## Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple Chapter 6

###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:1:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:1:1)

**בשתים**
**עשרה וכו'.** כ"ה יומא ט"ז א' מדות פ"ג.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:2:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:2:1)

**בחמשה**
**עשר וכו'.** יומא שם וסוכה נ"א ב' ובמדות שם מ"ה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:3:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:3:1)

**במעלה**
**גבוה וכו'.** יומא שם ובמדות שם מ"ו (ועי' מש"כ לעיל סי' א' ס"ק י"ז במש"כ שם).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:4:1)

**בשוה.** מש"כ דבין המזבח והאולם היה הקרקע בשוה עי' לעיל פ"ד ה"ט מש"כ מזה יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:4:2)

**חצי**
**אמה ושלחה חצי אמה.** כתב מר"ן וז"ל ויש לגמגם ע"ז שהרי שנינו בפ"ב דמדות כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם הרי שמעלות האולם לא היו במדה זו וה"ר עובדיה כתב רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה וכו'. וכך גריס ה"ר שמעיה ולגירסת רבינו קשיא בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה עכ"ל וכוונתו בשלמא לפי' הר"ש אתי שפיר דהמקום שבין המזבח והאולם משכו היה מחזיק כ"ב אמה ולכן היו בשיעור אותו מקום כ"ב אמה אבל לפי' רבינו קשיא. ואם כן הוא כוונת מרן א"כ לק"מ דרבינו מפרש דמה דאיתא שם בפ"ג מ"ו החשבון מהרובדים לא קאי על המעלות כלל רק על כותל האולם מבחוץ וכמו שהארכתי בזה בפ"ד ה"ט וכן רמז הכא במש"כ דבין האולם ולמזבח היו שוה לקרקע המזבח וכמש"כ לעיל בד"ה בשוה והבן. והנה ביומא ט"ז א' איתא כך בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וי"ב מעלות היה שם רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה והיינו כדעת רבינו. והתוס' ישנים כתבו שם דט"ס הוא וצ"ל ושילחה אמה וראייתם מהך מ"ג פ"ב יעו"ש היטיב אבל על כרחך צ"ל דרבינו ל"ג הך חוץ משל אולם דהא באותה משנה גופה כתב רבינו בפי' וז"ל ועוד יתבאר בפרק השלישי שמעלות האולם רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה עכ"ל וכיון דקאי באותו משנה וכותב כן מסתמא ל"ג לה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:4:3)

**בשוה.** וכ"כ בס' שבט יהודה ועי' מש"כ לעיל פ"ד ה"ג יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:5:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:5:1)

**שתים**
**ועשרים וכו'.** כ"ז מבואר ביומא שם ובפי' רבינו למשניות מדות פ"ב מ"ד ה'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:6:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:6:1)

**לעזרת**
**הנשים וכו'.** כ"ה פ"ב דמדות מ"ו יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:6:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:6:2)

**היו**
**הלוים וכו'.** עי' ערכין י"א ב' י"ג ב' (ועי' תוס' סוכה נ"א א' ד"ה שעליהן וכו') וע"ע שם ד' א' ומגילה ג' א' יעו"ש היטיב וביומא נ"ג א' ובחגיגה ט"ז א' ויומא כ' ב' ובר"ה ל"א ב' ובמ"ר פתיחתא דאיכה רבתי בד"ה פתח ר"י משא גיא חזיון וכו' וע"ע בספרי קרח פיסקא קט"ז ובמ"ר נשא פ"ז ופט"ו ועי' ירושלמי פ"ג דהוריות ובנזיר פ"ז ה"א ושקלים פ"ה ה"א. והנה תמצא מקומות שנקרא מקום שהכהנים עומדים ופעמים שנקרא מקום שהלוים עומדים. ולכן נ"ל פשר דבר כי דוכן הוא האיצטבא שעומדין עליה ועיקרה הונח על הדוכן שבין עזרת ישראל לעזרת כהנים מקום שהלוים עומדים עליו בכלי שיר ולכן הושאל ג"כ למקום שהכהנים עומדים עליו לברך את העם וכן הושאל אח"כ שם זה להפוסקים שקורין למה שהכהנים עומדים לברך את העם בשם דוכן ומיושב בזה מה שתמה התשבי שרש דכן יעו"ש היטיב ועי' בר"ש שכתב וז"ל (בפ"ב דמדות מ"ו) ודוכן הכהנים לברך את העם קבוע בה בתחלת עזרה שלהן וכן נאה ברכת כהנים בראש עזרתם ושל לוים בראש עזרתם וישראל ביני וביני יעו"ש והדבר תמוה וכי היכן היתה עזרה ללוים ואולי בהתחלת שער הר הבית ששם מתחיל מחנה לויה כדאיתא לקמן פ"ז הי"א אבל כמה הדבר דחוק ולמה יגרעו הלוים מישראל שמחיצתם יהיה חוץ למחנה ישראל דישראל יהיה האמצעים בין כהנים ללוים ועוד דהכהנים ברכו ברכת כהנים על מעלות האולם כדאיתא לקמן בפ"ו מהל' תמידין ומוספין ה"ה וע"ע לקמן פ"ג מהל' כלי המקדש ה"ג יעו"ש. ובפרט כי במ"ר נשא ז' מבואר כרבינו ועי' לקמן פ"ג מהל' כלי המקדש ה"ג מהתוספתא דשם קצת ראיה לר"ש וע"ע במ"ר בהעלותך פט"ו.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:7:1)

**בקדש**
**ופתוחות וכו'.** עי' פסחים פ"ה ב' פ"ו א' ובמע"ש פ"ג מ"ח ובפי' רבינו שם.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:7:2)

**שהגגות**
**והעליות וכו'.** ואפי' הגג של היכל לא נתקדש רק להניח עליו כלי קדש כמבואר בפסחים שם. וכתב הרש"א במכות י"ב א' דדווקא בקדושת עזרה לא נתקדשו אבל בקדושת ירושלים נתקדשו יעו"ש היטיב על תוס' שם ד"ה אילן וכו'. וצ"ע שזה היפך מה שמבואר שם בפסחים דפריך שם איני והאמר רב משום ר' חייא כזיתא פיסחא והלולא פקע איגרא מאי לאו דאכלי באיגרא ואמרי באיגרא לא דאכלי בארעא ואמרי באיגרא עכ"ל אלמא דגם בקדושת ירושלים לא נתקדשה וצ"ע בזה (שוב מצאתי במל"מ פי"א מהל' שגגות ה"ד שהשיג עליו בזה) לכן נ"ל דכוונת התוס' דאילן לא דמי לגג דהגג מפסיק הוא ורשות אחרת היא משא"כ אילן אע"ג דענפים מרובין מ"מ הוא בטל לאויר ואויר ירושלים כירושלים דמי וצ"ע (שוב ראיתי כן במהר"ם לובלין שפי' כן) א"נ י"ל שכוונתם לחלק בין קדשים קלים למע"ש דבמע"ש הקילו וכמש"כ הריטב"א שם בשמם יעו"ש (ובזה מיושב מה שתמה מרן בספ"ב מהל' מע"ש על מש"כ רבינו דהחלונות ועובי החומה כלפנים ותמה מרן דהא מוקמינן לה בבר שורא יעו"ש אמנם לפי"ז לק"מ דיש לחלק בין קדשים למע"ש) והבן (ועי' פסחים פ"ו א' דעליית ההיכל נתקדשה יעו"ש ועי' לקמן פ"ח הכ"ג.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:8:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:8:1)

**אבל**
**אין וכו'.** כ"ה מסקנת הש"ס בזבחים נ"ו א'. ומטעם זה אני תמה על מש"כ רבינו בפי' המשניות בפ"ג דמע"ש וז"ל (במ"ח) ותועלת היותם קדש כדי שיהיה מותר לאכול בהם קדשי קדשים ולשחוט בהם קדשים קלים ומי שנכנס שם טמא חייב קרבן כמו שיתבאר בשבועות ואילו היו חול היה דינם ודין ירושלים שוה ולא היו הם חייבות בדין מאילו הדינין עכ"ל והא אסיקנא כאן דאין שוחטין בהם קדשים קלים ואין חייבים עליהם משום טומאה ואולי אפשר לדחוק דהוא קאי שם על פתוחות לחול ובנויין בקדש ומיירי מגגותיהן אבל דברי הר"ע ברטנורא שם א"א ליישבן כלל וצע"ג. ועי' תוספתא פ"ב דמע"ש לפי גי' הגר"א וז"ל לשכה בנויה בקדש ופתחה לחול תוכה חול וגגה קדש אין אוכלים בה קדשי קדשים ואין שוחטין בה קדשים קלים ואין חייבין עליה משום טומאה. בנויה לחול ופתחה לקדש אע"פ שאין מקיימין כן תוכה קדש וגגה חול אוכלים בה קדשי קדשים ואין שוחטין בה קדשים קלים ואין חייבין עליה משום טומאה. בנויה בקדש ופתוחה לחול ולקדש כלה קדש. בנויה לחול ופתוחה לקדש ולחול כלה חול בנויה בקדש ובחול ופתוחה לקדש ולחול כגון בית המוקד תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש קדש ומכנגד החול ולחול חול עכ"ל והא דקאמר תוכן וגגותיהן קדש מיירי על כרחך בשגגותיהן שוים לקרקע עזרה והא דקאמר כגון בית המוקד לדוגמא בעלמא נקטיה דהיתה חציה פתוחה בקדש וחציה פתוחה לחול דאי לאו הכי וכי עדיף מכולה בנויה בקדש ופתוחה לקדש דגגים לא נתקדשו ואולי מיירי לענין שיהי' מונחים עליו כלי שרת (וכנ"ל בד"ה שהגגות) ועיי"ש בר"ש שהביא תוספתא זו יעו"ש גי' שלו ומש"כ עליו (ולפענ"ד הייתי מגיה בתוספתא דכצ"ל אוכלים בה קדשי קדשים ואין שוחטים שם קדשים קלים וחייבין עליה משום טומאה ועיי"ש בזבחים דהכי מייתי ברייתא זו רק דלבסוף מגיה שם והבן) ובירושלמי במע"ש שם איתא כך וז"ל א"ר יעקב בר אחא כיני מתניתין תוכן קדש וגגותיהן חול מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול תוכן קדש בנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול תוכן חול עכ"ל והגיה שם המפרש דכצ"ל כיני מתניתין בנויות לחול ופתוחה לקדש ולחול כולה חול בנויות בקדש ופתוחה לקדש ולחול כולה לקודש בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול עכ"ל והגיה זו על פי התוספתא.
**אמנם** הגר"א בשנות אליהו כתב וז"ל ירושלמי תני בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש תוכן קדש וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול כולו קדש בנויות לחול ופתוחות לקדש ולחול כולו חול כצ"ל שם הרי ז' בבות ג' במתניתין וד' בברייתא עכ"ל ובאמת אין בברייתא רק ג' בבות לכן נ"ל להגיה שכצ"ל ומכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש ובחול ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש וכו' וכללו של דבר לענין תוכן תלוי אם פתוח לקדש קדש אם פתוח לחול חול ובפתוח לקדש ולחול תלוי אם בנוי בקדש הרי תוכן קדש ואם בנוי בחול הרי תוכן חול. ולענין גגות תלוי בבנוי בקדש אם בנוי בקדש ה"ז קדש אע"ג דפתוח לחול ואם בנוי בחול ה"ז חול אע"ג שפתוח לקדש. וכן בפתוח לזה ולזה אם בנוי בקדש הרי גגן קדש ואם בנוי בחול הרי גגן חול ובבנויות בזה ובזה מה שכנגד הקדש קדש ומה שכנגד החול חול בין בפתוח לזה ולזה בין בפתוח לזה או לזה ודוק היטיב (שוב פקח ה' עיני ומצאתי בשנות אליהו הראשון ד' לבוב בסופו בלוח השמטות כמש"כ והגהתי ונהניתי ולא יפה עשו המדפיסים החדשים שהשמיטו זאת).
**ולפענ"ד** הקצרה א"צ בירושלמי שום הג"ה וה"פ דבמשנה קתני ג' בבות. בבנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קדש. ובנויות בחול ופתוחות לקדש תוכן קדש וגגותיהן חול. ובבנויות לזה ולזה ופתוחות לזה ולזה מה שכנגד הקדש קדש ומה שכנגד החול חול. ומינה שמעינן דבתוכן הלך אחר הפתיחה ובגגותיהן הולכין אחר הבנין וקמוסיף עוד אם בנויות בקדש ופתוחות לזה ולזה תוכן קדש ובנויות בחול ופתוחות לזה ולזה הרי זה תוכן חול וה"פ דהירושלמי במתניתין תני דין דתוכן קדש וגגותיהן חול ודין דמכנגד הקדש ולקדש קדש ומכנגד החול ולחול חול וצריך עוד להוסיף שני דינין הנך דתוספתא בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול דתוכן קדש ובנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול דתוכן חול (ואי לא מסתפינא אמינא שכצ"ל בירושלמי כיני מתניתין תוכן חול וגגותיהן קדש תוכן קדש וגגותיהן חול מכנגד הקדש ולקדש וכו' ודו"ק) ותמהתי על רבינו שלא כתב מזה כלום שוב ראיתי בשער המלך שהרגיש בזה וכתב דזה נלמד מלעיל פ"ה הי"ז והנה לפי מאי דמסקינן כאן דבלשכות הפתוחות לקדש אין שוחטין בהן קדשים קלים א"כ הא דקאמר בזבחים נ"ח א' וכ"ת דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו וכו' והא אפי' תימא דבפתוחות לעזרה מ"מ לא אתי שפיר וכדמסקינן בזבחים נ"ו א' ובירושלמי פ"ג דמע"ש בהלכה הנ"ל וצ"ל כמש"כ לעיל (בסי' א' ס"ק ל"ג) דמיירי על קרקע העזרה תחת המזבח יעו"ש היטיב. אבל י"ל דמחילות הפתוחות לקדש כשר נמי לעבודה כדמוכח בתוס' דפסחים ס"ז ב' בד"ה מחילות וכו' יעו"ש היטיב ודו"ק.
**ולענין** אם מותר לישב בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש עי' תוס' יומא ח' ב' ד"ה דאי ר"ח וכו' וביומא כ"ה א' ד"ה אין וכו' דכתבו לאיסור ועי' ברש"א שם שכתב דמהתם אין ראיה כ"כ יעו"ש דדילמא לפי שחציה היתה בנויה בקדש. והשער המלך השיג עליו דא"כ מאי הוכיח דהיתה בנויה חציה בקדש דילמא היתה בנויה בחול ופתוחה לקדש יעו"ש היטיב ועי' מש"כ עליו בס' יד דוד ביומא שם. ולא רציתי להאריך בזה כי אין נפק"מ לדינא.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:9:1)

**להר**
**הבית חול וכו'.** פסחים ס"ז ב' פ"ו א' ועי' תמיד כ"ז ב' ושם פי' המפרש וכן שם כ"ו א' דלא נתקדש אפי' בקדושת הר הבית יעו"ש היטיב וכן מוכח ברש"י פסחים פ"ו א' יעו"ש היטיב וע"ע בתוס' יומא ו' א' ד"ה מביתו יעו"ש היטיב ועי' בשער המלך מש"כ בזה יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:9:2)

**כלפנים**
**וכו'.** כתב הראב"ד ע"ז וז"ל א"א אף אלו בעשויים שוים לקרקע העזרה ומשכחת להו בבר שורא עכ"ל ובאמת כ"ה מסקנת הש"ס פסחים פ"ו א' ובירושלמי שם הי"ב יעו"ש. ועי' לקמן פ"ט מהל' קרבן פסח ה"א מש"כ בזה. וע"ע זבחים נ"ו א'. (וע"ע לקמן הי"ב מש"כ בזה).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:10:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:10:1)

**מוסיפין**
**וכו'.** ריש סנהדרין ותוספתא שם פ"ג ושבועות י"ד א' וט"ז א'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:11:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:11:1)

**על**
**פי המלך וכו'.** כ"ז מבואר בשבועות שם והא דלא חשיב לה בסנהדרין שם וי"ד ב' ובסוטה מ"ה א' עי' תוס' שבועות ט"ו א' ד"ה שאין וכו'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:11:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:11:2)

**ובאורים**
**ותומים וכו'.** עי' בתוס' שהקשו בשבועות ט"ו א' ד"ה וכן תעשו וכו' דהא במשכן לא הוו או"ת וכי נשאלו באו"ת לעשות משכן הלא קודם שנתכהן אהרן ע"י המילואים נעשה המשכן יעו"ש שנשארו בתימה. ויש ליישב דלא היו צריכים להמלך ולעשות משכן רק לקדש העזרה ואולי באמת ביום השמיני למילואים נמשח אהרן מתחלה ואח"כ קדשו העזרה. אף דבמילואים (ויקרא ח') כתיב דמשח את המשכן ואת כל אשר בו ואח"כ משח את אהרן מ"מ י"ל דלא בעינן משיחה דווקא דהכהנים גדולים מזמן יאשיהו ואילך יוכיחו שלא היה בהן משיחה כלל ומ"מ נתקדשו רק דבעינן לכל הפחות ריבוי בגדים ואהרן נתרבה בבגדים קודם משיחת המשכן ועוד י"ל כמש"כ התוס' בשבועות שם בד"ה אין עזרה וכו' כיון דבהדי הדדי קאתו לית לן בה וה"נ הוי בהדי הדדי ועיי"ש עוד בתירוץ בתרא דתוס' דכיון דא"א לית לן בה יעו"ש.
**ומש"כ** רבינו דמשה מלך היה. וכן היה במקום ע"א זקנים כדאיתא ברש"י סנהדרין ט"ז ב' ד"ה כן תעשו וכו' ובתוס' ד"ה את תבנית וכו' וע"ע בחי' הרשב"א בשבועות ובחי' הר"ן שם מש"כ בשם ר"י אבן מיגאש יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:12:1)

**שתי**
**תודות.** כתב רש"י בשבועות ט"ו א' דמנחמיה בן חכליה גמרינן עכ"ל ובאמת כ"ה בכל הסוגיא שם והרשב"א כתב שם וז"ל שתי תודות במקום מילואים וכ"כ ר"ח ז"ל ואני תמיה והלא במילואים לא היה חמץ שכל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם וא"כ תמיה איך העמיד חמץ שבתודה וצ"ע עכ"ל ולענ"ד יותר תמוה הא התודה אינה מקדשת אלא העיר ולא העזרה והתם במילואים הוי עזרה ובעינן שירי מנחה כדלקמן וצ"ע.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:12:2)

**והולכים**
**בי"ד אחר וכו'.** דע דבשבועות י"ד א' במשנה שם איתא כך וז"ל ובי"ד מהלכין וב' תודות אחריהם וכל ישראל אחריהם עכ"ל ושם ט"ו ב' איתא למימרא דבי"ד קמי תודה אזלי והכתיב וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה ה"ק בי"ד מהלכין ושתי תודות מהלכות ובי"ד אחריהם עכ"ל מבואר כדברי רבינו אמנם הגר"א בהגהותיו על הש"ס כתב וז"ל אחריהן נמחק ובי"ד נמחק ונ"ב וכל ישראל עכ"ל והנה מש"כ אחריהן נמחק לכאורה נעלם כוונתו על מאי קאי וצ"ל דהג"ה הראשונה קאי על המשנה דבאמת קשה לשון המשנה דהא תני בהדיא ובי"ד מהלכין וב' תודות אחריהן ובגמרא משני דבאמת היה להיפך דתודות קדמי ובי"ד אזלי אחריהן לכן הגיה ומחק תיבת אחריהן במשנה וכצ"ל ובי"ד מהלכין וב' תודות וכל ישראל אחריהם ומאי דמקשה הש"ס למימרא דבי"ד קמי תודה אזלי והכתיב וכו' י"ל דהכי מקשה מדתני ובי"ד מהלכין מקודם ואח"כ נקיט ומני וב' תודות וכל ישראל אחריהם משמע דקדמי בי"ד ואזלי והא כתיב וילך אחריהם וגו' כן נראה לכאורה. אך לפי"ז יש לעיין למה מחק תיבות ובי"ד והגיה במקומו וכל ישראל (הן אמת כי לפי מש"כ שהש"ס אינו מגיה המשנה רק מפרשה וא"כ הא במשנה איתא וכל ישראל אחריהם לכן הגיה הגר"א כן. והנה יש לכאורה קצת הכרח לזה כי יש לדייק בקרא דכתיב וילך אחריהם הושעיה וכו' והא תודות לשון נקבה הוא כדכתיב ואעמידה שתי תודות גדולות וגו' והו"ל למיכתב וילך אחריהן אלא ודאי דאחריהם אבי"ד קאי וה"ק התם ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין וכו' היינו שלקח את שרי יהודה והם הבי"ד והעלום מעל לחומה ושוב אמר דאחר הבי"ד הלכו הושעיה וחצי שרי יהודה. הם מכלל כל ישראל אחריהם שהבי"ד הלכו בשוה עם התודות ויתר השרים שלא היו מבי"ד נתחלקו לשנים ומחצה מהם הלכו עם הושעיה אחר הבי"ד ושם כתוב ועזרא הסופר לפניהם אולי לפי שהיה ראש בי"ד והוא הלך בראש כולם אמר שהוא ובי"ד הלכו לפני חצי השרים והם הלכו עם התודה האחת בשוה. ושוב אמר והתודה השנית וגו' ואני אחריהם וחצי העם וגו' אלמא דהעם הלכו אחריהם אבל הבי"ד הלכו בשוה עם התודות ועכשו אתי המשנה כפשוטה וה"ק דהב"ד היו מהלכין וכן התודות מהלכין בשוה עם הבי"ד אבל כל ישראל הלכו אחריהם (ודלא כס"ד מתחלה דהבי"ד היו מהלכין תחלה והתודות וכל ישראל אחריהם אחרי הבי"ד) כן נראה לענ"ד ליישב דבריו הקדושים אם לא נפל בהן ט"ס. אבל רבינו אזיל בתר נוסחא דידן.
**אך** יש לעיין למה השמיט הא דכל ישראל אחריהן הנשנה במשנה בהדיא. ואולי י"ל דס"ל לפי המסקנא דש"ס דצ"ל ובי"ד אחריהם וכל ישראל לא נזכרו כאן כלל וצ"ע בזה. והנה צ"ל לדעת הגר"א הא דקאמר הש"ס מ"ד זו אחר זו הפנימית הך דמקרבא לבי"ד צ"ל הך דמקרבא לכל ישראל. אבל יש לעיין קצת הא בקרא דאייתית לעיל מבואר דחצי העם הלכו אחר הראשונה וחצי השנית הלכו אחר השנייה וא"כ איך שייך לומר הפנימית דמקרבא אל הבי"ד או אל העם (ולפי"ז י"ל דהיה קשה לו להגר"א הא דכתיב וילך אחריהם וכו' אחריה הו"ל למיכתב ור"ל אחר אחת מהנה) הא למ"ד זה אחר זה הלכו א"כ היתה הולכת האחת תחלה ואחריה חצי העם ואח"כ הלכה השניה ואחריה חצי העם ולמ"ד זו אצל זו א"כ הלכו התודות ואחריהם הבי"ד וכל ישראל או הבי"ד הלכו עם התודות בשוה ואחריהם כל ישראל וא"כ איך כתב רש"י ז"ל וה"ק הך דמקרבא לחומה שהיא פנימית ממוצעת בין העם לחומה. הך דמקרבא לבי"ד ההולכת אחרונה עכ"ל ובאמת לולי דברי רש"י ז"ל הפי' בפשט הסוגייא אתי שפיר בהא דקאמר הפנימית דמקרבא אל החומה אבל הך דקאמר דמקרבא לבי"ד יש לעיין בזה גם יש לעיין במה דנחלקו שם אם הלכו זו אצל זו או זו אחר זו ורבינו פסק כמ"ד זו אחר זו והא בנחמיה שם כתיב בהדיא והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריהם וכתב שם רש"י וז"ל תודה אחרת שהיתה שנית לחברתה אותה הולכת נגד חברתה בשוה ולא זו אחר זו עכ"ל ואולי י"ל כי מול נופל כל שהוא נגד חבירו וכן בזה לאחר זה כיון שהם בשורה אחת נקרא מול סוף דבר אני נבוך בזה וה' יאיר עיני.
**ואיך** היה ההילוך עי' תוס' פסחים פ"ה ב' ושבועות שם בתוס' אם היו מבפנים לחומה או מבחוץ לחומה ובמקרא משמע שהלכו על עובי החומה ממש וכ"כ התוס' שם ושם במסקנתם דלפי המסקנא שמיירי בבר שורא אה"נ דהלכו על עובי החומה ובאמת יש לעיין ולפי ההו"א דמיירי בחומה גבוהה וכי לא יתכן להיות חומה רחבה שיהיו הולכין עליה ובהיות כן יש לתמוה לכאורה על מאי דמקשה הש"ס בפשיטות בפסחים על מ"ד גגות ועליות לא נתקדשו מהא דעובי החומה כלפנים ומאי קושיא כיון דהלכו עליה וקדשוה ובחומת העזרה פשיטא דלק"מ כמו דמשני הש"ס לעיל מזה מהיכל לותיב איניש שאני הכא דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל יעו"ש וה"נ עזרת ישראל כיון דמה"ת צריך לעשות חצר למקדש כמש"כ פ"א ה"ה א"כ וודאי דכותלי עזרה מקודשים (ולפי"ז מיושב היטיב מאי דלא כתב רבינו בסעי' ט' דמיירי בבר שורא משום דמיירי כאן בדיני עזרה ובעזרה באמת מקודשות הכותלים) אבל גם מחומת ירושלים יש לעיין מאי קושיא אה"נ מאי דקדשו קדשו ואולי י"ל דאה"נ רק מקשה מהא דמשמע שם דהעובי החומות של הבתים דירושלים דינם כלפנים ונתקדשו וצ"ע לפי"ז על רבינו לקמן בפ"ט מהל' קרבן פסח וכבר כתבתי לעיל ה"ז יישוב על מש"כ רבינו לעיל בספ"ב דמע"ש. סוף דבר אני נבוך מאד בעניינים הללו כי לכאורה היה נ"ל לחלק בין מקום שיש חלל תחתיו כמו גג ועלייה או דבר אטום כמו כותל ועמוד אבל מהש"ס לא משמע כן וצע"ג.
**וע"ע** שם בשבועות ט"ו ב' וז"ל ת"ר שיר של תודה בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים אומר ארוממך ה' כי דליתני וכו' ושיר של פגעים וי"א שיר של נגעים וכו' ואומר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך וחוזר ואומר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה על עמך ברכתך סלה עכ"ל הגמ' וכתב רש"י וז"ל ת"ר שיר של תודה היו אומרים שם בכנורות ומהו שיר של תודה מזמור לתודה. ארוממך ה' וגו' היא מזמור שיר חנוכת הבית לכך אומר אותו. ושיר של פגעים יושב בסתר עליון ולפי שאמרו משה בהקמת המשכן דכתיב ויברך אותם משה ומה בירכן וכו'. ואומר ה' מה רבו צרי לפי שנאמר בו רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה שהיו מתלוצצים בשרי יהודה ובנימין וכו' יעו"ש היטיב. ורבינו השמיט הא דמזמור לתודה וכן הא דשיר של פגעים. והנה הא דמה רבו צרי פשוט הוא וכמש"כ מר"ן דזה לא היה שייך רק בזמן נחמיה שהיו שם צרים רבים וכמש"כ רש"י וכ"כ מרן. וכן זה שייך ג"כ בשיר של פגעים ודלא כרש"י שכתב הטעם משום דמשה אמרו רק עיקר הטעם כמש"כ תוס' ד"ה עד כי אתה וכו' ובאמת דברי רש"י כבר הניח הרש"ל בחכמת שלמה וכן הב"ח בהגהותיו בצ"ע יעו"ש היטיב דא"כ הו"ל לומר ויהי נועם (וכמו דאיתא בתוספתא דמנחות פ"ז ובתו"כ פרשת שמיני יעו"ש) וכ"כ התוס' יו"ט ועי' במל"מ ג"כ. והא דהשמיט מזמור לתודה עי' במל"מ שכתב דרבינו מפרש דהא דקאמר שיר של תודה לא קאי כלל אמזמור לתודה רק ה"ק דהשיר שהי' אומרים אז על התודה היו אומרים בכנורות וכו' ומהו השיר מפרש וקאמר ארוממך ה' וגו' יעו"ש ונ"ל ראיה דהא אין אומרים שירה כ"א על קרבן ציבור הקבוע לו זמן כדאיתא לקמן פ"ג מהל' כלי המקדש ה"ב ופ"ו מהל' תמידין ומוספין ה"ח (ורק על בכורים אומרים שירה כדאיתא בפ"ד מהל' בכורים הי"ז יעו"ש) ואף שהתוס' בע"ז כ"ד ב' ד"ה מזמורא יתמא וכו' כתבו כרש"י ותמוה הוא ואף דיש לדחוק דבשעת סמיכה על התודה צריך לומר דברי שבח והודיה כדאיתא לקמן פ"ו מהל' איסורי מזבח הט"ו יעו"ש מ"מ לרבינו לא משמע כן מדקאמר שיר של תודה לא משמע ליה על מאי דאומר בשעת סמיכה. ודע כי ברי"ף פ"ק דברכות וברא"ש סי' ו' שם ליתא כלל להך דשיר של תודה יעו"ש היטיב וי"ל דכך היתה גירסת רבינו וק"ל.
**ודע** דהגר"א כתב שם בהגהותיו וז"ל עליון שמת מעונך נמחק מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו נמחק על עמך ברכתך סלה נמחק עכ"ל וטעמו כי כן הוא ברי"ף ורא"ש שם וכ"מ ברש"י ד"ה ואומר ה' מה רבו וכו' ובתוס' ד"ה עד כי אתה ה' מחסי וכו' ועי' בטור ושו"ע או"ח סי' רל"ט יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:12:3)

**לחם**
**תודה אחת וכו'.** ובמשנה מבואר שם דהפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת. יפה כתב מרן ז"ל דלפי המסקנא דמסקינן על פי נביא נאכלת ועל פי נביא נשרפת תו ליכא לחלק בין פנימית לחיצונה יעו"ש והכי מבואר בלשון פי' רבינו למשניות כמבואר שם למי שמדקדק בו וכן מורה הלשון נאכלת ונשרפת בלשון בינוני דתמיד הדין כן דעל פי נביא נאכלת ועל פי נביא נשרפת ואין ליתן בה חק קבוע ולא יעבור.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:13:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:13:1)

**ואוכלין**
**אותן וכו'.** לכאורה מנ"ל דנאכלת דילמא נשרפת כיון דהכל על פי נביא נעשית וכמש"כ בסעי' י"ב. אבל באמת לק"מ דהא אין מביאין קדשים לבית הפסול וא"כ האיך הותר לשרוף קרבן כשר רק משום דכיון דעל פי נביא נשרף שפיר דמי והיינו דווקא היכא דאתמר אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר (ועי' לעיל פ"א ה"י מש"כ ליישב דברי רש"י בזבחים כ"ד א' שכתב דעזרה מקדשין בב' תודות יעו"ש היטיב ועי' ברש"י במגילה י' א' בד"ה לאו מכלל וכו' שכתב וז"ל סבר לא קידשה לאחר חורבן ולפיכך פירסו קלעים במקום בנין וחזרו וקידשו בתודות ובשיר כדאיתא במס' שבועות עכ"ל ושם א"א ליישב כן ושם יקשה קושיית התוס' דשבועות וצ"ל ע"כ כתירוץ הראשון שבתוס' שם יעו"ש היטיב ויותר נ"ל לומר דמש"כ רש"י שם דמילי מילי נקט במקום הבית פירסו קלעים וגם העיר הוצרכו לקדש בתודות ובשיר ולאפוקי ממ"ד דלא הוצרכו לקדש והיינו למ"ד בכל אלו תנן ועזרא זכר בעלמא הוא דעביד והבן ועי' ברשב"א בשבועות שכתב שאכילה אינה מעכבת ולכן אפי' לא אכלו שירי מנחה ג"כ מתקדשת יעו"ש היטיב. ועי' בסעי' י"א דכאן בעינן נמי מלך וכה"ג ואו"ת וכל הדברים שבעינן בקידוש העיר רק דנפק"מ במקום התודות שבקדוש העיר בעינן הכא שירי מנחות ופשוט.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:14:1)

**אין**
**קדוש וכו'.** פסק כרב הונא דשבועות ט"ז א' וכתב מרן דלכן פסק כן משום דס"ל דקדושה ראשונה קדשה לע"ל יעו"ש ולכאורה אין זה מספיק דאכתי אף דקדושה ראשונה קדשה לע"ל מ"מ י"ל דבאחת מאלו די ואף דהש"ס תלי בהכי דהכי איתא שם ר"ה אמר בכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קדשה לע"ל ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד רב נחמן אמר באחת מכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל ועזרא קדושי קדיש אע"ג דלא הוו או"ת עכ"ל מ"מ אין מוכרח מזה דהתם הוכרח הש"ס למיתלי אליבא דר"ה דס"ל קדשה לע"ל דאל"כ היך קדשה עזרא ואמטו להכי קאמר דר"נ ס"ל דאה"נ דלא קדשה לע"ל. ונמצא למ"ד לא קדשה לע"ל מוכח על כרחך לומר דבאחת מכל אלו תנן אבל למאן דס"ל דקדשה לע"ל אינו מוכרח דבעינן בכל אלו הן אמת דמאן דס"ל בכל אלו מוכרח לסבור דקדושה ראשונה קדשה לע"ל אבל לא מוכרח איפכא דמאן דס"ל דקדשה לע"ל יסבור דבכל אלו תנן. אבל לאחר העיון אתי שפיר דברי מרן דשם אקשינן לר"נ מהא דאבא שאול דשני ביצעין היו בהר המשחה עליונה לא נתקדשה בכל אלו אלא בעולי גולה בלבד שלא במלך ולא באו"ת וחברים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מע"ש וכו' יעו"ש ומשני תנאי היא ופליגי בהך פלוגתא אי קדשה לע"ל ואבא שאול ס"ל דקדשה לע"ל יעו"ש וא"כ חזינן דמאן דס"ל דקדשה לע"ל ס"ל דכל אלו בעינן ורבינו ס"ל דקדשה לע"ל ופוסק כברייתא דאבא שאול ועוד דסתם מתניתין אתי כוותיה דר"ה ור"נ הוכרח להגיה תני בא' מכל אלו והדברים פשוטים וברורים.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:14:2)

**לא**
**מלך וכו'.** וכ"כ רבינו בפי' המשניות שם וכ"כ רש"י בד"ה ר"ה וכו' ואף דבש"ס לא נזכר זה מ"מ הוזכר שם בברייתא דשני ביצעין וכו' שהובא בס"ק כ"ב ואע"ג דהוה שם זרובבל דהוי פחת יהודא ואי משום דלא הוכתר בכתר מלכות ולא נמשח בשמן המשחה הא גם מרע"ה היה כן וי"ל דמ"מ איקרי משה רבינו בשם מלך כדכתיב ויהי בישורן מלך משא"כ זרובבל לא נקרא כלל בשם זה ועוד י"ל דבעינן שיהא נשיא שלא יהא אחר על גביו ע"ד דאיתא בהוריות ט' א' וי' א' יעו"ש משא"כ זרובבל היה משועבד ונכנע תחת יד מלך פרס אז.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:15:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:15:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:15:1)

**אע"פ**
**שאין שם וכו'.** עי' מגילה י' א' שבועות ט"ז א' זבחים ס"ב א' ק"ז ב' יעו"ש היטיב ובעדיות פ"ח מ"ו ועי' מרן מש"כ בזה. וכתב הראב"ד וז"ל א"א סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפיל מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל לא חילק בין מקדש וירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפי' לר' יוסי דאמר קדושה שניה קדשה לע"ל לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמית בכבוד ה' לעולם וכך נגלה לי מסוד ה' ליראיו ולפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת עכ"ל. והנה סברת הראב"ד לא נפלאת היא ולא רחוקה וכ"כ התוס' במכות י"ט א' ד"ה ואי סבר וכו' וכ"כ בזבחים ס' ב' בד"ה מאי קסבר וכו' יעו"ש היטיב. וע"ע מגילה י' א' תוס' ד"ה למה וכו'. והנה התוס' בזבחים הביאו ראיה דשילה ונוב לאחר שחרבו בטלה קדושת הבית ולא בטלה קדושת הארץ יעו"ש אבל רבינו ס"ל דלא דמי דהתם הבית בטל אבל א"י לא בטל משא"כ האידנא דבטל א"י לכן קדושת א"י בטלה. והנה התוס' שם בזבחים כתבו ג"כ סברת רבינו דקדושת הבית לא בטל וקדושת א"י בטלה ועיי"ש עוד ס"ב א' ד"ה וא' וכו' יעו"ש היטיב ואייתו ראיה דהא ר' יהושע ס"ל דעגול בעגולים עולה וה"ט משום דתרומה בזה"ז דרבנן והא איהו ס"ל דקדשה לע"ל. ומש"כ התם לחלק משום דס"ל דאינו מקדש רק ששה דברים בלבד וכ"כ שם ע"ג א' ד"ה ר"מ וכו' יעו"ש היטיב כבר כתבו התוס' ביבמות פ"א א' ד"ה והלא אני וכו' דא"כ הו"ל למינקט מילי דאורייתא יעו"ש וע"ע ביבמות שם פ"ב ד"ה ירושה וכו' יעו"ש היטיב ומוכח שם דנפקא לן מהך דאיתא בבתי ערי חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה קודם לכן ועוד כתבו שם הוכחות לסברת רבינו יעו"ש היטיב אבל שם ט"ז א' ד"ה עמון וכו' משמע דלא ס"ל חלוק זה דאל"כ לא היו מוכיחים מידי יעו"ש היטיב ודו"ק וכ"כ עוד בחגיגה ג' ב' ד"ה עמון וכו' יעו"ש היטיב ובמגילה י' א' ד"ה דכו"ע ובמכות א' ד"ה ואי סבר וכו' וזבחים ע"ג א' ד"ה ר"מ יעו"ש היטיב בכל המקומות וע"ע בתוס' שבועות ט"ז א' ד"ה דכו"ע וכו' כתבו ג"כ כחילוק רבינו יעו"ש (וע"ע בראב"ד פי"ב מהל' שמיטה ויובל הט"ז יעו"ש.
**והנה** לדעת הראב"ד דס"ל דקדושת הבית בטלה ומ"מ לא השיג ארבינו לעיל פרק א' הלכה ד' דעכשו אסורים הבמות א"כ מוכח מזה דס"ל כשיטת הר"ח במגילה י' א' ד"ה ומ"ט וכו' וביותר מבוארת שיטה זו בתוספות זבחים ס' ב' יעו"ש היטיב ועי' בתוס' זבחים ק"ז ב' בד"ה ר"ל וכו' שהניחו בתימה אמאי לא הקשה אר"ל מהך משנה דמקשה מינה במגילה יעו"ש היטיב אמנם לפי שיטת הר"ח לק"מ וגם מה שהקשו התוס' בשבועות ט"ז א' ד"ה תני וכו' שהקשה הא סתם משנה במגילה ובזבחים פ' בתרא דקדושה ראשונה קדשה לע"ל יעו"ש ולשיטת הר"ח ניחא והא דמסיק הש"ס בזבחים ק"ז ב' דר' יוחנן ס"ל דקדושה ראשונה קדשה לע"ל והא לשיטת הר"ח כו"ע מודו בזה כבר ביארו זה בתוס' זבחים ס"א א' יעו"ש היטיב. ועי' לעיל פ"א ה"ב מש"כ מזה) וצ"ע אמאי שתק הראב"ד לעיל פ"ב ה"ד ולקמן פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הט"ו והנה י"ל דכללא כייל ומשיג כאן וכוונתו על כל המקומות (א"כ י"ל לא פליג רק אקולא ולא אחומרא וצ"ע דהא מביא חולין בעזרה לגבי שחוטי חוץ) והנה מאי דמייתי הראב"ד דיש דס"ל דאף בירושלים לא קדשה לע"ל. פשיטא דליכא מאן דפליג בהא דהא בשבועות שם כל הסוגייא הוא כך דפליגי במקדש ובירושלים וכן בדוכתי טובי רק דשיטת רבינו (וכן דעת התוס') אפי' למאן דס"ל דבקדושת א"י בטלה הקדושה מ"מ בקדושת המקדש וירושלים לא בטלה וא"כ אזדא השגתו רק דא עקא דהא רבינו כתב בעצמו בפ"ז דמע"ש דאם אין מקדש ירקבו וכמש"כ מר"ן אולם באמת גם זה לק"מ דהא כ' התוס' בזבחים שם ס' ב' דגרסינן אמר רבינא לעולם קסבר קדשה לע"ל והכא במאי עסקינן וכו' דמוכח שם דאף למ"ד קדשה לע"ל מ"מ אין נאכל מע"ש בזה"ז משום דאיתקש לבכור וכ"כ בתמורה כ"א א' ובמכות י"ט א' יעו"ש וכן ראיתי במג"א סי' תקס"א יעו"ש וכ"כ רבינו בפי' בפ"ב דמע"ש ה"א יעו"ש היטיב וכ"ה בטור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעי' קל"ב יעו"ש היטיב (וע"ע סמ"ג מ"ע קל"ו שכתב ג"כ כך וכתב עוד וז"ל ובס' התרומה בה' א"י שפי' שם שאם הפירות לא הוכשרו שמותר בזה"ז לאוכלם בירושלים לא ידעתי מניין לו עכ"ל ור"ל הא בעינן דומיא דבכור ואינו נאכל רק בזמן הבית והבן ולא ידעתי מה תמה הכ"מ שם ובאמת בס' התרומה גופא מייתי הך היקישא דהוקש בכור למעשר אולם בטור יו"ד שם הלשון מתוקנת היטיב יעו"ש ואולי ט"ס בכ"מ וצ"ל ואני יודע מאי קשה לו יעו"ש אבל אין כן במשמע הלשון) ועי' כאן במל"מ. ומה שהשיג הראב"ד עוד מהא דנפיל מחיצות כוונתו על הך דב"מ נ"ג ב' וסנהדרין קי"ג ומכות כ"א א' ועי' בפ"ו דמע"ש הט"ז אולי רבינו מפרש דנפל מחיצות היינו שנחרב הבית ודו"ק ובהכי אזדא ליה מש"כ התוס' דב"מ שם ד"ה דנפיל וכו' שהוכיח דאם רוב המחיצות קיימות הרי היא בקדושתה לאכול בה קדשים קלים ומע"ש יעו"ש היטיב ודו"ק וזה שכתב רבינו שם באיזה מעשר אמרו במעשר שנכנס לירושלים ויצא ונפלו מחיצות וכו' יעו"ש ור"ל מתחלה קודם שנכנס לירושלים והבן ואולי לזה כיון המל"מ. וע"ע בריטב"א במכות שם.
**והנה** מה שמבואר מהתוס' שהבאתי למעלה דלכן נשאר קדושת המקדש וירושלים משום דקדושת המחיצה לא בטלה ויצא להם מהא דר' אלעזר בר' יוסי אע"פ שאין לו עכשו כל שהיה לו מקודם לכן. דעת רבינו על כרחך לאו משום הכי הוא דהא בעצמו פסק בפי"ב מהל' שמיטה ויובל הט"ז דקדושת בתי ערי חומה נתבטלה בחורבן הבית יעו"ש ואף שפסק שם הט"ו כר' אלעזר בר' יוסי ומפרש לה להא דאר"א בר' יוסי היינו שבזמן הבית חרב חומתה וכמש"כ מרן לתרץ שם השגת הראב"ד שהשיג שם בהט"ו יעו"ש אף שדברי מר"ן אינם מוכרחים שם במש"כ שם מדתירץ הש"ס בתירוץ הראשון דתרי תנאי אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי ולא רצה לתרץ כתירוץ שני ב' אלמא דס"ל דאינו מוכרח לומר דר"א בר' יוסי ס"ל דקדושה ראשונה קדשה לע"ל יעו"ש די"ל דאי מהא לא אירייא די"ל דלעולם ס"ל דלר"א בר' יוסי מוכרח הוא דקדשה לע"ל והא דלא תירץ ר"א בר' יוסי הוא י"ל משום דלא ניחא ליה לשבושי ברייתא ולגרוס ר"א במקום ר' ישמעאל והבן מ"מ חזינן דברי רבינו דלא תלי הא בהא (וזה שלא כדברי הר"ן בחי' לשבועות יעו"ש) ולענין מה שפסק רבינו כר"א בר' יוסי ומ"מ פסק דערי חומה לא קדשו לע"ל י"ל דקשיא ליה קושיית תוס' במגילה ג' ב' ד"ה והתניא וכו' והא דמייתי הש"ס מיניה לראיה דקדשו לע"ל י"ל דלא מייתי רק דהוא מיירי בהך דינים דערי חומה כדתניא דאמר דין בהך דערי חומה דאע"פ שאין לו עכשיו וה"נ י"ל דאמר לענין זה אם קדשו או לא והכי משמע לישנא דש"ס דקאמר חד מינייהו ראב"י אמרה ואמאי לא קאמר בהדיא דהך דקדשה לע"ל ר"א בר' יוסי אמרה וכה"ג מצינו טובי בש"ס א"נ י"ל להיפך מדאיצטריך קרא להכי אע"פ שאין לו עכשו והיו לו קודם לכן אלמא לא קדשה לע"ל והכי י"ל דלהש"ס גופיה מיבעי ליה היכי סבירא ליה לר' אלעזר בר' יוסי וצריך עיון עוד בזה. יהיה איך שיהיה דעת רבינו מהשימותי את מקדשיכם וביותר ביאור עי' ס' התרומה הלכות א"י יעו"ש היטיב שם הדבר מבואר בכמה ראיות והרבה דברים ממש"כ למעלה יעו"ש היטיב וע"ע לקמן פ"ז ה"ז. וביבמות ו' ב' והנה הרבה קצרתי בזה והמבין יבין ולא באתי כ"א לגלות כי הרבה ראשונים עומדים לימין רבינו. ועי' ביאור הגר"א יו"ד סי' של"א ס"ק ו' ובמה נתקדשו ערי ישראל עי' רש"י שבועות ט"ז א' ד"ה וקידשום וכו' שכתב דלא נתפרשו ליה במאי קידשום ועי' תוס' ערכין ל"ב ב' ד"ה וקידשום וכו' ועי' מל"מ פ"ב מהל' שמיטה ויובל הט"ו.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:16:1)

**אע"פ**
**ששוממין וכו'.** מגילה כ"ח א' יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:16:2)

**שהחזיקו**
**בה וכו'.** עי' חגיגה ג' ב' וחולין ז' א' הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל יעו"ש משמע דבימי עזרא היו ע"י כבוש. וי"ל דלכאורה תמוהים דברי רבינו כמו שתמה עליהם מרן ז"ל וז"ל איני יודע מה כח חזקה גדול מכח כבוש ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ בטלה חזקה ותו בראשונה שנתקדשה בכבוש וכי לא היה שם חזקה אטו מי עדיפא חזקה בלא כבוש מחזקה עם כבוש וצ"ע עכ"ל ובאמת יש לשית לב לדברי רבינו והנראה לענ"ד בזה כי בימי יהושע כבשו את הארץ בחרבם ובקשתם שיהיו להם לחלוטין ובאופן זה קדשום שיהיו לישראל לאחוזת עולם כי לא עלה על לבם שיגלו ממנה ולכן כשחזרו וגלום ונטלה מהם הארץ (ונ"ב שנה מגלות בבל עד רשיון מלך פרס לא עבר בה איש כדאיתא שבת קמ"ה ב' וש"נ) בטל הקדוש משא"כ בימי עזרא לא בחרבם ירשו ארץ כ"א ע"י רשיון מלך פרס עלו לתוכה ועדיין הם וארצם היו משועבדים כדכתיב (נחמי' ט') הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאתינו יעו"ש כל הענין ובאופן זה נתקדשה אז והנה זה לא סר גם היום כי המלכים נותנים לנו רשיון לדור בתוכה ולכן לא נשתנה הענין עכשו מאשר היה אז ואף שבימי החשמונאים גברה ידם להיותם ממלכה חפשית בלתי משועבדת לעם אחר מ"מ כשקדשה עזרא היה באופן שאנחנו בו כהיום. זה לפענ"ד כוונת רבינו פשוט ומבואר והנה אף דהלשון בש"ס דבימי עזרא כבשו מ"מ ידוע כי זרועם לא הושיעה למו ובזה ניחא הכל בס"ד.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:16:3)

**שבארנו**
**בהל' תרומה.** יעו"ש בפ"א. וע"ע בס' כפתור ופרח פ"ג ופ"ו וע"ע בדינים אלו שהאריכו הראשונים והאחרונים ואין כאן מקומם בזה.