## Haamek Davar on Leviticus Chapter 16

###### Haamek Davar on Leviticus 16:1:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:1:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:1:1)

**בקרבתם לפני ה׳ וימותו.** אם נפרש שבא להשלמת ספור הסבה שמתו. הרי מיותר תיבת וימותו. ותו ק׳ מאי וידבר ה׳ והדר ויאמר ה׳. אלא האי בקרבתם לפני ה׳ וימותו הוא הדבור הראשון. והענין דאע״ג שמתו נו״א בהקריבם אש זרה ולכל תנא כדאית ליה ביומא פ׳ הוציאו לו. בכ״ז לא היו ראוים שימותו מיד. וכי מי שהעובר על חייבי מיתה ב״ש פוגע בו מדה״ד מיד ולמה מתו נו״א מיד ע״ז בא הדבור מפי הגבורה למשה. כי בקרבתם לפני ה׳ וימותו. משום שחטאם היה בעת שקרבו לפני ה׳ בפלטין של ממה״מ הקב״ה מש״ה פגעו בהם תומ״י מלאכי מות. ואח״כ אמר ה׳ למשה כל הפ׳ והא שהקדים לה זה הדבור למאמר הפ׳ הוא כדי ללמד לדורות הבאים דבר הנוגע לפ׳ של יוה״כ. אשר מי שלא יהא נזהר בקטרת לפני ולפנים דמו בראשו וכמו שאירע בבית שני כדאי׳ ביומא די״ט. והיינו משום שפגע בהם עונש בקרבתם לפני ה׳:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:2:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:2:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:2:1)

**דבר אל אהרן אחיך.** כבר נדרש בת״כ דה״ה בניו וכהנים הדיוטים באזהרה זו וא״כ למאי כתיב אל אהרן ולא כתיב בפירוש אל אהרן ובניו. אלא ע״כ נאמרה פ׳ זו ביחוד לאהרן וכדאי׳ ברבה בפ׳ זו. דאהרן היה רשאי ליכנס בכל יום אל הקודש רק שיהא בהכנה זו. שהרי לא נזכר יוה״כ בכל הענין עד אח״כ. משא״כ בניו לא הותרו אלא ביוה״כ. ובזה יבואר סדר הפ׳ כאשר יבואר:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**Speak to your brother Aharon.** This was already interpreted in Toras Kohanim that the same thing applies to his sons; regular *kohanim* are included in this warning. If so, why does it say “to Aharon” and not “to Aharon and his sons”? It must be that this section was said solely to Aharon, as it says in the Midrash Rabbah on this section: Aharon was permitted to enter into the Holy of Holies every day. However, it had to be with this preparation. This is derived from here because Yom Kippur was not mentioned in all this matter until afterwards. His sons, on the other hand, were only permitted to enter on Yom Kippur.


###### Haamek Davar on Leviticus 16:2:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:2:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:2:2)

**אל הקדש מבית לפרכת וגו׳.** אריכות הלשון כבר נדרש בת״כ והובא במנחות דכ״ז מחלוקת ר״י ורבנן. ובת״כ תניא מבית לפרכת להזהיר על כל הבית יכול על כל הבית במיתה ת״ל אל פני הכפרת וגו׳ הא כיצד אל פני הכפרת במיתה ושאר כל הבית באזהרה וסתמא דת״כ כר״י במנחות שם. דקד״ק ג״כ אינו אלא באזהרה זולת אל פני הכפרת שהוא במיתה. אמנם לפי הפשט מיירי הכל בקדק״ד. ואע״ג דכתיב אל הקודש שהוא ההיכל. דקדק״ד מיקרי קודש הקדשים. מכ״מ כבר נתבאר בספר שמות כ״ו ל״ג דמקום שהיה בולט שני בדי ארון כשני דדי אשה מן הפרכת. היה אותו מקום נחשב לפני ה׳ כקודש ולא החל קדושת קדהק״ד לגבי השראת שכינה כ״א בכלות עשרים אמה של היכל בצמצום. אבל לנו הבדיל הפרכת בין הקודש ובין קדה״ק כמש״כ והבדילה הפרכת לכם בין הקודש וגו׳ לכם דייקא. מעתה נתבאר המקרא ואל יבא בכל עת אל הקודש. שכך הוא ודאי קודש לגבי שכינה רק שהוא מבית לפרכת וגו׳. וא״כ פי׳ אל פני הכפרת נגד הכפרת ששם היו בולטין ולא מן הצדדין. ומכש״כ דלהלאה בקדה״ק ודאי מוזהר. וע״ע בסמוך. ומ״מ דרש חז״ל מוכרח מדכתיב אל הקודש ומה מקרא חסר ולא יבא בכל עת אל מבית לפרכת אלא לדרשה ג״כ:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:2:3
[Haamek Davar on Leviticus 16:2:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:2:3)

**אל פני הכפרת אשר על הארון.** סיים הכתוב שהוא על הארון להגיד טעמו של דבר שהחשש שלא ימות תומ״י כמש״כ משום שהוא על הארון אשר כבוד ה׳ עליו. ובמקרא י״ג כתיב אשר על העדות ויבואר שם:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:2:4
[Haamek Davar on Leviticus 16:2:4](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:2:4)

**כי בענן אראה על הכפרת.** רש״י ורשב״ם והספורנו כ׳ דלפי הפשט הוא ענן השכינה והוא טעם על העונש. אבל חז״ל פירשו דקאי על ענן הקטרת ג״כ. והיינו משום שדרשו אראה כמו שדרשו בחגיגה ד״ג על יראה. שהוא יראה ויראה. וכן הפי׳ ולא יראה את פני ה׳ ריקם וכמש״כ בס׳ דברים במקומו. וה״נ משמעות אראה מלשון הקל אראה את הבא. ולפי״ז כי בענן הוא ענן שכינה. ומשמעו נמי בבנין נפעל אראה לכל הבא וראוי לכך. ולפי״ז כי בענן ענן הקטרת:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:3:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:3:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:3:1)

**אל הקדש.** הכא ודאי אינו מדויק שהרי בא אל קדה״ק. ומכאן דרשו אפילו בשעה שאין ארון וכפרת. אכן לפי הפשט הוא כדברינו דאפילו בשעה שנכנס אינו עומד אלא בין הבדים במקום שהיו בולטין והוא מקום הקודש. וכדתנן נותן את המחתה בין שני הבדים וא״כ הוא עומד בקצה הבדים:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:4:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:4:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:4:1)

**ומכנסי בד יהיו.** מכבר קודם שילבש את הכתונת ולא נזכר הכתונת תחלה אלא בשביל קדושתו שהוא המיוחד בקדושה יותר מכולם באשר הוא מכסה כל הגוף כמו דס״ת קדוש מתפילין. ותפילין יותר ממזוזה לפי רבוי הפרשיות. ה״נ לפי רבוי האברים המתלבשים בעבודה כך רבוי קדושתו אבל המכנסים קודם ללבישה לכסות בשר ערוה:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:4:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:4:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:4:2)

**בגדי קדש הם.** הם שכתוב בס׳ שמות ל״ט א׳ ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כמש״כ שם:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:5:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:5:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:5:1)

**שני שעירי עזים לחטאת.** לשם חטאת וגם לתכלית אחד דשניהם מכפרים חטאות. אבל לא למעשה נקראים שניהם חטאת כאשר יבואר במקרא ט׳:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:8:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:8:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:8:1)

**גורלות.** בירושלמי יומא פ״ג ה״ו פליגי במשמעות הפסוק ולבני אהרן תעשה כתנות אי כתונת לכל א׳ או שתי כתונות לכל א׳. והנה למ״ד דמשמעות שתי כתונות לכל א׳ גם כאן היה במשמע שני גורלות על כל א׳ מהשעירים מש״ה מפרש הכתוב גורל א׳ לה׳ וגו׳. אבל למ״ד דבל״ז משמע גורל א׳ לכל א׳ למדנו זה גופא מפירושא דהאי קרא. וע׳ מש״כ בהע״ש שאי׳ ע״ט אות א׳ דהכי שיטת ש״ס דילן:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:9:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:9:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:9:1)

**ועשהו חטאת.** גם במעשה כדין חטאת הפנימי שנזכר כבר בפ׳ ויקרא. וכאשר יבואר עוד בפ׳. משא״כ שעיר המשתלח אע״ג שנקרא חטאת אבל אין עושין בו מעשה חטאת:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:10:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:10:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:10:1)

**יעמד חי.** הוא מיותר שאין עמידה אלא בחי. אלא בא ללמד למש״כ הרמב״ם הל׳ עבודת יוה״כ פ״ה ה״ג שבא למעט אם נטרף אחר הגרלה. דמצד שאין כשר לעזאזל אלא אם ראוי לשם. אינו פסול אלא אם אירע הפסול לפני הגרלה אבל אם אירע פסול אחר הגרלה כשר. תדע שהרי בעינן ביומא דס״ג לפסול שעיר לעזאזל במום. והכי מוכח שלהי חולין דק״מ דשעיר המשתלח כשר בנוגח אע״ג שפסול לשם. וע״כ היינו שנגח אחר הגרלה משא״כ טריפה פסול משום דרשה יעמד חי. [ולא כפרש״י שם משום שאינו ראוי לשם. והוא תמוה. אלא שיש הוכחה לפרש״י מסוגיא דחולין די״א ראב״י א׳ אתי׳ משעיר המשתלח כו׳ וכ״ת מאי נ״מ הא אין הגורל קובע כו׳ והדברים עתיקים]:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:11:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:11:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:11:1)

**ושחט את פר החטאת אשר לו.** פירש הכתוב הטעם שמצוה שישחוט בעצמו משום דהוא שלו. וכל קרבן מצוה לבעלים שישחטו בעצמן כדאיתא בפסחים ד״ז אלא מעתה פסח וקדשים מא״ל כו׳ וה״נ מצוה מה״ת שישחוט בעצמו אף ע״ג שאינו עבודה וכשר בדיעבד בשחיטת אחר:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:13:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:13:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:13:1)

**ונתן את הקטרת וגו׳.** בכ״מ כתיב בקטרת לשון שימה. וישימו עליה קטרת וכן הרבה וע׳ ספר במדבר י״ז י״ב מש״כ:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:13:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:13:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:13:2)

**אשר על העדות ולא ימות.** ביאר הכתוב שלא בא הקטרת לכפר כ״ז שלא הזה הדם. אלא הקדים הקטרת כדי שיהא הענן ולא ימות. וע״ע להלן י״ז. ופירש עוד **אשר על העדות** דגם זכות התורה מסייעתו שלא ימות:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:14:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:14:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:14:1)

**ולקח מדם הפר.** סתם לקיחה הוא קבלת הדם מן הצואר. והכי הפי׳ לעיל ד׳ ה׳ גבי פר הע״ד של צבור. אבל כאן הרי כבר נתקבל בשעת שחיטה וא״כ היה ראוי לכתוב והביא מדם הפר וכמו דכתיב בשעיר. ובת״כ תניא ולקח מדם הפר נוטלו ממי שהוא ממרס בו. ועדיין אינו מובן מאי אשמעינן בזה. והרי אי היה כתוב והביא מדם הפר הייתי יודע ג״כ שמקבלו ממי שהוא ממרס בו. וגם דיוק מדם הפר אינו מובן ולקח דם הפר מיבעי. והנה לעיל שם כתיב ג״כ הכי וביארנו משום דדרך הפר שדמו מרובה לקבל בכמה כלים ואשמעינן דבכלי א׳ מביא לא״מ. אבל כאן אחר שהכלי כבר ביד הממרס למאי כתיב מדם. ונראה דבא ללמדנו שאם מ״מ נקרש מקצת הדם ונפסל כדאי׳ במנחות דכ״א דם שנקרש בחטאת הפנימית פסול מכ״מ לא נפסל אותו מקצת שלא נקרש ומערה מה שלא נקרש לכלי אחר ומביא וזהו ולקח מדם הפר נוטל מהממרס מקצת דם בכלי אחר:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:16:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:16:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:16:1)

**ומפשעיהם לכל חטאתם.** דעת חז״ל דוקא טומאת מו״ק. וזהו משמעות על הקודש. אבל כל שאר עבירות מתכפר בשעיר המשתלח. ולכאורה היה יותר נראה לפרש דהדם מכפר על כמה חטאות שגורמים סלוק שכינה והכל בכלל וכפר על הקודש שע״י סלוק שכינה אין הקודש מכפר. ושעיר עזאזל מכפר על אותן עבירות שאין גורמים סלוק שכינה מן הקודש. אבל אאל״כ. שהרי עזאזל מכפר על מעשה עזה ועזאל שהוא זנות. ואין מסלק שכינה ומטמא את המקדש יותר מזה העון. ומכ״מ אינו מתכפר בדם. אלא כקבלת חז״ל:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:16:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:16:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:16:2)

**לכל חטאתם.** לכל אופני שגגה וזדון היינו טומאת מו״ק שהן בשגגה ממש והשגגות שהן חמורות כזדונות. היינו שגגת תלמוד שעולה זדון כדאיתא בב״מ ספ״ב וגרע מזדון הבא במקרה:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:16:3
[Haamek Davar on Leviticus 16:16:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:16:3)

**השכן אתם בתוך טמאתם.** הדרש ידוע בת״כ ובגמ׳ יומא שאע״ג שהם טמאים שכינה שרויה ביניהם. והדבר צריך ביאור מה זה שייך ביחוד לאהל מועד יותר מקודש הקדשים אכן כבר נתבאר בפ׳ תצוה ובכ״מ דכח התורה שבארון היה לתורה שבכתב או לתורה שבע״פ להורות הלכה למעשה בסברא ודמוי מילתא למילתא כדאיתא בב״ב דק״ל כה״ת דמוי מילתא למילתא. אבל לא לכח חידוש הלכה הבא מתוך הפלפול והכרח. ולזה הפרט היה אור המנורה שבהיכל מסייע והקטרת בא להזכיר כח גמ״ח שנדרש להחזקת כח הפלפול וכמש״כ ס״פ תצוה. וגם השלחן בא לשפע פרנסה בשביל החזקת לומדי תורה כמש״כ בס׳ שמות כ״ו ל״ה ולהלן כ״ד ה׳ מעתה מובן דמרמז לנו דכח הקדושה שבקה״ק ודאי אינו אלא בשעה שישראל זכאין ומש״ה בבית שני שלא היה טהרת ישראל בשלימות נעדר הארון. אבל קדושת פלפולא ש״ת שבאה״מ הוא ההיכל שוכן לעולם ומשכין השכינה בישראל אפילו כשהם טמאים וע״ז החלק תורה אי׳ בברכות דכ״ב אין ד״ת מקבל טומאה שנאמר הלא כה דברי כאש. **והא** שהודיענו הכתוב כאן כ״ז בעבודת יוה״כ מלמדנו דעת שיוה״כ הוא יום מלחמה לישראל עם שרי מעלה שמקטרגים הרבה על ישראל. כמבואר ברבה פרשה אחרי עה״פ לדוד ה׳ אורי וגו׳ מכאן ואילך אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. ומפרשי שם עוד עה״פ בזאת יבא אהרן. בזכות התורה דכתיב וזאת התורה. וכבר ביארנו שם בס׳ דברים ד׳ מ״ד שזה המקרא מדבר בפלפולה ש״ת. והודיענו הכתוב כאן שכח א״מ משכין השכינה בישראל אפילו בתוך טומאותם להלחם מלחמתם וכמש״כ כ״פ דכח התורה הוא חרבם של ישראל. וע״ע להלן כ״ט. **ובאשר** שנגד זכות התורה המגין על ישראל יש עון לה״ר לקנטר כדאי׳ במ״ר פ׳ אמור פ׳ כ״ו דבימי דוד היה הרבה תורה ומכ״מ היו יוצאים למלחמה ונופלין כ״פ ע״י שהיו בהם דלטורין. מש״ה כתיב כאן אח״ז


###### Haamek Davar on Leviticus 16:17:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:17:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:17:1)

**וכפר בעדו וגו׳.** ולפי הדרש קאי על הקטרת שמכפר על לשה״ר. ויש לפרש עוד המשך הפסוקים דמשום שעד שלא נתכפרו בדם לא היה הקטרת מועיל לכפרה אלא להגין שלא ימות כמש״כ לעיל י״ג אבל עתה בא ענן הקטרת גם לכפרה אמנם לפי הפשט קאי האי כפרה ג״כ על שני הדמים. אלא **וכפר על הקדש** דלעיל היה הכפרה על הקודש והמקדש עצמם שלא יהיו פגומים מטומאה:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:17:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:17:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:17:2)

**וכפר בעדו וגו׳.** דהאי קרא הוא כפרה על ישראל מעון טומאת מו״ק. וע׳ בסמוך ובאמת ג״ז הפי׳ מפורש בת״כ וביומא דמ״ד דמפרש האי קרא כפרתו קודם לכפרת ביתו וכו׳. וזה אינו אלא בכפרת דמים:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:18:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:18:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:18:1)

**וכפר עליו.** ותניא בת״כ כפרה שהיא בגופו. פי׳ לא ככפרה שהיא על הפרכת שמתחלה כיפר על גוף הקודש כמש״כ. ואח״כ כיפר על ישראל אבל כפרה זו דמזבח אינו אלא לכפר עליו לבד ולא על עון ישראל. שהרי המה כבר נתכפרו. והיינו דמסיים המקרא **ולקח מדם הפר ומדם השעיר וגו׳** בתערובת. ולא כמו בפרכת. והוא דכיון שאינו בא לכפרת ישראל ג״כ אלא על המזבח לבדו סגי במה שמערבין דם הפר שבא על הכהנים עם דם השעיר שבא על ישראל ביחד. ובזה מתיישב ג״כ מה שהקדים הכתוב וכפר עליו קודם המעשה שלא כדרך המקרא בכ״מ:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**And atone for it:** And it is taught in Torat Kohanim, "Atonement, which is for itself." The understanding is that it is not like the atonement that is on the curtain, such that he first atoned on the holy itself, as I have written, and afterward atoned for the Jewish people. But this atonement of the altar is only to atone upon it itself and not upon the iniquity of the Jewish people. And that is why the verse concludes, **and he shall take from the blood of the bull and from the blood of the goat, etc.** — in a mixture, and not like that with the curtain. And that is, that since it does not come for the atonement of the Jewish people but only for the altar by itself, it is fine to mix the blood of the bull that comes for the priests together with the blood of the goat that comes for the Jewish people. And also resolved with this is that which the verse had, *and atone for it*, before the act, which is not like the way of Scripture in every [other] place.


###### Haamek Davar on Leviticus 16:20:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:20:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:20:1)

**וכלה מכפר את הקדש.** לפי הפשט ה״פ דכלפי דכפרת מזבח החיצון ראוי להיות כל שעה וכדאי׳ בזבחים ד״ו ומש״ה באמת באים הרבה שעירים בשנה. ע״כ כתיב דכפרת מזבח הפנימי והקודש וא״מ בהזאות דמים אלו ביוה״כ יכלה לגמרי על כל השנה עד יוה״כ הבא:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:21:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:21:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:21:1)

**את שתי ידיו.** ע׳ מש״כ לעיל א׳ ד׳:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:21:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:21:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:21:2)

**לכל חטאתם.** לכל מיני עבירות:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:21:3
[Haamek Davar on Leviticus 16:21:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:21:3)

**איש עתי.** פי׳ הפרחון שהוא מלשון הכתוב בס׳ ישעיה ו׳ לעות את יעף דבר. היינו חכם לב ויודע איך לעשות דבר בעתו:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:21:4
[Haamek Davar on Leviticus 16:21:4](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:21:4)

