## Hadar Zekenim on Torah, Exodus

###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:8:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:8:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:8:1)

בעבור זה עשה ה' לי. כלו' בעבור שעשה לי ה' הנסים בצאתי ממצרים. לכך אני עובד העבודה הזאת:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:10:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:10:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:10:1)

מימים ימימה. תנחומא. אמר שמאי הזקן מכאן שצריך לבדוק את תפילין שלו בכל שנה. והלל אמר תפילין הניח לי אבא:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:11:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:11:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:11:1)

כי יביאך אל ארץ הכנעני. כל עממים נקראו על שם כנען לפי שאביהם כנען נקרא:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:11:2
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:11:2](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:11:2)

והעברת. כמו והעברתם את נחלתו לבתו. שמעביר נחלתו מן הבת. וכאן נמי ה"ק והעברת הבכור מתורת שאר הבנים לתתו לה':


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:13:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:13:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:13:1)

וערפתו. כלומר הוא הפסיד ממונו של כהן. לפיכך יפסיד ממונו. ד"א וערפתו. הפר אותו שלא תהנה ממנו:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:13:2
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:13:2](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:13:2)

ד"א וערפתו. לשון מערופייא. כדמתרגמינן את בועז מודעתנו:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:16:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:16:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:16:1)

ידכה. ה"א יתירה. כנגד ד' פרשיות שבראש. ואחת בשל יד וי"א ידכה יד כהה. זהו יד שמאל. ואטר יד יש לו להניחם ביד ימינו. דהיינו יד כהה שלו. וכגון דלא משמשת ליה יד ימינו כשמאלו. אבל דמשמשות שתי ידיו זו כזו. מניחם בשל שמאל:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:17:1)

ויהי בשלח פרעה את העם וכו'. כל מקום שנא' ויהי. ווי היה. וכאן נמי אחרי ששלח אותם היה אומר ווי ווי על ששלחם משל למלך שהיה לו ארז למכור ומכרו לאומן בדמים קלים. והלך האומן ועשה ממנו כלים נאים וחמודים לעלות אותם על שלחן של מלכים ומכרם בדמים יקרים כשראה המלך הדבר צעק ווי על שמכר כל כך בדמים קלים ארז שלו כך פרעה היה משתעבד בישראל בטיט ובלבנים ולא היו ישראל נחשבים לכלום. וכשיצאו ממצרים וירדוף פרעה אחריהם ראה אותם אנשי מלחמה כדכתיב חונים על הים. חונים לדגליהם. מגיד לך הכתוב שהיו להם דגלים משעה שיצאו ממצרים. וכל א' מהשבטים היה דגלם כדמות צבע של אבנו המונחת על החשן. כשראה פרעה כך החל להיות גונח ולומר ווי ווי על ששלחם ד"א פרעה אמר ווי ווי על שלקה בי' מכות ונתרוקנה מצרים ועל אשר שלחם משל למלך שאמר לעבדו הבא לי דגים מהשוק. הלך והביא דג מבאיש. א"ל המלך לעבדו בחר לך אחת מהשלשה שאני מטיל עליך. או תאכלנו. או תלקה מאה מכות. או תפרע המעות. אמר העבד שיאכלנו. כשהחל לאכול בטרם אכל החצי נקטה עליו נפשו. וא"ל לא יכולתי לאכול יותר. אלקה כמו שאמרת טרם לקהו החצי מק' מכות אמר לא אוכל לשאת ולסבול המכות. אשלם הדמים. נמצא שאכל ולקה ושלם הדמים. כך פרעה שעבד ישראל במצרים ביותר. א"ל הקב"ה שלח אותם ויעבדוני. או תלקה. או תשלם להם שכר שעבודם. ויען פרעה ויאמר לא ידעתי את ה' וגם ישראל לא אשלח. א"ל הקב"ה תשלחם ותלקה ותתן להם שכרם. וכן היה לאחר שלקה שלחם וכל טוב מצרים בידם. ד"א כנענים אמרו ווי ווי בשלח פרעה את העם לפי שהגיעם השעה שצריכים לשלם לישראל שכרם. משל למלך שהיה לו בן קטון ואמר לא' מעבדיו שיקח ארצו וכשיהיה בנו גדול יחזירנה ליד בנו וכן עשה. וכשהיה בן המלך גדול. התחיל העבד לומר ווי ווי. על שילום הארץ לבן המלך. כך אמרו הכנענים ווי ווי לשילום הארץ לישראל: ד"א מצריים אמרו ווי ווי על אשר שלחם פרעה מן הארץ. אמרו אם יביא הקב"ה מכה בעודם עמנו משה מתפלל עליהם. אבל עתה אם יביא הקב"ה מכה עלינו מי יתפלל עלינו. לכן אמרו ווי. ד"א הקב"ה אמר ווי ווי על ששלחם פרעה ולא עכבם יותר. כדי להביא מכות עליו להודיעו ידו החזקה:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:2
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:2](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:17:2)

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם. כלו' פרעה לא נחם על ששלחם. אמר הפסד גדול עשיתי לי כדכתיב מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל. אבל מתנחם היה על מפלתם של גיהנם. כדכתיב ביחזקאל שם יראה פרעה אותם ונחם. דמתוך שרואה האומות בגיהנם כמותו מתנחם:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:3
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:3](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:17:3)

ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. פי' לא צריך לעבור כי אם נחל נילוס ולהיות בארץ פלשתים שהיא מארץ ישראל שהרי לא מצינו שיצא יצחק חוצה לארץ. ומצינו באגדה בגרר שהיא פלשתים. ואומר הר"ם שרצועה היתה יוצאת מארץ פלשתים ונכנסת לארץ ישראל. ולא שהיתה ארץ ישראל עצמה. כי הכתוב קורא אותה ארץ פלשתים. ותדע שמיד שעבר נחל מצרים ליכנס לא"י כדכתיב גבי מיצרים של מצרים. עד נחל מצרים. אלא לא רצה לנחם אותם אותו דרך לפי שקרוב הוא. אמר כשהלכו דרך סביב אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה כל שכן אם ילכו דרך ישר. ד"א ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא למצרים. כדכתיב ומצרים ילד את לודים ואת ענמים וכו' אשר יצאו משם פלשתים:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:4
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:4](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:17:4)

פן ינחם העם בראותם מלחמה. שילחמו עמם פלשתים על אשר ברחו מארץ מצרים קרוביהם ושבו מצרימה. ד"א ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי דרך ארץ עבד מנהיג לרבו ומנעילו ומלבישו ומדליקו ועובדו. והקב"ה בענותו הגדולה הלבישם והנעילם והאיר להם ונהגם ונשאם. כדכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים. הלבישם כדכתיב ואלבישך רקמה. הנעילם כדכתיב ואנעלך תחש. האיר להם שנאמר ולילה בעמוד אש להאיר להם:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:5
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:17:5](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:17:5)

כי קרוב הוא. לפי' עשה להם כל הטובה הזאת לפי שישראל עם קרובו של הקב"ה כדכתיב עם קרובו. ד"א ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. השבועה שנשבע אברהם לאבימלך אם תשקור לי ולניני ולנכדי עדיין לא עבר אותו זמן:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:18:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:18:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:18:1)

וחמושים אחד מחמשה. וי"א אחד מחמשים. והשאר מתו בשלשת ימי אפלה. ד"א וחמושים כלי זיין הנמצאים בפסוק העלו עמהם מגן וצנה קשת וחצים מקל יד ורומח וסייף:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:19:1
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:19:1](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:19:1)

ויקח משה את עצמות יוסף עמו. להודיע חבתו של משה. שכל ישראל עוסקים בבזה. והוא עוסק בעצמות יוסף. יש במדרש שאמר משה להקב"ה עצמות יוסף נכנסין לארץ ואני לא אכנס. א"ל הקב"ה דמודי בארעא דהיינו יוסף שאמר גנב גנבתי מארץ העברים יקבר בארעא ודלא מודי בארעא דהיינו משה כשאמרו בנות מדין איש מצרי הצילנו ושתקת ולא אמרת עברי אנכי מארץ העברים. לא תקבר בארעא:


###### Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:19:2
[Hadar Zekenim on Torah, Exodus 13:19:2](https://torahapp.org/share/book/Hadar%20Zekenim%20on%20Torah/s/Exodus/r/13:19:2)

כי השבע השביע את בני ישראל. מה שלא השביע בניו כמו שהשביע יעקב יוסף בנו לקוברו בארץ כנען. לפי שיעקב היה יודע שהיכולת ביד בנו יוסף לקיים שבועתו כי מלך היה. אבל יוסף ידע שאין כח ויכולת ביד בניו יותר מן האחרים. לכך השביע כולם. יש במדרש שאמר יוסף להם אין אני מטריחכם שלא כדין. בשכם גנבתוני בשכם החזירוני. ויש במדרש כשהגיע שעה שיהיו ישראל נגאלים. אמר משה לבני ישראל היש מכם יודע היכן יוסף קבור. א"ל סרח בת אשר מצריים שמוהו בארון של אבר והשליכוהו בנילוס לפי שידוע השבועה שהשביע יוסף ישראל שיעלוהו עמהם בצאתם ממצרים ולכך השליכוהו בנילוס שלא ימצאוהו. הלך משה ועמד על נילוס ואמר יוסף יוסף הגיע עת דודים שהקב"ה גואל את בניו ושכינה ממתנת לך וכל ישראל וענני כבוד אם תודיע עצמך מוטב. ואם לאו נחנו נקיים משבועתך. מיד צף ארונו של יוסף על המים ועלה. ואל תתמה אם צף ארונו. שכן עשה אלישע כדכתיב ויצף הברזל כ"ש בשביל משה ויש במדרש שהארון עם עצמות יוסף הולך בעצמו עם ארון הקדש שלוחות מונחות בו. ואמרו העולם מה טיבו של חי יותר משל ארון המת זה הולך בעצמו וזה הולך בעצמו וישראל אומרים קיים זה מה שכתוב בזה. ולכך הולך בעצמו. והיינו דכתיב רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף. שכרך משה עצמות יוסף בעור של גדי וכתב עליו שם המפורש והיה מהלך בעצמו. והיינו דכתיב נוהג כצאן יוסף ובארון של יוסף מונחים כל עצמות השבטים: