## Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach

###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:1
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:1](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:1)

**פגישת יעקב עם עשו**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:2
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:2](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:2)

״עם לבן גרתי״, ״לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר - וכו׳ - ד״א, גרתי בגימטריא תרי״ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי״ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים״ (רש״י, בראשית לב, ה).


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:3
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:3](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:3)

**א. הפשט והדרש.**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:4
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:4](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:4)

ואמנם הפשט והמדרש מתאימים כאן יחד.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:5
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:5](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:5)

כי מה כתוב מקודם? ״ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים״, כי זה כחה של היהדות שאינה דורשת מהאדם, שיהיה מלאך ד׳ צבאות, אלא להיפך ״לעולם יהא אדם ירא שמים״, ואדרבא ״לא נתנה תורה למלאכי השרת״ (ברכות כה, ב).


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:6
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:6](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:6)

וזהו ״ויעקב הלך לדרכו״ הרגיל, לא טפס למרום לעלות אל הר ד׳, אך הלך בדרכו הכבושה ודוקא על ידי כך ״ויפגעו בו מלאכי אלקים״.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:7
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:7](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:7)

וזהו גופא החדוש, שב״גרתי״ כפשוטו מקיים היהודי תרי״ג מצות כמדרשו.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:8
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:8](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:8)

**ב. ״שר וחשוב״.**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:9
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:9](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:9)

אבל מאידך גיסא גם זה אמת, כי רק אז מתקיימות התרי״ג מצות בישראל כשאפשר לו לפרש את ה״עם לבן גרתי״, גם על פי הפשט הראשון של רש״י שזהו ״לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר״, כי אמנם באלו הארצות שבני ישראל נעשו שם לשרים וחשובים, באלו המקומות נשתכחה תורה מישראל.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:10
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:10](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:10)

ועלינו להוסיף על דברי רש״י הנ״ל, כי מלת ״גרתי״ כוללת גם כן שלא נעשה תושב ואזרח, כי זה הכלל ש״שכינתא בגלותא״, ורק בגלותא, וגלות פירושה גירות, אי-מנוחה, שלילת זכיות ״גלתה יהודה... לא מצאה מנוח״.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:11
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:11](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:11)

והנסיון הורנו שבאלו הארצות שהיהודים השיגו שם שווי זכויות, הנה באו לאט גם לשווי חובות, כלומר, להשתוות להגויים גם בהחובות, ומכיון שהגויים אינם מצווים בתרי״ג מצות גם הם פטורים.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:12
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:12](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:12)

ורק על ידי ״עם לבן גרתי״ אנו באים למדרגה של ״ותרי״ג מצות שמרתי״.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:13
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:13](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:13)

**ג. היצר הרע והיצר הטוב.**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:14
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:14](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:14)

״ותרי״ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים״.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:15
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:15](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:15)

ולכאורה כפל הלשון יש בזה, כי הלא מובן מאליו, שמי ששומר תרי״ג מצות שזה אינו לומד כלום ממעשיו של לבן?


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:16
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:16](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:16)

ובדרך מליצה אפשר לומר, שבזה יש גם כן קצת טפה של מרה לאלה, שמחד גיסא המה שומרים את התרי״ג מצות, ומאידך גיסא המה עושים זאת רק בתור מצות אנשים מלומדה בלי שום התלהבות ובלי שום חמימות נפשית ורק בדרך ״מהיכי תיתי״, שאצל אלה אם כי יש בהם תרי״ג מצות, אבל, דא עקא, שאינם לומדים ממעשיו של לבן שיעשו הם את מעשיהם הטובים באותה המדה ובאותה המסירות נפש כמו שעושה לבן את מעשיו הרעים.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:17
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:17](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:17)

היצר הרע כידוע הוא ״מלך זקן וכסיל״, וכמובן שהיצר טוב הוא להיפך הדיוט נער וחכם.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:18
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:18](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:18)

ואמנם כל אלו המה לריעותא של היצר טוב, ומורים לנו לדאבוננו את כחו וגבורתו של היצר הרע לגבי היצר טוב, כשהם מנצחים זה עם זה והראשון יוצא כמנצח.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:19
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:19](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:19)

כי ראשית כל היצר הרע הוא מלך והיצר טוב הוא הדיוט, וסמל המלך הוא התקיפות, הרצון החזק, וכשהוא מקבל עליו איזה דבר, אינו חוזר לאחוריו אף אם עומדים על דרכו מעצורים ומכשולים גדולים, כמאמרם ״אי אמר מלכא עק נא טורא, עקר ולא הדר ביה״, ולהיפך היצר טוב, שגם כשאנו רואים אותו שהוא זריז למצות, הנה גם זבוב קטן יכול להפריעו מזה והוא נרתע לאחוריו.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:20
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:20](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:20)

שנית ״זקן״ שיש לו כבר כמה נסיונות והוא נגש לכל דבר עברה על פי נסיונות בדוקים ומנוסים, ומכוון כל דבר לאשורו, והיצר טוב הוא נער בלי שום נסיון ותמיד הוא כמו שמתחיל מחדש מבראשית.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:21
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:21](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:21)

ומה שגרוע מכולם הוא מה שהיצר הרע הוא כסיל והיצר טוב הוא חכם, הראשון הוא כסיל ואינו מקשה קושיות ואינו שואל הרבה שאלות, הוא יודע ממשמעת, מדיסציפלינה, הוא תמיד חבר לאיזו הסתדרות ועל פי רוב דעות יקום דבר בתור ״חוקה חקקתי ואין לך רשות להרהר אחריה״, בעוד שהיצר טוב הוא חכם מחוכם, ותמיד הוא בא בקשיות ובתיובתות, ועל הכל הוא אומר, איפכא מסתברא, אדרבא, כלפי לייא, אינו זקוק להסתדרות כי הוא חכם יותר מכולם, אינו נכנע להרוב, כי הוא חושב את עצמו דוקא לאחד מבני עליה המעטים, ובשביל כך עניניו של היצר טוב המה כל כך מסובכים ויגעים.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:22
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:22](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:22)

זהו ״תרי״ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים״ לעשות באותו האופן את המעשים הטובים.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:23
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:23](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:23)

**ד. נשיאת חן על ידי שור וחמור.**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:24
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:24](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:24)

״ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה, ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך״ (בראשית לה, ה).


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:25
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:25](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:25)

לכאורה אדרבא כל השנאה שיש לו לעשו על יעקב הוא דוקא מחמת שיש לו ליעקב שור וחמור ועוד, וכאן אומר יעקב להיפך, שעל ידי זה ימצא חן בעיני עשו והיתכן?


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:26
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:26](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:26)

אבל באמת אם היה עשו מתעמק מעט היה רואה, שכדאי והגון הוא יעקב למצוא חן בעיניו על ידי הרכישה של שורים וחמורים מצדו.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:27
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:27](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:27)

כי כל זמן שיעקב הוא בגלות אצל עשו, וגלות הוא עבדות כמאמר חז״ל ״אכתי עבדי אחשורש אנן״, הלא ״כל מה שקנה עבד קנה רבו״, וממילא כל השורים והחמורים, הכסף והזהב שיש לו ליעקב שייכים לעשו.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:28
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:28](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:28)

וכבר בארנו במקום אחר, כי לפי הרבה דעות, אין הכוונה ב״מה שקנה עבד קנה רבו״ שאין להעבד כלל קנין, והנותן לעבד הוה כנותן לרבו, אלא שמקודם נעשה הדבר לקנינו של העבד וממנו נעתק תיכף לקנינו של האדון.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:29
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:29](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:29)

ואמנם כשאנו מתבוננים למצב היהודים בגלות, אנו רואים שהעשירות איננה עוברת בירושה אצלנו, וכמעט אין בנמצא שהעשירות תעבור עד רבעים, ולמרות מה שבכל דור ודור מראים על היהודים כעל העשירים הכי גדולים, אין לנו להראות כלל על נכסי האומה, מפני שבגלות הננו, כאמור, בבחינת עבד והעבד כשקונה הוא קונה רק לרגע ואחרי כך נעתק הדבר תיכף לרשות האדון.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:30
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:30](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:30)

זהו ״ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה״ וכל אלה הוא רק ״למצא חן בעיניך״ בעיני עשו האדון, ולא בעינינו אנו.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:31
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:31](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:31)

ואין לנו רק עצה אחת, זהו העצה של ״עבד הבורח לארץ ישראל יצא לחירות״.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:32
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:32](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:32)

**ה. המחנות השונות שלנו.**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:33
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:33](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:33)

״ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות״ (בראשית לב, ז).


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:34
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:34](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:34)

כשהצאן ובקר עם הגמלים ביחד עומדים אצלנו ביחד עם העם בפסוק אחד ובמחיצה אחת, אז אי אפשר לנו להיות למחנה אחד... והם הם החוצצים אותנו לשני מחנות.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:35
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:35](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:35)

**ו. לשון זכר ולשון נקבה.**


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:36
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:36](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:36)

״ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה״ (שם, שם ח).


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:37
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:37](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:37)

ואמנם ״מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה״ כפירש״י, ובכל זאת אם בפסוק אחד אנו מוצאים כל כך שנויים בודאי יש בזה איזו כוונה.


###### Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:38
[Hegyonot El Ami, Volume II, Vayishlach 39:38](https://torahapp.org/share/book/Hegyonot%20El%20Ami/s/Volume%20II,_Vayishlach/r/39:38)

ואמנם יש מחנות שונות אצלנו, יש מחנות שהם בבחינת זכר, סמל הגבורה, ויש מחנות שהן בבחינת נקבה, סמל החולשה. וכמובן, שגבורה וחולשה אינן דוקא בגוף, אך הן יותר בנשמה, עוז רוח ונפש, ועשו פוגע כמובן יותר בהחלשים כמו שנאמר ״ויזנב בך כל הנחשלים אחריך״, ורק על אלו כחו יפה, אבל ״והיה המחנה הנשאר״, המחנה שהוא בבחינת זכר, ״לפלטה״. אבל, מאידך גיסא, גם אותה המחנה המוכה על ידי עשו, הנה על ידי ההכאה היא מוספת כח וגבורה, וזה כלל גדול אצלנו שהיסורים מוסיפים לנו כח וגבורה, ואז ״והכהו״ שאחרי ההכאה גם אלה נעשים בבחינת זכר.