## Haggahot Ya'avetz on Zevachim Daf 31a

###### Haggahot Ya'avetz on Zevachim 31a:1
[Haggahot Ya'avetz on Zevachim 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Ya%27avetz%20on%20Zevachim/r/31a:1)

**תד"ה ויקץ כישן** וכו' וניעור. נ"ב לפיכך נשתמש בלשון זה הזר וק"ל:


###### Haggahot Ya'avetz on Zevachim 31a:2
[Haggahot Ya'avetz on Zevachim 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Ya%27avetz%20on%20Zevachim/r/31a:2)

**ד"ה ואת** וכו' הא פשיטא ליה דשייכא ליה. נ"ב נ"ל שצ"ל אכילה:


###### Haggahot Ya'avetz on Zevachim 31a:3
[Haggahot Ya'avetz on Zevachim 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Haggahot%20Ya%27avetz%20on%20Zevachim/r/31a:3)

**בא"ד אלא מאכילת בשר**. נ"ב נ"ל דמשו"ה נקיט נמי כלבים בדווקא. אבל חשב לאכילת שאר בהמות אינו פיגול דלא שייכא גבייהו אכילת בשר. כדאי' במדרש עה"פ ולבהמת השדה דגלית. שאמר דוד נטרפה דעתו של זה. אית בעיר אכיל בשר. ש"מ דאינו דבר הראוי לה. והוא הדין דאם חישב לאכילת חיה. דשמה אכילה. דדרכה בכך וכדאשכחן נמי קרא בהדיא וילמד לטרף טרף אדם אכל. לא אכל את הנבלה מיהו כלבים אצטריך ליה אליבא דמ"ד כלב מין בהמה. אפ"ה הוי פגול. כיון דמפרש קרא גבייהו נמי: