## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 74

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/74:1)

**(מחבר ס"א) שאין לו כו'.**נ"ב עיין בבעה"ת שער ל' סוף חלק א' שכתב הטעם בזה שהרי אם הי' בישוב היינו מסדרין לו כו' יעו"ש ואם כן צ"ע בתבע' במדבר בחוב שכירות או שכירות בהמתו שלפ"ד כבעה"ת אין בו דין סידור. ועיין לקמן סי' ל"ז סעיף כ"ט ובש"ך כאן ס"ק ג':


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/74:2)

**(נה"מ א') דמטעם סידור כו'.**נ"ב כן כתב הבעה"ת בשם הרמב"ן יעו"ש:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/74:3)

**(ט"ז ס"א) דהא אפשר להמתין.**נ"ב יש לומר דזה עצמו מיקרי הפסד שיצטרך להוציא הוצאות בעיכובו כאן ולכן אינו מחויב לקבל הפרעון תוך זמנו ובסי' ק' הטעם כיון שהדין שצריכין ליתן זמן להלוה אין ביד המלוה למנוע נתינת הזמן מחמת שצריך לילך לדרכו ויעוין בת' הרא"ש סי' כ' דין ג' שלא כתב כלל שאומרים לו עשה שליח והטור הוא שהוסיף דברים אלו ועיקר טעמו של הרא"ש כמו שכתבתי:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:4
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 74:4](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/74:4)

**(סמ"ע ס"ק ז') ומה"ט נמי כתב כו'.**נ"ב יעוין לקמן סי' קע"ו סעיף כ"ג ובתוספת ב"מ דף ק"ה ע"א ד"ה הני. שוב ראיתי בתומים שהעיר ע"ז שדברי הש"ג המה נגד דין הנ"ל ובקצה"ח מתרץ דמחויב שמירה א"י לחזור. אמנם ממ"ש הש"ג דניכר לעינים הוא הפסידו. נראה דכוונתו שהעיסקא אינו יכול לחזור. ויעוין בא"ע סי' נ"ח ב"ש ס"ק ל"ד. ולפענ"ד נ' שמדויק ל' הש"ג שכתב דניכר לעינים הוא הפסידו וכתב עוד שם בזה"ל שאם יחזיר' לו בתוך הזמן יעמדו שביתין אצלו ולא ירויחו לו המעות כלום ויפסיד הריוח שהיה מגיע לו מהם עד סוף הזמן דבכה"ג כו' יע"ש נ' דהוי כדבר האבוד דבכה"ג גם פועל אינו יכול לחזור (ויעוין לקמן סימן של"ג ס"ה):