## Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh

###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 1
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 1](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/1)

**פאה** א' נזיר דף כ"ח. נזרק עליה אחד מן הדמים (על האשה שנדרה בנזיר) אינו יכול להפר ר' אומר יפר שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מגולחת. גמ' דף כ"ח: ות"ק אפשר בפאה נכרית ורבי סבר איידי דזהמא ליה פאה נכרית לא ניחא ליה וכו'. פירוש פאה נכרית אשה שאין לה רוב שער לוקחת שיער אנשים אחרות ומשימה על ראשה שנראה כמו שהיא שערה עכ"ל. לפנינו איתא ורבי מאיר. אכן במשנה שם דף כ"ח. איתא ס"א ל"ג ר"מ אלא רבי ונראה שזהו גירסת רבינו:
**שם באות הנ"ל** ערכין דף ז'. אמר רבא בפאה נכרית טעמא ראמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר והא מיבעא בעי לה רבי יוסי בר חנינא בסוף חלק בסנהדרין דף קי"ב. בגמרא הכא שיער נשים צדקניות מהו וכו' עד לא צריכא דתלי בסיכתא וכו' עכ"ל. ע"ש בסנהדרין דאיתא בעי רב יוסף שער וכו' עד לא צריכה דתלי בסיבטא ועיין פירש"י שם. אכן בעירובין איתא בסיכתא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 2
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 2](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/2)

**פאה** ב' עירובין דף י"א. מעשה שנעץ ארבעה קונדסין בד' פאות השדה ומתח זמורה על גביהן והתירו לו לענין כלאים אבל לא לשבת עכ"ל. בד' **פנות** השדה כתוב לפנינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 3
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 3](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/3)

**פג** ה' פסחים דף קי"ב. ידא לפגא דרגא לפחדא. פירוש מנהג בני אדם כשיש להם פחד לשום ידו על לחייו ודרך בני אדם כשישן ידו על פדחתו. שבת דף נ"א: חמרא לובא בפגי דפרזלא. בבא מציעא דף ט'. זה קנה חמור ובי פגיה. רצועות של מוסרה הנתונות על לחייה ועל פדחתה עכ"ל. במוסף **(א"ב** בלשון יוני רסן ומתג ובנוסחאות כתוב ידה לאוסיא דרגא לפחדא) עכ"ל. ופירש"י ורשב"ם ידיו לאוסיא שרגיל להניח ידיו אצל נחיריו על שפתי דרגא לפחדא דרך הוא להביא לו פחד רוח רעה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 4
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 4](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/4)

**פגי** חומת בית פאגי שם מקום חוץ לירושלים. פ"א פירשתי בערך בית פאגי עכ"ל. ועין מה שכתבתי שם בס"ד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 5
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 5](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/5)

**פגה** מי קרמיון ומי פיגה. (פרה פרק ח' משנה יו"ד). פירוש קרמיון ופיגה וירמוך פנייס שם נהרות הם דקאמר בבבא בתרא דף ע"ד: מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו ד' נהרות וז' ימים שמקיפין ארץ ישראל וכו' עיין ערך בץ עכ"ל. עיין לקמן ערך קרמיין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 6
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 6](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/6)

**פגל** פסחים דף ס"א: דלא מיקבע פגול אלא בזריקה. פירוש מי ששוחט את הזבח ובשעת השחיטה או בשעת קבלת הדם או בשעת הולכת הדם או חשב בזריקה לאכול הבשר למחר או אפילו כזית מבשר או מעור האליה למחר או חשב לזרוק מקצת מן הדם למחר או להקטיר מקצת אימורין למחר פגול הוא וזה חוץ לזמנו ואסור להקריבו על גבי המזבח ואם עבר והקריבו ולא עירב בו מחשבת חוץ למקומו ואם אכל ממנו חייב עליו כרת וזהו שקרב המתיר כמצותו שלא עירב בו מחשבת חוץ למקומו ואם חשב לזרוק מן הדם בחוץ או להקטיר אימורין בחוץ או לאכול בשר בחוץ על גבי המזבח ואם עבר והקריבו ואכל ממנו אחר כן זהו חוץ למקומו ואין חייבין עליו כרת והכל מפורש בזבחים בפרק שני במשנה ובגמרא דף כ"ז: ודף כ"ח עכ"ל. ע"ש פירש"י:
**שם באות הנ"ל** פסחים דף פ"ב: פגול טעון צורה כלומר אינו נשרף אלא עוד שתעובר צורתו עכ"ל. ועוד איתא האי לישנא שם דף ל"ג: ודף ע"ג:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 7
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 7](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/7)

**פגם** ב' עירובין דף נ"א: בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא. פירוש העיקר פוגם והוא כגון שובך העשוי לעופות ואינו אלא בקנים עכ"ל. פירוש זה כתבו תוס' בשם רבינו חננאל וסיימו ומיהו שובך ממש אין מתעבר עם העיר:
**שם באות הנ"ל** כדגרסינן בפרק דיני ממונות בסנהדרין דף כ"ה: מפריחי יונים אימתי חזרתן משישברו את פיגמן והם כלים שצדין בהם עכ"ל. פירש"י פיגמייהו אלו דפין שמזרזין בהם:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 8
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 8](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/8)

**פגר** שבת דף קכ"ט: יומא דמפגרי ביה רבנן אמרי האידנא יומא דשפמי. פירוש יום שהיו מתחלשין יגיעין ועייפים ולא יכלו למיגרס. כדכתיב אשר פגרו היו קוראים אותו יומא דשפמי כלומר יום ביטול בלא ריוח דהכי אמר מכריז רב ק' רישא בזוזא ק' קרנא בזוזא ק' שפמי ולא כלום. פירוש הי' מנהג המגלח מאה רישי כלומר מאה בני אדם נוטל שכרו זוז וכן המשים ק' קרני של זכוכית על בני אדם להקיז נוטל זוז והוא ריבדא דכסוליתא (לפנינו איתא מאה קרי בזוזא. ופירש"י דלועין) ובלשון ישמעאל אל מגומה אבל לתקן הזקן וליטול השפה לא הי' מנהג האומן ליקח כלום אלא אותן בני אדם שמגלח ראשם או עושה להם ריבדא דכסוליתא נוטל שכרו כאשר אמר תתקן שפמם בחנם וכן הי' הדין ויום שהי' עושה האומן השפמות לא הי' נוטל שכר והיה הולך לביתו ריקן ועל כן הי' למשל כל מי שהי' יגע ולא הי' עולה בידו שכר הי' קורא אותו יומא דשפמי עכ"ל. וכן פירשו תוס' ד"ה מפגרי תשש כחם וכו' כדכתיב (שמואל א' למ"ד) וירדוף דוד וארבע מאות איש עמו ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבור את נחל הבשור ע"כ. ומצוה להבין דעל מה ולמה האריכו התוס' להעתיק כל הפסוק מתחלתו עד סופו. ודע עוד דמלת עמו טעות הוא דבפסוק ליתא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 9
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 9](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/9)

**פדא** בבא קמא דף כ"ז: לפדא דמרא ולקופינא דמרא מאי פירוש פדא קתא שהוא עץ המרא שחופר בה קופינא היינו הברזל ולא מחודו אלא מגבו ששם החור ששמו קופינא כדאמרינן קופא דמחטא עכ"ל. לפנינו איתא **לפנדא** ופי' רש"י בית יד של פושיי"ר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 10
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 10](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/10)

**פהק** נדה דף ס"ג. מפהקת ומעטשת וכו'. פירוש פותח בכל כחו ובלע"ז ארל"י אשטרינקלר"י עכ"ל. וז"ל תוס' מפהקת פירוש בקונטרוס אישטליי"ר בלע"ז ואין נראה אלא כמו שפירוש בשבת דף קל"ו. פיהק ומת באליי"ר כדאיתא בברכות דף כ"ד: גבי רבי שהיה מפהק ומניח ידו תחת סנטרו עכ"ל. ז"ל הרא"ש מפהקת פירוש רש"י אשטדיליי"ר והוא אדם שפושט איבריו ובשבת דף קל"ו גבי פיהק ומת פירוש באייליי"ר בלע"ז והוא אדם הפותח פיו וכן נראה מהא דברכות דף כ"ד. גבי רבי כשהיה מפהק היה מניח ידו על סנטרו. ובערוך פירוש קול היוצא מן הגרון מתוך שאכל מאכל וכולן דברי אלקים חיים וכו' עכ"ל. עוד כתבו תוס' ד"ה מעטשת וכו' וגוסה פי' רש"י בגמרא באניי"ר ואין נראה [והיינו לפי מה שכתבו תוס' לעיל מפקהת פירוש באליי"ר א"כ ע"כ גוסה דאמר בגמרא שלא נישנית במשנה ע"כ אינו באליי"ר ולכך שפיר כתבו התוס' ואין נראה] אלא פירוש רוטי"ר וכן גיה"ק בתפלה רוטי"ר ובערוך פירוש קול היוצא מן הגרון מתוך מאכל כבד וזהו רוטיי"ר עכ"ל. ולדעתי טעות נפל בהרא"ש שכתב בשם הערוך [פירוש זה על מפהקת] ולפנינו בערוך פירוש פותח בכל כחו ובלע"ז ארל"י וכו' ולכן נראה דצ"ל ור"ח פירש וכן איתא סימן קפ"ט מפהקת פירש רש"י כאדם שפושט זרועתיו ויש מפרשים כאדם שפותח פיו מחמת כובד ורבינו חננאל פירש כאדם שמוציא קול דרך הגרון וכו' ועיין בערך גס היטב מה שפירש הערוך שם אהא דוגוסה:
**שם** במוסף **(א"ב** פירוש רש"י פותח חיך מלקוחיו להוציא רוח הפה) עכ"ל. וז"ל רש"י בברכות דף כ"ד. פיהק. באליי"ר בלע"ז חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה מלא כאדם שרוצה לישן או שעמד משינה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 11
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 11](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/11)

**פול** כלאים פרק א' משנה א' הפול והספיר הפרקדן והטופח ירושלמי פול פולא ספיר פישונא פורקדן גילבונא ובטיית ציצירקל"י טופח מיליתא פול הלבן ספרוו"א שעועית פסילתא אמר רבי יונה למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מעיים וכו' עכ"ל. וכן איתא בהר"ש בשם ירושלמי אכן בירושלמי שלפני איתא **ומשלשלת**.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 12
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 12](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/12)

**פז** ב' שבת דף נ"ה: פזתה חבתה. פירוש פזתה שכבת זרע כמו ויפוזו זרועי ידיו עכ"ל. ורש"י פירש פזתה מיהרת בעצמך. והביא ראיה משבת (לקמן דף פ"ח.) עמא פזיזא. אמנם הערוך שפירוש בסמוך על הך פזיזא בענין אחר לכך לשיטתו פי' גם כאן דלא כרש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 13
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 13](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/13)

**פזז** שבת דף פ"ח. ובכתובות דף קי"ב. עמא פזיזא דקדים פומי' לאדוני' אכתי בפיזותייכי קיימיתו כלומר עם קשה וסכל עכ"ל. ורש"י פירש פזיזא נמהר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 14
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 14](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/14)

**פוזמק** שבת דף י'. נקיט פזמקי ומצלי עכ"ל. לפנינו איתא רמי פזמקי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 15
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 15](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/15)

**פז"ר קש"ב** ראש השנה דף ד'. יומא דף ג'. סוכה דף מ"ה. אימור דאמרי' שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב: פי' פ' פייס כדתנן בשמיני חוזרין לפייס כברגלים ז' זמן לברך שהחיינו ר' רגל לחשוב אותו ז' ימים לענין אבילות כמפורש בפרק אחרון דמועד קטן אמר רבינא הלכך יום א' לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ"א לענין שלשים (פי' זה הביאו תוס' בשם רבינו חננאל) ק' קרבן בכל הימים פרים ובשמיני פר אחד ש שיר בפני עצמו. ב' ברכת המזון ותפלה עכ"ל. כך פירש תוספות בשם ר"ת:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 16
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 16](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/16)

**פח** ב' ביצה דף ז'. דההוא דאמר להו ביעי דפחיא למאן. פירוש חייא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית ב' פסוק ז') ופחי בהרוגים האלה (יחזקאל ל״ז:ט׳) עכ"ל. במוסף **(א"ב** פירוש פעיא שהתרנגולת בהוליד הביצים פועה וצועקת) עכ"ל המוסף וכן פי' רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 17
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 17](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/17)

**פח** ה' נדרים דף נ"א שקל דיקולא רבה פחיי' כופרא פי' כמו וכפרת אותה מבית ומחוץ ענין חיפוי עכ"ל. לפנינו איתא חפייה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 18
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 18](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/18)

**פחה** מגלה דף כ"ד. פוחה קורא את שמע. פירוש לבוש בגר קרוע ואין בבגדיו בתי ידים אלא ידיו ערומות כדמתרגמינן כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף כמה דהליך עבדי ישעיה פחה ויחף עכ"ל. לפנינו איתא פוחח וכן בתרגום איתא פיחת ויחף וכ"כ רש"י בפסוק ערום ויחף תרגום יונתן פיחח. ודע דרש"י במשנה כתב דתרגום על ערום ויחף ערטילאי ופחח ותוס' הקשו עליו דליתא כן בתרגום:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 19
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 19](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/19)

**פחז** ב' סנהדרין דף נ"ז. ואידך אפחזייהו הואדקא מגלי. פירוש אורחייהו דקא מגלי דהכי והכי עבוד וליכא למישמע שאסר להם כלום עכ"ל. לפנינו איתא אורחייהו דקא מגלי וכו' (ופי' רש"י אורחייהו דקמגלי להודיעך על מה נענשו):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 20
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 20](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/20)

**פחם** ברכות דף כ"ח. מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה. פירש ר"ח ז"ל עושה מעשה מחט שמלאכתן בפחמין עכ"ל. וז"ל רש"י שפחמי אתה עושה פחמים ויש אומרים נפח.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 21
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 21](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/21)

**פוטאלוס** מכות דף כ"ד. ושמעו קול המונה של רומי מפלטיה. שם עיר קרובה לרומי פוטאולוס ובתחומה נובעים מים חמים כמו חמי טבריא ובסוף מדרש איכא כתיב פטלילוס וטעות זה וזה שהגירסא נכונה פוטאלוס) עכ"ל. עיין שם במכות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 22
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 22](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/22)

**פטם** א' עירובין דף ק"א. מעשה בשוק של פטמים. פירוש מוכרי עופות כדאמרינן בסוף פרק אין צדין בביצה דף כ"ד: אצל פטם הרגיל אצלו ואמר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד פירוש כולן לשון משמן המה עכ"ל. ורש"י בעירובין פירוש פטמין. קצבים: ובביצה כתב פטם. המפטם עופות לשון משמן: וצריך קצת ישוב פירושו דעירובין ודע דגם הרב אלפסי פירוש פטם מוכרי עופות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 23
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 23](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/23)

**פטם** ב' פיטמא בסוף לולב הגזול דף ל"ד: בסוכה ניטלה פיטמתו פירוש ר"ח ז"ל נראין הדברים שהוא החוטם כפטימא של דד כדתנן פיטמא של רימון אבל הא דאמר רבי יצחק שם דף ל"ה: נטלה בוכנתו הוא קצה העץ הנתון באתרוג כאותו דשחיטת חולין (דף מ"ב: ודף נ"ד:) האי בוכנא דשף מדוכתי' טריפה (לפנינו איתא האי בוקא דאטמא וכו') ושם המדוך עוד בוכנא ואסיתא ובאתרוג עץ שהוא תלוי בו באילן כמין בוכנא ובעיקר האתרוג חקוק כמו אסיתא והעץ נתון בה וקיימא לן שאם נעקרה הבוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגוף האתרוג עמה וחסר האתרוג ופסול אבל אם הבוכנא באתרוג קיימת בתוך האסיתא ונחתך מן העץ למעלה ממנה כשר שהרי העיקר קיים וזהו ניטל עוקצו כשר רבינו גרשם ז"ל פירוש בוכנתי שהפיטמא נכנסת באתרוג כהאי בוכנא באסיתא ואם ניטלה הפיטמא כולה שנשתרשה מן האתרוג היינו ניטלה פיטמתו דתנן במתניתין וזה הפירוש סבירא לן שזה הפיטמא לא יקשה על שאר הפיטמא עכ"ל. כל הפירושים האלו הביאו תוס' בסוכה בשם הערוך ע"ש דף ל"ו. דף ל"ה ד"ה נטלה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 24
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 24](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/24)

**פטנג** שבת דף ק"ט: מאי יועזר פוטנג. ירושלמי פוליטריכון בלע"ז פוליי"ו עכ"ל. לפנינו איתא פותנק וזה לשונו רש"י פותנק. בלע"ז פואל"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 25
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 25](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/25)

**פטס** בבא בתרא צ"ג: קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסאות למאה. פירוש פטסאות בלשון יוני כדים וחביות וקנקנים דשחלי. והן השואבות היין ומזיעות אותו בחוץ ונראות מגויירות. נאות ומגופרות. פירוש כשמבשלן נותן בהן גופרית ומלאכתן האור בגפרית מבושלות נאות עכ"ל. עיין פירוש רשב"ם דף צ"ז: בד"ה תנא פיטסות וכו' ופירוש כתוב בספרים וכו':
**שם הנ"ל** בריש גמרא די"ט דף ט"ו: הללו בעלי פטסין פירוש פטסין הם דני ודומין לקנקים אלא שהקנקנים ארוכין ואינן עגולין כמה שאמר בראש השנה דף כ"ז: התוקע לתוך הבור או לתוך הפיטס בעלי פיטסין הם בעלי חביות גדולות כלומר יש להם יין הרבה ומשכימין לשתייה בעלי כדים פחות מהן לגינים פחות מן הכדים כוס פחות מן הלגין כת שישית בעלי מאירה אין להם כלום לא קיימו שמחת יו"ט ולא מצות בית המדרש שכבר יצא עכ"ל. ורש"י פי' שהיה בית המדרש מתרוקן מאוד וגנאי הדבר וקשה בעיניו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 26
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 26](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/26)

**פטר** ג' שבת דף ק"ח. האי מאן דתליש פיטרא מאונא דחצבא חייב משום עוקר דבר מגידולו. פירוש פיטרא מאונא דחצבא כעשב בעציץ שאינו נקוב דמי עכ"ל. ומסיק בגמרא דאף על גב דבעציץ שאינו נקוב פטור דלאו היינו רביתיהו אבל פיטרא מאונא דחצבא דהיינו רבתייהו חייב:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 27
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 27](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/27)

**פטרוזא** בריש גמרא דפרק איזהו נשך בבבא מציעא מה ודאו פטרוזא בר דנקא אף ספקו פטרוזא בר דנקא פירוש כבש ששוה שתות דינר כדאמרינן חטאת בר דנקא עכ"ל לא ידעתי מקומו בש"ס דילן וע' בכורות דף י"א:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 28
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 28](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/28)

**פטיפר** סוטה דף י"ג: ויקנהו פוטיפר אמר רב שקונהו לעצמו בא גבריאל וסרסו בא גבריאל ופירעו מעיקרא כתוב פוטיפר ולבסוף כתיב פוטיפרע. פי' שקונהו לעצמו למשכב זכור וסירסו לביצים ופירעו לגיד עכ"ל. רש"י מחק בא גבריאל וסירסו דפירעו היינו סירוס יתירא ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 29
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 29](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/29)

**פטתא** ב' עירובין דף כ"ח: פסחים דף כ"ד. מכות דף י"ז: אכל פוטיתא לוקה ארבה וכו' פירוש פוטיתא דג טמא והוא גוריתא עכ"ל. פי' רש"י פוטיתא שרץ המים קטן שאין בו כזית:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 30
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 30](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/30)

**פטיש** א' בסוף מסכת מעשר שני ובסוף סוטה מ"ז: ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים פירוש היו עושין מלאכה בחולו של מועד הנפחין המכין בפטיש על הסדן. ותנן במועד קטן דף י"א הציר והצנור והקורה והמנעול והמפתח שנשתברו מתקנן במועד על ידי פטיש עמד יוחנן כהן גדול וביטלו עכ"ל. בגמרא דמועד קטן אמשנה דקתני הציר וכו' שנשברו מתקנן במועד ורמינהו עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים עד ימיו אין מכאן ואילך לא לא קשיא כאן בדנפחי כאן בדנגרי מתקיף לה רב חסדא וכו' רב פפא אמר כאן קודם גזרה כאן לאחר גזרה רב אשי אמר הא ר' יהודה הא ר' יוסי ע"ש. ועל תוקף שני תירוצים רב פפא ורב אשי כתב רבינו דעל פי תקנת יוחנן כהן גדול ביטל הוא הלכתא דמשנה דמועד קטן דקתני דמותר. וז"ל הר"ש במשנה דסוף מעשר שני ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים בבית הנפחים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד ועמד הוא וגזר על הנפחים ואפילו בדבר האבד [משום דאוושא מלתא ואיכא זלזול מועד] והכי אמרינן במ"ק עכ"ל. והנה הר"ש דייק דגזר על נפחים משמע כתירון הראשון כאן דנפחי כאן דנגרי וצריך עיון דהא אדחיא לה מכח אתקפתא דרב חסדא יאמרו קלא רבה אסור קלא זוטא שרי אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במגלא הא בחצינה ובפרט לפי תירוצם של רב פפא ורב אשי דאינון בתראי גזר יוחנן כ"ג על כל מלאכת דבר האבד יהיה מאיזה מין שיהי' ולמה זה כתב בהגה"ה משום דאוושא מילתא ואיכא זלזול מועד. וכן קשה על רש"י בסוטה דף מ"ז: שכתב בבית הנפחים ע"ש וכן בפי' הר"ב במשנה דמעשר שני וכן במשנה דסוטה צ"ע כזה ובחיבורי יש סדר למשנה הארכתי קצת בסייעתא דשמיא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 31
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 31](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/31)

**פי** ה' שבת דף ע"ח. ע"ט. פ': טיט כדי לעשות פי כוש פירוש פי כוש קורין אותו בלשון ארמי ריש פילכא שעושין על פי הכוש כמו כדור אצל הצינורא כדי שיכבד הכוש ויסוב ועושין אותו מן העצם ויש שעושין אותו מן העץ ויש שעושין אותו מן הטיט עכ"ל. לפנינו איתא טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. ופירוש רש"י דף ע"ח. פי כור. נקב שנותנין בו המפוח:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 32
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 32](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/32)

**פייט** בויקרא רבא אמור אל הכהנים פרשת קחו מוסרי ובפסקא דסוכה מהו אבקת רוכל דהוה קרי ותני קרוב ופייטס עכ"ל. (ובמוסף **א"ב** פירוש בלשון רומיי משורר ופייטן) עכ"ל. עיין מה שאכתוב לקמן בערך קרוב. ומשם בארה תמצא דברים נכונים בסייעתא דשמיא


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 33
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 33](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/33)

**פייס** סנהדרין דף ס"ד. שקל פיסא שדא ביה אמר ליה מרקוליס הוא מכות דף ח. האי מאן דשדא פיסא ואתר תמרי. שבת דף פ"א. מאי פייס אמר רבי כרשיני בבלייתא. פירוש פייס חתיכי אדמה שמשתברות מן הכותל ומטיט של נהר ומכריית בור ובלשון ארמי כרשיני ושיעורין כתפוח כרמון. פירוש גאון אחר פייס האמור כאן בשבת דף פ"א. צרורות הן והן קלא דאמרינן בפסחים דף ס"ב: שקל קלא פתק ביה והן הן כרשיני בבלייתא ולמה בבלייתא מפני שכרשיני בבלייתא רכות הן ונוחות הן לפיכך הטבעת נמשך בהן. פירוש אחר טיט שיבש ונעשה כאבן עכ"ל. במשנה ב' פרק כ' דכלים ועריכת פיסונות פירוש הר"ב עריבה שמביאין בה אבנים קטנות ורגבי אדמה וכו' ופיסונות לשון שקל פיסא שדא בי' והראה התוי"ט מקומו בסנהדרין דף ס"ד. וקצת צ"ע על רבינו הערוך דלא מייתי משנה זו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 34
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 34](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/34)

**פיף** בסוף כלאים פיף של צמר בשל פשתן אסור. פירוש צלצול של צמר עכ"ל. כך איתא במשנה שבגמרא וכן בירושלמי וכן בפי' הרמב"ם והר"ש כתב ג"כ פירוש רבינו הערוך ע"ש. ואודיע חידוש שבכל דפוסי המשניות וכן בפירוש הר"ב איתא פיו והתוי"ט לא הערה כלום:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 35
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 35](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/35)

**פד** א' בבא קמא דף כ"ה: ומה פכין קטנים שטהורין בזב וטמאין במת פירוש כלי חרס עגולין שאין בהן לא ישיבה ולא שכיבה. פירוש אחר לפי שהנקב שלהן מאוד צר ולא יכול הזב להכניס אצבעו לשם לטמאו לפי שאין מטמא אלא באויר. טמא מת דכל כלי חרס שאין צמיד פתיל עליו טמא במת עכ"ל. זהו כפי' רש"י ע"ש שהאריך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 36
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 36](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/36)

**פד** ב' הפכי לך בשמעתא בפסחים דף קי"ג. (כך אמר לי' רב לאיבו בריה) לפנינו איתא טרחי בך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 37
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 37](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/37)

**פוך** בבא בתרא דף י"ו. מאי קרן הפוך כוחלא רישקא. פירוש שמור הרבה והוא מבהיק מאוד והוא משובח במינו ככורכ"ם רישקא שקורין אותו קרוקו אוריינטל"ו מה אותו צבע יפה הרבה במינו כך היתה יפה משאר הנשים עכ"ל. עיין שם תוס' דלא כפירוש רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 38
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 38](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/38)

**פכח** מגלה דף י"ב: נימא ליה קטלה למחר מפכח ליה חמרי'. ס"א אזיל ליה חמריה עכ"ל. פסיק איתא לפנינו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 39
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 39](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/39)

**פל** ב' נדה דף ך'. פלי קורטא דדיותא. ס"א פלי קורטא דגרגושתא. פירוש היה מגלה ומשבר חתיכא מאותה אדמה בלא מים עכ"ל. בסוגיא דנדה דף כ'. חרת שאמרו דיו וכו' אבעיה להו בלחה או ביבשתה ת"ש דרבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק בה וכו' עוד שם וכמימי אדמה תנו רבנן וכמימי אדמה וכו' ר' חנניא פלי קורטא דגרגשתא ובדק בי' וכו' ולפיכך רמ"ש כאן ס"א טעות נפל בדפוס וצריך להיות ר"ח פלי קורטא דגרגושתא פירוש היה וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 40
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 40](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/40)

**פלא** א' סנהדרין דף פ"ז. ת"ר כי יפלא במופלא שבב"ד שנעשה זקן ממרא הכתוב מדבר עכ"ל. במומחה לבית דין למעוטי תלמיד לשון רש"י וכתבו תוס' ואין זה כשאר מופלא דבכל דוכתין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 41
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 41](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/41)

**פלג** א' יומא דף פ"ג: אהדרוהו פלוגי וצעי. פירוש חתיכות של פת עכ"ל. לפנינו איתא בלגי. וז"ל רש"י בלגי וצעי סבבוהו בני העיר בלגינין של דבש ומתיקה וקערות של תבשילין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 42
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 42](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/42)

**פלז** בבא קמא דף קי"ג. שמואל זבן לקנא דדהבא במר דפליזה. פירוש ספסל של זהב בכלל של נחושת מוצהב ואבלע לי' חד זוזא ונתן לו ה' בד' להראות שטעה וימהר הגוי לילך עכ"ל. במוסף **(א"ב** בנסחאות כתוב במר דפרזילא ואולי פלזא הוא לשון רומיי דבר מזויף) עכ"ל. וכן העתיקו התו' בבכורות דף ל'. ד"ה תרבא במר דפרזילא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 43
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 43](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/43)

**פליוס** פרק כ"ט בכלים נומי הסדין והסודרין והטרטין והפליוס של ראש עכ"ל. בריש פרק כ"ט דכלים איתא לפנינו והפיליון ועיין בפי' הר"ב ומה שכתב עליו התי"ט. ובסוף משנה א' פרק ח' דנדה איתא וכן בפליום והרב העתיק בפוליון ועיין מ"ש התי"ט. אכן במשנה שבגמרא דף נ"ז: ובפי' רש"י איתא בפיליוס בסמ"ך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 44
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 44](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/44)

**פלך** א' בבא בתרא דף י"ג: וחדא ידעה ועבדא בסתרקי עכ"ל. עיין רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 45
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 45](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/45)

**פלך** ב' בתרא דף כ"א. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל בכל פלך ופלך. וכו' פירוש ה' או ו' עיירות מקובצות במקום אחד נקראים פלך עכ"ל. במוסף **(א"ב** לשון מקרא זה שר פלך בית הכרם עכ"ל.) בב"ב דף כ"א. ז"ל רש"י פלך. הרבה מדינות בפלך אחד והוא לשון אפרכייא. במכות דף ז'. בשעריך אתה מושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אבל בחוץ לארץ בכל פלך ופלך אתה מושיב ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר ז"ל רש"י בד"ה אתה מושיב וכו' פלך. הפרכיא. עוד במכות דף י"ב: ובזבחים דף קי"ז. בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטתו. במכות י"ב: ז"ל רש"י פלך מדינה. בזבחים דף קי"ז: לא פירוש רש"י כלום בנחמיה ג' פסוק ט' שר חצי פלך ז"ל רש"י פלך לשון דוכסות ומלכות [ועל חכם המוסף שכתב לשון מקרא זה שר פלך בית הכרם מן המוקדם ה"מ לאתויי] (ולי המעתיק פליאה יותר גדולה על רבינו הערוך שהביאו מן התרגום יהושע י"א פסוק ב' ובנפות דור מים תרגום ובפלכי דור מערבא התעו את מצרים פנת שבטיה רבני פילכהא. ולא הביא מתרגום תורה דברים ג' פסוק ה' ששים עיר כל חבל ארגוב ממלאכת עוג בבשן ומתרגם אונקלוס וכן יונתן כל בית פלך טרכונא (וביונתן טרגונא) וכן בפסוק י"ז י"ד ע"ש ועיין רש"י שם בפסוק ה' מ"ש וא"כ הרי מפורש כי חבל נקרא פלך וחידוש על הגאון מהרי"ב שלא הערה כלום מזה):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 46
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 46](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/46)

**פלס** אין יורדין לפילומא בקעה ויש בו מים ותחתיו טיט כמו טפל ואם יבקע ויטבע בו אינו יכול לעלות אלא עד שמתקבצין בני אדם הרבה ומעלין אותו משם ויש ומי שאומר הרוחץ באותה בקעה מצטנן ואותן המים משלשלין מיעיו וזה פירוש ביקה. פירוש אחר אין יורדין בפילומא משום ביקה לשון לע"ז ממש הנהר פלומ"י. ביקה בקעה עי"ן מובלעת שמא יבקע הטיט שבתוך המים ויטבע לשם ואינו יכול לעלות משם אלא אם כן מעלין אותו אחרים בטורח. ס"א אין יורדין לקורימא גמרא אין יורדין לקורימא משום ביקה. וכן פירוש קורימא נהר כמו קרמיון ופיגה. פירוש אחר קורימא קרמי דאגמא אין יורדין לתוכן בשבת שמא יטבע בטיט שבאגם וכולן טעם אחד עכ"ל. לפנינו איתא אין יורדין לקורדימיא פי' רש"י שם הנהר ובגמרא מאי טעמא משום פיקה פירוש אחר טיט של אותו הנהר מחליק ובגדי האדם נשורין במים כשהוא נופל ואתי לידי סחיטה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 47
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 47](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/47)

**פלן** א' יומא דף ס"ו: שאלו את ר' אליעזר פלוני מהו לעולם הבא פירוש אבשלום שבא על פלגשי אביו מהו לעולם הבא מי סבירא הא דאמר רב בסנהדרין דף כ"א. נשים בקידושין וכתובה ופילגשים בלא קידושין ובלא כתובה אמר להם לא שאלתוני אלא על פלוני פירוש על שלמה ושלמה מהו לעולם הבא כלומר עוד שאלוהו על שלמה מי סבירא לן כרבי יונתן דאמר כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה וכו' כדכתיב בשבת דף נ"ז: מהו להציל הרועה מיד הארי. פירוש להציל אורי' מיד דוד מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב. פירוש ליואב במקום דוד ומפני שאמר ואדוני יואב אינו מורד במלכות וניתן להצילו או דלמא אין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומורד במלכות הוא אמר להם דומה שלא שאלתוני אלא על הכבשה אמרו ואת הכבשה מהו להציל. פירוש בת שבע מיד דוד מי סבירא הא דאמר ר' יונתן שבת דף נ"ו. כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ואורי' נתן גט לבת שבע זה בריש תוספות יבמות עכ"ל. כל זה כתבו התוספות בשם רבינו חננאל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 48
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 48](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/48)

**פלס** ד' יומא דף ע"ז. הוציאוהו לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוהו שיתין פולסי דנורא פירוש פולסי כגון השוטין שמכין בהן השילטונין עכ"ל. בגמרא שלפנינו לא נדפס. אכן בעין יעקב איתא מאמר ארוך:
**שם** פירוש הגאון חס ושלום שיש עליו דין למט"ט אלא להראות לאלישע שיש לו אדון שהוא עליו עכ"ל. עיין חגיגה דף ט"ו. ותוס' ד"ה ומחיוהו וכו' וע"כ דחסר כאן בערוך מימרא דחגיגה דאל"כ לא שייך פירוש הגאון חס ושלום שיש עליו דין למט"ט לכאן בשום שייכות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 49
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 49](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/49)

**פלוסופה** שבת דף קי"ו. ההוא פלוסופה דהוה בשיבבותיה דרבן גמליאל. פירוש חוזה בכוכבים עכ"ל. ובמוסף **(א"ב** פי' בלשון יוני ורומיי איש אוהב החכמה וחוקר סבות הדברים והמפרשים בנו פעל התפלסף) עכ"ל. ז"ל תוס' פלוסופא מין כדפירש בקונטרוס ורבינו שמע דבלשון יון פלוסופיא הוא דוד החכמה ואית דגרסי פילא סבא והוא לשון לצון ושחוק וכו' ודע דרש"י בעבודה זרה דף נ"ד: ד"ה שאלו הפילוסופין וכו' כתב חכמי האומות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 50
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 50](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/50)

**פלסתר** [צריך להיות **פלסטר**] עבודה זרה דף י"א: סך קירי פלסטר וכו' עכ"ל. במוסף **(א"ב** פירוש פלסטון בלשון יון דבר שקר ומזויף) עכ"ל. ברכות דף ל"א: במעשה דחנה ואי אתה עושה תורתך פלסטר סוכה דף כ"ט. על כותבי פלסטר בויקרא רבה בפרשה זאת תהיה פרשה ראשונה יו"ד שבירכה עלה ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם עקרני שלמה ועשאני פלסטר. בילמדנו ריש ויקח קרח יודעין אנו שחנון ורחום שמא יתמלא רחמים על הללו ויאמרו כל באי עולם פלסטון הוא תורתו של משה עכ"ל. לפנינו איתא בכל המקומות פלסתר בתי"ו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 51
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 51](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/51)

**פלש** א' סנהדרין דף פ"ט. בית המפולש לחבירו פסול. פי' אי מתחלה עביד ה' בתי ופליש חד בית לחברי' דהיינו ד' בתי כיון דשלא כהלכתא עבדינהו לאו תפילין דכתיבי באורייתא נינהו כלל והאי לא איגרע שהוסיף עליו אלא גורע ועומד מעיקרא דהא פסול הוא כדר' זירא דאמר בית המפולש לחבירו פסול עכ"ל בסנהדרין ובשאר דוכתי לא מצאתי אלא הכי אתי ריש ד' פ"ט אי הכי תפילין נמי וכו' האמר ר' זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול וכן כתב הרמב"ם פ"ד מהלכות ממרים דין בזה"ל שבבית החיצוי שאנו רואה את האור תמיד פסול ע"כ. ובקונטרוס אומר השכחה כתבתי דצריך חיפוש בגדולי הפוסקים וגם בטור וש"ע אם הזכיר ענין זה לדינא דאם בית חיצון אינו רואה את האויר דפסולה ולפירוש רש"י [ותוס' סוף ד"ה אי וכו' דף פ"ח]: אף אם מונח דבר אחר יהיה מה שיהיה אצל בית החיצון פסול ע"ש. ופשיטא דלא מצאתי באחד מהם בית המפולש לחבירו כפי נוסחת רבינו הערוך דפסולה ומצוה ליגע ולמצוא או ליתן טעם על השמטה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 52
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 52](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/52)

**פמבי** בבא בתרא דף קמ"ה: ת"ר עשה בפומבי ובקש לעשות עמו בצנעה בעבודה זרה דף נ"ד: אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שהן עושין סלע שלי פומבי. פירוש שחוטאין בפרהסיא שאני צריך לפרסם חטאת שהן חוטאין וביחוד על הערוה ואני מפרסס שאני צר את הולד במעיה אלא שמטריחין אותי בעל כרחי להטיל בו נשמה לפי שהעולם כמנהגו נוהג שהנשים מתעברות מן האנשים אף על פי שהשוטים עושין שלא כהוגן. פירוש אחר כגון שמערבין כסף בנחשת לעשות סלע גדולה כדגרסינן בבא בתרא דף קמ"ה: עתיר נכסין עתיר פומבי דבר הנראה גדול אלא שמטריחין אותי שנאמר הוגעתם ה' בדבריכם. בילמדנו בסוף כי תשא ובוהיה עקב תשמעון פסל לך לוחות הראשונות על ידי שנתנו בפומבי שלטה בהן עין. מוציא אסירים בכושרות. תרגום דאפיק בית ישראל דהוו אסירין במצרים על עובדי אבהתהון דכשרין בפומבי עכ"ל. (ובמוסף **א"ב** פירוש בלשון יוני תיקון ועסק גדול בפני קהל עכ"ל.) ועיין תשבי שורש פומבי דבלשון לע"ז קורין לשמחה גדולה ומפורסמת פומפ"א:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 53
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 53](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/53)

**פנח** יבמות דף קט"ו: אי נמי לפנחיה שבקיה פירוש בתשובות לכן הניח סימן ת' של תרומה על הכלי ולא מחקו לשמירה שאם יבא אדם ליטול ממנה ויראה אותו הסימן ויאמר תרומה היא ומתרחק הימנה עכ"ל. ז"ל רש"י פנחיא לשון שימור באדם שתולה ממנו באדם חשוב כדי שלא יגזלוהו הימנו ודומה בהגוזל עצים דף ק"ג. הלוקח שדה בשם ריש גלותא וכו' ופנחיא בעלמא הוא קבעינן ובב"ק שם ז"ל רש"י ופנחיא בעלמא הוא דבעינא להצלה נתכוונתי פנחיא לשון חוזק וחבירו ביבמות דף קט"ו: לפנחיא שבקי' וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 54
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 54](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/54)

**פנם** בבא מציעא דף ט"ז. זו אינה צריכה לפנים עכ"ל. ז"ל אינה צריכה פנים אינה צריכה כדי לתרצה להכניסה לפני בני ישיבה שאין בהם יודע לפרקה ותשובת הגאונים פירשו לגנאי דליכא קושיא מעליא לא תעלה לגיו עכ"ל:
**שם** רבא אמר אינה צריכה לפנים ולא לפני פנים הכא סמכא דעתי' וכו'. פירוש אין צריך לדקדק יותר עכ"ל. לפנינו איתא רבא אמר זו צריכה לפנים ולפני ולפנים הכא סמכא דעתי' וכו'. לכאורה לפירוש הגאונים שכתב רש"י דמאן דאמר זו אינה צריכה לפנים לגנאי. א"כ משמע הא דרבא פליג' ואמר זו צריכה ולפני לפנים דהיינו שהיא קושיא חזקה איברא משני טעמי ליכא לפרושי הכי חדא דהא הוא בעצמו מסיים הכא סמכא דעתי' וכו' ותו דהא רבא בעצמו אמר לעיל בסמוך גברא קא חזינא ותיובתא לא קחזינא משמע דרבא לא החזיק לקושיא זו כלל [ובזה אפשר לומר לפי מה שכתב הרשב"ם בבא בתרא וכל בעלי סוגיא דבמקום שאומר תיובתא נתבטל הדבר לגמרי וכשאומר קשיא לא נתבטל הדבר אלא אפשר למצוא פירוקא דמלתא ע"ש לכן שפיר קאמר תיובתא לא קחזינא אבל מ"מ קושיא אלימתא היא ונצטרך למצוא פירוקא הכא סמכא דעתיה וכו'] ולכן מסתברא לפירוש הגאונים היתה הגירסא אמר רבא זו אינה צריכה ולא פליג מידי אלא דגם רבא קאמר דאינה צריכה ומטעם שמסיים עיין קונטרס סימן כ':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 55
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 55](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/55)

**פנס** סוכה דף כ"ט. אמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבן בחשך (פי' רש"י לטירנ"א.) (כלים פרק ב' משנה ד') פנס שיש בו בית קבול שמן טמא ושאין בו טהור. פירוש שנותנין בו הנר מפני הרוח שלא תכבה עכ"ל. (שם בכלים הביא הר"ש פי' זה בשם הערוך):


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 56
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 56](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/56)

**פנקס** כלים פרק כ"ד משנה ז' שלש פנקסיות הן האפיפורין טמאה מדרס. פירוש לוח עשוי על אבק של עפר וכותבין בו חשבונות עכ"ל. וכן הביא הר"ש פירוש זה שכתב רבינו הערוך וכ"כ הרב מברטנורה ועיין מה שתמה עליהם והתי"ט שהר"ש והר"ב מפרשים בריש פרק ט"ז דכלים כפי הערוך בערך אפיפורן וע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 57
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 57](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/57)

**פונתק** שבת דף ק"ט: מאי יועזר פונתק כך כתוב בנוסחאות ובעל הערוך גריס פוטנג עיין שם עכ"ל המוסף לפנינו שם איתא פונתק וכן ברש"י ופירש בלע"ז פולא"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 58
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 58](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/58)

**פס** ב' שבת דף קי"ח: מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן פי' לשון פייס שמסיפין למי יבא חלק זה ובלבד שיהיו החלקים שוין אבל מנה גדולה כנגר מנה קטנה כלומר למי שיבא הפייס יטול הגדול אסור משום קוביא והיינו דומיא דמשחקין בקוביא דהוי אסמכתא ולא קניא עכ"ל. וז"ל התי"ט בשבת פרק כ"ג משנה ב' ומפיס כתב הרב מטיל גורל שכן הוא בתרגום משלי א' גורלך תפיל בתוכינו פייסך ארמא בינתנא ונ"ל שענינו כלשון להתחנן לו דאסתר ד' שתרגמו לפייסא ליה שעל ידי הגורל מתפייסין ומתרצין זה לזה לפי שהושוו המדות ואין קנאה ומחלוקות עכ"ל. וחידוש שעשה עצמו כלא ידע מפירוש רבינו ופי' ר"ח חננאל:
**שם** ורבינו חננאל ז"ל פירוש מלשון פיס כההיא שבת דף ל"ג. מי מפיס וכמו שאמרנו על השכר פסחים דף ק"ז. מייסרן ומפיס וכבר פירשנו בערך מפיס עכ"ל. ועיין לעיל בערך מפיס:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 59
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 59](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/59)

**פסג** מועד קטן דף ג' אין מזרדין ואין מפסגין. יש מפרשים מפסגין זה סומכין האילן שהוא רענן יותר מדאי עכ"ל. וכן לשון רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 60
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 60](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/60)

**פסל** ב' שבת דף פ'. ובבבא בתרא דף נ"ה: אבל פיסלא לא רבא אמר אכילו פיסלא דרשות שבת כרשות גיטין דמיא גיטין דף ע"ז: אזל גיטא הכי הוצרכו לבזבז כל הממון שלא יתעפש הלחם הפנים ונפסלת מאכילה רק לתת טעם וחילוק שהללו פתן מתעפשת והללו אין פתן מתעפשת לכך אמרו חכמים המקרא דכל הנקרא בשמי וגומר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 61
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 61](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/61)

**פץ** א' שבת דף ע"ג: תנא הדש והמנפץ והמנפס כולן מלאכה אחת הן. פירוש גאון המנפץ את האוכל מן עפרוריתו חייב משום דש וכן המולל שבולים עכ"ל. לפנינו איתא והמנפט פי' רש"י צמר גפן בקשת כדרך האומנין וצמר גפן גידולי קרקע הוא להכי קרי ניפוט דיליה תולדה דדש שמפרק גרעינין ממנו ולא קרי לי' תולדת מנפץ דצמר עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 62
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 62](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/62)

**פץ** ב' פסחים דף קי"א. ואי פצע מאי תקנתי' נפתח בלא עכ"ל. לפנינו איתא ואי ממצעין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 63
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 63](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/63)

**פצל** עירובין דף כ"ט: ולא אמרן אלא דלא אפצול זרתא זרתא פירוש אם הוציא עליו דמיפצלי זרת זרת עכ"ל. לפנינו איתא אבציל פי' רש"י גדלו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 64
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 64](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/64)

**פצע** א' יבמות דף ע"ה: אמר רבא היינו דקרינן פצוע. ולא קרינן פציע פי' פציע בידי שמים אבל פצוע כמו פרוע כדכתיב כי פרעה אהרן והוא דבר שנעשה בידי אדם זה פירוש רבינו חננאל. ויבקע עצי עולה ת"י ופצע קיצין לעלתא עכ"ל. לפנינו איתא אמר רב יהודה אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא קרינן הפצוע [וז"ל רש"י אי הוה כתיב הפצוע הוה משמע הפצוע מעיקרא כגון ממעי אמו] במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם לכאורה יש לדקדק טובא דקאמר ולא קרינן הפצוע איך אפשר לקרות ולשנות מה דכתיב פצוע. ואם עיקר הכונה דה"ל לכתוב בקרא הפצוע קשה למה הניח רבא את העיקר ואחז את הטפל והכי הוה לי' לרבא למימר היינו דכתיב פצוע ולא כתיב הפצוע [וגם דברי רש"י שלא ציין כדרכו בכל המקומות אלא התחיל הדבור בפני עצמו תמוהא ולולי דמיסתפינא הייתי אומר דגיליון הוא שכתב תלמידא לפרש כוונת רבא] איברא עפ"י פירוש רבינו אתי שפיר היינו דקרינן וכו' [וממה דכתיב בוי"ו ליכא למידק שכבר מצינו הרבה דכתיב בוי"ו וקרינן בחירק כמו **הוא** דקרינן **היא** וכן במדבר כ"ו פסוק ט' **קרואי** בויו וקרינן בחירק אבל ממה דקרינן פצוע ולא פציע שפיר מוכח] ועיין תוס' בד"ה שאין לו אלא וכו' כדאיתא בסמוך גבי פצוע וכו' ה"ה כרות וכו' ואין כאן מקום להאריך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 65
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 65](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/65)

**פק** ב' ברכות דף כ"ח: שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. פירוש פיקפוק זולתי פיקוק דקיימא לן פיקוק סתימא כדגרסינן בשבת דף קכ"ה: פקק החלון. ופקפוק פתיחה כדרגסינן בפרק קמא דסוכא דף ט"ו. מפקפק ונוטל אחת מבינתים וכשכורע אדם וכפוף קומתו מתמתחות חוליותיו ונראות כי מתפתחות החוליות מבחוץ מאחוריו ומסתתמות מבפנים ודוגמא לדבר קשרי אצבעות עכ"ל. בפנים בערוך כתוב פירוש פיקוק וכך צריך להיות פי' פיקפוק ר"ל דמה דאמר עד שיתפקקו פירושו שיתפקפקו וכן בשאר מקומות פירושו כן רק בשבת דף קכ"ה: פקק החלון יצא מכלל זה ושם פירושו סתימה וזהו שכתב רבינו זולתי פיקוק. או אפשר לומר דזה שאמר הש"ס עד שיתפקקו משום דסובל לשון סתימא. ולשון פתיחה וכן הוא הענין כשכורע נראות מתפתחות החוליות מבחוץ מאחוריו ומסתתמות מבפנים כדמסיק רבינו. אבל אפשר קצת שלזה כיון רבינו. וז"ל רש"י שיתפקקו שיראו הפקקים הם הקשרים כמו ששנינו (בבבא בתרא דף פ':) בקנים ובגפנים מן הפקק שלמעלה והוא הקשר שחלל הקנה פקוק וסתום שם עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 66
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 66](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/66)

**פק** ד' עירובין דף ס"ה. כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו. פירוש כל המעביר ומכסה יצרו בשעת גאוה כלומר בעת שמתגבר עליו טומן אותו שלא יתגבר סוגרין וחותמין צרות בעדו. ולשון מפיק כאפיק נחלים יעברו. ורבי יוחנן אמר כל שאין מפיק אתמר כלומר כל שאינו מעביר ומכסהו אלא מגלהו ומפיק מגן לנגדו להלחם כנגדו לכבשו וזו הגאוה היא עת שכרותו של אדם. רבי חנינא סבר לכבשו בשינה ולהפיגו טפי עדיף ורבי יוחנן אמר חיישינן ישתקע בשינה וימנע מן התפילה אלא לגלותו כדי להתעסק בדרך וכיוצא בו כדי להפיגו ואח"כ יתפלל טפי עדיף עכ"ל. כל הפירוש הזה כתבו תוס' בשם רבינו חננאל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 67
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 67](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/67)

**פקל** ב' נדה דף י"ז. מאן בעי פקולי דנהמא. פירוש פקולין פשתן נקי כלומר מי רוצה לקנות פקולין לצורך בדיקת תשמיש נהמא היינו תשמיש בלשון נקיה כדכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל עכ"ל. רש"י פירש פקולין קוטו"ן וכן כתב בברכות שמעון הפקולי מוכר צמר גפן שקורין קוטו"ן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 68
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 68](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/68)

**פקס** ב' שבת דף צ"ד: וכן הגודלת וכן הפוקסת בגמרא גודלת ופוקסת משום בונה. בפרק במה אשה שבת דף ס"ד: והדוה בנדתה זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ולא תפקוס. בפרק קמא דמועד קטן במשקין דף ט': בגמרא ועושה אשה תכשיטיה במועד ת"ר אלו הן תכשיטי נשי' כוחלת ופוקסת וכו' בפרק ואלו מגלחין במועד קטן בגמרא הקובר את מתו דף כ': ובהלכה קמא דכתובות דף ד': מי שמת חמיו או חמותו אינו רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ופוקסת. פירוש פוקסת מחלקת שערה לכאן ולכאן עכ"ל. בשבת דף ס"ד: ז"ל רש"י שלא תפקוס שרק על פניה טינפאנ"א בלע"ז והוא אדום. בדף צ"ד: ז"ל רש"י וכן הפוקסת. יש מרבותי אומרים מתקנת שערה במסרק או בידים ויש שמפרשים טחה כמין בצק על פניה וכשנוטלו מאדים הבשר עכ"ל. וז"ל תוספות פוקסת ממה שפי' רש"י פוקסת היינו סורקת ביד או במסרק אין נראה דבגמרא משמע דהוי כעין טוויה וסריקה אינה כעין טוויה כלל ועוד דא"כ היה שונה סורקת כדתנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק עכ"ל. ובמ"ק פירש רש"י פוקסת מחלקת שערה לכאן ולכאן ועל ומעברת סרק על פניה פירש רש"י סם אחד כדי שתראה אדומה וז"ל תוס' פי' בקונטרוס מתקנת שערה שלא יתפזר וקשה דפרק המצניע (דף צ"ד ושם) דאמר מתחייב בשבת משום טווה ועוד דסורקת הוה ליה למתני כמו גבי גזיר ובפרק קמא דכתובות (דף ד' ושם) פי' רש"י קליעת שיער וקשה דבפרק המצניע (דף צ"ד:) שונה גודלת ופוקסת ואין לפרש מעברת סרק על פניה דהכא וגם בפ"ק דכתובות תני תרווייהו ויש לפרש דמתקנת שערה בידיה חוץ לצעיף וריב"א מפרש שנותנת חוטין דקין של בצק על פניה להאדים הבשר והיינו טווי' והאי דקורא ליה בירושלמי צובע שהוא מאדים הבשר ובניין נמי שייך בתיקון האשה למאי דמפרש סוף המצניע (דף צ"ה.) משום בונה ומייתא קרא דויבן את הצלע עכ"ל. (וברש"י שבאלפס בשבת בפרק המצניע מצאתי מתקנת שערה במסרק ובידיה וכן מצאתי בנוסחא בבית יוסף סימן ש"ג) ועפ"י דברי ריב"א אלו יובן כוונת רש"י בשבת דף צ"ד: שמפרש אהא דאמר הש"ס דמחייב אפוקסת משום טווה בפיסלא לא אמר רב יוסף אי הוה ד' אמות על ד' אמות פלג ליה רשותא פי' פיסלא עמוד שהוא גבוה עשר ורחב ארבעה או כגון זיז היוצא למעלה מי' טפחים מן הכותל רחב ד' אמות ופירוש פיסלא כגון פסל היוצא מן הסוכה עכ"ל עיין בגמרא דגיטין וכן כתבו תוס' להדיא שם. ובשבת פירשו דפיסלא הוא ד' על ד' ואינו גבוה יו"ד אי נמי גבוהה עשרה ואינו רחב ארבעה. וצע"ג בכתובות דף ע"ט:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 69
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 69](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/69)

**פסים** בסוף גמרא דפרק מי שמת דף קנ"ד: ובריש גמרא דפרק האשה שנפלו לה נכסים שטר פסים הוא זה פירוש שפייסתנו בשעה שהיית רוצה לישא אשה שאכתוב לך שטר ששדה זו מכורה לך בעבור שיראו אותך ויהיו סבורים שאתה עשיר קונה נכסים ומעולם לא החזרתה לי ולא שלך היא השדה או שטר אמנה שמכרתי לך שדה זו על מנת שאאמין לך הדמים עד זמן שקבענו ומעולם לא נתת לי הדמים עכ"ל. שטר פסים הוא זה כן הוא הלשון בבבא בתרא דף קנ"ד: אבל בכתובות דף ע"ט. איתא כותבת שטר פייס לאחרים וז"ל רש"י שטר פסים שטר פיוסים שמפייסתו לקבל מתנה זו להפקיע זכות בעלה קודם נישואין ולא שיזכה מקבל זה בהם:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 70
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 70](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/70)

**פסע** א' בבא קמא דף כ"ג: רב אשי אמר דפסעי פסועי. פי' כגון בצע מקום שנתחככה בהן שברה האבנים ושחקתן והפירות בדריסה טינפתן ודרסתן וכילתן כגון בצע אמרתו לשון כלי' והוא תמימות והשלמות עכ"ל. בסוגיא דאי אמרת פיפרה כחצר המזיק דמי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה אמר מר בריה דרב כהנא כגון שנתחככה בכותל להנאתה וטינפה פירות להנאתה מתקיף לה מר זיטרא והא בעינא כאשר יבער הגלל עד תומו וליכא רבינא אמר דשף צלמי רב אשי אמר דפסעי פסועי. וז"ל רש"י והא בעינא עד תומו. דמכליא קרנא דהא ובער זה השן מכאשר יבער הגלל עד תומו נפקא לן בפרק קמא והכא ליכא תומו שעדייין האבנים והפירות בעין. דשף צלמי. כשנתחככה בכותל מחקה צורה שעליו דאיכא תומו: דפסעי פסועי. כשנתגלגלה על הפירות תחבתן בטיט ואי אפשר ללקטן. לישנא אחרינא דפסאה פסואי כמו פסו אמונים (תהלים י"ב) כלומר ששפכה משקים בגלגולה דכליא ופסיא קרנא. הנה לפי רש"י רבינא מתרץ חדא ורב אשי מתרץ חדא ר"ל אהא דאמר שנתחככה בכותל מתרץ רבינא דשף צלמי ואהא דאמר שטינפה פירות מתרץ רב אשי דפסעה פסועי אמנם לדברי רבינו בא רב אשי לתרץ תרווייהו כלומר בזה דקאמר רב אשי דפסעי פסועי [והיינו שהפ"א והצד"י מתחלפין בבי"ת וסמ"ך והוי כמו בצע אמרתו לשון כלי'] פי' ששברה האבנים ע"י שנתחככה וכן טינפ' פירות ע"י דריסה להנאתה. ותו ללשנא אחרינא שכתב רש"י הוי האל"ף של דפסאי מיותר והכי הוה ליה למימר דפסו פסואי. אבל לפירוש רבינו אתי שפיר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 71
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 71](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/71)

**פסק** א' כתובות דף ס"ג. איטרוד לא מר איפסוק ולא מר איפסוק פירוש לא רב יוסף ולא (רבה בר אבוה) אכלו ערב יום הכפורים סעודה המפסקת עכ"ל. צ"ל רבא [שהיה אבוה דרב יוסף ע"ש בגמרא].
**שם באות הנ"ל.** סוכה ל"ג: ובכתובות דף ו'. ובשבת דף מ"ה. ודף ק"כ. ובדף קי"ז. ודף קל"ג. ודף קמ"ג. ובבכורות דף כ"ה. מודה רבי שמעון בפסיק רישי' ולא ימות. פירוש מי שחתך ראשו של חי הכל יודעין כי בחתיכת ראשו ימות ואם אמר איני מתכוון למיתתו אלא להוציא ממנו דם לדבר צורך אין ממש בדבריו אלא הרי הוא כמתכוון להמיתו ורוצח הוא והיכא פליג ר' שמעון כגון גרירא דאפשר דלא עביד חריץ ואי עביד אפשר דלא ניחא ליה וכן בשבת פרק כל כתבי דף קי"ז דשקיל ליה בברזי דלא ניחא ליה. וכן בפרק ר' אליעזר בשבת דף קל"ג. ואי איכא ליעבד אחר ולא אבי הבן וכן בלולב הגזול בסוכה דף ל"ג: והוא דאית ליה הושענא אחריתי אבל פסיק רישיה ליכא לספוקי דלא ימות ובוודאי דניחא ליה דאי לא הוה ניחא לי' היכי הוה פסיק רישיה עכ"ל עיין מה שכתב לעיל בערך סבר ה' ומה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 72
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 72](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/72)

**פסקטר** עירובין דף ק"ד: ושאר כל המקומות כופין עליו פסקטר. ועשית סירותיו תרגום ותעביד פסקטרוותי' פירוש כמין כפיפות של נחשת עכ"ל לפנינו איתא **פסכטר**. וכן בתרגום שלפנינו שמות כ"ז ול"ח והמתורגמן כתב דביש נוסחאות כתוב פסקתר:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 73
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 73](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/73)

**פע** א' סוטה דף י"א: פועה זה מרים ולמה נקרא שמה פועה שפועה לולד. פירוש לוחשת לאשה ויוצא הולד כמו אלו עכשיו שקורין באזני האשה עכ"ל פי' זה כתבו תוס' בשם רבינו חננאל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 74
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 74](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/74)

**פע** ב' שבת דף ק"ט. פיעפוע ביעי אסור פירוש לטרוף ביצים ביין עכ"ל. ורש"י לא פירש כן ועיין מה שכתבתי לקמן ערך **שרק** ג':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 75
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 75](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/75)

**פעל** א' יומא דף ל"ח. כל פעל ה' למענהו. פירוש פעל ה' ונתן חכמה לזה יותר מזה למענהו כדי שלא תהא המלאכה אלא במי שהוא חפץ פירוש זה של רבינו חננאל ז"ל עכ"ל. בגמרא ת"ר בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים והיו יודעין לאפות כמותן וכו' הללו פתן מתעפשות והללו אין פתן מתעפשות וכששמעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה בעולמו לכבודו בראו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי וכו' ת"ר בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטרת ולא רצו ללמד שלחו חכמים וכו' ולא היו יודעין להעלות עשן כמותן של הללו מתמר ועולה כמקל ושל הללו מפציע לכאן ולכאן וכששמעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה בעולמו למענהו בראו שנאמר כל פעל ה' למענהו וכו'. הא דהביאו על כל עובדא פסוק אחר ולא סגי להו בקרא אחד מצאתי במהרש"א כתב בזה הלשון ונראה לפי ענינו דלעיל בלחם הפנים שבית גרמו הם בעצמם ידעו לרדות ושלא יתעפש על ידי מעשיהם מייתי קרא כל הנקרא בשמי דהיינו האדם הנקרא בשם ה' שנברא בצלם אלקים וההוא קרא לא שייך גבי קטרת שבית אבטינס לא ידעו לעשות כלום אלא על ידי העשב מעלה עשן ושייך לאתויי ההוא קרא דכל פעל ה' למענהו דההוא עשב לתכלית זה נברא לעלות העשן הקטורת לשמים עכ"ל. לכאורה לפירוש ר"ח דנתן חכמה לזה יותר מזה וכו' מכ"ש בבית גרמו שייך קרא דכל פעל וא"כ הקושיא על דוכתה [וגם לפירוש המהרש"א קצת קשה דעל כל פנים קרא דכל פעל וכו' הוו מצו לאתויי בעובדא דבית גרמו] וז"ל התוספות ישנים שנאמר כל פעל ה' למענהו הכא לא מייתי קרא דלכבודי בראתיו שאין כל כך גנאי אם היה מפצע ואין זה אלא מעלה בעלמא משום דכתיב כל פעל עכ"ל. הנה כנראה שלא ראה מהרש"א את דברי התוס' ישינים ומדבריהם למדנו לזאת הכונה מה שהפריזו חכמים ממעות הקדש גם שהיה די להם במלאכת אלכסנדריא דאף אם מפציע לכאן ולכאן אין גנאי כל כך ואפ"ה כפלו לבית אבטינס שכרם אמרו כל פעל ה' למענהו דמצינו [עיין שבת דף קט"ז:] דבשביל הך דכל פעל התירו חכמים לפשוט את הפסח כשחל ארבעה עשר בשבת מכל שכן דגבי ממונא אמרינן הכי. אבל לעיל בבית גרמו דבלאו בזה הלשון טווה שמתקנת שערה בין אצבעותיה ופושטתו כשהוא נכרך ולשון השני עושה מאותו בצק כמין חוט עכ"ל. לא שכיון רש"י דבשעה שהיא פוקסת עושה מאותו בצק כמין חוט דאם כן חייבת משום לש אלא עיקר כוונתו דהחוטין נעשו כבר בימות החול והיא נותנת עכשיו בשבת חוטין הדקין על פניה ודע עוד דמה שכתב רש"י טוה שמתקנת שערה בין אצבעותיה ופושטו כשהוא נכרך. בזה הסיר מעליו תלונות תוס' שכתבו על לשון הראשון דפוקסת היינו סורקת אינו נראה דבגמרא משמע דהיינו כעין טווי' וכו' אמנם רש"י שפירש כאן טוה שמתקנת שערה וכו' היינו לשון ראשון והוי כעין טווי' במה שמתקנת שערה בין אצבעותיה אחר הסריקה. ואולי דניחא גם בזה קושיא השני' שלתוס' דאמאי לא תני סורקת כדתנן בנזיר אבל לא סורק וכו' משום דהתם עיקר האיסור בסריקה בלחוד והכא באשה בשבת עיקר אסורא גם במאי שמתקנת אח"כ תלוי. בכתובות דף ד': פירש רש"י פוקסת מעברת שרק על פניה וכתבו תוס' עליו ואין נראה דלקמן דף י"ז. אמרי' לא שרק ולא פירכוס משמע דתרי מילי נינהו דפוסקת דהכא היינו פירכוס כדאמרינן בסמוך כי קתני אכיחול ואפירכוס ובשלהי המצניע [נ"ל דנ"ל משקין דף ט': כי שם תנא שניהם בהדדי ממש] קתני פוסקת והעברת שרק על פניה ולקמן בפרק ב' דף י"ז. פירש הקונטרוס פירכוס קליעת שער קשה דבשלהי המצניע דף צ"ד: ושם) קתני גודלת ופוקסת אלא נראה דאחד מתיקוני הנשים הוא עכ"ל. ובפירוש המשניות הרמב"ם כתב ופוקסת הוא הנותנת שער על הצדעים והיא ממין גדילת השער והרב ברטנורה פי' ביה"ל הפוקסת מחלקת שער שבאמצע הראש מכאן ומכאן אצל הצדעים עכ"ל. מצינו למידין דרש"י בשבת דף צ"ד. בשם יש מרבותי וכו' ופי' רש"י במועד קטן והרב מברטנורה מטין לפי' הערוך אולם פי' רש"י בשבת דף ס"ד: ופי' רש"י בכתובות דף ד': שפי' דפוקסת מעברת שרק על פניה לא לבד משום קושית התוס' הוא תמוה' דהא דהמצייע דף צ"ד. קחשיב ר' שמעון בן אלעזר פוקסת ואח"כ תנא וכן לא תעבור שרק על פניה ועוד במ"ק קחשיב פוקסת ושרק. אלא דקשה עוד לפי' רש"י מה דאמר הש"ס בשבת דף צ"ד. כוחלת משים צובע גודלת ופוקסת משום בונה הוה ליה להש"ס לומר כוחלת ופוקסת משום צובעת וצריכין אנו לומר דלרש"י וגם לתוספות שלא הקשו עליו קושיא זו דהיה לפניהם הגירסא כוחלת משום כותבת [כמו גירסת הערוך לעיל בערך גדל ועיין מה שכתבתי שם דגם הרמב"ם וסמ"ג והברטנורה היה גירסתם כך] והשתא ניחא ליה להש"ס למינקט חדא טעמא בגודלת ופוקסת דמשום בונה


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 76
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 76](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/76)

**פקע** ג' יומא דף כ"ג. ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע מאי פקיע אמר רב יהודה מדוורתא. פירוש פקיע מדוורתא והיא מטרקא והיא כמין חבל מפושל תלוי במקל כגון הרצועה שבית דין מכין בה וכו' עכ"ל. לפנינו איתא אמר רב מדרא מאי מדרא אמר רב פפא מטרקא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 77
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 77](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/77)

**פקע** ה' שבת דף ל"ח: ולא יפקיענה בסודרין. פירוש מביאין סודר או מטלית ומניחין אותם בשמש עד שמתחממות יפה וכורכין הביצה בהם ושונין ומשלשין עד שתגלגל עכ"ל. ז"ל התיו"ט משנה ג' פרק ג' דשבת ולא יפקיענה כן הנוסחא ופירושו לא ישברנה ובערוך ערך (בקע) צ"ל פקע מפרש שמביאים סודר או מטלית וכו' ונ"ל שכוונתו שהפקיעה היא הגלגול שבביצה שעל ידי גלגולה של הביצה ר"ל שמתגלגל בתוך קליפתה וכו' פקיעה על שמבקעת וכו' (והכא פ' צ"ל) והפ"א דיפקיענה במקום בי"ת דביקוע ששניהם ממוצא השפה וע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 78
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 78](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/78)

**פקע** וי"ו עבודה זרה דף כ"ח: רבי יעקב חש בפיקעא. פירוש מלשון פקיעא והיא פיקא כלומר מקום שנבקע בתחתוניות של אדם פירוש אחר בין טבעת לטבעת של גרגרת ונינח פיקעא להדי פיקעה פירוש יניח סדק של גרעינה נגד חבירתה פיקעא עילאה מה שיש לו בחוץ פקיעא תתאה מה שיש לו בפנים עכ"ל ופי' רש"י כלשון ראשון.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 79
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 79](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/79)

**פקועות** שבת דף כ"ד: בשמן פקועות. כלים בסוף פרק י"ז רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן וכן בסוף עוקצין. פירות הן כגון אבטיחים קטנים והם מרים ועושין מהן שמן ויש מפרשים דילועים מדבריות עכ"ל. כך פי' רש"י:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 80
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 80](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/80)

**פקר** ב' מגלה דף כ"ח: מתוך תשובתו שהשיב אהרן למשה פקרו האפיקורסים עכ"ל. לפנינו איתא המערערים וז"ל רש"י פקרו המומרים העיזו פניהם וכו' ובעבודה זרה איתא פקרו המינים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 81
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 81](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/81)

**פקתא** ברכות דף ל"ד: אמר רב אשי חציף עלי מאן דמצלי בפקתא. פירוש כמו שדה או רחוב עכ"ל. לפנינו איתא אמר רב כהנא וכו' מאן דמצלי בבקתא. ופירש רש"י ותוספות בבקעה שרגילין שם בני אדם לעבור:
**שם באות הנ"ל** נזיר דף מ"ג: קאזיל בפקתא דערבות ופסקוה דנבי לרישי' עכ"ל לפנינו איתא **גנבי** :


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 82
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 82](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/82)

**פר** ב' יבמות דף ל"ו: לא יבטל אדם מפריה ורביה וכולי עכ"ל. עיין בפי' רש"י שם:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 83
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 83](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/83)

**פר** ג' מנחות דף מ"ה. וביום החדש פר בן בקר תמים וששה כבשים ואיל תמים ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם קשי קראי אהדדי עכ"ל. לפנינו ליתא איברא להמעיין בסוגיא היטיב יראה כי נוסחת רבינו עולה יפה למאוד:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 84
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 84](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/84)

**פרדכש** מגלה דף י"ב: אפילו קרחא בביתיה פרדכשא ליהוי. שבת דף צ"ד. ההוא פרדכשא דרתח עליה מלכא ורהיט תלתא פרסי בכרעי'. פירוש פקיד של מלך. בפירוש הגאון כתיב פרדכשאה עכ"ל. לפנינו איתא פרדשכא ופירש רש"י במגלה פקיד ונגיד ובשבת פי' רש"י סרדיוט:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 85
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 85](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/85)

**פרדס** בבא מציעא דף ע"ג. פרדיסא רב אסר. פירוש לקנות פרדס לפירותיו של אותה שנה וקנאם קודם חנטה בזול ואחר גידול פירי שוים יותר על כן ושמואל שרי כיון דמקבל תיוהא. פירוש שבר כעין ברד או קרח לא מיחזי כי אגר נטר לי דשדי זוזי בספיקא. ומודי רב בתורי אם פרדס הוא שרגילין לנער ולחבוט ולטעון הפירות בשוורין מפני שמפסידין את הפירות בכמה עכ"ל. ע"ש בתוס' ד"ה בתורי וכו' רבינו חננאל גריס בתוורא וכו' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 86
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 86](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/86)

**פרדשן** עבודה זרה דף ע"א. תדע דמשדרי פרדשני ולא אהדרי בהו. פירוש משלחין דורונות ואין חוזרין ושואלין אותו להחזירן להם לפי שקנו במשיכה. בסנהדרין דף צ"ד: האי דשינא להאי פרדשנא. אם היינו מוצאין ספר שכתוב בו האי פרדשנא להאי דשנא הוה ניחא לן פרדשנא מנחה דשנא אדם גדול כדכתיב כל איש שמן וכל איש חיל עכ"ל. ועיין במהרש"א בחידושי אגדות פרק חלק דף צ"ד: אחר שהביא דברי הערוך כתב בזה הלשון ונ"ל לפום גירסא דילן נמי יש לפרש כן וכי האי דישנה ואדם חשוב ראוי להאי פרדישנא ומנחה וק"ל ע"כ:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 87
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 87](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/87)

**פרהגבן** בבא מציעא דף פ"ג: רבי אלעזר ברבי שמעון אשכחיה לההוא פרהגבנא דקא תפיס גנבי. פירוש ממונה מן המלך להרוג הגנבים וכיוצא בהן עכ"ל. בגמרא איתא פרהגונא פי' רש"י ממונה של מלך:
**שם באות הנ"ל** בבא קמא דף קי"ז. קם חד מינייהו מסרה לפרהגבנא דמלכא ס"א פרהגמנא עכ"ל. לפנינו איתא פרהגנא ורש"י לא פי' כלום:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 88
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 88](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/88)

**פרוה** יומא דף ל"ד: הביאוהו לבית הפרוה גמרא דף ל"ה. מאי פרוה אמר רב יוסף פרוה אמגושא. פירוש פרוה שם אדם מגוש ויש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע (הביאו תוס' שם) בקודש עד שיראה עבודת כהן גדול ביום הכפורים והרגישו חכמים (בתוספות שם העתיקו והרגישו **הכהנים**) באותה חפירה שבאותו מקום שחפור ומצאוהו ואותה הלשכה קרוי על שמו עכ"ל. על פי פירוש זה יש ליישב מה שלכאורה צריך עיון גדול הא דהמתין הש"ס לפרש מאי פרוה עד כה על המשנה דף ל"ד: מדוע שתיק לפרש כזה על המשנה לעיל דף ל'. דתנן בה וכולן בקודש על בית הפרוה וכו' אמנם לא בא הש"ס לדרוש את השמות שכבר אפשר לומר על שם הבונה נקראת כך. איברי דבמשנה דף ל"ד: דקתני הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה אטו עד השתא לא ידעי' דהיתה בקודש וכבר נשנית במשנה לעיל דף ל'. וא"כ שתי תיבות אלו ובקודש היתה הוא מיותר. לכך דייק הש"ס פרוה אמגושי דהיינו בשביל שהיתה בקודש מסר פרוה אמגושי נפשו עליה לראות עבודת כה"ג ביום הכפורים [כדרך אמגושי שחוקרין הנסתרות מרוב בני אדם] וקרוב לאמת דהנך חכמים שאמרו כי חפר מחילה תחת הקרקע וכו' ולא רצו בפי' רש"י שפירש מכשף אחד בנאה ושמו פרוה. משום דקשיא להו למה אמר אמגושי יהיה הבונה מי שיהיה רק שהיה שמו פרוה צריכין אנו לידע דלכך נקרא בית הפרוה אבל שהיה אמגושי אין לנו שום תועלת נמצא. ותו שהיה שם הבונה פרוה נודע מעיקרא גם בלא זה וכדכתיבנא ולכך סידר הש"ס מאי פרוה וכו' על המשנה דהכא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 89
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 89](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/89)

**פרוור** כתובות דף נ"ד. בבל וכל פרווהא נהוג כרב נהרדעא וכל פרווהא נהוג כשמואל. גיטין דף ח': רבי מאיר אומר הקונה שדה בסוריא כקונה בפרוורי שבירושלים. ושדה מגרש עריהם (ויקרא כ"ה פסוק ל"ד) תרגום ירושלמי פרוורי קרויהון וכו' עכ"ל. בכתובות דף נ"ד. איתא לפנינו בבל וכל פרוודהא נהרדעא וכל פרוודהא וז"ל רש"י פרוודהא כרכים הסמוכים לה עכ"ל. בגיטין דף ח': כקונה בפרווארי שבירושלים. ז"ל רש"י בפרוורי. בהיפרכיא רוקיי"ש בלע"ז אכן במשנה י"א פרק ד' דחלה גירסת הרמב"ם והר"ש בפרווד וכן במשנה עצמה איתא בפרווד וכתב הרמב"ם מגרשיה תרגום פרוודהא (וכן על פסוק ושדה מגרש עריהם תרגום ירושלמי פרוורי קרויהון איתא במתורגמן לר' אלי' בחור **פַרְוְדֵי**) אבל במשנה שבמשניות איתא כקונה בפרוור. וכתב הרב מברטנורה תרגום מגרשיה פרווהא ודע שלפנינו בתרגום ירושלמי על פסוק ושדה מגרש עריהם ויקרא כ"ה פסוק ל"ד איתא פרוולי. וכן ביונתן במדבר ל"ה פסוק ב'. ג'. ד'. ה'. ז'. ע"ש. וברש"י בגיטין דף ח': כתב בפרוורי. בהיפרכיא רוקייש בלע"ז עוד שם ברש"י על הפיסקא והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוואר כתב רש"י בפרוורי בפילכי רוקריי"ש בלע"ז:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 90
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 90](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/90)

**פרזדאות** תענית דף ל: ובבבא בתרא דף קכ"א: יום שביטל הושע בן אלה פרוזדאות שהושיב ירבעם על הדרכי' שלא יעלו ישראל לרגל גיטין דף פ"ח. כתוב בי' בהושע בן אלה ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל וכתיב עליו עלה שלמנאסר אמר לי' אותן פרוזדאות שהושיב ירבעם על הדרכים ובא הוא וביטלן אף על פי כן לא עלו ישראל לרגל אמר הקדוש ברוך הוא אותן שנים שלא עלו ישראל לרגל ילכו בשבי פי' פרוזדאות שומרים עכ"ל. לפנינו בתענית דף ל': איתא פרוסדיות וברש"י שם איתא פרוסדאות בב"ב דף קכ"א: איתא פרדסאות וברשב"ם איתא פרדסייאות. בגיטין פ"ח. איתא פרדסיאות ופירש רש"י שומרים. ומצאתי בתענית דף כ"ח. ת"ר מה היו בני גונבי עלי וכו' והושיבו פרוזדאות על הדרכים וכו' וכיון שהגיע אצל הפרוזדאות וכו' שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזודאות וכו' והפי' שומרים מעתה צא ולמד כי ע"י שגגות הדפוס נעשה שינוי נוסחאות במלה אחת ואמנם העיקר כעדות רבינו וצריך להיות בכל המקומות פרוזדאות או לאיכא דאמרי שכתב רבינו בסמוך בערך פרוזדור וכו' וצריך להיות בכל המקמות פרסדאות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 91
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 91](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/91)

**פרוזדור** נדה דף י"ז: החדר והעליי' והפרוזדור. פירוש עליי' מקום השתנת מי רגלי. באבות פרק ג' התקן עצמך בפרוזדרור כדי שתכנס לטרקלין. פירוש פרוזדור לשון יון הוא והוא בין השער לחצר המלך קודם שיכנס לפני המלך ושל אשה במקום ערוה בשפתות ערוה שמו פרוזדור. פרוזבול איכא דאמרי פרוסבול פרוזדאות איכא דאמרי פרסדאות (עיין מ"ש לעיל בערוך פרזדאות) פרוזדור איכא דאמרי פרסדור עכ"ל. ז"ל תו' בנדה פרוזדור פרוז בלשון יון הוא לפני דור לשון דירה אית דגריס פרוזדור בדלי"ת וע"פי העדות של רבינו שפרוזדור הוא לשון יון והוא בין השער וכו' דברי התוספות הנ"ל צריכים עיון גדול. ודע דהרב מברטנורה משנה ט"ז פרק ד' דאבות כתב בית שער תרגום אולם פרוזדורא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 92
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 92](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/92)

**פרזומא** ב' פסחים דף ק"ז. ומה פרזומא בעאי מיני' דרב. פירוש שכר התאנים ואסני עכ"ל. בגמרא בעא מיניה וכו' מהו לקדושי אשיכרא אמר ומה פרזומא מתאיני ואסני דבעיא מיניה דרב וכו' ולא פשיט לי שיכרא מיבעיא וז"ל רש"י וזה לשונו אפורזמא. שכר שעורים בלשון לע"ז ברוי"ש ותאיני. שכר תאנים: ואסני שכר תותים: וז"ל הרשב"ם פרזומא שכר שעורים: ותאיני. שכר תאינים: ואסני שכר שעושין מפרי סנה כגון תותים והללו חשובין יותר מסתם שכר שלהם שהיה של תמרים והנה רבינו שפירש פרזומא שכר התאינים ואסני לא היה גרסתו כמו שהוא לפנינו ורש"י ורשב"ם אלא הכי גריס ומה פרזימא תאיני ואסני [וקצת ראי' לפירוש רבינו לפי מאי דאמר הש"ס בפסחים דף מ"ב: שכר המדי דרמו ביה מי שערי ופי' רש"י דרמו בי' מי שערי שמטילין לתוכו מי שעורין כגון שכר שלנו ועושין אותו במדי: שכר המדי לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותן שלנו קרי ליה שכר המדי עכ"ל ואי הפירוש פרזומא כפירוש רש"י והרשב"ם שכר שעורין אם כן שכר המדי הוה לי' לקרותו]:
**שם** קידושין דף נ"ב: ההוא גברא דשקיל פירזומא דשיכרא ויהיב לה להך איתא ואמר לה התקדשי לי בהא פירוש כלי מלא שכר עכ"ל. לפנינו איתא בנוסחא אחרינא וזה הלשון ההוא סרסיא דקדיש בפרזומא דשיכרא אתא מרי' דשיכרא אשכחי' וכו' וז"ל רש"י בפרוזמא דשיכרא לאחר שהוציא ממנו המשקה וכו' ועיין פירש רש"י בפסחים שהעתקתי לעיל בסמוך וקצת צ"ע. עכ"פ נראה דצריכין להגיה בקדושין דאיתא בפרומא וצ"ל לפי פי' רש"י בפרוזמא וכן הוא בהרא"ש אכן בהרי"ף ורש"י ור"ן איתא בפרומא ולשון הרי"ף כנוסחת רבינו ההוא גברא דקדיש בפרומא דשיכרא וכו' וכתב פרומא דשיכרא כלי קטן ועדיין קורין בבבל לכלי קטן פרמא ויש מי שפי' שכר מתוק [והיינו הפירוש שכתב רבינו לקמן בערך פרומא ע"ש] ומסתברא כפירוש גאון מדאמרינן פרומא דשיכרא ולא אמר שיכרא פרומא עכ"ל הרי"ף וצ"ע קצת דרבינו כתב על פרומא פי' כלי ולדברי הרב אלפסי שם הכלי פרומא נקרא:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 93
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 93](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/93)

**פרזק** בבא מציעא דף מ"ט: שמע דקא בעי למינסבי' דבי פרזק רופילא פירוש גוי אנס עכ"ל. ורש"י פירש פרזק. שם השר: רופליא משנה למלך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 94
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 94](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/94)

**פרח** ב' ברכות דף מ"ז: אמר רבי יוחנן קטן פורח מזמנין עליו. פירש ר"ח זה שנראה עליו צמח שער נקרא פורח וזהו שאמר רב נחמן מי שהוא נכנס בכלל שנת י"ג ולא הביא שתי שערות ידועות שהוא חשוב כקטן אף על פי שהוא גדול אין יודע למי מברכין והוא בן י"ג שנה מזמנין עליו פחות מזה לא והא דשבחו לאביי דנפק לברא ואחוי כלפי שמיא (וגם לרבא דאחוי לשמי טללא) לאו דוקא לאזמוני עלייהו אלא שבחוהו שיש לו בינה והוא קטן ושלשה שאכלו ירק וז' דגן דהוו להו רובא דמינכר מצטרפין לנברך לאלקינו ובלבד שיברך מי שאכל דגן. ורב האי גאון ז"ל פירש הא דאמרינן דלית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ועל הא סמכינן וכיון דאמר קטן אפילו בן ח' ובן ט' בדקינן לי' וחזינן שהוא יודע למי מברכין עכ"ל פירוש ר"ח מבואר היטיב בתוספות דף מ"ז: ד"ה קטן פורח ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 95
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 95](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/95)

**פרח** ה' כתובות דף נ"ח הרוצה שילבין בתו יאכילנה פרחין וישקנה חלב סמוך לפירקה. פירוש פרחים אפרוחים כגון תורים ובני יונה עכ"ל. לפנינו איתא אפרוחים:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 96
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 96](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/96)

**פרט** ד' בבא מציעא דף מ"ו. דלמא אידי ואידי בפרוטות שנינו. פירוש כגון אסימון שאין בו מטבע שקונין כדתנן מעות הרעות קונות את היפות (ובמוסף **א"ב** פרוטטות כתוב) עכ"ל. לפנינו איתא בפרוטטות ופירש רש"י מעות של נחושת שהן עדיין בלא צורה כעין אסימון של כסף:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 97
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 97](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/97)

**פרך** ב' שבת דף נ"ג: סכין ומפרכין לאדם. פירוש מגרדין עכ"ל. לפנינו איתא ומפרכסין ופירש רש"י גלדי מכה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 98
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 98](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/98)

**פרס** שבת דף ע"ד: אמר רב פפא האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן. פירוש פרום סיקלא שהוא כעין כתישה ואינו כעין חיתוך חייב משום טוחן ויש מי שאומרים דפרים כמו הלא פרוס לרעב לחמך עכ"ל. ז"ל רש"י דפרים סילקא במ"ם גרסינן ולא בסמ"ך כדפי' בהעור והרוטב דף ק"כ. מאי קיפה פורמ"א מינצייר בלע"ז מחתכו הדק עכ"ל. ובביצה דף י"ז: כתב רש"י שרסק מינצר בלע"ז:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 99
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 99](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/99)

**פרמא** א' קידושין דף נ"ב: ההוא גברא דשקיל פירמא דשיכרא פירוש שכר למתוק לקח מבית חבירו בלא רשותו וקדש בו ס"א פרזומא וכבר כתבנוהו בזה הפרק עכ"ל. לפנינו איתא דקדיש בפרומא. וז"ל בפרזומא וכו'. ועיין מה שכתבתי לעיל בערך פרזומא בשם רב אלפסי:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 100
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 100](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/100)

**פרמא** ב' חולין דף ק"כ. והקופה מאי קופא אמר רבא פירמא. פירוש בשר מצומק שנמחה בקדירה ושייך לענין ראשון עכ"ל. לפנינו איתא אמר רבה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 101
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 101](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/101)

**פרנדסין** עירובין דף מ"א: מעשה שבאו מפרנדסין והפליגה ספינתו בים. פירוש שם מקום עכ"ל. לפנינו איתא מפלנדרסין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 102
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 102](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/102)

**פרנקא** שבת דף קל"ט: אמר רבא האי פרנקא אפלגא דכובא שרי עכ"ל. לפנינו איתא **רב**:
**שם** עבודה זרה דף ל': פש לי' חמרא בכובא צריי' בפרנקא. פירוש נשאר לו יין בכלי קושר פי הכלי בסמרטוט עכ"ל עיין לקמן ערך צארי ב':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 103
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 103](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/103)

**פרס** א' עדיות פרק ג' חולין דף קל"ה. חמש רחלות גוזזות מנה ופרס חייבות בראשית הגז. פירוש ק"נ דינר שהן ק"נ זוזין עכ"ל. במשנה שבגמרא איתא גוזזות מנה מנה ופרס. ונסחת רבינו עיקר לכל בעלי מדע וכן ראיתי במשצה שבמשניות איתא ס"א מנה ופרס:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 104
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 104](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/104)

**פרס** ד' אבות פרק א' משנה ג' אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. ברכות דף ל"ד. אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו. בבא בתרא דף כ"ה. ואימא כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחריו פירוש פרס מתנה עכ"ל. לפי מה שפירש הערוך דמתנה יקרא פרס א"כ כיון התנא באמרו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס דהיינו על דרך מתנה [רמז כל האומר הקב"ה וותרן הוא. וותרו חייו שנאמר ב"ק דף נ'.] אבל העובד על מנת לקבל שכרו כפי יעודי התורה הרי זה צדיק גמור אמנם רק על זה הזהיר שלא יעבוד ע"מ שישולם לו יותר משכרו דרך מתנה ועל הנתיב והמדרגה זה סובב והולך לשון הרמב"ם בפירוש המשניות פרס יקרא הגמול אשר יגמל האדם מי שאין לו טובה עליו אבל יעשה זה על דרך הטובה והחנינה כמו וכו' זה הוא אשר בין פרס לשכר כי השכר הוא שינתן בדין וכו' ועיין תוס' י"ט:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 105
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 105](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/105)

**פרס** ז' מגלה דף כ"ו: האי פריסה תשמיש דתשמיש הוא. פירוש וילון שפורסין לפני התיבה הוא תשמיש לתיבה ותיבה הוא תשמיש לספר תורה פירוש אחר מטפחת שמכסין בו ספר תורה הוא תשמיש לאותו בגד התחתון שמגללין בו ספר תורה עכ"ל. ורש"י פירש פריסאי יריעות הארון:
**שם** סוכה דף כ': חזיין לפרסי ונפוותא. פירוש כמו נפה וכברה עכ"ל. ורש"י פירש לפרסי לוילון נגד הפתח כדמתרגמינן מסך הפתח פרסא דתרעא.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 106
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 106](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/106)

**פרס** ח' מגלה דף כ"ג: אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה וכו' עד פחות מעשרה. שם דף כ"ד. רבי יהודא כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע מיהא שמעינן לא יפרוס על שמע לא יברך בברכת יוצר אור. כי הוא יברך הזבח (שמואל ט' פסוק י"ג) יפריס נכסתא. ועיקר הדבר על כן אין פורסין על שמע פחות מי' ופרקינן לכן צריכא כהדא דתניא [בירושלמי הביאו תוספות דף כ"ג: ד"ה אין פורסין] אין פורסין על שמע פחות מי' התחילו בי' והלכו מקצתן גומרין וכן כולם השנויין במשנתינו כיוצא בהן ועל כולן הוא אומר ועוזבי ה' יכלו עכ"ל. דברים הללו משוללי הבנה בטרם תדע כי בירושלמי פרק ד' דמגלה איתא בזה"ל מכיון דתנינן אין פורסין על שמע ליידא מילה תנינן אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה לכן צריכא כהדא דתני אין פורסין על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומר אין קורין בתורה פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו להן מקצתן גומר אין מפטירין בנביא פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצא להם מקצתן גומר ועל כולן הוא אומר ועוזבי ה' יכלו. וע"ש בפירוש של קרבן העדה אמור מעתה כי חסרון בפנים שמי' חסרון ע"י הדפוס וכך צ"ל ועיקר הדבר בירושלמי על כן [כלומר מכיון] מכיון דתנינן אין פורסין על שמע פחות מי' ליידא מילה [פירוש לאיזה צורך] תנינן אין עוברין לפני התיבה פחות מי' ופרקינן [פירוש בירושלמי שם תירץ] לכן צריכא דתני אין פורסין וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 107
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 107](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/107)

**פרסבוטיס** מגלה דף ט"ו. זה בא פרסבולי וזה בא בפרסבוטי. פירוש בלשון יוני שר חשוב עכ"ל. לפנינו איתא זה בא בפרוזבולי וזה בפרוזבוטי ופירוש רש"י בולי לשון עושר בוטי לשון עניות וכן הוא להדיא בגיטין דף ל"ז:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 108
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 108](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/108)

**פרסישמנג** גיטין דף כ"ח: כי מקבלי שוחדא מקמי דליחתום פורסי שמנג לבתר דליחתום פרסישמנג לא מקבלי שוחד פירוש פרסי שמנג הדיין הגדול עכ"ל במוסף **(א"ב** בכוסחאות כתוב פורסי שנמג ופירש רש"י פסק דין ואולי לשון רומי זה פרסיש דין מנג גדול) עכ"ל. לפנינו איתא ברש"י בזה הלשון פורסי שמנג לשון פרסי הוא פסק דין:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 109
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 109](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/109)

**פרסתק** מגלה דף ז'. ודלמא פרסתקי שדור. בבא מציעא דף פ"ו. פרוסתקא דמלכא. גיטין דק נ"ו: פרוסתקא דרומאי פירוש כתב עכ"ל. ופירש רש"י שליח. וכמו כן פי' רש"י בב"מ דף פ"ו. (וכן במגלה דף ז'. פירש רש"י פריסתקי שלוחים שלחו למרדכי ואסתר שלא נגעו בביזה: ועוד א' מצאתי בכתובות דף ס"ב. היכי דמי טיילין וכו' דאמר רב כגון רב שמואל בר שילת דאכיל מדילי' ושתי מדילי' וגני בטולא דאפדני' ולא חליף פריסתקא דמלכא אבבי' פירש רש"י שליח מלך פרס לשאול עבודת המלך וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 110
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 110](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/110)

**פרפל** שבת דף קמ"א. אמר רב יהודה האי פרפלא מידק דייק חדא חדא בקתא דסכינא שרי. פירוש ביום טוב רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא והלכתא כרבא ביום טוב ויש מי שמתיר אפי' בשבת עכ"ל. במוסף **(א"ב** בנוסחאות כתוב פלפלין עכ"ל. כן כתבו תוספות בשם ר"ח דמיירי בי"ט ור"י חולק דמיירי אפילו בשבת אבל בי"ט אפי' בלא שינוי שרי והנה הערוך שכתב ויש מי שמתיר כי האי גונא אפילו בשבת משמע דס"ל דגם בעי שינוי. נוטה לדעת רבי שהביא תוס' ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 111
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 111](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/111)

**פרפרת** דף מ"ב. בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון על הפת פטר את הפרפרת. פירש ר"ח פרפרת פת צנומא בקערה שאין בה תורה נהמא דבורא מיני מזונות וכן הלכה דבירך על הפת המוציא פטר את הפרפרת וכל מיני מאכל אבל בירך על הפרפרת לא פטר את הפת אבל מעשה קדרה כולהו פטר עכ"ל. ז"ל תוס' רש"י פירש פרפרת מיני דגים ופרגיות וקצת קשה א"כ מאי קמשמע לן ונראה כפי' ר"ח דפירש דפרפרת פת הצנומא בקערה וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 112
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 112](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/112)

**פרץ** א' שבת דף י"ג. בוא וראה כמה פרצה טהרה בישראל. פירוש גדולה כמו ויפרץ האיש עכ"ל. וז"ל רש"י פרצה. גברה כמו ופרצה ימה וקדמה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 113
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 113](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/113)

**פרץ** ב' ברכות דף י"ז: אין פרץ שלא תהא סיעתינו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג שפרץ בנוב עיר הכהנים ואין יוצאת כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחית ופל. פירוש שהיה יועץ רע וביועץ רע כתיב ביה יציאה שנאמר ממך יצא (דובר) צ"ל חושב על ה' רעה (נחום א׳:י״א) ואין צוחה ברחבותינו זה גחזי שהיה מצורע וצווח כדכתיב וטמא טמא יקרא עכ"ל. לפנינו בגמרא איתא אין פרץ שלא תהא סיעתינו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעשו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צווחה וכו' גחזי וכו' ורש"י לא פי' כלום אכן תוס' כתבו בזה"ל פרץ זה אחיתופל שפרץ פרצה במלכות בית דוד יוצא זה דואג שיצאת לתרבות רעה כדמפרש בסנהדרין פרק חלק (דף ק"ו.) גבי ווי יצא זה צווחה זה גחזי שיהיה מצורע וכתיב וטמא טמא יקרא עכ"ל. מדבריהם של תוס' למדנו שלא ראו מה שכתב הערוך. ותו לגרסא שלפנינו קשה למה שינה הקרא סדר הדורות והוה ליה להקדים אין יוצאת דנדרש אדורו של שאול ואח"כ אין פרץ דנדרש אסיעתו של דוד אכן לפי גירסת הערוך ופירושי מסודר על פי סדר כל דור. והנה ראיתי בעין יעקב כתב על נכון אין פרץ שלא תהא וכו' של שאול שיצא ממנו דואג ואין יוצאת שלא תהא וכו' של דוד שיצא ממנו אחיתופל וכתב המהרש"א על זה זו גרסת כל הספרים והתוס' כתבו בהיפך אין פרץ זה אחיתופל שפרץ וכו' ואין יוצאת זה דואג וכו' ע"ש אבל לפי זה הוה לי' לאקדומי לדואג כדאמרי' פרק חלק דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד ועל כן נראה לקיים גרסת כל הספרים אין פרץ זה דואג שפרץ פירצה בכהני נוב עיר הכהנים כדכתיב וכו' ואין יוצאת זה אחיתופל שיצא מן העולם להתחייב בנפשו שחנק את עצמו עכ"ל. הנה הגאון מהרש"א שהרבה פעמים תורתו של הערוך ארוכה מאר"ש מדה בידו. והכא העלים עיניו וקיים מקצת לכווין דברי הערוך ובמקצת בחר לו לעצמו דרך. ומדברי מהרש"א שכתב שהתוס' גרסו בהיפך וכו' משמע דכל הגירסא כמו שהיא בכל הספרים היה לפני התוס' רק שהוא להיפוך דהיינו אין פרץ וכו' כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל אין יוצאת וכו' כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג א"כ היה יכול המהרש"א לכתוב על זה אבל לפי סדר הנ"ל לאקדומי לשאול שהיה קודם דוד זו דיו ולמה ליה למהרש"א אטרוחי בהבאת עצתו מרחוק מפרק חלק דואג בימי שאול וצ"ע קצת:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 114
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 114](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/114)

**פרצום** בבא בתרא דף צ"ה: מודה רב יהודה בפרצומא דמזבן אקרנתא. פירוש יין דקתני הכא הוא יין שהקרים. בפרצומא שהוא כגון חומץ תקיף דאחמיץ בפורצני' שאינו נמכר אלא בחניות בני קרנות שהן יושבי כפרים כדאמר בכל דוכתא יושבי קרנות עכ"ל. והרשב"ם כתב דגרסת רבינו חננאל בפרצופא ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 115
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 115](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/115)

**פרצוף** עירובין דף י"ח. ויבן ה' אלקים את הצלע חד אמר פרצוף פי'. גוף עכ"ל. גם בברכות דף ס"א:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 116
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 116](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/116)

**פרק** ב' שבת דף קנ"ו: מהו לפרק. פירש ליקח מלפני בהמה זו להניח לפני בהמה אחרת פירש אחר לפרק טעינה בשבת כמו מפרק עול מלכות שמים. פ"א לפרק להתיר פקיעים עכ"ל. פירוש הראשון זהו כפירש רש"י ותוס' הקשו עליו והביאו בשם הערוך ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 117
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 117](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/117)

**פרקד** א' ברכות דף י"ג: ובנדה דף י"ד. פרקדן לא יקרא קרית שמע. פירוש השוכב על שדרו ופניו כלפי מעלה וכן פירש רב האי ז"ל ויש מפרשים הישן על פניו משום דאתי לאיחמומי ובנדה דף י"ד. מפורש שגזירת חימום הוא ודייקי אפורקדן אפו בקודה ורבי משה בר יעקב בר משה בר אבון מן נרבונא היה מפרש אפוריא קדי עכ"ל. ורש"י פירש בברכות פרקדן שוכב על גביו ופניו למעלה. וז"ל תוס' בנדה דף י"ד. אפרקד פי' הקונטרס פניו למעלה וכן מצינו בבבא בתרא בהמוכר את הספינה (דף ע"ד.) גבי מתי מדבר דגנו אפרקיד וחליף טייעא תותי בירכייה ורומחי בידי' ולשון אפרקד אפוריי קדל קדקדו ולא כפירוש הערוך דפירש פניו מטה ולשון אפרקיד אפו קיד ועוד קשה רי"ש דאפרקיד למה לי עכ"ל. וז"ל הרש"ל תוספות ד"ה אפרקיד וכו' ולשון אפרקיה אפוריא קדל ולא וכו' כצ"ל ונ"ב פירוש מ"ם ונ"ון מתחלפים ודו"ק בא"ד ולשון אפרקיד אפוי קיד נ"ב כי פניו בקידה למטה ודו"ק עכ"ל הרש"ל. וז"ל המהרש"א נראה מדברי הרש"ל כי מחק מלת קדקדו והנראה לקיים כל הנוסחאות ולהגיה מלת או וכן צריך להיות קדל או קדקדו וכן מפורש בפירוש רש"י בפרק היה קורא דמלת קדל מפורש שהוא שוכב על הקדל או שהוא שוכב על קדקדו והכל עולה על דבר אחד ע"ש גם לפירוש אחד בערוך אפוריא קדי והוא מלשון קדקדו וק"ל עכ"ל המהרש"א. ובבבא בתרא דף ע"ד. פירש רשב"ם אפרקיד פניו למעלה ותוס' כתבו מכאן אומר ר"ת דאפרקיד פניו למעלה ולא כמו שפירש ר"ח בנדה (דף י"ד ושם) ובברכות (דף י"ג:) פניו למטה דא"כ לא היה יכול טייעא לרכוב תותי בירכיה עכ"ל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 118
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 118](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/118)

**פרקלוס** בן פלסלוס בפרק כל הצלמים בעבודה זרה דף מ"ד: עכ"ל. לפנינו איתא בן פלוספוס:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 119
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 119](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/119)

**פרוש** ג' ברכות דף ט"ו: בפרש שדי מלכים בה תשלג. פירוש כשאתה מפרש ומדקדק אותן אותיות ותיבות שיש בהן מלכות שמים דהיינו קריאת שמע מלכים בה אותו גיהנם מקום מלכי אומות העולם בה תשלג תצנן עכ"ל. ורש"י פירש מלכים בה התורה אשר בה מלכים ימלוכו תשלג ותצנן לך את צל המות:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 120
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 120](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/120)

**פשח** שביעית פרק ד' אילן שנפשח ובו בריכה. בסוף עוקצין פרק ג' יחור של תאנה תאנה שנפשח ומעורה בקליפה: מועד קטן י': אמר רבא האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דחיותא דשקיל מחד גיסא שרי אדעתא דדיקלא כגון דשקיל מהאי גיסא ומהאי גיסא אסיר. ובבבא בתרא דף נ"ד. אמר שמואל האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני והכי דמי כגון דשקיל מהאי גיסא ומהאי גיסא מחד גיסא אדעתא דדיקלא לא קני פי' שזימר הדקל מן הענפים עכ"ל. בפרק ד' דשביעית משנה ו' איתא אילן שנפשח קושרין אותו בשביעית וכו' אבל בערלה פרק א' משנה ה' אילן שנעקר ובו בריכה. ובכן על אחד מהם שכיון רבינו צריך הג"הה ותיקון עכ"פ ודע דבסוף עוקצין כתב התיו"ט בשם הרשב"ם שנפשח תרגום וישסף ופשח. אמנם הרשב"ם בבבא בתרא דף נ"ד. כתב כמו ויפשחני איכה ג' וכן הרב במשנה ו' פרק ד' דשביעית כתב שנפשח נסדק כמו ויפשחני:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 121
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 121](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/121)

**פשט** א' כתובות דף ק"ח: הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל. כלומר שאמר לו טול רגלי שאין לו המעות שאמר ליתן לו לשון בני אדם הוא עכ"ל. וז"ל רש"י ופשט לו את הרגל בזיון הוא ואמר נואש שאינו חש לדבריו טול טיט שע"ג רגלי (צ"ל של) ואני שמעתי תלה אותי על עץ ואין לי מה ליתן לך. וז"ל הרב מברטנורה ופשט לו את הרגל לשון בזיון כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי פי' אחר תלה אותי ברגלי על עץ שאין לי מה ליתן לך ורמב"ם פירש ופשט לו את הרגל שהלך בדרך מרחוק:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 122
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 122](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/122)

**פשפש** א' עירובין דף י"ג: נמנו וגמרו נוח לו לאד' שלא נברא יותר משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו. פי' ימשמש מעיקרא שיהא זהיר מהחטא או אם חטא יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה לפני בוראו שיזכה לחיי עד וימשש לבן תרגום ופשפש לבן וכן ויחפש בגדול החל עכ"ל. ז"ל רש"י יפשפש במעשיו שעשה כבר ויתוודה וישוב: ימשמש במעשיו כגון אם בא מצוה לידו יחשוב הפסד מצוה כנגד שכרה ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד שהרי שכרה עתיד לבא ואם בא לידו עבירה יחשוב שכרה שמשתכר בה עכשיו כנגד הפסדה העתיד ליפרע ממנו:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 123
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 123](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/123)

**פשקצא** בבא בתרא דף ע"ג: אתא פשקצא ובלעיה לתנינא. פירוש עורב נקבה עכ"ל. לפנינו איתא פושקנצא ופירש הרשב"ם פושקנצא עורב נקבה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 124
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 124](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/124)

**פשישנא** שבת דף ק"י: ליתי פשישנא עכ"ל. (במוסף **א"ב** בנוסחאות כתוב וז"ל רש"י פשטינאק) עשב שאינו גדול בקומה אלא הולך ופשט על גבי קרקע:
**שם** ולישטרא לפנינו איתא ולישלוק:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 125
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 125](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/125)

**פשתיכנא** נדה דף כ"ה: פשתיכנא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד חריצה עכ"ל. לפנינו איתא עד פלגיה:
**שם** פי' אדם בעל קומה ששמו כך עכ"ל. לפנינו איתא פרשתבינה דפומבדיתא וז"ל תוס' פי' הקונטרס שם איש וכן בערוך ואינו כן דא"כ הו"ל למימר מפומדיתא אלא פי' רשב"ם לשון פרנסות וממשלה עכ"ל תוס':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 126
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 126](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/126)

**פת** א' יומא דף י"ח: (ודף ע"ד: כתובות דף ס"ב:) אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. פירוש מי שיש לו פת אינו תאב למאכל כל כך דמי שאין לו רעב לעולם. בבא קמא דף י"ט אי בעית אימא לעולם בבהמה ופתיתה פירוש פתיתא תוך המרק עכ"ל. לפנינו איתא ובפתורא פירש רש"י ובפתורא שעל השולחן אכלו שאין דרכו בכך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 127
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 127](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/127)

**פתח** א' כתובות דף ל"ו: אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי לא צריכא דקא טעין טענת דמים. פי' טענת בתולין תרין אפין טענת דמים וטענת פתח פתוח יש דמין שהן מועטין באשה וכשבגרה מימעטי טובא ואיכא דיבישין לגמרי והאי דתנא הבוגרת אין לה טענת בתילין לענין דמין קאמרינן אבל לענין פתח פתוח אעפ"י שבגרה ראוי הפתח להיות סתום כתיקנו ואינו נפתח בבגר כדרך שהדמין צומקין בבגר לפיכך לעולם יש טענת פתח פתוח וכיון דאית בוגרות דיבישין דמיהן לגמרי ואיכא דלא יבשין אמר רב כגון האי נותנין לה לילה אחת עכ"ל. לפנינו איתא אי דקא טעין טענת דמים הכא נמי הכא במאי עסקינן דקא טעין טענת פתח פתוח וכן גרס רש"י ותוס' כתבו בשם ר"ח דגריס איפכא וכו' ע"ש ועיין עוד מה שכתוב תוספות דף ט'. ד"ה האומר פתח פתוח וכו':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 128
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 128](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/128)

**פתיחא** בבא קמא דף קי"ב: שליחא דרבנן מהימן כבי תרי הני מילי לשמתא אבל לפתיחא לא מאי טעמא ממונא קא מחסר ליה פירוש דבעי למיתב לספרא פשיטי ולממונא בעינן תרי סהדי ולכך נקראת פתיחא דהיא כתבינן בתחלה ואחר כך השמתא דהיא אחרמתא והיא יותר חמורא ממנה ואחר כך אדרכתא השראה למיפרע מניכסי ודין אדרכתא כברפירשנו במקומו עכ"ל לפנינו איתא אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר לי' דקא בעי לי' למיתב לי' זוזי לספרא לא. וכפי מה שפי' רבינו פי' דקא בעי למיהב וכו' משמע דזה שלפנינו דקא בעי למיתב וכו' גיליון הוא וקצת כן נראה מפי' רש"י בד"ה פתיחא. שטר שמתא וכי שרי וכו' ע"ש אמנם מתוס' ד"ה דקבעי למיתב זוזא וכו' מוכח דהיה גרסתם כך ואל תתמה דבכל מקום איתא פשיטי דספרא. כי כן מצינו ג"כ בב"ב דף קנ"ה: שטרא דמר בזוזא ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 129
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 129](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/129)

**פתיא** א' פסחים דף פ"ח. מגלה דף י"ד: אמר ליה עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא פירוש הוא טפיח כדאמרינן בבכורות דף מ"ה: שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפיח ואמאי קרי ליה פתיא אוכמא מפני שהוא קצר ושחור ופתיא היא קרוי' כדתנן שבת דף קכ"א: האבן שבקרויה והוא דלי כלומר עב שחור כמין משל ואחד נקרא פתיא ורבים פתיותא כדאמרינן בע"ז דף ל"ג: אמר רב פפי הני פתיותא דבי מיכסי כיון דלא בלעי טובא משכשן במים ואינו חושש עכ"ל. לפנינו איתא פתוותא פירש רש"י כלי חרס:
**שם** גיטין דף ס"ט: לשגרונה ליתי פתיא דמינוני. פירוש לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי מלא ציר של דגים עכ"ל. עיין לעיל ערך שגדן:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 130
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 130](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/130)

**פתי** ברכות דף נ"ח: הרואה את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש אומר ברוך דיין האמת. פירוש מי שאין ראשו סגלגלת אלא רחבה עכ"ל. וז"ל רש"י פתויי הראש ששערו כנמטי כל שערו דבוק זה בזה פלטר"יר בלע"ז וכ"כ בטור וש"ע אורח חיים סימן רכ"ה סעיף ח':


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 131
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 131](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/131)

**פתום** ב' סוטה דף י"א את פתום ואת רעמסס פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסס שראשון ראשון מתמסמס עכ"ל. לפנינו איתא מתרוסס ופי' רש"י כשהיו בונין קצת היו מתרוסס ונופל וחוזרין ובונין והוא נופל:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 132
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 132](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/132)

**פתק** א' ירושלמי בפרק קמא דסנהדרין דבר תקנה עשה משה בשעה שאמר לו הקב"ה פקוד כל בכור זכר לבני ישראל אמר אי זה שבט מקבל עליו ליתן חמשת שקלים לגלגלת מה עשה נטל כ"ב אלף פתקין וכתיב עליהון לוי ורע"ג כתב עליהן חמשת שקלים והטילן לקלפי אמר להן בואו וטלו פיתקיכון כי מי שעלה בידו לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי וכל שעלה בידו חמשת שלקים אמר לו ומה אעשה ומן השמים הוא מתיב תני לחברייא הגע עצמך שעל כולן לוי אמר לו מעשה נס הי' ומסורגין עלו עכ"ל. גוף הענין הזה איתא נמי בבבלי סנהדרין י"ז:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 133
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 133](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/133)

**פתק** ב' עבודה זרה דף י"ז: פתקיה (כתב) צ"ל ד' מאה פרסי יבמות דף יו"ד. פתקה לוי במתניתא. (לפנינו איתא ובסקה לוי במתניתי' ועיין פי' רש"י) חולין דף נ"א. דיכרא דפתקיגנבי. פירוש שמשליכין הבהמה מן הגדר ולחוץ (לפנינו איתא דגנבי גנבי עיין פי' רש"י) כמו שקלקלא פתק בי' גירא עכ"ל. לא מצאתי אלא בפסחים דף ס"ב: ושם ליתא מלת גירא וכן התוי"ט תרומות פרק ה' משנה ו' לא העתיק בשם הערוך אלא כמו שקל קלא פתק ביה:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 134
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 134](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/134)

**פתר** א' חולין דף נ"ד: יוחנה פתוראה. פירוש יוחנה שולחני עכ"ל. לפנינו איתא רב חנה פתוראה.


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 135
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 135](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/135)

**פתרן** המשנה היא אם רזה תרגום ירושלמי אפתרין עכ"ל. במוסף **(א"ב** מכאן ראיה שדעת בעל הערוך היא שהתרגום הנקרא היום של יונתן בן עוזיאל על התורה הוא תרגום ירושלמי ופירוש מלה זו בלשון יוני חולי רזון ואבדון) עכ"ל. וכ"כ עוד הרב המוסף לקמן בערך צם ג' ולדעתי גם מתוס' דמעילה דף י"ח. מוכח כך שכתבו בד"ה. הנהנה וכו' קטלה היא עביד ובירושלמי אצעדה מתורגם קטלא הרי דקראו לתרגום יונתן [דמתרגום כך בפ' מטות] בשם ירושלמי. ואמנם בתרגום ירושלמי שם איתא באופן אחר ע"ש ומוכח נמי סייעתא גדולה לדברי הרב המוסף למ"ש לעיל בערך:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 136
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 136](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/136)

**אשן** ב' שהפוסקים שנאמרו בתרגום ירושלמי לא נאמרו מבעל תרגום אחר אלא נמצאו נוסחות שנויות והיינו נמי הני נוסחאות ממה שנקראו בפי רוב המון בשם יונתן ע"ש:


###### Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 137
[Hafla'ah ShebaArakhin on Sefer HeArukh, Letter Peh 137](https://torahapp.org/share/book/Hafla%27ah%20ShebaArakhin%20on%20Sefer%20HeArukh/s/Letter%20Peh/r/137)

**נשלם אות הפ"א ונתחיל אות צדי"ק**