**המדברה.** משמעות הלשון שילך חפשי במדבר. כמו לשון י״ד ז׳ גבי צפור מצורע וכ״כ בספר פענח רזי. אבל חז״ל דרשו אל ארץ גזרה שהוא מתגזר ויורד כדאיתא בת״כ והובא ביומא דס״ז. ומכ״מ אין המקרא יוצא מידי משמעו והשלוח פועל בא׳ משני אופנים. אם הדור זכאי יורד השעיר לגזירה וכת״י דאתי זיקא כו׳ ואם אין הדור זכאי הוא להיפך שהשעיר מתחזק ובורח למדבר וכדאי׳ בירושלמי פ׳ שני שעירי כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה איברין משמת שמעון הצדיק היה בורח למדבר והסרקין אוכלין אותו:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**To the desert.** The connotation is that he should go freely in the desert … In any case, the verse does not depart from its plain meaning, and the sending works in one of two ways. If the generation merits, the goat goes down to a desolate land, as found in Targum Yonason. If the generation is not worthy, the opposite happens, and the goat strengthens itself and flees to the desert, as it says in the Yerushalmi: “All the days that Shimon HaTzaddik was alive the goat would break up into its limbs before it reached even half the mountain, but after Shimon HaTzaddik died it would flee to the desert and the nomads would eat it”.


###### Haamek Davar on Leviticus 16:22:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:22:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:22:1)

**ושלח את השעיר במדבר.** הוא מיותר. ולמדנו מפרש״י יומא דס״ח ב׳ שאינו רשאי להתחיל עבודה אחרת עד שהגיע שעיר למדבר שנאמר ושלח את השעיר במדבר ואח״כ ואת חלב החטאת ול״ד נקיט רש״י ואת חלב החטאת אלא גם הקודם לו ויצא ועשה את עולתו וגו׳ ולא עוד אלא אפילו קרה״ת דוקא אחר שנודע שכבר הגיע השעיר למדבר כמובן מסדר המשנה דתנן אמרו לו לכה״ג הגיע שעיר כו׳ ואח״כ בא לו כה״ג לקרות. שגם קרה״ת עבודה היא לענין זה משום דצורך עבודה שאחריה היא:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:23:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:23:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:23:1)

**ובא אהרן אל אהל מועד.** לפי הפשט חוזר לתחלת הענין דמדבר באהרן לבדו שאם רצה באיזה יום בשנה לבא אל א״מ יהי׳ אחר כל הכנות הללו. אבל כ״ז אינו אלא באהרן לבדו. אבל לדורות מתפרש המקרא להוציא כף ומחתה וכפירש הגמ׳:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:24:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:24:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:24:1)

**וכפר בעדו ובעד העם.** מכפר על חייבי עשה שלו ושל ישראל. דאע״ג שכל החטאות מכפרין על כל עשה כדאיתא בזבחים ד״ז דחטאת מכפרת על ח״ע כו׳ מכ״מ זה אינו אלא בחטאת החיצון במזבח שמכפר על עשה ע״י עולה. משא״כ בזה החטאת שבא לפנים אין בו כפרה על מ״ע ומש״ה מביאין עולות אלו לכפרה בפ״ע:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:25:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:25:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:25:1)

**ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה.** אחר עשיית עולתו ועולת העם. ובכלל עשיה נכלל גם הקטרה כמבואר בספרי פ׳ ראה והובא בתוס׳ זבחים ד״ז ב׳ ד״ה וזבחת. ואח״כ מקטיר חלב החטאות. וכך הדין דהקטרות עולה קודם להקטרת חטאת כדאי׳ פ׳ כל התדיר. ורק בשמיני למלואים ט׳ י׳ כתיב ואת החלב וגו׳ ואח״כ וישחט את העולה וגו׳ וחדוש הוא באותה שעה כמו שהיה יוצא מן הכלל גם בזה דחטאת החיצון היה נשרף כדין עולה בזה הפרט שאינו נאכל משא״כ כאן בחטאת הפנימי שהוא כדינו. בדין חטאת קאי שהקטרות עולה קודם לחלבו. ועוד נתבאר שם טעמו ש״ד דשם נשתנה הדין:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:27:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:27:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:27:1)

**יוציא אל מחוץ למחנה.** יוציאו מיבעי כמו דכתיב ושרפו ובא ללמד דיציאת אחד נקרא יציאה וכדתנן פ׳ טבול יום היו סובלין אותו במוטות יצאו הראשונים והאחרונים לא יצאו הראשונים מטמאים בגדים והשניים אינם מטמאים בגדים ומש״ה כתיב יוציא דביציאת האחד מיקרי יציאה ומזה למדנו עיקר דין טומאה במוציא שאינו מפורש במקרא אלא השורף אלא משום דיוק יוציא למדנו. וע״ע בסמוך:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:27:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:27:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:27:2)

**את** **עורותם ואת בשרם ואת פרשם.** לפי סוגית הגמ׳ ד״נ הוא פי׳ על הכתוב הקודם ואת פר החטאת ומפרש מה נקרא פר עור ובשר ופרש. ומיהו לעיל ח׳ י״ז דכתיב ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת פרשו א״א לפרש הכי. ע״כ ביארנו דהיינו ראשו שחשוב ככל הפר וא״כ אפשר ג״כ כאן לפרש הכי ואת פר החטאת היינו הראש יוציא יחיד לבדו שאין כבוד קרבן שיהיה הראש הנשחט נגרר ותלוי ע״כ טוב לחתכו ולהוציאו בפ״ע:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:27:3
[Haamek Davar on Leviticus 16:27:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:27:3)

**ושרפו באש.** הרבה יתעסקו בשריפה והוצאה לשם שריפה בכלל:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:27:4
[Haamek Davar on Leviticus 16:27:4](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:27:4)

**את עורתם וגו׳.** פי׳ עם עורותם. וע״כ צריך אתה לפרש הכי לר״ש דס״ל בפ׳ טבול יום דאין המוציא מטמא בגדים עד שיוצת האש ברובן וא״כ א״א לפרש יוציא בלשון יחיד כמש״כ אלא דמפרש דמיירי בראש הפר:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:29:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:29:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:29:1)

**והיתה לכם וגו׳.** מה שכתוב להלן היינו הענוי והשביתה בחודש השביעי:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:29:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:29:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:29:2)

**האזרח.** פי׳ בסוכה דכ״ח דאזרח גברי משמע. אלא דמרבינן מהאזרח לרבות נשים אפילו לתוספת יוה״כ יע״ש. ויש להבין למאי פי׳ הכתוב האזרח והגר. דיהא משמע דעיקר אזהרה שייך יותר באזרח לא לכתוב כלל. וממילא הכל בכלל. אכן לפי מה שרמז לנו הכתוב לעיל ט״ז שיוה״כ הוא יום מלחמה לישראל. וזה ברור שאין מלחמתן של שרי אוה״ע עם כל יחיד מישראל דמה להם עם יחיד. ותו דא״כ היאך יתבאר לשון חז״ל ברבה עה״פ ולקחתם לכם. נעימות בימינך נצח דמצות לקיחת הלולב בא ללמד שנצחנו המלחמה והרי אין אדם יודע דינו. אלא המלחמה הוא עם כלל קיום האומה שהוא נגד טבע הבריאה ואין מזל לישראל ורק השגחת ה׳ שבא ע״פ תורה ועבודה וגמ״ח מקיימם. וע״ז המה שרי אוה״ע מדיינים או שראוים לאבדם או להכניסם בכלל אוה״ע:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:30:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:30:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:30:1)

**לפני ה׳ תטהרו.** האי תטהרו מיותר שהרי קאמר לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳. ע״ז דרש ר״ע שלהי משנה דיומא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. ומפרש ר״ע האי תטהרו על שתי הכוונות ויהא מתפרש לפני ה׳ גם על לפניו גם על לאחריו וכאלו כתיב לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳. לפני ה׳ תטהרו. והכונה בפי׳ הראשון כמשמעו שאתם מיטהרין לעמוד לפני ה׳ ולעבדו מכאן ולהבא בטהרה. והוסיף עוד פי׳ לפני ה׳ תטהרו. ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. פי׳ קדושת היום בעצמו מכפר על עשה אפילו לא עשה תשובה כמבואר בירושלמי יומא פ״ח ושבועות פ״א וכ״ה ברמב״ם ה״ת פ״א ה״ב. אבל אינו מכפר אלא סוף היום כדתניא בתוספתא יומא ספ״ד חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויוה״כ עם חשיכה. ע״כ בא הכתוב לזרז את האדם שישוב ויהיה מיטהר עצמו קודם שהקב״ה יטהר אותו בסוף היום. וזהו לפני ה׳ תטהרו. ובא ר״ע והסביר הזרוז ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. וה״ז דומה לילד שטינף א״ע ובא אביו לרחצו ולנקותו בא פקח אחד וא״ל איך לא תבוש להעמיס על האב כל הטורח אלא הקדם ורחץ עצמך כל האפשר עד שלא בא אביך ואח״כ יגמור האב הנקיון. כך התשובה מכפרת על עשה בלי עצם היום של יוה״כ וזה מיקרי שהאדם מטהר עצמו. ועצם היום בגזרת ה׳ מכפר על ל״ת. או אפילו על עשה אם לא עשה תשובה הנ״ל ואמר הכתוב תנקו עצמכם קודם שבא ה׳ לנקות אתכם:

**Yalkut, Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009:**
**Before Hashem you will be purified.** The verse cautions a person to hurry and repent and purify himself before Hashem purifies him [automatically] at the end of the day of Yom Kippur. Thus it means: “Before Hashem you shall purify yourselves.” This is comparable to a child that soils himself and his father comes to wash him up and cleanse him. A clever man came and told him, “Aren’t you ashamed to cause this burden to your father? Hurry up and wash yourself as much as possible before your father comes.” So, too, repentance atones for [the negation of] a positive commandment without the essence of the day of Yom Kippur. This is what is meant by the phrase that a man will purify himself. By Hashem’s decree, however, the essence of the day atones for a negative commandment [with repentance] or a positive commandment even without repentance. The verse is saying to cleanse yourselves before Hashem comes and cleanses you.


###### Haamek Davar on Leviticus 16:31:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:31:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:31:1)

**שבת שבתון.** יבואר להלן כ״ג ל״ב:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:32:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:32:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:32:1)

**וכפר וגו׳.** חוזר לענין הפ׳ דבאותו יום הכפרה יעשה הכהן כך. וע״ז מסיים והיתה זאת לכם וגו׳ היינו עיקר עבודת היום בפרשה:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:34:1
[Haamek Davar on Leviticus 16:34:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:34:1)

**והיתה זאת לכם לחקת עולם.** דייק המקרא זאת. פי׳ דכל הפרשה שנאמר לאהרן שמותר בכל יום לבא אל הקודש אם ירצה רק בזה הסדר של הפרשה. כ״ז אינו לחקת עולם אלא לאהרן. אבל הא דכתיב בעשור לחודש וגו׳ מחויב אהרן לבא אל הקודש בזה הסדר. זאת לכם לחקת עולם:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:34:2
[Haamek Davar on Leviticus 16:34:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:34:2)

**אחת בשנה.** כבר נדרש בת״כ ע״ז. ולפי דברינו דאהרן היה יכול להביא זה הסדר בכל יום שירצה מתפרש משמעות הכתוב דלדורות אינו כן. ודוקא אחת בשנה ולא יותר:


###### Haamek Davar on Leviticus 16:34:3
[Haamek Davar on Leviticus 16:34:3](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Davar%20on%20Leviticus/r/16:34:3)

**ויעש וגו׳.** כלפי דתנן במנחות פ״ג שכל האמור בת״כ לא קרב במדבר וס״ד דה״ה קרבנות יוה״כ לא היה חובה עליו מש״ה כתיב