## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 241

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/241:1)

**ש"ך ד' עד דמכר ליה שטרא.**נ"ב הגירסא שלפנינו עד דמחל לי' שטרא:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/241:2)

**מחבר ס"ג המוחל לחבירו מה שיטול.**נ"ב יעוין ברמב"ם פ"ה מהלכות מכירה דין י"א ובהגהו' מל"מ פ"ג מהלכות זכי' ומתנה דין ב' העיר בזה ויעו"ש במל"מ ועיין לעיל סי' ר"ט סוף סעיף ד' ובתשו' מהרי"ט דף מ"ו סוף שאלה כ' ובפ"ט לב"מ ד' לו תו' בד"ה אפקרי':


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/241:3)

**סמ"ע י"ו וטעות הוא דמ"ש שם כו'.**נ"ב י"ל שכוונתו שלא תקשה למה כ' כאן המחבר דיש חולקים ולעיל בסי' ר"ט לא הזכיר וי"ח ע"כ כ' הסמ"ע דשם גרע משום דגם מינו אינו ידוע ולפענ"ד צ"ע לדינא דיש לומר דהאי דינא שבסי' ר"ט באומר כל מה שבבית זה אני מוכר לך אינו בכלל מוכר דבר שאינו מסוים דהא עכ"פ פי' לו שכל מה שבבית יהיה מכור לו. ומה שאין הקנין בכה"ג אינו מטעם דהוי כמוכר דבר שאינו מסוים אלא משום כיון שאין הלוקח יודע אם תבן או זהב לא סמכא דעתו של הלוקח דהוי כמשחק בקוביא טעם זה מפו' לעיל בטוש"ע והוא מדברי הרמב"ם וע"כ אף שהטור חולק כאן על דעת הרמב"ם בדין מקנה לחבירו דבר שאינו מסוים מ"מ בסי' ר"ט תפס להלכה כדברי הרמב"ם ומטעם הנ"ל. וראיה לזה שבמ"מ פ"ג מהלכות זכיה כ' שהרמב"ם הוציא דין זה מסוגיא דפ"ק דגיטין דף ח' ע"ב ועל הדין שכ' הרמב"ם בפ' כ"א מהלכות מכירה האומר כל מה שבבית זה אני מוכר לך כתב המ"מ בזה"ל דבר טעם הם אבל לא מצאתי דבר זה בגמרא שיוכל ללמוד ממנו כן עכ"ל. ואי הוי ה"ל להמ"מ דבכה"ג מקרי מוכר דבר שאינו מסוים ועוד מגרע גרע כיון שאינו מינו ידוע. הרי יש יסוד נכון לשיטת הרמב"ם לדין זה דאתי לי' מפ"ק דגיטין כנ"ל שאין קנין בדבר שאינו מסוים. א"ו כמ"ש דלא מיקני דבר שאינו מסוים אלא מטעם דהוי כמשחק בקוביא וגרע עוד מצד אחד ממשחק בקוביא דשם שניהם נכנסים בספק או לריוח או להפסד אבל כאן המוכר והלוקח אינו יודע ע"כ תפס הטור דין זה להלכה אף דחולק בדין משחק בקוביא. ואי כדברי הנ"ל הוא כן י"ל דרק מכירה. בכה"ג לא קנה אבל במתנה שאומר הנותן כל מה שבבית זה אני נותן לך לא קנה המקבל מתנה וא"ש מה שלא הזכיר ברמב"ם ובטוש"ע הך דינא דכל מה שבבית זה כו' רק בהלכות מכירה ולא בהלכות מתנה:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:4
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 241:4](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/241:4)

**סמ"ע י"ז נראה דהיינו דוקא בזה דנדר כו'.**נ"ב יעוין ביו"ד סי' רנ"ח בש"ך ס"ק כ"א: