## Haamek Davar on Genesis Chapter 41 ###### Haamek Davar on Genesis 41:1:1 [Haamek Davar on Genesis 41:1:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:1:1) **שנתים ימים.** פי׳ הכתוב כאן שהי׳ שנתים ימים ללמוד מזה באשר הדבר מובן לכל שענין שה״מ הי׳ להגיע תכלית ליוסף וא״כ כאשר נתאחר מבואר שהי׳ ג״ז בהשגחה פרטית היינו שנה א׳ שהי׳ עוד בוטח בשר המשקים כי עוד תגיע שעת הכושר ויזכרהו. ולבתר תריסר ירחי שתא אדם מסיח דעתו מענין כדאיתא ב״מ דכ״ד ב׳ ונענש במדה עוד שנה. ואז הגיע עת הרצון לפקדהו לטובה: ###### Haamek Davar on Genesis 41:1:2 [Haamek Davar on Genesis 41:1:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:1:2) **ופרעה חלם והנה עומד על היאר.** אין הלשון מדוקדק והכי מיבעי ויחלום פרעה חלום והנה עומד על שפת היאר. כלשון פרעה ליוסף להלן י״ז. ומזה העלו חז״ל בב״ר כונה נפלאה אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על היאור או היאור עלי א״ל אתה על היאר הורו שיש בזה המקרא כונה שני׳ שלא מענין כ״כ דפרעה חולם תמיד כמחשב ומסתפק מי העיקר בהצלחה הנפלאה שהית׳ אז למצרים. אם הצלחת המלך הוא ובשבילו המדינה והיאור מוצלחים או להיפך ונתגלה באותו מעשה שהוא עומד על היאור שהרי כל ענין הרעב לא הי׳ אלא כדי שיתגלגל הדבר שירדו ישראל למצרים. ונגרר בזה פרעה בשביל המדינה והיאור שנגזרה ישיבת ישראל בה. ולא היתה הגזירה שישבו בגלות אצל פרעה זה כמובן: ###### Haamek Davar on Genesis 41:2:1 [Haamek Davar on Genesis 41:2:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:2:1) **יפות מראה.** יבואר עוד להלן י״ח: ###### Haamek Davar on Genesis 41:2:2 [Haamek Davar on Genesis 41:2:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:2:2) **ותרעינה באחו.** סמוך ליאור. ובא ללמד להפתרון שהשבע לא יהי כ״א במצרים סמוך ליאור ולא בשארי ארצות וכ״כ הרמב״ן: ###### Haamek Davar on Genesis 41:3:1 [Haamek Davar on Genesis 41:3:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:3:1) **עלות אחריהן.** מוכיח שיהיו שבע שני רעב סמוכות לשני השבע: ###### Haamek Davar on Genesis 41:3:2 [Haamek Davar on Genesis 41:3:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:3:2) **ותעמדנה אצל הפרות.** מוכיח ג״כ שלא יהי׳ הרעב כ״א במצרים כמו פרות היפות. ויבואר עוד בסמוך ולא כהרמב״ן: ###### Haamek Davar on Genesis 41:4:1 [Haamek Davar on Genesis 41:4:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:4:1) **ותאכלנה הפרות.** לא כתיב שבע הפרות כמו דכתיב בפרות הטובות אלא סתם פרות שתים הנה דשתי שנים הראשונות אכלו יגיע שבע שנים הטובות ואח״כ הועיל מעט ביאת יעקב למצרי׳ שלא תכרת ברעב וע״ע להלן מקרא ל״ד: ###### Haamek Davar on Genesis 41:5:1 [Haamek Davar on Genesis 41:5:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:5:1) **עלות בקנה אחד.** גם זה בא להוכיח שיהי׳ השובע רק במקום אחד היינו במצרים משא״כ בשבלים הרעות הי׳ בשבע קנים מפוזרים מעט. להוכיח שנתפזרו צורת השבלים הלאה ממצרים והענין דלהלן מ״א נ׳ ונ״ד ומ״ג א׳ יבואר שהי׳ בשארי ארצות שנת בצורת מקצתן שבעין מקצתן רעבים אבל לא כמו שארי שני בצורת שעשירי׳ שבעין ועניים רעבין וכאן היו עשירים רעבין ועניים שבעין. דמאכלים פשוטים שבשני שבע המה מאכלי בהמה. ובשני רעבון המה מאכלי אדם. זה הי׳ גדל בא״י. אבל תבואה ולחם לא הי׳ כלל ולא הי׳ עשירי׳ יכולין להשיג כ״א ממצרים. וע״ז הי׳ מוכיח החלום. דהפרות הרעות מוכיח שלא הי׳ אפי׳ מאכלי בהמה וזה לא הי׳ כ״א במצרים. אבל חלום השבלים מוכיח על תבואה כמשמעו. וזה הרעב הי׳ גם בא״י. והיינו שנשנה החלום בשתי צורות ולא בצורה אחת שתי פעמים. אמנם יוסף לא פתר לפרעה כ״א מה שנוגע אליו וגם כי פרעה לא סיפר ליוסף ענין ותעמדנה אצל הפרות אבל הכתוב מספר כי כך הי׳: ###### Haamek Davar on Genesis 41:8:1 [Haamek Davar on Genesis 41:8:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:8:1) **חלומו ואין פותר אותם.** לא כתיב חלומותיו משום פרעה לבד הבין כי חלום אחד הוא והמה טעו במה שחשבו כי המה שני חלומות שהרי הקיץ בנתים וכ״כ הרמב״ן. ויוסף ביאר טעם היקיצה. כמו שיבואר: ###### Haamek Davar on Genesis 41:8:2 [Haamek Davar on Genesis 41:8:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:8:2) **לפרעה.** עוד טעם על שלא הבינו הפתרון משום לפרעה וחשבו למאי יראה פרעה ענין שבע ורעב. והלא פרעה לא ירעב ללחם ע״כ נתעו לראות דברים רחוקים : ###### Haamek Davar on Genesis 41:9:1 [Haamek Davar on Genesis 41:9:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:9:1) **את פרעה.** אל פרעה מיבעי וגם וידבר אינו מובן כ״כ. ויאמר מיבעי. אלא וידבר קאי על עצמו לפני פרעה כמתרעם על עצמו כמה חטא בזה שלא הזכיר את יוסף עד היום וסיפר הענין: ###### Haamek Davar on Genesis 41:12:1 [Haamek Davar on Genesis 41:12:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:12:1) **נער עברי עבד.** מוסיף פלא בכל פרט שהוא נער ולא למד חכמות. ועברי א״כ לא בא בכח הכישוף. ועבד ג״כ לא ניתן לבתי חכמה. וא״כ הוא ענין אלהי כמו שידוע הי׳ להם שמשפחת העברים המה למעלה מטבע שאר ב״א. (וע׳ להלן מ״ג כ״ג). ולא יפלא מהם דברים נשגבים מהליכות העולם וא״כ אין קץ וגבול לדבר: ###### Haamek Davar on Genesis 41:12:2 [Haamek Davar on Genesis 41:12:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:12:2) **איש כחלמו פתר.** בדיוק החלום ולא החסיר מן החלום דבר שלא ביאר פתרונו: ###### Haamek Davar on Genesis 41:15:1 [Haamek Davar on Genesis 41:15:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:15:1) **תשמע חלום לפתור אותו.** רש״י וש״מ פירשו מלשון הבנה שאתה מבין חלום איך לפתור. ויש לפרש כמשמעו שאין אתה שומע חלום כדרכן של ב״א שמבקשים לשמוע ספור מפליא בלי תועלת אלא כדי לפתור: ###### Haamek Davar on Genesis 41:16:1 [Haamek Davar on Genesis 41:16:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:16:1) **בלעדי אלהים וגו׳.** כמו שאמר דניאל לנ״נ. ואנא לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנא גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון. פי׳ לא בשביל מעלתי שאני ראוי לדעת עתידות נגלה לי אלא בשביל המלך נגלה לי. כך אמר יוסף בלעדי לא מכחי ומעלתי אלא כדי שיגיע מזה שלום פרעה. יענה אלהים ע״י לכוין הפשרון: ###### Haamek Davar on Genesis 41:17:1 [Haamek Davar on Genesis 41:17:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:17:1) **וידבר פרעה.** בלשון עז כמו שמגיד דבר גדול ונחוץ לשמוע בשום לב: ###### Haamek Davar on Genesis 41:17:2 [Haamek Davar on Genesis 41:17:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:17:2) **בחלמי הנני וגו׳.** לא הי׳ צריך הכתוב לשנות ספור החלום אלא הכי מיבעי ויספר פרעה ליוסף את החלום. אלא משום שיש בהם דברים שנתחדש שראה גם באיזה דיוקים שלא נתבאר בראשונה ועל כל דיוק יש פתרון בפ״ע כאשר יבואר: ###### Haamek Davar on Genesis 41:18:1 [Haamek Davar on Genesis 41:18:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:18:1) **בריאות בשר ויפת תאר.** לעיל כתיב יפות מראה ובריאות בשר. ומתחלה יש להבין מה שייך בבהמה שתי הלשונות יפות תאר ויפות מראה הן באדם שני ענינים הן כמבואר ברחל ויוסף. והפי׳ של יפה תאר שצורתה פנים עגולה ונאה בציורה. ויפה מראה משמש שהוא צח ואדום לא שחור ולא לבן. ומובן דבבהמה הוא ג״כ מעין זה היינו יפות תואר הוא כענין דאי׳ בב״ק דמ״ט א׳ דניפחא של עיבור נותן תואר יפה לבהמה דנראית שמנה יותר מבריאת בשר לבד. ויפות מראה הוא לענין מראה העור וכדאיתא בנזיר דל״א ב׳ אוכמא למשכא. והיינו דכתיב לעיל תחלה יפות מראה ואח״כ בריאות בשר. דתחלה צייר תאר מראה העור ואח״כ הבשר. משא״כ בזה המקרא דשני הסימנים הוא לענין הבשר מש״ה סיפר שראה שהמה בריאות היינו שמנות וגם נפוחות מעיבור. והפתרון ע״ז דציור הראשון היה אות על שנים הטובות שיצליחו גם לסחורה משום רוב תבואה שיהי׳ במצרים לבד. ולזה בא הדמיון מעורות שהוא חוץ לגוף הבהמה. והציור השני מראה שישפיעו גם לאחרים כמו פרה מעוברת דקיימא למניקה ולולד: ###### Haamek Davar on Genesis 41:19:1 [Haamek Davar on Genesis 41:19:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:19:1) **דלות ורעות תאר מאד.** ההיפוך מנפוחות היינו שהצדדין נפולות בין העצמות ולא עוד אלא ורקות בשר. שאין בשר כלל בין עור לעצם: ###### Haamek Davar on Genesis 41:21:1 [Haamek Davar on Genesis 41:21:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:21:1) **ולא נודע וגו׳.** מחזה חדש שלא בא בספור החלום. והפתרון יבא במקרא ל״א. ולא בכל המקומות הי׳ הרעב שוה מש״ה ראה איזה רגע כך ואיזה רגע כך: ###### Haamek Davar on Genesis 41:22:1 [Haamek Davar on Genesis 41:22:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:22:1) **מלאות.** היינו החטים יוצאות למעלה מהשבולת ובא להראות אות כי יתנו לחם חוץ למצרים. ולעיל כתיב בריאת להראות שיהיו החטים מתקיימות הרבה שנים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:24:1 [Haamek Davar on Genesis 41:24:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:24:1) **ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי.** כ״ז נראה מיותר. וגם כי כבר אמר ופותר אין אותו. ועוד יש לדקדק למה לא הזכיר את החכמים ג״כ שהרי שלח גם אחרי חכמים. אלא דבר זה הוא מן שאלת פרעה ליוסף. שהוא תמה עוד מדוע אומר אל החרטמים ואין מגיד לי. ומעתה אין מקום להתפלא על החכמים שע״ז אפשר להשיב כי לא חכמו כ״כ לרדת לעומק הפרטים שבאותו חלום. אבל חרטומים שהוא מעשה כישוף שהמה היו צריכים לדעת פתרון החלום וא״כ מן התימה הוא מדוע כן הוא: **Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:** I have told my sorcerers, but nobody can explain it to me - All this seems unnecessary [ed. that he has told his sorcerers]. [It also seems unnecessary] that he as already said nobody could explain it. Furthermore, we must investigate why the Sages (חכמים) aren't mentioned, because it says (Genesis 41:8) that he also sent for the Sages. Rather, this is simply referring to the question that Pharaoh asks Joseph. Joseph was wondering why Pharaoh hadn't consulted with his sorcerers, and Pharaoh responds that he had but they couldn't answer him. And from there, there's no cause to wonder about [why] the Sages (חכמים) [were not mentioned] because their wisdom wasn't sufficient enough to understand the deep details of such a dream. But the sorcerers who made magic needed such details in order to interpret the dream, and if so, it is obvious that [he didn't need to mention the Sages]. [summary - the Sages and the sorcerers needed each other to properly interpret the dream, and thus the fact that one of them couldn't do anything logically implies the other couldn't as well]. ###### Haamek Davar on Genesis 41:25:1 [Haamek Davar on Genesis 41:25:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:25:1) **ויאמר יוסף.** הי׳ ראוי לפתור בלשון עז. כי דבר ה׳ הוא נחוץ לשמוע וכ״כ בסמוך אשר דברתי אלא משום כבוד המלך השפיל קולו כמו שאומר בקר רוח. אבל אח״כ אמר אשר דברתי שאינו אמירה אלא דבור: ###### Haamek Davar on Genesis 41:25:2 [Haamek Davar on Genesis 41:25:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:25:2) **את אשר האלהים עשה.** ביאר בראשונה על שהחרטמים לא ידעו הפתרון. וכ״כ בספורנו. וביאר הענין. דכל החלומות צודקים. המה באים מחמת שבעל החלום יודע מהנשמע מאחורי הפרגוד והוא מודיע להאדם והחרטמים יודעים ע״י שדים מה שנא׳ למעלה ג״כ מאחורי הפרגוד ובזה יודע לפתור והודיע יוסף שזה החלום אינו אלא נבואה מה׳ כמו דכתיב ויבא אלהים אל אבימלך. אל לבן. אל בלעם. אלא דשם ההגדה גלויה וכאן הי׳ במשל. כמו נבואה ממש שבגלוי יש בא במשל. מעתה אחר שהוא דבר האלהים שוב אין ידיעה מזה להחרטמים כ״א מי שיש בו רוח האלהים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:26:1 [Haamek Davar on Genesis 41:26:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:26:1) **שבע שנים הנה.**ולא אמר שבע שני השבע. לזה לבד אינו כדאי שיהי׳ דבר אלהים ביחוד לפרעה. שהרי אין בזה אלא הצלחת המדינה ועשרה ולא הי׳ מתקבל על לב פרעה ברגע זו ולא הי׳ נוח לשמוע עוד. מש״ה לא גלה דבר עד בוא לגלות דבר הרעב. כי הוא נוגע לקיום העולם שלא תכלה הארץ: ###### Haamek Davar on Genesis 41:26:2 [Haamek Davar on Genesis 41:26:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:26:2) **חלום אחד הוא.** לא תחשוב שיהי׳ שבע שנים אחרות זה אחר זה. ובשנוי אופן השובע והרעב כמ״ש לעיל מקרא ה׳. מש״ה פירש דשני האופנים יהיו בשבע שנים הללו: ###### Haamek Davar on Genesis 41:27:1 [Haamek Davar on Genesis 41:27:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:27:1) **הרקות.** ביאר לו שלא כמו שדמה פרעה שהן צנומות דמשמע דמ״מ יש בתוכן דגן כ״ש. שהרי לא משמש בהם. ע״כ הודיע לו יוסף שהיו רקות ממש: ###### Haamek Davar on Genesis 41:28:1 [Haamek Davar on Genesis 41:28:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:28:1) **הוא הדבר וגו׳.** הרעב הוא התכלית אשר האלהים הראה את פרעה ולא השובע באשר על המלך לראות לתקן הדבר. ומעתה הוא מודיע אשר **הנה שבע שנים באות שבע גדול.** ע״כ יש בכח המלך לקדם את הצרה שלא תבוא כ״כ: ###### Haamek Davar on Genesis 41:30:1 [Haamek Davar on Genesis 41:30:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:30:1) **ונשכח כל השבע.** האנשים שהיו בריאים וחזקים ברב שובע יכלה כחם להיות חלושים כמו שלא הי׳ שבע כלל. וגם **וכלה הרעב וגו׳.** במקומות שלא תהי׳ עצה ושום לב לתקן מראש. יהי׳ כליון ממש ע״ז הראה השבלים הרקות מכ״ש דגן: ###### Haamek Davar on Genesis 41:31:1 [Haamek Davar on Genesis 41:31:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:31:1) **ולא יודע השבע וגו׳.** הוא דבר בפ״ע שבימי השבע ג״כ לא יודע בארץ שיש שבע בעולם ותהיה תבואה נשמרת מאד: ###### Haamek Davar on Genesis 41:31:2 [Haamek Davar on Genesis 41:31:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:31:2) **מפני הרעב וגו׳.** מפחד הרעב שיהי׳ אחריו. כמו לשון המקרא בישעיה נ״ז כי מפני הרעה נאסף הצדיק. פי׳ מפני הרעה שתהי׳ אח״כ נאסף הצדיק לפני זה כך הפי׳ כאן מפני הרעב שיהי׳ אח״כ לא יודע הטוב בשעתו והוא הפתרון על ותבאנה אל קרבנה ולא נודע וגו׳. כפרש״י: ###### Haamek Davar on Genesis 41:32:1 [Haamek Davar on Genesis 41:32:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:32:1) **ועל השנות החלום אל פרעה פעמים.** הוא שתי שאלות. חדא מה שנשנה החלום שתי פעמים. שנית מה שהקיץ בינתים והי׳ בא החלום בשתי פעמים נפרדות: ###### Haamek Davar on Genesis 41:32:2 [Haamek Davar on Genesis 41:32:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:32:2) **כי נכון הדבר וגו׳.** מש״ה נשנה החלום להחזיק הענין בברור ועל שבא פעמים ביקיצה בינתים **וממהר האלהים לעשותו.** מש״ה הקיץ להראות שיהי׳ נמהר וער לעשות מה שעליו. ודקדק יוסף לומר אל פרעה והוא מיותר ללמדנו דבאמת השנות החלום הי׳ בשביל שהי׳ שני אופני רעב כמ״ש במקרא ה׳. אבל זה השנוי לא הי׳ נוגע למצרים אלא לארץ כנען כמ״ש שם ולהלן. מש״ה דקדק דלפרעה בא השנות משום זה הטעם: ###### Haamek Davar on Genesis 41:33:1 [Haamek Davar on Genesis 41:33:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:33:1) **איש נבון וחכם.** לא אמר איש חכם ונבון כלשון המקרא דברים ד׳ ו׳ עם חכם ונבון. דשם חכם משמעו שני אופנים. הא׳ מלומד בדבר המקובל וידיעות הרבה. והב׳ הוא בר שכל וחריצות וזהו כוונת המקרא במשלי ד׳ ראשית חכמ׳ קנה חכמה ובכל קניניך קנה בינה. פי׳ ראשית שכל וחריצות. הוא שמתחלה יקנה ידיעות הרבה ואח״כ יקנה בעמלו בהם בינה והיינו מאמרם ז״ל לגמור אינש והדר לסבור. מעתה מובן משמעות עם חכם ונבון הוא שהמה מלומדים ברוב ידיעות וגם נבונים המה בידיעות הללו ע״כ כתיב תחלה חכם ואח״כ נבון. משא״כ כאן פי׳ נבון להשכיל על רוח בני האדם ויודע להנהיגם וחכם הוא בידיעות הנחוצות לדבר איך לקיים התבואה וכ״כ הרמב״ן. מש״ה הקדים נבון לחכם דשני דברים המה בפ״ע: ###### Haamek Davar on Genesis 41:34:1 [Haamek Davar on Genesis 41:34:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:34:1) **יעשה פרעה.** כבר ביארנו לעיל ב׳ ג׳ וד׳. וכן לעיל ל״ט כ״ב דכמה פעמים משמעות עשיה להביא אל התכלית וכן הפי׳ כאן יגיע לתכלית התמנותו של אותו נבון וחכם: ###### Haamek Davar on Genesis 41:34:2 [Haamek Davar on Genesis 41:34:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:34:2) **ויפקד וגו׳.** האיש ההוא יפקד פקידים וגו׳ ובזה יהיו הכל כבושים ת״י ואימתו עליהם: ###### Haamek Davar on Genesis 41:34:3 [Haamek Davar on Genesis 41:34:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:34:3) **וחמש את ארץ מצרים.** יחלק הארץ לחמש מחוזות ויהי׳ חמשה ראשי מחוזות ואמר זה המספר חמשה באשר ראה שני פרות הרעות אכלו את השבע וחמש לא עשו רעה מזה למד שחמש מחוזות יהיו מקיימים את השובע שלא יכלה השובע בלי תועלת על שני הרעב. והנה לעיל כתבנו דהי׳ בא להראות דרק שתי שנים של רעב יכלו את הארץ וזה משמעות פשוט אבל לא יכול להודיע זה לפרעה ע״כ אמר באופן אחר ובאמת החלום שבא בדבר אלהים יתפרש על הרבה כוונות כי דבר ה׳ הוא: ###### Haamek Davar on Genesis 41:35:1 [Haamek Davar on Genesis 41:35:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:35:1) **ויקבצו את כל אכל.** היינו מאכל שאינו יכול להיות משומר כמו ירקות וכדומה. ובימי שובע זורקים אותם לאיבוד ואוכלים בר. אבל בשום לב יקבצו את כל אוכל להאכילם לבני המדינה בשני השובע כדי. ###### Haamek Davar on Genesis 41:35:2 [Haamek Davar on Genesis 41:35:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:35:2) **ויצברו בר.** הוא תבואה שאפשר להתקיים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:35:3 [Haamek Davar on Genesis 41:35:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:35:3) **ושמרו.** גם יראו להעמיד בני אדם לשמור התבואה מכל נזק וכ״ז הוא ביאור על דבר החלום ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב וגו׳ כמ״ש לעיל: ###### Haamek Davar on Genesis 41:38:1 [Haamek Davar on Genesis 41:38:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:38:1) **אשר רוח אלהים בו.** אינו כפתרון של חכם שמבין מתוך החלום שכך פתרונו וגם אינו כפתרון החרטמים שיודעים מאחורי הפרגוד מה שנאמר לו בחלום שבזה האופן אין ידיעתם בפרטות כ״כ אלא **רוח אלהים בו.** שיודע הכל ע״פ רוה״ק: ###### Haamek Davar on Genesis 41:39:1 [Haamek Davar on Genesis 41:39:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:39:1) **אחרי הודיע אלהים אותך.** מזה יש להבין שעל ידך יהא מתנהג הענין הנשגב בשלמות ומש״ה הודיע אלהים אותך כמו שהודיע בשביל זה את פרעה משום שבידו הדבר תלוי וכיב״ז אי׳ בתענית פ״ג בעובדא דר״י ואילפא אשר הוכיח ר״י מדשמע הוא את הב״ק ולא אילפא ש״מ דקמי לי׳ שעתא כך מדהודיע ה׳ את כל זה אותך **אין נבון וחכם.** אין לנו לקוות לאיש שיכלכל בחכמה ובתבונה **כמוך.** שרצון אלהים לסייעך בזה: ###### Haamek Davar on Genesis 41:40:1 [Haamek Davar on Genesis 41:40:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:40:1) **אתה תהיה על ביתי.** הוא עניני מדינה כמו משפטים בין אדם לחבירו וכדומה: ###### Haamek Davar on Genesis 41:40:2 [Haamek Davar on Genesis 41:40:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:40:2) **ועל פיך ישק כל עמי.** לשון נשק וכלי זיין. ועמי המה אנשי מלחמה שומרי המלוכה וכמה פעמים משמעות עם ביחוד אנשי מלחמה כמ״ש בס׳ שמות א׳ ט׳ ובס׳ דברים כ״ז ט׳ ובכ״מ ובאשר הי׳ הדבר קשה לקבץ כל תבואות שבשני השבע לאוצרות המלוכה. וזה לא הי׳ אפשר אלא ע״י עזר אנשי חיל. ע״כ מסר כח ואון כל החיל ליד יוסף : ###### Haamek Davar on Genesis 41:41:1 [Haamek Davar on Genesis 41:41:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:41:1) **ראה נתתי אותך וגו׳.** הוא דברי זריזות. וכדאיתא במכות דכ״ג אין מזרזין אלא למזורזין. מש״ה זרזו להשגיח על המדינה שהרי חיות כל הארץ תלוי בו: ###### Haamek Davar on Genesis 41:43:1 [Haamek Davar on Genesis 41:43:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:43:1) **אברך.** מלשון ריכא כפרשב״ם. אבל לא כמו שפירש שהוא לשון מלוכה ממש אלא שררות והנהגה ומש״ה מתפרש יפה לשון אברך אב של שררות שכל שררה שבמצרים תהיה תחתיו ומפרש עוד **ונתון אותו על כל ארץ מצרים.** לא רק שררות עיר המלוכה אלא על כל ארץ מצרים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:44:1 [Haamek Davar on Genesis 41:44:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:44:1) **אני פרעה.** כפרש״י דמש״ה גזירתי גזירה אשר בלעדיך וגו׳ וכן פי׳ ברבה מאני של בו״ד אתה יודע מהו אני של הקב״ה כו׳ הרי פירשו משמעות אני כאן ישיות שלי ועי׳ מש״כ בס׳ במדבר פ׳ שלח בפסוק ואולם חי אני: ###### Haamek Davar on Genesis 41:44:2 [Haamek Davar on Genesis 41:44:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:44:2) **ובלעדיך לא ירים איש את ידו.** דמתחלה כשעשאו למעלה על ביתו ועל חילו אינו במשמע אלא שיהי׳ הראש אבל לא שיהיו כל הפקידים נעשים רק על ידו ואפשר שמי שתחתיו ימנה ראשים שתחתיהם מש״ה הוסיף שלא תהי׳ שום הרמת יד לחתום בעניני משפטי המדינה והרמת רגל בהלוך למלחמה בלי ידיעת יוסף כדי שיהא יוסף מכיר את כל הממונים אפילו הקטנים בשמם ובטבעם ובזה הראה פרעה שאינו סומך ע״ד שום אדם זולת דעת יוסף: ###### Haamek Davar on Genesis 41:45:1 [Haamek Davar on Genesis 41:45:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:45:1) **צפנת פענח.** שם פענח הוא מורכב משני שרשים, פע משורש הופעה וכבוד, ונח מלשון נחת ועונג הנפש, והכונה שקראו בזה השם אחר שגדלו והרים כבודו, הוא משום שנתפעל פרעה מעוצם כחו של יוסף, שהרי מי שחי כמה שנים בשפלות ומתעלה פתאום במעלה גבוהה מאד, אי אפשר לסבול, וקרוב מאד שיצא מדעתו או שימות, והרי פרעה רואה אשר יוסף מבית הסורים יצא למלוך, ולא נשתנה כחו, שנית, דמי שאינו מורגל כי אם בעבדות והכנעה אינו יודע איך להנהיג שררה פתאום, והרי יוסף מעבדות הגיע להנהגה נפלאה, מזה אמר פרעה שיוסף מעיקרו אינו עבד ואינו שפל, כי אם שהוא בכחו להיות רם ונשא, אלא שלא היה בפועל על פי סיבה, מש"ה אחר שהגיע לכך עומד על כחותיו העיקרים, וזהו הוראת השם צפנת פענח, הוא איש אשר בכחו צפונה הופעת השררות והנחת: ###### Haamek Davar on Genesis 41:46:1 [Haamek Davar on Genesis 41:46:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:46:1) **ויוסף בן שלשים שנה וגו׳ ויצא וגו׳ ויעבר וגו׳.** כ״ז קאי על בן שלשים שנה. דכ״ז העסק הגדול העמידה והיציאה והעברה בכל ארץ מצרים הכל היו בשנה אחת שהיא שלשים ליוסף: ###### Haamek Davar on Genesis 41:47:1 [Haamek Davar on Genesis 41:47:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:47:1) **לקמצים.** כל מלא היד של שבלים נתמלא תבואה מחמת שהיו מלאות וגדולות: ###### Haamek Davar on Genesis 41:48:1 [Haamek Davar on Genesis 41:48:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:48:1) **את כל אוכל.** אפי׳ שאינו מתקיים והוא נקרא אוכל באשר נאכל כמו שהוא חי ע״פ רוב: ###### Haamek Davar on Genesis 41:48:2 [Haamek Davar on Genesis 41:48:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:48:2) **ויתן אכל בערים.** בשני השובע ולא ידעו מטוב השובע: ###### Haamek Davar on Genesis 41:48:3 [Haamek Davar on Genesis 41:48:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:48:3) **אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה.**ולא הוליך למרחוק. משום דמאכל כזה מתקלקל ונאכל רק כשהוא חי וע׳ מ״ש בס׳ במדבר ל״ה ז׳. ובזה נשאר הדגן שנקרא בר בשלימות: ###### Haamek Davar on Genesis 41:49:1 [Haamek Davar on Genesis 41:49:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:49:1) **כחול הים.** אי בא המקרא לצייר את הרבוי לבד לא הי׳ מקום להוסיף ולכתוב הרבה מאד. שהרי אין לך מרובה יותר מחול הים. אלא זה ציור על הקיום. שאין דרך התבואה להשהות שבע שנים שלא יתקלקל ע״י שנוי האוירים כדאיתא ספ״ג דגיטין. אבל יוסף נתחכם או שהי׳ בסייעתא דשמיא שהי׳ חזק כחול הים שמתגבר על המים שבים כך היה התבואה מתגברת על ים האויר שלא ישטפם ויקלקל וע׳ לעיל כ״ז י״ז: **Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:** **Like the sand of the sea.** Through Yoseif’s wisdom or through Hashem’s will, the grain withstood the forces of decay for seven years, just as the sand withstands the waves. ###### Haamek Davar on Genesis 41:49:2 [Haamek Davar on Genesis 41:49:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:49:2) **כי אין מספר.** לא שחדל משום שלא נחשב בעיניו מחמת שהי׳ הרבה אלא משום שאין מספר: ###### Haamek Davar on Genesis 41:50:1 [Haamek Davar on Genesis 41:50:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:50:1) **בטרם תבוא שנת הרעב.** מטעם הידוע בגמ׳ תענית פ״א שאסור בתה״מ בשנת הרעבון והא דקשה מלוי ששמש מטתו מבואר בהע״ש פ׳ ויגש דלא אסור אלא בשנת רעבון של כליה ר״ל משא״כ ברעבון של בצורת ובא״י לא הי׳ רעבון של כליה. דאי הי׳ הרעב כמו במצרים היו כולם מתים ברעב אלא גדל ירקות ועשב השדה שהיו ב״א אוכלים משא״כ במצרים לא גדל כלל: ###### Haamek Davar on Genesis 41:51:1 [Haamek Davar on Genesis 41:51:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:51:1) **את כל עמלי.** שהייתי עמל עד כה באופן רע ונבזה : ###### Haamek Davar on Genesis 41:51:2 [Haamek Davar on Genesis 41:51:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:51:2) **ואת כל בית אבי.** הודה ג״כ על שלא הי׳ לבו נרדף לבית אביו. כי הי׳ מתבלבל עי״ז מלעשות עסקיו הגדולים והא שלא השתדל באמת להודיע לאביו הוא משום שהיו החלומות אצלו כנבואה. ומוטל הי׳ עליו שלא לגרום ביטולם ולא יהא ככובש את נבואתו ועוד יבואר בזה לפנינו: ###### Haamek Davar on Genesis 41:53:1 [Haamek Davar on Genesis 41:53:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:53:1) **אשר היה בארץ מצרים.** כבר ביארנו ע״פ משל הפרות והשבלים שלא היה שבע גדול אלא במצרים. ועדיין אינו מדוקדק למאי כתיב בארץ מצרים. ונראה דבא״י ע״כ לא גדל גם בשנה שביעית תבואה דאי גדל לא היה רעב בשמינית שהרי תבואה נאספת בסוף השנה על להבא אלא לא גדל גם בשנה שביעית משא״כ במצרים היה שבע רב בכל שבע שנים אבל יוסף היה לוקח התבואה. והירקות נאכל מש״ה בבוא השמינית לא היו ירקות שהרי המה נרקבים ותבואה נלקח לאוצר המלך. מש״ה הרגישו מיד הרעב מש״ה כתיב דשבע שני השבע לא היה כ״א במצרי׳ ולא בא״י: ###### Haamek Davar on Genesis 41:55:1 [Haamek Davar on Genesis 41:55:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:55:1) **ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם וגו׳ ויאמר פרעה לכל מצרים.** שנוי שלש לשונות בזה כל ארץ מצרים שהכונה האנשים והעם ולכל מצרים. וגם מהו אשר יאמר לכם תעשו. ועוד לא נזכר פתיחת האוצרות עד שנזכר עוד הפעם והרעב היה וגו׳ וא״כ מה זה אמר יוסף. ופרש״י בשם המדרש ידוע. אבל לפי הפשט האי ותרעב וגו׳ עוד לא היה אלא בצורת והעשירים עוד היה להם תבואה משנים שעברו שהטמינו מיוסף ואנשיו או בסיבה אחרת. אבל העניים היו רעבין. והעם היינו אנשי חיל כמש״כ לעיל מ׳ ובס׳ שמות ר״פ בשלח ובכ״מ. ודרך המלוכה בשעה שבני חיל יש להם עבודת המלוכה ניזונים מאוצרות המלך אבל בשעת מנוחה ואין עושים כלל. המה מפוזרים בארץ וניזונים ומתפרנסים בבתי עם הארץ. וכאשר הרגישו בעלי הארץ ביוקר ורעב של בצורת היתה עינם צרה לזון את העם היינו אנשי חיל. ויצעקו לפרעה שהרי המה עמו ותופשי מלחמתו בעת הצורך: ###### Haamek Davar on Genesis 41:55:2 [Haamek Davar on Genesis 41:55:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:55:2) **ויאמר פרעה לכל מצרים.** בין לבעה״ב שלא היה להם לצעוק כ״כ ומ״מ המלך ידע בצרתם. בין להעם שצעקו: ###### Haamek Davar on Genesis 41:55:3 [Haamek Davar on Genesis 41:55:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:55:3) **לכו אל יוסף אשר יאמר וגו׳.** ולבעה״ב היתה האמירה כדרך בני אברהם יו״י. לעשות אופנים בעת בצורת שיגיע גם לדלי העם לחם צר. ולהעם היתה האמירה להמציא מלאכה ועבודה לפניהם כמו לשמירת המדינה מרציחה וכדומה שמצוי הרבה בעת בצורת ובזה היו ניזונים מאוצר המלך. וכ״ז נוגע לתכלית המכוון שעי״ז חקר ודרש יפה ביאת אחיו: ###### Haamek Davar on Genesis 41:56:1 [Haamek Davar on Genesis 41:56:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:56:1) **על כל פני הארץ.** שנהיה רעב של מהומה וכליה שלא היה מקום לקנות תבואה מסוחרים. וכתיב פני הארץ. בכל המדינה לא רק בכרך של מצרים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:56:2 [Haamek Davar on Genesis 41:56:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:56:2) **ויפתח יוסף את כל אשר בהם.** באוצרות שהיה למלך בכל עיר ועיר ונמכר ע״י פקידי יוסף ע״ז. ###### Haamek Davar on Genesis 41:56:3 [Haamek Davar on Genesis 41:56:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:56:3) **וישבר למצרים.** איזה משך ימים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:56:4 [Haamek Davar on Genesis 41:56:4](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:56:4) **ויחזק הרעב בארץ מצרים.** שלא הצליחו אותם האוצרות להספיק כפי הצורך. וכלו מיד ונתחזק הרעב עוד הפעם. ע״כ. ###### Haamek Davar on Genesis 41:57:1 [Haamek Davar on Genesis 41:57:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:57:1) **וכל הארץ באו מצרימה.** לכרך של מצרים: ###### Haamek Davar on Genesis 41:57:2 [Haamek Davar on Genesis 41:57:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Genesis/r/41:57:2) **לשבר אל יוסף.** שם היה יוסף בעצמו המשביר וכ״ז היה בהשגחה פרטית לתכלית המכוון שתהיה מארה באוצרות העיירות ורב ברכות ביד איש אמונים זה יוסף כדי שיהיו האחים באים לקנות בר מיד יוסף עצמו: