## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 36

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 36:1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 36:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/36:1)

**(נה"מ ס"ק י') דה"ה עכו"ם וקטן אין מבטלין עדות הכשרים.**נ"ב צ"ע לפ"ד הראב"ד וכמה מהקדמונים שלמדו מדין נמצא קרוב או פסול דכשם שבע"ד אינו פוסל את העדים בזמן נמצא אחד מהם קרוב או פסול דיקום דבר במקיימי דבר ובע"ד אין לו שם עד כלל. כמו כן כשהיא תחלתו בע"ד ואחר כך סילק א"ע לא מיקרי תחלתו בפסלות דבתחלתו שהיה בע"ד. לא היה עליו שם עד כלל. לפי"ז כמו כן נימא כיון דעכו"ם וקטן אינם כלל בגדר שם עדים ולא אמרינן בהו נמצא פסול לפסול על ידם עדות הכשרים כ"כ לא יהיה שייך בהם דין תחלתו בפסלות כשראה עכו"ם עדותו בעודו עכו"ם וחזר ונתגייר כמו כן בקטן שהגדיל. ובש"ך סימן ל"ה ס"ק זיין מבואר דבעכו"ם הטעם שם משום דבעי' תחלתו וסופו בכשרות יעו"ש וכן בקטן. ויעוין לעיל בחידושים סימן ל"ה ס"ק י"ד. וכן מפורש בחידושי הריטב"א לכתובות דף כ"ח ע"א ד"ה מתניתין אלו נאמנין. ובחידושיו למסכת קידושין דף מ"ג ד"ה והנכון. תופס סברת הראב"ד. ודע דלפ"ד התומי' והמחבר דלגבי אשה וקטן לא שייך למיפסל מחמתן עדות כשרים י"ל דה"ה עבד דפסול לעדות אתיא במה הצד מהאשה וקטן כדאית' במסכת ב"ק דף פ"ח. ויש לכאורה להביא ראיה לדין זה ממה דאיתא במסכת גיטין דף ע"ג לא תתייחד עמו אלא בפני עדים ואפילו על פי עבד ושפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה ע"כ. ומפרש רש"י שמא יבוא עליה דאיכא למ"ד חיישינן שמא בעל לשם קדושין וצריכה גט שני ע"כ. וכתבו בתוספת וקשה לר"י כו' דאם כן אמאי תלי טעמא בגמרא משום חששא דקידושין כוונת המבואר בחדושי הרשב"א דמייתינן עלה בגמרא ברייתא דראוהו שנתייחדה עמו באפילה כו' כדמפרש בה טעמא משום חשש קידושין דלכאורה משמע דמתני' נמי משום האי חששא הוא עי"כ עיי"ש. וקשה לפי"ז לדעת הרמ"ה המובא בחידושי הריטב"א למס' קידושין דף מ"ג דבעידי קידושין. היכא שיש באותו מעמד קרובים פסולי' עדות כולם בטלים מדין נמצא א' מהם קרוב או פסול ע"כ בכה"ג צריך המקדש לומר להעדים הכשרים אתם עידי יעו"ש. ואם כן מה חשש קידושין יש הכא ביחוד שנתייחדה עמו הא אף אם בעל באותו יחוד ונתכוין לשם קידושין לאו שמיה קידושין דהא לא אמר אתם עדי ונתבטל עדות הכשרים מצד עבד ושפחה שהם יודעים ג"כ להעיד והם פסולין להעיד אם כן אף אם היה שם יחוד לפני עבד ושפחה לא היה מקום לחשש קידושין וא"כ אף בשפחתה דלבה גס בה מיקרי יחוד אין לחוש לקידושין דעכ"פ ראו גם פסול הקידושין ובפרט לפי המובא שם בחדושי רשב"א בשם הירושלמי דמתניתין מיירי שעידי יחוד ראו בעצמן שעבד ושפחה שם יעו"ש וכיון שידעו הכשרים שיש פסול עמהן נתבטלה עדותן. א"ו כדעת התומים דאשה מיקרי לענין זה עד פסול וכמו שהוספתי דה"ה עבד אבל יש להאריך בזה דלפמ"ש התוספת שם דטעם חשש קידושין נאמר אליבא דר"י יש לומר דהרמ"ה סובר דעידי קידושין הוי רק עדות דיני ממונות. ור' יוסי לשיטתיה שסובר דדין נמצא א' מהן קרוב או פסול כו' אינו אלא בעדות דיני נפשות בלבד:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 36:2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 36:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/36:2)

**(נה"מ הנ"ל) והנה דברי הרשב"א והנ"י תמוהין כו'.**נ"ב יעוין בחידושי הריטב"א ליבמות שמתרץ תחלה כתירוץ הרשב"א והנ"י ואח"ז כ' בזה"ל שפירש מנא ידעו דהרי אין דבר שבערוה כו' שאפילו הם מודים ויהיו נאמנים אלינו אין זה כלום כו'. וה"ז כאומר גרשתי את אשתי בלא עדים שאינו כלום ונכון הוא עכ"ל. ולשיטת הרשב"א אפשר לומר שסובר דחליצ' לא מיקרי דבר שבערוה יעוין ברמב"ם פרק ט"ז מהלכות סנהדרין הלכה וא"ו שכתב אבל האיסור עצמו בע"א יוחזק כיצד אמר ע"א כו' גרושה או זונה אשה זו כו' יעו"ש אבל בתוס' רי"ד לקידושין דף ס"ו מבואר דבמעיד על אשה שנשבית או שהיתה גרושה ורצה לפוסלה הוי דבר שבערוה ומסיים כדמוכח בשמעתין ויעוין בספר שב שמעתתא שמעתתא ו' פרק ט"ו. (ובמרדכי פ' מצות חליצה) ויעוין בתוספות גיטין דף ב' ע"ב סוף ד"ה מידי דהוי:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 36:3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 36:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/36:3)

**(נה"מ הנ"ל) בד"ה לכן נ"ל דבגט כו'. ומתרץ שפיר דקיי"ל בגירושין.**נ"ב צ"ע לפי"ז מה שמסיים הנ"י בזה"ל וכי אמרינן לעיל שמא חלצה סנדל לאחד מהם בפני עדים קאמרינן. עכ"ל תיפוק ליה דאם באמת חלצה חליצה המועלת הוי חליצה אף בינו לבינה: