## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 203

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/203:1)

**(ש"ך א') מ"מ לענין חליפין דאג"ק.**נ"ב כן מבואר מדברי הרמב"ם הלכות מעשר שני פ' י"א דין י"א:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/203:2)

**ש"ך הנ"ל בשכירות לחודא לא קנה.**נ"ב יעיין לקמן סי' שי"ג:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/203:3)

**ש"ך הנ"ל הרי להדיא דמפרש דעובדא דר"ג כו'.**נ"ב נ"ל ליישב בפשיטות דבעל העיטור בעצמו מודה שהשוכר יכול לזכות דין חצר במצר שמושכר לו מאחר מציאה או שאר דבר הפקר שבא לתוך חצר המושכר לו ובפרט אם המשכיר אומר שהוא אינו רוצה לגבות באותו מציאה או הפקר ונוח לו שיזכה השוכר ודמי לשני שותפין בחצר א' שבא מציאה לרשותם ונתרצה א' מהשותפין שחבירו יזכה בו לעצמו לבד אבל אם המשכיר רוצה להקנות משלו להשוכר א"א לו לזכותו להשוכר מדין החצר שהשכירו לו רק בדרך אג"ק דאף שיש קניה מדין חצר שיהיה כאלו יצא מרשות המקנה ובא לרשות הקונה הלא אותו חצר שייך גם להמשכיר בקנין הגוף ובמה יצא מרשותו הדבר שרוצה להקנות להשוכר הלא עדיין מונח ברשותו כמו שהיא גם ברשות השוכר ודמי ג"כ לחצר השותפין שאין אחד מהשותפין יכול להקנות לשותפו מדין חצר מטלטלין שלו המונחים באותו חצר השותפין ומעתה א"ש לדינא החליט בעל העיטור במאמר קנין דט"ה אינה ממון. ובמעשה דר"ג היה הקנין מדין מצר וכדברי ר"פ דעת אחרת מקנה אותו שאני (ואף דטה"נ א"מ מיקרי דעת אחרת וכמו שמבואר מדברי המרדכי) וכיון שאינה ממון לא זכה רבי יהושע ור"ע בזה משל ר' גמליאל רק מהפקר ושפיר זכו בחצר השכירה להם וכנ"ל. ובפרט שר"ג לא היה יכול כלל לגבות בזה נוסף לזה נתרצה מעצמו שיזכו ר"י ור"ע מדין זכיות הפקר אבל הסוגיא דקידושין שסוברים שמעשה דר"ג היה הזכיה מדין אגב ע"כ צ"ל שאותה סוגיא הולכת אליבא דמ"ד טוה"נ ממון דאי אינו ממון ליכא קנין אגב גביה וכיון דטוה"נ ממון היה המעשר של ר"ג והוי כאלו באו לזכות בזה מן ר' גמליאל דבר שהוא שלו לכך לא יכלו לקנות מטעם חצר דאף שהיה להם זכות בחצר מכח שכירות הלא לר"ג ג"כ זכות בחצר בקנין הגוף שהוא שלו והוא המשכיר ע"כ לא היה יכול להקנות להם דבר שהוא שלו רק מדין אגב ומוכיח שם בסוגיא שפיר שדה במכר ומטלטלין במתנה נקנו באגב דל"ל דבאמת אגב לא קנה בכה"ג והקנין לא היה באגב רק מדין חצר ז"א שלשיטות הסוגיא שם דטו"ה ממון לא הי' אפשר שתהא להשוכר קניה ע"י חצר בדבר שהוא של המשכיר ואיך קנו וזכו במעשר שהי' של ר"ג או באג"ק הקונה להם:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:4
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:4](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/203:4)

**(סמ"ע י"ט) משא"כ בדבר שלא בא לעולם דלא שייך בו כו'.**נ"ב לכאורה יש ראיה לזה מהא דאיתא בגיטין דף מ"ג ע"א דבעי למיפשט שם דהמוכר עבדו לקנס לא קנה דהוי דשלב"ל מברייתא דיליד בית ואס"ד עבד שרבו מוכרו ליקנס מכור מי איכא עבדא דלא מזדבנא לקנסא כו' יע"ש וקשה הא אף אם אינו מכור מטעם דהוא דשלבל"ע מ"מ משכחת שימכרנו לקנס בב"א עם מכירות חפץ מה שהוא ש"פ ויחול הקנין גם על מכירות הקנס שהוא דשלב"ל מגו דחל הקנין אדבר שבא לעולם:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:5
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:5](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/203:5)

**(סמ"ע הנ"ל) ועיין בכתבי מהרא"י.**נ"ב גם בשו"ת מהר"ם פאדוי סי' נ"ב השיג עליו:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:6
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 203:6](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/203:6)

**(סמ"ע הנ"ל) ועיין בריטב"א כו' דהקשה.**נ"ב הוא קושי' תוס' בב"ב דף קי"ג ד"ה ?ר"כ: