## Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh

###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 1
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 1](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/1)

**סא** א' עבודה זרה דף כ"ט: הסיאו לדבר אחר. עירובין דף פ"ו. שכבר הסיאה בלבו. פירוש הסיעה כמו העתיקה עכ"ל. במוסף **(א"ב** בנוסחאות כתוב הסיע) עכ"ל. ז"ל תוס' משיאו לשון משיא עצה ואית דגרסו השיאו (בשי"ן ימנית) כמו הנחש השיאני ע"כ ונעלם ממני מ"ט שבקו ולא כתבו ג"כ גירסת הערוך. גם התו' י"ט הביא לשון התוס' ולא הערה כלום מדברי הערוך ודע דבמשנה שבגמרא ובמשניות איתא השיאו. ואמנם ידוע כי כמו שהאל"ף והעי"ן מתחלפים כמו כן השי"ן והסמ"ך מתחלפים בהרבה מקומות. והעדות של החכם המוסף שלפנינו כתוב הסיע. לפנינו לא מצאתי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 2
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 2](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/2)

**סב** ב' פסחים דף קט"ו: כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה נמי לא יצא וכו'. פירוש כאותה ששנינו בריש עוקצין שורש צנון גדול מצטרף והסיב שלו אינו מצטרף. פירוש יש לצגון כמו חוטין בראשו שהוא נטוע בארץ ושמו סיב. כדאמר בתוספתא בסיב ובשער טהור עכ"ל. עיין קונטרס:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 3
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 3](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/3)

**סב** ג' עבודה זרה דף ע': ההיא מסוביתא שם דף ע"א. אמר רב להנהו סבואתא (בגמ' סבויותא) כי זבניתו חמר פירוש מוכר יין. וכן מסוביתא עכ"ל. וז"ל רש"י מסוביתא מוכרת יין בחנות כמו זולל וסובא סבאך מהול במים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 4
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 4](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/4)

**סב** ד' ברכות דף מ"ב. ישבו כל אחד ואחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכולם. פירוש היו יושבין כגון שכל אחד ואחד יושב לעצמו הסבו ישבו סביבות הפת. פירוש אחר היו יושבין לעסק אחר ונזדמן להם לאכול כל אחד מברך לעצמו אבל הסיבו כלומר ישבו לאכול ולא לעסק אחר א' מברך לכולם עכ"ל. ז"ל הרא"ש היו יושבין וכו' הלכך מתניתין איירי בין בברכה ראשונה [בין בברכת המזון] ובין בברכה אחרונה ובשלשה אחד מברך לכלם אם הסיבו על המטות וכו' ורבינו חננאל פירש היו יושבין לעסק אחר ונזדמן להם לאכול כל אחד מברך לעצמו אבל הסבו לאכול ולא לעסק אחר אחד מברך לכלם ויש מפרשים היו יושבין זה כאן וזה כאן שלא כסדר האכילה היסבו שישבו סיביבות השולחן כמו וישבו לאכול לחם ואסתחרו למיכל לחמא. ופירוש רש"י [שכתב בזה הלשון היו יושבין. בלא הסבה מטות שמוטין על צדיהן השמאלית ואוכלין ושותין בהסיבה. כל אחד ואחד מברך לעצמו דאין קבע סעודה בלא הסיבה] עיקר דלכולהו קשה מתלמידי דרב עכ"ל. עיין בקונטרס סי' ט"ו.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 5
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 5](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/5)

**סיבטא** סנהדרין דף קי"ב. דתלי בסיבטא. פירוש ביתד כמו בסיכתא ואולי בנוסחאות של בעל הערוך היה כתוב סיכתא ולכן לא הביאו עכ"ל הרבהמוסיף. אמת שכך איתא בגמרא וגם ברש"י איתא בסיבטא ופירוש יתד. אמנם בערכין דף ז': דמייתא הש"ס סוגיא זו איתא בסיכתא ונכרין דברי אמת שגם בסנהדרין צריך להיות בסיכתא שהוא תרגום של ויתד תהי' לך [תצא כ"ג] עיין לקמן בערך סך.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 6
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 6](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/6)

**סבכא** שבת דף פ"ט: כדי לצבוע בהן בגר קטן כסכבה עכ"ל. לפנינו איתא פי סבכה:
**שם בסוף האות הנ"ל** עירובין דף ע"ב: אמר רבי יהודה הסבך. פירוש גדיל סבכות השביסים והשהרונים תרגום שביסיא וסיבכיא עכ"ל. לפנינו איתא רבי יהודה הסבר וז"ל רש"י על שם חורפי' קרו לי' הכי וז"ל תוס' ר' יהודה הסבר רבינו חננאל גריס הסבך פירוש גדיל לסבכה כעין מצנפת וכובע כמו השובכים מעשה השבכה (מלכים א ז׳:י״ז) אי נמי על שם עירו דבספר יהושע (ט"ו) כמו כן כתיב מדין וסבכה ע"כ:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 7
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 7](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/7)

**סבלונות** בבא בתרא דף קמ"ו. השולח סבלונות לבית חמיו גמרא מהו שישלש בסבלונות. פירוש אם שלח סבלונות במאה מנה ואכל בבית חמיו בחצי דינר מי אמרינן אלו אכל בדינר זכה בבית חמיו בכל הסבלונות השתא דאכל בחצי דינר יזכו בחצי הסבלונות והוא הדין בשליש וברביע עכ"ל גירסא זו ליתא לפנינו אבל הרשב"ם כתב שמצא בפירוש ר"ח גירסא זו ותוס' שם שציינו מהו שתשלשו וכו' ולא כתבו שרבינו חננאל פירוש כך קצת צריך עיין.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 8
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 8](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/8)

**סבן** גיטין דף נ"ט. שיגר לו בן ננס לרבי סובני וחומס סובני סלסלה ומלמלא וכו' לפנינו איתא (בוניים בן נוניים) אמר הגאון הכי לשנא דגמרא (בעירובין דף פ"ה:) בן ננס איקלע לקמיה דרבי ואמר דהאי לשון אחרת הוא ולאו לשון חכמים הוא (לפנינו איתא בונייס בן בונייס ובעין יעקב איתא בוניוס בן בוניוס). ופירוש סובני בגד דק מאוד שמקפלין אותו ומכניסין אותו בקליפת אגוז וחומס סובני בגד שמקפלין אותו ומכניסין אותו בחצי קליפת אגוז ודומה כי סובני שם האגוז בלשון זה וחומס חצי בלשון זה וכן סלסלה שמו של פיסתקא והוא בלשון ערבי פיסתקא וכן שיגר לו קליפת אגוז שיש בה בגד וחצי קליפת אגוז שיש בה בגד ופיסתקא שיש בה בגד ומלמלה הוא מלשון מלתחה שאם נמלל יהא קטן ואם נמתחיהם גדול. ורבינו חננאל פירש סובני הוא לשון יון כגון סבוניתא שמתעטף בה כשיוצא מבית המרחץ כל אדם לפי כבודו וזה שאמר סלסלה ומלמלה כי אמגוזא ופלגן אמגוזא כי פיסתקא ופלגן פיסתקא יתכן שיהו בגדים דקים נתונים בקליפת אגוז הבאים מהינדיא שהן גדולים מאוד. ורבינו גרשום פי' לשנא דגמ' שיגר לו בוניס בן בונייס לרבי סיבני וחומס סלסלה ומלמלה פירוש סדינים דקים הרבה לצורך מלבושים וקורין הכא לשמות אותן סדיני' סבני כל כך דק שמקופל הוא שיעור אגוז ממלבוש ששמו חומס הי' דק ממנו שקיפולו אינו אלא חצי אגוז סלסלה ומלמלה היו כמו כן תכשיטים דקים שקיפול סלסלה כשיעור פיסתקא גרעיני פירי שקורין גלנד"ש ומלמלה מחזיק קיפולו חצי פיסתקא דבר הנמלל ונמתח שהיו מפשתן טוב ודק וכשטווה אותו נמתח החוט כמו מאליו עכ"ל. וז"ל רש"י סיבני וחומס סלסלה ומלמלה ארבעה מינים של בגדי פשתן דק וטוב. כי אמגוזא ופלגא אמגוזא. טלית גדולה למדתו וכשהוא מקפלה לא היתה יותר מאגוז וחצי: פיסתקא גלנ"ש שאוכלין חזירים עכ"ל:
**שם באות הנ"ל** שבת דף קמ"ז: סבניתא אמר רבי יוחנן צריך לקשור שני ראשיה למטה. פירוש סדין שמתעטפין בה צריך לקשור שני ראשיה למטה שמא תפול ואתי לאתוייה. למטה מכתפים צריך להתעטף לקשור דאי לא מיחזי כמשאוי ובלע"ז סנדני עכ"ל. לפנינו איתא סוכניתא. וז"ל רש"י סוכניתא. סודר גדול שתלוי לו בין כתיפיו וראשו עטוף בו צריך לקשור שני ראשיה זה בזה שלא תפול מראשו וז"ל תוספות צריך לקשור וכו' בגיטין (דף נ"ט) מפרש דסכניתא הוא בגד דק דאמרינן סוכני וחומר כי אמגוזא ופלגי אמגוזא ומשום הכי צריך לקשר שני ראשיה למטה שלא יפריחנו מעליו הרוח ואתי לאתויי או משום דנראה כעין משוי לפי שהוא דק מאוד ואינו נראה מלבוש אלא אם כן נראה קשור. עיין קונטרוס סימן ט"ז:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 9
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 9](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/9)

**סבר** ד' פסחים דף קי"ב. האי מאן דמסובר ולא משי ידי' פירוש המקיז דם ולא נטל ידיו מפחד ז' ימים. עבודה זרה דף כ"ט. חלא לסיבורי פירוש חומץ יפה להקזת דם ומוניני לתעניתא ומי דגים קטנים מלוחים ליושב בתענית אם טובל בהם פתו יפה לו יבמות דף ע"ב. האי יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ביה ולא מסוברינן ביה והאדינא דרשו (לפנינו דדשו) בה רבים שומר פתאים ה'. נדרים דף נ"ד: מעילה דף כ': סבר ואכיל ציפרי פרח לבי' כציפרא עכ"ל. (במוסף **א"ב** מלות אלו בנוסחאות כתובות באות כ"ף ולא באות בי"ת עכ"ל. אמנם בעבודה זרה דף כ"ט. איתא באות בית:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 10
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 10](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/10)

**סבר** ה' שבת דף קי"א. כתובות דף ו'. בכורות דף כ"ה. והאמר רב שימי בר חייא משמי' דרב האי מסוברייא דנזייתא אסור להדוקי' ביומא טבא. פירוש הגאון בשבת נזייתא כד של יין או של שכר ומסוברייא הוא הנקב שעשוי להוציא בו יין בזמן שהיין יוצא משם אם בא להדקו ולסותמו ואמר למנוע שפיכת יין אני מתכוון ובא לסתום הפתח קאמר רב דבהא מודה רבי שמעון וכן פירוש רבינו חננאל וכו'. ובכתובות דף ו'. פי' מגופת החבית העשוי' ממטלית או ממוך וכיוצא בו אמר רב אסור לאמץ סתימתו דאתי לידי סחיטה והכא אע"פ שאינו מתכוין לסחיטה אלא למיגף פי החבית בלבד כיון שסחט אסור דלא כרבי שמעון. ולדברי שניהן האי נקב למעלה מן הכד הוא. ועל כן אסרו חכמים להדוקי' אלא לשומו רפה למאן דאסר משום סתימת הפתח גגון שמהדקו נראה כמחבר למאן דאסר משום סחיטה ניחא ליה שיזוב היין בתוך הכד הלכך אסור אבל בנקב מן הצד כמו שיש לחביות שלנו לא אסרו להדוקי' ביומא טבא ליאבד היין ואפילו אם יסחוט כיון שילך לאיבוד לא ניחא לי' ובערך פסיק מפורש לענין דבר שאין מתכוון בגמרא (שבת דף ק"ג.) דעביד בארעא דלאו דידי' דכיון דלא מטי ליה הנאה שרי עכ"ל. לפנינו איתא מסוכריא בכ"ף ובדין פסיק רישי' דלא ניחא ליה ולא מטי לי' הנאה ממנו שהתיר רבינו לכתחלה. עיין מה שכתבו על זה תוס' בשבת דף ק"ג. ומ"ש הרא"ש שם ותוס' כתובות דף ו'. ותוס' ביומא דף לד: סוף ד"ה הני מילי ודע דבתוס' כתובות דף ו'. וביומא דף ל"ד: תמצא דברי רבינו הערוך ופירושו בביאור וכתבו תוס' על זה בכתובות ועיקר ראייתו מפרק כל התדיר דף צ"א: אילבא דרבי שמעון מזלפין יין וכו' וראיות הערוך אינן ראיות דההיא דמתיר ר"ש לזלף יין וכו'. אכן לפנינו ליתא ראיה זו מפרק כל התדיר בדברי רבינו לא הכא ולא לקמן בערך פסק. שוב מצאתי שגם הרא"ש בפרק הבונה בשבת סימן א' כתב דהערוך מביא ראיה בפרק כל התדיר ומזלפין יין וכו' ובכן צריך אני לומר דבהערוך שהיה לפני התוס' והרא"ש היתה כתובה ראיה זו. אבל דע דמתוס' שבת דף ק"ג. ד"ה לא צריכא וכן בתוס' יומא דף ל"ד: ד"ה הני מילי וכו' בסוף דבריהם יראה ראי' זו מפ' כל התדיר ליתא בערוך כלל ע"ש. וע"ע בהרא"ש פרק שמנה שרצים סימן ט' שכתב דהא דהאמר הערוך דר"ש לא אמר פסיק רישי' אלא היכא דניחא ליה היינו דוקא לענין שבת דבעינן מלאכת מחשבת אבל בשאר איסורים לא בעינן דניחא ליה מדפריך הש"ס בפרק כל התדיר דף צ"א: גבי המתנדב יין וכו'. ועיין בברכת הזבח ובצאן קדשים בזבחים מה שכתבו בדברי הרא"ש אלו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 11
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 11](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/11)

**סגל** א' ברכות דף מ"ג. סיגילי מברכין עליהו בורא עשבי בשמים (פירוש רש"י עשב שקורין ויול"ש בלע"ז) שבת דף נ': תילתא סגילי (פי' רש"י עשב שקורין ויאו"ל ויש בו שלשה עלין) סנהדרין דף צ"ט: מאי דודאים לוי אמר סגילי עכ"ל (ז"ל רש"י סיגלי עיקרי עשבים והוא ממיני בשמים ואמהות של אותן עשבים קרי סגל):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 12
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 12](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/12)

**סגן** סנהדרין דף ק"ו. מסגני ושליטי אייזן לגברי נגרי. פירוש זונה שהיתה לסגנים ולבסוף לנגרים כך בלעם בתחלה נביא ולבסוף קוסם נגרים חרשים. וי"א נגדים מושכי הספינה עכ"ל. וז"ל רש"י אייזן לגבר (נגר) וצ"ל נגדי זינתה למושכי חבל ספינה לשנא אחרינא נגרי חרשים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 13
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 13](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/13)

**סגף** תענית דף כ"ב: אין היחיד רשאי לסגף עצמו עכ"ל. ובמוסף **(א"ב** לענות נפש תרגום לסגפא נפש) עכ"ל. וכן פי' רש"י תענית שם וכן בבא מציעא דף צ"ג: סגפה וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 14
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 14](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/14)

**סוד** א' כתובות דף קי"א מפני מה נקרא סוד העיבור מפני שב"ד אין מגלין אותו אלא למזומנין לעיין בדבר עכ"ל. עיין שם ברש"י ותוס' ד"ה שלא יגלו סוד העיבור:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 15
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 15](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/15)

**סד** ג' שבת דף קכ"ד: רב מרי הוה ליה הנהו ביסדוותא בשמשא עכ"ל. לפנינו איתא סדיותא פי' רש"י כרים של לבד שקורין פלטיר"א:
**שם אות הנ"ל** ברכות דף נ"ו. פטר חמור דקאי אאיסדן עכ"ל. פירוש כסת שתחת מראשותיו כן פירוש רבינו בערך אסד. לפנינו איתא בר חמרא דקאי וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 16
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 16](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/16)

**סדה** ברכות דף כ"ח: היה ישב בספינה או בסדה פירוש משיבין עצים שתי וערב על המים עד שיעשו מגדל ויעלו עליו בעלי המלחמה. וי"א כשיש להם עצים גדולים ולא יחזיקום הספינות יאסרו אותם חבילות גדולות וישימו נס עליהם ויוליכום ברוח עד המחוז כמו דובר ורפסד. ירושלמי היא אסדה היא אכסדיא היא רפסודות ונביאם לך רפסודות עד ים יפו וכו' עכ"ל. לפנינו איתא באסדא. וז"ל באסדא כמו ותשם בסד רגלי בית הסהר שקורין ציפ"ש בלע"ז לשון אחר עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותה רפסודות ובלע"ז רדיי"ל ובלשון אשכנז ולו"ס ומשיטין בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה. ובת"יט פ"ד משנה ו' דברכות כתב והיה נראה לי לגרוס ברי"ש באסרא וכו' ע"ש וחידוש גדול שלא הערה מדברי וגרסת רבינו הערוך כלום. ודע דמ"ש התוס' י"ט שם פירוש אחר וכו' אף לפי פירוש הראשון וכו' צריך תיקון והגהה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 17
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 17](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/17)

**סדום** בבא בתרא דף י"ב: תרתי ארעתי אחד ניגרא אמר רב יוסף כגון זה כופין על מדת סדום והלכתא כרב יוסף בסדום קנין ומחצה סדום הא דאמרן קנין בבא בתרא דף קי"ד. עד מתי חוזר רבה אמר כל זמן שיושבין רב יוסף אמר כל זמן שעסוקין באותו ענין מחצה שם דף קמ"ג. ההוא דאמר לדבתיהו נכסי ליך ולבניך אמר רב יוסף קנתה מחצה עכ"ל לפנינו בב"ב דף קי"ד: ודף קמ"ג. איתא והלכתא כתב יוסף בשדה ענין ומחצה. ודע דבפרישה ח"מ סימן קע"ד כתב דבדפוס תוגרמא מצא והלכתא כרב יוסף בסדום ופירושו כתב ג"כ בעל הערוך בערך סדום וז"ל סדום בפרק השותפין תרתי ארעתא אחד ניגרא אמר רב יוסף כגון זה כופין על מדת סדום והלכתא כרב יוסף בסדום קנין ומחצה פירוש סדום הא דאמרן וכו' ועיין עוד שם מה שהקשה על רבינו הערוך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 18
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 18](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/18)

**סדן** א' בבא קמא דף י"ב: התם סדנא דארעא חד הוא הכא מפסקא עכ"ל. מלת הכא מפסקא ליתא לפנינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 19
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 19](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/19)

**סדן** ג' חולין דף ט"ז. הא בסדנא דמיא הא בסדנא דפחרא עכ"ל. לפנינו איתא בסדנא.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 20
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 20](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/20)

**סדן** ד' פסחים דף קי"ג. תמרי בהילוזך לבי סודנא רהוטי פירוש בכליך תמרים רוץ ושים אותן בכלים שעושין בהם שכר כלומר עשה מהן שכר עכ"ל. לפנינו איתא בחלוזך:
**שם** שם מאי סדנא סודנא וגמילות חסדים. פירוש סוד נאה כלומר ריוח יפה ויכול ליתן מהם לעניים לשתות. פירוש אחר סועדנא עזר יעשה לבעליו להתעשר עכ"ל. לפנינו איתא מאי סודנא סוד נאה פי' רש"י למה נקרא שם השכר סודנא סוד נאה עצה טובה שהרי מתעשרין ממנה וגמילות חסדים יכול לעשות לתת מתנה לעניים לעשות צדקה וחסד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 21
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 21](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/21)

**סדן** ה' ברכות דף מ"ד: אמר ליה אביי לרב פפא סודני אנן תברינן ליה בחמרא ובבשרא. מנחות דף ע"א. א"ל סודני בשדה כתיב נדה דף י"ב: א"ל סודני לא מיגניא באפי'. פירוש ירא שמים כדכתיב סוד ה' ליראיו עכ"ל. לפנינו איתא א"ל רבא לר"פ סודני ופירוש רש"י סודני בעל שכר תמרים ורב פפא מוכר שכר היה כדאמר באיזהו נשך (דף ס"ה.) טרשא דרב פפא שכראי לא פסיד ואמר רב פפא אי לאו דרמאי שיכרא לא איעתרי והוא הנקרא סודני כדאמרינן (פסחים דף קי"ג.) תמרים בחלוזך לבי סודני רהוט ודע [שבגמרא שלפני איתא סורני וכן ברש"י סורני אבל הוא בטעות וכתבתי על הגליון סודני וכן הגהתי ברש"י]. במנחות דף ע"א. ז"ל רש"י סודני תלמיד חכם על שם סוד ה' ליראיו לישנא אחרינא רב פפא רמי שיכרא כדאמר בפסחים (דף קי"ג.) אי לאו דרמאי שיכרא לא איעתרי וסודנא מיקרי כדאמר התם תמרים בחלוזך לבי סודני רהוט [ודע דבפירוש רש"י שלפנינו איתא סודני תלמידי חכמים וטעות הוא וצ"ל חכם] בנדה דף י"ב כתב רש"י סודיני תלמיד חכם על שם סוד ה' ליראיו ואח"כ בד"ה לא בעיא בדיקה כתב רש"י לישנא אחרינא מהו למיעבד וכו' אמר ליה סודני רב פפא מטיל שכר (הוא וצ"ל) הוה כדאמר באיזהו נשך דף ס"ה. שכראי לא פסיד ומטיל שכר מיקרי סודני כדאמר בערבי פסחים (דף קי"ג.) תמרי בחלוזך לבי סודני רהוט עכ"ל. וכתבתי בתקוני כלי שרת דדברי רש"י הללו בנדה תמוהים במקצת דלא כתב ג"כ לראיה דרב פפא מטיל שכר הוה מהא דפסחים דף קי"ג. אמר רב פפא אי לאו דרמאי שיכרא לא איעתרי והיינו אותה סוגיא שהביא רש"י בסיפא דמילתא לראיה דמטיל שכר נקרא סודני. ולמה כתב לראיה מן המאוחר כדאמר באיזהו נשך וכתבתי מזה ג"כ בקונטרס שטרי המאוחרין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 22
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 22](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/22)

**סדר** ב' שבת דף מ"ח. חזיי' דפריס דסתודר עכ"ל פירוש רש"י סודר של ראש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 23
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 23](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/23)

**סוור** ביצה דף ל"א. אין מבקעין עצים מן הסוור של קורות. פירוש מוכרי העצים והקורות מתקנין אותן אחד על אחד סדורים שלא יתעקמו. ספר אחר צבר של קורות. פירוש קורות צבורות זו על זו עכ"ל ובמוסף **(א"ב** בנוסחאות כתב סואר) עכ"ל. וז"ל רש"י סואר של קורות. המושכבות לארץ של בנין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 24
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 24](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/24)

**סח** א' סוכה דף כ"ח. שיחת דקלים. פירוש בתשובת יום שאין בו נשיבת רוח במקום שבני אדם בקיאים פורסין סדן בין הדקלים ואין מתנענע ועומדין בין שני דקלים הקרובים זה לזה ורואין איך ינועו חריותיה זה אצל זה יש בו סימנים שמכירים בו הבקיאים כמה דברים ואמרו ממר אברהם גאון שהיה בשנת אלף ק"מ לשטרות שהיה מכיר בשיחת דקלים עכ"ל. וכתב רש"י שיחת דקלים. לא ידענא מה הוא. ובבא בתרא דף קל"ד כתב הרשב"ם שבני אדם רגילין לדבר על הדקלים כדכתיב וידבר על העצים (מלכים א ד):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 25
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 25](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/25)

**סחף** א' שבת דף ס"ו: סחופי כסא אטיבורא שפיר דמי. פירוש מי שבלט טיבורו חוץ למעיו או ניקב מניחין כוס קטן על טבורו כדי שלא יבלוט ויתבקע ומניחין אותו עד שיתרפא. פי' אחר כופין כי הכוס על טיבורו למי שחש במעיו עכ"ל. ביבמות דף מ"ז. תנו רבנן גר שבא להתגייר וכו' אתה יודע וכו' סחופים וכו' ז"ל רש"י ד"ה ומסוחפין שפלים וכפויין כמו סחופי כסא (שבת דף ס"ו:) כפיית הכלי עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 26
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 26](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/26)

**סט** א' חולין דף קכ"ד. שני חצאי זתים שהן תחובין בקיסם והסיטן בבא בתרא דף ט': הסיט נבלה יוכיח דמטמא בגדים ואין מטמא אדם זבים פרק ה' המסיט את הזב או שהזב מסיטו והנושא תרגום ירושלמי דייסיט. פירוש הסיט כדאמר ריש לקיש נדה דף מ"ג. קנה בקומטו של זב ונגע בו הזב עכ"ל. צ"ל והסיט בו את הזב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 27
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 27](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/27)

**סט** ב' שבת דף ק"ו. הצובע והטוה כמלא רוחב הסט כפול גמרא רב יוסף מחוי כפוף רב חייא בר אמי מחוי פשוט וכבר פירשנו בערך כף פי' אחר סיט פשוט שני חלקים של זרת סיט כפוף ארבע אצבעות בגודל והוא אוליינא שית בזוטרתי עכ"ל. עיין בקונטרוס סימן י"א:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 28
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 28](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/28)

**סטיו** שבת דף קמ"ב: שיכחו דיסקיא מלאה מעות בסטיו עכ"ל. לפנינו שכחו דיסקיא מלאה מעות בסרטיא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 29
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 29](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/29)

**סטבת** שבת דף פ': פסחים דף מ"ג. מגילה דף י"ג. מועד קטן דף ט': מנחות פ"ו: מאי שמן המור רבי הונא אמר סטכת. פי' מירא דכיא עכ"ל. בשבת איתא רב הונא בר חייא אמר סטכת רבי ירמיה בר אבא אמר שמן זית שלא הביא שליש. בפסחים איתא רב הונא בר אבא אמר סטכת [לא אתפרש רש"י] ר' ירמי' בר אבא אמר שמן זית וכו'. מועד קטן דף ט': רב הונא בר חייא אמר סטבת [וע"ש בתוס'] רבי ירמי' בר אמי וכו'. מגילה דף י"ג. רבי חייא בר אבא אמר סטבת רב הונא אמר שמן וכו' מנחות דף פ"ו. רב הונא בר חייא אמר סטכתא [סטבתא שקורין בלשמ"א רש"י] רבי ירמי' בר אבא אמר שמן זית וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 30
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 30](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/30)

**סטן** דמאי פרק ב' משנה ד' כגון הסיטונות ומוכרי תבואה שם פרק ה' משנה ו' הלוקח מן הסיטון בבא בתרא דף פ"ח הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום. כלים פרק י"ב שלשלת של סיטונות בבא מציעא דף מ"ח. נתנה לסיטון מעל פירוש סיטונות מוכרי קטניות. פירוש אחר בעלי חנויות פירוש אחר המוכר חטים וכך בלשון יון סיטון. כפירוש הזה האחרון כן כתב הרשב"ם בב"ב דף פ"ח. בזה"ל הסיטון הוא חניני גדול שקונה הרבה ביחד ומוכר לחנוונים קטנים: סיטון. חיטין בלשון יון ומשום שקונה הרבה חטין ביחד קורא לו סיטון עכ"ל. אמנם תוס' בב"מ דף מ"ח. ד"ה נתנה לסיטון מעל כתבו וא"ת ולוקמא בסיטון נכרי וי"ל דסיטון הוא מוכר דבר לח יין ושמן וכו' משמע מדבריהם דלא מקרי סיטון אלא כשהוא מוכר דבר לח נגד פירוש הרשב"ם והערוך ורש"י שפירש ג"כ בב"מ במקומו סיטון חנווני גדול ומוכר פירות הרבה וכו' וצ"ע דלרש"י והערוך והרשב"ם קושית תוס' במקומה עומדת וז"ל התוס' י"ט פ"ב משנה ד' בדמאי הסיטונות כתב הרשב"ם פ"ה דב"ב סיטון חיטין בלשון יון ומשום שקונה הרבה חיטין ביחד קורא לו סיטון והוסיף הר"ן [וצ"ל הנימוקי יוסף ועל] ועל זה נקרא כל תגר גדול בין מלח ובין מיבש סיטון שהוא שם יוני למוכר סחורות הרבה אבל התוס' בב"מ דף מ"ח. כתבו דלא מיקרי סיטון אלא למוכר בלח ונ"ל ראיה לדבריהם מרתנן הכא הסיטונות ומוכר תבואה דש"מ דסיטונות לאו מוכרי תבואה הן שהוא ביבש וכו' ולשון הר"ש הסיטונות דרכן לקנות פירות מרובין ומוכרין לחנוונים וגם זה הפירוש דוחק דא"כ תרתי ביבש למה לי וכו' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 31
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 31](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/31)

**סטיני** בבא מציעא דף קי"ז. אמר וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש. לא נהירא לי גרסא זו עיין ערך קר עכ"ל. אכן רש"י גריס לה ופירש וסטיני שם חכם תלמידו של ריש לקיש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 32
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 32](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/32)

**סטר** א' בילמדנו פרשת ואלה המשפטים תנו רבנן לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא תסטרנו ולא תקללנו תלמוד לומר בלבבך. פירוש הכאה ביד על הלחי עכ"ל. כן איתא גם בש"ס דילן בערכין דף ט"ז: ת"ר לא תשנא וכו' יכול לא יכנו (פירוש רש"י על דבר תוכחה ולא יסטרנו (פירוש רש"י כל אחר יד) ולא יקללנו ת"ל בלבבך ע"כ וצ"ע:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 33
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 33](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/33)

**סטר** ב' שבת דף קל"ד. אמר אביי האי חלוק דינוקא נהפכינהו לסיטריה אבראי. פירוש שפת חתיכה של בגד עכ"ל. לפנינו איתא לפניה לסיטריה לעילאי. וז"ל רש"י לפניה לסטרי' לעילאי לאימרא שבשפת פיה יהפך ויקפל למעלה שלא תהא סמוכה לבשרו מפני שראש מקום חתך הבגד שם שהוא ויוצאין ממנו גרדין וכו' ע"ש וכל הרואה יבחין שלגרסת הערוך הפירוש מרובה יותר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 34
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 34](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/34)

**סטרנליא** עבודה זרה דף ח'. קלנדא וסטרנליא פירושו בירושלמי שנאה טמונה שונא נוקם נוטר היך מה דאת אמר וישטום עשו וכו' עכ"ל. לפנינו איתא וסטרנורא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 35
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 35](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/35)

**סייבא** נדה דף כ'. עולא אמר כלבושא סייבא ס"א סיוהא. פירוש כל אותו מקום שהוא כחרת עכ"ל. לפנינו איתא סיואה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 36
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 36](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/36)

**סייט** יומא דף כ"ב: חזא רב נחמן סיוטא בחלמיה (פירוש רש"י מלאכי פחד מבהילים אותו) בבא קמא דף ל"ז: מהו דתימא האי שופר קמא סיוטא בעלמא הוא דנקיט לי'. פירוש פחד עכ"ל. וז"ל רש"י סיוטא ביעותא שנבעת מקול השופר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 37
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 37](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/37)

**סיין** שבת דף קי"ט. זבנינהו לכולהו ניכסיה וזבן בהו מרגיניתא אותבי' בסיינא עכ"ל. רש"י כתב פירוש כובע בשם רבינו יצחק בר יהודא ושרבינו הלוי גרס בסדיני' והפירוש הראשון נראה לרש"י עיקר:
**שם** שבת דף קל"ח: רב ששת בריה דרב אידי סיינא שרי והתניא אסור (לפנינו והאיתמר אסור) לא קשיא הא אית בה טפח הא דלית בה טפח. פירוש סיינא כובע שמשימין בני אדם על ראשיהן יוצא כמין פסל מן הראש כשיעור טפח הן חסר הן יתיר ומאהיל על הפנים שלא יכם השמש ומסיק אלא קשיא הא דמיהדק והא דלא מהדק. וכשהוא מהודק ביותר ואינו נכפף בבגד חשוב הוא כאהל ואסור עכ"ל. אהא דמשני הש"ס אלא לא קשיא הא דמיהדק וכו' על זה כתב רבינו הערוך דהפירוש של מיהדק היינו שאינו נכפך. וכ"כ התוס' בזה הלשון פירש רבינו חננאל הא דמיהדק שאינו נכפף דאז נראה כעין אהל דלא מיהדק שהוא נכפוף ואז אין נראה כעין אהל עכ"ל. אבל רש"י פירש אלא וכו' דאינו אסור משום אהל אלא משום שלא יגביהנו הרוח מראשו ואתי לאתויי ארבע אמות הילכך מיהדק בראשו שפיר שרי לא מיהדק אסור:
**עוד שם** אפיק בגלימי' טפח שנתעטף בטליתו והוציא מראשו על פניו טפח עכ"ל. אהא דאמר סיאני שרי ומקשה דתני' אסור ומשני לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח מקשה אלא מעתה שרביב בגלימי' טפח הכי נמי דמחייב וכו' היה גרסת הערוך אלא מעתה אפיק בגלימי' טפח וכו' וכן הוא בר"יף וברש"י שם כתב בזה"ל אפיק בגילמא טפח הניח טילתו על ראשו כדרך שמתעטף בה והרחיקה להלן מראשו טפח עכ"ל. וכן גרסת הרא"ש אלא מעתה אפיק בגילמא טפח הכי נמי דאסור [ולדעתי במה שגרס הכי נמי דאסור הוא נוסחה אמיתית ולא כמו שכתוב לפנינו הכי נמי דמיחייב וכן איתא בהרי"ף ובהרב המגיד ובבית יוסף סימן ש"א דמיחייב דמאי חיובא שייך כיון דוודאי מדאורייתא כיון דלא הוי אהל קבע שרי רק משום אהל עראי. אסרוהו חכמים וכן משמע מכל הפוסקים וגם בסיינא לא אמרו פטור וחייב אלא שרי ואסור נשנית ועל כן מהנראה נוסחא הישרה הכי נמי דאסורה] וכך איתא בהרב המגיד פרק כ"ב הלכה ל"א: **והוי** יודע דהר"ן כתב פירוש רש"י וגם פירושו של ר"ח [שזכרתי באות קטן א' שהוא הפירוש שכתב הערוך] וכתב על פירוש ר"ח דלא נהירא דא"כ לא הוה ליה להש"ס לומר אלא והכי הוה לי' למימר לא קשיא הא דמיהדק והא דלא מיהדק ע"כ והרא"ש כתב ורבינו תם לא גרס אלא והכי גרס לא קשיא הא דמיהדק והא דלא מיהדק כלומר הא דפרכת מאפיק גלימא טפח לא קשיא דגלימא לא מיהדק אלא נכפף למטה ולא הוי אהל אבל סיינא מיהדק שהוא קשה ובולט חוץ לראשו טפח והוי אהל ואסור וכן פירוש ר"ח ז"ל עכ"ל. מעתה אין מקום לקושית הר"ן. אמנם גם לפי הגירסא שהיה לפני הר"ן אלא לא קשיא וכו' נוכל לקיים פירוש ר"ח. דמתחילה משני הש"ס דהך דסייני שרי היינו דוקא פחות מטפח אבל אסור היכא דאית ביה טפח [ובהך מיירי הא דתניא אסור] ועל זה מקשה דאי בשיעור טפח תליא מילתא א"כ אפיק בגלימא טפח יהיה אסור ומסיק הש"ס אלא כלומר לעולם באית טפח נמי שרי ורב ששת דשרי סייני אפילו באית ביה טפח נמי התיר והא דתניא אסור לא קשיא הא דמיהדק ר"ל דברייתא דאוסר היינו שהוא קשה ואינו נכפף למטה והוי אהל והא דרב שישא מתיר דלא מיהדק ונכפף למטה ואינו אוהל. וניחא להו לר"ח והערוך לפרש כך דהש"ס מחלק בין סייני שהוא רך ונכפף ובין סייני שהוא קשה [וזה פשוט דוודאי נמצאו סייני שהם רכים וסייני שהם קשים כמו שנראה עדיין בכובעים וכמו שחלק הש"ס בתחלה בין סייני דאית ביה טפח ובין סייני דלית ביה טפח הרי דחלוקים בכמותם כך וודאי חלוקים באיכותם ר"ל יש מהן קשים ויש מהם רכים] ונאדו מפירוש רש"י שפירש דהא דקאמר הש"ס אלא וכו' הכוונה דלאו מטעם אהל נגעו בה וכו' ומותר משום אהל וטעמא בעי איסור אהל להיכן אזיל וכבר עמד על חקירה זו הרב בעל ט"ז בא"ח סימן שט"ו סעיף קטן ז' והטעם שכתב הט"ז דחיקא להו ומשום כך פירשו דאיסור אהל במקומו עומד. ומה שהתירו בלית בה טפח ולא חששו לחששא דרש"י דשמא יגביהנו הרוח ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים. יש לומר על פי סברת ספר התרומה שאין דרכם של בני אדם לילך בגלוי הראש הביאו בית יוסף בסוף סימן ש"א ולכוונה זו דקדוק בעל הערוך פי' סיינו כובע וכו' בראשיהן וכו' ולא כתב על ראשיהן אלא דכוונתו בראשיהן ממש שאין להם שום דבר אחר המכסה את הראש אלא רק סייני בלבד ולכך אין לחוש דאתי לאתויי ארבע אמות וזה קרוב אל האמת:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 38
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 38](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/38)

**סד** ה' סוכה דף מ"ה: שמא תאמר אבד סברן ובטל סכויין וכו' ראה פניך לא פללתי תרגום ירושלמי סכיית למחמי. לישועתך קויתי ה' סכיית הבט דרך ים ויעל ויבט וסליק וסכא. בריש ויקרא רבה אבי סוכו זה היה אבי של כל הנביאים שסוכין ברוח הקודש בערביא צווחין לנביא סכיא עכ"ל. ז"ל סיכויים תוחלתם ומבטם כדמתרגמינן הבט נא השמימה (בראשית ט״ו:ה׳) אסתכי כען לשמיא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 39
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 39](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/39)

**סד** ט' בסוף גמרא דביצה (ומצוין בצדו דף ל"ו) לא צריכא דנקט בסיכי. פירוש תפיס ביתדות עכ"ל. אולי צריך להיות בסוף גמרא דסנהדרין דף קי"ב. ואע"ג דשם איתא דתלי בסיבטא כתבתי על הגליון דצ"ל בסיכתא וכך איתא בערכין דף ז': ע"ש.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 40
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 40](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/40)

**סד** יו"ד יבמות דף פ': רב נחמן סיכי דדיקנה הוי ליה עכ"ל. במוסף **(א"ב** פירוש יתדות הזקן כלומר שהיה לו שיער בזקן אם כן טעם שני הערכים אחד הוא) עכ"ל. לקוח מפירוש רש"י שכתב סיכי דיקנא יתדות הזקן כלומר בכמה מקומות הוה ליה שער בזקנו עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 41
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 41](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/41)

**סכין** א' שבת דף קכ"ג: אמר אביי חרבא דאישכפי וסכינא דאשכבתא וחצינא דנגרי כיתד של מחרישה דמו. ובב"מ דף קט"ז. ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה פירוש סכין המיוחדת לשחיטה והיא החלפה. ספרים אחרי' סכינה דאשכפתא. פי' סכין של אשכף שמקצע בה העורות ומסתברא דהיא החלפה דאמרינן כיון דמיפגמא ואין הפגימה פוסלת אלא בשחיטה ועוד (דסכין של אשכף שבמקצע בה העורות) היא נקראת חרבא עכ"ל. וז"ל רש"י סכינא דאשכפתא. של בית המטבחיים שמקבצים בה בשר. אמנם רבינו הכריע שהוא סכין ששוחטין בו ונקרא חליף או החלפה ממה דמסיים בסוגיא אמר לך רבא כיון דמיפגמא קפדי אינשי ולא מושלי ואין הפגימה פוסלת אלא בסכין של שחיטה. ועוד הכלי שמקצע בה העורות היא נקראת חרבא וכן וודאי הכלי שמקצבין בו בשר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 42
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 42](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/42)

**סכן** ברכות דף י' אמר רבי טרפון וכו' הטיתי לקרות וכו' וסיכנתי בעצמי וכו' בבא בתרא דף קמ"ז רב ששת אמר רב שמעון שזורי היא דתנן גיטין דף ס"ה: רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן כבר פירשנו בערך חזר פירוש מסוכן חולה הקרוב למיתה כדתנן בחולין דף ל"ז. השוחט את המסוכנת רבן גמליאל אומר עד שתפרכס ביד וברגל עכ"ל. עיין קונטרוס סימן ס"ו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 43
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 43](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/43)

**סכר** א' שבת דף ס"ז. ושבעה עפרי מן שבעה סוכרי. פירוש קברים ס"א סוכרי דבבא פירוש מקום שהציר סובב ויש בו עפר. פירוש אחר נקב שנוקובין בכותל מקום שמנעול של דלת נכנס לתוכו ושמו של אותו נקב סיכרא וקא שקיל עפרא מז' נקבים של ז' מנעולים של ז' דלתות עכ"ל לפנינו איתא סינרי. ופירוש רש"י חור האסקופה שהדלת סובב בו ועיין תוס' מנחות דף ס"ד: ד"ה אסיכרא וע"ש היטיב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 44
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 44](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/44)

**סל** א' סנהדרין דף פ"ב: זמרי בן סלוא על שהסליא עונות משפחתו. פירוש שהגביה כמו לא תסולה בכתם אופיר עכ"ל. וברש"י פירוש שני פירושים ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 45
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 45](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/45)

**סל** ד' סנהדרין דף פ"ד: רב פפא לא שביח ליה לבריה למשקל ליה סילוא (פי' קוץ) עכ"ל. לפנינו איתא רב לא שביק וכו':
**שם יומא** דף צ"ה: רשעים דומה להם כסלוים (פי' רש"י קוצים בלשון ארמי יבמות דף ע"ה: דאמרי אינשי מחיי' בחברתה ולא בסילתא עכ"ל פי' רש"י קוץ. אכן בנדה דף ס"ו: פירוש רש"י בד"ה סילתא בקעת עבה כמו בחברתה ולא בסילתא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 46
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 46](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/46)

**סלמנדרא** חגיגה דף כ"ז. ומה סלמנדרא שתולדת האש היא הסוך מדמה אין האור שולטת בו תלמידי חכמים שכל גופן אש אחת כמה וכמה וכו'. סנהדרין דף ס"ג אף חזקיהו מלך יהודה ביקש אביו להעבירו באש אלא שסיכתו אמו סלמנדרא. חולין דף קכ"ז. ת"ר הצב זה הצב למינהו להביא ערוד ובן הנפילים וסלמנדרא וכו' עד יש לך בריות שגדילות באור וגדילות באויר. תרגום ירושלמי החלד והעכבר ית כרכושתא וית סלמנדרא. פירוש כשמבערין אש שבע שנים במקום אחד נבראת מתוכו דמותעכבר ונקראת סלמנדרא עכ"ל. ז"ל תוס' בחגיגה ד"ה סלמנדרא החלד והעכבר תרגום יונתן כרכושתא וסלמנדרא ערוך עכ"ל. וכבר מוכח כמה פעמים דלתרגום יונתן קראו הערוך תרגום ירושלמי עיין ערך אשן. והוי יודע בתרגום יונתן שלפנינו אין הנוסחא כך אלא על החולד והעכבר מתרגם כרכושתא ועכברא אמנם על **הַתִּנְשָמֶת** דכתיב בשרצים (ויקרא י"א פסוק למ"ד) מתרגם סלמנדרא ודע דמלת ברכושתא דאיתא בתרגום יונתן הנ"ל צ"ל כרכושתא שהעתיקו הערוך והתוס' וכן איתא מגילה דף י"ד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 47
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 47](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/47)

**סלעם** א' יומא דף ע"ז: מעיין היוצא מבית קודש הקדשים בתחלה דומה כמין קרני סלעם פי' חגב עכ"ל. לפנינו איתא חגבים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 48
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 48](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/48)

**סלקנדית** עבודה זרה דף ל"ה: ומלח סלקנדית גמרא מאי מלח סלקנדית מלח שכל סלוקתי רומי אוכלין בה. בפירוש רבינו גרשם כתיב כל שליקי רומי. פירוש כל מה ששולקין ברומי אוכלין באותו מלח עכ"ל. לפנינו איתא סלקונדרי ופירוש רש"י סלקונדרי נחתומין שברומי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 49
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 49](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/49)

**סלקוסתא** ספרים אחרים חליקוסתא כדאמרינן בכיצד מברכין דף מ"ב בברכות. שורין טיט עבה וקובעין האגודה בטיט כדי שלא תיבש וכשרוצה להריח בה בשבת אם נעצה ושלפה ונעצה בערב שבת האי כמונחת בכלי או בגומא ואי לא נעשית כמחוברת בטיט ואסור לעוקרה עכ"ל. בברכות לא נמצא שום דבר ולדעתי כך צריך להיות סליקותא ס"א חליקוסתא בשבת פרק במה טומנין דף נ': פירוש אגודה של נרקום כדאמרינן בכיצד מברכין דף מ"ג: [והיינו מה דאיתא התם בברכות לענין ברכת הריח נרקום דגנוניתא מברכין בורא עצי בשמים] שורין טיט עבה וכו' [חוזר אדלעיל לפרש במה דאמר בשבת דף נ': דצה ושלפה והדר דצה שריא ואי לא אסור וכן פירוש רש"י סליקותא עשב שהוא נאה למראה ולהריח וממלאין כר עפר לח ותוחבין אותו לתוכו ונותנו לפני שרים וכו' ע"ש] ועיין לעיל בערך חליקוסתא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 50
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 50](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/50)

**סלת** א' שבת דף ע"ד: האי מאן דסלית סילתא חייב משום טוחן. פי' אלו עצי דקלים שהן עומדין שיכי שיכי כעין נימין וכשמפרק הנימין הללו יוצא מביניהן כמין קמח דק לפיכך המנפצים חייב משום טוחן ואי קפיד אמשחתא כגון שהוא צריך עץ שעבה פחות מטפח והוא ממעטו כדי להתכוון לצורכו חייב גם משום מחתך פירוש אחר דסלית סילתי שמבקע עצים ואי קפיד אמשחתא שיהיו כלל החתיכות במדה אחת בפירוש הראשון השווהו לסלת חמין. ובפירוש השני השווהו להאי דגרסינן בב"ק דף קי"ג: רבינא זבין דיקלא לסולתי וכו' עכ"ל. כפירוש השני כן פירוש רש"י:
**שם באות הנ"ל** ביצה דף י"ט: השתא סלותי מסלתינן בחולו של מועד נדרים ונדבות מיבעיא. פירוש סלותי מסלתינן מחתכינן חתיכות העצים ור"ח ז"ל פירוש כלומר עושה אדם מלאכה כנון סלין וכיוצא בה. ואני אומר שאסור לעשות מלאכה בחולו של מועד אבל לבקע עצים לצורך אכילה שרי. פירוש בתשובת ואפכינן סילתי תחיכות עצים ובארץ משך קורין להו סילתין עכ"ל. עיין קונטרוס סימן י"ז:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 51
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 51](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/51)

**סלתא** ב' ברכות דף ו'. ליתי סילתא דשונרתא אוכמתא. שבת דף קל"ד. ליתי לסילתא דאימי'. פירוש שליא עכ"ל לפנינו בברכות איתא שלייתא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 52
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 52](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/52)

**סמד** פסחים דף ע"ד: בסמידה דמיפרר. פירוש ר"ח ז"ל מלשון פירורין ואנו שונין דאיפרד מלשון ויפרדו עכ"ל. ופירוש של סמידא כתב רש"י סולת וכן בגיטין דף נ"ו.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 53
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 53](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/53)

**סמד** א' שבת דף ס"ו. במשנה הקיטע יוצא בקב שלו וכו' סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה פי' סמוכות של קב טמאין מדרס שהוא כמנעל שהולכין עליו כך הולך על זה ויוצאין בהן בשבת דאין יכול להלוך אלא בהן ולא הוי כמשוי ונכנסין בהן לעזרה דאינו מנעל כסא וסמוכות שלו פירוש מי שנקטעו שתי רגליו עושין לו כעין כסא שמהלך עליו ועושין לו סמוכות שמגינים על השוקים שלא יגרר לארץ והני נמי טמאין מדרס לפי שסמוך עליהן ואין יוצאין בהן בשבת לפי שיכול להלך בלא אותן סמוכין ואין נכנסין בהן לעזרה דהואיל ומגינים על הרגל כמנעל הרי הן כמנעל ואסור ליכנס בהן לעזרה ועכ"ל. וז"ל רש"י ואין יוצאין בהן בשבת. רבותינו אומרים מפני שאין צריך לו כל כך ולא נהירא לי טעמא ואיכא למימר דאיידי דתלי ולא מנחו אארעא זימנין דמשתלפי עכ"ל:
**שם** ביצה דף כ"א. חולין דף קנ"ד: אני היום סמכוניי באשישות. פירוש אותו היום סמכוהו בישיבה והושיבוהו בראש עכ"ל. וז"ל רש"י בביצה אני היום סמכוני באשישות יום טוב הוא ודרשתי לרבים וחליתי מטורח הדרשה וקורא אני עלי סמכוני באשישות הביאו לי סעודה ואסעוד. ובחולין כתב רש"י בזה הלשון. סמכוני באשישות כלומר צריכני חיזוק לפי שסר כחי מכח הדרשה שדרשתי היום ברבים דשבת הרגל היתה עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 54
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 54](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/54)

**סממית** סנהדרין דף ק"ג: אמון העלה סממית ע"ג המזבח. יש מפרשים דטיינלא כלומר ביטל העבודה והיה חרב ועלו עליו שממיות ויש מפרשים לוצירטא ולטאה תרגום סממיתא עכ"ל. לפנינו איתא שממית:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 55
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 55](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/55)

**סמנים** גיטין דף ח'. כל ששופע ויורד מטורי סמנים ולפנים ארץ ישראל. פירוש הם טורי אמונים כדתנן בפ"ד דחלה מגזיב (לפנינו מכזיב) ועד הנהר ועד אמונים שתי חלות עכ"ל. עיין מ"ש לעיל ערך טר ג':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 56
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 56](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/56)

**סמתר** בבא מציעא דף ק"ז: התם נמי אי לאו זיקא הוו עבדי ליה סמתרי וחיי. בבא בתרא דף ע"ד: הנך עשבים סמתרי הוו עכ"ל. במוסף **(א"ב** בנוסחאות כתוב עבדי לה סם וחיי ורש"י בפירוש הנך עשבים סמתרי הוו מביא ראיה מההיא דהמקבל א"כ גרס סמתר ותרגום את תמרוקיה ית סמתר רבותהא) עכ"ל. מה שכתב החכם המוסף בשם רש"י צ"ל רשב"ם ודע דהרשב"ם כתב עוד ראיה מחולין דף נ"ד. ולפנינו בחולין אינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 57
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 57](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/57)

**סן** מועד קטן דף י"ז. ההוא צורבא מרבנן דהוי סנו שומעני' פירוש השותה בד' מיני זמר דעבד כרבי אלעי דתניא רבי אילעי הזקן אומר אם רואה שיצרו מתגבר עליו פירוש מבקש לשתות במיני זמר ולשמוח בשמחה המרגילה לידי עבירה כגון זה ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה מה שלבו חפץ לא התיר אלא אכילה ושתייה במיני זמר וכיוצא בהן. אבל דבר עבירה שיש בה דין אדם או דין שמים ואפילו חייבין לאוין או חייבי עשה וכל שכן למעלה שאיסורן איסור עולם חס ושלום שהתיר רבי אילעי ואפילו בסתר אלא כגון הדרך שפירשנו הוא שאמר לעשות ואפילו דברים הללו לא התירן אלא כמשיא עצה לעשות כך כדי להבטיח את יצרו להשלים תאוותו וכיון שיראה את עצמו לבוש שחורים ועטוף שחורים משתבר יצרו ונמנע ואינו עושה וזה צורבא מרבנן עשה כרבי אילעאי ולבש שחורים ונתעטף שחורים ואחר זה כולו חזר לשתות במיני זמר כמו שהיה עושה ולכך שמתיה רב יהודה. פי' ד' מיני זמר כנור ונבל ותוף וחליל עכ"ל. ז"ל רש"י מה שלבו חפץ. עבירה והואיל ואין מכירין אותו שם ליכא חילול השם. ואמר לן רבי משום רב האי גאון ויעשה מה שלבו חפץ רוצה לומר דוודאי כיון שלובש שחורים וכו' אני ערב בדבר שאינו חפץ מכאן ואילך בעבירה ע"כ. וז"ל תוס' אם רואה אדם וכו' וכתב רבינו חננאל חס ושלום לא הותר לו לעשות עבירות אלא ע"י כך יכנע לבו ובפרק קמא דקידושין פירשתי. ובקידושין דף מ'. ז"ל רש"י ילבש שחורים שלא יראה עצמו בכבודו אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן ילבש שחורים עכ"ל [ודברי רש"י במה שמסיים לכן ילבש שחורים צריכין עיון קצת דהא כבר נתן טעם שלא יראה עצמו בכבודו וכו'. ותו מאי בעי רש"י בזה הא עלה קאי. ומהנראה דבלתי ספק מה דקאמר ילבש שחורים ויתכסה שחורים הם עניינים נפרדים רצוני לומר דגם מלבושיו שהוא לבוש בהן בביתו בשכבו ובקומו יהיו שחורים שלא יראה עצמו בכבודו לולי ירך לבבו בכך] עוד יהיה זהיר דגם במה שיכסה בו והיינו כשיוצא לשוק בין הבריות [וכן בכל המקומות שבש"ס לשון מתכסה קאי אבגד העליון שמכסה בו ואחת מהנה בנדרים דף מ"ט: כד נפיק לשוקה מיכסיא ביה וכד נפיק רבי יהודה לצלוייה הוה מיכסי ומצלי וכד מכסי ביה וכו'] ועל זה הוא הטעם שאם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן יתכסה שחורים [ובמ"ק ובחגיגה איתא יתעטף שחורים] דהיינו גם בגד עליון שלובש כשיוצא לשוק יהיו שחורים [וצ"ל ברש"י לכן יתכסה שחורים ויתבאר בזה דברי רש"י על נכון]. וז"ל תוס' ויעשה מה שלבו חפץ פירוש ר"ח ח"ו שהותר לו לעשות ולעבור עבירה אלא כך אמר רבי אילעאי יגיעות דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים האדם מן העבירה עכ"ל. עיין קונטרס סימן **י"ח**:
**שם סוף אות הנ"ל** חולין דף נ': סניא דיבי. פירוש ששונאין אותו הזאבין ולא יוכלו למיכל מיניה פירוש אחד סניא לשון מסננת דיבי לשון זיבה עכ"ל. עיין פירוש רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 58
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 58](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/58)

**סן** ג' ברכות דף ס"ד. הוריות דף י"ד. סיני ועוקר הרים איזה מהן קודם. פירוש סיני בידו גמר התלמוד בהלכה למשה מסיני קידושין דף כ': דרשינה רב נחמן בר יצחק להנהו קראי כי סיני. פירוש כהלכה למשה מסיני עכ"ל. עיין קונטרוס סימן **ס"ח**:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 59
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 59](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/59)

**סנוארתא** שבת דף ס"ב. ולא בקסדא גמרא אמר סנוארתא פירוש כובע של ברזל עכ"ל. וז"ל רש"י כובע עור תחת כובע המתכות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 60
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 60](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/60)

**סנדל** בכורות (פרק ה' ונכתב בצדו דף מ') אני חפשתי שם ובכל הפרק ולא מצאתי וצ"ל פרק ח' דף מ"ו.) כריתות דף ז': נדה דף כ"ד: המפלת סנדל או שליא. פירוש חתיכה של בשר כצורת סנדל עכ"ל. ועיין לקמן בערך **רצם**:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 61
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 61](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/61)

**סנדלכין** סנהדרין דף נ"ט: ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלכין טובים. פירוש מרגליות. ראמות וגביש תרגום סנדלכין ובירוצין עכ"ל. לפנינו איתא סנדלבונים ופירוש רש"י סנדלבונים שם אבן טוב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 62
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 62](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/62)

**סנדיקוס** הביא מילה זו בעל הילקוט במזמור רבה ה' את יריבי אני עושה סנדיקוס בשעת מילה ופריעה. (פי' בל' יוני ורומיי פטרון ופרקליט עכ"ל המוסיף) וכן קוראים עד היום למי שיושב ומחזיק את התינוק שיהא נימול וכ"כ הרמ"א בי"ד סימן רס"ה ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו ויפה כח הסנדק וכו' מהתשבי ערך סנדק נעלם הילקוט הזה עיין שם ומה שכתבתי שם על הגליון:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 63
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 63](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/63)

**סנף** תענית דף כ"ה. ויש אומרים סניפין עשאום. פי' פלימו אמר כל כך נתארכו עד שהותירו אמה מכאן ואמה מכאן ויש אומרים כל כך נתארכו שחתכו ועשו מן החתיכות סניפין בין הקורות העליונות להקורות התחתונות פירוש אחר שהיו הקורות מסונפין זה עם זה ונתחברו עכ"ל: וכך נוטה פירוש רש"י:
**שם סוף אות הנ"ל** בבא בתרא דף ד': סניפי דיכן לבר. מוציא ראשי הקנים ודפנא שהוא הקנים העומדים לחיזוק המחיצה לחוץ. פירוש אחר דלכי גדיל להוציא ליכוון דליהוו רישייהו דהוציא כייפי לבר לאותו צד של חבירו עכ"ל. לפנינו איתא ירכי ועיין ברש"י איתא הג"הה יריכי וכו' ור"ח פירוש מוציא ראשי הקנים ודפנא וכו' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 64
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 64](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/64)

**ססגון** שבת דף כ"א. היינו דמתרגמין ססגונא שסס בגוונים הרבה (לפנינו איתא ששש ופי' רש"י ששמח בפיו בגוונין) פי' שמצוייר בגוונים הרבה ודומה לו הא דגרסינן ביבמות דף ס"ד: רב אחא בר הונא אחדתי' ססגוניתא פירוש שנצטייר בשרו גוונים מן החולי פירוש אחר ססגונא שמח משה רבינו שהיו לה גוונים הרבה עכ"ל. שלפנינו ביבמות איתא אחדתי סוסכינתא פי' רש"י חולי מעוצר השתן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 65
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 65](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/65)

**סעד** א' אבות פרק ג' והכל מתוקן לסעודה אלו משניות פירוש רבי משולם ברבי קלומוס ז"ל ויהיו עניים בני ביתך שיהיו בני ביתך עושין מלאכתך ולא אחר מאי ניהו כדאמרינן בבא מציעא דף ס': ההוא עניא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדקניי' באוכמא אתא לקמיה דרב אמר ליה זבנן אמר ליה ויהיו עניים בני ביתך (עיין פי' רש"י טוב לי לפרנס עניי ישראל) אזל קמי' דרב פפא בר שמואל זבני' וכו' הכל צפוי ואית דאמר הכל צפון מלמד שכל מעשיהם של בני אדם צפונין הם אצל הקדוש ברוך הוא כדכתיב הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי והרשות נתונה מלמד שניתנה רשות לבני אדם לטוב ולרע ועוד כתיב ובחרת בחיים אין אומרים לאדם בחור אלא בדבר שיש לו רשות לבחור אלמא הרשות בידו. בטוב העולם נידון מלמד שהקדוש ברוך הוא מפרנס וזן עולמו בטובו אבל לא לפי מעשיהן מניין אנו למידין מברייתו של עולם עד שניתנה התורה כדאמרינן (פסחים דף קי"ח.) הני כ"ו חסדו בהודו בתהלים כנגד מי כנגד כ"ו דורות מאדם עד שניתנה התורה שלא היה להם מעשיס טובים וזן אותם בחסדו הוא היה אומר הכל נתון בערבון מלמד שהאדם על ידי ערב משנולד שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וכתיב והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ללמדך ששני מלאכים מהלכים עמו ביום ושני מלאכים אחרים מהלכים עמו בלילה אותן שמהלכים עמו ביום כותבין בלילה מה שהוא עושה ביום ואותן שמהלכין עמו בלילה כותבים ביום מה שהוא עושה בלילה ובאין ומעידין לפני הקב"ה עכ"ל. עיין חגיגה דף ט"ז. ובתענית דף י"א:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 66
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 66](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/66)

**סער** ג' ברכות דף כ"ד. אמר ליה רב מרי לרב פפא שער יוצא לו בבגדו מהו קרי עליה שער שער. פירוש השיער שיער הוא ולא בשר כשבשרה מכוסה ושערה יוצא מתוך בגדה. כיוצא בו חולין דף י"ט: קרי עלי' גוי גוי (לפנינו איתא נכרי נכרי) עכ"ל. וז"ל רש"י בברכות דף כ"ד. שער שער כלומר מה בכך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 67
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 67](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/67)

**סף** ד' בבא בתרא דף ה': שאני הת ם דכל ספא וספא זמניה. פירוש כל נדבך ונדבך זמנים הוא עכ"ל. לפנינו איתא שפא ושפא ובדף ו'. שם איתא שפה ושפה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 68
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 68](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/68)

**ספג** שבת דף קמ"ה. לסופגם במלח לא הוכשר. פירוש לסופגם לשואבם וכן סופג את הארבעים שואב את הארבעים ויש מפרש סופג כמו סופק כמו ויספוק את כפיו ג' וק' מתחלפין עכ"ל. לפנינו בש"ס שבת דף קמ"ה. איתא **לסופתן** במלח. ופי' רש"י לסופתן במלח. שמתוך שהם קשים [ר"ל הזתים] אין המלח נדבק בהן ומפצעת לרככה מבחוץ לא הוכשר. דלא מיכווין למשקה דידהו דילעקר עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 69
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 69](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/69)

**ספח** פסחים דף נ"א. רבה בר בר חנה אכל דאייתרא וכו' אמר רבב"ח לברי' אתה לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל כדי הוא לסמוך עליו בפניו ושלא בפיו אתה לא ראית אותו לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. ופליגא דידדה אדידי' דאמר רבב"ח סח לי רבי יוחנן בן אלעזר ראיתי את ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא שנטל ספיחי כרוב ואכל ונטל ונתן לי ואמר אני שראיתי את ר' שמעון בן יוחאי שאכל ספיחי כרוב בשביעית כדאי הוא לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו אתה בפני אכול ושלא בפני לא תאכל. פירוש ופליגא דידיה אדידה דלענין אייתרא אמר לא תאכל בין בפני ובין שלא בפני מכלל שהבא ממקום אחר שיראה מי שעשה מעשה אע"פ שהוא עושה מעשה כמותו אחרים אין סומכין עליו בפניו וכל שכן שלא בפניו ולענין ספיח אמר בפני אכול אע"ג שבא מכח אחר עכ"ל עיין בקונטרוס סימן **י"ח**:
**שם** מאי ר' שמעון דתנן ר' שמעון אומר כל הספיחין אסורין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בו בירקות שדה וכו' ובמשנה שבועות פ"ט ר"ש אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בו בירקות שדה מכלל שאסור מפני שאין כיוצא בהם עכ"ל. ועיין מה שכתבו תוספות בפסחים דף נ"א. ד"ה כל הספיחים ליישב סתירה זו:
**עוד שם** ותו גרסינן רבי שמעון בן יוחי הוה עבר בשמיטתא חמא חד מלקט שביעית אמר לי' אסור א"ל ספיחי אינון ולית את דשרי א"ל ולאו חבירי חולקים עלי' קרי עליה ופורץ גדר ישכנו נחש ואע"ג דאיכא לשנוי כי הספיחים הללו שהיה מלקט ספיחי כרוב הוו וכו' עכ"ל. בתוס' הנ"ל ד"ה אני ראיתי וכו' הביאו בשם ירושלמי ר' שמעון חמא להאי גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית א"ל מאי האי א"ל ולאו את הוא דשרית א"ל ולאו חבראי פליגו עליה קרי עלי' פורץ וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 70
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 70](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/70)

**ספט** בבא מציעא דף ע"ג: מוהרקייהו דהני בספטא דמלכא מנח. פי' ספטא קמטרא בלשון משנה ובלשון ישמעאל ספט עכ"ל. ובמוסף **(א"ב** בנוסחאות כתוב בטפסא דמלכא. פירוש ארגז) עכ"ל. אמת דבב"מ דף ע"ג: איתא בטיפסא דמלכא וכו' ברם ראיה לנוסחת רבינו הערוך מתענית דף כ"א. ובסנהדרן דף ק"ט. שקלי' לסיפטא ונזכר שם איזה פעמים מלת סיפטא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 71
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 71](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/71)

**ספל** בבא בתרא דף קס"ו: כתוב בו ספל מלמעלה וקפל מלמטה. פירוש שמות של כלים פירוש אחר ספל סאה ופלגא קפל קב ופלגא פירוש אחר קפל דבר המקופל וכפול כמו מקטורן שהוא מכוסה מן הבגד מבחוץ או שאר בגד קפול עכ"ל. עיין רשב"ם ותוס' בשם ר"ח ספל סאה ופלגא וכו':
**שם באות הנ"ל** ברכות דף מ"ד. ספלי טרית פירוש ספלים מלאים טרית והוא המליח שאוכלין אחר שאכלו בפירות גינוסר הרבה למרק האכילה שבמעיו אי נמי דניגרריה לליבא עכ"ל. וז"ל רש"י ספלים מלאים חתיכות דג חתוך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 72
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 72](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/72)

**ספן** ב' כתובות דף ע"ב. המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל יוציא ויתן כתובה אמאי ומשני למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה איכא דאמרי ואין כל בריה סופנה פירוש אין קוברה בעפר עכ"ל. וכן פירוש רש"י בזה"ל סופנה קוברה כשם שלא גמלה חסד כך לא יגמלו עמה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 73
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 73](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/73)

**ספן** ג' מועד קטן דף כ"ח. מאן ספין מאן חשיב מאן רקיע. פירוש כיון שנמסר אדם ביד מלאך המית אין שם חשיבות בילמדו קח את המטה ולא ספנן הקדוש ברוך הוא לצרכן שאינן ולא כלום שנאמר כל הגוים כאין נגדו ובהן עם לבדד ישכון אתון אמרין דלית אומא ספינא כלום שנאמר כל הגוים כאין נגדו ובריש ואתחנן התחיל מבקש על עצמו ולא נספן ובכי תאמר בלבבך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אין הגוים ספונים לפני כלום שאין להם לא ברית עכ"ל. הביאו תוס' שם בזה"ל ספין חשיב למחר הוא והיא מתה ואין כל בריה ספונה [וכתבתי שם דכך צ"ל ספין חשוב למחר היא מתה (בכתובות דף ע"ב) ואין כל בריה סופנה] פירוש חשובה ובמדרש ילמדנו אין הגוים ספונים כלום שנאמר כל הגוים כאין נגדו וכן פי' בערוך והביא עדיין ראיות אחרות עכ"ל ודבריהם קצת צריכין עיון דהא הערוך גופא פירוש אהא דאין כל בריה סופנה פירוש אין קוברה בעפר [עיין בערך ספן הסמוך למעלה] ואפשר דהתוס' הביאו דברי רבינו הערוך רק לדוגמא ולראי' דספין היינו חשיבות אבל בזה לא סבירא להו כוותיה דהערוך ופירוש רש"י דאין כל בריה סופנה יהיה הפירוש קבורה משום דקשיא ממה נפשך אם בעלה קיים והוא עודנו בחיים מחויב בעלה לקוברה ואם בעלה מת כבר טרם שתמות היא הלא אז כולי עלמא מחויבים לקברה כמו שאר מתי מצוה [וקושיא זו לפירוש רבינו ורש"י צריך ישוב] והוי יודע דמה שכתבו התוס' במועד קטן והעתיקו הגמרא דכתובות למחר הוא והיא מתה אף שלפנינו בש"ס דכתובות איתא למחר היא מתה לכאורה הנוסחא אמיתית כמו שגרסו תוס' לפי מה דקיימא לן דהלכה כר' יהודה דאמר בכתובות דף מ"ו: אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננות להספד וכן פסק באבן העזר סימן פ"ט אם כן בהא דהמדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל שיוציא ויתן כתובה מפרש הש"ס תנא למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה ואיכא דאמרי אין כל בריה סופנה קשה ללשנא קמא אמאי יוציא ויתן כתובה הלא בעלה מחויב לשכור חלילין ומקוננות להספידה. אבל לפי הגרסא תנא למחר הוא והיא מתה אתי שפיר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 74
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 74](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/74)

**ספן** ד' בבבא קמא דף צ"ג: יכול להעבירו ע"י ספין. נדה דף ס"ב. ספון מעבר ליה ס"א צפון פי' בלע"ז ספוני ובל' ישמעאל צבאין עכ"ל. במוסף **(א"ב** פירוש בלשון יוני ורומיי בורית) עכ"ל ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 75
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 75](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/75)

**ספק** א' ביצה דף ל'. ודף ל"ו. אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין. פירוש מספקין סיפוק כדכתיב ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו שבא מחמתו טיפוח לרצונו ירושלמי במשילין ריקוד עוקר רגלו אחת ומניח אחת קיפוץ שתי רגליו כאחד עכ"ל. ורש"י פירוש טיפוח מטפח ידיו זו לזו מספקין כף על ירך וע"ל בערך טפח ד':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 76
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 76](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/76)

**ספקלר** יבמות דף מ"ט: כל הנביאים נסתכלו בספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל בספקלריא המאירה פירוש כיון דאמר לי' משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי ואתה אמרת ואראה את ה' חילוף דבריו אמר ידענא ביה דלא מקבל. הוה בעי למימר ליה והלא אותן העומדין עם משה נאמר בהן ויראו את אלקי ישראל וגומר וכתיב כי לא יראני האדם וחי וכתיב כי לא ראיתם כל תמונה אלא כבודו ראו גם כבודו ראיתי אני ויש כבוד למעלה מכבוד והכבוד שהוא ההוד הגדול הקרוב לשכינה לא ראהו אדם ועליו נאמר כי יראני האדם וחי ומקצת ממנו בקש משה רבינו שנאמר הראני נא את כבודך והשיב לו כי יראני האדם וחי וזהו שאמרו בשמועה זו מכל מקום קשי קראי אהדדי ופרוש בענין זה הפירוש ואמרו תנאי היא. ויש ספרים שאין כתוב בהן תנאי היא אלא מכל מקום קשי קראי אהדדי כדתניא כל הנביאים נסתכלו בספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו נסתכל בספקלריא המאירה. פירוש כי לא יראני האדם וחי על הוד שכינה נאמר שהוא הוד בוהק ואין כל בריה יכולה להסתכל בו וכל המסתכל וכל הנביאים ראו כבודו מתוך ספקלריא שאינה מאירה כאור כחוש ונדמה להם שראהו מראה וזהו כאדם זקן שאורו כחוש ורואה הנמוך כאלו גבוה והאחד כשנים וכיוצא בהן ואינו כך וזהו שאמר הכתוב וביד הנביאים אדמה כלומר מראה שרואין דמיון ולא עיקר ומשה רבינו נסתכל בכבוד והוד השכינה בספקלריא המאירה מאחורי הוד השכינה וביקש יותר מראה מן ההוד ולא נתן לו. וכענין הזה מפורש בריש ויקרא רבה מה בין משה רבינו לכל הנביאים רבי יהודה ברבי אילעי אומר כל הנביאים ראו מתוך אספקלריות מראה וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבא לשחת העיר ולראות כמראה אשר ראיתי על נהר כבר ואראה ומשה רבינו ראה מתוך ספקלריא אחת שנאמר במראה ולא בחידות. רבנן אמרי כל הנביאים מתוך ספקלריא מלוכלכת חדא היא דכתיב וביד הנביאים אדמה ומשה רבינו ראה מתוך ספקלריא מצוחצחת שנאמר ותמונת ה' יביט הרי רבי יהודא בר אילעי ורבנן כולין שוין שראה משה רבינו שלא כראיית כל הנביאים הנה בין למאן דגריס תנאי היא והוא רבי יהודה בר אילעי ורבנן ובין למאן דגרס בלא תנאי נתברר פירוש שמועה זו מכ"מ אין שם דבר מבורר ראיית דמות ידועה שהרי יחזקאל שפירוש שבמרכבה ולא הזכיר אלא רוח גדולה וענן גדול ואש מתקלחת ומתוכה כעין החשמל מתוך האש אבל דברי הכל ההוד והכבוד הגדול הוא השכינה לא ניתנה רשות להסתכל בו לכל בריה וכל שהוא חכם מבין מדעתו אבל לפרש יותר מזה ההוד השכינה לא ניתנה רשות עכ"ל. בגמרא איתא ידענא ביה דלא מקבל מנאי מאי דאימא ליה ואי אימא ליה לישוויה מזיד וז"ל תו' ד"ה לשווי' מזיד פירוש רבינו חננאל שרצה להשיבו דבמשה כתיב ויראו את אלקי ישראל עכ"ל. ובמיני תרגימא שחברתי בס"ד כתבתי דברים של טעם תמצא שמות פרשה ך"ד פסוק יו"ד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 77
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 77](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/77)

**ספר** ב' עבודה זרה דף ט'. וסימן תנא תוספאה ספרא בצירא. פירוש מנהג הכותב מקרא לכתוב בחיסור משה בלא ו' לאמר בלא ו' אבל התנא מנהגו לכתוב התיבה מלא בלא חיסור עכ"ל. ז"ל רש"י תנא תוספאה קורא מקרא שלם בתוספאה אותיות לשנא אחרינא קרי תוספאה וזה נראה עיקר דלענין קריאה דקרא לא שייך תנא כלל אלא קרא. ולפירוש רבינו שפיר גריס תנא תוספאה.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 78
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 78](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/78)

**ספרק** שבת דף ק"כ. מעופרת ושני ספרקין ויש שגורסים סובריקון והן בלשון יון המכנסים והגאון פירוש כלים שמלבשין בהן הידים עד האציל ויש בהן בתי אצבעות עכ"ל. ועיין עוד לעיל ערך סוורק פירש רבינו לגרסת סובריקין עדילדין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 79
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 79](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/79)

**ספת** שבת דף קכ"ד: ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי פירוש לא יספות לא יחתוך כדתנן סופת באדמה פירוש אחר לא יחבר שני שברים לכסות עכ"ל. וז"ל רש"י לא יוספות יתקן (להתיר) צ"ל להסיר בליטותיו ועקציו בשבת דעביד לה כלי והוי מכה בפטיש וז"ל הרב אלפסי פרק כל הכלים [דף נ"ג. דפוס זולצבאך] פירוש לא יספות לא יחתוך כדתנן באבטיח עכ"ל. ולכאורה זה שסיים כדתנן באבטיח משולל ההבנה. אולם ברור ראיתי כי כוונת הרב אלפס להביא דוגמא דספות יש לפרש על דרך חיתוך ממשנה דמעשרות פרק שני משנה ו' דתנן התם באבטיח שאבור לי סופת ואוכל [ואע"ג דהר"ש גרס שם כופף ואוכל וכן בפירוש הר"אש דשם מ"מ הרמב"ם והרב מברטנורה גרסי כדאתי לפנינו במשנה שבמשניות] וז"ל הרב ד"ה ואבטיח סופת ואוכל גרסינן כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל עכ"ל. ומעתה כוונת הרב אלפס כדתנן כלומר דמלת סופת תנן באבטיח ופירושו חותך ואוכל. והנה רבינו הערוך שכתב כדתנן סופת באדמה ואני לפי שעה לא ידעתי מקומו גם המרשים לא רשם שום מסכת ופרק ודף ובכן בדרך אולי אני אומר דצריך להיות גם בדברי רבינו כמו שכתב הרב אלפס כדתנן סופת באבטיח. ובחפזי נא יערב שיח:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 80
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 80](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/80)

**סק** ג' יבמות דף ק"ו: אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה לא לקרי לדידה לא לחודי' ואבה יבמי לחודי' וכו' ולא ליקרי לידידי' ולא לחודי' וחפצתי לקחתה לחודי' אלא לדידה לא אבה יבמי (בבת אחת) ולדידי' לא חפצתי לקחתה (בבת אחת) ורבא אמר אסוקי מילתא היא ולית לן בה עכ"ל. במוסף **(א"ב** בנוסחאות כתוב אפסוקי מילתא וכו') וכן איתא הנוסחא בסוכה דף ל"ט. כנוסחת רבינו אסוקי מילתא והניח רבינו המוקדם בסוכה וכתב המאוחר ביבמות לאפוקי מנוסחאות שלפנינו שכתוב אפסוקי מילתא לכך העתיקו רבינו להורות הדרך הנכון דצ"ל אסוקי מילתא גם ביבמות [כמו דאיתא בסוכה. וכן בתוס' דסוכה דף ל"ח: בד"ה אמר רבא וכו' דבסוף מצות חליצה דף ק"ו: אמר אביי וכו' (אמר רבא וכו') צ"ל רבא אמר אסוקי מילתא וכו' וכן כתבתי בנליון הש"ס שלי דצ"ל [ע"פי עדות הערוך ותוס' בסוכה] אסוקי מילתא וכו'.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 81
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 81](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/81)

**סקב** קידושין דף פ"א. אמר אביי (לפנינו איתא אבין) סקבא דשתא ריגלא. פירוש חבורה של כל השנה רגל כלומר כיון שאוכלין ושותין ובטילין ממלאכתן מתייחדין ובאין לידי עבירה עכ"ל. ורש"י ותוס' מפר' בענין אחר ריעוע של כל ימות השנה רגל ליחוד ולעבירה שיש קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונושאים ונותנים זה עם זה כן לשון רש"י. ולשון תו' ונותנים עין זה על זה. בתמים דעים להראב"ד סי' קע"ד כתב שמעתי מפי בקי כי סקבא ענין קלקול וכו' ואני ראיתי כי סקבא הוא ענין עלילה מלשון התרגום עלילות דברים תסקופי מילין ואם זה בבי"ת וזה בפ"א אין בכך כלום וכו' ואומרים בן פקוע במקום בן בקוע וכו' וירצה לומר סקבא דשתא ריגלה עלילה של כל השנה רגל כלומר האדם עלול וקרב להמשך אחר תאוות לבו בימי הרגל וכו':
**שם באות הנ"ל** סנהדרין בחלק דף פ"ח: בענין משיח ויתיב בין סקבי דרומי. פירוש בעלי חבורות עכ"ל. ע"ש דאיתא לפנינו בענין אחר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 82
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 82](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/82)

**סקווסתן** יומא דף י'. סקווסתן גווייתא וסקווסתן ברייתא עכ"ל. לפנינו איתא סקיסתן גווייתא וסקיסתן ברייתא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 83
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 83](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/83)

**סקל** ג' בבא מציעא דף פ"ד. ניתי כסא דכספא מבי סיקלי פירוש מבית האומן עכ"ל. לפנינו איתא מבי סלקא. וז"ל רש"י מבי סילקי כשיוצא מבית האומן שהוא צהוב ממראה להב האש בי סילקי בעלותו מן האש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 84
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 84](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/84)

**סקורטיא** כלים פרק י"ו תיק טבלא וסקורטיא. ובפרק כ"ז שם עור סקורטיא ועור קטבליא פירוש סקורטיא עור שלובשין אותו העבדנין בשעת מלאכתן וכו' עכ"ל: ז"ל התי"ט משנה ח פרק ט"ז דכלים תיק טבלא וסקורטיא בערוך מפרש כמו סקורטיא דלעיל משנה ד' וכתב בעל כף נחת וז"ל ואי אפשר לפרש כן לפי שהתיק נעשה לבל יפסד או יתלכלך הכלי החשוב שבתוכו ולא שייך תיק לדבר מאוס וכו' ואני מביא סעד לפירושו ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 85
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 85](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/85)

**סר** ב' שבת דף י"ב: מניין שהקב"ה סר את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי קרי ביה יסערנו פי' וכו' עכ"ל. לפנינו איתא שאני חולה שכינה עמו דאמר רב ענן אמר רב מניין שהשכינה סועד את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי וז"ל סועד סומך בתשות כחו משום רבינו יעקב סוער תרגומו של פוקד כלומר מבקר כמו ואת אחיך תפקוד לשלום [שמואל א' י"ז] ומתרגמינן ואת אחיך תסער לשלם ולהך לשנא גרסינן אל תיקרי יסעדנו אלא יסערנו עכ"ל. ואין ספק משום דהיה קשה לפירוש הראשון מה חידש ומה הוסיף רב ענן על מקרא מלא ה' יסעדנו ורב ענן נמי אמר שסועד לכך הביא רש"י הפירוש של רבינו יעקב דרב ענן אשמועינן שהשכינה סוער דהיינו מבקר את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי אל תיקרי יסעדנו אלא יסערנו ולהכי שפיר אמר ר' אליעזר המקום ידכרינך לשלם מפני שהשכינה שם דבר בלשון תרגום. והנה עתה מבואר כי הפירוש של רבינו הערוך כפירוש של רבינו יעקב אלא שהחילוק ביניהם קצת בגירסא שרבינו יעקב גורס סוער ורבינו הערוך גרס סר בהבלעת העי"ן. עיין קונטרוס סימן **ל"ד**:
**שם באות הנ"ל** פירוש סר סער בהבלעת העי"ן תרגום פוקד מסער וכן דרך לשון ארמי להבליע ח' וע' כגון שודא דדיינו שהוא שוחד וכו' עכ"ל. בב"י ח"מ סימן י"ב ובירושלמי אל תיקרי שודא דדיינו אלא שוחדא דדייני:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 86
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 86](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/86)

**סר** ג' סנהדרין דף צ"ב: ת"ר ששה נסים נעשו באותו היום צף הכבשן ונימוק סורו ונפרץ הכבשן. פירוש רב שר שלום שלהביות שהיו סרות נמוקו ודועכו. ספר אחר הומרק סירו יש מפרשים רבות וגבוהות של אש ושלהביות כעין סררות של אדם נימוקו ודועכו. פירוש צף הכבשן שהיה משוקע בארץ ועלה למעלה שיראוהו כל האומות נפרץ הכבשן שפירוש הכיסוי מן הקרקע וגצטנן ולפי הספר הומרק סירו שנימק הסיר עכ"ל. בגמרא שלפנינו איתא והומק סודו ועיין רש"י שם שהאריך בזה בחילוף גרסאות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 87
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 87](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/87)

**סר** ד' קידושין דף פ"ב. כל שעסקו עם הנשים סורו רע. פירוש ענין שאור כלומר חמוצו רע כדאמרינן חזר לסורו עכ"ל. וז"ל רש"י סורו רע. מנהגו רעקרבתו רעה לישתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו עכ"ל. ובהוריות דף י"ג. פירוש רש"י מפני שסורו רע. שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורם שר שלהם כדאמר בבבא מציעא דף נ"ט: בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא עכ"ל ובב"מ לא פי' רש"י כלום:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 88
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 88](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/88)

**סר** ז' בבא מציעא דף צ"ג: אשכחיה ואמר ליה גנבא סריא בדוכתא פלן שרינן וכך וכך גברא איכא בהדן. פירוש אשכחיה רועה לגנב ואמר ליה גנב רשע בדוכתא פלן כך וכך גברי וכו' עכ"ל. וז"ל רש"י מוסרח ויבאש מתרגמינן וסרי ובתשובת הגאונים ראיתי סריא פושע:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 89
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 89](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/89)

**סרב** ברכות דף ל"ד. במשנה העובר לפני התיבה יעמוד אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה. פירוש ממאן ולא יצריך שיפצירו בו חבירו מאוד. תרגום וימאן וסריב ואמר רבי שלשה רובן רע ומיעוטן יפה השאור והמלח והסירוב עכ"ל. שם (בברכות) ת"ר ג' רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן שאור ומלח וסרבנות ודע דבגיטין דף ע'. איתא שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן דרך וכו' וצ"ע דלא קחשיב התם הנך שלשה דתנא הכא ותו דהכא (תנא) וחשיב שלשה והא איכא טובא דקחשיב בגיטין. אמנם לפי גרסת שלשה רובן רע אפשר לומר דהנך שלשה דתניא הכא בברכות רובן רע דהיינו שנתקלקלו עד שמגיעין לגדר הרע בריבוי השאור ובריבוי המלח וכן הסרבנות שהמשילו הש"ס לעיל בסמוך אם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח. אבל שמונה אלה דקחשיב בגיטין רובן קשה אבל לסוג הרע אין לכנותם כי הדבר בעצמו איננו רע רק שהוא קשה למילתא אחריתא המסתעף על ידי ריבוי ע"ש וברש"י ד"ה עושר מיעוטו יפה ורובו קשה שמבטלו מתלמוד תורה ומגביה לבבו עכ"ל. ועל פי יושר דברי אמת תשכיל במה שרמז רבינו וכתב בזה הלשון ואמר רבי שלשה רובן רע וכו' הכוונה בזה לא כמו דאיתא שלשה רובן קשה וכו' אלא צריך להיות רובן רע וכו' לתרוצי סוגיא דהכא שפירושו כן ואיננו מעכשיו רומיא מגמרא דגיטין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 90
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 90](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/90)

**סרג** א' מגלה דף י"ז. קראה סירוגין ומתנמנם יצא סירוסין לא יצא פי' סירוגין פסקי פסקי כגון שקרא ומסיק ביני וביני וחוזר ומתחיל מקום שפסק. סירוסין לא פירוש בתלמודינו אבל בירושלמי סירוסין קטועין סירוגין חדא חדא פירוש אחר זולתי אחד כגון שקורא פסוק ומניח פסוק וקורא פסוק ג' וחוזר וקורא פסוק שני שהניח עכ"ל. וז"ל סירוסין למפרע כמו סרס את המקרא ודרשהו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 91
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 91](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/91)

**סרג** ג' ברכות דף נ"ז. לא קשיא הא דמסורג הא דלא מסורג. פירוש שיש עליו הכסא עכ"ל. זה לשון רש"י דמסרג שיש לו אוכף על גבו יפה עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 92
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 92](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/92)

**סרד** א' כלים פרק ח' סרידה שהיא נתונה על פי התנור שוקעת לתוכו ואין לה גפיים. פירוש עריבה שהיא לתשמיש הנחתום כדכתיב ואת בגדי השרד מתרגמינן וית לבושי שמושא פירוש אחר תרגום ועשית לו מכבר ותעביד ליה סרדתא. שוקעת לתוכו אם תהיה הסרידה לתוך התנור מלשון אשתקעו כאברא עכ"ל. ז"ל הרב מברטנורא משנה ג' פרק ח' דכלים סרידא כמין עריבה קטנה שהנחתום משתמש ללוש בה ואין לה בית קיבול ורמב"ם אומר שהוא לוח של חרס נקובה עשוי כעין סבכה מעשה רשת מתרגמינן עובד סרדתא. וז"ל התוס' י"ט כמין עריבה וכו' מלשון את בגדי השרד. וראיתי בלשון הרמב"ם בפירוש המשנה כתב סרידה סבכה. תרגום מעשה רשת נחושת עובד סרדתא דנחשא. וז"ל הר"ש סרידא מלשון את בגדי השרד וכו' ובערוך פירוש דסרידא כמין עריבה שהיא לשתמיש הנחתום ללוש בה וגפיים פירוש בערוך וכו': במשנה ב' פרק ט"ו דכלים כתב הרב מברטנורה סרוד היא סרידה דתנן לעיל בכמה דוכתי והיא עריבה קטנה שהנחתום משתמש בה כדמתרגמינן את בגדי השרד ית לבושי שימושא וכו' וז"ל התי"ט סרוד של נחתום כתב הרב היא סרידא וכ"כ הר"ש מיהו להרמב"ם סדירא דהכא לא זו היא סרידא דלעיל דאיהו מפרש בסרידה שהיא לוח נקוב מלשון מעשה רשת דמתרגמינן עובד סרדתא כמו שכתב הרב בשמו במשנה ג' פרק ח' דלעיל ואלו הכא מפרש שהיא כלי שמשתמשין בה בעת הלישה לרחוץ את הידים ויטחו ממנה פני זהו ממה שיצטרך אליהן ותרגום בגדי שרד לבושי שימושא ע"כ. ועיין עוד משנה ו' פרק ה' דאהלות בפירוש הרב והתוס' י"ט וכן משנה ז' פרק ט' דכלים ובמשנה ב' פרק י"ב דאהלות ז"ל הרב סרידה כמין סבכא של חרס תרגום מעשה רשת עובד סרדתא. והנה בכל החומשין שלפנינו תרגום אונקלוס מעשה רשת עובד **מְצַרְתָּא** ולכן בהחלט טעות נפל בדפוס בפירוש הרמב"ם ובפירוש הר"ב והתוס' יום טוב וצ"ל תרגום ועשית לו מכבר ותעביד ליה **סְרָדָא** [שמות ך"ז פסוק ד' וכן הוא ל"ח פסוק ד' ועוד שם ל"ט פסוק ל"ט תרגום מכבר סְרָדָא] וכן האמת כמו שכתב ג"כ רבינו [ועיין במיני תרגומא שחברתי בסייעתא דשמיא:
**שם** גפיים הם אזניים ויש אומרים לולאות עכ"ל. כתב הר"ש וגפיים פירוש בערוך אזנים וי"א לולאות ולקמן בתוספתא משמע בהדיא דגפיים הם אזני הכלים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 93
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 93](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/93)

**סרד** ד' יומא דף פ"ה. לוי הסרד. פירוש גאון יש אומרים שהיה עושה בגדי סרד לפיכך נקרא סרד או שהיה עושה כלי שרד כגון המצודות עכ"ל. לפנינו איתא הסדר וכתב רש"י לא פירש לי מהו. אמנם לגרסת רבינו ופירושו של הגאון מפורש היטיב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 94
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 94](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/94)

**סרך** א' שבת דף נ"ג. ובלבד שלא יקשור לו מסרכו. פירוש בלע"ז פיטור"ל ויש מפרשים חגורו עכ"ל. לפנינו איתא מסריכין פי' רש"י פיטר"אל דמחזי כמי שרוצה להטעינה משא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 95
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 95](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/95)

**סרס** א' זבין פרק ב' סריס אדם וסריס חמה. פירוש סריס אדם חתוך בידי אדם סריס חמה פירוש שנסתרס על ידי קדחת עכ"ל. לכאורה תמוה דע"י קדחת היינו חולי שמקדיח את הגוף ומחממו ומעבירו [עיין רש"י פרשת בחקתי כ"ו פסק ט"ז וא"כ היה לו שעת הכושר והרי להדיא תנן במשנה דיבמות דף ע"ט: דסריס חמה לא חולץ וכו' מפני שלא היה לו שעת הכושר. ואולם ראיתי בשולחן ערוך אבן העזר ריש סימן קע"ב בזה הלשון סריס חמה (פירוש שנסתרס ע"י קדחת ערוך) וכתב על זה בבאר הגולה אות ק"ב בזה הלשון פירוש רש"י במעי אמו וכדמפרש שם בגמרא ריש דף פ'. דהואי ע"י שנתחממה אמו בחום התנור וחום הצהרים ושתתה משקה חזקה עכ"ל ואם כן זה שכתב רבינו שנסתרס ע"י קדחת אין המובן על הסריס בעצמו אלא על אמו שילדתו בקדחת מחמת חום התנור וכו' והעיקר חסר בדברי רבינו או בהעתקה או בשגגת הדפוס:
**שם אות הנ"ל** סנהדרין דף צ"ג: והיו סריסים בהיכל מלך בבל רב אמר סריסיס ממש ורבי יוחנן אמר שנסתרסה עבודה זרה בימיהם פירוש ידעו הכל שאין בה ממש עכ"ל. לפנינו איתא ר' חנינא אמר שנסתרסה וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 96
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 96](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/96)

**סראפיס** עבודה זרה דף מ"ג. רבי יהודה מוסיף אף דמות מניקה וסראפיס. אמרו הכותבים כי המצריים לאחד ממלכיהם אשר שמו סרפים עשו לאליל ואנחנו רואים עד היום צורת מניקה הנכבדת אשר חשובוהו לאלוה) עכ"ל המוסף. ברש"י והתוספות שם פירושו סראפיס איוסף ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 97
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 97](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/97)

**סרק** א' תענית דף כ"א. סרקינהו לספטי ומלנהו עפרא עכ"ל. לפנינו איתא ושקלינהו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 98
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 98](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/98)

**סרק** ב' קידושין דף פ"ב. ת"ר כל שעסקו עם הנשים סרו רע כגון הצרובין והסרוקין והנקורת והרוכלין והגרדיים והספרים וכו'. פירוש צרובין היינו נפחים שעושין מלאכת זהב וכסף דשכיחי נשים גבייהו לצורך תכשיטיהן. סרוקין שסורקין פשתן דשכיחו נשים גבייהו לסרוק פשתן והנקורות שמנקרין ברחיים דאתו לטחון והגרדים דשכיחי נשים גבייהו לארוג בגדיהן והספרים לגלח בניהן עכ"ל. לפנינו איתא הצורפים והסריקין פי' רש"י הצורפין צורפי זהב העושין לנשים שירים נזמים וטבעות: הסריקין סורק בגדים לנשים: הנקורות מנקרי ריחיים של יד שהנשים טוחנות בהן וכו':
**שם** במועד קטן דף י': רבא שרא לסרוקי סוסיא פירוש להסריק את הסוס במסרק של ברזל עכ"ל. בערך אקרפטא גרס רב וכן איתא בהרא"ש וכן צריך להיות להמעיין בגמרא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 99
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 99](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/99)

**סרק** ד' חגיגה דף י"ו: תניא נמי הכי יצא מנחם ויצאו עמו שמונים זוגות תלמידים לובשי סיריקין. פירוש של זהב קידושין דף ל"א. פעם אחת היה לובש סיריקין של זהב. פירוש גם זה מלבוש מצוייר של זהב עכ"ל. בקידושין פירוש רש"י לבוש שקורין צינדי"ר. ובחגיגה דף ט"ז: פי' רש"י לבוש בגדי מלכות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 100
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 100](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/100)

**סתוו** תרומות פרק י"א דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתווניות וכו' פירוש ענבים שמניחין בגפנים עד הסתיו ומשקה היוצא מהן הוי חומץ עכ"ל. כן הוא במשנה אבל בברכות איתא ספוניות ופי' רש"י סופי ענבים שאינן מתבשלות עולמית ועושין מהן חומץ:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 101
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 101](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/101)

**סתם** סנהדרין דף פ"ו. סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמי' סתם ספרא רבי יהודא סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא. במגילה דף ב'. זו דברי ר' עקיבא סתומתאה שם דף כ"ז. זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה פירוש פלוני סתימתאה זו המשנה אף על פי שהיא סתם משנה אינה לרבי מאיר אלא כדקיימא לן סתם משנה רבי מאיר אלא לרבי עקיבא או לרבי מנחם בר יוסי היא זו המשנה והיא שנויה סתם ולא כל דברי החכמים הללו סתומין הן אלא המשניות שהזכירום בלבד עכ"ל. ז"ל רש"י זו דברי ר' עקיבא. הכי גמיר לה ר' יוחנן מרבי דמתניתין ר' עקיבא אמרה: סתומתאה הרבה סתם משנה סתם רבי שהן דברי ר"ע ויש מפרשים סתימתאה כל הסתומין תלמידיו היו כדאמר בסנהדרין (דף פ"ו.) סתם משנה רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם סיפרא רבי יהודא וכולהו סתימתאי אליבא דר"ע אך קשה בעיני לפרש כן שמצינו בכמה מקומות בשם ר' מנחם בר יוסי סתימתאה לקמן בפרק בני העיר ר' אליעזר בר יוסי סתומתאה [הנה ר' מנחם בר יוסי סתימתאה מצאתי לקמן במגלה בפרק בני העיר דף ך"ו. וז"ל רש"י בהדיא בתוספתא פ"ב דמגלה דהוא אמרה. אבל ר' אליעזר ב"ר יוסי סתימתאה לא מצאתי עדיין וגם רש"י לא הראה את מקומו וגם רבינו לא הזכירו. אולם ר"א בר שמעון סתומתאה מצאתי בחולין דף כ"ט: ובמה שכתב רש"י אך קשה בעיני וכו' איכא למידק נימא איהו לנפשיה דהא גם ללשון ראשון שפי' רש"י בעצמו קשה דהא לא מצינו שסתם רבי הרבה משניות אליבא דר"א בר יוסי ואליבא דר' מנחם בר יוסי אלא רק במקומות מיעוטי דמיעוטא ואיך קראם סתימתאה איברא למאי דאסברה לן רבינו פירוש פלוני סתימתאה זו המשנה וכו' ולא כל דברי חכמים הללו סתומין הן וכו' אתי הכל שפיר. וכן בבכורות דף נ"א: זו דברי רבי יוסי בר יהודה סתימתאה ואמרי לה זו דברי רבי אליעזר בר שמעון סתימתאה וכו' רש"י שם לא פי' כלום מכתובות דף ק"א: תני תנא קמי' דרב נחמן זינתה וכו' זו דברי רבי מנחם סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו' וז"ל רש"י זו דברי ר' מנחם הא סתמא דתניא תנא קמיה דרבי נחמן ר' מנחם אמרה דסתימתא הוא והרבה משמעותיו נשנו סתם במשנה ובברייתא. אמנם לפירוש רבינו גם שם בכתובות פירושו כמו במגלה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 102
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 102](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/102)

**סתר** בבא קמא דף צ"ז. ובבא מציעא דף ס"ה. ניחא ליה דלא ניסתרי עבדי'. פירוש ניחא להו לבעלים שלא ישב העבד בטל ויסיח עצמו מן המלאכה ולא ישוב לעשות כבתחלה והעקר מן עת לסתור עכ"ל: בבבא קמא פי' רש"י דלא נסתרי. שלא ילמד דרכי הבטלה. ובבבא מציעא פי' רש"י דלא נסתרי עבדי' שלא ירגיל להיות בטל נסתרי התי"ו משמשת בדרך המתפעלים וכו' וז"ל התוס' פירוש בערוך לשון סתירה וקלקול הנה רש"י שפירש שלא ירגיל וכו' והוי העיקר כמו סורו [רע דקידושין דף פ"ב. שפירוש רש"י שם מנהגו] ולכך מסיים רש"י התי"ו משתמשת בדרך המתפעל ולמנוע דוחק זה כתבו התוס' לשון סתירה והוי גם התי"ו מן העיקר. אכן במה שכתב הערוך והעיקר מן עת לסתור בנותי בכל תנ"ך ולא מצאתי. ודע דלסתור או סתירה וסותר שיהיה פרושו בלשון הריסה ונתיצה איננו בלשון הקודש כי אם בלשון ארמי נמצא פעם אחת בעזרא ה' פסוק י"ב וביתא דנא סתהר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 103
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Samekh 103](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Samekh/r/103)

**נשלם אות הסמ"ך נתחיל אות העי"ן**