## Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein Chapter 4

###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:2:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:2:1)

**לפתוח**
**בתורה ראשון.** עיין מו"ק כ"ח ב' גיטין נ"ט ב' נדרים ס"ב ב' הוריות י"ב ב' שם איתא לפתוח ראשון ופירש"י במו"ק ובנדרים ובהוריות כמו שפי' רבינו כאן אבל בגיטין פי' וז"ל לפתוח ראשון בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש עכ"ל והרא"ש בנדרים פי' וז"ל לפתוח ראשון להיות ראש המדברים בכל קבוץ עם לדבר ולדרוש תחלה עכ"ל.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:2:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:2:2)

**ולברך**
**ראשון.** רש"י פי' שם בכל המקומות דהיינו בברכת המוציא ובברכת המזון יעו"ש והרא"ש בנדרים פי' דהיינו לברך ראשון בתורה ובברכת המזון יעו"ש ועי' מש"כ בפ"ג דברכות בחי' שם להוכיח מכאן דכהנים בברהמ"ז דאורייתא דאל"כ לא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא יעו"ש כ' ב'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:2:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:2:3)

**וליטול**
**מנה וכו'.** עי' בגיטין שם בתוס' דפי' דדווקא במעשר עני או בצדקה אם הוא עני או בחברים המסובים בסעודה אבל במידי דשותפות לא מטעם דהא דפסחים נ' ב' יעו"ש היטיב אמנם במו"ק שם פי' וז"ל פי' יש לישראל ליתן לו אבל הוא אין לו ליטול וכו' ומיהו נ"ל דכהן כיון שזהו דינו יכול לראות סימן ברכה יעו"ש היטיב ועיי"ש בריטב"א מש"כ בזה. ועי' ברא"ש בנדרים משמע כדעת תוס' דגיטין אמנם ברש"י שם ושם ובר"ן דנדרים שם משמע כדעת תוס' דמו"ק.
**ודע** דרש"י כתב בנדרים שם דנוטל מנה יפה היינו כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים יעו"ש והיינו שמפרש דקאי על כה"ג ועי' ר"ן פ"ד דמגילה יעו"ש היטיב ועי' בבאר שבע בהוריות שם שהאריך להשיג על זה (והרבה מדבריו אינם מוכרחים יעו"ש היטיב) וע"ע בחי' אגדות בנדרים שם.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:3:1)

**חלק**
**הכהנים לח' וכו'.** עי' תענית כ"ז א ובירושלמי שם פ"ד ה"ב ובתוספתא שם פ"ג.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:3:2)

**הוא**
**ודוד לכ"ד וכו'.** היינו ששמואל חלקם לט"ז משמרות ודוד העמידן על עשרים וארבעה כן הוא שם בש"ס ועיי"ש בירושלמי.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:3:3)

**ראש**
**אחד וכו'.** כן הוא בתוספתא פ"ב דתענית וע"ע הוריות י"ג א' וכן משמע בדוכתי טובי בש"ס.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:3:4)

**ועולין**
**לירושלים וכו'.** כן הוא במשנה דתענית כ"ו א' וכ"ז א' ובירושלמי שם ובתוספתא שם פ"ג.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:5
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:3:5)

**מתחלפין**
**וכו'.** עי' ברכות י"ב א' ותענית י"ז א' ומו"ק י"ד א' וסנהדרין כ"ב ב' יומא י"ח א' וסוכה נ"ו א' ב' ועי' פ"ה דתמיד יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:4:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:4:1)

**שוים**
**ברגלים וכו'.** עי' סוף סוכה ובספרי פרשת שופטים פיסקא קס"ט יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:5:1)

**בקרבנות**
**הרגלים וכו'.** ובכלל זה עומר התנופה והא דנקט שתי הלחם בפרט ולא כללו בכלל זה י"ל משום דשתי הלחם אינן דוחות יו"ט כדלקמן פ"ח מהל' תמידין ומוספין ה"ח יעו"ש היטיב גם אין שום עבודה בשתי הלחם רק תנופה ותנופה אין מעכבת והו"א דאין לכהנים משאר משמרות חלק בהן קמ"ל דמ"מ יש להם חלק באכילתם וכ"ש בעבודתם ועיי"ש תוס' ד"ה ובחילוק וכו' משא"כ בעומר התנופה פשיטא שנכלל בקרבנות הרגל כן נראה לענ"ד בזה ומיושב קושיית המל"מ.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:5:2)

**שתי**
**הלחם וכו'.** במשנה דסוכה איתא שם וז"ל ובעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ ושם נ"ו איתא וז"ל תנן בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ והא הכא דחמץ עיקר ומצה טפל וקתני הילך מצה הילך חמץ ותיובתא דרב (דס"ל סוכה ואח"כ זמן) אמר לך רב תנאי היא דתניא הילך מצה הילך חמץ אבא שאול אומר הילך חמץ והילך מצה ושם מסיק דהלכתא סוכה ואח"כ זמן והנה לפי"ז צ"ל הלכה כאבא שאול דהילך חמץ ואח"כ הילך מצה ובירושלמי שם איתא וז"ל אית תניי תני הילך חמץ הילך מצה מ"ד הילך מצה שהוא חביב ומ"ד הילך חמץ שהוא תדיר עכ"ל (וכ"ה שם ה"א) ועיי"ש בקרבן העדה ודחוק ונ"ל להגיה להיפך מ"ד הילך מצה שהוא תדיר ומ"ד הילך חמץ שהוא חביב (וכן הוא בתוספתא דזבחים פ"י יעו"ש היטיב) והך חביב ר"ל לפי שהוא דבר שאינו רגיל לכך הוא חביב ע"ד דאיתא מגילה כ"א ב' ובר"ה כ"ו א' יעו"ש א"נ יש להגיה שהוא חיוב ר"ל חיובא דיומא וכמו דאיתא בש"ס דילן. ונמצא לפי"ז דמסקינן דסוכה ואח"כ זמן א"כ כאן הלכה דהילך חמץ והילך מצה ורבינו לא הזכיר זה כלל ועי' במל"מ שתמה ע"ז והנה לפי מש"כ התוס' שם בסוכה בד"ה והלכתא וכו' א"נ חשיב נמי לחם הפנים חובת היום אע"פ שהם משבת שעברה עכ"ל ולפי"ז י"ל דאתי שפיר מילתא דרב נמי כמשנה דידן דס"ל הילך מצה והילך חמץ נמי אתי שפיר ורבינו אולי ספוקי מספקא ליה בזה לכן השמיט זה ובהא הרשות למיעבד או כמשנה דידן או כאבא שאול.
**והנה** יש לעיין שם קצת ברש"י בד"ה סוכה וכו' שכתב וז"ל מי שלא בירך שהחיינו בעשייתה שהיתה עשויה ועומדת ותניא לעיל מ"ו א' כשנכנס לישב מברך שתים סוכה וזמן ואמר רב סוכה לימא ברישא והדר זמן עכ"ל ויש לעיין קצת דמשמע אם בירך כבר זמן בשעת עשייתה שוב ליכא במציאות דין זה ואמאי והא אכתי צריך לברך זמן משום חיובא דרגל ועוד מאי קאמר רב חיובא דיומא עדיף וכי זמן לאו חיובא דיומא הוא ובשלמא זמן דסוכה לאו חיובא דיומא הוא דהא זמנה בשעת עשייתה אבל אכתי זמן דרגל חיובא דיומיה הוא ואין לומר דלכן פירש"י דמיירי דלא בירך אסוכה ולכן יש לו תרתי זמן דסוכה וזמן דרגל אבל אם כבר בירך זמן דסוכה ולא נשאר לפנינו כי אם זמן דרגל לכו"ע זמן נמי מיקרי חיובא דיומא וזה עדיף. זה אינו דבשביל שלא בירך מתחלה וצריך לברך אסוכה וארגל מיגרע גרע וכי יציבא בארעא וכו'. והנה י"ל דרש"י ס"ל דאם ברך זמן אסוכה קודם הרגל פטר נמי זמן דרגל וכמש"כ התוס' לעיל מ"ו א' ד"ה נכנס וכו' אבל בדברי רבינו אין הכרח לזה דס"ל הכי ויכול להיות דס"ל אפי' בשבירך קודם הרגל זמן דסוכה מ"מ צריך לברך ברגל אזמן דרגל והא דלא חשיב חיובא דיומא י"ל משום דהלכתא דזמן מברך כל שבעה וא"כ יכול לקיים ברכה זו בכל ימי החג משא"כ ברכה דסוכה דכל אימת שנכנס בה מברך עליה ואם יברך ביום אחר מ"מ בראשונה אזדא לה דכל אימת שנכנס לה היא מצוה בפ"ע אבל זמן היא ברכה אחת על כל ימי החג וכל אימת דמברך לה מצותה היא ולחם הפנים דמיא לסוכה א"כ בהילך מצה והילך חמץ נמי אתי שפיר לדרב וכמש"כ התוס' וא"כ לרבינו בכל ענין אתי שפיר להכי השמיט זה.
**ועוד** י"ל דרש"י ז"ל ס"ל דהטעם דרב דס"ל סוכה ואח"כ זמן משום דזמן קאי נמי על סוכה והיינו דוקא בלילה ראשונה אבל בלילה שניה ס"ל דזמן ואח"כ סוכה וכדעת הגדולים שהובא שם ברא"ש פ"ד סי' ד' ומשו"ה אם בירך זמן על הסוכה בשעת עשייתה לכו"ע זמן ואח"כ סוכה ובהכי ניחא לי מה שיש לדקדק בלישנא דש"ס שם דאיתא התם דרש רב נחמן בר ר' חייא לא כדברי רב דאמר סוכה ואח"כ זמן אלא זמן ואח"כ סוכה ורב ששת בריה דרב אידי אמר סוכה ואח"כ זמן והלכתא סוכה ואח"כ זמן עכ"ל ויש לדקדק דאמאי האריך בלישנא לית הלכתא כרב וכו' הו"ל למימר בקצרה הלכתא זמן ואח"כ סוכה ועוד דא"כ הו"ל למימר בסוף והלכתא כוותיה דרב סוכה ואח"כ זמן ואמאי הזכיר בדר"נ מילתא דרב ולישנא דסתמא דתלמודא לא הזכיר. ונ"ל דלפי הנ"ל אתי שפיר דרב לא אמר דינו רק בלא בירך על הסוכה אבל בבירך על הסוכה מודה נמי דזמן ואח"כ סוכה ור"נ ס"ל דבכל ענין אף בלא בירך על הסוכה מברך זמן ואח"כ סוכה ואי הוה קאמר סתמא הו"א דדווקא בבירך על הסוכה אז זמן ואח"כ סוכה אבל בלא בירך לא קמ"ל דלית הלכתא כרב וכו' ר"ל אפי' גוונא דמיירי רב בלא ברך על הסוכה נמי לית הלכתא כוותיה ומברך זמן ואח"כ סוכה אבל סתמא דש"ס ס"ל דבכל ענין מברך על הסוכה ואח"כ זמן ולכן קאמר סתמא והלכתא סוכה ואח"כ זמן והנה י"ל דגם רש"י ס"ל כן לדינא ופסק כראבי"ה דשם.
**והפוסקים** דס"ל דבליל שני מברך זמן ואח"כ סוכה י"ל משום דס"ל דבאמת הלכה כסתם משנה דמצה תחלה ואח"כ חמץ משום דתדיר קודם והא דמסקינן דסוכה ואח"כ זמן הוא מטעמא אחרינא דס"ל דזמן קאי על ברכת סוכה ג"כ ולכן יש להקדים ברכת המצוה ואח"כ זמן אבל בליל שני מברך זמן ואח"כ סוכה ולרב באמת יש להקדים סוכה בכל זמן אפי' בליל שני וכ"ה בירושלמי פ"ח דברכות ה"א יעו"ש היטיב ולכן מסיק הש"ס וקאמר והלכתא סוכה ואח"כ זמן להורות דהלכתא כרב ולא מטעמיה ולכן יש לחלק בין ליל ראשון לליל שני. והנה י"ל דרבינו ס"ל כשיטת הפוסקים הללו וס"ל דהא דחיובא דיומא עדיף הו"ל כמקודש טפי ומעלת הזמן הוא תדיר והנה אנן קי"ל להלכה דתדיר ומקודש יקדים איזה מהן שירצה כדאי' לקמן סי' ס"ב סעיף ב' ולכן בהילך מצה ובהילך חמץ יקדים איזה מהן שירצה ולית לן בה והא דסוכה עדיף מזמן משום דזמן קאי נמי אסוכה והבן.
**א"נ** י"ל דלענין ברכת זמן דמחמת הרגל כו"ע ס"ל דברכת סוכה קודמת דומיא דכל מצות דמברך תחלה על המצוה ואח"כ מברך זמן דהעיקר היא המצוה ובשבילה באה זמן והנה בסכות העיקר היא הסוכה דכל מצות חג הסכות בשביל הסוכה היא זכר לבסוכות הושבתי את בני ישראל ורק הכא דזמן דסוכה באה חיובה מקודם סוכות ובזה פליגי רבה בר בר חנה ס"ל כיון דהיא תדירה היא קודמת ורב ס"ל דמצוה דיומא עדיפא ודמיא ממש להך דחמץ ומצה ולכן הוכרח רב לומר דהילך חמץ עדיפא דשתי הלחם באה מפני שהוא זמן קציר חטים ואמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם כדאיתא בר"ה ט"ז א' אמנם לחם הפנים אף שהוא בא בשביל שבת אמנם אינו מורה על עיקר שבת וה"ז דומה לזמן החג וממילא כיון דרבינו פסק סוכה ואח"כ זמן ה"ה הכא הדין דהילך חמץ ואח"כ מצה ואכתי אני נבוך בזה וצ"ע וה' יאיר עיני (וע"ע לקמן פ"ט מהל' תמידין ומוספין הי"ב מש"כ בזה יעו"ש היטיב. שוב מצאתי בנוב"י מהדורא קמא חאו"ח סי' ל"ט יעו"ש מש"כ בזה ולדבריו י"ל דרבינו ס"ל דסוכה קודם לזמן אף בליל שני ומ"מ י"ל כדברינו הקודמים דכאן איזה שירצה יקדים יעו"ש היטיב ודוק).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:5:3)

**אבל**
**נדרים ונדבות וכו'.** וה"ה דמוספי שבת שייך למשמר המשמש וה"ה כל קרבנות צבור היינו קיץ המזבח וכן שעירי ע"ז ופר העלם הכל למשמר המשמש באותו השבוע עיי"ש בש"ס ובתוס'. וזה לשון התוספתא פ"ד דסוכה התמידין והנדרים והנדבות והבכורות והמעשרות ומוספי שבת חטאת צבור ועולותיהן ועולות חובה של יחיד עבודתן ואכילתן במשמר הקבוע שתי הלחם עבודתן ואכילתן בכל המשמרות מפני שהן באות חובת הרגל לחה"פ עבודתן במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות עכ"ל אבל שלמי חגיגה ועולת ראייה של כל יחיד כל המשמרות שוות בהם כמש"כ רש"י בסוכה שם יעו"ש היטיב ולפי"ז איני מבין מש"כ רבינו כלומר חלק כחלק יאכלו בקרבנות הצבור וכי מה לי יחיד ומה לי צבור הא תרווייהו חד דינא להו ולא נפק"מ מידי ביניהו רק הנפק"מ בין דברים הבאים מחמת הרגל לדברים הבאים שלא מחמת הרגל לכן נ"ל להגיה שכצ"ל חלק כחלק יאכלו בקרבנות הרגלים. והא דלא פרט רבינו קיץ המזבח ושעירי ע"ז ופר העלם י"ל דסמך על מש"כ תמידין נדרים ונדבות דבזה כייל כל החובות של צבור ודיחיד ומ"מ יש לעיין בזה, ועי' מל"מ שגם הוא הרגיש בזה יעו"ש. וי"ל עוד כיון דכתב רבינו ואינן חלק כחלק בשאר הדברים וכו' בזה כלל דין קיץ מזבח ושעירי ע"ז ופר העלם ומוספי שבת וכל דבר שאינו קרב מחמת הרגל והא דפרט רבינו תמידין ונדרים ונדבות י"ל דהני אצטריכו דנדרים ונדבות ברגל תלינהו רחמנא דמ"ע להביאן ברגל ראשון ואם לא הביאם שלש רגלים עובר בבל תאחר והו"א דכל המשמרות שוות בזה (ועי' דינים אלו לקמן בפי"ד מהל' מעשה הקרבנות) קמ"ל דלא וכן בתמידין כיון דאם אין לו כדי לתמידין ולמוספין יותר יש להביא תמידין והמוספין נדחים כדאיתא במנחות מ"ט א' והו"א דשייכים לקרבנות הרגל קמ"ל דלא אבל שאר דברים פשיטא דאין להם שייכות לרגלים וכבר כתב רבינו דשאר דברים אינם בכלל זה. והבן היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:5:4)

**בקרבנות**
**הציבור וכו'.** כבר כתבתי בד"ה אבל נדרים ונדבות שצ"ל בקרבנות הרגלים. אך צ"ע קצת כי מהעולה בש"ס שם יראה כי הא דאוכל בקרבנות הרגלים ילפינן מדכתיב ושרת וכו' ומדאיתרבי לעבודה איתרבי נמי לאכילה רק קרא זה אתי ללחם הפנים דאף דלא היה להם זכות בעבודתן מ"מ נתחלק לכל המשמרות לכן נ"ל דבאמת הנוסחא בקרבנות הצבור יותר נכון וקאמר דבקרבנות צבור איתרבי לאכילה ולא לעבודה ולא מצינו בקרבנות צבור שלא באים מחמת הרגל שום אכילה אם לא בלחם הפנים ודו"ק היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:6:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:6:1)

**אבל**
**עבודת וכו'.** מה שחילק בין שני הלחם ללחם הפנים מבואר כן בתוספתא שהבאתי בהלכה ה' ד"ה אבל נדרים ומרן כ' וז"ל נראה דהיינו מפני שהוא בכלל מה שאמרו בס"פ החליל שמה שהיה ברגלים היה כל המשמרות שוות עכ"ל ופשיטא דכן הוא ותמיה לי מילתא אמאי לא הביא הך דתוספתא.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:6:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:6:2)

**אלא**
**לכהנים וכו'.** מרן כתב וז"ל בספרי פרשת שופטים. והנה שם למד מדכתיב ושרת בראוי לשירות יצאו לוים שאינם ראוים לשירות יעו"ש וכן הוא ברש"י בחומש יעו"ש אבל לרבינו לא הונח בזה כי הך ושרת קאי על השיר כמש"כ לעיל פ"ג ה"ב ולכן כתב מכאן אמנם הספרי יליף שיר ממקום אחר וכמו שרמזתי שם לכן יליף מושרת לכך ועי' סמ"ג עשין סי' קס"ט יעו"ש היטיב וע"ע בזרע אברהם שעל הספרי יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:7:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:7:1)

**ומקריבו**
**בכל יום וכו'.** עי' ב"ק ק"ט ב' מנחות ע"ד א' וספרי נשא פיסקא ו' יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:7:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:7:2)

**חטאתו**
**ואשמו וכו'.** כ"ה במנחות שם ועי' שם ק"ט א' ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ט יעו"ש ומסקינן שם בש"ס דאפי' אם חטא בזדון כגון שחטא בזדון שבועה מ"מ מתכפר ע"י עצמו והתימה על רבינו שלא ביאר זה בהדיא ואולי דהוא בכלל חטאתו ואשמו.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:7:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:7:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:7:3)

**לאותו**
**הכהן וכו'.** והראב"ד כתב וז"ל א"א לא כי אלא אכילתו ועורו של בעליו עכ"ל ועי' בחי' לב"ק מש"כ בזה (ואעתיקנו לקמן אי"ה).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:8:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:8:1)

**והעור**
**שלהם וכו'.** לפנינו בש"ס איתא אם היה בעל מום נותנה לכהן שבאותה משמר ועבודתה ועורה שלו ועיי"ש ברש"י וכמש"כ מרן אמנם בילקוט שופטים רמז תתי"ז איתא וז"ל אם היה בע"מ נותנה לכהן שבאותו משמר ועבודתה ועורה לאנשי משמר עכ"ל והיא גי' הלישנא אחרינא שברש"י והיא גי' רבינו ומכאן קצת ראיה לדין שלמעלה שאם נתן רשות לכהן אחר לעבוד גם העבודה ועורה של כהן העובד והראב"ד דפליג התם כמבואר לעיל י"ל דגורס כגי' שלפנינו והבן ויש לדחות דלא דמי לכאן כיון דבע"מ לא מצי עביד א"כ על כרחך זכה להו רחמנא לאנשי משמר העבודה והעור משא"כ התם כיון דיכול לעבוד בעצמו אע"פ שעשה שליח מ"מ דווקא על העבודה עשה ולא על העור ואכילתה והבן.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:8:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:8:2)

**נותן**
**קרבנו וכו'.** זה פשוט בברייתא שם וכאוקימתא דר"פ יעו"ש והובא במרן ועי' בשיטה מקובצת שהביא בשם הרמ"ה דעורה שלו ורק בשרה לאנשי משמר והוא גורס ועבודתה לאנשי משמר ול"ג ועורה יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:9:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:9:1)

**נותנו**
**לבע"מ וכו'.** והראב"ד כתב וז"ל א"א כל זה שיבוש אלא נותנו לכל כהן שירצה לעבדה ועורה ואכילתה לבע"מ טהורין שבאותו משמר עכ"ל והנה הכוונה בדברי רבינו שהאכילת בשר לבע"מ טהורין שבאותו משמר כיון דטמאים לא מצי אכלי אבל העבודה עצמה ועורה לכל המשמר כיון שכשרים הכל לעבודה א"כ הרי היא שלהם לעבודה ולעורה והתוס' כתבו שם וז"ל תימה ועורה אמאי הויא לבע"מ עכ"ל וכתב ע"ז הרש"א וז"ל אין לפרש אמאי הוי לבע"מ אלא תהא לאותו שיקריב דהא מוכח לעיל דהיכא דהמשלח לא מצי אכיל לא מצי עביד שליח לאכילה ולא הויא עבודתה ועורה לשליח מכ"ש הכא דהשליח נמי לא חזי לאכילה דהוה עבודתה ועורה לאנשי משמר ואפי' לבע"מ דהא חזו לאכילה אלא עיקר קושייתם אמאי הוה עורה לבע"מ שבאותו משמר בלחוד ולמה לא תהא לכל אנשי משמר דהא לעורה כלם חזו אבל קצת קשה לי דהא רב ששת סתמא קאמר עבודתה ועורה לאנשי משמר ואימא דקושטא דה"ק לאנשי משמר לכל מאי דחזו להו עורה לכל אנשי משמר ולבע"מ מאי דחזו להו דהיינו אף הבשר עכ"ל והנה מטעם קושיית הרש"א ומטעם קושיית התוס' פסק רבינו באמת דעורו לכל המשמר וכאן אין נותנין לכהן המקריב את העור דבשלמא התם בהלכה ז' דהכהן העובד הוא ממשמר אחר לכן ינתן לו העור ג"כ אבל כאן כיון דהעבודה אצל אותו משמר א"כ כל העורות יתחלקו לאותו המשמר כמו בכל הקרבנות שמתחלקות בכל ער"ש לכל אנשי המשמר כמש"כ רבינו לקמן פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הכ"א יעו"ש היטיב והראב"ד קאי בשיטת התוס' דהעור ינתן ג"כ לבע"מ טהורים שבאותו משמר וי"ל דפלוגתייהו בהכי דתוס' והראב"ד ס"ל כי מאי דאיתא בש"ס אמר רבא אימא לבע"מ טהורין שבאותו משמר קאי אהא דאמר רב ששת ועבודתה ועורה לאנשי משמר אלמא דעורה נמי לכהנים בע"מ טהורין שבאותו משמר אמנם רבינו מפרש דלא קאי רק על הקושיא דמקשה הא טמאים נינהו ולא מצי אכלי והקושיא היא רק על הבשר ע"ז משני אימא לבע"מ טהורין שבאותו משמר אבל העור ינתן גם לטמאים שבאותו משמר. ומרן כתב וז"ל ואכתי קשה דהתם כתב שעור הקרבן לאותו הכהן בלבד שנתן לו וכאן כתב שהוא לאנשי משמר וי"ל דרבינו ה"ק א"א לאכלו לא הוא ולא שאר אנשי משמר התמימים מפני שכלם טמאים אבל עורו לאנשי משמר הטמאים שאם הוא הקריבו הרי הוא לו ואם נתנו לאחר להקריבו הרי הוא של המקריבו עכ"ל ואני בעניי איני רואה כאן קושיא בשלמא אם הקרבן שלו הרי זכי ליה רחמנא להיות עבודתו ועורו הכל שלו ולכן אין למשמרתו חלק בזה ולכן אם נתן לאחר זכה בה האחר משא"כ הכא דהוא קרבן צבור וזכו בו כל המשמר אע"פ שאחד עובד מ"מ בבשר והעור זכו בו אנשי המשמר עי' זבחים צ"ט א' ולכן כיון שכבר זכו בו שוב אינו יכול להוציא מידם דלא יהא עדיף שלוחו מאילו עצמו היה עושה ודו"ק היטיב.
**והנה** לשלימות המלאכה אמרתי להעתיק מש"כ בזה מכבר בחי' לב"ק. וז"ל שם ק"י ע"א. גמרא. שאם היה כהן טמא בקרבן צבור. יש לעיין לכאורה האיך שייך לומר כן בקרבן צבור שהוא שייך לכהן אחד הלא כל הכהנים שבמשמר שוין בו וצ"ל דה"ק שהיו כל המשמר טמאים ונפל הפייס לאחד מהם ה"ז נותנו לכל מי שירצה ואפי' לכהנים שאינם מאותו משמר אבל עבודתה ועורה שייך דוקא לכהנים שבאותו משמר ולהכי פריך לה ומשני שפיר אבל לא ידעתי לכאורה כיון שבא בטומאה א"כ אינו נאכל וא"כ איך שייך בשרה כלל וצ"ל דמיירי שהקריבו טהורים שבמשמר אחר א"נ י"ל דמיירי דהבית אב היו טמאים רק ששאר בתי אבות היו טהורים ולכן לרב ששת לא היו יכולים הטמאים להקריב ולכן קאמר שרשאים ליתנם למשמר אחר אבל האכילה והעור שייך לאותו משמר ופריך כיון דאיכא טהורים באותו משמר תו לא יכול טמא שבאותו בית אב להקריב לרב ששת וכן נ"ל עיקר.
**תוס'** ד"ה לבע"מ וכו' תימה ועורה אמאי הוי לבע"מ ע"כ לכאורה קשה לפי מש"כ רש"י לעיל ק"ט ב' בד"ה אי בכהן וכו' דאין טמא חולק בעורות אם כן מאי קושיא וכן הוא בזבחים צ"ח ב' כל שאין לו בבשר אין לו בעורות ויש לעיין בזה קצת ועיין מש"כ לקמן עוד בזה.
**רש"י** ד"ה אי דאיכא טהורים בההוא משמר עכ"ל עיין ברש"א שכ' דאף דאינו בהאי משמר רק במשמר אחר לא מצו קרבי טמאים לרב ששת יעו"ש ולפי"ז צ"ל על כרחך דהא דמסיק דליכא טהורים צ"ל דליכא כלל כהנים טהורים וא"כ מיירי דהמקריבים היו ג"כ טמאים וכן נראה מדבריו שכתב על תוס' ד"ה לבע"מ וכו' וז"ל ואין לפרש אמאי הוי לבע"מ אלא תהא לאותו שיקריב דהא מוכח לעיל דהיכא דהמשלח לא מצי אכיל לא מצי עביד שליח לאכילה ולא הוי עורה ועבודתה לשליח מכ"ש הכא דהשליח נמי לא חזי לאכילה עכ"ל ומהיכא פסיקא ליה דמיירי בכה"ג דגם השליח לא חזי לאכילה ועל כרחך מה"ט דלדידיה ע"כ מיירי דכל הכהנים כולם היו טמאים אבל לפי"ז יקשה כיון דמיירי שבא בטומאה א"כ אינו נאכל כלל וע"ע ברש"י זבחים צ"ט א' ד"ה או דילמא ראוי לאכילה וכו' יעו"ש היטיב. לכן נ"ל העיקר כמו שפירשתי לעיל דדוקא באותו משמר ס"ל לרב ששת דבעו אהדורי אטהורים וכ"מ קצת ביומא יעו"ש ו' ב' כי פליגי לאהדורי ולאתויי טהורי מבית אב אחרינא יעו"ש ומשמע אבל לא ממשמר אחר (ועיין בכורות ל"ג א' ברש"י וצע"ק) וצ"ע בזה לדינא (והנה כעת מצאתי בשיטה מקובצת בב"ק בשם הרא"ש כדברי דמיירי שנתן לכהן טהור שבמשמר אחר יעו"ש היטיב בד"ה תנינא כה"ג וכו' ונהניתי שכיוונתי לדעתו הגדולה) ויש לדחוק לדעת המהרש"א דמיירי בענין שנזהרו שלא ליגע בבשר ועיין תוס' פסחים ע"ט א' ד"ה או שהיה וכו' יעו"ש היטיב.
**שוב** בא לידי ס' הרמב"ם וראיתי בפ"ד מהל' ביאת מקדש הי"ד שכתב ג"כ כהרש"א דרב ששת ס"ל דמהדרינן אחר כהנים טהורים שבמשמר אחר יעו"ש בכ"מ. ועי' בכ"מ פ"ד מהל' כלי המקדש ה"ט שמפרש דהרמב"ם ס"ל דעורה נותן לאנשי משמר והבשר לבע"מ טהורין שבאותו משמר יעו"ש וזה כדברי הרש"א שהניח בקושיא על דברי התוס' יעו"ש היטיב אמנם מש"כ הרש"א דליכא לפרש קושייתם דיהא שייך העור לכהן המקריב והכריח שיטתו מהא דלעיל באמת אינו התחלת ראיה דעיי"ש בהלכה ז' שכתב הרמב"ם דאם כהן טהור נותן קרבנו לאחר העור והבשר שייך גם כן לכהן המקריב יעו"ש היטיב והראב"ד השיגו שם יעו"ש וכתב הכסף משנה טעמו דהוא מפרש מאי דקאמר הש"ס לעיל אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידיה ר"ל של כהן המקריב יעו"ש וכן כתב הכ"מ דה"נ שייך לכהן המקריב יעו"ש היטיב וא"כ י"ל דגם דעת התוס' הוא כן וכלישנא אחרינא ברש"י לעיל ק"ט ב' ד"ה אם היה וכו' ונראה לענ"ד כי דעת הרמב"ם הוא כל היכא דאית ליה זכיה בהקרבה ובעבודה ובעור ושוי שליח שייך כל הזכות לשליח ולכן בכהן טהור ששוי שליח שייך הכל לשליח ובע"מ דלא מצי להקריב לכן שייך ההקרבה לאנשי משמר והם נוטלים העבודה והעור ג"כ משום גזיה"כ דשייך לכהן המקריב ואם היה זקן או חולה יש לו זכות בהקרבה ולא בעבודה ועורה לכן עבודה ועורה שייך לאנשי משמר ובכהן טמא דיש לו זכות בהקרבה ועורה ולא בעבודה לכן הקרבה והעור שייך להשליח שעשה אבל לא העבודה וכן י"ל ג"כ שדעת התוס' כן הוא וא"כ מש"כ המהרש"א בזה דליכא לפרש כן אנא אמינא אדרבה איפכא הוא לדעת מרן הכ"מ.
**אבל** לא נ"ל לכאורה שכוונת הרמב"ם יהיה כן דעור יהיה לכהן המקריב דלשונו שכתב לאנשי משמר הטמאים ודאי דלא משמע הכי ועוד דבכאן בש"ס מבואר להיפך מדכתב נותנה לכל מי שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר אלמא דלא קאי לכהן המקריב ודוחק לומר שכוונת הרמב"ם יהיה על כוונה אחרת מכוונת הש"ס וכמו שכתב הכ"מ גופיה לענין עבודתה יעו"ש היטיב. ולכן לענ"ד נראה דעד כאן לא קאמר הרמב"ם דעור שייך לכהן המקריב דוקא היכא דחזי לאכילה אבל היכא דלא חזי לאכילה לא שייך ליה והוא ממונו של אותו משמר השייך לו ואי דאיכא טהורים באותו משמר שייך להם ולא שקלי טמאים כלום כמבואר בזבחים צ"ח ב' אבל אם כולם טמאים כלם שוים בהם ויחלקו כל המשמר ביניהם יחד ובזה יתורץ ג"כ מה שהקשיתי לעיל מהמשנה דזבחים. ועוד נ"ל ליישב דברי הרמב"ם דלעולם שייך לכהן המקריב רק עיין בפסחים נ"ז א' דהיו מחלקים ביניהם העורות כל המשמר יחד בע"ש ועי' יבמות ק"א א' יעו"ש וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מהל' מעשה הקרבנות ה"כ יעו"ש אבל בקרבן של כהן עצמו ודאי דהיה נוטל לעצמו ולכן אם עשה שליח שייך להשליח משא"כ בקרבן צבור דהיו שייכים העורות לכל אנשי משמר אבל באמת זה אינו חדא מחמת קושיא הנ"ל (ר"ל דכל שאין לו בבשר אין לו בעורות) ועוד דהא כהן שהקריב שלא במשמרתו ומטעם שליחות ודאי דנוטל לעצמו וא"צ ליתן חלק להכהנים שבמשמרתו וק"ל (והנה זה כתבתי אז כי היה דעתי שהכהן השליח הוא ממשמר אחר אמנם עכשו נ"ל כי מיירי הרמב"ם שכהן העובד הוא מאותו משמר עצמו ודו"ק).
**ועוד** י"ל בדעת התוס' דהתוס' לא קאי בשיטת הרמב"ם כלל והוא ס"ל דכל היכא דחזי להקרבה העור והעבודה שלו אם ראוי לאכילה ואם אינו חזי לאכילה העור שלו והבשר לכהנים שבאותו משמר ולכן מקשו אמאי לא יהא העור שלו אבל זה אינו דהא בזקן וחולה דחזי לעבודה ומ"מ הבשר והעור לכהנים שבאותו משמר אולי יש לחלק בין היכא דאיכא ראויים לאכילה אז מי שאינו ראוי אינו נוטל חלק בעורות כלל וכמו שמבואר בזבחים שם משא"כ היכא דכלם טמאים חזר הדין להיות כאילו היו כלם טהורים ושייך לכהן עצמו אבל לפי מש"כ בשם הש"ס דפסחים א"כ ודאי היכא דשייך בקרבנות אחרים העורות לכהנים כל המשמר הם שוים בו (ואולי מיירי שכהן העובד הוא ממשמר אחר ולכן אינו זוכה רק הוא לעצמו) ולא רציתי להאריך עוד בזה ודי בזה לע"ע ועי' בחי' רשב"א שכתב דהא דנותן לכל כהן שירצה ר"ל לכהן שבאותו משמר דוקא יעו"ש היטיב עכ"ל בחי' לב"ק שם.
**והנה** זה כתבתי בימי חרפי בהיותי בארץ נגב במקום שאין ספרים מצויים ועתה כי הביאני ה' לפה וראיתי כי מה שהקשיתי מהמשנה דזבחים כל שאין לו בבשר אין לו בעורות כבר הקשה זה התורת חיים ותירוץ שלי מצאתי בפני יהושע ונהניתי כי כוונתי לדעתם הגדולה וב"ה כי נחני בדרך סלולה.
**שוב** ראיתי ביש"ש כאן בסי' ס"ה דברים שאינם נכונים יעיין שם המעיין כי הביא בשם רבינו דדעתו דהעבודה עצמה היא לבע"מ טהורין והעור והבשר לכהנים שבאותו משמר יעו"ש גם הביא בשם רבינו דכהן שראוי לעבודה ואכילה ונתן קרבנו לכהן אחר שהבשר והעור להנותן יעו"ש ובאמת הוא להיפך יעו"ש היטיב ואולי ט"ס נפל בדבריו (ועי' בשיטה מקובצת שבמחלוקת הרמב"ם והראב"ד בה"ז מבואר בשם הרשב"א ובשם הרא"ש ובשם הרמ"ה דקיימי בשיטת הראב"ד יעו"ש היטיב).
**ודע** עוד כי מדקדוק לשון הראב"ד נ"ל עוד כי דעתו שיכול ליתן לכל כהן שירצה אף ממשמר אחר ודעת רבינו שלא ליתן רק לכהן שבאותו משמר ואולי דעת הראב"ד שיותן העור ג"כ לבע"מ טהורין שבמשמר מאותו הטעם דכל שאין לו בבשר אין לו בעורות ודו"ק היטיב בכל מש"כ.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:10:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:10:1)

**כמו שיתבאר.** לקמן בפ"ב מהל' ביאת מקדש ה"ו יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:11:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:11:1)

**מחלק**
**משמרו וכו'.** תוספתא פ"ג דתענית ועיין לעיל פ"ג ה"ט יעו"ש.
.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:11:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:11:2)

**עובד**
**ביום וכו'.** דע דבתוספתא הכי איתא וז"ל כל משמר שיש בו ד' ה' ו' ז' ח' ט' משמר שיש בו ארבעה ג' מקריבין ב' ימים ואחד מקריב יום אחד משמר שיש בו חמשה ג' מקריבין שני ימים וב' מקריבין יום אחד (בע"כ הוא טעות דמוכח וצ"ל כמו שהוא בירושלמי שם פ"ד ה"ב וז"ל משמר שהיה בו חמשה ג' מקריבין ג' ימים וב' מקריבין ד' ימים עכ"ל) משמר שיש בו ששה ה' מקריבין ה' ימים ואחד מקריב ב' ימים משמר שיש בו שבעה כל אחד ואחד מקריב יומו משמר שיש בו שמונה ששה מקריבין ששה ימים ושנים מקריבין יום אחד משמר שיש בו תשעה חמשה מקריבין ה' ימים וד' מקריבין ב' ימים ויש שקבעו עצמן לעולם. הבא בשבת בא בשבת לעולם לאחר השבת לאחר השבת לעולם יש מהן שמגדילין פעם אחת בחודש יש מהן שמגדילים פעם אחת בשבת יש מהן שמגדילין פעם אחת בשבוע ויש מהן שמגדילין בכל משמר ומשמר עכ"ל. והנה הגר"א הגיה שמגרילין במקום שמגדילין ובמקום ויש מהן שמגדילים בכל משמר ומשמר הגיה ויש מהן שמגרילין בכל שבוע ושבוע. וטעמו כי לגי' דידן היינו פעם אחת בשבת היינו בכל משמר ומשמר אמנם בכל שבוע ושבוע היינו בכל שמיטה ועיי"ש במפרש ועי' בירושלמי שם.
**והנה** בחי' לתענית כתבתי שמגדילין ג"כ ניחא וכמו שכתבתי שם י"ז ב' בשם הריטב"א יעו"ש היטיב והנה כעת מצאתי עוד להרמב"ן בס' המצות עשין סי' ל"ו וז"ל וראיה עוד ע"ז שלא היו הכהנים כלם נחלקים לאנשי המשמרות אבל יש מהם שאין להם משמר קבוע כמו שאמרו בתענית י"ז ויודע שבתי אבותיו קבועים ואינו יודע שבתי אבותיו קבועים ומבואר בתוספתא (פ"ב) יש מהן שקבעו עצמם לעולם הבא בשבת בא בשבת לעולם לאחר שבת לאחר שבת לעולם יש מהם שמגדילים פ"א בחדש ויש מהם שמגדילים פ"א בשנה יש מהן שמגדילים פ"א בשבוע ויש מהם שמגדילים בכל משמר ומשמר וענין ההגדלה הוא שלא קבעו לעצמם משמר אלא באים ומסייעים לעובדים שם ומגדילין המשמר ואין להם זמן אלא ברצונם פ"א בשבוע ויש בכל משמר ומשמר ביום שיחפוצו בו שהם לא מכרו שבתם לאחרים ולא קנו מהם שאין ממכריו מצוה עכ"ל (העתקתיו כי אין מצוי ביד כל אדם) ועתה אם בעל נפש אתה ראה בעיניך והבן נוסחא הישרה שבתוספתא. מ"מ דע כי לפי נוסחת הגר"א שוב אין השגת הרמב"ן שם כלום על רבינו ודו"ק. ודע כי לפי גי' הגר"א לכאורה לא זכיתי להבין הך דיש מגרילים בכל חודש הא אין המשמרות מתחדשות רק פעמיים בשנה וכל משמר עובד שבוע אחד בקיץ ואחד בחורף ואיך יתכן להיות שמגרילים בכל חדש ובשלמא בכל שבת ניחא היינו בכל שבת שעובדים בה מגרילין והוו תרי זימני בשתא אמנם בכל חודש לכאורה לא יתכן ודוחק לומר דה"ק בכל חודש זמן עבודתם והיינו שמגרילין פ"א לשתי שנים וצ"ע בזה.
**והנה** מבואר מהתוספתא והירושלמי דלא היו כל המשמרות שוות במנין בתי אבות ובש"ס איתא במנחות ק"ז ב' שששה בתי אבות היו לשבוע וכן פירש"י ביבמות ק"א א' ואילו בכמה דוכתי פירש"י עצמו שז' בתי אבות היו לשבוע כל בית אב יומו וכבר הרגיש בזה בתוס' ראשון לציון בריש תמיד יעו"ש וע"ע בתשובות חתם סופר או"ח סי' ר' מש"כ בזה אמנם גם שניהם לא הרגישו מהך דתוספתא וירושלמי וע"ע שקלים פ"ו ה"ד שם בירושלמי יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:11:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:11:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:11:3)

**ולכל**
**בית אב וכו'.** עי' יומא ל"ט א' ובסנהדרין י"ט א' ובהוריות י"ג א'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:12:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:12:1)

**מרבין**
**אותו וכו'.** עי' לעיל פ"א ה"ז וה"ח יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:13:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:13:1)

**או**
**קודם שימשח וכו'.** מלשונו משמע קצת דאם עבד קודם שנתרבה שבעה וקודם שנמשח שבעה עבודתו פסולה דדבר אחד מיהת בעינן שיהיה כל ז' וזה אינו דבאמת כל שנמשח פעם אחת ונתרבה פעם אחת עבודתו כשרה כדאיתא בתו"כ אמור פ"א פרשה ב' יעו"ש והובא במרן בשם הספרי יעו"ש היטיב ועיין בתוספתא סוף שקלים (וע"ע ברמב"ן פרשת אחרי מות יעו"ש היטיב).
**והנה** הראב"ד כתב על רבינו וז"ל א"א נראה מדבריו ימים שהיה בהם המשיחה לא היה עובד ואין זה מהחכמה אלא כשאמרו נתרבה ז' ונמשח ז' דבעינן ז' לכתחלה ה"מ לעבודת יוה"כ אבל לעבודת אותן הימים בכל יום עובד בשמונה בגדים עכ"ל ועי' רש"י יומא ה' א' שדעתו שבכל הז' ימים היה עובד בשמונה בגדים וזהו כדברי הראב"ד אמנם י"ל כי דעת רבינו הוא מהתו"כ הנ"ל שצריך לרבויי בנמשח יום אחד ובנתרבה יום אחד גם לכל מצות כהונה גדולה ואף לענין נשיאת נשים ולענין הטומאות שנשתנה מכהנים הדיוטים יעו"ש היטיב אלמא דאי לאו קרא הו"א דלא נתקדש בקדושת כה"ג כלל ואם עבד בשמונה בגדים הוי כמרובה בגדים וקמ"ל דלא ולא חילל בדיעבד אבל לכתחלה בעינן ריבוי ז' ומשיחה ז' אף לענין עבודה והבן וע"ע לקמן פ"א מהל' עבודת יוה"כ ה"ג דכהן שנתמנה תחתיו א"צ ריבוי בגדים ולא משיחה רק עבודתו מחנכתו ואולי מטעם דאיתא בתו"כ פרשת אחרי פ"ח (ועי' ירושלמי יומא פ"א ה"א ומגילה פ"א ה"י) יעו"ש היטיב ודעת רש"י שכתב שצריך לעשות עבודה בשמונה בגדים ולא מהני בלא עבודה אולי יצא לו כן מהא דאיתא ביומא י"ב א' דחד מ"ד ס"ל דצריך להפך בצינורא ולכאורה הו"ל ללבוש את הבגדים לחוד אלא ודאי דבעינן שיעבוד עבודה בזה והיינו כדעת הראב"ד.
**ומה** דמשמע לכאורה מהראב"ד דביוה"כ בעינן לכתחלה משיחה ז' וריבוי ז' ואם לא נמשח ונתרבה ז' קודם יוה"כ אינו עובד לכתחלה לענ"ד איני מבין זה רק דעובד לכתחלה נמי כיון דמרבינן דאם לא נמשח ז' ונתרבה ז' נמי כשר ורק דלכתחלה בעינן שיתרבה ז' ויהא נמשח ז' אמנם זה אינו מעכב כיון דנמשח פ"א ונתרבה פ"א הרי הוא כה"ג כשר רק דלכתחלה יש לעשות כן אבל אם לא עשו כן או דלא היה אפשר לעשות כן כגון דנתמנה פחות מז' ימים קודם יוה"כ לית לן בה ובהיות כן לא יכולתי להבין על מש"כ הראב"ד דהא דבעינן ז' לכתחלה היינו לעבודת יוה"כ ולמה הוצרך האדון לזה הלא בפשיטות ניחא התורה הקפידה לכתחלה כשממנין כה"ג צריך ריבוי ז' ומשיחה ז' וזה בין לכל ימות השנה ובין ליוה"כ רק כיון דנמשח פ"א ונתרבה פ"א הרי הוא כה"ג כשר בין לכל השנה ובין ליוה"כ ומ"מ צריכים עוד למשחו כל ז' ולרבותו כל ז' כי כן הוא מצותו והרי הוא כמו סמיכה ותנופה שאינם מעכבים הכפרה ומ"מ הצריכה התורה לעשותם וזה הא דידן עוד קיל ועדיף מינייהו והבן.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:14:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:14:1)

**אלא**
**פר וכו'.** עיין מגילה ט' ב' ובתוס' שם ובירושלמי שם ה"י ועיין הוריות י"א ב' ובתוס' יומא נ"ז א' ד"ה אני וכו' ובקדושין ל"ו ב' ד"ה אי דפנים וכו' ועי' תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"א ופ"ג פרשה ג' יעו"ש היטיב (ועיין כאן מל"מ).


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:15:1)

**אלא**
**בי"ד וכו'.** תוספתא פ"ג דסנהדרין וכמ"ש מרן ועי' תוס' מגילה ט' ב' ד"ה ולא לכהן וכו' אמנם ביומא י"ב ב' כתבו התוס' דתלוי במלך ובאחיו הכהנים וכ"כ בזבחים י"ח א' ד"ה הג"ה ועיין ירושלמי שם ושם יעו"ש היטיב וצ"ל לדברי רבינו הא דאיתא ביבמות ס"א א' דתרקבא דדינרי עיילא מרתא בת ביתוס לינאי המלך וכו' אולי שמלך עז היה וכדי שיכריח לסנהדרין שימנו את יהושע בן גמלא וכן ההוא דירושלמי שידע על פי דבור המלך שהוסע מכהונה שהובא שם בתוס' ושם בתוספתא מפורש שאין מעמידין מלך כי אם על פי בי"ד של שבעים וארבע והתימה על מר"ן שבפ"א מהל' מלכים לא הערה את מקורו.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:15:2)

**אלא**
**ביום וכו'.** עי' תו"כ צו פ"ג פרשה ג'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:15:3)

**וכן**
**אם וכו'.** הטעם כמש"כ מרן. ומשמע לכאורה מלשון רבינו דאם נמשח ביום יכולין לרבותו אף בלילה בבגדים בכה"ג שנמשח בשמן המשחה ורק למרובה בגדים בלבד אין מרבין אותו אלא בלילה וצ"ע לכאורה כיון דאיתקש ריבוי למשיחה א"כ אף הריבוי יהיה ביום ואולי אפשר דעת רבינו דה"נ דהריבוי יהיה ביום ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בכהן שנמשח פשיטא דהריבוי יהיה ג"כ ביום דומיא דמשיחה אלא אפי' בכה"ג שלא נמשח כלל מ"מ הרבוי יהיה ביום דווקא ויש לעיין בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:15:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:15:4)

**ואין**
**ממנין וכו'.** בתו"כ שם וביומא ירושלמי פ"א ה"א ובמגילה פ"א ה"י ובהוריות פ"ג ה"ב יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:16:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:16:1)

**והוא**
**הנקרא ממונה וכו'.** עי' רפ"ג דיומא (ובתוס' שם ט"ו ב' ד"ה אמר וכו') ובסוטה מ"ב א' תוס' ד"ה סגן וכו' ותוס' מנחות ק' א' ד"ה אמר וכו' ועי' סנהדרין כ"ב ב' יעו"ש היטיב בכל המקומות.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:16:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:16:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:16:2)

**לימין**
**כ"ג וכו'.** עי' יומא ל"ט א' ובסנהדרין י"ט א' ובמנחות צ"ד א' ובפ"ז דתמיד יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:17:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:17:1)

**קתיקולין וכו'.** עי' ירושלמי פ"ה דשקלים ה"ב יעו"ש היטיב ומש"כ רבינו דהקתקולין הם תחת יד הסגן לכאורה לא משמע כן דז"ל הירושלמי שם וכה"ג כשהוא חותם הגזבר חותם ונותנו לאמרכל אמרכל חותם ונותנו לקתליקון קתליקון חותם ונותנו לכה"ג כה"ג חותם ונותנו למלך וכשהוא מתיר המלך רואה חותמו ומתיר כה"ג רואה חותמו ומתיר קתליקון רואה חותמו ומתיר אמרכל רואה חותמו ומתיר גזבר רואה חותמו ומתיר עכ"ל והנה הסגן לא נזכר שם שיהא אמצעי בין כה"ג לקתליקון ואולי י"ל כי הסגן אין התמנותו לענין ממון ושם מיירי לענין ממון ויש לעיין בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:17:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:17:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:17:2)

**ומפתחות**
**העזרה וכו'.** בתוספתא פ"ב דשקלים איתא וז"ל ז' אמרכלים מה הן עושין ז' מפתחות העזרה בידיהם רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כלם אמרכלין פותחין וגזברין נכנסים ויוצאים ולפי כבוד הנכנסין היו יוצאין עכ"ל והנה לעיל פ"ח מהל' בית הבחירה ה"ה איתא דמפתחות העזרה היה תחת יד זקני בית אב. והנה כבר הקשה זה הבאר שבע ותירץ דהכא מיירי במפתחות העזרה של חדרים שהיה בהן ממון הקדש והתם מיירי במפתחות החדרים שהיה בהן צרכי העבודה והובא במל"מ וכבר השיגו דהא בתוספתא מבואר דז' מפתחות העזרה היו בידם ומשמע שז' המפתחות מז' שערים ועי' במל"מ מה שתירץ הוא בזה יעו"ש היטיב.
**ואמרתי** אענה אף אני חלקי בזה והוא כי כבר מבואר שם שזקני בית אב לא היו פותחים רק שער בית המוקד אבל יתר השערים אין מבואר שם מי היה פותח וי"ל דהאי תנא דתוספתא ס"ל כר' נתן דתמיד כ"ז א' דשמונה שערים היו לעזרה ונמצא דמפתחות של בית המוקד היו תחת זקני בית אב והז' שערים הנשארים היו תחת ידי אמרכלין ורבינו ס"ל דז' שערים היו לעזרה כמש"כ לעיל פ"ה מהל' בית הבחירה ה"ד וימצא פחות מז' שערים תחת ידי האמרכלים ולכן כתב רבינו בסתמא ומפתחות העזרה בידם והא דאיתא לקמן פ"ז ה"ג דעל פי הממונה על הנעילה על פיו פותחין ועל פיו נועלין גם מהא לא תברא דבאמת היו המפתחות תחת יד האמרכלין ולא פותחין רק כשיתכנסו כולם ומ"מ הפתיחה והנעילה עצמה היתה ע"י צוואת ופקודת הממונה על נעילת שערים ויותר נ"ל לומר כי לא היתה גי' הראשונים בתוספתא ז' מפתחות העזרה וכו' רק סתם מפתחות העזרה ויש לי יד מוכיח מהא דכתבו פסקי התוס' לתמיד סי' ט' וז"ל אמרכלין מאה מפתחות העזרה בידם עכ"ל והמל"מ רמז לזה יעו"ש ולפי"ז גם דברי הבאר שבע נכונים והבן היטיב בכל מש"כ. וראיתי בס' שבט יהודה שכתב וז"ל ובבית זו (היינו בבית המוקד) מקום בקרקע וטבלא של שיש בשלשלת ובאותה חפירה מפתחות המקדש וכהן ישן על אותה טבלא לשמור את המפתחות ושם בבקר היה הממונה לפתיחת השערים בא ומוסרים לו המפתחות עכ"ל ובזה ג"כ ניחא רק מש"כ דהיו מוסרים המפתחות לממונה לפתיחה בזה אין אני מודה לו רק שהיו המפתחות נמסרים להאמרכלים. ועוד י"ל כי היו נמסרים להממונה ולא היו רשאים לפתוח עד שיתכנסו כל האמרכלים ומה שאמר שביד האמרכלים היו המפתחות אינו ר"ל בידם ממש רק תחת רשותם כי כל זמן שלא היו מתכנסים כולם לא היו פותחין אותם וע"ד שכתב המל"מ.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:18:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:18:1)

**משלשה**
**גזברין.** עי' לעיל פ"ה מהל' בית הבחירה ה"ד ד"ה ושבעה שערים יעו"ש מש"כ בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:18:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:18:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:18:2)

**הם**
**שגובין וכו'.** בתוספתא שם שלשה גזברין מה הן עושין בהן (הגר"א מוחק תיבת בה"ן ונכון) היו פודין את הערכין ואת החרמים ואת ההקדשות ואת מע"ש (הגר"א מוחק ואת מע"ש וטעמו כי מע"ש לא היו פודין מיד הגזבר רק לבעלים היה שייכא וכמש"כ המפרש לשם) וכל מלאכת הקדש בהן היתה נעשית עכ"ל ומפרש רבינו מה דקאמר היו פודין את וכו' לא שהם היו פודין אלא שמהן היו פודים ודבר זה פשוט ומבואר בכ"מ בש"ס ועי' בשבת נ"ב ב' אין בניו של אדם מתים אלא בשביל שמבקשין ממנו ממון ואין לו ועיי"ש ברש"י מה שפירש על למה תאמר לפני המלאך וכו' ודבר זה פשוט ומבואר בכ"מ בש"ס רבו מספר ויאריך לי להביא ראיות ע"ז.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:19:1)

**קודם**
**למרובה וכו'.** כ"ה בהוריות י"ג א'. ויש לעיין איך יתכן להיות ב' כה"ג בזמן אחד הא לעיל הלכה ט"ו כתב דאין מושחין שני כה"ג כאחד ומבואר שם בירושלמי הטעם משום איבה וא"כ כ"ז שהכ"ג חי אין ממנין כה"ג אחר. והנה כעין זה איתא בנזיר מ"ז ב' וכתבו שם התוס' דמשכחת לה כגון שנמשח אחד לכה"ג ובתוך כך נגנז שמן המשחה ואירע בו קרי בכהן המשוח ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים לעשות עבודה ביוה"כ וקשה דא"כ הו"ל לומר משוח חזי לעבודה ומרובה בגדים לא חזי לעבודה דראשון חוזר לעבודתו כדקאמר גבי משוח שעבר ונראה לומר כגון שכה"ג גלה ומינו אחר תחתיו ברבוי בגדים כגון שנגנז השמן כבר ושימש כמה שנים שאם אף הראשון שב אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים עכ"ל בד"ה וכן וכו' יעו"ש והנה תירוץ הראשון לא שייך כאן בוודאי דהא באותו יוה"כ וודאי אותו המרובה בגדים עדיף כדאיתא כאן ומרובה בגדים העומד לשרת קודם למשוח שעבר מחמת קרי וצ"ל על כרחך כתירוץ השני דמיירי דהראשון גלה ומינו אחר תחתיו ואע"ג דזה גרע טפי דאילו משוח שעבר מחמת קרי חוזר לעבודתו וכה"ג שגלה אינו חוזר לעבודתו מ"מ לענין קדושה עדיף טפי דלא דמי לעבר מחמת מומו או מחמת קרי דהוה פסולו בגופו משא"כ בהך דגלה דאיהו לא גרע ולא מידי מחמת זה שגלה.
**ושוב** ראיתי כי התוס' בעצמם כתבו שם ע"ב בד"ה מרובה וכו' וז"ל ה"ג מרובה בגדים ומשוח שעבר לכאורה משמע מרובה בגדים כגון שכבר נגנז שמן המשחה והיה כה"ג מרובה בגדים ואירע בו קרי ומינו אחר תחתיו ומשחוהו ועבר יוה"כ ושוב הראשון שהוא מרובה בגדים חוזר לעבודתו והשתא יש לפנינו מרובה בגדים ומשוח שעבר וא"א לומר כן דאיך נעשה שמשחוהו לשני ולא משחו הראשון אלא יש לפרש כגון שיש כאן כה"ג משוח ואירע בו קרי ומשחו אחר תחתיו ועבד יוה"כ אחד ושוב המשוח הראשון חוזר לעבודתו ועבד כמה שנים אח"כ ומשוח השני עבר ובין כך וכך נגנז שמן המשחה וזה המשוח הראשון שחזר לעבודתו גלה עם יכניה ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים אבל משוח שעבר אינו מתמנה תחתיו כל ימי חייו של הראשון אף כי יצא בגולה משום איבה ולהכי ליכא למימר דמת המשוח דא"כ יתמנה המשוח שעבר תחתיו אלא גלה ומינו מרובה בגדים תחתיו והשתא המשוח שעבר קודם למרובה בגדים בזמן שעדיין היה שמן המשחה והשתא שניהם המרובה בגדים והמשוח שעבר מרובה בגדים עדיף שעבד עבודה שראוי לעבודה ואילו משוח שעבר לאו בר עבודה הוא כדאיתא יומא י"ב ב' דלכה"ג אינו ראוי משום איבה ולא לכהן הדיוט דמעלין בקדש ולא מורידין כשמעתין דר"י דאמר אינו ראוי לא לכה"ג ולא לכהן הדיוט עכ"ל ולפי"ז גם תירוץ הראשון שבתוס' חוזר וניעור דמיירי במשוח שאירע לו קרי ביוה"כ ומינו אחר תחתיו במרובה בגדים ושניהם ביוה"כ דהמשוח קודם אף דאינו עובד באותו יום מ"מ משוח העובד מיקרי כיון דלאחר יוה"כ חזי לעבודה והא דקאמר משוח שעבר ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף היינו באותו גוונא דהמשוח לא יחזור לעבודתו עוד ודומיא שכתבו התוס' כאן וזה שהקשו בדבור דלעיל דאמאי קאמר טעמא משום דמשוח בשמן המשחה מביא פר ואילו מרובה בגדים אין מביא פר תיפוק לי דמשוח הוא חוזר לעבודתו ומרובה בגדים אין חוזר לעבודה והבן.
**אך** לכאורה יש לעיין הך גלה אם דינו כמת אמאי לא היה המשוח שעבד ביוה"כ ועבר מתמנה תחתיו הא כמת הוא ואין כאן איבה ואם דינו כחי אמאי כשחזר מגלותו אינו חוזר לעבודתו והרי דינו כעבר מחמת קרי או משום ד"א כשחוזר לקדמותו הרי הוא חוזר לעבודתו ועיי"ש ביומא י"ב ב' בפרנס שעבר מחמת אונס ועבר האונס חוזר לקדמותו. שוב ראיתי בשיטה מקובצת לנזיר שם שכתב בשם הרא"ש דאם גלה הראשון וחזר אין הב' עובר מהתמנותו כיון דשהה ימים בכהונתו ולא דמי להעובד ביוה"כ מחמת שנטמא כה"ג דזהו רק ליומו ושעתו יעו"ש היטיב ולפי"ז יצא לנו דין חדש בפרנס שעבר מחמת אונס ושהה זמן רב וחזר דאין השני עובר מהתמנותו ויש לדון ג"כ דין זה במחזיקים במצות עד"ז עיין סי' תקפ"א באו"ח שם באחרונים. כיון דהתוס' והרא"ש מסכימים לדבר אחד.
**ועיי"ש** עוד בשיטה מקובצת מש"כ בזה והנ"ל עוד בזה כי יתכן להיות בשני כה"ג בזמן אחד כגון שגלה כה"ג המשוח ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים וג"כ גלה לאותו המקום שגלה המשוח ובזה אין שייך לומר ראשון חוזר לעבודתו כיון דעדיין הוא בגולה וקמ"ל דהמשוח עדיף מטעם שהיה לו קדושה יתירה שהיה מביא פר על שגגתו. ומה שיש לעיין עוד על התוס' מש"כ במשוח שעבר דהיינו כה"ג שראה קרי ביוה"כ ומשחו לאחר תחתיו כנ"ל והא אין מושחין לזה השני רק דבעבודתו נתחנך וכמש"כ לקמן פ"א מהל' עבודת יוהכ"פ ה"ג וי"ל דמיירי שאירע שמשחוהו וקמ"ל דאפי' נמשח מ"מ המרובה בגדים קודם לו.
**אחר** כותבי כ"ז ראיתי בבאר שבע שם שהאריך טובא בזה והערה בכל מה שהערותי יעו"ש היטיב והעלה שאין פי' לברייתא זו הקשה לסברת התוס' דס"ל דכה"ג שגלה ומינו אחר תחתיו והראשון חזר ובא דאין הראשון חוזר והקשה מהתוס' דיומא י"ב ב' גבי פרנס ועוד הקשה מהא דאיתא במכות י"ג א' דרוצח שגלה ושב דשב אל שררתו הראשונה ואפי' לר' יהודה דלא ס"ל הכי היינו משום דכתיב התם אל משפחתו ולא אל שררתו וכ"ש הכא דלא חטא כלל יעו"ש והנה קושיא הראשונה כבר תירצתי בשם השיטה מקובצת וכנ"ל וקושיא השניה ג"כ לק"מ דעד כאן לא איירי התם רק אם כשר מצד עצמו לשוב אם לא אבל כאן כו"ע מודו דכשר לשוב כיון דלא חטא רק אין מעבירין השני שנתמנה תחתיו ואה"נ אם מת השני חוזר הראשון וזה פשוט לענ"ד. וכתב עוד וז"ל אם לא שתאמר דמש"כ כגון כה"ג שגלה ר"ל גלה מעצמו כמו שהיה ירמיה גולה מעצמו עד שאמר לו הקב"ה חזור וכן אמרו במגילה (י"ג א') גבי מרדכי שהגלה מירושלים שגלה מעצמו אבל זה דוחק גדול לומר שכה"ג גלה מעצמו דבשלמא גבי מרדכי מצינו בקרא שגלה מעצמו והיכא דגלי קרא גלי והבו דלא לוסיף עלה עכ"ל ולא ידעתי מה הוא שח וכי מיירי כאן במעשה שהיה הא כאן מדינא קא מיירי אם יארע כך כך הדין (אולי כוונתו כי זה לא יארע עוד לעתיד ולשעבר ג"כ לא אירע כך ולמה כתבו דין שאינו במציאות) ועוד לא ידעתי מה יועיל בזה וכי כיון שגלה מעצמו שוב אינו חוזר לעבודתו ועדיין יקשה והא לא חטא ואולי טעמו כיון שעזב מדעתו עבודת בית אלהינו ועבר על מן המקדש לא יצא לכן כדאי הוא למקנסיה ויש לעיין בזה. והא דר' ישמעאל בן קמחית שהלך וסיפר עם מלך ערב ביוה"כ ונכנס ישבב אחיו תחתיו לשמש ולא קנסוהו שלא יחזור לעבודתו כמבואר ביומא מ"ז א' ובירושלמי שם פ"ק ה"א ופ"ק דמגילה ה"י ובהוריות פ"ג ה"ב יעו"ש י"ל שם היה מוכרח לזה ויש לעיין בזה ועי' לקמן פ"ב מהל' ביאת מקדש ה"ה יעו"ש היטב.
**וכתב** עוד וז"ל ולפי דרכם של התוס' טפי היה נ"ל ליישב בענין אחר כגון כה"ג שגלה לערי המקלט ומינו אחר תחתיו ברבוי בגדים כגון שנגנז השמן כבר ושימש כמה שנים שאף אם הראשון שב במיתת כהן שעבר ממשיחתו לרבנן או במיתת משוח מלחמה בפ' אלו הן הגולין אינו חוזר לשררותו משום דהלכה כר"י לגבי ר"מ דאמר רוצח שגלה אינו חוזר לשררה שהיה בה עכ"ל והנה לפי דבריו יקשה לי מאד כיון דהראשון אינו חוזר לשררותו א"כ הרי דינו אמור מרובה בגדים ומשוח שעבר המרובה בגדים קודם כיון דזה עובד וזה לא חזי לעבודה ובשלמא לפי' התוס' לק"מ שפי' שגלה אף דאין מעבירין את השני מ"מ הראשון אינו נפסל רק מחמת דאין מעבירין את השני אבל הכא כיון דלא חזי לעבודה א"כ פשיטא דהמרובה בגדים עדיף ומטעם זה יש להקשות על מה שכתב מתחלה דמיירי שגלה מעצמו. והנה התם י"ל דס"ל דבגלה מעצמו כשר לעבודה רק כיון שגלה מעצמו מחל על כבודו ולכן אין מעבירין השני אבל אינו נפסל בכך ולכן לק"מ מש"כ מקודם עליו אבל בזה קשה.
**ועוד** קשה לי על דבריו הא כה"ג שהרג אינו שב לעולם כמבואר בסנהדרין י"ח ב' וצ"ע והנה זה יש ליישב עי' בתוס' סנהדרין שם בד"ה אינו ועי' בתוס' יומא ע"ג א' בתוס' ד"ה וכולן וכו' יעו"ש היטיב מש"כ בזה (ואגב אימא בה מילתא דז"ל התוס' שם ביומא תימה דתנן במכות י"א ב' וכו' ההורג כה"ג או כה"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם ואמאי לא הדר במיתת משוח שעבר אף לרבנן או משוח מלחמה לר' יהודה שגם הם מחזירים הרוצח ושמא י"ל דכה"ג עיקר וכיון דהוי כה"ג בשעה שהרג לא הדר במיתת הני או במיתת כה"ג אחר שיעמידו תחתיו והא דתני דמחזירין הרוצח היינו כגון דלא הוו כה"ג בשעה שהרג א"נ הא דקתני אינו יוצא משם לעולם כגון דלא הוו משוח שעבר ומשוח מלחמה עכ"ל וכתב ע"ז בגליון בשם הגאון ר' ישעיה פיק וז"ל מעין זה איתא במכות י"א ב' ורוצה הש"ס להוכיח דבמיתת כולן הוא חוזר ודחי הש"ס בדליכא עיי"ש והיינו כתירוץ השני דתוס' דהכא ומצוה ליישב עכ"ל ואני אומר דאין כאן התחלת קושיא דשם במכות רוצה למיפשט מהא דנגמר דינו בלא כה"ג אינו יוצא משם לעולם ומוכיח מכאן דבמיתת כולם הוא חוזר דאל"ה אכתי יצא במיתת הנך ומשני בדליכא אבל בדאיכא חוזר במיתת הנך ומשום דלא הוי אז כה"ג אבל אם היה אז כה"ג באמת אינו חוזר במיתת הנך וכסברא קמייתא דהתוס' ומסתפקא להו להתוס' די"ל דה"ה בהוי כה"ג מ"מ חוזר במיתת הנך והא דקא פריך מנגמר דינו בלא כה"ג רישא דמילתא נקיט וכוונתו ג"כ על הא דכה"ג שהרג וע"ז משני בדליכא ולכן מסתפקא להו להתוס' בזה ולכן תירץ שני תירוצים ביומא ולק"מ ועי' במל"מ פ"ז מהל' רוצח ושמירת נפש ה"י יעו"ש היטיב). גם יתר דברי הבאר שבע אינם נכונים יעו"ש היטיב.
**אמנם** גם דברי התוס' דנזיר לא יתכנו כ"כ דבמקומם בנזיר אתי שפיר אבל כאן מבואר דמרובה בגדים קודם למשוח שעבר מחמת קרי ומשמע דהיינו כה"ג שנמשח לכה"ג ועבר מחמת קרי אף דלאחר יוה"כ חוזר לעבודתו מ"מ מרובה בגדים עדיף מיניה וזה דלא כסברת התוס' ואף שנדחקתי לעיל ליישב זה מ"מ הדוחק מבואר ובשלמא בנזיר ליתא רק משוח שעבר ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף שפיר י"ל דמיירי שגלה ועבר ממשיחותו לגמרי אבל כאן משמע דאף שעבר מחמת קירויו בלחוד מרובה בגדים עדיף מיניה. לכן נ"ל בפשיטות דכאן מיירי דהיה משוח שעבר מחמת זקנה או מחמת חולי ומינו אחר תחתיו בריבוי בגדים והעבירוהו ג"כ מחמת חולי או מחמת זקנה אותו המשיח עדיף מזה המרובה בבגדים משום דהמשוח מביא פר וזה אינו מביא וכמש"כ רבינו לקמן פט"ו מהל' שגגות ה"ז יעו"ש היטיב ושוב קמ"ל דאם היה משיח שעבר מחמת קרי ומרובה בבגדים ביוה"כ גופיה זה המרובה עדיף משום דהוא חזי לעבודה וזה לא חזי לעבודה וזה שכתב רבינו ומרובה בבגדים העומד לשרת ר"ל שהוא עומד כעת לשרת ביוה"כ וזהו פשוט וברור לדעתי בלי שום דוחק כלל ודו"ק היטיב בכל מש"כ כי נכון הוא.
**וראיתי** להריטב"א ז"ל במכות י"א א' שכתב וז"ל לכך י"ל דמשכחת להו כולהו קודם יאשיהו כגון שהלך כהן משוח למקום אחד ונתעכב שם או נשבה שם שממנין אחר תחתיו ואין מושחין אותו שאין מושחין שני כה"ג בדור אחד ואם אירע פיסול בזה השני ממנין אחר עד שיעבור פיסולו של שני ואם חזר למקומו השני והוי השלישי כהן שעבר ממשיחותו ומיהו ממשיחותו לאו דווקא אלא לריבויו קרי הכי יעו"ש היטיב ודבריו ג"כ ניחא במקומם ולא שייכין הכא. ויש לעיין בדבריו. גם מה שמשמע מדבריו דדווקא אין מושחין שני כה"ג אבל בלא משיחה שפיר דמי יש לעיין דמירושלמי לא משמע כן ויש לעיין בזה וכמש"כ בריש ס"ק זה. ולא רציתי להאריך עוד בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:19:2)

**והעובר**
**מחמת קרי וכו'.** דאילו האי חזי לעבודה למחר ואילו עבר מחמת מום לא חזי לעבודה. נזיר שם. וכתבו התוס' שם דה"ה בעובר מחמת מום עובר העובר מחמת קרי עדיף מיניה יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:19:3)

**והעובר**
**מחמת מום וכו'.** זה פשוט דמשוח מלחמה אין לו דין כה"ג לענין עבודה כמבואר ביומא ע"ג א' ובהוריות י"ב ב' ובנזיר שם.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:19:4)

**ומשוח**
**מלחמה וכו'.** הטעם דתלו ביה רבים נזיר שם. ויש לעיין דהתם מיירי לענין להחיותו וכ"ה בהוריות שם אבל לענין כבוד י"ל דסגן עדיף ואולי דה"נ מיירי להחיותו וכן מבואר בהוריות דמיירי הכל לענין להחיות יעו"ש אבל יותר נ"ל דלענין כבוד נמי משוח מלחמה עדיף דליש תנאי הוא דומה בהרבה מילי לכה"ג וכמו שיתבאר לקמן וק"ל.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:5
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:5](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:19:5)

**וסגן**
**קודם לקתיקול וקתיקול וכו'.** אזיל לשיטתו בהלכה י"ז. וראיתי בבאר שבע שם שכתב וז"ל בירושלמי דשקלים פרק אלו הממונים קחשיב עוד מעלה אחת שסגן קודם לקתיקול וקתיקול קודם לאמרכל עכ"ל ואולי נתחלף לו דברי רבינו בירושלמי דבירושלמי לא נזכר זה כלל וכמש"כ בהל' י"ז ד"ה קתיקולין.
**ודע** דבירושלמי הוריות (וכן בתוספתא שם פ"ב) פ"ג ה"ח איתא וז"ל מלך קודם לכה"ג כה"ג קודם לנביא נביא קודם למשוח מלחמה משוח מלחמה קודם לראש משמר ראש משמר קודם לראש בית אב ראש בית אב קודם לאמרכל אמרכל קודם לגזבר גזבר קודם לכהן הדיוט עכ"ל אמנם רבינו תפס ש"ס דידן לעיקר וכתב על פיו מש"כ.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:6
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:19:6](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:19:6)

**תמיד**
**שמנה וכו'.** וכן סדרן ממטה למעלה. הדיוט. ראש בית אב. ראש משמר. גזבר. אמרכל. קתיקול. סגן. כה"ג (או משוח או מרובה בגדים) אבל משוח מלחמה לא בכל זמן היה רק בזמן מלחמה ופשוט וק"ל והתימה על מרן שנתלבט בזה.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:20:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:20:1)

**מעמידין**
**תחתיו וכו'.** עי' ספרי שופטים פיסקא קס"ב ובתו"כ פרשת אחרי פ"ח ועי' במד"ר פרשת במדבר על פסוק ובנים לא היו להם ועי' כתובות ק"ג ב' וכריתות ה' ב' והוריות י"א ב' ומגילה י"ג ב' וזבחים ק"ב א' ועיין תוספתא שקלים פ"ב וז"ל מי שיש לו בן ואח בן קודם אח ובן (ר"ל בן של אח) אח קודם כל הקודם בנחלה קודם בשררה ובלבד שינהג כמנהג אבותיו עכ"ל ועי' או"ח סי' נ"ג סעי' כ"ה וביו"ד סי' רמ"ה סעי' כ"ב יעו"ש היטיב (ועי' חו"מ סוף סי' רע"ו ובדרכי משה שם ס"ק א') ועי' בתשובות חתם סופר חלק או"ח סי' י"ב י"ג שהאריך קצת בזה יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:21:1)

**אין**
**בנו וכו'.** כ"ה ביומא ע"ג א' כמש"כ מרן.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:21:2)

**בד'**
**כלים וכו'.** עי' מש"כ לעיל הי"ט ד"ה והעובר מחמת מום יעו"ש ועי' מרן מש"כ וז"ל ובסוף הוריות מייתי הא דדברים שבין כה"ג לכהן הדיוט פר כהן משיח וכו' ולא מייתי אידך ברייתא דמשוח מלחמה אינו משמש אלא בארבעה ככהן הדיוט עכ"ל לכאורה צ"ע הא שם י"ב ב' מוכח בהדיא דמשמש בד' ככהן הדיוט יעו"ש היטיב ודבריו סתומים אם לא שיש ט"ס בדבריו וכצ"ל אידך ברייתא דמשוח אינו משמש בד' ככהן הדיוט וק"ל ועי' תו"כ צו פ"ה ובירושלמי פ"ה דיומא ה"א ובמגילה פ"ק ה"י ובהוריות פ"ג ה"ג יעו"ש היטיב ודו"ק.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:3
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:3](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:21:3)

**מעלין**
**וכו'.** עי' ברכות כ"ז א' ויומא י"ב ב' ובמגילה ט' ב' והוריות י"ב ב'.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:4
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:21:4](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:21:4)

**אלא**
**אם וכו'.** כן משמע מהך דמגילה י"ג ב' זבחים ק"ב א' ובברכות כ"ז א' ובאו"ח סי' נ"ג סעי' כ"ה וביו"ד סוף סי' רמ"ה יעו"ש היטיב.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:22:1
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:22:1)

**מלקין**
**אותו וכו'.** עי' סנהדרין י"ח ב' ובירושלמי בהוריות פ"ג ה"א וז"ל ר' חנינא כתובה ר' אחא בשם ר"ש בן לקיש כהן משיח שחטא מלקין אותו בבי"ד של שלשה אין תימר בבי"ד של כ"ג נמצא עלייתו ירידה לו עכ"ל וכן הוא בירושלמי פ"ב דסנהדרין יעו"ש.


###### Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:22:2
[Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein 4:22:2](https://torahapp.org/share/book/Har%20HaMoriyah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vessels%20of%20the%20Sanctuary%20and%20Those%20who%20Serve%20Therein/r/4:22:2)

**וחוזר**
**וכו'.** שם בירושלמי.