## Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon Sheilta 83

###### Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:1:1
[Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:1:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Sheilah%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/83:1:1)

**אילו בהמה טהורה שילדה בהמה טמאה מותר באכילה ובהמה טמאה שילדה בהמה טהורה אסור באכילה כדתנן כו'**כן נוסחת כת"י:


###### Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:1:2
[Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:1:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Sheilah%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/83:1:2)

**לפי שאין גידוליו ממנו.**במשנה תנן לפי שאינו גידוליו ופירושו שאין הדג הנמצא גידולו של דג הגדול אלא בלעו הוא. אבל לשון שאין גידוליו ממנו מלמדנו שהוא אינו מוליד כלל וכל זרעו בא ע"י הטלת ביצים ולא נולד ממנו וקאי על סיפא וטהור שבלע כו'. וכדתניא התם דג טהור מטיל ביצים. וכ"ת מאי נ"מ. הא אפי' דג טהור מוליד היה אסור מספק. וכש"כ לרב אשי שם דאמר לענין טמאים רוב דגים משריצים במינן. וכמו שבלע לפנינו דמי. י"ל דנ"מ לנמצא בנהר שאינו מגדל טמאין כמו דבב נהרא בסוכה ד' י"ח וא"כ היה לנו לומר דגידולו הוא ע"כ. מכ"מ אסור דפשיטא דג טהור אינו משריץ לעולם:


###### Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:2:1
[Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:2:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Sheilah%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/83:2:1)

**יכול אף טמא הנולד מן הטהור כן.**כן הוא לשון הברייתא בת"כ שמיני פרק ג' ובחנם הגיה הק"א ע"פ גי' הש"ס או אינו אלא טמא הנולד כו'. דמשמע דלהס"ד לא נלמוד אלא זה הדין ולא היפוכו אבל נוסח רבינו בגמרא כמו בת"כ. ופשיטא דעיקר דרשה הוא טהור שנולד מן הטמא. דפי' ממעלי הגרה בהמה שהיא מעלה גרה והכי מידרש תו בברייתא שהובא בכורות ד' ט"ז א'. אלא דס"ד. דנדרוש גם זה מדלא כ' במעלי הגרה ללמד דהבא ממעלי הגרה ג"כ אסור:


###### Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:3:1
[Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:3:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Sheilah%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/83:3:1)

**והלכתא כרבנן דהא יחיד ורבים כו' ועוד סתים לן כו'.**עיקר האי פיסקא מוכרח מסוגית הש"ס. כמש"כ התו' ורא"ש. וביותר מסוגיא דחזיר שכרוך אחר רחל שהביא רבינו בסמוך. ורבינו לא בא אלא למיהב טעמא דפשיטא להש"ס הכי. מש"ה קאמר דיחיד ורבים כו'. ואע"ג דבד"ז מפרש הש"ס דר"א ור' יהושע כר"ש ס"ל. ומשום הכי דחי לה הרא"ש לראיה זו דיחיד ורבים. מכ"מ רבינו ס"ל דכולהי יחידאי נינהו לגבי סתם חכמים. והכי דעת הגאונים שהביא הרא"ש פ' כל שעה ס"ג במחלוקת ר"י וחכמים דהלכה כחכמים ואע"ג דר"ע בשיטת ר"י קאי. והוסיף רבינו טעם משום דסתמא דמתניתין כוותייהו. והגאון מהרי"ט אלגזי על ה' בכורו' להרמב"ן ז"ל הקשה ע"ז הטעם דבחולין ד' ס"ט א' בעי הש"ס לאוקמי סתמא דמתניתין כר"א ולק"מ דמכ"מ סתמא דרבים עדיף כדאי' בסנהדרין ד' ל"ד ב':


###### Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:4:1
[Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:4:1](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Sheilah%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/83:4:1)

**וקיי"ל. הלכה כרשב"ג דאמרינן הלכה ככולי פרקין לבר מפלוגתא.**כצ"ל והא דלא קאמר הטעם משום דהלכה כרשב"ג במשנתינו כמש"כ רבינו לעיל סי' ע"ט. בשלמא רב דאמר הלכה בכולהי פרקין כו' ומפרש הש"ס דמשום הא דרשב"ג קאמר לה. י"ל דש"ס דילן סבירא דרב לית ליה האי כללא. ולא כהירו' ב"ב פ"י. אבל על רבינו ק'. אבל כבר ביארנו שם אות ח' דרבינו ס"ל דהאי כללא אינו אלא היכא דמסתבר טעמיה. ומש"ה לא ברירא לן אי מסתבר טעמיה דרשב"ג הכא. ור' יוחנן הוא דס"ל דהלכה כרשב"ג במשנתינו בכ"מ. אבל לא נקטינן האי כללא אלא היכא דמסתבר טעמיה. ע"ש באורך בס"ד:


###### Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:4:2
[Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83:4:2](https://torahapp.org/share/book/Haamek%20Sheilah%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/83:4:2)

**פטורה מן הבכורה ואסור באכילה עד יבא כו'**כצ"ל. וכ"ה בכת"י: