## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 353

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 353:1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 353:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/353:1)

**סמ"ע ג' בטור מסיק וכו' בזה.**נ"ב והרבינו ירוחם במשרים נתיב ל"א כתב להדיא דביאוש לחודא קונה הגזלן מדרבנן. ויעוין מ"ש בחלק לאדם נתיב כ"א ח"א דף קמ"ז:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 353:2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 353:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/353:2)

**ש"ך ד' אא"כ שידוע שנתייאש קודם לכן.**נ"ב יעוין אה"ע סי' כח בחמ"ח ס"ק א' ובאס"ז לב"מ דף כב ע"ב בד"ה וז"ל הראב"ד ודע דראיות הש"ך מדברי הגמרא אלא גנב מי קא חזי ליה דמייאש יש לדחות די"ל דלעולם מהני אף אי קדם שינוי רשות ליאוש ומ"מ א"ש קושיות הגמרא אלא גנב כו' דהא בברייתא סתמא קתני נטל מזה ונתן לזה מה שנתן נתן ואי נודע לבעליו רק אמר שבא כבר ליד המקבל מהגנב או נודע לו שגנבתו בא ליד איש ההוא אינו מייאש כלל ואף דסתם גניבה הוי יאוש ז"א אלא אם אינו יודע מי גנב ואין ברשותו משא"כ הכא שיכול להעמיד בדין את המקבל ומאי פסקא לומר דמיירי שנודע לו תחלה שגנב ממנו ואח"כ נודע לו שגנבתו ביד אחר:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 353:3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 353:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/353:3)

**נה"מ ב' כשנתוודע אח"כ להנגזל.**נ"ב צ"ע די"ל דאף בסתם גניבה הוי יאוש בעלים ממילא נודע לבעלים שגנב אלא אחר שנתן הגנב הגניבה לאחר וכשנודע להבעלים שגניבתו הוא ביד אחר מה"ת יהיו בחזקת יאוש אם יש לו עדים שהחפץ הוא שלו בידו להוציאו מיד זה שהגניבה תחת ידו ומקשה הגמ' שפיר: