר שראה פני עשו שאינו עמו עוד:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**On that day Eisov returned.** He was perturbed by Yaakov’s attitude towards him and did not part from him with a kiss as Lavan had done. For this reason Yaakov refrained from visiting him in Seir as he had said he would do.


###### Haamek Davar on Genesis 33:17:1
[Haamek Davar on Genesis 33:17:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:17:1)

**ולמקנהו עשה סכות.** פירשו חז״ל במגילה די״ז שעשה יעקב בסכות שנה ומחצה. למדו חז״ל זה משום שא״א לפרש כמשמעו שעשה למקנהו ממש סכות. דאין צאן נדרש לזה כלל. אלא לגדר. אלא ע״כ הפי׳ שעשה לעצמו ובניו סכות. לשני ימות הקיץ. ואחר שכן ע״כ הפי׳ ולמקנהו בשביל סיבת מקנהו שמשום הכי נתעכב כ״כ בדרך ולא הגיע לאביו וגם לא לבית אל להקים נדרו הכל היה משום מקנהו שהבין שצריכים לנוח כ״כ :


###### Haamek Davar on Genesis 33:18:1
[Haamek Davar on Genesis 33:18:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:18:1)

**עיר שכם.** פי׳ הכתוב עיר. בשביל שמדבר באותה פרשה באדם ששמו שכם. מש״ה פי׳ הכתוב שבא לעיר ששמה שכם. ועוד י״ל כלפי דכתיב באברהם עד מקום שכם שאז לא הי׳ עדיין עיר באותו מקום. מש״ה כתיב ביעקב עיר שכם:


###### Haamek Davar on Genesis 33:18:2
[Haamek Davar on Genesis 33:18:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:18:2)

**בבאו מפדן ארם.** מיותר ללמדנו שזה המקום הראשון שהי׳ ראוי לבא מפדן ארם לא״י דזה שהי׳ בהר הגלעד. מחנים. סכות. לא היו אלא בשביל המקנה בעה״י ארץ מקנה:


###### Haamek Davar on Genesis 33:18:3
[Haamek Davar on Genesis 33:18:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:18:3)

**ויחן את פני העיר.** לפי הפשט. לא נכנס לדור בעיר אלא חנה בחוץ לעיר ונקרא פני העיר והוא כמדתו של יעקב להיות בדד ולא מעורב עם אוה״ע. וברבה אית׳ חנן את הפנים שבעיר שלח להם דורונות וא״כ פי׳ ויחן נתן חן וכבוד. מזה יש ללמוד ד״א איך להתנהג בדרך:


###### Haamek Davar on Genesis 33:18:4
[Haamek Davar on Genesis 33:18:4](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:18:4)

**חלקת השדה.**מקום חלק בלי הרים וגבעות ועוד היום ידוע זה המקום המצוין בא״י שהיא ארץ הרים ובקעות:


###### Haamek Davar on Genesis 33:20:1
[Haamek Davar on Genesis 33:20:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/33:20:1)

**אל אלהי ישראל.** במדרש איתא קרא לעצמו אל. ואין הכונה שקרא לעצמו אל ח״ו. אלא הפי׳ שקרא לעצמו ישראל. ומש״ה נקרא הקב״ה אל אלהי ישראל. היינו שהתפלל לפני המזבח אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי ישראל. ונענש בשביל זה במעשה דינה כדאיתא במ״ר והיינו שאע״ג שאמר לו המלאך שיהיה נקרא ישראל אבל מ״מ עוד לא נקרא מהקב״ה כך. וכדאיתא פ׳ גה״נ דחכמים ס״ל דגה״נ בסיני נאמר מדכתיב ע״כ לא יאכלו ב״י ועדיין לא נקרא שמו ישראל :