## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 86

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:1)

**(ש"ך סק"ה) תדע**דאל"כ קשה למה כתב הרשב"א. נ"ב צ"ע דהרשב"א לא כתב שם גבי פקדון דהגבי' הוא מטעם שעבודא דר"נ וא"צ לזה רק כיון שהפקדון בכל מקום שהוא הוי כאילו הוא ביד הלו' ויכול המלו' לגבו' ממנו ואין ביד הלוה לסלקו בקרקע היכא דאי"ל זוזי או מטלטלין:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:2)

**(ש"ך הנ"ל) ואם**איתא הול"ל דהיינו דוקא כו'. נ"ב צ"ע דהא דברי הרשב"א שם על דברי גמרא היכ' דל"ל נכסי מאי איכא למימר משום דאמרינן ליה כי היכא דאשתעבדנא לך כו' מזה הוכיח הרשב"א דאף בלא תבעו בב"ד ביד הלוה לשלם מעצמו מדרבי נתן:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:3)

**(נה"מ ג') ונרא'**ליישב כל הקושי' כו'. נ"ב יעוין בק"א מחדושי רשב"א לקידושין שהאריך דאין נכסי יהודה משועבדים לראובן מדין שיעבוד ולבסוף הניח בצ"ע מסוגיא דפסחים דף ל"א דמפרש טעמא דר"נ משום דר' נתן כי היכא דמשעבדת ליה משעבדת לב"ח דאבוהון ויעוין מ"ש בתשובתו בספר תולדות אדם סי' שפ"ט ובחדושיו לקדושין דף ט"ו כתב דדינו של ר' נתן הוא משום דה"ל כעין הפוכי מטרתא כו' יעו"ש (ולפ"ז אין לדמותו לערב) דהא כאן יש דמי הלוה ביד השני וכשגובה הלוה ראשון מן השני בע"ח שלו גוב' ממנו אם כן מעת' מוציאין מהשני ונותנין לבע"ח דהפוכא מטרתא ולולא שגילה הכתוב ונתן לאשר אשם לו הוי מצי השני לומר לאו בעל דברים דידי את ומ"ש הרשב"א שם דאם יש נכסים ללוה ראשון אין מוציאין דיכול לומר הנחתי לך כו' ואין מוציאין מנכסים משועבדים יש להסביר דבכהאי גוונא לא שייך הפוכי מטרתא דאף אם יגבה הראשון מן השני אינו ברי שיהיה גבייתו לבעל חובו דהא יש בידו לסלקו בנכסים שיש לו בלא"ה והמעיין היטב מ"ש הרשב"א במקומות שציינתי יראה שאינ' מכוונים למ"ש המחבר כאן וסבר' המחבר שהלוה השני אינו אלא כערב מובא באס"ז לב"ק בשם גדולי המפרשי' ויעו"ש:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:4
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:4](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:4)

**(נה"מ הנ"ל) ועוד**דאם היה כו'. נ"ב יעוין באס"ז לב"ק דף מ' ע"ב מ"ש בזה בשם חכמי הדור ובכתוב' דף פ"ה ע"א משנה והיה לו פקדון כו' ובפנ"י שם ד"ה מי שמת ובאלפסי:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:5
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:5](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:5)

**(ש"ך י"א) ולפענ"ד**לק"מ מהתם כו'. נ"ב כן מתרץ הרשב"א בחידושיו לכתובות דף י"ט ומובא באס"ז יעי"ש ויעוין לקמן סימן ק"א בש"ך ס"ק ג' והמעיין בצדק דברי הריטב"א הנ"ל וביותר דברי הר"ן יראה שגם הם נתכוונו בתרוצם כמו שמתרץ הש"ך. ובהתחלות הקושיא שמקש' הר"ן סבר כיון דאמרה תור' שיעבודא דר' נתן משועבד מיד הבעל להנחבל וכל המאתים של הכתובה שהוא חייב לאשתו על ספק שאינם נחשבים כמו חוב ודאי רק לסך מאה שייכים בשיעבוד דר"נ להנחבל בעד המא' דמי החבלה ותו לא תוכל האש' למחול וסבר הר"נ שמה שאמרו שם בגמרא ותזבון לכתובת' כו' היינו שיוחלט להנחבל כל המאתים בעד חוב מאה מדין שיעבודא דר"נ ולכך הי' קשה ליה למה אמרו כל לגבי בעל' בודאי מחל' גם הלשון בקושית הגמר' דאי מחלה כו' ק' דהא שיעבודא דר"כ א"י למחול וע"ז מתרץ הר"ן דהתם הכוונ' שיוחלט לו דרך מכיר' ולא מצד שיעבודא דר"נ כי הבעל אין מחויב עתה לשלם שיהי' שייך לו' שיעבודא דר"נ דמוציאין מזה ונותנין לזה ולזה מדויק מאד ל' הר"ן שכ' בזה"ל דהתם לאו מדר"נ אתינא עלה כו' אלא דאמרי' דתזבנה לכתובה לההיא דחבלה ביה ולמאי דפרכינן מהדרינן דכל לגבי בעל' מחלה כו' עכ"ל הרי מבואר מדבריו אלו שס"ד בקושייתו דכוונת הגמרא התם שנחליט לו הכתוב' מדין שיעבודא דר"נ והמעיין בחדושי הרשב"א למסכת ב"ק שם בד"ה ומכאן משמע מבואר דאם היה שייך דין גביה בב"ד מטעם שיעבודא דר"נ ואם היה הב"ד מחליטין כתובה של מאתים בעד מאה שמגיע לנחבל מצד שאינו שוה יותר כעת בטוה"נ רק מאה היה שורת הדין שלא יהיה ביד האש' למחול דגביות ב"ד דאורייתא אמנם באמת קודם זמ"פ לא שייך שיעבודא דר"נ ע"כ אי אפשר להחליט הכתוב' להנחבל דרך גביות ב"ד כ"א דרך מכירה אכן ביד' למחול הרי מבואר כמ"ש לעיל בביאור דברי הר"ן


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:6
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:6](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:6)

**(נה"מ ה') שמא**לותה אחר גירושין כו'. נ"ב יעוין במהרש"ל שמתרץ דבכתובה לא שייך שיעבודא דר"נ משום דלא ניתן לגבות ולא חל שיעבוד מחיים יעו"ש ובאינה תחתיו שייך בודאי שיעבודא דר"נ גם בכתובה דהא כבר ניתנ' לגבות ע"כ צ"ל דמהרש"ל לא אמר תרוצו רק לפי שיטת רש"י שם בב"מ שמפר' שמיירי בעודה תחתיו:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:7
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 86:7](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/86:7)

**(ש"ך י"ז) ועוד**דלא אתי שבועה דרבנן ומבטל שיעבודא דאורייתא. נ"ב צע"ג דהיכא דמית לוה לא הוי שיעבודא דר"נ רק כשגבו היתומים קרקע מהלוה של אביהם אבל גבו מטלטלין דינם ככל מטלטלי דיתמי דליכא בכה"ג שיעבודא דר"נ כמבואר להדיא בפרק כ"ש דף ל"א ע"א ובתוס' שם ד"ה משתעבדנא ומה שגובים עתה גם מטלטלי דיתמי הוא רק לתקנות הגאונים דמטלטלין דיתמי משתעבדי לבע"ח ע"כ ביד ראובן המלוה הראשון לגבות מטלטלין מלוי שהוא לוה משמעון אבל אין בזה משום לתא דאוריית' מצד שיעבודא דר"נ: