## Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin Chapter 5

###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:2:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:2:1)

**אחד מבני המבוי וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל נ"ל שלא נשנית הברייתא הזו אלא במזכה להם משלו דכיון דמאתמול אי בעי מיניה לא יהיב ליה לא גמר ומקנה בעידן דקני שביתה אבל בהנך דמשתתפי בדידהו לא שייכי הא מילתא דמנתיה מיהא קיימא בשתוף, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:4:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:4:1)

**חצר שיש לה וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל מאחר דקי"ל כר"ש בשלש חצירות שעירבו שתים החיצוניות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרין עמה איזו חובה יהיה לה אם תשתתף עם זו ותשתתף עם האחרת שלא מדעתו והלא מותרת עם שתיהן ובאמת שבוש הוא זה, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:5:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:5:1)

**כיצד אוסר וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל פירוש אחר מפרשים בו כשהוא אוסר שאין להם פתח אחר לא לו ולא להם אלא למבוי זה או לחצר זה מערבת אשתו עליו שלא מדעתו אבל יש להם או לו יציאה אחרת אינה מערבת שלא מדעתו. ולפירוש שלו הלא הטורזינא לא רצה להשכיר, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:6:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:6:1)

**נשתתפו אנשי חצר וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל זה ההפרש שבוש שאינם יכולים להשתתף אלא במין אחד, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:6:2
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:6:2)

**ואם בשני מינין וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל גם זה שבוש, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:6:3
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:6:3](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:6:3)

**נתוספו שכנים וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש דהא קי"ל כר"ש בהא דאין כאן חובה, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:14:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:14:1)

**נשתתפו במבוי וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל ירושלמי הוא רבי יעקב בר אחא ורבי זעירא בשם מר עוקבן נסמכים על שתופי מבוי בשבת האחד מדוחק רבי בא בשם ר"י כגון אנשי ברדליא שאין מקפידין על פרוסתן. רבי יוסה בר בון בשם ר' אילא כגון אנשי ברדליא שהם מקפידין על פרוסתן, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:15:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:15:1)

**מבוי שלא נשתתפו וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל מחסרון דעת כתב כל זה. חדא דהא קי"ל הלכה כר"ש בין עירבו בין לא עירבו חצר ומבוי רשות אחת הן דר' יוחנן ושמואל הכי סבירא להו. ועוד טעה בפירוש השמועה עצמה דרב אשי הכי אסיק טעמא להא מילתא דלא אסר רב בעירבו אלא משום בתים דכיון דעירבו שכיחי מאני דבתים בחצר ומשום הנך גזרו אפילו בכלים ששבתו במבוי שלא לטלטל אותם בתוך המבוי ויהיה להם ככרמלית וכל שכן שינהגו איסור בכלי החצר כל זה לדעת רב ואין הלכה כמותו. וזהו פירוש אותה שמועה ומי שאינו מפרש כן תועה מדרך השכל, עכ"ל:


###### Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:24:1
[Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Eruvin 5:24:1](https://torahapp.org/share/book/Hasagot%20HaRa%27avad%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Eruvin/r/5:24:1)

**לפיכך אין מערבין וכו'.** כתב הראב"ד ז"ל פירוש אפילו ע"י דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים, עכ"ל: