## Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel

###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 1
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 1](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/1)

**גא** (חולין דף ס"ז). ר' יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר וכו' פירוש למה הוצרך לומר שהוא טהור מפני שהוקש לנחש שנאמר לויתן נחש בריח סד"א והואיל והוקש לדבר טמא טמת הוא קמשמע לן דלא עכ"ל. ז"ל המהרש"א ואין הספק אם הוא דג טמא דא"כ האיך יאכלוהו הצדיקים לעתיד לבא אלא הספק אם הוא דג טהור או עוף טהור הגדל במים כמו בר אווזא עכ"ל מלבד גדר הדחיקה שכתב הגאון ז"ל עדיין יש לתמוה מאי בא ר" יוסי להודיע בזה ומאי נפקא לן בזה אם הוא דג או עוף ואפילו במה דנפקא מיניה לדינא לעתיד לבא אמר הש"ס דאין צורך לנו ונדע זה לכשיבא משה ואהרן (יומא ה') מכ"ש בדבר לויתן שאין שום נפקותא גם לע"ל להזוכה בחלק יערב לו יהיה מאיזה מין שיהיה והנכון כפירוש הערוך דכל עיקר דבא ר' יוסי לאשמועינן דטהור כדי דלא תיסיק אדעתן ממה דהוקש לנחש שהוא טמא ומזה יצא לנו דין גדול דאי הוה אמרינן דטמא הוא ואנחנו נדע מקראי שלעתיד לבא יאכלו הצדיקים ממנו כדאיתא (בב"ב עה) דכתיב יכרו עליו חברים כו' ובכן צריכין אנו לומר דעל כורחין מצות בטילות לעתיד לבא ולפ"ז מותר לקבור את המת בכלאים ובלי ציצית כדאיתא (בנדה סא). ולאפוקי מהמכשול זה הודיע לנו התנא דטהור הוא ולעולם אין מצות בטילות. ובזה זכינו להבין כל האורך. מה שפירש הערוך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 2
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 2](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/2)

**גאלק** (תענית דף כ"ג) הבו לי גאלקי ואיזבון רוזינקא עכ"ל. לפנינו איתא עיבורא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 3
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 3](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/3)

**גב** ב' בביצה במשנה (דף יז). ומטבילין מגב לגב. ומפרש בגמ' (ד' י"ט) ת"ר כיצד מטבילין מגב לגב הרוצה לעשות גיתו על גב בדו ובדו על גב גיתו עושה פי' אם כשהטביל כליו לבדו לעשות שמן רוצה לשמרם באותה טבילה עד זמן גיתו יכול לעשות יינו באותה טבילה וכל זה בחול הלכך ביום טוב אם אמר אע"פ שהטבלתים לבדי רוצה אני להטבילם לגיתי יכול וכו' עד כאן לשונו. לפנינו כדו וכן איתא ברש"י (אמנם בתוספתא פ' ב' איתא בד) ועיין בקונטרס סי' ו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 4
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 4](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/4)

**גב** י"א (סנהד' דף צד). כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונן של ישראל כיון שנפל ליד עכו"ם טהר כדרב פפא דאמר עמון ומואב טהרו בסיחון עכ"ל. לפנינו איתא כדרב פפא דא"ר פפא עמון וכו' והמדפיסים שמתו (דאמר רב פפא) בין שני חצאי עיגולים ועל הגליון נדפס באר שבע מוחק זה. וז"ל הבאר שבע דאמר רב פפא עמון ומואב וכו' (בגיטין ל"ח. ובחולין ס') וברוב ספרים לא גרסינן הכא דא"ר פפא וכן נראה עיקר עכ"ל הבאר שבע ודע דעיקרא דמילתא דאמר רב פפא עמון ומואב וכו' הוא ( בגיטין לח) אהא דמקשה ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא אמר רב פפא עמון ומואב וכו' פי' רש"י אלמא נכרי קונה קרקע מחבירו בחזקה. אמנם (בחולין ס). כי חשבון עיר סיחון והוא נלחם במלך מואב דאמר להו הקב"ה אל תצר את מואב אמר הקב"ה ליתי סיחון וליפוק ממואב וליתו ישראל וליפקי מסיחון והיינו דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון עי' רש"י דאמר ר"פ בגיטין מעתה דגירסת רבינו כדרב פפא דאמר עמון וכו' כמו בכל המקומות דאתמר כדאמר פלוני וכו' דאמר וכו' והיינו דאמר ר"פ (בגיטין לח) למילתיה דעמון וכו' ואתן הודעה דמ"ש הגאון באר שבע וברוב ספרים לא גרסינן וכו' לכאורה משולל הבנה כדאמרן ברם עיקר כוונת הב"ש למחוק כל זה מן הספר כדרב פפא דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון והעיד דברוב ספרים לא נמצא וכנ"ל עיקר היינו משום דמה ענין זה לזה דמילתא דרב פפא שייכי גבי נכרי מנכרי דקני אבל הכא בסנהדרין דאיירי בנכרי מישראל מנלן. ויש ראיה דגם בעין יעקב ליתא לכל זה כדרב פפא דאמר ר"פ וכו' אלא כך איתא בעין יעקב אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד האומות מיד טיהר ופירש המהרש"א ואין אתם צריכין לטרוח ולהחזיר להם שכבר טיהר ביד אומות העולם מדין יאוש בעלים כדין המציל מיד הנהר ומיד הגייס שאין צריך להחזיר עכ"ל צא ולמד המכשול מהמדפיסים שלא שמו אלא שלשה תיבות (דא"ר פפא) בין שני חצאי עיגולים ועל הגיליון ב"ש מוחק זה וע"פ האמת והכוונה מב"ש הוי להו להשים כל הדברים בין שני חצאי עיגולים כנ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 5
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 5](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/5)

**גב** ט"ז (פסחים דף מב) שלשה גובבין את הקומה. כלומר כופפין את הקומה. עכ"ל לפנינו איתא כופפין את הקומה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 6
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 6](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/6)

**גבח** א' (בכורות דף מה) כיפח תני רב זביד גבח בעל קומה אמר רב פפא באריכא שמוט' סניא עכ"ל: לפנינו איתא קפח תני רב זביד גבוה וכו' ע"ש:
**עוד שם** אר"פ באריכא שמוטא סניא. פי' ארוך ודק ופרציפו בולט לחוץ והוא שנוי לראות עכ"ל עיין מ"ש רבינו בערך שמש. ודע (דבברכות נח) ראה את הכושי וכו' ואת הקפח וכו' אומר ברוך משנה את הבריות וז"ל רש"י קפח בטן גדול מרוב עביו נראת קומתו מקופחת לשון אחר קפח ארוך הרבה ופרצופו שמוט ובולט דמכוער הוי. ולכאורה כלשון אחר שפירש רש"י הוא להדיא (בבכורו' מה). וצ"ע הלשון הראשון שהוא נגד הסוגיא דבכורות הנ"ל. שוב ראיתי (במ"א סימן רכ"ה ס"ק טו) הניח דבר זה בצ"ע והנה גם הטור והש"ע כתבו רק כפירוש הראשון. ובכן מהתימא על כל הגדולים הנזכרים. ולכן מצוה לומר דבר הנשמע שלכל הגדולים היו גרסתם בבכורות כגרסת רבינו הערוך כופח בכ"ף. אבל (בברכות נ"ח) היה להם הגירסא קפח בקוף. ושפיר פירשו קומתו מקופחת ע"י בטן גדול:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 7
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 7](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/7)

**גבח ב'** (חולין ד' סה) אין לי אלא הבא ואין לו גבחת פי' גבחת גבחות יש לו בשדרה שלא כעין הגמל ארבה אין לו גבחת ואין לו זנב סלעם יש לו וכו' וז"ל רש"י גבחת שאין ראשו מרוט:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 8
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 8](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/8)

**גבל** א' (הסכים דף מו. ובחולין דף קכ"ב) אמר רב אבהו אמר ריש לקיש לגבל וכו' ארבעה מילין פירוש אם יש גבל העושה עיסתו כטהרה ברחוק ד' מילין ימתין עד שיגיע אליו עכ"ל עיין קונטרס סי':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 9
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 9](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/9)

**גבל** ג' גבל תרגום ירושלמי שעיר גבלא וכו' עכ"ל זה לשון תוס' (ע"ז נט). ד"ה איקלע לגבלא מפרש בערוך הר שעיר וכן תרגום יונתן הר שעיר טורא דגבלא וכו' ע"ש. וע"ש שהקשו דבכתובות מוכח דגבלא בארץ ישראל היא ע"כ. ואולי יש ליישב דתרי גבלא הוו כאסר מצינו דתרי קדש ותרי ירושלים הם כדאיתא (במכות יו"ד ערכין נב):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 10
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 10](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/10)

**גבן** ד' (בע"ז דף כז) גבנוני מהול וכו' עכ"ל עיין קונטרס סי' ס"ד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 11
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 11](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/11)

**גביע** (סנהדרין דף צא) אמר גביעא בן פסיסא פי' חכם היה וכו' עכ"ל לפנינו איתא גביהא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 12
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 12](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/12)

**גגמי** (הוריות דף י"ג) מפני מה חתילים מושלים בעכבר וכו' עכ"ל לפנינו איתא מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע וז"ל רש"י מפני מה הכל מושלים בעכברים כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר עכ"ל. אמנם ברש"י שבעין יעקב משמע שהיה לפניו כגירסת הערוך ע"ש:
**עוד** שם מפני שסיאורו רע מאי היא אמר רב אפילו גגמי גייצו וכו' פירוש גוגמי יש בקטניות שזונין כמו זונין בחיטין כך יוצא בפולין קטניות אטומים וקשין וכו' כמו אבן פי' גייצי וכיסי לשון אחד הוא וכו' דברים שאין אדם ולא עוף ובהמה כוסס אותן. וי"מ מפני מה חתול וכו' שאפילו גלימא גייצו כלומר כו' שאין להם הנאה ממנו אלא כדי לעשות הפסד וכו' עכ"ל לפנינו איתא רבא אמר אפילו גלימא גייצא וז"ל רש"י אמר רבא אפילו גלימא דלאו מאכל ולית בהו הנאה אפ"ה גייצו להו. גייצו. נושכין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 13
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 13](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/13)

**גד** (שבת דף סז) גד גדי וסנוק לא פי' התמזל מזלי כלומר התגבר מזלי וסינוק לא אל תייגע כמו מסנקן (פסחים דף ג) אושבי ובושקי שיכול בשיכל כלומר בכח בלא יכולת עכ"ל. לפנינו איתא אשכו ובושכי. וז"ל רש"י אישכי ובושכי. יום ולילה:
**עוד שם** באותו אות (בנדרים דף רו) מאי דרגש אמר עולא ערסא דגדא. פי' מטה עשויה לכבוד שר הבית ואין אדם ישן עליה עכ"ל. וז"ל רש"י ערסא דגדא מטה שמייחדין אותה למזל טוב ואין משתמשין בה כלום אלא מייחדין אותה לשרות מזל טוב עליה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 14
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 14](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/14)

**גד** ב' (סוכה דף ד) כי אתי הלכתא לגוד וכו' פי' גוד דאמרינן גוד אסיק מחיצתא וגוד אחית מחיצתא וכו' כלומר הבן בלבך כאלו חתכת והטלית מחיצות מזה העמוד תרגום וימשכו ונגדו עכ"ל. וז"ל הרש"ל (בסוכה דף ד') ט"ס וכך צ"ל משוך ואסיק מחיצה תרגום וימשכו ונגידו:
**עוד שם** באותו האות (מ"ק דף כח) גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטיכי. פי' חתוך המאהל מן השינים יגיע אמת המים באנטכי כלומר כיון שנחתך המאכל מפי החולה בוערת בו חמות ומחמת מי רגליו כאמות אנטיכי וכו' פי' אחר טול עצם מן השינים שהיה לועס פת ואותם מים שהיה שותה לאחר פיתו יוליכם לאנטוכי' עכ"ל. וז"ל רש"י טול גרמא מככא נפלו הלחיים. נמטו מיא לאנטיכי. כלומר הדרו מיא למכרע כלפי מעלה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 15
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 15](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/15)

**גד ג'** (שבת (דף קמח. ובביצה דף למד) אתקין רבא במחוזא דדרו בדוחקא לידרו בריגלא דדרו ברגילא לידרו באגדא דדרו באגדא וכו'. פי' בדוחקא וכו' בדוחק בין ידיהם וכו'. בריגלא בעץ שיש לו שני ענפין בראשו. באגדא במוט וכו' עכ"ל. לפנינו בשבת שם ליתא. ועיין בתוספת ד"ה אתקין רבא וכו' ברוב ספרים אינו כתוב כאן ולא בפירוש רש"י וכו' וכנראה מרבינו ז"ל היתה הגירסא כתובה לפניו כאן. (אמר המעתיק לפנינו איננו כתוב באגדא בדל"ת אלא ברי"ש באגרא (ע"ש בתוס' בשבת ובביצה ברש"י ותוספת וא"כ בערך גר היה לו לרבינו להעריכו ותמיהני על רבינו הגאון מהרי"ב שלא העיר בזה):
**שם** באותו האות בסופו (בב"מ דף כא). מאי נמושות אמר רבי יוחנן סבי דאזלי אתיגדא עכ"ל. לפנינו איתא אתיגרא:
**עוד** שם באותו האות שבטך ומשענתך תרגום תגדך תריצא ואורייתך עכ"ל. ועיין עוד לקמן בערך גשש ובמוסף ערך תיגדא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 16
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 16](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/16)

**גד ד'** (שבת דף קנ) משכחת לה למיגד ליה גלימא עכ"ל. בש"ס שלפנינו למיגז ליה גלימא. איתא לפנינו:
**עוד** שם (ביצה דף ו) אפילו למיגד ליה גלימא ואפילו למיגז ליה אסא עכ"ל. לפנינו גם בגלימא איתא למיגז:
**עוד** שם (בבבא בתרא דף לו) אבל חכמים אמרו עד שיגדוד שלש גדידית וכו. עכ"ל. לגדור איתא לפנינו. ונדפס על הגליון גירסת רש"ל שיגדוד ג' גדידית והוא מלשון גודו אילנא. ולא ראו שכך גירסת רבינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 17
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 17](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/17)

**גד** וי"ו (חגיגה דף טו) רב אחא ב"ר יעקב אמר בגודא דגמלא עכ"ל. לפנינו איתא שם אמר רב אתא בר יעקב כמלא נימא ורבנן אמרי כי גידא דגמלא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 18
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 18](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/18)

**גד זי"ן** (יומא דף עז) רב יהודה ורב שמואל בר יהוד' הוו קיימי אגודא דנהר פרת עכ"ל. לקמן בערך תצדד גרם נהר פפא וכן איתא לפנינו בגמרא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 19
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 19](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/19)

**גדל** א' (בב"ק דף יז). ר' יוחנן אמר קיים אמרינן לימד לא אמרינן והא אמר מר גדול התלמוד שמביא לידי מעשה ופרקינן לא קשיא הא למיגמר הא לאגמורי פי' למיגמר הא תלמוד גדול שתלמוד מביאו לידי מעשה לאגמורי הוא לאחריני מעשה גדול. ש"מ דלמיגמר הוא ולאיעסוקי קמי רבי' טפי עדיף וקדים על לאגמורי הוא לאחריני עכ"ל. כפי' זה כתבי תוס' שם בשם שאלתות דרב אחאי גאון. אבל גרס גירסא אחרת ע"ש היטב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 20
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 20](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/20)

**גדל** ב (קידושין במשנה דף מ"ט) התקדשי לי וכו' ע"מ שיש לי בת או שפחה גדלת (א"ה לפנינו אי' במשנה מגודלת אך בגמרא (דף מט). מפרש מאי מגודלת גדלת דאמרה היא לא ניחא לי דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא קמיא שיבבותי ע"כ):
**ובגמ'** (דף מט) מי סברת מאי גדלת גדולה ממש מאי גדלת פי' גודלת שיער הנשים שגודל' השיער שלהן. פי' אחר גודלת דברנית כדכתיב ויגדלו עלי פיהם עכ"ל. ז"ל תוס' ד"ה מאי מגודלת גדלת פי' בקונטרס חשובה בעיני האנשים ור"ח פי" מגדלת שיער כמו מגדלת שיער נשיא (חגיגה דף ד) ומתוך שהולכות וכו':
**עוד** שם באותו האות (שבת דף צד) הגודלת הכוחלת הפוקסת פי' דגודלת מעשה עבות תרגום עובד גדילו. גודלת משום אורגת כוחלת משום כותבת פוקסת משום טווה וכו' עד כוחלת משום כותבת גודלת ופקסת משום בונה עכ"ל לפנינו איתא גודלת כוחלת פוקסת משום מאי מחייבא א"ר אבין אמר ר' יוסי בר חנינא גודלת משום אורגת כוחלת משום כותבת פוקסת משום טווה אמרו רבנן קמי' דר' אבהו וכי דרך אריגה בכך וכי דרך כתיבה בכך וכי דרך טוי' בכך אלא א"ר אבהו לדידי מיפרשא לי מיניה דר' יוסי בר חנינא. כוחלת משור צובעת גודלת ופוקסת משום בונה. והנה הרמב"ם (פרק כג הל' יב) כתב כוחלת משום כותבת. (וכן הסמ"ג לאוין ס"ה) כתב כוחלת משום כותבת. וכתב הש"ג בשם ריא"ז. בתמי' רבה שהם נגד מסקנת הש"ס ואחר שהאריך כתב ולא ידעתי לו ישוב אם לא שנאמר שגירסת המיימוני הוי כתיב גם בלישנא בתרא דכוחלת הי' משום כותבת. וגם התי"ט הניח קושיא זו על הרמב"ם והרב ר"ע מברטנורה שלא פירשו כמסחנא בתימה רבה. ואנחנו נשא ונחזים טובה לומר בלתי ספק היא הגירסא לפני הרמב"ם והסמ"ג והרב כמו שהיא כאן בערוך. ועמ"ש לקמן בערך פקס דגם לרש"י ולתוס' הי' גרסתם כך ולכאורה כפי הגירסא שלפנינו ולפני הריא"ז והתוי"ט דכוחלת משום צובעות יש להקשות מהא דאמר בשבת שם (דף צה) תניא רשב"א א' גודלת כוחלת פוקסת לעצמה פטורה לאחרים חייבת וכן הי' רשב"א א' לא תעביר שרק על פניה מפני שצובע' וכו' משמע מדאמר טעמא מפני שצובעת אהא דלא העביר שרק על פניה. אבל הטעם דכוחלת לאו משום הכי הוא. ורק בהעברת שרק על פניה הוא דאיכא משום צובעת. אבל בהנך דאמר רשב"א בתחלת דבריו גודלת כוחלת פוקסת טעמא אחרינא איכא והיינו בגודלת ופוקסת משום בונה וכוחלת משום כותבת. וכדאמרן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 21
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 21](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/21)

**גדם** ב' (מכות דף ח') כגון דשדא פסא ומחייה לכבשא עכ"ל. לפנינו איתא לגרמא ואזיל גרמא ומחיי' לכאבסא וע"ש רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 22
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 22](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/22)

**גדף** (כריתות ז) ת"ר את ה' הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחבירו גידפת את הקערה וחוסרת טרל"ן לפנינו איתא גרפס ופי' רי"ש מתרלף בדל"ת:
**עוד שם** (שבת דף עה) מאי אמגושתא רב אמר חרשי ושמואל אמר גידופי פי' שמחרף כלפי מעלה. וכבר פי' בערך אמגיש עכ"ל. ולפנינו איתא רב ושמואל חד אמר חרשי וחד אמר גידופי ופי' רש"י העתקתי לעיל בערך אמגוש:
**עוד שם** (פסחים דף מב) אשה לא תלוש לא במים גדופים עכ"ל ועיין לקמן בערך גרף גרס במים גרופים ברי"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 23
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 23](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/23)

**גדר** א' (ברכות דף יו) כשם שאינו מתגדר במלאכתו כך אני איני מתגדר במלאכתי פי' ענין מתגדל ואין שררה במלאכתו אף אני איני מתגדר במלאכתי. ויש מפרש מה הוא אינו. מתגדר בשלי שאינו עוסק בתורה כלום אף איני מתגדר בשלו שאינו רוצה לבטל מדברי תורה עכ"ל. לפנינו איתא כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו. ע"ש ברש"י משמע כפי' השני שכתב הערוך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 24
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 24](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/24)

**גה** א' (מועד קטן דף ז'). כותל הגוהה ברשות הרבים סותמו ובונה כדרכו מפני הסכנה. פי' גוחן (במוסף א"ב בנוסחאות דידן כתוב גוחה עכ"ל) אמנם (דף יג) איתא גוהה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 25
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 25](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/25)

**גה** ב' (ברכות דף יג) בקורא להגיה שאינו קורא המגילה בנקידה אלא בכתיבתה וכו' פי' אחר שבתחילה היה קורהו להגיהו ולא היה קורא אלא לדילוגין וכיון זה לבו וקרא שלא לדילוגין יצא עכ"ל. פי' רש"י קורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפילו לקריאה נמי לא מתכוין עכ"ל. וז"ל תוספת בקונטרס שאין מתכוין לקרות תימא אכתי והא קא קרי. ע"כ נראה בקורא להגיה שאינו קורא התיבו' כהלכתן כנקודתן אלא ככתיבתן קרי כדי להבין בחסירות וביתירות כמו לטטפת ומזזות ואם כיון לבו לאו דוקא אלא כלומר לקרות כדין כנקידתן וכהלכתן עכ"ל. והנה מה נעים פי' אחר שכתב הערוך דלפי פי' זה הוי אם כיון לבו דוקא דהיינו לקרות שלא בדילוג אלא על הסדר ממש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 26
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 26](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/26)

**גהק** (ברכות ד' כד) היה עומד בתפלה גיהק ופיהק פי' רוטר"י (במוסף א"ב פי' ענין נפיחה מן הפה עכ"ל) ז"ל רש"י גיהק ריטיי"ר בלע"ז פעמים שאדם מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו וריחה כריח המאכל. ועיין תוספות נדה (דף סג):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 27
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 27](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/27)

**גהרק** (גיטין דף לא) חליף ואזיל רב אחא בר יעקב כי יתיב בגוהרקא דדהבא עכ"ל. לפנינו כתוב רב נחמן בר יעקב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 28
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 28](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/28)

**גויה** (כתובות ד' סד) ר' שמעון אומר ב' ידות לככר מג' ככרות לקב חציה לבית המנוגע וחצי חציי' לפסול את הגויה עכ"ל. והיא משנה בעירובין (דף פב) דמייתי רבינו לקמן:
**עוד** שם (יומא דף פ') כזית בכדי אכילת פרס וכחצי פרס בכדי אכילת פרס א"ל רב פפא הנח לטומאת גרות דלאו דאורייתא עכ"ל. לפנינו איתא מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וכותבו בכדי אכילת פרס חצי פרס בכדי אכילת פרס אמר ליה ר"פ הנח לטומאת גוייה דלאו דאורייתא וכו' זה לי ימים רבים שהיה קשה לי למה בדברות השניות מתקיף רבא בכותבת בכדי אכילת פרס הלא יכול לאלם ולהגדיל הפליאה יותר מכזית שהוא בכדי אכילת פרס ולמה חצי פרס בכדי אכילת פרס. ונלאיתי לישבו אם לא בגדר דחוק. עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ עפ"י גירסת הערוך דמתקיף רבא בשאלה השנייה כמו שהתחיל בשאלה הראשונה ולהגדיל הקושיא נקט כזית שהוא שיעור הפתוח ואפ"ה השיעור לצרף בכדי אכילת פרס. ומ"ט חצי פרס שהוא שיעור גדול שני בצים שוחקות יצטרף ג"כ כשיעור אכילת פרס. וחידוש גדול שלא הערה בזה א' מן המפורשים גדולים:
**עוד** שם פרס חצי חלה עכ"ל. פי' ככר:
**עוד** שם בסוף האות (שבת ד' י"ד) אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני מ"ט גזרו בו רבנן טומאה וכו' ושניא מטומאה דאוריית' דאנו טומאה דאורייתא טמא לתרומה טומאת ערב ובעי הערב שמש והאי כיון דטבל טהר ולא בעי הערב שמש וכו' עכ"ל. הביאו רש"י (בשבת דף יג). בזה"ל ומצאתי בספר ערוך משונה טומאה זו מטומאה דאורייתא וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 29
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 29](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/29)

**גז** (חולין דף מב) דריסת הגז בעוף הגס. פי' יש אומרים שהוא הינשוף וכו' עכ"ל לפנינו. וכן במשנה שבמשניות ובפירושי כל המפורשים איתא דרוסת הגס. ופי' רש"י והרב מברטנור' אשטו"ר. וז"ל הטור יורה דעה (סי' רז) ועופות בעופות כיצד הגס והוא אשטו"ר וי"א שהוא פלקי"ן וכל שלמעלה הימנו יש לו דריסה בכל העופות אפילו בגס שבגסין וכו' הנץ הוא הנקרא אושפרווי"ר יש לו דריסה בעופות הדקין וכו'. וז"ל הרב"י ומ"ש רבינו ועופות בעופות שם במפני' דאלו טרפות דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס. ופי' רש"י הנץ אישפרווי"ר בעוף הדק צפורים ויונים ודרוסת הגם אשטו"ר בעוף הגם אווזין ותרנגולים עכ"ל. הנה מביאור הרב"י נשמע שמה שפי' הטור אושטו"ר הוא מפי' רש"י אבל לא ביאר היכן מצא הטור פי' הי"א שהוא פלקון. ולכן נ"ל דהטור מצא כך בדברי רבינו כאן ומעתה קצת צריך עיון שלא הביא הטור גם פירוש הראשון שכתב רבינו שהוא הינשוף והוא קיפופא בלשון תרגום עיין לקמן בערך קריא ומה שפירש רש"י בחומש על הינשוף. ויותר צ"ע על הרמ"א בהג"ה סעיף ג" שכתב חוץ מן הגס שקורין פלקו"ן ולא זכר אפילו הפירוש הא' שכתב הטור שהוא אושטו"ר (והוא כפי' שכתב רש"י והרב מברטנורא) ואף שלדברי רבינו בערך נץ הרביעי פי' דרוסת הנץ אשטור"י בלע"ז. מ"מ חשש הטור לפירוש רש"י להחמיר ולפרש דרוסת הגם הוא אשטור"י ויש לו דריסה אפילו בעופות הגסים:
**ואמנם** לגירסת רבינו דרוסת הגז יש סעד גדול ממה שיסד הפייט הביאו התוספות בד"כ דרוסת הנץ וכו'. מדרס גז וכו' ע"ש. וז"ל תוס' דרוסת הנץ גרסינן בתוספתא ובערוך וכן יסד הפייט בסליחות (ביום שני של עשרת ימי תשובה כפי מנהג פראג ובערלין) בתוחלת ישראל. מדרס גץ אפרוחים קרוצים. הנה אתרי שלא נודע לנו שום גירסא אחרת. ובמשנה וכן בגמרא הרבה פעמים איתא דרוסת הנץ. בכן לא ידענו מה חידשו תוס' בזה ומה צריך להביא שלשה עדיות בזה. התוספתא והערוך והפייט. ותו ממה שכתבו תוס' בדיבור הקודם לזה דרוסת הנץ גבי טרפות עוף הוה שייך למיתני וכו' בדין הוא שהיה להם להקדים עיקר הגירסא ולכתוב דהכי גרסינן ואח"כ שייך להקשות גבי טרפות עוף וכו' ועכ"פ בדבור שאחר זה היה להם לכתוב כל הדברים השייכים לדרוסת הנץ. אשר על כן נראה דאמת יורה דרכו דצ"ל בתוס' דרוסת הגז ולזה הביאו עפ"י שלשה עדים יקום דבר שבתוספתא ובערוך וגם בפייט עיקר הגירס' דרוסת הגז. ועיין בערך גס א' מ"ש רבינו בשם הירושלמי דרוסת ארי וכו' ע"ש. טוב ראיתי במעדני י"ט בזה"ל (בריש פרק אלו טרפות) דרוסת הגז היא גירסת התוספות עפ"י התוספתא והערוך ושכן יסד הפייט בסליחות עכ"ל. ושמחתי מאד שכוונתי אל האמת להגיה כך בתוספות שלפני. ודע דהרמב"ם השמיט דרוסת הגס ותמה עליו הכ"מ פ"ה מהל' שחיטה דין ה' שפסק הרמב"ם כלישנא בתרא דגמרא (דף נג) דכל עופות יש להם דריסה בדכוותייהו דוקא ולהכי תנא במשנה דרוסת הנץ לאו למעוטי שארי עופות אלא להורות דהנץ יש לו דריסה בעוף הדק ואפילו בגדול ממנו. ויש לתמוה למה לא הזכיר רבינו דין הגס השנוי במשנתינו. ואפשר שמפרש וכו' ולפ"ז מתניתין הכי פירושא דרוסת הנץ בעוף הדק ואפילו בדרב מיניה ודרוסת הגס אפילו בעוף הגס ובלבד שיהא דכוותיה עד כאן תורפן של דברי הכ"מ ע"ש. ולא זכיתי להבין דאם כך יהיה הפירוש במשנה יקשה דמאי איריא גם דנקט הלא גם בכל שאר עופות הדין כך שיש לו דריסה בעוף שכמותו (ואין לו דריסה בעוף שהוא גדול מהן) וכמו שהקשה הש"ס על רב הלל דאמר שאר עופות יש להן דריסה והא אנן תנן ודרוסת הנץ ופירש רש"י מכלל דשאר עופות טמאים אפילו בעוף הדק לא ע"ש. אכן עכשיו חלין הדברים על דרוסת הגס דתנן במשנה מכלל דשאר עופות אין להם דריסה אפילו בדכוותייהו אלא על כורחיך לומר דיש חילוק בין דרוסת גס דתנא במשנה ובין שאר עופות הדורסים וא"כ התמיה במקומה עומדת למה השמיטו הרמב"ם. ולולי דברי הכ"מ הוה אמינא דס"ל להרמב"ם שפירושו של הגס דתנן במשנה כע"ש הרשב"א בתורת הבית הארוך עיין קונטרס סימן ל"ח:
**עוד** שם ויש שקורין אותו בלע"ז פלקו"ן ע"כ לשונו. ועמ"ש רבינו לקמן בערך גס בשם הירושלמי דרוסת הגז בעוף הגס וכתב פירוש עוף הגדול כמו נשר והדומה לו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 30
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 30](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/30)

**גז** ח' (נדה דף יז) רבה בר הונא מקרקיש גזי פי' ממיני דבורים וצרעין הם עכ"ל הביאו התוספות שם ועיין קונטרס סי' נ"ה. (ובמוסף שם א"ב בגירסאות שלנו זגי דכילתא. ופירש רש"י מקשקש הפעמונים וגרסת בעל הערוך היא נכונה כמו שכתבו התוס' בשם ר"ת כי אין ענין לפעמונים עם זבובים ויתושים הנזכרים בגמרת עכ"ל המוסף). לפנינו איתא ונראה לר"ת כפי' ר"ח והערוך מקרקיש גזי וכו'. אמנם בבכורות (דף ז) כתבו לפירוש ר"ת:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 31
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 31](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/31)

**גז** ט' (נדה דף טו) מי אמר ר' יוחנן אפילו ביולדת דגזיזא למיטבל. ס"א דכזיזא למיטבל והוא העיקר ופירשתי בערך כף עכ"ל. לפנינו איתא אפילו ילדה דבזיזא ופי' התוס' נערה שבושה. ועיין היטב בתוספת ד"ה אפילו שהביאו כל הסוגיות דאית בהו בזיזא ופירושו בושה. ושאפשר ג"כ לפרש מלשון פחד וכן פירשו בשם ר"ח ור"ת אפילו ילדה דבזיזא למיטבל ופי' שהולידה ומפחדת לטבול תוך שלשים שלא תמות: וכתבו שגם הערוך פירש לשון בושת ע"ש. ולא כתבו שהערוך גורס כזיזא בכ"ף וחידוש הוא. ועיין לקמן ערך כז ומה שכתבתי על צידו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 32
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 32](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/32)

**גז** יו"ד (בבא קמא דף ה. ודף מב) הא תבריה ר' עקיבא לגזיזיה פירוש שבר כלי זיינם שלוחמין בהם עכ"ל. וז"ל רש"י לגזיזיה לכח אגרופו כדאיתא (בסנהדרין דף ז) אדייא לגזיזיה וקם (וכן פירוש בסנהדרין ז):
**עוד** שם (ברכות דף נט) מאי רעמים וכו' רב אחא בר יעקב אמר מיטרא בענני מימסא מסי ובריק ברקא תקיפא ומיתבר גזיזי דברדא ומפשר ליה. פי' מימסא מסי מלשון המס ימס כלומר מחמם הברק גזיזי השלג והן נמסין ויורדין בעננים פירוש אחר ממסא מסי קפוי הוא והברק מחממו עכ"ל. לפנינו איתא ברקא תקיפא דבריק בעיננא ומתבר לגזיזי דברדא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 33
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 33](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/33)

**גוזמא** (עירובין דף ב) בשלמא לבר קפרא גוזמא (ביצה דף ד) אפרוח וקליפתו גוזמא (תמיד דף כט. וחולין דף צ) תפוח באמצע המזבח פעמים עליו כשלש מאות בור אמר רבא גוזמא. השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא פי' גוזמא כו' כאדם שמגדיל את הדבר הרבה וכו' עכ"ל. (בעירובין) לא פי' רש"י כלום. אבל (בביצה דף ד) ז"ל רש"י ד"ה גוזמא קתני כאדם שרוצה להחזיק דבריו מדבר יתר וכו' עוד כתב רש"י שם ד"ה גוזמא אע"ג דלא אפשר גזים ואמר מילתא דטופיינא. גוזמא דבר שנוי שאינו מתקבל. ודע דבערכין (דף יא) אהא דאמר רב נחמן בר יצחק וסימניך מתניתא גוזמא (ונדפס בצידו נ"א מתניתין) פירש רש"י דרך המשניות לשנות גוזמא כגון הנך דאמר בפרק גיד הנשה (דף צ):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 34
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 34](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/34)

**גזם** (שבועות דף מו) אמר רב נחמן האי מאי דנקט מגלא ותובליא בידו ואמר איזיל ואיקטליה לדיקלא דפלניא ואשתכח דקטיל ושדי לא איירי' דאיהו קטליה מ"ט עביד אינש דגזים ולא עביד ה"נ וכו' פי' שמחרף ואיננו עושה עכ"ל. לפנינו איתא דנקיט נרגא בידים ואמר וכו' וכן מוכח מתוס' שם ומתוס' דבב"ב (דף לג) ד"ה איזיל וכו' דדוקא נקיט נרגא שהוא לקצץ האילן ולכך אמר ואיקטליה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 35
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 35](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/35)

**גזר א'** (שבת דף נד) ולא ברצועה שברגלו דעבדי לה לגיזרא. פירוש בהמה המזקת רגל אחת בחברתה עושין לה רצועה שלא יזיק. פי' אחר אם תהיה פרסה של בהמה סדוקה קושרין אותה ברצועה להתרפא עכ"ל כפי' הראשון פי' רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 36
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 36](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/36)

**גזר** ב' (זבחים דף סב) גזירים שעשה משה אורכן אמה ורוחבן אמה ועוביין כמחק גדיש של סאה א"ר ירמיה באמה גדומה עכ"ל. עיין לקמן ערך גרם גרס גרומה:
**עוד** שם (שבת דף צו) גזרה שוה לא גמיר. פי' לא גמיר ר' עקיבא גזירה שוה אלא הוא דרש לעצמו. ומכאן אתה למד דכל גזירה שוה דלא גמירא היא ליכא למיסמך עליה וכן מפורש בפסחים (דף סו) וכו' עכ"ל. בגמ' דשבת (דף צז) איתא מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר ולהלן הוא אומר וכו' דברי רבי עקיבא אמר לו ר"י ב"ב עקיבא בין כך ובין כך וכו' אם כדבריך התורה כסיתו ואתה מגלהו אם לאו אתה מוציא לעז וכו' ואלא הא גמיר ג"ש. ג"ש לא גמיר. וז"ל רש"י ואלא הא גמיר ג"ש וא"כ לא כסתו התורה דהוה ליה כמפורש. ומשני ר"י ב"ב לא גמרה ואין אדם דן ג"ש מעצמו. וז"ל תוס' ג"ש לא גמיר וא"ת וליגמור מר' עקיבא שהוא קבלה מרבו ואומר ר"ת וכו'. מה נעים ויפה דברי הערוך דמה דמשני הש"ס ג"ש לא גמיר הכוונה ארבי עקיבא גופיה לפ"ז אין אנו צריכין לדוחק הגדול שכתבו התוס' בשם ר"ת. ומיושב בזה ג"כ דהא לפי' רש"י ותוס' קשה גם לתירוץ הש"ס דר"י ב"ב ג"ש לא גמיר אכתי אמאי אמר ר"י ב"ב לר"ע דעתיד ליתן את הדין הרי ר"ע דגמיר הג"ש הרי דגילה התורה. ומצתתי תבלין לביאור הזה ברי"ף וז"ל בכלל קושית הגמ' אמר והא גמיר ג"ש דאע"ג דלא גמרה ר"י ב"ב להאי ג"ש מ"מ לא היה לו לומר לר"ע אתה עתיד וכו' דהוה ליה כמפורש בתורה. ותירץ ג"ש לא גמיר כלומר אפי' ר"ע לא אמרה דרך ג"ש דהא לא גמיר ר"ע ג"ש מרביה אלא כך אמר דרך אסמכתא ודרשא ודייק דברי ר"ע שלא אמר בדבריו זה צלפחד נאמר כאן מדבר ונאמר להלן מדבר שכן דרך כל לשון ג"ש אלא אומר מקושש זה צלפחד וכה"א ויהיו בני ישראל במדבר ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר שנראים דבריו דרך דרשה כמו מה מצינו וכו' ולכך אמר לו לר"ע כיון שאינך דורש ג"ש וכו' אתה עתיד ליתן את הדין עכ"ל. וגם נכונים בזה הא דהכפיל המתרץ לומר ג"ש לא גמיר והיה שפתותיו די לומר לא גמיר אמנם דקדק הש"ס לומר ג"ש לא גמיר ר"ע אלא מכח מה מצינו וכו' ובחידושי הארכתי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 37
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 37](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/37)

**גח** א' (נדה דף סה) שאני כתובה דמגחי בה טפי. כלומר נושאין ונותנין בה טובא ומאחרין עד חצי הלילה עכ"ל. וברש"י שם דמגחי בה טפי יש עיכוב בדבר לדקדק בכל ולחותמה וכו' עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 38
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 38](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/38)

**גחר** א' (ברכות דף נח) ראה את הכושי ואת הגיחור (ובגמ' דף נט) והאי דגחירי משום דדיירי בבתי אפילו (לפנינו והאי דגחירי משום דמשמשו ביממא האי דניידי עיניהו משום דדיירי בבתי אפלי) (ובבכורות דף נה) במומין הכושי והגיחור והלבקן פי' בגמ' גיחור סומקא כדאמרי אינשי סומקא גהיא פי' אדום ביותר עכ"ל. ודברי רש"י (בבכורות מ"ה ובברכות דף נח ודף נט) סותרין דבריו (בברכות דף לא) וצע"ג ולקמן בערך צהר הארכתי קחנו משם:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 39
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 39](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/39)

**גט** (גיטין דף עח) במשנה היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת וכו' פי' ר"ח קבלנו מרבותינו אפילו זרקו לה בחצירה לא משתריא לעלמא עד דמטי גיטה לידה וכו. עכ"ל. העתיקו תוס' (גיטין דף עת). ד"ה ואת בשם הערוך והשיגו דאין הראיה מן הירושלמי מוכרחת ע"ש:
**עוד** שם בסוף האות (סנהדרין דף צא) אב שנתן לגטון לבניו. פי' שטר צוואה עכ"ל: בגמרא שלפנינו איתא אב שנתן אגטין לבניו. פי' רש"י אגטין כתב שלא יטול אחד בחלק חבירו וכו' וכן עדיין קורין בלשון לאטינא כתבי בורורי אקטין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 40
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 40](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/40)

**גל** א' (שבת דף קלח) הנוד והמשמרת כילה וכסא גלין וכו' עכ"ל. לפנינו איתא הגוד וכ"כ לעיל בערך אם לא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 41
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 41](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/41)

**גל ז'** (סנהדרין דף צא) אם חוזר בו מוטב ואם לאו אני אעשה אותו גלילא בעכו"ם. פירוש שיגלה בעכו"ם פי' אחר כמו כגללו לנצח יאבד עכ"ל. לפנינו איתא גליל: ופירש"י כשני הפירושים האלו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 42
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 42](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/42)

**גלל** א' (כתובות דף ד) א"ר יהושע עד שיסתום הגולל. פי' גולל כיסוי הקבר. דופקים אבנים מכאן ומכאן כמו כותלים וכו' עכ"ל. וז"ל תוס' בכתובו' בכמה מקומות פי' רש"י דגולל היינו כיסוי הארון ודופק היינו קרשים שבצידי הארון ונקרא דופק על שם שהגולל דופק עליו וכעין זה פירש בערוך וקשה לר"ת וכו'. (ובשבת) האריכו תוספת ובסוף דבריהם כתבו בזה"ל ובערוך פי' בענין אחר. ובפירושו יתכן זה שבתוספתא עכ"ל. וצ"ע קצת דלמה כתבו התוספות בכתובות דכעין זה פירש בערוך ומצאתי במהרש"א שהרגיש בזה ע"ש עכ"פ מדברי התוספחא דמייתי התוס' בזה"ל א"ר יהודה שתי אבנים גדולות שעשאן גולל לקבר וכו' מפני שיש לטומאה דרך שתצא מוכיח כפי' הערוך. ודע דבשבת ובכתובות כתבו התוס' לפי' ר"ת במקום שאין גולל חל אבילות מכי אהדרו אפיהו מקברא כדאיתא (במ"ק דף כ"ב) בהנהו דלא אזלי בתר שכבא ימנו מכי אהדרי אפייהו. אמנם (בסנהדרי' דף מ"ז). כתבו בזה"ל וכי תימא היכא דליכא גולל מאימת חל אבילו'. מ"מ חיילא משיסתום הקבר בהוייתו עכ"ל וקצ"ע:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 43
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 43](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/43)

**גלל** ב' (ע"ז דף כב) ורגלא בחברי' ידע. כלומר כשם שעט ברזל הנגר נוקב ובוקע באבן והיא אבן גלל כך רגלא בחברי' ידע. פירוש אדם הממונה על המכס ומחזר על הנכנסין ויוצאין ומרגיש בגונבי המכo וכו' עכ"ל עיין לקמן ערך דגל גרס ודגלא בחבריה ידע:
**עוד** שם כדגרס' בפסחים (דף פו) והוא דרגש ביה רגלא וכו' עכ"ל (פסחים דף פו). ושם איתא דרגש ביה דיילא וע"ש ברש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 44
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 44](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/44)

**גלל ג'** (כלים פרק ג' ד' י) חבית שנתרועעה וטפלה בגללים אף על פי שהוא נוטל את הגללים וכו' (ובפרק יו"ד) אלו כלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה. (ובפרה פרק ה' בכל הכלים מקדשין אפילו בכלי גללים וכו' ובב"ק דף ל'). ההופך את הגלל ברה"ר וכו' פי' זבל. כדכתיב והוא בגללי צואת האדם עכ"ל. דע דרש"י (בשבת דף טז) פי' כלי גללים כלים של שיש אבל (בדף נ"ח.) שם כתב כלי גללים צפיעי בקר שעשה מהן כלים (וביומא ב') מפרש רש"י ד"ה צפיעי בקר מפרש להו (במנחות בפרק ר' ישמעאל) (ובמנחות פרק ר' ישמעאל דף ס"ט.) כתב רש"י כלי גללים כלי גללי בהמה. וז"ל תוס' (במנחות שם) ד"ה וכלי גללים (במסכת שבת דף נ"ח) פי' בקונטרס אבן גלל וכאן מוכיח שהן כלים של צפיעי בקר עכ"ל. וכתבתי בתקוני כלי שרת המרשים (דף כ"ח) אין רוחי נח בזה שהרי (בדף נ"ח) בשבת לא פירש רש"י הכי אלא כמו שהעתקתי לעיל וצריך לרשום (דף ט"ז) כי שם פי' רש"י הכי. והתי"ט (ריש פרק יו"ד דכלים) כתב בשם הרמב"ם שדוחה כמי שפירש שהן כלי שיש ומרמר. וכתב עוד התי"ט וראיה יותר מוכרחת מדתנן (ב"פ דעוקצים) דכלי גללים השרשים יוצאין וכו' והר"ש כתב שם דמהא שמעינן דכלי גללים אינם כלי אבנים עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 45
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 45](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/45)

**גלל ד'** (חולין דף קיב). עד דמייתי תרי תלת גללי מילחא ושדי ליה בי דוגיה עכ"ל. עיין בהרא"ש:
**עוד שם** (קי"ג.) רב דימי מנהרדעא מלח ליה במילחא גללניתא וכו' (ובקידושין דף סב) לחמא אקושא דשערי ומילחא גללניתא פי' חזק כאבן עכ"ל. ורש"י פי' מלח גסה. ג' תיבות לחמ"א אקוש"א דשער"י. צריכין מובן ועיין בנוסחא שלפנינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 46
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 46](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/46)

**גלל** (שבת דף עח) אמר אביי בדגלילא שנו פי' מי גליל שהן ידועין שהם מועילין לעין בקילור כמו מי דקלים שהן ידועין שמועילין להרקה עכ"ל. רש"י פ' בגלילא שנו שהן עניים ומקפידין על דבר מועט וחסין על יין וחלב לשוף בהן קילור ואין שפין אלא במים. והתוס' לעיל (דף מז.) ד"ה בגלילא כו' כתבו לפרש דרפואות מים שכיחי טפי בגליל משתיי' שהיה להן [לגליל] רוב יין והיו שותין הכל יין. ורש"י פי' בהמוציא (דף ע"ח). שמחמת עניותא היו עושין רפואה מן המים ואין עושין מן היין רק שתייה לפיכך היתה רפואת מים שכיחא. ואין נראה דכיון שלא היה להם יין לשפות הקילו' א"כ שכיחי שתיית מים טובא וכו'. הנה פי' רש"י ותוס' לפי הגירסא שלפנינו כגלילא וכו'. ועם כל זה דחיק טובא ועוד דהא במשנה (דף ט"ו) דתנן שיעורא דיין וחלב ושמן ודבש כל חד לפי שיעורו עכ"פ השיעור ההוא שוה בכל מקומות והמדינות. ואיך יתכן דמים דתנן שיעורו כדי לשוף בהן את הקילור איננו בכל העולם כי אם בגליל לבדו. ובכל מדינות ובשאר מקומות כמה שיעורי לא תנא. אתמהה:
**אמנם** גירסת הערוך בדגלילא שלו ועל זה יפה פי' לפי דדייק בדגלילא וכו' משמע דבר הבא מגליל דהיינו המים מגליל בכל מקום שנמצאו שם והי' מוליכין המים מגליל לשם לרפואה ולכך תרי במשנה השיעור כדי לשוף בהן את הקילור אמנם מים סתמא הוא בכלל מה דסיים המשנה ושאר כל המשקין (שאין עושין מהן רפואה וכן פי' הרב מברטנורה) ברביעית. ודע דכפי' הערוך פסק הרמב"ם (פרק י"א הלכה ב') טל כדי לשוף בהן את הקילורין וכו' ומים כדי לרחוץ פני מדוכה. וז"ל הרב המגיד כל הבבא הזאת הוא בירושלמי וסמך עליו רבינו וכו' וכבר השיגו עליו למה לא כתב מים כדי לשוף בהן את הקילור שכך הוא בגמ' שלנו. ונ"ל שהוא פוסק כאביי דאמר בגמ' שלנו שלא שיערו במים לשוף בהם את הקילור אלא במי גליל שהן ידועין שמועילין לעין אבל לא בשאר מים אף דרבא פליג עליה הירושלמי מכריע זהו דעתו ז"ל עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 47
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 47](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/47)

**גלגל ב'** (ע"ז דף ל"ח). זיתי גלוסטרא המגולגלין עכ"ל (לפנינו אית' זיתי גלוסקאות) פי' זתים הנמתקין לאכילה נקראים מגולגלין עכ"ל. הביאו תוס' (מנחות דף פ"ו). ד"ה שלשה וכו' ע"ש היטב ותראה כי כוונתם על הערוך שנזכר לעיל מדבריהם:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 48
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 48](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/48)

**גלגל** ז' (סנהד' דף ס"ה). בעלת אוב מעלה בזכורו ונשאל בגולגולת היינו דורש אל המתים עכ"ל. לפנינו איתא שואל אוב היינו ודורש אל המתים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 49
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 49](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/49)

**גלגל** ט' (נזיר דף נ"א). שני מתים שנקברין זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה גזז שערו וקברו עמו נעש' לו גלגלין (הביאו תוס' שם פי' רבינו ע"ש היטיב): (ובנדה דף כ"ז). מה תחלתו דבר אחר נעשה לו גלגלין אף סופו וכו' דתניא איזהו מת שיש לו רקב וכו' פי' דבר הנגלל עמו כמו תכריכין ונעשו גלל למת וכו' ודחו תכריכין את הרקב אף סופו כיון שנגלל עפר עם הרקב ונעשו גל אחד נדרה תורת הרקב עכ"ל. לפנינו איתא גנגילון וע"ש פי' רש"י ובתוס' איתא ד"ה גלגלין פי' בערוך דבר הנגלל עמו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 50
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 50](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/50)

**גלדן** (כתובות דף קה). אייתי לה כתנא דגלדני פי' סל של דגים גדולים פי' גילדני דבי גילי דג שגדל באשפה שבים זה צוראף עכ"ל. גלדנא דבי גילי איתא לפנינו ופי' רש"י דגים קטנים:
**עוד שם** (סנהד' דף ק'). לא תשלח גילדנא מאוניה דלא ליזיל משכיה לרבלה וכו' עכ"ל (תנטוש איתא לפנינו וברש"י איתא תפשוט) ס"א גילדנא מאוניה לא תפשוט העור מן האוזן של בהמה שאותו העור לחבלה יהיה ולא יצלח למלאכה אלא צלי יתי' באש ואיכול ביה תרי גריצן שתוכל לצלותו עם עורו ולאכול בו ב' עוגות עכ"ל. צריך ביאור מה הוסיף בזה שכתב גילדנא מאוני' בשם ספרים אחרים והלא כבר כתב זה בראשונה (ואין לומר דלמא לא גריס לא תשלח דא"כ אין חיבור ואין פי' להמאמר גילדנא מאוני') לכך נ"ל דכך צ"ל ס"א לא תינקיש גילדנא מאוני' לא תפשוט העור מן האוזן של בהמה וכו' והפי' הזה קאי גם ללשון ראשון לא תשלח (תרגום והפשיט וישלח עיין לקמן ערך שלח וכ"כ רש"י בהרבה מקומות) והנ"ל מדלא כתב רבינו מאמר זה דסנהד' לעיל קודם שפי' על כנתא דגילדני וגילדני דבי גילי נראה דדוחק לרבינו לפרש דקאי על עור אוזן הדג לכך פי' עור אוזן בהמה ויהיה פי' של גילדנא כמו גלודה או ריאה דאיגלד. ומפני שכתובה גילדנא הביאו רבינו בערך גלדן ולא בערך גלד לעיל. התועלת עוד לפי מה שהגהתי דצ"ל ס"א לא תינטוש וכו'. מיושב מ"ש רבינו בערך נטש (וע"ש במוסף ובמ"ש שם):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 51
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 51](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/51)

**גליון** (שבת קי"ו). הגליונים שלמעלה וכו' דתנן (בידים פ"ג) הגליון שבספר וכו'. וכבר פירשנו בערך גליון עכ"ל לא מצאתי שם (והרי הוא חסר לפנינו שום פי' תמן):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 52
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 52](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/52)

**גלם** (ב"ק קי"ג). יכול יגלום עליו ת"ל וחשב עם קונהו ידקדק עם קונהו פי' יכול יגלום החשבון ויטעהו ת"ל וחשב עכ"ל. רש"י פי' בענין אחר ותוס' הקשו עליו וכתבו פי' בשם הערוך ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 53
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 53](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/53)

**גלמהרג** (סנהד' צ"ה) למחר כל חד וחד מינייכו נייתי לי גולמהרג טינא מינה פי' גלם חותם שבטבעת הרג הוא סיד של חומה מינה מן החומה כלומר דהכי אמר להם אלו לא תהיו עושים אלא כל אחד מכם יביא לי מסיד החומה כמלא טבעתו שתהא החומה נהרסת עכ"ל. לפנינו איתא למחר אייתו לי כל חד וחד מינייכו גולמו הרג מיניה וז"ל רש"י גולמו הרג. חתיכה של חומה לשון פרסי אבן רעועה מן החומה ונבקעה. והנה פי' רש"י שבגמר' שלא היה לפניו הגירסא טינא שפיר יכול לפרש חתיכה של חומה. ובעין יעקב איתא למחר וכו' הרג טינא מיניה וברש"י שם גולמיה הרג חתיכה של חומה לשון פרסי אבן רעועה מן החומה נבקענה אבל לפי הגירסא שבעין יעקב וכן בגירסת רבינו. טינא מיניה פירוש רבינו שהוא סיד הוא עיקר ולא מצי לפרש כפי' רש"י משום מלת טינא. ודע דבילקוט איתא למחר כל חד מינייכו ליתו לי טינא לחתמא גולמא ונרגמוני' וכו' והגירסא הלזו מבוארת לפי פירוש רבינו יפה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 54
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 54](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/54)

**גלסקם** (בב"מ דף כא. ובגיטין דף כ"ז). מצאו בחפיסה תו בגלוסקמא אם מכירו כשר. (מעילה ד' כא). הבא לי מן החלון או מגלוסקמא (ובמגילה דף כ"ו). גלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות (ובמועד קטן דף כ"ד). בן שלשים יוצא בגלוסקמא רבי יהודה אומר גלוסקמא הניטלת באגפיים ולא הניטלת על הכתף. (קידושין דף נ'). האומר לשלוחו הבא לי מן החלון והביא לו מן הגלוסקמא וכו' עכ"ל. בכל המקומות שהזכיר רבינו הכא איתא לפנינו דלוסקמא פי' רש"י טסק"א בלע"ז. והרב המוסף שלא הערה בזה ודאי הים כתוב לפניו כגירסת רבינו גלוסקמא. וכן איתא בס"א (פ"ז דמעילה) ופי' הרב על שם תרגום ירושלמי ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 55
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 55](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/55)

**גלף** א' (ב"מ דף מ). איכא גולפי' ושמריה עכ"ל עיין בערך שדר ב':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 56
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 56](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/56)

**גלפקר** (גיטין לה). ולא קבילת מן כתובתה אלא גלופקרין אחד. כסות עבה של צמר והן הן גושפנקי וישינין תחתיהן בחורף ויש בה ציציות כדי שיחממו האנשים עכ"ל. לשון רש"י גלופקרין. קוטא. (ובגיטין דף ע'). גלופקרין ונדפס בצידו נ"א גשפקד פי' רש"י גלופקרן קיט"א בלע"ז ועיין לקמן ערך גשפק:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 57
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 57](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/57)

**גם ג'** (בבא מציעא ד' ס"ב). איבעיא לה וסיים להן את הקרנות או כמין גמא פי' מצר לו הקרנות של שדה בלבד ושאר כל השדה לא מצר לו תו מצר לו מזרחה צפונה והוא כמין גמ"א ועלתה בעיא זו בתיקו וקיימא לן כל תיקו דממונא לקולא ויד הקונה על התחתונה ואינו לוקח אלא בפחות שכך הדין שלא להוציא ממון מיד מחזיקו בספק. ויש אומר חולקין מפני שהוא ספק וכל תיקו דממונא חולקין ולא נתברר לנו להכריע הלכה למעשה. זה פי' רבינו חננאל עכ"ל. בטור וש"ע ח"מ (סימן רי"ט סעיף ד') פסק הרי זה לא קנה את כולה אלא יקנה ממנ' כפי מה שמצר לו וכפי מה שיראו הדיינין ע"כ. ועיין ברמב"ם (פרק כ"א מהל' מכירה) שפסק שודא דדייני. והב"י בבדק הבית תמה עליו דהו"ל לפסוק כשאר תיקו דדיינינן בהן קולא לנתבע ע"כ. ועיין בש"ך מה שמשיג על הב"ח מיישב דעת הרמב"ם עכ"פ לא הביא אחד מכל הגדולים דברי הערוך ור"ח וזה תימא. ודע מה שפירש כאן רבינו חננאל מצר לו מזרחה צפונה והוא כמין גמא כן כתבו תוספות בשם ר"י והקשו עליו ודחו פירושו והסכימו לפירוש הרשב"ם שמצר לו קרן דרומית מזרחית וגם קרן צפונית מערבית ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 58
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 58](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/58)

**גם ד'** (חולין דף קי"א). רב בר שבא איקלע לבי רב נחמן וכו' אמר גמו לשבא פירוש מקולקל במיעיו הוא וכו' ומתירא שמא יקיא וכו' פ"א גמו לשבא האכילוהו על כרחו עכ"ל. פי' רש"י ועל שם אביו קראו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 59
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 59](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/59)

**גמד** א' וכו' ע"ש. לפנינו איתא ופשטה ליה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 60
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 60](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/60)

**גמד** ב' וכו' ע"ש. לפנינו בב"מ לא מצאתי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 61
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 61](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/61)

**גמזו** וכו' ע"ש. (ובסנהד' ק"ח): ובמהרש"א חידושי אגדות כתב בזה"ל ולא ידענא מי הכריחו לכך לסתור פי' התלמוד כאן עכ"ל. וז"ל הש"ס בסנהדרין נחום איש גם זו הוה רגיל דכל דהוה סלקא ליה הוה אמר גם זו לטובה וכו' ונראה דלסברת מהרש"א דאי לכך קרוי ליה נחום איש גם זו משום דהוה רגיל לומר גם זו לטובה הכי הוה ליה להש"ס לומר ואמאי קרו ליה איש גם זו דכל דהוה וכו' וכדרך הש"ס בכל מקום. והנה בגמרא דתענית אמרו ואמאי קרי ליה נחום איש גם זו. הכוונה ליתן טעם אמאי קרו ליה איש גם זו בשתי תיבות ועל זה נתן טעם דכל דהוה סלקא ליה. ואמנם בסנהד' גירסת הערוך איש גמזו תיבה אחת על שם עירו ולכך לא בעי הש"ס ואמאי קרו ליה וכו' (ובתשבי שורש גם אמר דע"פ פירוש הערוך היה לו לקרותו גמזו בחיר"ק הגימ"ל ולפמ"ש ניחא):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 62
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 62](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/62)

**גמר** ב' וכו' ע"ש לפנינו איתא (בשבת ד' קו) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג א"ל הלכה מכלל דפליגי א"ל ומאי נפקא נך מינה א"ל גמרא גמור זמורת' תהא וז"ל רש"י מאי נפקא לך מינה. כ"ש כיון דלא פליגי עליה הלכתא כוותיה. א"ל גמ' גמור זמורתא תהא אמור השמועה בזמירה בעלמא בלא צורך. (ובביצה כד). ז"ל רש"י מאי נפקא לך מינה אי אמינא הלכה כ"ש דאי לא פליגי הלכתא היא אמר ליה גמ' גמור זמורתא תהא. משל שוטים הוא כמו זבין וזבין תגרא איקרי (ב"מ ד' מ') כך גמרא גמור אומר לתלמיד שוטה למוד הן אמת הן שבוש ויהא לך לזמר ולשיר. (בע"ז לב) ז"ל רש"י ומאי נפקא לך מינה בין חולקין ובין לא חולקין הלכה כמותו א"ל גמרא גמור זמירתא תהא בתמיה אביי תלמידו של רב יוסף קאמר ליה אתה מלמדני לומר הלכה כמותו ותהא כזמר בעלמא דאי אין חולקין הלכה למה לי. והנה מפירוש רב האי נראה דלא היה גרסתו א"ל גמרא גמור וכו' אלא דה"ג אמר ליה (והיינו רב יוסף) מאי נפקא לך טינה גמרא גמור זמורתא תהא. (ובעירובין דף ס'). א"ר חמא בר גוריא תמר רב הלכה כרבי שמעון ורב יצחק אמר אפילו בית אחד וכו' א"ל אביי לרב יוסף הא דרבי יצחק גמרא או סברא א"ל מאי נפקת לן מיניה א"ל גמרא גמור זמורתא תהא וז"ל תוס' גמרא שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר וכו' וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כר' שמעון ומשני גמרא גמור וכו' מ"מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא עכ"ל. עיין קונטרס סימן מ' ולכאורה כוונת תוס' בפירושם דהכא דלאו בלשון בתמיה קאמר גמ' גמור וכו' אלא על האמת קאמר הכי גמרא גמור לחקור ולידע וכו' וזה שסיים זמורתא תהא היינו כמי על כוונה זו ע"ד דאיתא (סנהדרין צט) זמר בכל יום זמר בכל יום פי' רש"י הוה מסדר לימודך אע"פ שסדור בפיך כזמר והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים ע"כ. והוא פי' מתוק:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 63
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 63](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/63)

**גן ג'** (יבמות ד' פט) ואוכלת בגינו תרומה. על כן כן באה אלינו תרגום בגין דין עכ"ל יונתן (בראשית מ"ג פסוק כא). ודע דגם במוקדם (בראשית לב פסוק לג) על כן לא יאכלו תרגום יונתן בגין כן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 64
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 64](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/64)

**גן ד'** (ברכות ד' מה). הענה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח והתניא הרי זה מגונה לא קשיא הא בבונה ירושלים הא בשאר ברכות פי' ר"ח אוקימנא בשאר ברכות אבל בבונה ירושלים וכיוצא בהן שהם סופי ברכות הרי זה משובת ומפרש בתלמוד ארץ ישראל כאן לכתחילה כאן לבסוף וכו'. עכ"ל. וז"ל רש"י הא בבונה ירושלים שהוא בסוף ברכות הרי זה משובח וכן בסוף ברכות דק"ש שחרית וערבית ואחר כל ברכותיו דקתני ה"ז מגונה בסוף כל ברכה וברכה קאמר עכ"ל. וז"ל תוס' הא בבונה ירושלים הא בשאר ברכות פר"ח וה"ג דמ"מ בכל ברכה וברכה כגון אחר ישתבח וכיוצא בו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 65
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 65](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/65)

**גנגיליון** ס"א גלגיליון וכבר פירש' במקומו. עכ"ל בערך גלגל ט' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 66
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 66](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/66)

**גנדל** (גיטין דף פו). ותנא דידן דלמא גונדלית חתים פי' גונדלית בשמאל הרוצה לכתוב ראובן מתחיל מן השמאל ומהלך אל הימין וכותב נבואר הנה ראובן נקרא גונדלות וכן בכתב יווני אם מתחיל מן הימין וכותב והולך לשמאל בכתב יווני ביתא אלפא הנה ראובן שניהן נקראו גונדלית וכו' זה פי' ר"ח פי' אחר של גאונים גונדלית חתמו דאפיקו סהדותם סחור סחור לקמא כדת משה וישראל ואשתכח דכולהו אקמא כתיבי משום הכי קמא כשר ובתרא פסול. פי' אחר לגאון אחר ששאלתם גונדלית במקומינו קורין גונדליתא המשמש בשמאל קורין אותו גונדליא דלמא איטר גונדלית חתם שמא בשמאל חתם. עכ"ל. וז"ל רש"י ראיתי בתשובת הגאונים אדם המשתמש ביד השמאלית קורין לו גונדליא במקומינו לפי שמשתנה מסדר המשתמשין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 67
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 67](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/67)

**גנדר** (גיטין דף עז). ההוא גברא דזרק ליה גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר איגנדר גיטא ונפל לפוסלא. פי' נתגלגל הגט ונפל בפסל הייצא והבולט מן הכותל כדגרסינן פסל היוצא מן הסוכה עכ"ל. לפנינו איתא אזל גיטא ונפל בפיסלא ולכאורה הלשון מגומגם וכי גיטא גברא הוא ולא יתכן לומר אזל כי אם בבעל חי. וכן האיר רבי' עינינו בתורתו בגירסת איגנדר גיטא וכו'. ואמת עד לעצמו גם רש"י (בשבת דף פ'). ד"ה כרשות גיטין וכו' העתיק סוגיא זו האי גברא וכו' איגנדר גיטא וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 68
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 68](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/68)

**גנדרפס** וכו' ע"ש. וז"ל רש"י אימר גנדריפס אחדי' אני שמעתי חולי האוחז מתוך דאגה ולי נראה שנתחמם גופו ויצא למקום האויר עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 69
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 69](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/69)

**גנח** א' וכו' ע"ש. בתשבי (שורש שעל) כתב דט"ס הוא וצ"ל שעול שכן בספרי רפואות קורין לגנוח שאדם מוציא מפיו מן הריאה שעול בל"א הוסטין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 70
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 70](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/70)

**גנס** וכו' ע"ש. לפנינו איתא גנוני. וז"ל רש"י גנוני מלכות גווני מלכות בחכמה בגבורה ויופי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 71
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 71](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/71)

**גס** א' וכו' ע"ש. עין מה שכתבתי לעיל ערך גן ט':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 72
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 72](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/72)

**גס** ב' וכו' ע"ש ז"ל רש"י שלבה גס בהן כשאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו:
**שם** (כתובות פה) כו' ע"ש. ז"ל רש"י דגייס ביה רגיל אצלו. (ובפסחים ק"י). כי הוה אזיל גם ביה ההוא טייעא. פי' רש"י פגע בו. וז"ל הרשב"ם גם בו פגע בו. לישנא אחרינא הבין בו שהוא מסוכן:
**שם** (גיטין דף סה) וכו' ע"ש. ז"ל רש"י מיגס גייס בי' פוגע בו:
**שם** (חולין דף יח) ע"ש. לפנינו איתא גיסא גיסא ז"ל רש"י גיסא גיסא הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת שאין כשר וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 73
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 73](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/73)

**עוד** שם (נדה דף ב') וכו' ע"ש: ז"ל רש"י הגס הגס לשון רביי' שהדם הולך וגדל. ודומה במסכת שביעית ברחשונה הי' אומרים מלקט אדם מתוך שדהו עצים ועשבים הגס הגס ובו':
**גס** ד' (תענית דף כ"ד). ע"ש דאיתא בנוסחא אחרת:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 74
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 74](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/74)

**גס** ה' וכו' ע"ש (לפנינו איתא ורותתת. וראיתי בתי"ט בנדה פ"ט משנה ח' ד"ה צמרמורית וכו' אבל נראה שחלוף גרסאות הן בגמרא שהרב גורס ורותתת והרמב"ם גורס ורותחות עכ"ל. והנה החכם תוי"ט עדיף מנביא שכיון לגרוס אליבא דהרמב"ם כמו שגורם הערוך). ועיין תוס' (שם ס"ג). ד"ה מעטשת וכו' וגיסה פי' רש"י וכו' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 75
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 75](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/75)

**גס** ט' וכו' ע"ש. ודע דז"ל הנימוקי יוסף (שם) גיסו בעל אחות אשתו וכן הוא ביבמות וברוב התלמוד מיהו אשכחן דבעל אחותו נמי איקרי גיסו כדאמרינן (בחולין) דרבי יוחנן הוה קרי לריש לקיש גיסא גיסא משום דבעל אחותו הוה ומסתמ' נמי כי היכי דר"י הוה קרי לריש לקיש גיסא כן ריש לקיש קרי נמי לר' יוחנן גיסא ע"כ. ודע דרש"י (בחולין י"ח). כתב בפירוש גיסא גיסא הגס הגס. כלומר יותר מדאי הכשרת וכו' ע"כ. וא"כ אין ראיית הנימוקי יוסף מוכרחת ויש ליישב דאפ"ה מדלא קרי עליה ר' יוחנן הגס הגס אלא קרי עליה גיסא גיסא שפיר מוכח דקרי עליה לשון הסובל תרווייהו דהיינו הקורבא וגם הענין דאכשר הגס הגס וע"ש ותמצא נכון. (ובדרך צחות י"ל עוד דלהכי נקיט תרי זימני גיסא גיסא ולא סגי ליה בחד):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 76
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 76](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/76)

**גסס** ב' וכו' ע"ש מלת גוסס נמצא עוד. (שבועות ל"ג ל"ז. גיטין כ"ח. סנהדרין ע"ח. ערכין ו'. י"ח). ולא פירשו רש"י ותוס' כלום. גם רבינו הערוך הניח מלפרשו. אבל בהגהת ש"ע אה"ע (סימן קכ"א סעיף ז') וכן עוד בהגהת ש"ע ח"מ (סי' ר"א סעיף ב') גם בתוספות יום טוב ערכין (משנה ג' פרק א') תמצא ביתר ביאור ומפורש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 77
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 77](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/77)

**גסטר** א' ע"ש: וז"ל תוס' בנדה פי' רבינו חננאל גסטרא הוא שבר בלשון יון. (חולין דף ל"ב): אמר חזקיה עשאה גסטרא נבלה עכ"ל. לפנינו (בדף כא) איתא אמר שמואל עסאה גסטרא נבלה: (בדף ל"ב) איתא וליחשוב נמי דחזקיה דאמר חזקיה עשאה גסטרא נבלה והטעם נגלה דגם לעיל כ"א צ"ל אמר חזקיה עשאה גסטרא נבלה וכמו שכתב רבינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 78
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 78](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/78)

**גסטר** ג' וכו' ע"ש. לפנינו הגירסא מהופך ועיין לקמן בערך קרטון:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 79
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 79](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/79)

**גסטרון** וכו' ע"ש פירש רש"י שברי חתיכות של אבר:
**עוד** שם (מנחות דף כ"ח): וכו' ע"ש. ז"ל רש"י גסטרון לייטון ל"א מיטל"ו והנה וודאי דרש"י פי' לפי הענין (דבב"מ כ"ג). אי אפשר לפרש מיטל"ו דהא קתני בהדיא גסטרון של אבר ולכך הוכרח לפרש דגסטרון שברי חתיכות של אבר אבל במנחות ק"ח. דקתני של אבר ושל גסטרון אי אפשר לפרש חתיכות של אבר וכן כוונת רבינו שלא כתב פי' גסטרון מיטל"ו העשר מכל מיני מתכות אלא אהך דמנחות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 80
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 80](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/80)

**געל** וכו' ע"ש גם (בש"ס דחולין סד). איתא כך וע"ש בתום' ד"ה גיעולי פי' בקונטרס וכו' ונראה כמו שפי' בערוך שהכו התרנגולת על בית רחמה ומפלת ביצים שלא נגמרו וכו' (ובתוספתא במסכת תרומות פרק דג טמא) משמע כמו שפירש הערוך וכו' ע"ש. ומה מאוד נאמנו התוס' שהיה לפניהם מה שכתב הערוך. וכן כתב הרא"ש והרשב"א והר"ן והב"י בי"ד (סימן פ"ו) בשם הערוך. והרי רק חסר לפנינו ואין ספק שהשמטה בדפוס נעשה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 81
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 81](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/81)

**גפא** א' וכו' ע"ש (פי' רש"י נשבע בע"ז עכ"ל עיין בסמוך מ"ש) לפנינו איתא גפה של פרס פירוש רש"י נשבעה בחיי המלך שהוא שרה של פרס ל"א ע"ז עכ"ל ועיין לעיל בסמוך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 82
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 82](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/82)

**גפא** ב' וכו' ע"ש. ועיין פי' רש"י גפא קרי סולם וע"ש גם בר"ן שנדחקו בפי' הזה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 83
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 83](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/83)

**גפן** וכו' ע"ש לפנינו איתא גופן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 84
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 84](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/84)

**גפת** וכו' ע"ש. ז"ל רש"י גפת פסולת של זיתים שנתעצרו בבית הבד. וכן כתב הרב מברטנורה וכ"א בפי' הרמב"ם. (בחולין דף ח). ז"ל רש"י גפת פסולת של זיתים והוא חם מאוד (בסוף מעשרות משנה ד') פירש הרב פסולת של זיתים. והרמב"ם בפירושו כתב גפת הם גרעיני הזיתים:
**ודע** (דבשבת ל"ו) גבי כירה ז"ל רש"י גפת פסול של שומשמין שהוציאו שמנן. והרמב"ם בפירושו כתב גפת פסולת הנשאר אחר סחיטתן והוצאת שמנן וז"ל הרב גפת פסולת של זיתים ושומשמין לאחר שהוציאו שמנן. (בשבת דף מ"ו) גבי הטמנה פי' רש"י במשנה גפת פסולת של בית הבד של שמן שהוא כנוס יחד וכו' וז"ל רמב"ם בפירושו גפת כבר ביארנו שהוא פסולת הזיתים וכו' וכן פסולת השומשמין. ולשון הר"ב בגפת פסולת של זיתים ושומשמין וכו'. ויש לעיין בזה בטש"ע א"ח (סימן רנ"ג) גבי כירה כתבו בגפת פסולת של זיתים וכו' ולא כתבו נמי פסולת של שומשמין. אבל (בסימן רנ"ז סעיף ג') בהטמנה העתיקו שניהם פסולת של זיתים או של שומשמין. ודע דהא דאסרינן הטמנה אפילו בשל שומשמין כתב הרב"י לחד טעמא משום לישנא דנקים (דף מז). לעולם אימא לך לענין הטמנה דשומשמין וכו' ולח דחי בדרך דלמא משמע דנפשטה האיבעיא לאסור אפילו בשומשמין ובזה תבין כוונת רבינו הערוך במ"ש ושמעינן מינה גפת פסולת של זיתים ושל שומשמין כלומר דבהטמנה שניהם אסורים. כלומר מהסוגיא מוכח דאפילו בשומשמין אסור להטמין וכפסק הטוש"ע וגדולי הראשונים שהביא הרב"י ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 85
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 85](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/85)

**גר** ב' וכו' ע"ש דע במשנה שבמשניות וכן פי' הרב איתא הגיד. אבל במשנה שבגמ' וכן בפי' רש"י איתא הגיר ברי"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 86
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 86](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/86)

**גר** ג' וכר ע"ש לפנינו בשבת (ובערכין דף ו). איתא יגוד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 87
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 87](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/87)

**גר** ה' וכו' ע"ש. לפנינו איתא מן הנגרין. וז"ל רש"י שוחטין מן הנגרין. שוחטין חיות מן ביברים לפי שניצודין ועומדין ועל שם שעושין שם ניגרי מים חריצין לשתות מהם החיות שם קרי להו ניגרים. אבל לא מן הרשתות מצא חיה במצודתו ספק ניצוד היום ספק ניצוד מאתמול:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 88
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 88](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/88)

**גר** ז' וכו' ע"ש. ז"ל רש"י שם (בנדרים) דאמרינן מגירתא שאומרות השכינות על בתך כמו ומגרת ביתה (שמות ג'). והשכיל רבינו להקדים משכנתה להורות כמו דמשכנתה פירושו מן שכנתה והמ"ם הוא מן כך המ"ם של מגרת היינו נמי מ"ם הפעולה מן גרת ביתה וכן תירגם (אונקלוס ויונתן) מן שבבתה ומן קריבת כותלי ביתה. ולכן שפיר כתב רבינו הך בערך גר. ולא כמו שהשיג הרב המוסף מן קרא דואל כל שכיניו (דברים א) דתירגם אונקלס ולכל ביגירוהו דהתם ענין שכיניו היינו מחוץ לביתו ורחוק ממנו רק שהוא שכן לגבולו משא"כ (בקרא דשמות ג') דלישנא דקרא על הדרה אתה בביתה וודאי שהעיקר ושם דבר גרת ולכן (בשמות ג' וכן שמות י״ב:ד׳) ולקח הוא ושכינו תירגם אונקלוס וְשֵבָבֵיה. אבל בדברים א' הוא ענין אחר תירגם אונקלוס מגירוהי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 89
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 89](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/89)

**גר** י"ב וכו' ע"כ: פי' רש"י הוא כפי' האחר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 90
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 90](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/90)

**גרב** א' וכו' עיין שם לפנינו איתא אתא גייסא שביי' למתא:
**עוד** שם (שבת דף קמח). וכו' ע"ש: וז"ל רש"י גרבי'. קח בגדו עד שיבא:
**עוד** שם (נדה דף לו). וכו' ע"ש חידוש הוא שהרב המוסף לא הערה כלום. כי לפנינו איתא גריי'. וז"ל רש"י ז"ל גריי'. כלומר גרור ומשוך אותו בדברי טעם שיחזור בו עכ"ל. אמנם תוס' גרסי גדיי' בדל"ת מכח קושיא ששאלו ומה שכתבו תוס' דאין נראה דרב אסי טעה בין רי"ש לדל"ת. אפשר דס"ל להערוך ורש"י דכבר מצינו יותר מזה טעות השומע (בגיטין דף נה): וכה"ג ערכין (דף כב). ששים קאמרת או שלשים קאמרת ע"ש. ואם לגירסת הערוך טעה בין גרבי' לגריי' ולגירסת רש"י טעה בין גרי' לגדיי' ועיין לעיל בערך גר יו"ד גרסת הערוך ומה שהערה הרב המוסף:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 91
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 91](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/91)

**גרב ג'** וכו" ע"ש. לפנינו איתא אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל ג' מאות עגלים ושותה ג' מאות גרבי יין. וז"ל רש"י ג' מאות עגלים שהיה מגדל בביתו כהנים הרבה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 92
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 92](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/92)

**גרגי** וכו' ע"ש. ז"ל רש"י עקלים ובלע"ז ריבוט"י ורב האי וכו' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 93
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 93](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/93)

**גרגל** וכו' ע"ש. לפנינו איתא גרגירא ועיין לקמן בערך גרגר.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 94
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 94](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/94)

**גרגר** ב' וכו' ע"ש. לפנינו איתא בגלגל מלח. ופי' רש"י כמו גרגיר:
**עוד** שם (מנחות דף פו). וכו' ע"ש. כל זה הפי' בשם הערוך כתבו התוס' שם ד"ה שלשה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 95
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 95](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/95)

**גרגרן** וכר ע"ש. ועיין לקמן ערך גרדן דגרש בכתובות שם הוה לה בני גירדני וכן איתא בש"ס שלפנינו ופי' רש"י כמו שפי' הערוך לקמן. אבל לפי מה שפי' הערוך כאן בסוף האות כמו כי הייתי זוללה תרגום גרגרניתא קשה לכאורה דהא קחשיב הש"ס בכתובות שם דאכלה חרדלא הוה לה בני זלזלני ופי' רש"י רעבתנין וא"כ היינו גרגרני " אמנם יש לומר דהערוך אזיל לשיטתיה דפי' בערך ז"ל בהך דהוי לה בני זלזלני באופן אחר ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 96
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 96](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/96)

**גרגרת** ב' וכו' ע"ש. (במשנה ג' פ' י"א דפרה) דבילה של תרומה בו' אם יש בה כביצה וכו' וז"ל התי"ט צ"ע היאך תהיה הדבילה והיא התאינה יבישה כביצה והיא הרבה קטנה הימנה וכו' ומיהו יש לומר דדבילה היינו כמו שפירש הערוך וכו' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 97
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 97](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/97)

**גרגרת** ג' וכו' ע"ש לפנינו איתא תני רב יהודה בר חביבי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 98
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 98](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/98)

**גרגשתא** וכו' עיין שם. ז"ל רש"י גרגישתא קרקע שעושין ממנה החביות ארדל"א בלע"ז:
**עוד** שם (יבמות דף קו). וכו' עיין שם. ז"ל רש"י גרגישתא ארזיל"א במעבה האדמה (מלכים אז) מתרגמינן בגרגישתא דארעא עכ"ל. וחידוש קצת שינוי הנוסחא בתרגום שבין הערוך ובין לפירוט שהעתיקו רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 99
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 99](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/99)

**גרד** א' (ברכות דף לה). והא רבא הוה שתי חמרא כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דניגרדי' לליבא וכן איתא (בפסחים דף ק"ז) (לפנינו איתא דריגררי'). (שבת דף קח). א"ר חסדא אנא בעניותאי לא אכלי ירקא משום דגריד וכו'. (לפנינו איתא דגריר) (שבת דף נ). האי תנא אליבא דר' יהודה סבר דגריד. (לפנינו איתא דגריר). (שם עה). המגרד ראשי כלונסות בשבת חייב משום מחתך (לפנינו איתא המגרר). (שם פא). זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר. (לפנינו לגרור בהראש הכרכד) עיין ערך כרכד לקמן. (שם קמז). אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין (לפנינו איתא מתגררין וכתב רש"י במגררת וגרסי' מתגררין) (שם) תנו רבנן אין גורדין במגרדות בשבת (לפנינו גוררין במגררות) רשב"ג אומר אם היו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש (לפנינו גורר) רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגרדא דכספא (לפנינו מגררא). (כתובות דף ע"ז). מאי אסותי' אמר אביי פילא ולונדא גירדא דאגוזא גירדא דאשכפי. פירוש י"א קליפה של אגוז גירדא דאשכפי מה שאשכפין גורדין מן העורות. (ועיין בערך כליל ב). (מנחות דף ל): הטועה בשם גורד (לפנינו גורר) מה שכתב ותולה מה שגרד (לפנינו מה שגרר) וכותב את השם על מקום הגרד (לפנינו על מקום הגרר) וכן בכולה סוגיא (חולין דף פג): וניגרדיה (לפנינו וניגרריה) ונכסייה מי לא תנן דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אלמא גריד ליה (לפנינו גריר לי') ומכסי ליה. (כתובות דף ס. וכריתות דף כב). דם שעל הככר גורדו ואוכלו (לפנינו גוררו):
**עוד** בסוף האות (נזיר דף ד) וכו' עיין שם. לפנינו בגמ' ודילמא גרויי גרי בהו וז"ל תוס' לשון חיצים כלומר מרחוק היה זורק בהם והרגן אכן ברש"י ציין ודלמא גרדוי גריד להו מחתך חתך בהן אבל הוא גופי' לא נגע בהן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 100
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 100](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/100)

**גרד** ב' וסו' ע"ש. וכתבו התוס' בשם הערוך גריד בדל"ת. וכתב הרב ברי"ש כמו חמרא מיגרר גריר (פסחים דף קז) עכ"ל. אמנם רבינו כבר כתב לעיל דגם בפסחים גריס דניגרדי':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 101
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 101](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/101)

**גרד** ג' וכו' ע"ש. לפנינו איתא גודריתא דקני:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 102
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 102](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/102)

**גרדן** וכו' ס"א גרדנא כו' עיין שם. זה לפי רש"י וכגירסתו. ועיין תוס' שגרס כגירסת רבינו:
**עוד** שם (כתובות דף ס וכו') ע"ש. לפנינו איתא דדרכה על דמא דחמרא וכו' ורש"י לא פי' כלום על זה וגם בשאר מפרשים לא ראיתי שום פירוש אברא לגירסת רבינו על דמה דחמרא מובן אבל בש"ס דילמא כתב כנוסחת רבינו דדרכא על דמה דחמרא:
**עוד שם** וכו' ע"ש. וכן פירש"י בזה"ל גירדני פי' אדם שנמרט שער ראשו וי"מ גרוקי בעל גרב עכ"ל. ואודיע פלא אשר ראיתי ברש"ל בני גירדני נ"ב פי' שנמרט ראשם וי"מ בעלי גרב ערוך הרי דלפניו לא היה כתוב בפי' רש"י כלום וכן נראה שאין מדרך ולשון רש"י לכתוב פי' וכו' אלא שהיה על הגליון פי' שנמרט וכו' וע"י כך טעה המדפים והדפיס בפנים. ובאמת בפי' רש"י כמו שכתובה לפנינו יש לדקדק בו מה דפי' שערות ראשו לשון יחיד ובגמר' לשון בני גירדני מורה על רבים. וראשם הוה ליה לפרש וכן בעל גרב ה"ל לומר בעלי גרב לשון רבים. ושפיר דקדק הרש"ל ראשם בעלי דקאי אבני גירדני. ורבינו הערוך דנקט ראשו וי"מ בעל גרב משום דהקדים פי' גירדן אדם כו' שפיר פי' ונקט ל' יחיד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 103
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 103](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/103)

**גריו** ז' וכו' ע"ש. לפנינו איתא ארבעים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 104
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 104](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/104)

**גרט** וכו' ע"ש. ולשון רש"י גרוטאות זהב שבור:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 105
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 105](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/105)

**גרם** א' כו' ע"ש. ורש"י פי' עצם קטן שעל כף הירך וכו' ע"ש:
**עוד** שם (ברכות דף ה). וכו' ע"ש. וכן פירש הרשב"ם (בב"ב) אבל רש"י (בברכות) כתב עצם פחות מכשעורה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 106
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 106](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/106)

**גרם** ד' וכו' ע"ש. וכן פירש"י שם (דף ט'). ועיין מ"ש התוס' בשם ה"ג:
**שם** ועוף לעוף וכו' ע"ש. כר' יוסי בר' חנינא (דף לב). וכתב מדכתב דקה לדקה וגסה לגסה משמע דגם עוף לעוף ע"ש:
**עוד** שם אבל אם שחט במקצת מן הקנה של בהמה (כלומר פחות מחציו) ושהה כשיעור הזה לא חיישינן לה:
**עוד** שם ואם שחט וכו' עד ברובה פסולה וכו' ע"ש (כל זה עיין דף כח. כט):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 107
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 107](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/107)

**גרם** ה' וכו' ע"ש עיין קונטרס סי' מ"ט (אמר המעתיק לפנינו אי' באמה גדומה. וז"ל רש"י ז"ל באמה גדומה קצרה שלא יצאו חוץ למערכה ויעכבו הכהנים מלהקיף עכ"ל. ואפשר שזה כיון גם הגאון מהרי"ב בהגהותיו לעיין בקונטרס):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 108
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 108](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/108)

**גרמן** א' וכו' ע"כ. בש"ס שלפנינו איתא דיגרומי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 109
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 109](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/109)

**גרם** א' עד דגרסיתו עיין שם. לפנינו אדמגרמיתו וכן איתא בפירש"י (וא"כ בערך גרם הו"ל להעריכו):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 110
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 110](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/110)

**גרע** וכו' עד זה פי' ר"ח ז"ל וכו' ע"ש עיין פירוש הרשב"ם ובמה שהאריך שם:
**שם** באות ה"נל עד ברשות לוה גרע וכו' ע"ש. לפנינו איתא משכנו והשיב לו המשכון ומת וכו'. וכן איתא ברש"י וכן לקמן (דף קיד). איתא משכנו ומת ופי' רש"י משכנו ומת לוה לאחר שהשיב לו את העבוט. ובכן על כרחן דטעות נפל בספרים וצריך לומר גם (בדף קד). כמו לקמן. (בד' קיד) והעד נאמן הוא רבינו שגורס משכנו ומת ותלמיד אחד כתב הפי' של משכנו ומת בתוך הגמ':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 111
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 111](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/111)

**גרף** וכו' עיין שם. לעיל בערך גדף גרס מים גדופין:
**שם** כו' מ"ש לפנינו איתא דקשריף:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 112
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 112](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/112)

**גרפית** כו' ע"ש. ע"ש בתוס' שכתבו בשם הערוך מגרופיים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 113
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 113](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/113)

**גרץ** דנפישא בגירצא. לפנינו איתא דנפישה בלישה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 114
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 114](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/114)

**גרק** וכו' עיין שם. בגמרא איתא גוהרקי וז"ל רש"י גורקי ענבים דקין שגדילין בין שאר גרעינין גדולים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 115
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 115](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/115)

**גש** ב' וכו' ע"ש. לפנינו איתא דרגיש בה צערא: ופי' רש"י דרגיש לה שכבר הרגישה וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 116
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 116](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/116)

**גשף** וכו' עיין שם. לפנינו איתא אינשפא. וז"ל אינשפה נפוחה ברוח כמו נשפת ברוחך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 117
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 117](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/117)

**גשפק** וכו' ע"ש לפנינו איתא גלופקרי. וז"ל רש"י גלופקרין קוט"א בלע"ז ונדפס בגליון הגמ' ס"א גושפקד. ואם הכוונ' על גירסת רבינו צ"ל ס"א גושפקי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 118
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 118](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/118)

**גשר** א' וכו' ע"ש. לפנינו איתא בכשורי. פירוש רש"י לשאת קורות ומשאות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 119
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 119](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/119)

**גשתא** א' וכו' ע"ש. (לפנינו) בחולין איתא אמר רב ששת ברי' דרב אידי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 120
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 120](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/120)

**גת** א' וכו' ע"ש. לפנינו איתא ומסלתינן סילתי. וז"ל רש"י ומסלתינן סילתי. חוטבים עצים ע"כ. ובערך סלת איתא ואפיקנן סילתין:
**שם** וכו' ע"ש. העתיקו תוס' בזבחים (דף קיב) פי' רבינו הערוך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 121
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 121](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/121)

**גת** ג' וכו' ע"ש. גם לפנינו בגמר' אית' דדייני בגיתי. אבל ז"ל רש"י בגיותא. בגאוה ובזרוע. ודע דז"ל רש"י (בב"מ דף ל). דינא דמגיזתא לידיינו. בתמיה דמגוזתא גוזאי הדיינין ובחזקה וחבירו (בב"ק דף קיד). דדייני בגזתיא וקצת צ"ע:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 122
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Gimel 122](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Gimel/r/122)

**נשלם אות הגימל**