## Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple Chapter 3

###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:1:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:1:1)

**מפורשת**
**צורתה וכו'.** כל זה נתפרש היטיב במנחות כ"ח ב' כ"ט א' ועיי"ש בפי' רבינו למשניות תבניתה מצוייר בחרט אנוש יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:2:1)

**ושלש**
**רגלים וכו'.** וכ"כ שם רבינו בפי' המשניות וכ"כ רש"י בתורה שמות כ"ה ל"א אבל בש"ס לא נזכר כמה רגלים היה לה רק איתא שם הרגלים והפרח ג' טפחים (וכ"ה בברייתא דמלאכת המשכן פ"י) ואולי פשוט להם מאיזה מקום שהיה לה שלש רגלים ואולי זה פשוט לדבר העגול לא די פחות משלש רגלים (ועי' ברכות נ"ב א' ותענית כ"ה א').


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:2:2)

**ושלשה**
**כפתורים וכו'.** כן מפורש בתורה (שמות כ"ה ל"ה) וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים מן המנורה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:2:3)

**שלשה**
**גביעים וכו'.** כן מפורש בתורה (שם פסוק ל"ג) שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:2:4)

**והכל**
**משוקדים וכו'.** עי' מרן בשם ר"י קורקו"ס דאזלינן לחומרא מטעם דאין להם הכרע יעו"ש והמל"מ תמה דמדברי רש"י משמע דהספק הוא בגוף המנורה אבל בקנים פשיטא דלא מספקא ליה דלא קאי רק אגביעים ולא אכפתור ופרח יעו"ש ובאמת במכילתא ובתנחומא סוף בשלח ובברייתא דמלאכת המשכן ובירושלמי פ"ק דע"ז ובילקוט בראשית מבואר כדברי המל"מ דהכי איתא התם ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה יעו"ש היטיב. ויש ליישב אולי ס"ל לרבינו דבקנים ליכא לאיסתפוקי כלל וקאי וודאי אגביעים ואכפתור ופרח (וכמו שהקשו התוס' ביומא שם נ"ב ב') (וע"ע תוס' פסחים כ"א ב' ובב"מ ס"א א' ובע"ז כ' א' ובחגיגה ו' ב' ובמנחות י"ט א' בד"ה במקרא וכו' ובחולין קי"ד ב' יעו"ש היטיב בכל המקומות) אבל כאן דאיכא אתנחתא ספוקי מספקא להו דילמא לא קאי רק אגביעים ויש לעיין בזה. שוב נראה לענ"ד כי גם דעת התוס' דיומא הנ"ל להשוות את הקנים לגוף המנורה דאל"כ מאי מייתו דלהכי מספקא להו ואין להם הכרע דבגוף המנורה משמע דמשוקדים קאי אכפתורים ופרחים ובקנים משמע דקאי אגביעים יעו"ש ואם איתא הא קנים דין אחר מגוף המנורה וא"כ מה יחס יש מהקנים להגוף המנורה אלא ודאי דהכל דין אחד להם ולפי שמשמעות חד מפיק מדאידך ומשמע מוציא מיד משמע ולכן אין להם הכרע. כן נראה לענ"ד והבן.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:3:1)

**שנים**
**ועשרים וכו'.** היינו כל קנה וקנה שלשה הא תמני סרי וארבע דידה הא כ"ב. שם במנחות.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:3:2)

**תשעה.** לכל קנה חד פרח הרי ששה ותרי בגוף המנורה כדכתיב ופרחיה הא תמניא ומדכתיב עד פרחה להוסיף לה אחת (וכדלעיל סעי' א' יעו"ש) הרי תשעה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:3:3)

**אחד**
**עשר.** תרי בגוף המנורה חד קודם יציאת הקנים וחד לאחר יציאת הקנים ותלתא במקום יציאת הקנים הא חמשא וששה כפתורים כפתור אחד בכל קנה הרי י"א.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:3:4)

**מעכבין**
**זא"ז וכו'.** עי' מרן שהביא זה בשם תוספתא פ"ו דמנחות יעו"ש ובאמת כן מבואר בש"ס כ"ח ב' (וכן העיר בזה המל"מ) ועי' בפי' המשניות לרבינו שם (ומשמע קצת שהיה לו גי' משונה קצת משלנו) והא דלא חשיב התם במשנה ע"א דהנך מעכבין זה את זה כבר תירצו התוס' שם בד"ה שבעה וכו' משום דכיון דאינה באה זהב אינה באה בכל הנך דברים יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:4:1)

**אבל**
**שאר וכו'.** כתבו התוס' שם ד"ה דתניא וכו' דזה ילפינן מדכתיב שם פסוק ל"ו כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור והיינו ר"ל דאימתי באה כולה ר"ל בשלימותה גביעיה כפתוריה ופרחיה היינו בזמן שהיא זהב טהור ולא כשבאה משאר מיני מתכות ומשו"ה כיון דכתיב בפסוק זה וקנותם לכן מקשה הש"ס התם ואימא באה זהב באה קנים אינה באה זהב אינה באה קנים ומשני ההוא פמוט מיקרי וה"ה דהו"מ למיפרך באה זהב באה יריכה והו"מ לשנויי דלא מיקרי מנורה בלא ירך יעו"ש היטיב ועיי"ש בתוס' ד"ה שפודים וכו' יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:4:2)

**כולה**
**ככר וכו'.** זה ילפינן מדכתיב שם פסוק ל"ט ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה. ומש"כ עם נרותיה יבואר לקמן סעי' ו' אי"ה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:4:3)

**מקשה**
**מן וכו'.** שם בש"ס. ובברייתא דמלאכת המשכן פ"ט. וכתבו התוס' דילפינן זה מדכתיב במדבר ח' ד'. וזה מעשה המנורה מקשה זהב. וכן הוא שם בהדיא בש"ס. נשאר עוד תרי זהב היינו שם ל"א ועשית מנורת זהב טהור דהוא אתי לכלל ופרט ועוד שם ל"ח ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור להורות שמצוה בזהב יעו"ש בתוס' ד"ה דתניא וכו' ומש"כ רבינו מן העשתות וכו' לכאורה ר"ל היכא שהיא באה מן הזהב ובאה מקשה צריכה לבא מן העשתות ולא מן הגרוטאות אבל היכא שהיא באה משאר מתכות דאז אינה צריכה לבא מקשה כשרה מן הגרוטאות נמי כן נראה לכאורה מפשטות לשון הש"ס והברייתא דמלאכת המשכן הנ"ל אבל רבינו לא כן דעתו בהלכה ה' שכתב דאינה באה מן הגרוטאות לעולם יעו"ש אבל אם תעיין בספרי בהעלותך פיסקא ס"א יעו"ש יתיישב קצת דחד מקשה דרשינן מין קשה ר"ל מן העשת ולא מן הגרוטאות וקאי אכל המינים יעו"ש (וראיתי בזרע אברהם שם שכתב וז"ל ה"ג בילקוט שומע אני אף במנורת משה כן ת"ל וכו' וכן הוא נכון דאילו מנורת בית עולמים מותר לעשות מן הגרוטי רק במנורת משה הקפיד הכתוב עכ"ל ולא ידעתי מנין ברור לו כך וברבינו מבואר שבכל מנורה אסור לעשות מן הגרוטאות ועוד מדאסר אפי' בשל שאר מתכות וזה וודאי לא קאי אשל משה. ועי' במל"מ שכתב דהא דכתב רבינו ואין עושין אותה מן הגרוטאות וכו' היינו לכתחלה דווקא אבל בדיעבד כשר וגם ע"ז תמה יעו"ש וצ"ע. ועי' בערוך ערך גרט שכתב בפי' קמא דגרוטאות היינו שברי ברזל יעו"ש א"כ מזה ראיה לרבינו דבשאר מיני מתכות נמי פסול גרוטאות (אבל לפי"ז מה יענה על הך דחצוצרות דאיתא שם של שאר מיני מתכות פסולה ומגרוטאות כשר וכן הוא בתוספתא פ"ק דחולין יעו"ש וצ"ע) סוף דבר נבוך אני בזה וה' יאיר עיני.
**וכתב** עוד המל"מ מדקדוק לשון רבינו משמע דאם באה משל שאר מיני מתכות אין עושין בה כלל גביעים כפתורים ופרחים יעו"ש וכ"מ מהא דכתבו התוס' שם ע"ב ד"ה שפודים וכו' יעו"ש אלמא דלכתחלה נמי אין עושין בה אלו הדברים. ודע דיש לי מקום עיון קצת מש"כ ביו"ד סי' קמ"א סעי' ח' שכתב וז"ל אבל של שבעה לא יעשה אפי' משאר מיני מתכות ואפי' בלא גביעים כפתורים ופרחים וכו' ואם נימא דקאי על שאר מתכות א"כ מאי אפי' דהא בלא גביעים כפתורים גרע טפי דהכי הוי במקדש. וצ"ל דקאי אשל זהב. והא בשל זהב מעכבים הגביעים כפתורים ופרחים וא"כ אמאי לא יעשה בלא זה (ועיי"ש בש"ך ס"ק ל"ו) ומצאתי בבכור שור שמטעם זה פסק דאפי' בלא דבר המעכב אין עושין יעו"ש ודלא כש"ך. אבל יש לעיין אם הגביעין כפתורין ופרחין מעכבין את המנורה דהאי מעכבין זה את זה י"ל דה"ק אם אין אחת נעשית גם השאר אין נעשין אבל מ"מ י"ל דרשאי לעשות מנורה בדיעבד בלי אלו הדברים וצ"ע בזה כי אולי בזה אפ"ל כי זהו כוונת הש"ך שם בס"ק ל"ו יעו"ש היטיב. וצ"ע בזה. ומהרבה אחרונים משמע דקאי אשאר מיני מתכות וצ"ע (וצ"ל לדעתם דס"ל דאם עביד בשל שאר מתכות ג"כ גביעים כפתורים ופרחים שפיר דמי ואף דגם לכתחלה א"צ לעשותם היינו דא"צ אבל אם עביד שפיר דמי טפי וצ"ע).
**שוב** ראיתי כי יתכנו דברי המל"מ במה שהבין מדברי רבינו כי גרוטאות פסול בשאר מיני מתכות לכתחלה דווקא ולא בדיעבד וכנ"ל וטעמא רבה אית בזה כיון שמצינו במקשה דהדרי' קרא לעכב וממילא כי אימעיט שאר מתכות ממקשה היינו מסתברא דמדיעבד מיעטיה ולא לכתחלה משא"כ בגביעים כפתורים ופרחים דלא מצינו דהדריה הכתוב לעכב א"כ כי אימעיט שאר מתכות אפי' לכתחלה אימעיט ואכתי צ"ע בזה וה' יאיר עיני.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:4:4)

**היתה**
**חלולה וכו'.** מדברי מרן משמע דקאי על שאר מתכות ומטעם דזה לא נקרא מקשה וראיתי בראב"ע שפי' בתורה שם דהקנים היו חלולין וכו' יעו"ש ויכול להיות דגם דעת רבינו הוא כן וקאי גם אשל זהב (וי"ל דמלשון קנה דייקי דקנה הוא חלול בכל מקום) ולעת עתה איני יודע מקום לזה מדברי רז"ל ויש לעיין דלמה היה להם לחשמונאים לעשות שפודין של ברזל ולחפותן בשל בעץ הו"ל לעשות של בעץ חלולין (ואולי שלא יהיו רכים ויכפפו כמו של בדיל) וצ"ע בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:5
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:4:5](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:4:5)

**מן**
**הגרוטאות וכו'.** מרן השמיט תיבת לעולם וכתב וז"ל ומש"כ ואין עושין אותה מן הגרוטאות וכו' בפ' הקומץ רבה ויליף לה מקרא ופירש"י גרוטאות זהב שבור עכ"ל מרן ונ"ל כוונתו דבאמת מש"כ רבינו דאפי' כשעושה אותה מן שאר מתכות לא יעשנה מן הגרוטאות דבר זה נעלם מקורו גם ממרן ולא בא לערות מקורו רק על גוף הדין דאין עושין אותה מגרוטאות והיינו אם באה מן הזהב ולכן הביא זה מהקומץ רבה והביא לשון רש"י להורות דכוונתו על זהב והבן (ובזה מסולק מה שתמה עליו המל"מ) ועי' מש"כ לעיל ס"ק י"ב דנעלם מקורו של דעת רבינו.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:6:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:6:1)

**אינן**
**מכלל וכו'.** כ"ז מבואר בש"ס מנחות פ"ח ב' וכמש"כ מרן וע"ע לקמן פ"ג מהל' תמידין ומוספין הי"ד יעו"ש וזה דלא כרש"י בחומש שכתב שם פסוק ל"ט שכל המנורה עם כל כליה היתה משקלה ככר יעו"ש וברמב"ן שהשיג עליו אולם מש"כ רבינו **שהרי נאמר במנורה זהב טהור וחזר ואמר ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור וכו'** וכתב מרן ע"ז שמצא כתוב שכן הוא בברייתא דמלאכת המשכן. והנה לפנינו בברייתא הנ"ל פ"ט שנויה שלא בדקדוק ואמרתי להעתיקה כפי מה שהובאת ברמב"ן על התורה וז"ל מנורה שעשה משה במדבר היתה באה של זהב וטעונה מקשה וטעונה גביעים וכפתורים ופרחים שנאמר ועשית מנורת זהב טהור שומע אני יעשה איברים וידביקם ת"ל ממנה יהיו מניין לרבות את נרותיה שיהיו ממנה ת"ל יעשה יכול שאני מרבה גביעיה כפתוריה ופרחיה ת"ל אותה ומה ראית לרבות את נרותיה ולהוציא גביעיה כפתוריה ופרחיה אחר שריבה את נרותיה הכתוב מיעט מרבה אני את נרותיה שהן נעשין עמה ומוציא אני גביעיה כפתוריה ופרחיה שאין נעשין עמה ומנין לרבות מלקחיה ומחתותיה ת"ל תעשה יכול שאני מרבה את הצבתים ואת המלקטאות ת"ל אותה ומה ראית לרבות מלקחיה ומחתותיה ולהוציא את הצבתים ואת המלקטאות אחר שריבה הכתוב מיעט מרבה אני את מלקחיה ומחתותיה שהן משתמשין עמה ומוציא אני את הצבתים ואת המלקטאות שאין משתמשין עמה ר' יהושע בן קרחה אומר אותה מככר ואין כלי' מככר שנאמר ככר זהב טהור יעשה אותה ומה אני מקיים ואת כל כליה שיהיו זהב טהור עכ"ל ודברי רבינו לא הוזכרו בה והנה אדרבה בברייתא זו איתרבי מלקחיה ומחתותיה שלא כדברי רבינו ואימעיט גביעה כפתוריה ופרחיה (ועי' בספרי שם שריבה לגביעיה כפתוריה ופרחיה שבאין מקשה וזה שלא כדברי הברייתא הנ"ל) והנה א"כ דברי רבינו לא נמצא להם מקום. גם ראיית רבינו אין מוכרחת כל כך די"ל דאדרבה פי נרות א"צ זהב טהור משום דחסה התורה על ממון של ישראל וליעביד בזהב כל דהוא וכדאיתא שם בש"ס וצ"ע (ויש לדחוק דזהו לר' יהושע בן קרחה אבל לר' נחמיה דנרות שייכין למנורה טפי א"כ יש ליישב דברי רבינו והבן היטיב).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:7:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:7:1)

**מעכבין**
**זה וכו'.** כ"ז פשוט ומבואר שם כמש"כ מרן.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:7:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:7:2)

**קבועין**
**בקנים.** זה פשוט מסוגייא דשם פ"ח ב' וכנ"ל הלכה ו' ועי' בשבת כ"ב ב'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:8:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:8:1)

**כולן**
**פניהן וכו'.** אזיל לטעמיה מה שכתבתי בהלכה י"ב דהמנורה היתה עומדת בין צפון ודרום כמו שיתבאר שם אי"ה ובספרי שם פיסקא נ"ט איתא כך וז"ל למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה שומע אני יהיו כל הנרות דולקים על פני כל המנורה ת"ל אל מול פני המנורה יאירו שיהיו נרות מקבילים את המנורה ומנורה את הנרות הא כיצד שלשה כלפי מזרח ושלשה כלפי מערב ואחד באמצע כולם מקבילין את האמצעי מכאן היה ר' נתן אומר האמצעי מכובד עכ"ל ומבואר מכאן דס"ל דמזרח ומערב הוי מונחין ומ"מ היו פונים כולם לאמצעי וכן מבואר שם מרש"י על התורה וכתב הרא"ם והובא בזרע אברהם שם דאף מ"ד מזרח ומערב היו מונחין מ"מ מודה דכלם היו פניהם לאמצעי יעו"ש אבל יש לעיין דא"כ איך הוכיח מברייתא זו במנחות צ"ח ב' דצפון ודרום היו מונחים דהכי איתא שם וז"ל ור' אלעזר בר' שמעון ליגמר ממנורה אמר לך מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה אלא הכתיב יערוך אותו אהרן ובניו דמצדד להו אצדודי דתניא אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות מלמד שהיו מצדדים פניהם כלפי נר אמצעי א"ר נתן מכאן שאמצעי משובח עכ"ל הגמ' וא"כ הא אדרבה מהך ברייתא מוכחא דמזרח ומערב הוה מנחא דנראה דהך הברייתא היא הספרי ואפי' אם היא ברייתא אחרת ולא נאמר שם כמו בספרי רק כמו שהובא לפנינו בש"ס מ"מ אין ראיה מכאן דצפון ודרום היו מונחים דאפי' אם מזרח ומערב היו מונחים מ"מ היו מצדדים לצד האמצעי וי"ל דלא מייתי ראיה רק דכלם היו מצדד אצדודי לנר אמצעי אפי' למ"ד מזרח ומערב היו מונחים וא"כ י"ל שפיר דצפון ודרום הוי מונחים ואתי שפיר נמי הא דכתיב יערוך אותו דבאמת אותו שבאמצע היה פניה כלפי מערב וכלם היו פניהם אליה. ובמגילה כ"א ב' מייתי ברייתא זו בזה"ל אל מול פני המנורה יאירו מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה וא"ר נתן מכאן שהאמצעי משובח עכ"ל ומבואר מכאן דצפון ודרום היו מונחין (מדקרי לאמצעי נר מערבי והבן) ואם נימא להגיה כן שם במנחות אתי שפיר טפי בפשיטות ולפי"ז יש להגיה בספרי שלשה כלפי דרום ושלשה כלפי צפון ואתי שפיר טפי דסתם ספרי הוא ר"ש הוא וראב"ש במנחות שם קאי בשיטתיה דאבוה וע"ע בשבת כ"ב ב' ברש"י שם (ובמש"כ שם בחי') וביומא ל"ט א' ואי"ה בהלכה י"ב יבואר עוד מזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:9:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:9:1)

**לכוסות**
**אלכסנדריאה וכו'.** במנחות שם ובברייתא דמלאכת המשכן פ"י וז"ל רבינו בפי' המשניות שם והגביע הוא צורת כוס עשוי מקשה שהוא מלמטה צר ואם תמצא לומר שהוא מחודד כאסטוונא הוא כראש אסטוונא שניטל ממנו דבר מועט מלמעלה והכפתור הוא דמות כדור שאינה עגולה מכל וכל רק שיש בה אורך מעט קרוב לצורת ביצת העוף ופרח צורת שושן עכ"ל ורש"י ז"ל פי' גביעים ארוכים וקצרים יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:10:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:10:1)

**וטפח**
**שבו וכו'.** עי' תוס' שם ד"ה וטפח וכו' שנשארו בתימא מה נשתנה זה משאר גביעים כפתורים ופרחים שהיה לכל אחד טפח ולשלשה אלו לא היה כ"א טפח יעו"ש ובאמת כתב שם רש"י בד"ה וטפח שבו וכו' שלא מצד אחד היו כל אלו השלשה רק מצד אחד היה גביע ומצד אחר כפתור ומצד אחר פרח נמצא באמת היה אורך הגביע טפח וכן אורך הכפתור וכן אורך הפרח. והראיה שכן בגובה המנורה נשתיירו שלשה טפחים שבהן שלשה גביעים וכפתור ופרח והא בעי ג' טפחים לשלשה הגביעים אלא ודאי דלאו מצד אחד היה ולא דמי לשאר הכפתורים דמפורש בכתוב דכל כפתור היה גבוה משל חבירו משא"כ הכא כתיב גביעיה כפתוריה ופרחיה ולא כתיב דהיו גבוהים או נמוכים מהגביעים וי"ל דבקנים נמי היה הכפתור ופרח בגובה אחד עם הגביעים. כן נראה לענ"ד בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:11:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:11:1)

**כלי**
**שמנה וכו'.** לקמן פ"ק מהל' תמידין ומוספין הי"ז לא הזכיר רק הכוז לבד יעו"ש ואולי כוז היה כלי גדול ובו היו מונחים כל הכלים הקטנים היינו כלי שמנה ומלקחיה ומחתותיה ועיין.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:12:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:12:1)

**שנים**
**עשר וכו'.** בכלים פי"ז מ"י איתא פלוגתא דר' מאיר ס"ל דאמת כלים בת ששה ור' יהודה ס"ל דאמת כלים בת חמשה יעו"ש. ונזכר פלוגתתם בעירובין ד' ב' ובסוכה ה' ב' וב"ב י"ד א' ומנחות צ"ז א' ב' יעו"ש ונראה לכאורה דר"מ ור"י הלכה כר"י ורבינו פסק כר"מ וכתב מרן דהטעם דפסק כר"מ משום דאבא שאול ס"ל במנחות צ"ו א' כוותיה דר"מ יעו"ש. ועוד נראה לענ"ד דסוגייא דשמעתא דמנחות צ"ח ב' אזלא אליבא דר"מ דקאמר בשלמא למ"ד מזרח ומערב היינו דהוו יתבי עשרה בעשרים אלא למ"ד צפון ודרום עשרה בעשרים היכי הוו יתבי. ולמ"ד כלים באמת חמשה הא אורך עשרה שלחנות הוו מאה טפחים ורוחב הבית הוו עשרים אמה בינוניים דהוו ק"כ טפחים וא"כ מאי קושיא ועוד מאי מקשה ותו שלחן דמשה היכא מנח ליה ועוד מאי מקשה התם ותו כהנים היכי הוו עיילי וק"ל ועוד מאי מקשה התם צ"ט א' אלא למ"ד מזרח ומערב מכדי שולחן כמה משוך מן הכותל ב' אמות ומחצה ואמה דידיה וב' אמות ומחצה דביני ביני ואמה (דידיה כצ"ל) וב' אמות ומחצה דביני ביני ואמה דידיה אשתכח דקאכיל שולחן פלגא דאמתא בדרום יעו"ש ולר' יהודה מאי קושייא. וע"ע בבא בתרא צ"ט ב' דקא חשיב משפת כרובים ולמעלה. והא התם הכרובים היו כלי ומ"מ חשיב שם רק כ' אמות עליהן והא הוי פחות עשרה טפחים וע"ע שבת צ"ב א' דכל הסוגייא אזיל אליבא דר"מ (אף די"ל דלרבותא נקיט אף אליבא דר"מ דס"ל באמה בת ששה מ"מ הוי למעלה מעשרה) וע"ע פסחים ק"ט ב' דקאמר דשלחן של מקדש של פרקים היה דאל"כ אמתא באמתא היכי יתיב יעו"ש אלמא דהוי באמה בת ששה ועוד מצאתי ראיה מפורשת מתוספתא דכלים ב"מ פ"ה דאיתא התם וז"ל ר' נחמיה אומר קופות גדולות וחטאין גדולים שיש להם שוליים והן מחזיקין ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש אע"פ שאין מטלטלין במשתייר בהן וכמה הן אמה על אמה רום שלש שהן שש מאות ארבעים ושמנה טפח ראייה לדבר ממדת השולחן עכ"ל ופי' דבאמה מרובעת יש רט"ז טפחים מרובעות דבטפח העליון יש ל"ו טפחים וכל אמה על אמה יש ששה טפחים ברומו וא"כ ששה פעמים ל"ו הרי רט"ז ובמקוה הוי אמה על אמה ברום ג' אמות הרי ג"פ רט"ז תרמ"ח טפחים מרובעים כל טפח הוא טפח בששה קצותיה. והנה הסימן לדבר שלחן דהוא ב' אמות ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו חתכהו בחציו ותנה חצי על חצי הרי אמה על אמה ברום ג' אמות. ומשמע מזה דהשלחן היה באמת בת ששה ומוכח מכל אלה דהלכה כר"מ (ואף דיש לדחוק דהא דפריך במנחות צ"ב ב' היינו אליבא דמסקינן ביומא נ"א ב' דר"מ ס"ל צפון ודרום הוו מונחין ולדידיה מקשה זה (יעו"ש ביומא ללישנא קמא) אמנם מ"מ מאי מקשה אדרבי הא דילמא כר' יהודה ס"ל אלא ודאי דפסיקא ליה לתלמודא דהלכה כר"מ) וע"ע ירושלמי שקלים פ"ו ה"א פלוגתא דר' יוחנן ור"ל דר"י ס"ל הלכה כר"מ ור"ל ס"ל הלכה כר"י וידוע דהלכה כר"י לגבי ר"ל וע"ע בירושלמי סוטה פ"ח ה"נ יעו"ש היטיב ועי' סמ"ג עשין סי' קצ"ו שמייתי ומהפך דברי ר"מ לר"י ודברי ר"י לר"מ יעו"ש וא"כ בפשיטות ניחא דהלכה כר"י לגבי ר"מ (וע"ע בברייתא דמלאכת המשכן פ"ו ופ"ח יעו"ש) וע"ע בעירובין י"ד ב' גבי ים של שלמה ובברייתא הנ"ל פ"ז גם משם ראיה דהלכה כר"מ והבן (שוב מצאתי איזה ראיות ממש"כ בתשובות נוב"י מהדו"ת חלק או"ח סי' קכ"ב יעו"ש היטיב והנראה לענ"ד כתבתי יעו"ש) וע"ע מדרש רבה במדבר ד' יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:12:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:12:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:12:2)

**לאורך**
**הבית וכו'.** שם במנחות צ"ו א' במשנה. לבד מארון דד"ה מודים ביה כדאיתא צ"ח ב' ויומא נ"ד א' ובתו"כ אמור פי"ב וע"ע תוספתא יומא פ"ב ומנחות פי"א ומד"ר במדבר ד' (וע"ע מנחות צ"ט ב' וברש"י שם).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:12:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:12:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:12:3)

**וכן**
**נרות וכו'.** כתב הראב"ד וז"ל א"א זהו מחלוקת התנאין וסדר התמיד אינו כן שהרי שנינו מצא ב' מזרחיות דולקים וזהו לענין מזרח ומערב מונחים עכ"ל (ועי' לקמן פ"ג מהל' תמידין ומוספין הי"ב מה שהארכתי בזה) והנה הא דפסק רבינו כר' אלעזר ברבי שמעון לגבי דרבי (ועי' בתוס' נדה מ"ה ב' ד"ה אלו דברי וכו' ועי' ירושלמי רפ"ג דתרומות יעו"ש. וע"ע רפ"ב דדמאי וע"ע קדושין ו' א' בר"ן שם) עיין מרן מה שכתב בזה ועיין לעיל בהלכה ח' דברייתא דמגילה כ"א ב' כוותיה דראב"ש יעו"ש היטיב מש"כ להגיה הברייתא דמנחות כמו דאיתא שם במגילה יעו"ש. ומש"כ מרן דמתניתין דמנחות אתי כראב"ש עי' בתוס' שם צ"ו א' ד"ה כל הכלים וכו' ושם צ"ח ב' בד"ה מזרח וכו' ובד"ה מדכתיב וכו' שכתבו דסתם מתניתין אתי כרבי יעו"ש וע"ע בתו"כ אמור פי"ז ובקרבן אהרן שם וע"ע לקמן בהל' תו"מ שם הי"ג יעו"ש היטיב וע"ע בלח"מ פ"ה מהל' מעשה הקרבנות ה"ד מה שהניח דברי רבינו בצ"ע דגבי שולחן פסק כרבינו ולגבי מנורה פסק כראב"ש יעו"ש והנה לפי דעת מרן ניחא וגם לפי מש"כ דסמך על הברייתא דמגילה ועל הספרי והיינו דווקא במנורה ולא בשולחן וא"כ אתי שפיר ההבדל שבין מנורה לשולחן וע"ע בנוב"י מהדו"ת חלק או"ח סי' קכ"ב מש"כ בזה יעו"ש היטיב. אבל באמת אין צריך כלל לזה דהא בשולחן איתא סתם משנה דממזרח למערב קאי אבל במנורה לא איסתימא והבן (רק בתמיד איסתימא כרבי וכמש"כ הראב"ד ועל כרחך צ"ל הטעם כנ"ל ומש"כ הנוב"י דלא מצא מאחד נושאי כלי הרמב"ם שהרגיש בזה במחילת כבוד תורתו הרמה אישתמיטתיה להלח"מ הנ"ל מש"כ בזה) וע"ע בתוס' שמביא בשם הירושלמי שמהפך דברי ראב"ש לרבי יעו"ש ואולי כן היה גי' רבינו ועי' בברייתא דמלאכת המשכן שקני מנורה היו מכוונין כנגד רחבו של שלחן יעו"ש והיינו כרבינו ודו"ק ועי' ברדב"ז סי' תתקמ"ה יעו"ש היטב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:13:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:13:1)

**הנאמרים**
**בתורה וכו'.** עי' מנחות צ"ז א' וכתב שם רש"י קשותיו אלו סניפין מריבוייא דקרא לישנא אחרינא שמקשה הלחם ומחזיקו שלא ישבר יעו"ש והובא במרן ודע כי רש"י בחומש שמות כ"ה כ"ט כתב וקשותיו הם כעין חצאי קנים חלולים הנסדקים לארכן דוגמתן עשה של זהב ומסדר שלשה על ראש כל לחם שישב לחם האחד על גבי אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם כדי שיכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו וכו' ומנקיותיו תרגומו ומכילתיה הן סניפים כעין יתידות זהב עומדין בארץ וגבוהים עד למעלה מן השולחן הרבה וכו' ולשון מכילתיה סובלותיה כמו נלאיתי הכיל אבל לשון מנקיותיו איני יודע איך נופל על סניפין ויש מחכמי ישראל אומרים קשותיו אלו סניפים שמקשין אותו ומחזיקין אותו שלא ישבר ומנקיותיו אלו הן הקנים שמנקין אותו שלא יתעפש אבל אונקלוס שתרגם מכילתיה היה שונה כדברי האומר מנקיותיו הן סניפין. אשר יוסך בהן אשר יכוסה בהן ועל קשותיו הוא אומר אשר יוסך בהן שהיה עליו כמין סכך וכיסוי וכן במקום אחר הוא אומר ואת קשות הנסך עכ"ל הנה בחר בדברי האומרים שקשותיו אלו הקנים שמסככין על הלחם וזה שלא כדברי תלמודינו ועי' רמב"ן שם שהאריך בזה וכתב דהתרגום אונקלוס מפרש וקשותיו הם הסניפים והקנים ומנקיותיו שם למדה יעו"ש היטיב אמנם רבינו כתב כדעת הש"ס דקשותיו אלו הסניפים ומנקיותיו אלו הקנים כמש"כ בהלכה י"ד וכ"ה במד"ר במדבר ד' ואת המנקיות אלו הקנים כ"ח קנים של זהב וכו' ולכך כתיב בציווי ומנקיותיו אשר יוסך בהן שהיו מעמידין הלחם כמין סוכה שכל חלה וחלה נעשית סוכה לזה שתחתיה ואת קשות הנסך אלו סניפין ארבעה סניפין זהב עשו לו וכו' ומהו שאמר הכתוב קשות הנסך שאף הן היו מעמידות ראשי החלות התחתונות למעלה שלא היו נוגעין בשלחן והיו מסיכות על השלחן אבל אמצעית של חלה תחתונה נוגעת בשולחן לפי שחלה עשויים כעין ספינה רוקדת חדה מלמטה ונסבה ורחבה למעלה יעו"ש היטיב וזה כדעת הש"ס ומתרץ קושיית רש"י מאי דכתיב קשות הנסך אבל באמת מאי דכתיב אשר יוסך בהן קאי על מנקיותיו דסמיך ליה וע"ע בתוס' מנחות צ"ו ב' ד"ה לא היה וכו' שכתבו דיש ליישב גם דעת התרגום אונקלוס שמפרש מכילתיה דקאי על הקנים ועוד כתבו דאשר יוסך בהן קאי על מנקיותיו והא דכתיב קשות הנסך ה"ק סניפין של קנים המסככין את הלחם יעו"ש היטיב והוא שלא כדברי המדרש רבה. וע"ע תוס' צ"ד ב' ד"ה דסמכי וכו' יעו"ש ואי"ה במקו"א יבואר.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:14:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:14:1)

**כל**
**אחד וכו'.** עי' כ"ז במשנה וברייתא במנחות צ"ז א' ובמד"ר שם ושם איתא הטעם למה הי' כחצי קנה חלול לפי שלא יכבדו על הלחם וע"ע בתוספתא פי"א דמנחות ובתו"כ פ' אמור פי"ח יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:15:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:15:1)

**על**
**השלחן וכו'.** הכל שם צ"ז א' ומש"כ בצד המערכות משום שפוסק כאבא שאול וכמו שפוסק לקמן פ"ה מהל' תמידין ומוספין ה"ד יעו"ש היטיב ועי' מש"כ מרן שם ואף דלכאורה סוגייא דש"ס צ"ד ב' לכאורה לא אזלא אליבא דאבא שאול (ועי' עוד שם צ"ו א' והאיכא בזיכין בגוויה דלחם הוו יתבי ולבהדי לחם הוו קיימי יעו"ש ויש לפרש זה אליבא דת"ק ואליבא דאבא שאול והבן) ועיי"ש ס"ב א' וע"ע בתו"כ פרשת אמור פי"ח סתמא כאבא שאול יעו"ש וע"ע לקמן שם בהל' תמידין ומוספין מזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:15:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:15:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:15:2)

**על**
**עצמו וכו'.** בתו"כ שם מייתי לה מדכתיב על שלחן הטהור על טהרו של שלחן יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:16:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:16:1)

**של**
**שיש וכו'.** עי' מנחות צ"ט א' שם איתא אחד של כסף ואחד של זהב ופירש"י דהיה של שיש רק משום דהיה לבן קורא אותו כסף יעו"ש ושם ע"ב איתא בהדיא במשנה דאחד היה של שיש יעו"ש ובתוס' ד"ה אחד וכו' וע"ע בתמיד ל"א ב' שם איתא אחד של כסף ואחד של זהב וכ"כ שם המפרש. ויש לעיין לכאורה דשם מקשה אמאי עביד דשיש ניעבדו דזהב אמר רב חיננא בשם רב אסי ור' אסי בשם ר' שמואל בר רב יצחק מפני שהוא מרתיח ופי' המפרש שמרתיח את הלחם ומחממו וממהר להתעפש עכ"ל וצ"ע הא הוא גורס דהיה של כסף באולם וצ"ל דקושיית הש"ס על שמנה דבית המטבחיים וכן על אותו שבמערבו של כבש דעל אותו שבאולם כבר אמר הטעם שמעלין בקדש ולא מורידין וא"כ מאי מקשה וניעביד דזהב. אבל יש לעיין קצת א"כ מאי תירצו על אותו שבמערב הכבש שנותנין עליו כלי שרת אמאי אין עושין אותו של זהב הא אין עניות במקום עשירות ואי משום קושיא דאי על הלחם קאי מאי פריך וליעביד דזהב הא כבר תירצו משום מעלין בקדש ולא מורידין זה לק"מ דטעם זה יתחייב שלא יניחו על שלחן גרוע משל זהב לאחר שמסלקין אותו אבל לא מפני זה מחוייב להיות אותו שמניחין עליו כשמכניסין אותו להיות של כסף או של שיש. שוב ראיתי להב"ח שהגיה בתמיד ובמפרש שם של שיש במקום של כסף יעו"ש ובהא אתי שפיר הכל על נכון. ודע דהגר"א גרס בשקלים פ"ו ה"ה בירושלמי וז"ל ר' אחא ור' מיישא ומטו בה בשם ר' שמואל בר רב יצחק לית כאן של שיש מפני שהוא מקרר כצ"ל ור"ל ובעינן שיהא הלחם חם ופריך ולא כן תני זה אחד מן הנסים שנעשו במקדש שכשם שהיו מניחין אותו חם כך היו מוציאין אותו חם שנאמר לשום לחם חם ביום הלקחו ור"ל היה חם על פי נס אריב"ל אין מזכירין מעשה נסים יעו"ש היטיב ורבינו תופס סתם משנתינו במנחות ושקלים ומפרש דברי הש"ס דתמיד כמש"כ הב"ח ובירושלמי גורס כגי' שלנו ודבריו פשוטים וברורים וכן הוא בס' שבט יהודה יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:17:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:17:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:17:1)

**אמה**
**על וכו'.** יש לתמוה למה לא כתב גובה קומתו שהיו ב' אמות כמבואר בזבחים נ"ט ב' ובברייתא דמלאכת המשכן פי"א יעו"ש ועי' במרן שתמה למה לא ביאר שהיה באמה בת חמשה טפחים כמבואר בעירובין ד' א' ובמנחות שם יעו"ש ואולי אפ"ל שנסתפק לו במדת מזבח הזהב הא דאמרינן דנמדד באמה קטנה אם קאי על גובהו או על רחבו וארכו אך מ"מ צע"ק אמאי לא ביאר תבניתו וצ"ע בכ"ז. (וראיתי בחומש עם פי' אור החיים שכתב דהמזבח של זהב שעשה משה נגנז כשנגנז המשכן יעו"ש בפרשת תרומה שכ"כ בשם רז"ל יעו"ש והנה אני בעניי לא מצאתי זה לרז"ל והנה מרש"י בזבחים כ"ז ב' לא משמע כן שכתב על מזבח הזהב דנמשח עם המשכן יעו"ש אלמא מבואר מזה דאותו של משה היה בבית עולמים יעו"ש היטיב. (ועי' עירובין י"ט א' ובחגיגה בסופה ובמדרש רבה ריש פרשת צו יעו"ש. אמנם בדברי הימים ב' משמע כדברי אור החיים שכתוב שם שעשה שלמה מזבח הזהב. ואולי אפ"ל שהעמידו על עמדו ותיקנו במקומו ויש לעיין בזה היטיב (ועי' במלכים א' ו' פסוק כ' ברש"י שם מבואר כאור החיים ועי' רד"ק שם. והגר"א כתב שם שהוסיף עוד אמה יעו"ש וא"כ היה ב' אמות ארכו (ורחבו איני יודע כמה ולכאורה מראייתו שהביא דהמקדש היה כפול ממשכן משמע דהיה ב' על ב' וצ"ע) וזה שלא כדברי רבינו וצ"ע.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:17:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:17:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:17:2)

**הצפון**
**לדרום וכו'.** עי' לעיל פ"א ה"ז מש"כ שם מזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:17:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:17:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:17:3)

**משליש**
**ההיכל וכו'.** יעו"ש בס"ק ט"ו מש"כ שם מזה ועי' בברייתא דמלאכת המשכן פ"ד וז"ל ומזבח הזהב היה נתון בתוך הבית וחולק את הבית ומחציו ולפנים מכוון היה כנגד הפרוכת שנאמר ונתת אותו לפני הפרוכת מן הקרשים שבדרום עד קני המנורה ב' אמות ומחצה ומקני מנורה עד השלחן חמש אמות ומן השולחן ועד הקרשים שבצפון ב' אמות ומחצה הא למדת שרחבו עשר אמות מן הקרשים שבמערב עד קני המנורה עשר אמות מקני המנורה עד השולחן חמש אמות מן השולחן עד מזבח הזהב חמש אמות [מהשמטות. צ"ע הא כתיב נכח השלחן והיינו נגד ממש] ממזבח הזהב עד הקרשים שבמזרח עשר אמות הא למדת שארכו שלשים אמה עכ"ל ועי' מרן שהביא תוספתא דיומא פ"ב יעו"ש והא דלא הביא ש"ס במנחות צ"ח ב' י"ל משום דשם לא נזכר ממזבח כלל. יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:18:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:18:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:18:1)

**י"ב**
**דד וכו'.** עי' יומא ל"ז א' דאיתא שם וז"ל תנא שחרית במילואו מקדש ידיו ורגליו מן העליון ערבית בירידתו מקדש ידיו ורגליו מן התחתון עכ"ל הגמ' ולא פורש לא ברש"י ולא בתוס' ולא ראיתי פירש לזה. ונ"ל לפרש דקאי על מאי דאיתא שם במשנה שלא היה לו אלא שתים וע"ז פי' למה מתחלה היה שתים לכן פי' דבשחרית שהיה מלא היה מקדש מן הדד העליון אבל בערבית שנתמעטו כבר המים מחמת הקידוש שבשחרית והוכרח לקדש מן התחתון ואי קשה ל"ל תרתי לעשות אחד מתחת ויכולים לקדש ממנו אף בשחרית י"ל משום דהוא דרך כבוד כלפי מעלה שיהא מלא וגדוש ע"ד דאיתא בסוכה מ"ט ב' וכן בכוס ברהמ"ז תקנו על כוס מלא וכן בכמה דברים מצינו כן ולכן אי היה הדד מתחת לא היה ניכר אם הוא מלא או לא לכן עשו בעליונות הכלי בשחרית אבל בערבית לא היו יכולים למלאותו דהיו המים שבתוכו נפסלים בלינה ואין רשאים להביא מים קדושים לבית הפסול כמש"כ רש"י הובא במרן ועי' תוס' זבחים כ"א א' ד"ה מאי אין וכו' אבל בן קטין לאחר שעשה מוכני לכיור ששוב לא היו מימיו נפסלים בלינה תמיד היו ממלאין את הכיור והדדין עשו בעליונית הכלי בעיגול סביב סביב וזהו פי' נחמד לדעתי אולם בתוספתא דיומא ראיתי שכתוב שם שמתחלה היו שני כהנים מקדשין ממנו כאחד יעו"ש וזה דלא כפי' הנ"ל ועי' בירושלמי דיומא שם ובש"ק שם (שוב ראיתי בס' שיח יצחק דכתב קצת עד"ז ומה שנראה לענ"ד כתבתי) וכ"ז לפי פירש"י אבל לפי' רבינו בס"ק שאחר זה לא יתכן יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:18:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 3:18:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/3:18:2)

**ומוכני**
**עשו וכו'.** כתב הראב"ד וז"ל א"א דברים זרים אני רואה בכאן ואינו מקובלים שהמוכני אינו מקבל מים והוא גלגל שהיו קושרים בו את הכיור בחבל ומשקעין אותו הוא ומימיו בעזרה בבור בערב כדי שיהיו מימיו מחוברים ולא יפסלו בלינה ומפורש כ"ז ביומא ובזבחים עכ"ל והנה דעת רש"י כדעת הראב"ד. ורבינו כתב בפי' המשניות דיומא וז"ל והכיור מכלל כלי שרת וכשהיה בו מים נתקדשו ונפסלו בלינה כמו שיתבאר במקומו מקדשים וזה עשה כלי סביב לכיור והיה בו המים תמיד והיו שותתין מאותו כלי לכיור כדי הצורך ראשון ראשון ואותו הכלי היה נקרא מוכני עכ"ל והובא במרן וכתב מרן דהוא ז"ל מפרש ביומא שם גילגלא דהוה משקע ליה ר"ל דהוי כלי עיגול סביב הכיור והכיור היה משוקע בתוכו. ונראה מדבריו דהכיור לא היה בו מים כלל רק כשרוצין לקדש היו שוקעין אותו במוכני ופותחין פי הכלי ושותתין המים לכיור כפי הצורך לקידוש אבל איני יודע לפ"ז איך יפרנס לנו מה דאיתא בזבחים כ' א' כיור שלא שקעו מבערב מקדש ממנו לעבודת לילה למחר אינו מקדש ואיבעיא להו מאי אינו מקדש אי א"צ לקדש או דילמא איפסל בלינה יעו"ש היטיב ולפי פי' מרן מאי פסול לינה שייך אי לא שקעו וצריך לדחוק דה"ק שלא שקעו שלא שקעו מבערב רק היה בו מים מתחלה וכמה דחיק ואתי מרחוק זה הפי' ולא ניתן להאמר כלל ועוד האיך יפרנס לנו כל הסוגייא דשם כ"א א' כיור כיון ששקעו שוב אין מעליהו ושם כל הסוגייא איכא בינייהו גזירת שיקוע. מאי שנא התם דמשקע ליה ומאי שנא הכא דלא משקע ליה. דמסלק ליה והדר משקע ליה. איכא בינייהו מצות שיקוע. מאי לאו דמסלק ליה אלמא משקע ליה לא דמשקע ליה אי דמשקע ליה מי משתמע קליה משקע ליה בגילגלא ל"א דמשקע ליה בחומרתי כי היכי דלשתמע קליה ולשמע וליתי. אשר כל אלה מורים ובאים כשמש בצהרים כהראב"ד ודעימי' וזהו כוונת הראב"ד שכתב ומפורש כ"ז ביומא ובזבחים אף דביומא אינו מבואר כ"ז מ"מ יגיד עליו ריעו.
**והנה** בהג"ה שבמרן הובא דברי התוס' יו"ט. והעולה מדבריו שהמוכני עצמה היה משקעה בכל לילה יעו"ש והנה לפי"ז י"ל כל הסוגיא דזבחים קאי אהך מוכני שאותה היה משקעה ואותה היה מעלה אבל לא זכיתי להבין דל"ל לשקועה הא בלא"ה אינו נפסל בלינה משום דלא נתקדשה בקדושת כלי שרת (ובאמת דברי רבינו כאן אפשר לפרש בפשיטות כרש"י אלמלא דבריו שבפי' המשניות ליומא וה"ק דעשו מוכני כדי שיהיו המים תמיד בכיור ויהא חולין כדי שלא יפסל בלינה והיינו ע"י השקת המים) וע"ע בירושלמי ביומא ובשיירי קרבן שם שנתקשה בזה. והנראה ליישב לחומר הקושיא. והוא כי המוכני היה כלי ממעל להכיור וממנו היו שותתין מים לכיור כפי הצריך לקידוש אמנם לעת ערב היו משקעין אותו בגלגל תחת הכיור בכדי שלא יהיו שותתין ממנו מים לכיור ויפסלו בלינה ולמחר בבקר היו מעלין אותו ממעל לכיור כדי לקדש ובהכי אתי שפיר כל הסוגיא דזבחים ואולי לזה כיון ג"כ התוס' יו"ט והבן היטיב ובענין זה מיושב ג"כ הסוגייא דיומא יעו"ש היטיב. וע"ע לקמן פ"ה מהל' ביאת מקדש הי"ד שכתב רבינו ממש כאותו פי' של רש"י וראב"ד ז"ל יעו"ש והובא כאן במרן יעו"ש מש"כ בזה.