## Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo

###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 1
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/1)

**(ש"ך סק"ו) אבל דבריו תמוהין כו'.** נ"ב דברי הש"ך תמוהים דהא הנ"י ביאר להדיא דלאפטורי משבוע' לא אמרינן מגו דהעזה אבל בממון מודה הנ"י דאמרינן אף מגו דהעז'. ומל' הר"ן שכתב להדיא בזה"ל ואפ"ה מהני לאוקמי ממונא וכן מדברי הקדמונים שכתבו בזה"ל דלאפטורי ממונא אמרינן מגו דהעזה נרא' מבואר שדעתם רק לאוקמי ממונא ביד המחזיק אמרינן מגו דהעזה וא"כ א"ש דברי הנ"י מה שתמה ר"פ הגוזל. דהתם לאו לאוקמא ממונא הוא רק להצריך את הנתבע שיתן לו הכלי אבל באמת דעת ר"ת דבממון בכל גוונא אמרינן מגו דהעז' כמבואר בל' התוס' ב"ב דף נ"ב. עכ"פ סרה השגת הש"ך על הנ"י מה שמשיג עליו כאן:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 2
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/2)

**(שם) דהא מוכח בכמה דוכתי דאמרינן מגו ממעיז כשאינו מעיז.** נ"ב בדין מגו דהפה שאסר כו' לענין לאפטורי משבוע' עיין בדברי הבעה"מ בגיטין פרק הניזקין בסוגיא דשני כיסין קשורים. ומ"ש עליו שם הרמב"ן במלחמות בד"ה ועוד יש דבר קשה כו' שלפי פירוש הרמב"ן דעת בעה"מ דאף היכא שהיורש לא ידע לתבעו ורק מתוך דבריו של זה שאמר מנה לאביך בידי ואכלתיו פרס יכול הבן לטעון שיודע שאביו לא נפרע בכה"ג יש מגו דאי בעי שתיק מ"מ היה מחיוב שבוע' ע"פ הדין לולא תקנת חכמים שפטרו חכמים משבוע' את המשיב אביד':


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 3
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/3)

**(ש"ך סק"ט) דכי האי גוונא אמרינן ביבמות.** נ"ב יעויין באס"ז ריש ב"מ ד"ה והאומר חצי שלי ול"נ לשר מקוצי.


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 4
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 4](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/4)

**(ש"ך סק"י אלא ודאי נמי משום חזק'.** נ"ב צ"ע דהתם מיירי בשגיטה יצא' מתחת ידה ואסורה לו ואין טענתו שלא נבעל' כ"א להצריך חליצה ולפי דברי היבם כבר יצאה ממנו מכל וכל כי בעלה ואח"כ גירשה ואינה עוד לא זקוקה ולא אשתו ומה"ת נאמר בגוונא כזה חזק' זו דאין אשה מעיז' פניה בפני בעלה. ויעויין בחמ"ח סי' י"ז סק"ב. ויעוין בש"ך לעיל סימן ס"ב סק"ה ובר"ן נדרים דף כ"א עמוד א' בדברי המתחיל ואיכא למידק:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 5
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 5](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/5)

**(ש"ך סקט"ו) ומצינו מגו להוציא.** נ"ב יעויין ברא"ש מס' שבועות פרק שבועות הדיינים דין י"ט מ"ש בשם מהר"י נמג"ש על הקושיא למה נאמן סטראי במגו דלהד"מ הא הוי מגו להוצי' (ובחדושי הר"י במג"ש שלפנינו לא נמצא מה שכתב הרא"ש בשמו מדין מגו להוציא יעו"ש) וזה לשון רמב"ן בחידושיו לב"ב דף ל"ב מאי קשיא לך כו' מגו דיכול לומר להד"מ יכול לומר סטראי כו' לאו קושיא הוא דאיהו נאמן לומר על מה שתפס סטראי נינהו באין נאמנותו על מנה שבשטר אלא על מה שפרע לו כו' ואף ע"ג דממילא מהני ליה מגו לגבות בו מנה שבשטר ולפי"ז ל"ק קושית הש"ך. גם יעוין בבה"ת שער י"ז ח"ב שכ' טעם אחר בדין מיגו להוציא כשיש שטר וזה לשונו דלקיומא שטרא מעליא אמרינן מגו ואכתי איתא לשעבודא לשטרא עכ"ל. וכן מורים דברי התשוב' במיוחסת סי' ק' שעיקר הטעם שהמגו באה להחזיק השטר בחזקתו הראשונה ותלינן שלא איתרע השטר משא"כ היכא שהדו"ד על תחלתו של שטר כמו בטוען עד שלא ארסתיך או בגוונא שמבואר בסימן פ"ב סי"ב יעו"ש בש"ך סקכ"ח ויעוין באה"ע סי' קנ"ז ס"ו. ויעוין בחדושי רשב"א שבועות דף מ"ב ע"א ד"ה ה"מ דפרעי' ובחדושי הריטב"א שם


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 6
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 6](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/6)

**(ש"ך סקי"ז בדיני מגו. וכן אשת איש הייתי וגרושה אני כו'.** נ"ב כסברת הש"ך דגבי כתובה אין להחזיק טענתה מצד שטר כתובה שלה משום שאין הבעל חייב כלום רק אם היא בתולה מבואר בחידושי רשב"א לכתובות דף י' ד"ה עוד למדת כו' יעו"ש שכ' להדיא כיון שחוב הכתובה אינו רק על תנאי שתהי' בתולה אף שהשטר כתובה בידה היה מן הדין שיהי' בעל נאמן נגדה בטענות פ"פ דאמרינן לה ברר שנתקיים כפי התנאי והא דהוצרכו לטעם חזקה אין אדם טורח בסעודה אינו רק משום כיון דרוב נשים בתולות נשאת וחזקה דגופה לכך לא היה נאמן לולי חזקה הנ"ל וכן הוא שם בר"ן בשם הרמב"ן ויעוין בחדושי ריטב"א והרא"ה ר"פ האשה שנתארמלה. אמנם מדברי הר"י במג"ש שמובא באס"ז לכתובות ר"פ הנ"ל בד"ה וכתב רב כו' נראה שלא סבר כסברת הפוסקים הנ"ל ודעתו שדין האשה כדין בעל השטר:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 7
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 7](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/7)

**(ש"ך סקכ"ב) ואדרבא אמרינן בריש פרק.** נ"ב יעוין בחידושי הריטב"א והרא"ה שגרסו התם אין שור שחוט לפניך ומפרשינן כלומר אין דבר מחוור לפניך. דגבי אשה אין דבר ברור דמגו דידה לאו מגו תרוצא הוא כו'. יעו"ש. ועד"ז י"ל שהיה מפרש רבינו שמשון דלאו מגו מעליא הוא משום דמ"ע לא. גם לפני בעה"מ הי' בגמרא גי' כנ"ל. וכעין דברי הריטב"א הוא גם בחדושי הרשב"א. רק בחדושי הרא"ה מפורש באריכות יותר דאין שור שחוט לפניך הכוונ' כיון דלאו מגו מעליא הוא ליכא בירור ע"י אותה מגו להאמינ' אם כן פשוט שבסגנון זה הי' מפר' רבינו לפי שיטתו דאינו מגו מעליא מחמת שהוא מגו שלא שכיח. אמנם לשון התוס' מורים דהלכה לא קבע רק כפי סיום דברים שכתב וכן לכ"ע היכא דלא שכיח כלל ע"כ. הרי שמדייק דל"ש כלל וי"ל שכוונתו כיון דר"ג דהל' כוותי' סובר מגו דל"ש גבי משארסתני נאנסתי ע"כ אין לנו לבטל מגו זו רק היכא דלא שכיח כלל:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 8
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 8](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/8)

**(ש"ך סקכ"ה) בדינו מגו. ל' זה מוטעה. אבל הענין נכון כו'.** נ"ב צ"ע דהא לפי דברי התוס' אין שם הטעם משום דלא הוי מגו אלא מפני שעד הצריך לשבועה אינו עד מדכתיב ע"פ שנים עדים יקום דבר משמע דנאמנים בדבור בלבד אבל העדים הצריכים לישבע קודם שיאמין דבריהם אין ממש בעדותם:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 9
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 9](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/9)

**(נה"מ סק"א בכללי מגו. עוד תמה על הרמב"ן כו'.** נ"ב הרמב"ן בחידושיו לב"ב דף ל"א ע"ב מקשה בעצמו קושיא זו ומדחה ודבריו מובאים בתומים:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 10
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 10](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/10)

**(נה"מ). הנ"ל ע"כ צ"ל בהאי.** נ"ב הרמב"ן בעצמו הקש' קושיא זו לשיטתו ותירץ תירץ אחר:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 11
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 11](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/11)

**(נה"מ הנ"ל הרי מגו בממון לממון.** נ"ב צ"ע דהא יכולה שתאמר באמת מגיע לי אלף זהובים ורק מרצוני ואני מוותר ומוחל לך ואיני תובע רק מאה:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 12
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 12](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/12)

**(נה"מ) הנ"ל. א"כ ה"נ.** נ"ב י"ל דלגבי יורשים הטעם כיון דעל היורשים ליכא שום חיוב רק מחמת אביהם ואמרינן דטענינן להו כל מה דהוי מצי אביהן למיטען וכ"כ בלקוחות כשנתבעי' על חוב מחמת המוכר שמכר לשם דאמרינן דילמא אם היה המוכר לפנינו היה טוען כך בברי ולא היה אפשר למחייבי' אבל הכא התביע' על הלוקח שיתן לו מה שמכיר אצלו שהוא שלו. ובסברא זו יש מקום עיון בדברי הרא"ש בפרק חזקת הבתים דף ל"ג דין י"ז שכתב בתירוץ הראשון והכא ליכא טענת ברי שאין ודאי ליתומים שקרקע זו אינה לקוח' בידו. ובתירוץ השני מסיק דגם בכהאי גוונא אמרינן כל מה דהוי מצי אבוהן למיטען ולהשביע טענו' ליתומים ומשביעין אפי' בשמא:


###### Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 13
[Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Dinei Migo 13](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Imrei%20Barukh%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/s/Dinei%20Migo/r/13)

**(נה"מ י"ד) בפנים. ואם כן החזרתי גופיה.** נ"ב לא מחוורין דבריו כיון דמגו דלא שכיח לא אמרינן ע"כ הטעם דאין נוח לו לאדם לפטור את עצמו בטענ' דל"ש דלא יאמן להשומעים כ"כ מהראוי לומר כשטוען פרעתי על שטר שלא יהי' נאמן דהא אם איתא דפרע למה הניח השטר דאין לומר שסמך א"ע שיהי' נאמן הן בטענות פרעון או בנאנסו דהא טענות אלו לא שכיחין ומה ולמה סמך א"ע על צורך פטור בטענת דלא שכיח נשאר' החזקה דשטרך בידי מאי בעי: